כתבי יד מצוירים הגדות של פסח אשכנזיות מצגות קלריטה ואפרים כתבי יד מצוירים הגדות של פסח אשכנזיות מצגת הגדות שנייה

הגדות מצוירות של יהדות אשכנז התרבות הנקראת בפי החוקרים "תרבותה של יהדות אשכנז" כללה את הקהילות היהודיות במרכז צרפת ובצפונה, באלזס ובלוטרינגיה, בגרמניה, באנגליה ובארצות השפלה. למן המאה החמש עשרה הגיעה תרבות זו גם לצפון איטליה, וכן לבוהמיה ולמורביה (צ'כיה של ימנו), ובעיקר לרוסיה ולפולין. שתיים מן הידועות שבהגדות המצויירות השייכות לתרבות יהודי אשכנז הן "הגדת הדרקונים" מן המאה השלוש-עשרה מצפון צרפת, המעוטרת בדרקונים רבים ובציורים גרוטסקיים מפחידים אחרים, וההגדה של פסח המהווה חלק מ"ספר המכלול של לונדון"משנת 1280 בקירוב, ספר שנכתב ועותר בצפון מזרח צרפת. הגדות אשכנזיות אחרות הן "הגדת נירנברג" "הגדת יהודה" ועוד. מפורסמת במיוחד היא ההגדה הקדומה ביותר שנכתבה כספר נפרד (ולא כחלק מסידור התפילה) שהגיעה אלינו "הגדת ראשי הציפורים" מחבל פרנקוניה שבצרפת, מן הרבע האחרון של המאה השלוש-עשרה.

בכתבי-היד האשכנזיים של ההגדה של פסח, כמו בכתבי-היד הספרדיים של ההגדה, אנו מוצאים ארבעה סוגי אילוסטרציות: ציורי טקסט, ציורי טקס ומנהגים, ציורי תנ"ך ומדרשים וציורי הגאולה לעתיד-לבוא. אך שלא כבהגדות הספרדיות יש ברוב ההגדות האשכנזיות ציורים בשוליים, ורק מעט ציורים המשתרעים על-פני עמודים שלמים. ארבעת הסוגים הללו של ציורי ההגדות נראים כבר בהגדה האשכנזית הקדומה שבידינו, היא "הגדת ראשי הציפורים" מן הרבע האחרון של המאה השלוש-עשרה.

הגדת הדרקונים. חלקי סידור לפסח ולסוכות והגדה. צרפת, המאה השלוש עשרה.

הגדת ראשי הציפורים דרום גרמניה, 1300 לערך הגדת ראשי הציפורים, כפי שהיא מכונה, שואבת את שמה מן הדימויים המוצגים בכתב היד. מרבית הדמויות האנושיות מוצגות כבעלות ראשי ציפורים ומקור בולט. חלק מן הדמויות מתייחדות גם באוזניים קצרות ומחודדות כשל חיות. כל הזכרים הבוגרים בכתב היד עוטים על ראשם את "הכובע היהודי" המחודד, שאותו חויבו לחבוש היהודים בגרמניה מאז ועידת לטרן שהתקיימה בשנת 1215. ייתכן כי המנהג של עיוות פני אדם צמח מתוך מגמת הסגפנות שגברה בקרב יהודי אשכנז באותה תקופה ומהקפדתם על קיום האיסור התנ"כי על עשיית כל פסל וכל תמונה. הגדת ראשי הציפורים היא ההגדה המאוירת המוקדמת ביותר ששרדה כספר נפרד. בשוליה, המעוטרים באיורים מרהיבים, מוצגות סצנות תנ"כיות, טקסיות ואסכטולוגיות רבות-רושם.

את הספר הכתוב בכתב אשכנזי מרובע מלווים איורים בשולי הכתוב, והוא כולל גם שני לוחות של ציורים בלבד ולוחיות למילות פתיחה. נראה ששם הסופר הוא מנחם, שכן אותיות שמו נרמזות בטקסט. באותה תקופה כתב אותו סופר את "מחזור לייפציג" וגם בו צוינו אותיות שמו בדרך דומה.

בציורים שבתחתית הדף אנו מבחינים בגברים החובשים הכובע המשולש ובנשים ללא כובע.

עקדת יצחק   - אברהם מחזיק את יצחק בשיערו ומניף חרב כאשר יצחק כורע על מזבח. לדמויות יש פני ציפור. מלאך מכונף מחזיק את קצה החרב ומצביע שמאלה לעבר איל תקוע בעץ.

מתן תורה  בראש הפוליו, משה מקבל את לוחות הברית מיד האלוהים היוצאת מענן. מתחתיו, משה מוסר את חמשה חמשי תורה לשני אנשים המקבלים אותם מידיו

Wolf Haggadah, Avignon, Provence, Final decade of the 14th century Jerusalem, Israel, Jewish National & University Library

הגדת ארנה מיכאל. דינים ומנהגים לפסח עם פירוש להגדה ולדינים הגדת ארנה מיכאל. דינים ומנהגים לפסח עם פירוש להגדה ולדינים. גרמניה, 1400 בקירוב.

אזור הריינוס התיכון אמצע המאה ה15 הגדת יהודה אזור הריינוס התיכון אמצע המאה ה15 הגדת יהודה

הגדת דרנשטדט אזור הריינוס התיכון 1430 איור על פני עמוד שלם ולוחית לאות הפתיחה "ש" של "שפוך חמתך" באילוסטרציה נראים זקנים המלמדים נערות צעירות ושולחן ערוך לסדר פסח בתחתית העמוד.

"מה נשתנה" הגדת דרמשטדט-גרמנה המאה החמש-עשרה

הגדת דרנשטדט

הגדת דרנשטדט

מחזור וורמיזא (וורמס) מחזור כמנהג אשכנז לשבתות המיוחדות ולמועדים, עשוי לתפילת החזנים בבית הכנסת.  מכיל בעיקר פיוטי "יוצרות", "רשות", "מעריבים" ו"קרובות".  2 כרכים נבדלים במוצאם, כתובים על קלף, ברוב הדר ויופי, בכתב אשכנזי מרובע מידי שני סופרים, עם איורים ועיטורים בדיו ובצבעים; המיוחדים שבהם הם עמודים עם צורות שונות של שערים, הפותחים את החטיבות הראשיות של המחזור. כרך א, לשבתות של "ארבע פרשיות",  פורים,  פסח,  שבועות וט' באב.

'מחזור נירנברג' המקושט וגדול הממדים מכיל מחזור לכל השנה נוסח אשכנז, חמש מגילות והפטרות, וכן אוסף רב-היקף של פירושים לפיוטים ולתפילות שנכתב בשולי המחזור.  כתב-היד נכתב בכתיבה קליגרפית מטיפוס אשכנזי בשנת 1331 בגרמניה בידי סופר ששמו היה ללא ספק מתניה, בשביל יהושע בן יצחק.  הפירושים שבשוליו נכתבו בידי סופר אחר, ששמו היה ככל הנראה יעקב.  כינויו של כתב-היד נובע מהעובדה שהספר היה בבעלות עיריית נירנברג מזמן גירוש היהודים מהעיר בשנת 1499 ועד שנת 1951. ייחודו של כתב-היד בא לידי ביטוי בשילוב ובצירוף של הבטים אחדים יוצאי-דופן או יחידים במינם. מבחינה פיסית לפנינו חפץ תרבותי מימי-הביניים יחיד במינו: כתב-היד הופק על-גבי קלף, והוא אחד הספרים כתובי-היד בעלי הממדים והמשקל הגדולים ביותר ששרדו בעולם.  גובהו 50 ס"מ ורוחבו 37 ס"מ, ומספר דפיו 521 (היינו, 1042 עמודים).  הספר הענק כתוב בכתיבה קליגרפית נאה ביותר ביד סופר אמן מקצועי.

Piyyutim for 1st day of Pessah‬ מחזור נירנברג

Piyyutim for 2nd day of Pessah‬

"הגדת נירנברג השנייה" היא הגדת כתב-יד מאוירת, כנראה מאמצע המאה ה- 15 "הגדת נירנברג השנייה" היא הגדת כתב-יד מאוירת, כנראה מאמצע המאה ה- 15. היא נקראת על שם מקום הימצאותה (הספרייה העירונית של נירנברג) מאמצע המאה ה- 19 ועד 1957. מיקומה לפני כן אינו ידוע. בשנת 1957 הוא עברה לאוסף שוקן בירושלים ובשנת 2004 נרכשה ע"י מר דוד סופר מלונדון. היא נקראת "השנייה" כדי להבחין בינה לבין הגדת נירנברג אחרת ("הראשונה") הנמצאת היום במוזיאון ישראל. בהגדה איורים מרהיבים בענייני פסח וליל הסדר וכן שלושה מחזורים של ציורים תנ"כיים: יציאת מצריים, סיפורי ספר בראשית,  ואירועים נבחרים משאר חלקי התנ"ך. הרבה מציורים אלה מתארים סיפורים מהספרות המדרשית. מאייר ההגדה אינו ידוע אך חוקרים מזהים אותו כמאייר של הגדה אחרת המכונה "הגדת יהודה" הנמצאת היום במוזיאון ישראל.

הגדת נירנברג השנייה אזור הריינוס התיכון (?) אמצע המאה החמש-עשרה הכנת המצות

איורים מתוך הגדת נירנברג השנייה חלום יעקב ויעקב נלחם במלאך

הגדת נירנברג השנייה

הגדת נירנברג השנייה

הגדת נירנברג השנייה

The Ashkenazi Haggadah הגדת לונדון של יואל בן שמעון הגדה כמנהג אשכנז, עם פרוש רבי אלעזר מוורמוש. בווריה ומרכז איטליה אמצע המאה החמש-עשרה. הגדה זו היא אחד מכתבי היד המוקדמים ביותר של יואל בן שמעון. האיורים בהגדה זו נעשו בשני סגנונות שונים. האחד גרמני כמו שבדף בשקופית זו, והשני איטלקי, כפי שרואים בשקופית הבאה.

The Ashkenazi Haggadah    The Ashkenazi Haggadah  הגדת לונדון של יואל בן שמעון

The Ashkenazi Haggadah      This is a mid-15th century manuscript now in the British Library. The original consists of 49 leaves of thick vellum.  It was written and illuminated by Joel Ben Simeon called Feibusch Ashkenazi.  A different artist, from southern Germany, added some illustrations after the Haggadah had left Joel ben Simeon.  The present day artifact includes a dark-brown leather binding dated to the 15th century.

הגדת לונדון של יואל בן שמעון

ha-sofer, a copyist, illuminator and renowned leather worker. First Cincinnati Haggadah. This magnificently illuminated work on parchment was produced in Germany in the late 15th century by Meir Jaffe ha-sofer, a copyist, illuminator and renowned leather worker.

הגדת סינסינטי הראשונה. דרום גרמניה, 1480-1490 לערך

הגדת סינסינטי הראשונה

First Cincinnati Haggadah.

First Cincinnati Haggadah

הגדת סינסינטי הראשונה

איורים מתוך הגדת סינסינטי הראשונה

הגדת סינסינטי הראשונה

הגדת לונדון של יואל בן שמעון

מקורות, ביבליוגרפיה: כתבי יד עבריים מצוירים, בצלאל נרקיס. ספר הפסח, ספר המשפחה לדורותיה, נחמן וגיל רן. האמנות היהודית, בצלאל ססיל רות. הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במך הדורות, דניאל גולדשמידט. המצייר ביציאת מצרים, ההגדות המצוירות מן המאה הי"ח, חביבה פלד כרמוני, יונה פישר. הגדת קופנהגן, מהדורת פקסימיליה. הגדת בורדו, מהדורת פקסימיליה. A Feast of History, The drama of Passover through the ages. Chaim Raphael

מקורות: http://www.tzafonet.org.il/kehil/omanut/pesah/ http://www.library.yale.edu/judaica/exhibits/haggadah/ http://www.bl.uk/onlinegallery/ttp/hagadah/ http://aleph500.huji.ac.il/nnl/dig/books_hag.html http://kaufmann.mtak.hu/en/study10.htm http://www2.imj.org.il/heb/judaica/index.html http://www.huc.edu/libraries/exhibits/haggadah/klau.html http://www.loc.gov/rr/amed/guide/hs-beauty.html http://www.jtslibrarytreasures.org/prato/prato.html http://www.bl.uk/onlinegallery/sacredtexts/ttpbooks.html http://www.haravelon.com/pesach/ http://kfarnoar.org/המבורג אלטונה

הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו: מקורות: http://www.fathom.com/course/72810016/session3.html http://www.tali-virtualmidrash.org.il/Default.aspx http://www.biu.ac.il/HU/pele/hag-gad/hagg.htm http://Washington haggadah http://www.art-text.com/articles-708.htm http://www.piyut.פיוטי ההגדה http://www.daat.ac.il/daat/art/yahadut/haitur.htm http://jnul.huji.ac.il/ מבואות הגדת נירנברג השנייה http://jnul.huji.ac.il/הגדת נירנברג השנייה http://www.angelfire.com/pa2/haggadah-chronology- http://jnul.huji.ac.ilהגדת רוטשילד קלריטה ואפרים הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו: www.clarita-efraim.com נשמח לתגובות