1. מראה רחוב בעיר מיינץ (מגנצא) בגרמניה כיום
הקהילה היהודית באשכנז
Photo: de:Benutzer:Moguntiner, Wikimedia commons (CC BY-SA 3.0)
מראה רחוב בעיר מיינץ (מגנצא) בגרמניה כיום

2. היכן התקיימו קהילות יהודיות גדולות במרכז אירופה בימי הביניים?
אשכנז
בספרות היהודית של ימי הביניים שימש השם "אשכנז" כינוי לגרמניה ובהמשך גם לצפון צרפת. ?
היכן התקיימו קהילות יהודיות גדולות במרכז אירופה בימי הביניים?
כשהחלו היהודים לנדוד למזרח אירופה, הפך הביטוי "אשכנזים" למייצג את כלל יהודי מרכז ומזרח אירופה.

3. קהילות אלה נחשבו למרכזי תורה ונקראו קהילות שו"ם
הקהילה נחשבה לגוף החשוב ביותר בתולדות היהודים בימי הביניים.
הקהילות היהודיות המפורסמות ביותר באשכנז היו קהילת שפיירא בעיר שפייר, קהילת ורמייזא בעיר וורמס וקהילת מגנצא בעיר מיינץ. ?
זהו את קהילות שו"ם במפה
קהילות אלה נחשבו למרכזי תורה ונקראו קהילות שו"ם

4. פְּרִיוִולֶגְיוֹת ליהודים
אדוני הערים הזמינו יהודים לבוא לחיות בעריהם ואף העניקו להם זכויות יתר – פְּרִיוִוילֶגְיוֹת
פתיחת הפריווילגיה ליהודים שהתיישבו בעיר שפַיֵיר, 1084
בשם השילוש הקדוש ושאינו מחולק, אנוכי רוֹדִיגִירוּס, [...] בישוף שפייר, בעשותי את העיר אשפירה (שפייר) לכרך (עיר גדולה) חשבתי כי אוסיף אלף מוֹנים (פעמים) על כבוד מקומנו אם אביא גם יהודים לשכון בו.
Großes Speyrer Judenprivileg, page 1 of 7. Courtesy Prof. Dr. Reinhard Neebe ?
מה הייתה מטרתו של הבישוף, אדון העיר שפייר, בהבאת יהודים לעיר?
מה יכלו היהודים לתרום לעיר?
פריבילגיות שניתנו ליהודים ע"י קרל החמישי, שפייר, 1544.

5. מגורי היהודים בעיר ? אדוני העיר העניקו בפריווילגיות חסות ליהודים.
לעתים קרובות הם שיכנו אותם באזורים נפרדים מתוך התחשבות בהם. אזורים אלה נקראו "שכונת היהודים" או "רחוב היהודים".
מאוסף המוזיאון היהודי, ברלין. צילום: Deror avi, Wikipedia
קהילת ורמייזא ?
מדוע העדיפו היהודים לחיות בשכונות נפרדות?
מפת העיר וורמס (1630)

6. דגם בית הכנסת של קהילת ורמייזא
מרכז החיים של הקהילה היהודית היה בית הכנסת ?
אילו פעולות נערכו בבית הכנסת?
באדיבות ארכיון התצלומים, בית התפוצות, תל-אביב
תארו את מבנה בית הכנסת.
שערו מדוע נבנה כך.
דגם בית הכנסת של קהילת ורמייזא

7. מוסדות הקהילה היהודית
סביב בית הכנסת התפתחו מוסדות ופעלו בעלי תפקידים שניהלו את חיי הקהילה ?
מה היו פעולותיהם העיקריות של שניים ממוסדות הקהילה המודגשים?
באילו מוסדות של הקהילה פעלו בעלי התפקידים המודגשים בתרשים?

8. אוֹרַח החיים היהודי המסגרת הקהילתית אפשרה ליהודים לקיים
את אורח החיים היהודי ולשמור על זהותם.
הספרייה הלאומית, ירושלים. Ms heb I fol 72v
British Library, London, UK / © British Library Board.  / The Bridgeman Art Library /
ראשי הקהילה ובעלי התפקידים בה היו אחראים על ניהול טקסים דתיים שונים. ?
אילו אירועים מחיי היהודים מוצגים בתמונות?
בקהילות פעלו בתי תלמוד תורה ובתי מדרש.
כיצד סייעו אירועים אלה לשמור על אורח החיים היהודי ועל הזהות היהודית?

9. תיקון תקנות ? למנהיגי הקהילה היו סמכויות לתקן תקנות –
כללים שנועדו להסדיר את חיי היומיום.
לתקנות היה מעמד משפטי מחייב. ?
הציעו דוגמאות לתקנות מכל אחד מהסוגים.
תקנת חרם היישוב
תקנת המוֹסְרִים
תקנת הצדקה

10. רחוב בשכונה היהודית העתיקה במיינץ (מגנצא), גרמניה כיום
תקנות שו"ם
בשנת 1196 התכנסה במגנצא ועידה של רבנים ומנהיגי קהילות שתיקנו תקנות לגבי קהילות אשכנז ?
מה הייתה לדעתכם המטרה בתיקון תקנות משותפות למספר קהילות?
Photo: de:Benutzer:Moguntiner, Wikimedia commons (CC BY-SA 3.0)
רחוב בשכונה היהודית העתיקה במיינץ (מגנצא), גרמניה כיום

11. ראשי הקהילה הטילו עונש זה רק כאשר העונשים האחרים לא הועילו.
ענישה
למנהיגי הקהילה הייתה סמכות להטיל עונשים על חברי הקהילה ? ?
באילו אופנים יכול היה החרם לפגוע בחיי היום-יום של המוחרם?
אילו עונשים הטילו מנהיגי הקהילה על החברים בה.
ציור מתוך מחזור לייפציג (נמצא באוסף הספרייה האוניברסיטאית, לייפציג Ms. V. 1102/I-II)
מדוע נחשב החרם לעונש החמור ביותר?
בבית הכנסת בלייפציג, 1320
העונש החמור ביותר היה הטלת חרם. החרם הוטל בפומבי בבית הכנסת והמוחרם הורחק מחיי הקהילה.
ראשי הקהילה הטילו עונש זה רק כאשר העונשים האחרים לא הועילו.

12. בערים רבות באירופה נשמר אופיו המקורי של הרחוב היהודי
Photo: Bernd Oliver Sünderhauf, Wikipedia (CC BY-SA2.0)
הרחוב הראשי של וורמס (ורמייזא), גרמניה כיום