2. מידת ההשתתפות בקבוצות דיון (Caspi, Chajut, Saporta & Beyth-Marom, 2006; Caspi, Gorsky & Chajut, 2003 ) למידה בקבוצות דיון כתהליך שיתופי פעיל ( Schellens & Valcke, 2005 )

3. מודל "קהילות החקר" נוכחות קוגניטיבית, נוכחות חברתית ונוכחות הוראתית מודל "קהילת החקר" (Garrison, Anderson and Archer, 2000; Garrison & Anderson, 2003)

4. נוכחות חברתית שלוש קטגוריות של נוכחות חברתית בדיון המקוון ((Rourke, Anderson, Garrison & Archer, 1999 1.תגובות רגשיות 2.תגובות אינטראקטיביות 3.תגובות שמלכדות את הקבוצה

5. מחקר על הקשר בין נוכחות חברתית לבין השתתפות ולמידה בקבוצת דיון קשר חיובי בין נוכחות חברתית לבין השתתפות פעילה בקבוצת דיון (Polhemus, Shih & Swan, 2001; Rogers & Lea, 2005; Weaver & Albion, 2005 ) קשר חיובי בין אינטראקציה לבין השתתפות פעילה, תהליך למידה ותוצריו (Na Ubon, 2005) קשר חיובי בין נוכחות חברתית לבין תחושת למידה (Arnold & Ducate, 2006)

6. השפעת הקטגוריות לנוכחות חברתית על תפיסת נוכחות חברתית קשר חיובי בין אינטראקטיביות לנוכחות החברתית הנתפסת Garramone, Harris & Anderson, 1986)) שלושת הקטגוריות של נוכחות חברתית מופיעות ברמות שונות בשלבים שונים של תהליך הלמידה (Na Ubon & Kimble, 2004; Na Ubon, 2005)

7. מטרת המחקר בדיקת הקשר בין: שלושת סוגי הנוכחות החברתית הנצפית (הבעת רגשות, אינטראקטיביות ולכידות קבוצתית ) הנוכחות החברתית הנתפסת הנכונות להשתתף (פעיל וסביל) בקבוצת דיון

8. השערות המחקר קשר חיובי בין הנוכחות החברתית הנצפית (כמות האינדיקטורים) לבין הנוכחות החברתית הנתפסת השפעה שונה של קטגוריות הנוכחות החברתית השונות על הנוכחות החברתית הנתפסת ועל נכונות להשתתף באופן פעיל וסביל בדיון

9. שיטה בניתוח תוכן אותרו שתי קבוצות דיון שביניהן פער ניכר: ברמת הנוכחות החברתית (115 / 349 אינדיקטורים) ברמת ההשתתפות (47 / 77 כותבים) במידת ההשתתפות (59% / 48% כתבו רק הודעה אחת) 38 סטודנטים לתואר ראשון באו"פ שאינם תלמידי שני הקורסים הנחקרים קראו חלק מהתכתבות ומלאו שאלון שבדק את תפיסת הנוכחות החברתית.

10. ממצאים התפלגות הקטגוריות השונות לנוכחות החברתית קבוצת דיון 1 (115 אינדיקטורים) קבוצת דיון 2 (349 אינדיקטורים) תגובות רגשיות2680 אינטראקטיביות (45%) 52(38%) 134 לכידות קבוצתית37135

11. התפלגות התרשמות הקוראים מהנוכחות החברתית בשתי קבוצות הדיון (באחוזים) אין הבדל בין הקבוצות בממוצעי השיפוטים שתיהן נתפסו כבעלות נוכחות חברתית גבוהה.

12. השוואה בין רמת תפיסת שלוש קטגוריות הנוכחות החברתית בשתי קבוצות הדיון הקוראים תפסו את האינטראקטיביות המובעת בקבוצות דיון כגבוהה יותר מהבעת תגובות רגשיות או מלכדות קבוצת דיון 1קבוצת דיון 2 תגובות רגשיות 3.423.53 אינטראקטיביות 4.264.39 לכידות קבוצתית 3.293.21

13. התפלגות המשתתפים לפי השפעתם מסוגי הנוכחות החברתית השפעת קטגוריות לנוכחות החברתית על כניסה וכתיבה: יותר ממחצית מהמשתתפים מושפעים מתגובות אינטראקטיביות רוב הנבדקים אדישים לתגובות רגשיות או מלכדות. אדישיםמושפעים תגובות רגשיות 298 אינטראקטיביות 1820 לכידות קבוצתית 2513

14. הבדלים בנכונות להיכנס לשתי קבוצות הדיון או לכתוב בהן השתתפות סבילה- אין הבדל מובהק בין הקבוצות. רוב המשתתפים דיווחו כי היו נכנסים לשתי קבוצות הדיון מדי פעם או תכופות השתתפות פעילה- הבדל מובהק בין הקבוצות: יותר נכונות לכתוב דווקא בקבוצת דיון שבה יש פחות אינדיקטורים לנוכחות חברתית

15. אין קשר מובהק בין נוכחות חברתית נצפית לבין הנוכחות החברתית הנתפסת. אין קשר מובהק בין נוכחות חברתית נצפית לבין הנכונות להשתתפות סבילה קשר הפוך בין נוכחות חברתית נצפית לבין הנכונות להשתתף באופן פעיל קשר חיובי בין האינטראקטיביות הנתפסת לבין הנכונות להשתתף

16. 1. יחס שבין שלושת המרכיבים של נוכחות חברתית- תגובות אינטראקטיביות יותר מעודדות השתתפות. 2. קבוצות דיון לימודיות נתפסות בעיקר כקבוצה משימתית שמתאפיינות ברמת אינטראקטיביות גבוהה יותר מקבוצות השתייכות או קבוצות זהות ( Johnson et al., 2006). הסברים אפשריים לממצאים:

17. מבחינה מעשית: למנהלי הפורומים כדאי לעודד בעיקר אינטראקציה בין הלומדים ולא הבעת רגשות ולכידות קבוצתית. מסקנות מבחינה תיאורטית: שוני בין שלוש הקטגוריות לנוכחות החברתית ובעיתיות של איגודם תחת קטגורית-על אחת.

18. Arnold, N., & Ducate, L. (2006). Future foreign language teachers` social and cognitive collaboration in an online environment. Language Learning & Technology, 10 (1), 42-66. Caspi, A., Chajut, E., Saporta, K., & Beyth-Marom, R.(2006). The influence personality on social participation in learning environments. Learning and Individual Differences, 16(2), 129-144. Caspi, A., Gorsky, P., & Chajut, E. (2003). The influence of group size on nonmandatory asynchronous instructional discussion groups. Internet and Higher Education, 6(3), 227-241. Garramone, G.M., Harris, A.C., & Anderson, R. (1986). Uses of political computer bulletin boards. Journal of Broadcasting & Electronic Media, 30(3), 325-339. Garrison, D. R., & Anderson, T. (2003). E-Learning in the 21st Century: A framework for research and practice. London: Routledge Falmer. Garrison, D. R., Anderson, T., & Archer, W. (2000). Critical inquiry in a text-based environment: Computer conferencing in higher education. The Internet and Higher Education, 2(2-3), 87-105. http://communitiesofinquiry.com/documents/Critical_Inquiry_model.pdf http://communitiesofinquiry.com/documents/Critical_Inquiry_model.pdf Johnson, A.L., Crawford, M.T., Sherman, S.J., Rutchick, A.M., Hamilton, D.L., Ferreira, M., & Petrocelli, J.V. (2006). A functional perspective on group memberships: Differential need fulfillment in a group typology. Journal of Experimental Social Psychology, 42(6), 707-719. http://eis.bris.ac.uk/~psmtc/Johnson_etal.(in%20press)JESP.pdfhttp://eis.bris.ac.uk/~psmtc/Johnson_etal.(in%20press)JESP.pdf Na Ubon, A. (2005). Social Presence in Asynchronous Text-Based Online Learning Communities: A Longitudinal Case Study using Content Analysis. Unpublished PhD dissertation, University of York. http://www.cs.york.ac.uk/ftpdir/reports/YCST-2005-08.pdf http://www.cs.york.ac.uk/ftpdir/reports/YCST-2005-08.pdf Na Ubon, A., & Kimble, C. (2004, July). Exploring social presence in asynchronous text-based online learning communities (OLCs). Paper presented at the 5th International Conference on Information Communication Technologies in Education 2004, Samos Island, Greece. http://www- users.cs.york.ac.uk/~kimble/research/icicte.pdfhttp://www- users.cs.york.ac.uk/~kimble/research/icicte.pdf Polhemus, L, Shih, L.F., & Swan, K. (2001, April). Virtual Interactivity: The Representation of Social Presence in an Online Discussion. Paper presented at the annual meeting of the American Educational Research Association, Seattle, WA. http://www.albany.edu/etap/swan/linda.pdfhttp://www.albany.edu/etap/swan/linda.pdf Rogers, P., & Lea, M. (2005). Social presence in distributed group environments: the role of social identity. Behaviour & Information Technology, 24 (2), 151-158. Rourke, L., Anderson, T., Garrison, D.R., & Archer, W. (1999). Assessing social presence in asynchronous test-based computer conferencing. Journal of Distance Education, 14(3), 50-71. http://cade.athabascau.ca/vol14.2/rourke_et_al.html http://cade.athabascau.ca/vol14.2/rourke_et_al.html Schellens, T., & Valcke, M. (2005). Collaborative learning in asynchronous discussion groups: What about the impact on cognitive processing? Computers in Human Behavior, 21, 957-975. Weaver, C.M., & Albion, P.R. (2005, December). Momentum in online discussions: The effect of social presence on motivation for participation. Paper presented in Australasian Society for Computers in Learning in Tertiary Education Conference (ASCILITE 2005), Sydney, Australia. http://www.ascilite.org.au/conferences/brisbane05/blogs/proceedings/81_Weaver.pdf http://www.ascilite.org.au/conferences/brisbane05/blogs/proceedings/81_Weaver.pdf