1. “Building Verb Meanings” - Malka Rappaport Hovav & Beth Levin
בניית משמעות הפועל
“Building Verb Meanings” -
Malka Rappaport Hovav & Beth Levin
סמינר בבלשנות חישובית בהנחיית פרופ' עוזי אורנן,
חורף , הפקולטה למדעי המחשב, טכניון.
סיון אברהם
רעיה סטלמך

2. מבוא
כותבות המאמר:
פרופ' מלכה רפפורט חובב- נשיאת האגודה לבלשנות תיאורטית בישראל ויו"ר החוג לאנגלית באוניברסיטה העברית.
פרופ' בת' לוין- פרופ' במחלקה לחקר שפות באוניברסיטת Northwestern, עסקה בחקר זה משנות ה-?? ופרסמה ספרים בנושא.
בניית משמעות הפועל #

3. נושא ההרצאה
המאמר מדבר על כך שלכל פועל מגוון פירושים ומשמעויות בהתאם למשפט בו הוא מופיע, מה שמוביל לכניסות רבות בלקסיקון עבור אותו פועל- פירוש לכל משמעות.
האם כל הפירושים צריכים להימצא בלקסיקון?
נרצה לחלק את הפעלים לקבוצות על-פי אופי הפעולה אותם הם מתארים, ולקבוע כללים (פונקציות) המקשרים בין מבנה המשפט למשמעותו.
בניית משמעות הפועל 3

4. על מה נדבר היום? מבוא – הצגת הבעיה בבניית משמעות לפועל
לפועל מגוון משמעויות, מה הבעיה בכך וכיצד נרצה לפתור אותה.
פעלי אופן ופעלי תוצאה
השוואה בין שתי קבוצות הפעלים ממספר היבטים.
הדרגתיות בבניית משמעות הפועל
הצגת תבניות פשוטות והרחבתן בהמשך.
אירוע מבני וחוקי המימוש הקנוני
בניית תבניות מקבועים קיימים.
רב-משמעות של פעלים
הצגת שני היבטים להתמודדות עם רב-משמעות של פעלים.
בניית משמעות הפועל 4

5. מבוא
מחקרים רבים שנערכו בנושא סמנטיקה תחבירית בשנות ה-?? יצאו מנקודת הנחה שהיבטים רבים במבנה התחבירי של משפט, מושפעים מהתכונות התחביריות והסמנטיות של הפעלים בהם.
ההתנהגות התחבירית של פעלים במשפט תורמת רבות למבנה התחבירי שלו ולהבנתו.
בניית משמעות הפועל 5

6. מבוא- מושגים
ארגומנטים – מילים המצביעות על שם-עצם שהינו בעל תפקיד סמנטי ביחס לפועל (כגון, מבצע הפעולה , מקבל הפעולה , מכשיר וכו').
נסתכל על זה כך: .F(a,b,c)
הפועל הוא הפונקציה F ואילו a,b,c הם הארגומנטים (צירוף שמני, צירוף יחס וכו'...)
דוגמא: יואל סגר את הדלת
הפונקציה היא הפועל סגר, והארגומנטים הם: "יואל" (מבצע הפעולה) ו-"את הדלת" (מקבל הפעולה).
בניית משמעות הפועל 6

7. מבוא- מושגים
כללי קישור – כללים המתאימים בין תפקידים סמנטיים לתפקידים תחביריים (התאמה בין משמעות למבנה).
בניית משמעות הפועל 7

8. מבוא- דוגמא
פעלים רבים הם בעלי מגוון צירופי ארגומנטים, ומשמעותם משתנית לפיהם.
לדוגמא:
מלכה שרקה.
מלכה שרקה לכלב.
מלכה שרקה לכלב לבוא.
מלכה שרקה מנגינה.
מלכה שרקה במשרוקית.
הרוח שרקה.
הקליע שרק מעל ראשי.
נזכיר: ארגומנטים- צירופים שמניים או צירופי יחס שפונקצית הפועל מקבלת.
בניית משמעות הפועל 8

9. מבוא
ניתן לראות כי לפועל שרק מגוון משמעויות בהתאם להקשר במשפט בו הוא מופיע.
במשפט: הקליע שרק מעל ראשי
אין הכוונה להוצאת צליל שריקה מהפה כמו במשפט: מלכה שרקה.
כמו-כן, יש הבדל בין סוג השריקה במשפט מלכה שרקה לכלב לבוא למשפט מלכה שרקה מנגינה.
כלומר, לפועל יש מספר משמעויות בהתאם לצירופים שמסביבו במשפט.
בניית משמעות הפועל 9

10. דוגמא נוספת הרופא בדק את החולים. (examined)
המורה בדק את המבחנים. (checked)
המכונאי בדק את הרכב (checked)
הבוס בדק את עובדיו (tested)
בדוגמא זאת, בכל המשפטים הפועל הוא בדק, אך סוג הבדיקה שונה ממשפט למשפט בהתאם לארגומנטים, ולכן המשמעות משתנה.
נשים לב, שאפילו הפירוש מעברית לאנגלית שונה ממשפט למשפט.
בדוגמא הקודמת המשמעויות של לשרוק היו שונות אך הפירוש לאנגלית היה זהה, בדוגמא זו גם הפירושים שונים.
בדיקת רכב שונה מבדיקת של רופא, ושונה מבדיקת מבחן.
במשפט האחרון הפועל בדק הוא במשמעות של לבחון.
בניית משמעות הפועל 10

11. דוגמא נוספת Terry swept the floor פעילות: Terry swept מטרות שהושלמו:
שינוי מיקום Terry swept the crumbs into the corner
שינוי מיקום Terry swept the leaves off the sidewalk
שינוי מצב Terry swept the floor clean
יצירה Terry swept the leaves into a pile
הדוגמא הנ"ל לקוחה מהמאמר אשר התמקד בחקר פעלים באנגלית.
לא תמיד ניתן לתרגם משפט מאנגלית לעברית תוך כדי שמירה על אותן תופעות לשוניות בשל הבדלים סמנטיים בין השפות.
בניית משמעות הפועל 11

12. הבעיה
לפועל יכולות להיות משמעויות רבות בהתאם לצירוף הארגומנטים בו הוא מופיע. לכן, לכל פועל דרושים ייצוגים רבים בלקסיקון. ייצוגים רבים עבור אותו פועל אינה תוצאה רצויה. השאלה היא האם ניתן להציע פתרון יעיל לבעיה שיתאים גם לתכנית מחשב.
בניית משמעות הפועל 12

13. המטרה
חלוקת הפעלים לקבוצות ומציאת תיאוריה שתוכל לנבא את צירופי הארגומנטים של הפועל ומשמעותם. כך, הייצוגים השונים בלקסיקון עבור פועל מסוים יוכלו להתקבל מעקרונות כלליים, אשר יקבעו את מגוון המשמעויות שיכולות להיות לפועל, בהתאם לקבוצה אליה הוא משויך. כלומר, מטרתנו היא לנסות לקבוע קריטריונים כלליים כך שצירוף ארגומנטים יאפיין קבוצות של פעלים, ולא יהיה ספציפי לכל פועל.
מטרתנו לנסות לצמצם את הלקסיקון. לצורך כך, יש לנסח קריטריונים כלליים שבהינתן הקבוצה אליה הפועל משויך יתקבלו כל המבנים האפשריים.
את הכללים נשים בתוכנת תרגום.
בניית משמעות הפועל 13

14. כיצד נעשה זאת?
ניתן לחלק את הפעלים לקבוצות על-פי אופי הפעולה אותם הם מתארים, לפעלים הנמצאים באותה קבוצה תהיה תבנית דומה של התנהגות. למשל:
הפעלים לרוץ, לדלג ישתייכו לקבוצה: אופן תנועה.
הפעלים לשרוק, לנבוח ישתייכו לקבוצה: הפקת צליל.
כך, ניתן יהיה לקבוע כללים לקבוצה שלמה של פעלים.
חשוב לציין כי פעלים השייכים לאותה קבוצה בשפה מסוימת לא בהכרח ישתייכו לאותה קבוצה בשפה אחרת, בשל הבדלים סמנטיים בין השפות.
הפעלים לטאטא, לנגב ישתייכו לקבוצה: מגע עם משטח תוך כדי תנועה.
בניית משמעות הפועל 14

15. במילים פשוטות
במילים פשוטות הבעיה היא שלפועל יכולים להיות הרבה פירושים ומשמעויות כתלות במשפט בו הוא מופיע, קישור הפועל במשפט למשמעות המתאימה יכול לקחת זמן רב בתכנית מחשב.
לדוגמא, אם נרצה לתרגם טקסט משפה לשפה ע"י תכנית מחשב, חיפוש משמעות הפועל בכל משפט תצריך מעבר על כל המשמעויות שיש לפועל בלקסיקון – חוסר יעילות.
בניית משמעות הפועל 15

16. במילים פשוטות
אין צורך לייצג לכל פועל בלקסיקון מידע המשותף לקבוצה של פעלים, אלא רק את המידע הייחודי עבור הפועל, ובכך לצמצם באופן משמעותי את הלקסיקון.
ייצוג מידע משותף לקבוצה של פעלים מצריך עבודה מקדימה - גילוי תחום המשמעויות לכל פועל, ומציאת תבניות משותפות לפעלים בעלי תחום משמעויות דומה.
נציין כי אחת מכותבות המאמר, בת' לוין, פרסמה ספר (שזכה לתשומת לב רבה) כעבודת הדוקטורט שלה
שמחלק את כל הפעלים בשפה האנגלית לקבוצות עפ"י אופי פעולתם.
כך תכנית מחשב תוכל להשתמש כבר בחלוקה של הפעלים לקבוצות ובך תקטין משמעותית את זמן ריצתה.
בניית משמעות הפועל 16

17. קבוצות פעלים נסתכל על שתי קבוצות של פעלים: פעלי אופן ופעלי תוצאה.
פעלי אופן- פעלים המתארים את האופן שבו הפעולה נעשתה.
גדי רץ הביתה - באיזה אופן גדי ביצע את הפעולה? בריצה.
פעלי תוצאה- פעלים המתארים מצב תוצאה אליו הגיע אובייקט.
גדי הגיע הביתה – מצב התוצאה הוא שגדי בבית.
בניית משמעות הפועל 17

18. פעלי אופן (manner verbs)
את קבוצת פעלי האופן ניתן לחלק לכמה קבוצות:
אופן תנועה (manner of motion)
לרוץ, לקפוץ, לשחות
הפקת צליל (sound emission)
לשרוק, לנבוח, לנהום
מגע עם משטח (surface contact)
לטאטא, לנגב, לשטוף
בניית משמעות הפועל 18

19. פעלי תוצאה (RESULT verbs)
את קבוצת פעלי התוצאה ניתן לחלק לכמה קבוצות:
מצב (state)
לשבור, לייבש, לסגור, לנקות
יעד (location)
לבוא, לעלות, להגיע
ישנם פעלים יוצאי דופן שמשתייכים לשתי הקבוצות, למשל, הפועל לחתוך הינו גם פועל אופן וגם פועל תוצאה.
בניית משמעות הפועל 19

20. פעלי תוצאה - מצב
הפועל מראה מצב תוצאה אליו הגיע אובייקט, אך אין אנו יודעים כיצד הגיע למצב זה.
למשל במשפט: הכביסה התייבשה.
אנו יודעים את מצב התוצאה של הכביסה: היא יבשה, אך ישנן מספר דרכים בהן יכלה הכביסה להגיע למצב זה: התייבשה במייבש, התייבשה בשמש.
בניית משמעות הפועל 20

21. פעלי אופן ופעלי תוצאה
המאמר בוחר את הפועל לטאטא כנציג מקבוצת פעלי האופן, ואת הפועל לשבור כנציג מקבוצת פעלי התוצאה.
לכן, רוב הדוגמאות שנציג ישתמשו בפעלים אלו על- מנת להמחיש את ההבדלים בין שתי הקבוצות.
בניית משמעות הפועל 21

22. פעלי אופן ופעלי תוצאה
פעלי התוצאה הינם בעלי אילוצים רבים בהתנהגות התחבירית שלהם, יותר מאשר פעלי האופן. נציג כעת מספר מאפיינים לפיהם נשווה בין שתי קבוצות הפעלים.
בניית משמעות הפועל 22

23. פעלי אופן ופעלי תוצאה - השוואה (1)
בפעלי אופן המכילים שני ארגומנטים ניתן להשמיט את המושא הישיר בעוד שבפעלי תוצאה לא ניתן:
מלכה טאטאה.
*בטי שברה.
המשפט השני אינו נכון תחבירית מכיוון שחסר מושא ישיר: בטי שברה (מה?).
המשפטים המסומנים ב-(*) אינם תקינים
בניית משמעות הפועל 23

24. פעלי אופן ופעלי תוצאה - השוואה (2)
קטגוריה משנית של מושאים (Non-subcategorized object) מכילה מושאים מיוחדים המתווספים לפועל שלא במשמעות שהם רגילים להופיע בה.
פעלי אופן יכולים להופיע עם מגוון מושאים מהקטגוריה המשנית בעוד שפעלי תוצאה אינם יכולים:
The child rubbed the tiredness out of his eyes
*The clumsy child broke the beauty out of the vase
הקטגוריות הם חלקי הדיבר.
בניית משמעות הפועל 24

25. פעלי אופן ופעלי תוצאה - השוואה (2) -המשך
פעלי אופן ופעלי תוצאה - השוואה (2) המשך
במשפט הראשון, הילד שפשף את העייפות מעיניו, ניתן לראות כי המושא במשפט הוא העייפות.
זהו אינו המושא שרגיל לבוא עם הפועל שפשף, שכן לא משפשפים עייפות. ולכן, נמצא תחת הקטגוריה המשנית (Non-subcategorized object).
במשפט השני, הילד שבר את היופי מהאגרטל, באותו אופן, היופי הינו המושא במשפט, אך לא ניתן להוסיף אותו לפועל שבר באופן תקין, לא בעברית ולא באנגלית.
בניית משמעות הפועל 25

26. פעלי אופן ופעלי תוצאה - השוואה (3)
פעלי אופן שקשורים במגע עם משטח, כמו לטאטא, יכולים לשמש כפעלים של שינוי מיקום, שינוי צורה ויצירה. בעוד שלפעלי תוצאה אין כמות כזו של שימושים:
מלכה טאטאה את העלים מהמדרכה
*מלכה שברה את הכלים מהשולחן
חובב גרף את העלים לערימה
*חובב שבר את הכלים לערימה
המשפטים בשתי הדוגמאות הם בעלי מבנה ארגומנטים זהה, ניתן לראות כי משפטים בעלי פעלי אופן הינם תקינים ואילו משפטים בעלי פעלי תוצאה אינם תקינים.
בדוגמא הראשונה הפועל מתאר שינוי מיקום, ובדוגמא השנייה הפועל מתאר יצירה (של ערימה), כלומר ע"י הפועל (גרף) נוצרה ערימה.
בניית משמעות הפועל 26

27. פעלי אופן ופעלי תוצאה – השוואה (4)
לפעלי אופן ולפעלי תוצאה יש סיווג לקסיקלי שונה:
פעלי אופן הם:
פעילות
- הכלב רץ סביב הזנב.
פעלי תוצאה הם:
הישג (Achievement)
- הילד עלה על הכיסא.
המטרה הושגה – הילד על הכיסא.
פעולה שהושלמה (Accomplishments)
– הילד שבר את הכיסא.
הפעולה הושלמה – הכיסא שבור.
בחלק זה אנו ניתן הסבר להבחנה בהתנהגות של פעלי אופן ופעלי תוצאה.
הבדל בין Achievements לבין Accomplishments :
Achievements - מטרה שהושגה.
Accomplishments – פעולה שהושלמה.
בניית משמעות הפועל 27

28. הדרגתיות בבניית משמעות הפועל
פעולות שהושלמו (Accomplishments) הם אירועים שמורכבים משני תתי אירועים: האירוע הגורם-בדרך כלל פעילות, ושינוי המצב לו הוא גורם.
ניתן לראות זאת בתבנית הבאה:
[[ א' פועל ] גורם [הופך [ב' <מצב>]]]
פעילות שינוי מצב
בניית משמעות הפועל 28

29. הדרגתיות בבניית משמעות הפועל
לדוגמא: חובב גרף את העלים לערימה עבור התבנית: [[ א' פועל ] גורם [ הופך [ב' <מצב> ]]] חובב גרף = פעילות עלים לערימה = שינוי מצב
בניית משמעות הפועל 29

30. הדרגתיות בבניית משמעות הפועל
הדוגמאות שהוצגו בפתיחה הכילו הרחבה של פעילות שהביאו למגוון של מטרות שהושלמו (Accomplishments).
כל המשמעויות הנרחבות של הפועל לטאטא כוללות תוספת של מצב תוצאה: שינוי במיקום, שינוי מצב או היווצרות של ישות כלשהי.
כמו בדוגמא: בטי טאטאה את העלים לערימה.
נוצרה ישות חדשה- הערימה, שלא הייתה קיימת לפני ביצוע הפעולה.
בניית משמעות הפועל 30

31. הדרגתיות בבניית משמעות הפועל
בכל מופע התוספת של מצב סיום מצוינת על ידי אלמנט במשפט, לדוגמא:
מלכה טאטאה את הפירורים לפינה
הפועל לטאטא מציין את הפעילות ואילו מצב הסיום מובע על ידי חלק אחר במשפט (לפינה).
בניית משמעות הפועל 31

32. הדרגתיות בבניית משמעות הפועל
התבנית שהצגנו רומזת שמשמעות הפועל נבנית בהדרגה.
ההדרגתיות נובעת מהוספת שינוי מצב, שינוי מיקום או היווצרות לתבנית הבסיסית: [א' פועל].
אם פעולות שהושלמו מציינות שינוי מצב, שום שינוי במיקום לא יכול להתרחש ולהפך.
הערה לנק' השלישית: אין תבנית המכילה גם שינוי מצב וגם שינוי מיקום, יכול להופיע רק אחד מהשניים או אף אחד מהם. .
בניית משמעות הפועל 32

33. המרכיבים הבסיסיים של משמעות הפועל
ישנה הבחנה בין שני היבטים של משמעות הפועל:
היבט מבני (Structural): החלק הקובע את המחלקות הסמנטיות של פעלים שקשורים דקדוקית.
לדוגמא: הפעלים נבח ויילל מפיקים צליל ולכן שייכים לאותה קבוצת פעלים.
היבט ייחודי (Idiosyncratic): החלק של משמעות הפועל המבדיל את הפועל מפעלים אחרים במחלקה.
לדוגמא: נבח – הפקת צליל נביחה (למשל ע"י כלב).
יילל - הפקת צליל ע"י יללה (למשל ע"י חתול).
כלומר ההיבט המבני הינו משמעות בסיסית וההיבט הייחודי הינו משמעות ספציפית.
בניית משמעות הפועל 33

34. המרכיבים הבסיסיים של משמעות הפועל
ניתן לפרק נשוא (פרדיקט) לשני מרכיבים עיקריים:
פרדיקטים פרימיטיביים
קבועים
צירופים ספציפיים של פרדיקטים פרימיטיביים מתארים את ההיבט המבני (Structural) של משמעות הפועל.
הקבועים מתארים את ההיבט הייחודי (Idiosyncratic), כלומר הקבועים מתארים את המשמעות הספציפית.
הצירופים של פרדיקטים פרימיטיביים מהווים את אוסף התבניות הלקסיקליות סמנטיות של שפה.
דוגמא לקבוע: לפועל לשרוק יש את הקבוע <שריקה>.
בניית משמעות הפועל 34

35. המרכיבים הבסיסיים של משמעות הפועל
משמעות הפעלים מורכבת מתבנית של קבוע עם תבנית לקסיקלית סמנטית מסוימת.
לדוגמא:
לפעלים שמשנים מצב יש את התבנית הלקסיקלית הבאה:
[[ א' פועל ] גורם [ הופך ל- [ ב' <מצב>]]]
כלומר, עבור הפועל התייבש נקבל:
[[ א' פועל ] גורם [ הופך ל- [ב' <יבש> ]]]
לפי מה שהזכרנו קודם בעצם אנו מצרפים קבוע ותבנית - כלומר משמעות ספציפית עם משמעות בסיסית / כללית.
[ [ א' פועל ] גורם [ הופך [ ב' מצב] ] ]
- [[x ACT ] CAUSE [ BECOME [ y <STATE> ] ] ]
הדוגמא מציגה שמכיוון שהפועל התייבש משנה מצב הוא יקבל את התבנית הנ"ל.
לדוגמא: טלי ייבשה את הכלים.
הכלים הפכו ליבשים.
בניית משמעות הפועל 35

36. המרכיבים הבסיסיים של משמעות הפועל
פעלים בעלי מספר משמעויות ישתייכו לייצוגים סמנטים לקסיקליים שונים.
המשמעויות הרבות בדרך כלל נובעות מקישור של קבוע יחיד עם יותר מתבנית סמנטית אחת.
נסביר תאוריה זו בהמשך..
בניית משמעות הפועל 36

37. המרכיבים הבסיסיים של משמעות הפועל
לדוגמא: השימושים של הפועל טאטא שנובע מהקבוע <טאטוא> בעלי 3 תבניות שונות:
[א' פועל]
חובב טאטא
[[א' פועל ] גורם [ הופך ל- [ ב' <מצב> ]]
חובב טאטא את הרצפה עד לניקיונה
[[א' פועל ] גורם [ הופך ל- [ ב' <מקום>]]
חובב טאטא את העלים לפינה
בדוגמא הראשונה: א' = חובב פועל = טאטא
דוגמא שנייה: א' = חובב, פועל = טאטא, ב' = עלים, מצב = ניקיון
דוגמא שלישית: א' = חובב, פועל = טאטא, ב' = עלים, מקום= פינה
בניית משמעות הפועל 37

38. תבניות ארוע מבני [א' פועל <באופן> ] פעילות
[א' פועל <באופן> ] פעילות
חובב צרח
[א' < מצב> ] מצב
השולחן שבור
[ הופך ל- [ א' <מצב> ]] הישג
השולחן נשבר
[א' גורם [ הופך[ ב' <מצב> ]]] פעולה שהושלמה
חובב שבר את הכסא
[[א' פועל <באופן>] גורם [הופך ל-[ ב' <מצב>]]]
חובב צרח עד שהכוס נשברה פעולה שהושלמה
מעכשיו נתייחס לתבניות הלקסיקליות סמנטיות כ- תבניות ארוע מבני – event structure templates
בניית משמעות הפועל 38

39. פעלי הישג לעומת פעולות שהושלמו
הישגים ופעולות שהושלמו מראים את אותו חוסר גמישות בהתנהגות.
הישגים, כמו פעולות שהושלמו מקושרים תחבירית עם מצב תוצאה מסוים. לדוגמא, עבור הפועל הגיע, שמסווג כהישג, מצב התוצאה הינו מקום.
הישגים ופעולות שהושלמו שונים באירוע המבני שלהם:
תבנית אירוע מבני של פעולות שהושלמו:
[א' גורם [הופך [ ב' <מצב>]]].
תבנית אירוע מבני של הישג פשוטה יותר, מכיוון שאינה מכילה את תת האירוע הגורם: [הופך [א' <מצב>]].
דוגמא: דני הגיע לעבודה.
בניית משמעות הפועל 39

40. פעלי הישג
פעלי הישג לא מזהים את תת האירוע הגורם מכיוון שאינו נגרם מפעולה חיצונית.
כמו-כן נראה כי לא ניתן לזהות את תת האירוע הגורם דרך נשוא אחר במשפט, עקב כך, לפעלי הישג אין משתנה גורם.
לדוגמא:
המכתב הגיע
*הדוור הגיע את המכתב
כלומר, לפועל ההישג הגיע אין משתנה במשפט שגורם למכתב להגיע.
אפשר לומר: הדוור הביא את המכתב
אך אנו מדברים על פועל ההישג הגיע.
בניית משמעות הפועל 40

41. פעלי הישג כשלפועל הישג אין גורם, נשתמש בפועל אחר שמכיל את הגורם.
כשלפועל הישג אין גורם, נשתמש בפועל אחר שמכיל את הגורם.
לדוגמא:
המכתב הגיע
מצב תוצאה
*הדוור הגיע את המכתב - אינו משפט תקין ולכן יהפוך ל:
הדוור הביא את המכתב
גורם
כלומר, הדוור גרם למכתב להגיע.
בניית משמעות הפועל 41

42. שינוי מצב פנימי וחיצוני
פעלים כמו שבר הינם פעלי תוצאה, אך הם בכל זאת מכילים שינוי מצב חיצוני.
לכן, הם מקושרים לתבנית אירוע מבני שמכילה תת אירוע גורם ותת אירוע משנה מצב.
[א' פועל] גורם [הופך [ב' <מצב>]]].
פועל המתאר שינוי מצב פנימי שונה מפועל המתאר שינוי מצב חיצוני בכך שהגורם לשינוי המצב הפנימי חבוי בפועל, ולכן תבנית האירוע המבני שלו פשוטה יותר: [א' <מצב>].
בניית משמעות הפועל 42

43. שינוי מצב פנימי וחיצוני
שינוי מצב חיצוני:
הילד שבר את הכיסא
תוצאה: הכיסא נשבר.
שינוי מצב פנימי:
הפרח נבל.
תוצאה: הפרח נבול, הפרח עצמו שינה את מצבו, הוא הגורם לפעולה, אין גורם חיצוני.
בניית משמעות הפועל 43

44. שינוי מצב פנימי וחיצוני
שינוי מצב פנימי הינו בעל דו-משמעות תחבירית: להיות במצב מסוים ושינוי מצב.
The roses blossomed for ten days
The tree blossomed in a day
הדוגמא הראשונה מראה פעולה שנמשכת, והדוגמא השנייה מראה פעולה של שינוי מצב.
הפועל לשבור לעולם לא יהיה פעולה מתמשכת, אלא פעולה רגעית.
*האגרטל נשבר במשך שלושה ימים.
בעברית ניתן לחשוב שהפועל במשפט: העץ פרח ביום אחד מתאר פעולה מתמשכת
אך באנגלית זה נחשב פעולה רגעית (אולי בגלל מילת היחס in).
בניית משמעות הפועל 44

45. חוקי המימוש הקנוני
נזכיר כי לכל פועל קיים קבוע שהוא קשור אליו, לדוגמא, הפועל לשרוק מוגדר על ידי הקבוע <שריקה>
אנו מניחים כי סוג הקבוע האונטולוגי (הקיים) מגדיר את הסיווג הבסיסי שלו עם תבנית מסויימת. סיווג זה נקרא חוק המימוש הקנוני.
חוקי המימוש הקנוני קובעים לאיזה תבנית הקבוע מקושר.
בניית משמעות הפועל 45

46. חוקי המימוש הקנוני אופן [א' פועל < באופן>]
אופן [א' פועל < באופן>]
מלכה רצה
כלי [א' פועל < כלי>]
חובב ניסר
אובייקט [א' גורם [הופך [ ב' עם <משהו>]]]
משה מרח את החמאה עם הסכין
מקום [א' גורם [ הופך [ ב' <מקום> ]]]
ירון שם את הנחש בכלוב
שינוי מצב פנימי [א' <מצב>]
התפוז נרקב
שינוי מצב חיצוני [א' פועל] גורם [הופך [ב' <מצב>]]]
ירון שבר את השולחן
בכל החוקים הקבוע מסומן ב- <>! כל דוגמה מכילה (ומראה) מימוש מסוים של העיקרון הכללי שהוא החוק
ישנם שני סוגים של שינוי מצב:
שינוי פנימי: פרח , גדל, נרקב.
שינוי חיצוני: שבר, פתח, ייבש.
עוד דוגמאות:
אופן : רץ, שרק, קפץ
כלי: לנסר, לדפוק ( פטיש), להבריש
אובייקט מונח: שמן, דף, אריח מקום: שקית, קופסא, מחסן
שינוי מצב פנימי: התייבש, פרח, נרקב,
שינוי מצב חיצוני: נשבר, נמס, נפתח
בניית משמעות הפועל 46

47. חוקי המימוש הקנוני ישנן שתי דרכים בהן קבועים מקושרים לתבנית:
מתארי הנשוא (modifiers) – לדוגמא: הצב הלך באיטיות.
שם שממלא תפקיד של תיאור – לדוגמא: חתכתי את הלחם בסכין.
מתאר הנשוא (modifier) מקושר לנשוא שאותו הוא מתאר בתבנית האירוע המבני.
לדוגמא, קבוע שיוגדר כאופן, יקושר כמתאר הנשוא המגדיר פעילות בתבנית.
"בסכין" – שם שממלא תפקיד של תיאור של הנשוא.
איך חתכתי? – בסכין.
בניית משמעות הפועל 47

48. חוקי המימוש הקנוני
כל חוק מורכב מזוגות של קבוע (נמצא בצד הימני של החץ) ותבנית (הצד השמאלי של החץ).
אנו מכנים את הקבוע והתבנית כ"אירוע מבני".
הרעיון הבסיסי מאחורי חוק המימוש הקנוני הוא שאלמנטים של משמעות המקודדים בקבוע יקבלו ביטוי תחבירי. באופן זה החוקים מבטיחים הדרגתיות במשמעות הפועל.
מכיוון שהקבוע מציין את המשמעות הבסיסית של פועל מסוים אנו נגדיר שהפועל הופך את הקבוע לחלק מהלקסיקון.
לא נכתב במאמר היכן נמצאים חוקי המימוש הקנוני (במילון או לא).
החוקים יכולים להיות חלק מתוכנת תרגום, כלומר התוכנה תשתמש בחוקים אלו.
בניית משמעות הפועל 48

49. אז על מה דיברנו? ההבדל בין פעלי אופן לפעלי תוצאה.
על ההדרגתיות בבניית משמעות הפועל.
המרכיבים הבסיסיים במשמעות הפועל.
חוקי המימוש הקנוני.
בניית משמעות הפועל 49

50. המשתתפים ב"ארוע מבני"
עד כה הראינו שפועל מקושר לקבוע עם תבנית, מה שיצר את ה"אירוע מבני", אך טרם סיימנו...
כאשר קבוע מקושר לתבנית מסוימת על ידי חוק קנוני, המשתתפים המקושרים לקבוע חייבים להיות מותאמים.
א' = מלכה
פועל = רצה
בניית משמעות הפועל 50

51. המשתתפים ב"ארוע מבני"
לדוגמא: נסתכל על הפועל לרוץ שהוא פועל תנועה, המקבל את שמו מקבוע שמציין תנועה בצורה מסויימת. קבוע זה מקושר לתבנית בעלת משתתף יחיד - הרץ. כקבוע אופן, הקבוע קשור לחוק קנוני עם תבנית פעילות. המשתתף מקושר עם קבוע המתאים סמנטית למשתנה המקושר לתבנית ארוע פעילות. התבנית היא [א' פועל] לדוגמא: מלכה רצה המשתנה א' מתאים למלכה.
א' = מלכה
פועל = רצה
בניית משמעות הפועל 51

52. המשתתפים ב"ארוע מבני" אך יש בעיה אחת בתהליך הזה...
במופעים מסויימים של קבוע יש יותר משתתפים מאשר קבועים בתבנית המתאימה. במצבים כאלה משתתפים מסויימים לא משויכים לקבועים. מצבים אלו קורים בפעלים של פעילויות בעלי שני ארגומנטים.
לדוגמא: חובב טאטא את העלים.
הפועל טאטא מקבל קבוע שיש לו שני משתתפים: חובב והעלים. אבל זאת למרות שהתבנית המתאימה מכילה רק משתנה אחד.
התבנית היא : [א' פועל]
ניתן לשמיט את המושא הישיר במשפט : "את העלים", ועדיין נקבל משפט תקין.
בניית משמעות הפועל 52

53. המשתתפים ב"ארוע מבני"
במקרה זה המשתתף שפועל מותאם למשתנה בתבנית, ואילו המשתתף שאינו פועל לא משויך למשתנה בתבנית ולכן חייב להשתלב בתבנית בדרך אחרת.
הדרך היא שהמשתתף יגולם בקבוע.
לכן ישנם שני סוגים של משתתפים בארוע מבני:
אלו המתקבלים מתכונות התבנית ומהקבוע – נכנה אותם כמשתתפים "מבניים".
אלו המתקבלים מתכונות הקבוע בלבד – נכנה אותם כמשתתפים "קבועים".
בניית משמעות הפועל 53

54. המשתתפים ב"ארוע מבני" בדוגמא הקודמת: חובב - משתתף מבני .
חובב טאטא את העלים.
חובב - משתתף מבני .
העלים – משתתף קבוע.
בניית משמעות הפועל 54

55. תבניות ארוע מבני יכולות להיות מורחבות לתבניות אחרות במאגר התבניות.
המשתתפים ב"ארוע מבני"
תבניות ארוע מבני יכולות להיות מורחבות לתבניות אחרות במאגר התבניות.
דוגמא להרחבה:
אלון טאטא
אלון טאטא את העלים לפינה
בדוגמא זו הרחבנו את התבנית הפשוטה של אלון טאטא לתבנית המכילה גם שינוי מיקום.
כלומר, תבניות מורכבות יכולות להיבנות על תבניות פשוטות.
בניית משמעות הפועל 55

56. תנאים מובנים למימוש תחבירי
ישנם שני תנאים למימוש תחבירי של ארוע מבני:
זיהוי תת-ארוע.
מימוש ארגומנטים.
בניית משמעות הפועל 56

57. זיהוי תת ארוע כל תת אירוע באירוע המבני חייב מזהה בתחביר.
(לדוגמא: שם תואר (A), כינוי גוף (P) או פועל (V))
תנאי זה מאפשר לפועל יחיד בתחביר לזהות יותר מתת אירוע אחד.
מזהה : לדוגמא
A- Adjective
P-Pronoun
V-Verb
בניית משמעות הפועל 57

58. מימוש ארגומנטים בארוע המבני חייב להיות ארגומנט בתחביר לכל משתתף מבני.
בארוע המבני חייב להיות ארגומנט בתחביר לכל משתתף מבני.
כל ארגומנט בתחביר חייב להיות מקושר לתת- ארוע בארוע המבני.
התנאי הראשון מתייחס למשתתף (מבצע הפעולה).
אם תת ארוע או ארוע של פעילות מכיל משתתף מבני ומשתתף קבוע, התנאי מחייב שהמשתתף המבני יהיה בתחביר.
בניית משמעות הפועל 58

59. מימוש ארגומנטים שמעון שטף את הרצפה. התבנית המתאימה למשפט זה היא:
[א' פועל ] גורם [ הופך [ ב' <מצב>]]]
במשפט זה שמעון הוא א' והרצפה היא ב'.
* יוסי שבר
[א' גורם [ הופך [ ב' <מצב>]]]
ניתן לראות שעבור המשתתף המבני ב' לא קיים תפקיד תחבירי (על מה בוצעה הפעולה), התנאים לא מתקיימים, ולכן המשפט לא קביל.
בדוגמא הראשונה, הרצפה הפכה לנקייה, שינתה את מצבה.
תת-תנאי ראשון בתנאי השני.
בניית משמעות הפועל 59

60. תאוריית הקישור
חוץ מהחוקים יש צורך בתיאורית קישור אשר קובעת את הביטוי התחבירי הספציפי של המשתתפים באירוע המבני.
חוקי הקישור מבצעים התאמה בין כל משתתף בייצוג הסמנטי לביטוי התחבירי המתאים לו.
כלומר, מבצעים התאמה בין משמעות המשפט למבנה שלו.
בניית משמעות הפועל 60

61. המשמעות הפשוטה של הפועל
הפועל לטאטא הוא פועל אופן שמקבל את שמו מקבוע אופן. הקבוע קשור לשני משתתפים: מי שמטאטא והמשטח.
הקבוע שנציג כ- <מטאטא> יופיע בחוק הקנוני :
[א' פועל <באופן>]
המשתנה היחיד בתבנית יקושר למשתתף שמטאטא שהוא קשור לקבוע, אך הקבוע מקושר עם המשתתף השני, המשטח, ולכן משתתף זה מגולם בקבוע.
מכיוון שמשתתף זה אינו מופיע בתבנית נקרא למשתתף זה משתתף "קבוע" ולא משתתף מבני.
מה שלא מופיע כמילה במשפט אינו יכול להיות משתתף מבני‘ אבל במבע נמצאת המשמעות שלו (כאן, הרצפה)
בניית משמעות הפועל 61

62. המשמעות הפשוטה של הפועל
עבור הפועל לטאטא אין צורך תמיד להוסיף מהו המשטח אותו מטאטאים מכיוון שתמיד נקשר לטאטא עם המשטח רצפה. לכן ניתן לומר משפטים כמו: "חובב טאטא", הרי שברור מהמשפט כי חובב טאטא את הרצפה.
בניית משמעות הפועל 62

63. המשמעות הפשוטה של הפועל
מפעלים אחרים כמו נגב או שפשף שגם הם קשורים למשטח מגע לא ניתן להניח מהו המשטח. לדוגמא עבור המשפט "נדב שפשף" לא ניתן להניח מהו המשטח אותו הוא שפשף.
בפעלים מסוג זה ניתן להשמיט את המושא (ללא השלמה לפועל) רק אם ההקשר מספיק טוב, כך שניתן לקבוע מהו המשטח!
בניית משמעות הפועל 63

64. המשמעות הפשוטה של הפועל
הזכרנו כבר קודם שיש שני סוגים של פעלים משני מצב:
משני מצב פנימי: פרח, גדל, הרקיב
משני מצב חיצוני: שבר, פתח, ייבש
לפעלים משני מצב פנימי יש את תבנית האירוע הבאה:
[א' <מצב>]
הפרח נבל
לפעלים משני מצב חיצוני יש את תבנית האירוע הבאה:
[[א' פועל <באופן>] גורם [הופך [ ב' <מצב> ]]]
לכן לפועל שבר יש את התבנית הבאה:
[[א' פועל <באופן>] גורם [הופך [ ב' <שבור> ]]]
בניית משמעות הפועל 64

65. המשמעות הפשוטה של הפועל
לתבנית הארוע יש שני תתי ארועים:
פעילות גורמת ושינוי מצב.
[ [ א' פועל ] גורם [ הופך [ב' <שבור> ] ] ]
פעילות שינוי מצב
במקרה של הפועל שבר שינוי המצב קיים אך לא מתואר כיצד המצב השתנה, מסיבה זו הפועל שבר הוא פועל תוצאה ולא פועל אופן.
למרות שהדרך בה הגענו למצב לא מתוארת, תבנית האירוע הקשורה לפועל שבר חייבת להכיל ייצוג של תת הארוע הגורם מכיוון ששינוי המצב ששבר תורם מתואר כשינוי חיצוני.
כמו בדוגמא שהצגנו בשעה הקודמת, הכביסה התייבשה.
בניית משמעות הפועל 65

66. המשמעות הפשוטה של הפועל
נסתכל כעת על התנאים המובנים למימוש תחבירי בהקשר של פעלים משני מצב חיצוני.
נזכר כי התנאים היו:
בארוע המבני חייב להיות ארגומנט בתחביר לכל משתתף מבני.
כל ארגומנט בתחביר חייב להיות מקושר לתת-ארוע בארוע המבני.
בדוגמאות:
מיכל שברה את הכלים
*מיכל שברה
כמו שניתן לראות בדוגמא המשפט השני אינו תקין. לא ניתן להשמיט את המושא הישיר של שבר וזאת מכיוון שהתנאי השני לא מתקיים.
לכן עבור פעלים משני מצב חיצוני שהינם פעלי תוצאה (שבר) – לא ניתן להשמיט את המושא הישיר.
לעומת פעלי אופן, כמו טאטא.
בניית משמעות הפועל 66

67. השפעות הרחבת התבנית
המשמעויות הרבות של פעלים כמו לטאטא, יכולות לנבוע מהרחבת תבנית הארוע המבני הקשורה לפועל.
התבנית יכולה להיות מורחבת רק אם התוצאה המורחבת מספקת את התנאים המובנים למימוש תחבירי.
התנאים שהצגנו קודם (בשקופית הקודמת יש תזכורת)
בניית משמעות הפועל 67

68. השפעות הרחבת התבנית
לדוגמא אירוע מבני שיכול להיבנות מהרחבת תבנית בסיסית היא:
התבנית הבסיסית: [א' פועל <לטאטא> ב']
התבנית המורחבת:
[[א' פועל <לטאטא> ב'] גורם [הופך [ב' <מצב>]]]
ישנה הרחבה אפשרית נוספת לפועל לטאטא:
[[א' פועל < לטאטא>] ב'] גורם [הופך[ג' <מקום>]]]
דוגמא נוספת:
תבנית בסיסית: יוסי שתה
תבנית מורחבת: יוסי שתה לשוכרה (שינוי מצב)
בניית משמעות הפועל 68

69. משפטים לא תקינים נסתכל על המשפט: *Phil swept the crumbs
ישנם שני מקורות אפשריים למשפט זה שאף אחד מהם אינו ארוע מבני תקין:
המשפט הינו סוג של פעולה שהושלמה.
(Phil swept the crumbs off the table)
דבר זה לא יתכן, מכיוון ש:the crumbs שייך לתת
האירוע השני.
לא קיים בתבנית אלמנט המזהה את תת הארוע השני:
[[א' פועל <לטאטא>] ב' ] גורם [ הופך [ג' <מקום>]]]
חסר מקום, כלומר, התנאים מופרים ולכן המשפט
לא תקין.
בעברית זהו משפט תקין: פיל טאטא את הפירורים. חשוב לציין (גם לפי דבריהן) שאין להקיש משפה על שפה
מה שנכון בשפה אחת לא בהכרח נכון בשפה אחרת. תת-תנאי ראשון בתנאי השני.
בניית משמעות הפועל 69

70. משפטים לא תקינים
באופן דומה אם נשייך משפט זה עם אירוע מבני פשוט של פעילות: [א' פועל <באופן>]
אז the crumbs לא יהיה מקושר לתת אירוע באירוע המבני, זוהי סתירה בתנאים לאירוע המבני.
בניית משמעות הפועל 70

71. רב-משמעות של פעלים
לפעלים בעלי מספר משמעויות יש מספר ייצוגים סמנטיים – ייצוג סמנטי לכל משמעות.
משמעויות אלו קובעות מגוון של מבנים תחביריים אשר הפועל יכול להופיע בהם.
בעבר הוצע כי רב-משמעות של פעלים תצביע למודל סמנטי-תחבירי אשר "יבטל" את המשמעויות הרבות של הפועל.
כלומר, כל פועל יצביע על קונספט שיכלול את כל המשמעויות השכיחות שלו בכל שימושיו.
מחקרים רבים חיפשו גישה חלופית אשר תמנע את הצורך בייצוגים סמנטיים רבים.
בניית משמעות הפועל 71

72. רב-משמעות של פעלים
הצעה שנייה הייתה שילוב הפועל עם המבנה התחבירי. הקושי הגדול בדרך זו היא שילוב משמעות הפועל והמשמעות של המבנה התחבירי אליו הפועל משולב.
לדוגמא, הפועל לטאטא, כפי שראינו יכול להשתייך גם למשמעות של פעילות וגם למגוון משמעויות של פעולות שהושלמו. לכן, פועל זה יכול להיות להשתלב בשני המבנים, עם זאת אין צורך במספר פירושים עבורו בלקסיקון.
*שתי ההצעות אינן מוצעות ע"י כותבות המאמר, אלא הן רק דנות בהן.
משמעות הפועל תתגלה מהייצוג התחבירי אליו הוא ישויך.
בניית משמעות הפועל 72

73. רב-משמעות של פעלים-שתי גישות
לפי הגישה השנייה משמעות הפועל נגזרת מהמבנה התחבירי אליו הוא משויך בשל הבדלי משמעויות בין המבנים.
הגישה הראשונה מזהה את אותם הבדלי משמעות אך היא מיוצגת באופן שונה.
שתי הגישות מסוגלות להתמודד עם רב-משמעות של פעלים, אך כפי שהצגנו האתגר העיקרי הוא זיהוי מדויק של תחום המשמעויות עבור כל פועל.
המאמר לא מתיימר לבחור בגישה מסוימת, אלא להציג את האספקטים של שתיהן.
בשלב זה, בחירת הגישה אינה חד-משמעית, אך אפשרית.
בניית משמעות הפועל 73

74. לסיכום
הצגנו את הניסיון הראשון ביצירת מבנה ברור למשמעויות הפועל, איך משמעותם מבוטאת בתחביר וכן את הרחבת משמעותם.
כשהמטרה היא צמצום הלקסיקון.
זהו ניסיון ליצור תיאוריה של משמעויות הפועל היוצרת משפטים קבילים בשפה.
נדמה כאילו לפועל יכולים להיות מספר בלתי מוגבל של משמעויות, אך אין זה כך באמת.
בניית משמעות הפועל 74

75. לסיכום
החוקים הם חלק מהדקדוק אך מקומם בתוכנה, ואילו המילון הוא חיצוני, התוכנה תפנה למילון בלי לשתף אותו. ולכן, המתכנת מעוניין להקטין את היקפו. ארגון הפעלים בקבוצות הוא דרך לכך.
החוקרות מקוות במאמר שעבודתן תהווה בסיס לחקר משמעות הפעלים, והמחקר יועשר ע"י השוואות והצלבות לשוניות בין מספר שפות.
השוואות תבניות לשוניות בין שפות שונות תוביל להתפתחות עקרונות חדשים וחיזוי הסברים לתופעה הלקסיקלית שהוצגה.
בניית משמעות הפועל 75

76. שאלות
בניית משמעות הפועל 76