Download presentation
Presentation is loading. Please wait.
1
הבדלים עיקריים בין התקינה החשבונאית הישראלית והבינלאומית
GLOBAL SERVICE הבדלים עיקריים בין התקינה החשבונאית הישראלית והבינלאומית AUDIT המחלקה המקצועית KPMG סומך חייקין דצמבר 2008 מטרת ההרצאה: סקירת פערים משמעותיים בין IFRS ל- GAAP ישראלי פער ציפיות – מטרתנו היא לא לפתור שאלות כמותיות או לנחש את השאלות שיופיעו בבחינה אלא לתת דגש על נושאים שעשויים להופיע בחלק התיאורטי של הבחינה חוברת – חל שינוי במתכונת – החוברת לא מכילה פרסומים של המוסד לתקינה ורשות ניי"ע אשר קיבלו ביטוי במצגות (למעט פרסומים מהחודשים האחרונים) אלא מאמרים וכתבות בנושאים הנידונים בתקשורת. המלצה לקרוא את החוברת (כמה עמודים מדי יום בערב עד לבחינה) טיפים ללימודים: 1) מרקור ספרים והיכרות מראש עם הספרים 2) תכנון זמן הבחינה וסדר פתרון הבחינה 3) כתב יד וסדר במחברת 4) פתרון בחינות על זמן
2
רכוש קבוע IFRS Israeli GAAP החל מינואר 2007
אפשרות למדוד קבוצות של רכוש קבוע לפי עלות או סכום משוערך. השינויים בשווי ההוגן ייזקפו להון העצמי גישת הרכיבים מחויבות לשיקום, פירוק ופינוי האתר בו ממוקם הנכס, המתהווה בעת רכישת הנכס או הקמתו תהוון לעלות הנכס יש לבדוק בכל שנה את ערך השייר, תקופת ההפחתה ושיטת הפחת IFRS 1 - הקלה Deemed Cost החל מינואר 2007 תקן 27 המבוסס על התקן הבינלאומי הנחיית רשות ני"ע לעניין שינוי אומדן אורך החיים של רכוש קבוע תקן 28 אפשרות ליישם את הקלת ה- Deemed Cost כבר בדוחות 2007 המלצה – לפתור את הדוגמאות בתקן מדידה - פרקטיקה מקובלת בישראל – מדידה לפי עלות בניכוי פחת שנצבר ובניכוי הפרשה לירידת ערך/לאחר מועד ההכרה לראשונה לפי עלות IAS16 מאפשר לבחור בין מודל עלות למודל הערכה מחדש (חברה שבוחרת לשערך מחדש ביום 1 בינואר 2007 תזקוף את השערוך לקרן הון) ניתן לשערך קבוצות נכסים על מנת למנוע cherry picking יחד עם זאת אין חובה לשערך את כלל הנכסים (לדוגמה, קרקעות, מבנים, מכונות ביצור, מכוניות וציוד משרדי) רווח משערוך ייזקף להון העצמי (לרבות בעת אירוע מכירה- קרן השערוך תיזקף לעודפים). הפסד משערוך ייזקף להון העצמי עד לאיפוס יתרת קרן משערוך ולאחר מכן לרווח והפסד. היפוך של הפסדים מירידת ערך ייזקפו לרווח והפסד עד לביטול פסד מירידת ערך שהוכר ברווח והפסד ולאחר מכן להון העצמי. (להזכיר 2 טכניקות הפחתה של קרן משערוך לעודפים). IFRS1 – הקלה "עלות נחשבת" – הצגת ר"ק/ נדל"ן להשקעה/ נכסים בלתי מוחשיים שיש להם שוק פעיל נכון למועד המעבר לפי שווי הוגן ושימוש בו כעלות נחשבת באותו מועד (תקן 28 – אפשר לחברות בישראל המאמצות IFRS ליישם את ההקלה כבר בדוחות 2007 לפי GAAP ישראלי) פחת לפי מרכיבים – בישראל לא הופחתו בנפרד חלקי רכוש קבוע בעלי אורך חיים שונה (לדוגמה ספינה הדורשת בדיקה תקופתית משמעותית)/ IAS 16 – חברה תקצה בנפרד מתוך עלות הנכס את עלות הבדיקה התקופתית ותפחית בנפרד עד למועד הבדיקה הבאה. התחייבות לפירוק ושיקום – ההתחייבות נוצרת כתוצאה משימוש ברכוש קבוע או במסגרת חוזה הרכישה ולא כתוצאה מייצור מלאי במהלך התקופה. לדוגמה: תחנת דלק שמטמינה מיכלי דלק באדמה ובהתאם לחוזה החכירה מתחייבת להשיב את הקרקע לקדמותה בתום תקופת החכירה. חשוב להבחין בין זה לבין חלחול דלקים לקרקע כתוצאה ממכירת דלק שוטפת (זה לא רכוש קבוע). חלקי חילוף – לא קיים יותר מונח של מלאי בסיסי (כפי שהיה מקובל בישראל). חלקי חילוף משמעותיים וציוד גיבוי המקיימים את הקריטריונים של רכוש קבוע, כאשר חברה צופה להשתמש בהם ליותר מתקופה אחת יטופלו כרכוש קבוע. הנחיית רשות ניירות ערך בדבר שינוי אומדן אורך חיים של רכוש קבוע – שינוי אומדן אורך חיים יכול להיעשות רק אם חל שינוי בנסיבות המצדיק שינוי אומדן. לדוגמה, שיפורים משמעותיים בנכס או פגיעה פיזית, שינויים בכושר היצור וכו' (אחרת האומדן הקיים הוא מוטעה ויש צורך בביצוע תיקון טעות – טיפול רטרוספקטיבי) הכנסות מפעילויות נלוות להקמה או לפיתוח של פריט רכוש קבוע – לדוגמה שימוש באתר בניה כחניון עד התחלת הבניה יוכרו בדוח רווח והפסד/ פרקטיקה המקובלת בישראל נהוג היה לקזז את ההכנסות מעלות הקמת הרכוש הקבוע. הכנסות ממכירות אינצדנטליות (לדוגמה, דןגמיות שיוצרו במהלך תקופת ההרצה) יקוזזו מעלויות ההרצה (יהוונו לעלות הנכס בנטו) עסקאות החלפה –פרקטיקה בישראל - עסקת החלפה של נכסים דומים לא הוכר רווח והנכס המתקבל נכלל בדוחות לפי עלותו של הנכס שנמסר – "נכנס לנעליו" IAS ) יש מהות מסחרית להחלפה( השתנה המערך של זרמי המזומנים – סיכון, תזמון, סכום / השתנה שווי שימוש של חלק הפעילות שהושפע מהחלפת הנכס וההפרש בין א ל-ב הוא משמעותי ביחס שלווי השוק ההוגן של הנכסים שהוחלפו) וניתן למדוד באופן מהימן את שוויו ההוגן של הפריט שהתקבל ,עלות הנכס החדש תהיה לפי שוויו ההוגן ויוכר רווח בעסקה למרות שמדובר בהחלפת נכסים דומים. 2) אין מהות מסחרית (נדיר)או שלא ניתן למדוד באופן מהימן את השווי ההוגן של הנכס שהתקבל לא יוכר רווח או הפסד מהעסקה. היררכיה: שווי הוגן של נכס שהתקבל שווי הוגן של נכס שנמסר ערך פנקסני של נכס שנמסר היוון עלויות ומועד תחילת רישום הוצאות פחת - לא ניתן להוון עלויות לנכס כאשר הנכס מוכן לשימוש במצבו הנוכחי כפי שההנהלה תכננה גם אם טרם הוחל השימוש בנכס. כמו כן, יש להתחיל ברישום הוצאות הפחת במועד בו הנכס מוכן לשימוש כפי שתכננה ההנלה גם במידה והשימוש בו טרם החל.
3
נדל"ן להשקעה IFRS Israeli GAAP החל מינואר 2007
אפשרות למדוד נדל"ן להשקעה לפי עלות או לפי שווי הוגן השינויים בשווי ההוגן ייזקפו באופן שוטף לרווח והפסד ניתן לבחור למדוד זכויות בנכס המוחזק בחכירה תפעולית כנדל"ן להשקעה החל מינואר 2007 תקן 16 המבוסס על התקן הבינלאומי נדל"ן להשקעה מוגדר כנדל"ן (קרקע או מבנה – או חלק ממבנה – או שניהם) המוחזק (על ידי בעלים או על ידי חוכר בחכירה מימונית) לצורך הפקת הכנסות שכירות או לשם עליית ערך הונית של הרכוש או שניהם. פרקטיקה בישראל - נדל"ן להשקעה הוצג לפי עלות/ IAS40 ניתן לבחור בין שני מודלים –מודל העלות ומודל השווי הוגן. המודל הנבחר מיושם לגבי כל הנדל"ן להשקעה. במועד המעבר ל- IFRS ההשפעה נזקפה לעודפים. חכירה תפעולית כנדל"ן להשקעה – ניתן לסווג זכות בנדל"ן המוחזקת ע"י חוכר בחכירה תפעולית כנדל"ן להשקעה –במקרה כזה החוכר חייב ליישם את מודל השווי ההוגן לגבי כל נכסי הנדל"ן שברשותו! במקרה כזה אין צורך להפריד בין מרכיב קרקע לבין מרכיב מבנה (אין פחת) רכישות באשראי של רכוש קבוע ושל נדלן להשקעה – בהתאם ל- IFRS אם תשלום עבור רכוש קבוע או נדל"ן מתבצע באשראי, עלות הרכוש שנרכש היא הסכום השווה לערך במזומן ומרכיב המימון בעסקה יוכר כהוצאת ריבית לאורך תקופת האשראי. שימוש מעורב בנדל"ן – לדוגמא בנין שקומה אחת בשימוש בעלים וקומות אחרות מושכרות – קודם כל יש לבחון את קריטריון ההפרדה- במידה וניתן להפריד (למכור בנפרד או להחכיר בחכירה מימונית) קומה אחת תהיה רכוש קבוע והיתר נדל"ן להשקעה. אם לא ניתן להפריד יש לבחון מהותיות של שימוש בעלים (אם לא מהותי --> נדלן להשקעה).
4
מלאי IFRS Israeli GAAP החל מינואר 2007
הקצאת עלויות ייצור כלליות קבועות למלאי תהיה על בסיס תפוקה נורמאלית של מתקני הייצור שיטת LIFO אסורה בשימוש עלויות הובלה ואחסון – יהוו חלק מעלות המלאי אם הם הכרחיות להבאת המלאי למצבו ומיקומו הדרושים החל מינואר 2007 תקן 26 המבוסס על התקן הבינלאומי הטיפול המקובל בישראל לפני כניסתו לתוקף של תקן 26 בנושא מלאי אינו שונה באופן מהותי מהטיפול החשבונאי בתקינה הבינלאומית. עיקרי ההבדלים הם: שיטת ליפו להערכת מלאי – חברה אשר יישמה שיטת ליפו להערכת מלאי, נדרשת בעת יישום תקן 26 לשנות את שיטת ההערכה לשיטה המקובלת לפי IFRS – פיפו או ממוצע משוקלל. הטיפול בשינוי במדיניות חשבונאית יבוצע בהתאם ל- IAS8 – דהיינו יישום למפרע. אשראי ספקים – בהתאם ל-IFRS במקרים בהם מלאי נרכש בתנאי אשראי, כאשר ההסדר כולל מרכיב מימון, המלאי יוצג לפי עלות התואמת את עלות הקנייה במזומן ומרכיב המימון יוכר כהוצאת ריבית בתקופה. עלות תקנית עלויות מוקצות למלאי לפי עלות נורמאלית – כלומר אם עלות הייצור היא 1000 וייצרו 200 יח' אז העמסת העלות ליחידה תהיה לפי 5 – לא רוצים להעמיס על מלאי בזבוז וחוסר יעילות! (רק במידה ובתקופה יש ייצור גבוה באופן חריג מקצים בהתאם לייצור בפועל)
5
מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות
IFRS Israeli GAAP המדרג החשבונאי בתקינה הבינלאומית בהתאם להוראות IAS8: תקן או הבהרה בינלאומיים בהעדר תקן או הבהרה בינלאומיים, על ההנהלה להפעיל שיקול דעת וליישם דרישות תקנים או הבהרות העוסקים בנושאים דומים וקשורים. כמו כן, ההנהלה יכולה להביא בחשבון גם פרסומים עדכניים של גופי תקינה אחרים ופרקטיקה מקובלת בענף המדרג החשבונאי בישראל, לפי גילוי דעת 26 של לשכת רואי חשבון בישראל : תקן ישראלי או גילוי דעת ישראלי בהעדר תקן ישראלי או גילוי דעת ישראלי, יחול כלל חשבונאי מקובל בישראל בהעדר כלל חשבונאי מקובל בישראל, יש לפנות לתקינה הבינלאומית. חשוב - שגופי תקינה אחרים – אסור שיסתרו את התקינה הבינלאומית או את המסגרת התפיסתית של התקינה הבינלאומית ! משמעות השינוי הוא שאין יותר משקל לכלל חשבונאי מקובל בישראל, במידה ואינו תואם את התקינה הבינלאומית. תאגיד ישנה את מדיניותו החשבונאית רק אם השינוי נדרש לפי תקן או פרשנות או מביא לכך שהדוחות הכספיים מספקים אינפורמציה אמינה יותר ורלוונטית.
6
מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות
IFRS Israeli GAAP שינוי יזום במדיניות חשבונאית מטופל בהתאם להוראות IAS8 בדרך של ישום למפרע. שינוי שיטת פחת מטופל כשינוי באומדן חשבונאי. שינוי יזום במדיניות חשבונאית בישראל טופל במקרים רבים בדרך של השפעה מצטברת. שינוי שיטת פחת טופל כשינוי במדיניות חשבונאית (לפני כניסתו לתוקף של תקן 27) המשמעות של שינוי יזום בIFRS היא שהשינוי כרוך בהתאמת יתרות פתיחה של נכסים/התחייבויות וכל מרכיב בהון עצמי שהושפע מהשינוי בתקופה המוקדמת ביותר שמוצגת – כאילו המדיניות החדשה יושמה מאז ומעולם. שינוי בשיטת פחת בישראל טופל (לפני תקן 27) כהשפעה מצטברת לתחילת תקופה ונזקף ברווח והפסד כפריט מיוחד . בIFRS השינוי מטופל כשינוי אומדן – כלומר מכאן ולהבא – כלומר השפעת שינוי השיטה נכללת ברווח והפסד בתקופת השינוי ובתקופות עתידיות.
7
נכסים בלתי מוחשיים IFRS Israeli GAAP החל מינואר 2007
מחקר ופיתוח בתהליך עלויות בשלב המחקר תיזקפנה לרוו"ה, ואילו עלויות פיתוח תהוונה בהתקיים תנאים מסוימים אורך חיים מוגדר ובלתי מוגדר הבחנה בין נכסים בלתי מוחשיים בעלי אורך חיים מוגדר ובלתי מוגדר (אין הכוונה לאינסופי!) מו"פ בתהליך בצירוף עסקים – מהווה נכס בלתי מוחשי בנפרד מהמוניטין, במידה והפרויקט מקיים את הגדרת נכס ושוויו ההוגן ניתן למדידה באופן מהימן החל מינואר 2007 תקן 30 המבוסס על התקן הבינלאומי מו"פ בתהליך בצירוף עסקים – נזקף לרווח והפסד באופן מיידי במועד הרכישה הגדרה: נכס מזוהה, בשליטת החברה (בדרך כלל מתוקף זכות חוזית ושניתן להפרדה מנכסים אחרים- החברה יכולה למנוע מגורם אחר להשתמש בו לדוגמה באמצעות רישום פטנט או החתמת עובדים על סודיות; הון אנושי לדוגמה אינו בשליטת החברה) וקיימת הטבה כלכלית שתזרום לחברה בעתיד בישראל הפרקטיקה המקובלת הייתה מבוססת בנושאים מסוימים על התקינה האמריקאית. אומדן אורך החיים השימושיים – בישראל הפרקטיקה הייתה מבוססת על הנחה שאורך החיים השימושיים של נכס בלתי מוחשי תמיד מוגדר. ב-IAS38 נקבע כי נכס בלתי מוחשי יכול להיות בעל אורך חיים בלתי מוגדר (לא אינסופי) ואז אין להפחית את הנכס אלא לבחון ירידת ערך לפחות אחת לשנה. בהחלט ייתכן כי בבחינת אורך החיים מדי שנה נכס שבעבר היה בעל אורך חיים בלתי מוגדר יהפוך להיות בעל אורך חיים מוגדר- הנושא חייב להיבחן מדי שנה. מחקר ופיתוח שפותח באופן עצמי – הגדרות: ניתן להכיר בנכס בגין מו"פ שצמח בחברה מפעילויות פיתוח אם התאגיד יכול להראות כי מתקיימים כל התנאים הבאים: קיימת יכולת טכנולוגית להשלמת המוצר כל שניתן יהיה להשתמש בו או למוכרו החברה מתכוונת לסיים את פיתוח המוצר ולהשתמש בפיתוח או למוכרו קיימת יכולת להשתמש בנכס או למוכרו צפויות הטבות כלכליות מהנכס יש לחברה את המקורות הכלכליים והטכנולוגיים הנדרשים לסיום הפיתוח ניתן למדוד את עלות הפיתוח באופן אמין בישראל הפרקטיקה המקובלת התבססה על FIN4 ולפיכך עלויות מו"פ למעט עלויות פיתוח תוכנה שעמדו בקריטריונים מסוימים (sop 92-7) נזקפו מיידית לרווח והפסד. לפי IAS38 עלויות מו"פ שהתהוו עד לשלב שבו ניתן להוכיח ישימות טכנולוגית נזקפות לרווח והפסד. עלויות שמתהוות לאחר שלב הישימות הטכנולוגית מהוונות לעלות הנכס בתנאי שמתקיימים הקריטריונים כאמור עד למועד שבו הנכס מוכן לפעול. החל משלב זה הנכס מופחת על פני אורך החיים השימושיים שלו. עלויות טרום הפעלה – בישראל בענפים מסוימים כמו בתי מלון נהגו להוון עלויות טרום הפעלה כמו הרצה, עלויות הכשרת עובדים עלויות משפטיות וכו'. לפי IAS38 אין להוון עלויות טרום הפעלה. עלויות פרסום – הפרקטיקה המקובלת בישראל התבססה על התקינה האמריקאית ( SOP 93-7) ואפשרה במקרים מסוימים להוון direct response advertising וכן אפשרה לדחות הוצאות הפקה עד לפרסום לראשונה. לפי התקינה הבינלאומית עלויות פרסום תירשמנה כהוצאה בעת התהוותן. ניתן למדוד נכסים בלתי מוחשיים בעלי שוק פעיל לפי שווי הוגן (לדוגמה, emission rights). יח' זיהום אוויר. נכס מעורב- נכס שיש לו חלק מוחשי וחלק לא מוחשי. במקרים אלה יש לשקול האם ניתן להפריד בין הנכס הלא מוחשי לנכס המוחשי. במידה ולא ניתן להפריד יש לשקול מהו המאפיין הדומיננטי של הנכס. לדוגמא: אם מחשב אינו מסוגל כלל לפעול ללא תוכנת הפעלה מיוחדת לו אז המאפיין הדומיננטי הוא הנכס המוחשי – המחשב. התוכנה היא חלק מהנכס המוחשי. לעומת זאת אם התוכנה היא תוספת למחשב הרי שהתוכנה היא נכס נפרד בלתי מחושי. מו"פ בצירופי עסקים – החשיבות בנכס היא שהוא מסמל הבדל שקיים בין נכס שמפותח באופן פנימי לבין נכס שנרכש בצירוף עסקים שהקריטריון היחידי עליו לעמוד בו הוא קריטריון הזיהוי (גם אם לפי IAS 38 אותו נכס טרם הוכר).
8
מטבע פעילות IFRS Israeli GAAP
מטבע הפעילות של תאגיד הינו המטבע של הסביבה הכלכלית העיקרית בה פועל התאגיד קריטריונים עיקריים ומשניים לקביעת מטבע הפעילות במעבר ל-IFRS, ניתן לאפס את קרן ההון מהפרשי תרגום ביום 1 בינואר 2007 החל מינואר 2008 חל תקן 13 מתוקן (חברות פרטיות) תקן 13 הישן עד דצמבר2007 בד"כ הצגת דוחות לפי המטבע של המדינה בה החברה שוכנת. בהערת שוליים לתקן צוין כי מטבע פעילות של ישות יכול להיות שונה מהמטבע של המדינה בה היא שוכנת ושעד לפרסום של כללים לקביעת מטבע הפעילות, ישות יכולה לדווח במטבע אחר רק כאשר מתקיימים המבחנים שנדרשו בהתאם לסעיף 29(א) לגילוי דעת 36- עיקר ההכנסות מתקבלות במט"ח ועיקר הנכסים הקבועים נרכשו במט"ח. תקן 13 המתוקן מטבע הפעילות הוא המטבע שמציג בצורה הטובה ביותר את ההשפעות הכלכליות של העסקאות, האירועים והנסיבות הרלוונטיים. התקן קובע גורמים עיקריים, משניים ונוספים: עיקריים: (1) מטבע שמשפיע בעיקר על מחירי מכירה של סחורות ושירותים וכן המטבע של מדינה בה הכוחות התחרותיים והפיקוח שלה קובעים בעיקר את מחירי המכירה של הסחורות והשירותים. (2)מטבע שמשפיע בעיקר על עלויות עבודה, חומרים ועלויות אחרות להספקת סחורות או שירותים. משניים: (1)המטבע בו מופקים מקורות מפעולות מימון (2) המטבע בו מוחזקים תקבולים מפעילות שוטפת. נוספים: (1) פעילות חוץ שמבצעת את פעולותיה כשלוחה של המדווחת או שיש לה מידה ניכרת של עצמאות.(2) עסקאות עם הישות המדווחת מהוות שיעור גבוה או נמוך מהפעולות של פעילות חוץ (3) תזרימי מזומנים מפעולות ל פעילות חוץ משפיעים באופן ישיר על תזרימי מזומנים של המדווחת וזמינים להעברה אליה. (3) תזרימי מזומנים של פעילות חוץ מספיקים למימון התחייבויותיה הקיימות והחזויות באופן רגיל, ללא עמדת מימון ע"י המדווחת. הקלה – IFRS1 מאפשר למאמץ לראשונה לאפס את קרן ההון במועד המעבר. כמובן שאח"כ בעת מימוש הפעילות חוץ לא יזקפו לרוו"ה הפרשי תרגום לפני מועד המעבר אלא רק ממועד המעבר והלאה.
9
פעילות חוץ IFRS Israeli GAAP
21 IAS המחודש נכסים והתחייבויות לרבות מוניטין, יתורגמו לפי שער חליפין לתאריך המאזן הכנסות והוצאות יתורגמו לפי שער חליפין למועד העסקה או ממוצע יצירת קרן הון מהפרשי תרגום מימוש השקעה כולל חלוקת דיבידנד המהווה החזר השקעה. ירידת ערך אינה מהווה מימוש השקעה (החל מ-1 בינואר 2009 חלוקת דיבידנד אשר מהווה החזר השקעה לא תהווה גריעה של פעילות החוץ לצורך מימוש קרן הון מהפרשי תרגום) עד דצמבר 2003 בהתאם להבהרה 8 לגילוי דעת 36, נכסי והתחייבויות היחידה האוטונומית, וכן הכנסותיה והוצאותיה, תורגמו לפי שער חליפין לתאריך המאזן. מוניטין בגין היחידה האוטונומית, לא נחשב לנכס של היחידה האוטונומית לצורך תרגום הדוחות הכספיים. בהתאם להוראות הבהרות 8 ו-9, אין חובה לתאם את הדוחות כספיים של יחידות מוחזקות אוטונומיות במדינת-חוץ אשר שיעור האינפלציה המצטברת בה, בתקופה רצופה של 3 שנים, אינו עולה על 20%. קרן הון שנבעה מהפרשי שער בגין השקעה נטו ביחידה אוטונומית מומשה הן כתוצאה ממימוש ההשקעה והן כתוצאה מירידת ערך ההשקעה.
10
התחייבויות בגין סיום יחסי עובד-מעביד
IFRS Israeli GAAP בהתאם ל-IAS 19 (כאשר אין המדובר בעובדים שלגביהם חל סעיף 14 לחוק הפיצויים) יש לטפל בהתחייבויות כ"תוכנית הטבה מוגדרת" מדידת החבות צריכה להתבצע על בסיס סכומים מהוונים, ויעשה שימוש בהנחות אקטואריות טיפול ברווחים והפסדים אקטואריים – שלוש חלופות (מדיניות חשבונאית) בהתאם להוראות ג"ד 20 בדוחות הכספיים תיכלל עתודה בגין חבות מעביד לשלם בבוא העת פיצויי פיטורין, פיצויי פרישה או פנסיה בהנחה שכל העובדים יפרשו בתנאים שיזכו אותם לפיצויים מלאים הצגה במאזן – סכום היעודה וסכום העתודה יוצגו בקיזוז במאזן אין כללים מנחים לגבי התחייבויות לפנסיונרים התקן מבחין בין זמן קצר לזמן ארוך – התחייבויות לזמן קצר כגון שכר, ימי חופשה בונוסים וכדומה – יוכרו רגיל לפי IAS37 גילוי דעת 20 בתקינה הישראלית ההנחה היא שכלל העובדים מפוטרים בתאריך המאזן shut down method. לא מובאים בחשבון : משך עבודה צפוי של עובדים, רך הזמן, צפי לעליית שכר עד לפרישה ואת האפשרות שעובדים יפרשו ללא זכאות לפיצויים. IAS19 התחייבויות לעובדים לאחר פרישה יסווגו לאחת משתי קטגוריות: תוכניות להפקדה מוגדרת או תוכניות להטבה מוגדרת. תוכניות להפקדה מוגדרת – תוכניות שלפיהן ישות משלמת תשלומים קבועים לישות נפרדת (קרן) מבלי שתהיה לה מחויבות משפטית או משתמעת לשלם תשלומים נוספים אם בקרן לא הצטברו סכומים מספיקים כדי לשלם את כל ההטבות לעובד המתייחסות לשירות העובד בתקופה השוטפת ובתקופת קודמות. הפקדות לתוכנית הפקדה מוגדרת יכללו כהוצאה בעת ההפקדה לתוכנית במקביל לקבלת שירותי עבודה מהעובד (סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין). תוכנית להטבה מוגדרת – כל תוכניות ההטבה לאחר העסקה האחרות הן תוכניות הטבה מוגדרת. הטיפול החשבונאי בתוכנית להטבה מוגדרת כולל מס שלבים: (1) שימוש בטכניקות אקטואריות על מנת לאמוד את המחויבות בגין הטבה מוגדרת (2) קביעת השווי ההוגן של נכסי התוכנית (3) קביעת הסכום הכולל של רווחים והפסדים אקטואריים והסכום של רווחים והפסדים אקטואריים בהם יש להכיר. התקן מאפשר לבחור בין 2 חלופות להכרה ברווחים ובהפסדים אקטואריים – הכרה ברווחים או בהפסדים בתקופה בה הם התהוו בדוח הכנסה כוללת אחרת או שימוש בגישת הרצועה. החלופה שנבחרה מיושמת לגבי כל התוכניות להטבה מוגדרת של הישות. הצגה במאזן – שווי הוגן של נכסי תוכנית ינוכה מסכום המחויבות להטבה מוגדרת ויוצג נטו במאזן. במרבית המקרים פוליסה או ביטוח מנהלים שאינם על שם העובד אינם עומדים בהגדרה של נכסי תוכנית. המשמעות היא הצגה בנפרד במאזן מבלי לקזז ממחויבות להטבה מוגדרת. בישראל – הפקדות לביטוחי מנהלים או קופות גמל על שם העובד, הסכום קוזז מהתחייבות המעביד, ללא ציון סכום הקיזוז שבוצע. רווח ופסד אקטוארי – נובע משינוי בהנחות אקטואריות וההפרש בין הנחות אקטואריות בעבר לבין המצב בפועל בתקופה השוטפת.
11
הטבות לאחר פרישה שאינן נובעות מ"חוק פיצויים"
הטבות לאחר פרישה שאינן נובעות מ"חוק פיצויים" IFRS Israeli GAAP הטבות לאחר פרישה שאינן תוכנית הפקדה מוגדרת (לדוגמה: טיולים לפנסיונרים, מימון מועדונים לפנסיונרים וכדומה) יטופלו כתוכנית הטבה מוגדרת התחייבות תוכר גם בקיומה של מחויבות משתמעת, דהיינו מדובר בנוהג לא רשמי אשר יוצר מצב בו לחברה אין חלופה מעשית אחרת מלבד מתן הטבה לעובדים אין התייחסות מפורשת בתקינה הישראלית, אך יש חברות שתיקנו לאחרונה דוחות בנושא זה בעקבות מגעים עם הרשות
12
הטבות נוספות לטווח ארוך
הטבות נוספות לטווח ארוך IFRS Israeli GAAP הטבות אחרות לעובדים לטווח ארוך יוכרו בהתבסס על הערכות אקטואריות ובסכומים מהוונים לאורך תקופת ההעסקה, לדוגמה: מענקי יובל, מימון שכר לימוד לילדי עובדים, שנת שבתון, חופשות אחרות בגין ותק, אובדן כושר עבודה וכדומה אין התייחסות מפורשת בתקינה הישראלית
13
התחייבויות בגין פיטורין (termination benefits)
IFRS Israeli GAAP הכרה בהתחייבות ובהוצאה כאשר החברה התחייבה באופן מובהק להפסיק העסקה של עובד לפני מועד פרישה רגיל או לשלם הטבות במסגרת תוכנית פרישה מרצון שהוצעה לעובדים בהצעה לעידוד פרישה מרצון, מדידת ההתחייבות תתבסס על מספר העובדים הצפויים לקבל את ההצעה בהתאם לפרקטיקה בישראל, המבוססת על תקנה 23 של תקנות ני"ע (עריכת דוחות כספיים שנתיים), התשנ"ג – 1993, ההתחייבות תכלול התחייבות הנובעת, בין היתר, מכוח דין, הסכם, נוהג וציפיות הנהלה
14
התחייבויות תלויות והפרשות
IFRS Israeli GAAP הכרה – יש להכיר בהפרשה בספרים אם הסיכוי לקיום המחויבות לתאריך המאזן גבוה מ-50%((more likely than not מדידה – הסכום המוכר כהתחייבות הינו הסכום שישולם באופן רציונאלי על ידי הישות כדי לסלק את המחויבות או להעבירה לצד שלישי רק במקרים נדירים ניתן לטעון כי לא ניתן לאמוד את סכום ההתחייבות הכרה - בהתאם לפרקטיקה בישראל, המבוססת על הוראות FAS 5 האמריקאי, יד להכיר בהפרשה אם צפוי (probable, 70%-90%) לשלם סכומים לצד שכנגד מדידה – הסכום המוכר כהתחייבות הוא אומדן הסכום אותו תידרש החברה לשלם לצד שכנגד התחייבויות תלויות הנובעות מתביעות משפטיות – בישראל היה קיים קושי לקבל חוות דעת מעורך דין לגבי הסתברות של אפשרות שישות תעמוד בהוצאה ולגבי אומדן כמותי של תוצאה אפשרית במשפט. בIAS37 אין צורך בכימות התוצאה שתיקבע בבית משפט אלא אמידת סכום שישולם באופן רציונאלי ע" ישות כדי לסלק את המחויבות או להעבירה לצד ג'. לכן אין כמעט מצבים בהם לא ניתן לאמוד את סכום המחויבות – נדיר! דוגמה - תביעות: בסוף השנה לישות יש 100 תביעות דומות, כ"א עם סבירות של 60% לכישלון (של הישות) ותשלום צפוי של 1 מיליון בגין כל תביעה, ו-40% להצלחה: בסוף השנה יש להכיר בהפרשה של 60 מיליון [60% X (1 X 100)] כנגד ישות יש תביעה אחת, עם סבירות של 60% לכישלון (של הישות) ותשלום צפוי של 1 מיליון, ו-40% להצלחה: הסכום שהחברה תצטרך לשלם יהיה או אפס או 1 מיליון. במצב כזה, קובע IAS 37 כי ההפרשה תוכר לפי התוצאה הסבירה ביותר שהיא בדוגמה הנ"ל 1 מיליון
15
התחייבויות תלויות והפרשות - המשך
IFRS Israeli GAAP השבה בגין הפרשה וקיזוז יש להכיר בהתחייבות גם במידה וקיים לגביה כיסוי ביטוחי (יש להכיר בנכס תלוי בגין הכיסוי הביטוחי בתנאי שקבלתו וודאית למעשה ). אין לקזז בין הנכס להתחייבות. דרישות גילוי נרחבות – לדוגמה, חובה להציג את סעיף ההפרשות בנפרד ע"ג המאזן שינוי מבני – הכרה בהתחייבות לשינוי מבני אם: לחברה יש מחויבות משפטית או משתמעת; צפוי שיידרש שימוש במשאבים כלכליים לסילוק המחויבות; וכן ניתן לערוך אומדן מהימן לגבי סכום המחויבות השבה בגין הפרשה וקיזוז בפרקטיקה בישראל חברות נהגו לא להכיר בהפרשות בגין תלויות, שקיים לגביהן כיסוי ביטוחי אין תקן ישראלי מחייב. חלק מהחברות מאמצות את הצעה לתקן 10 (המבוססת על התקן הבינלאומי IAS37) או את הוראות התקינה האמריקאית שינוי מבני- בהתאם ל-IAS37 ניתן להכיר בהתחייבות לשינוי מבני רק אם קיימת תוכנית פורמאלית מפורטת לשינוי המבני והישות יצרה ציפייה אצל צדיים המושפעים מהתוכנית שבכוונתה להוציא את התוכנית לפועל ע"י התחלת ביצוע התוכנית או מסירת הודעה לגביה. בישראל – היה נהוג להכיר בהפרשה לשינוי מבני בהתאם לתוכנית של הישות המדווחת.
16
דוחות כספיים נפרדים ומאוחדים וצירופי עסקים
דוחות כספיים נפרדים ומאוחדים וצירופי עסקים IFRS Israeli GAAP מדיניות חשבונאית אחידה – נדרש יישום מדיניות חשבונאית אחידה על ידי החברה המחזיקה והחברות המוחזקות (הן בנות והן כלולות) הגדרת "עסק" – IFRS 3 מגדיר "עסק" כסט משולב של פעילויות ונכסים המנוהל לצורך החזרת תשואה למשקיעים. הגדרה רחבה מדיניות חשבונאית אחידה – יש ליישם מדיניות חשבונאית אחידה על ידי החברה האם והחברות הבנות. חברות מסונפות הפועלות בישראל נדרשות ליישם מדיניות חשבונאית מקובלת בישראל. חברות מסונפות הפועלות בחו"ל נדרשות ליישם כללי חשבונאות מקובלים בישראל או כללי חשבונאות בינלאומיים הגדרת "עסק" – לא הייתה הגדרה פורמאלית ל"עסק"
17
דוחות כספיים נפרדים ומאוחדים וצירופי עסקים - המשך
דוחות כספיים נפרדים ומאוחדים וצירופי עסקים - המשך IFRS Israeli GAAP דוחות כספיים נפרדים – יש להציג דוחות כספיים נפרדים רק כאשר החברה בוחרת בכך או כאשר החוקים המקומיים מחייבים זאת. הטיפול בהשקעות בחברות בנות, מסונפות, באיחוד יחסי, יהיה לפי עלות או שווי הוגן בהתאם ל-IAS39 (מדיניות חשבונאית) תיקון ל- IAS27 ו - IFRS1 – מדידת ההשקעות כאמור במועד המעבר ל- IFRS לפי שווי הוגן בהתאם ל- IAS39 או לפי הערך בספרים לפי כללי חשבונאות מקובלים קודמים. FAQ 11 –דוחות כספיים נפרדים בישראל דוחות סולו – בהתאם לתקנות ני"ע יש להציג דוחות סולו מלאים. הטיפול בהשקעות בחברות בנות, מסונפות, באיחוד יחסי, יהיה לפי שיטת השווי המאזני לפי FAQ11 רשות ניירות ערך בישראל דורשת לכלול גם דוחות תמציתיים על בסיס סולו במסגרת הדוחות הכספיים הערוכים לפי IFRS. אין חובה לכלול ביאורים מלאים וניתן לכלול את הדוחות על פירוטיהם במסגרת הביאורים.
18
דוחות כספיים נפרדים ומאוחדים וצירופי עסקים - המשך
דוחות כספיים נפרדים ומאוחדים וצירופי עסקים - המשך IFRS Israeli GAAP זכויות המיעוט – מוצגות במסגרת ההון העצמי, בנפרד מההון העצמי של החברה האם (חלק המיעוט בשווי ההוגן של הנכסים נטו למעט מוניטין) רכישה בשלבים – במועד העלייה לשליטה, כל הנכסים נטו של הנרכשת משוערכים לשווי הוגן למועד זה. ההפרש שנוצר עקב שערוך הרכישות הקודמות ייזקף לקרן הון מוניטין שלילי – יוכר לדוח רווח והפסד במועד הרכישה טיפול בתלויות – יש לייחס שווי לתלויות של הנרכשת לפי שווי הוגן זכויות מיעוט – מוצגות מחוץ להון העצמי בסעיף מעין הוני (חלק המיעוט בערך הפנקסני של הנכסים נטו) רכישה בשלבים – בגין כל רכישה, מחושבים מוניטין והתאמות לשווי ההוגן (עודפי עלות) לחלק הנוסף שנרכש בנפרד טיפול במוניטין שלילי טיפול בתלויות – ייחוס שווי לתלויות רק אם נרשמה הפרשה בנרכשת מוניטין שלילי – יש לבדוק מחדש את עלות הרכישה ואת השווי ההוגן של הנכסים וההתחייבויות. מוניטין שלילי ינוכה תחילה מחלקה של החברה האם בנכסים הבלתי מוחשיים של החברה הבת, לאחר מכן מחלקה של החברה האם בנכסים הלא כספיים האחרים של החברה הבת באופן יחסי לשוויים ההוגן של נכסים אלה. יתרת העודף שהיא מוניטין שלילי תוכר ברווח והפסד בעת הרכישה
19
דוחות כספיים נפרדים ומאוחדים וצירופי עסקים - המשך
דוחות כספיים נפרדים ומאוחדים וצירופי עסקים - המשך IFRS Israeli GAAP ישויות בשליטה משותפת – ניתן לטפל לפי איחוד יחסי או לפי שווי מאזני (מדיניות חשבונאית שתאומץ על ידי החברה). ניתן ליישם את שיטת האיחוד היחסי גם במצבים בהם קיים הסכם לשליטה משותפת בין בעלי מניות הרוב טיפול מיוחד באופציות PUT שניתנו למיעוט יש לכלול תמורה מותנית כחלק מעלות הרכישה באם צפוי כי התמורה תשולם וניתן לאמוד אותה באופן מהימן התחשבות בזכויות לרכישת מניות בעת בחינה לקיום שליטה ישויות בשליטה משותפת – בהתאם לג"ד 57 יטופלו לפי שיטת האיחוד היחסי. חובה שיהיה קיים הסכם לשליטה משותפת בין כל בעלי המניות הכרה בתמורה מותנית במועד התבררות התלויה אופציות PUT שניתנו למיעוט מטופלות כאילו כבר במועד הרכישה המיעוט מימש את האופציה והרוכש מתייחס לחלק המיעוט עליו יש אופציה כחלק מעלות הרכישה ומנגד נרשמת התחייבות זכויות פוטנציאליות בהתאם לתקינה בישראל בעת בחינת קיומה של שליטה הובאו בחשבון רק מניות המוחזקות בפועל על ידי החברה המחזיקה. בהתאם ל-IAS27 בעת בחינת שליטה יש להביא בחשבון קיומן של זכויות הצבעה פוטנציאליות אשר ניתן לממשן או להמירן למניות. יש להביא בחשבון אופציות והתחייבויות הניתנות להמרה אשר ניתנות למימוש או להמרה בתאריך המאזן (חל גם בבחינה של קיום השפעה מהותית). החלק בתוצאות החברה המוחזקת ובשינויים אחרים בהון העצמי של החברה המוחזקת ייקבע על בסיס המניות המוחזקות בפועל. שינוי מבני – אין להכיר בהתחייבות בגין עלויות שצפויות לרוכש עקב הרכישה בגין שינוי מבני במסגרת המיזוג ולכן אין לייחס הפרש מקורי שלילי לעלויות אלה (בישראל – פרקטיקה מקובלת בארה"ב) מותר היה להכיר בעלויות צפויות אלה (במקרים מסויימים).
20
צירופי עסקים תחת שליטה משותפת
IFRS Israeli GAAP אין התייחסות מפורשת לנושא ומקובל לבחור בין השיטות הבאות (כמדיניות חשבונאית): רישום העסקה לפי שוויים הוגנים (2) רישום העסקה לפי ערכים פנקסניים הנחיית רשות ני"ע מאפריל 2007 בדבר טיפול בצירופי עסקים תחת שליטה משותפת אינה רלוונטית תחת IFRS
21
עסקאות עם בעלי שליטה IFRS Israeli GAAP
אין התייחסות מפורשת לנושא למעט התייחסות למכשירים פיננסיים שאותם חייבים לרשום לפי שווי הוגן (לדוגמה: הלוואה לבעל/מבעל שליטה יירשמו לפי שווי הוגן) החל מיום 1 בינואר 2007 יש ליישם את תקן 23. בהתאם לתקן, עסקאות עם בעלי שליטה יירשמו לפי שווי הוגן לפי המסגרת המושגית שינויים בהון העצמי מורכבים משינויים הוניים ושינויים אחרים. שינוי הוני הוא שינוי בהון העצמי כתוצאה מעסקה בין תאגיד לבעל מניות מכוח היותו בעל מניות. כאשר יש עסקה עם בעל שליטה לבין החברה עולה החשד שהעסקה הינה תערובת של שינוי הוני עם שינוי אחר. תקן 23 של המוסד לתקינה מאמץ את התפיסה הבאה: כל עסקה תחולק לשתי עסקאות: 1. עסקה שהייתה נעשית עם אדם זר לפי שווי הוגן 2. הפרש בין העסקה שנעשתה בפועל לבין העסקה שהייתה נעשית עם אדם זר. העסקה הראשונה תטופל במישור העסקי כמו כל עסקה עם אדם זר. והעסקה השניה תטופל במישור ההוני. לדוגמא: בעל שליטה רכש מתאגיד נכס ששויו ההוגן 100,000 תמורת 120,000 ₪ אז העסקה הראשונה היא מכירה לאדם זר –ב- 100K והשקעה הונית בסך 20,000 ₪ של בעל שליטה בתאגיד. (לחלופין מדובר בדיבידנד כלכלי של בעל השליטה). "מתנה" של בעל שליטה לתאגיד (העברת מזומן או נכס ללא תמורה) הינה כולה פעילות הונית. במקרה של הלוואה בין בעל שיטה לתאגיד יש לקחת בחשבון את שיעור הריבית שהיה לו העסקה הייתה בין התאגיד לבין אדם זר (הבנק למשל) . לכן יש לפרק את העסקאות ל-2: הלוואה לפי ריבית שוק העומדת בפני תאגיד להלוואות דומות (זמן, סכום, בטחונות) ו- מתנה או דיבידנד בגין ההפרש בערך הנוכחי של זרמי המזומנים לפי ריבית השוק לבין סכום קרן ההלוואה. מבחינת התקינה הבינלאומית לא קיים תקן מפורש לנושא למעט התייחסות למכשירים פיננסיים ב- IAS39 שיש לרשום לפי שווי הוגן. כך למשל הלוואה ללא מועד פירעון תירשם לפי תקן 23 כאילו ניתנה לשנה אחת ואילו בתקינה הבינלאומית : אם ההלוואה אינה בתנאי שוק ואין לה מועד פירעון - יחד עם זאת ניתנת לפירעון לפי דרישה, יש להציגה לפי ערך הפדיון שלה לפי דרישה (אין צורך בהיוון סכומים). זה הבדל מול תקן 23 שדורש חישוב שנתי מתחדש של ההתחייבות. אם ניתן לפירעון לפי דרישה בהודעה מוקדמת, לדוגמה של שנתיים, אז יש להציג את ההתחייבות בערך נוכחי של שנתיים לפי תנאי שוק. אם ההלוואה אינה בתנאי שוק ואין לה מועד פירעון מוגדר (ואינה ניתנת לפירעון לפי דרישה), יש לאמוד את מועד הפירעון ולבצע מדידה בערך נוכחי לפי ריבית שוק להלוואה זו. זה גם שונה מתקן 23 שדורש במקרה זה חישוב שנתי מתחדש.
22
עסקאות איגוח IFRS Israeli GAAP
התקינה הבינלאומית בנושא גריעה של נכסים פיננסיים מבוססת על IAS39. החלטה לגבי גריעה של נכסים פיננסיים מתבססת על העברת הסיכונים וההטבות מהבעלות על הנכסים. קיימות 3 אפשרויות: העברת כל הסיכונים וההטבות – גריעת הנכס מהמאזן והכרה ברווח או הפסד מהעסקה שמירת כל הסיכונים וההטבות – המשך הכרה בנכס פיננסי במאזן ללא הכרה ברווח או הפסד מהעסקה לא פורסם תקן ישראלי בנושא זה וחברות יישמו את הוראות FAS140. מכירה היא העברת שליטה בנכסים פיננסיים. העברת שליטה בנכסים פיננסיים במסגרת עסקת איגוח בהתקיים כל 3 התנאים: נכסים בודדו מהמעביר למקבל זכות לשעבד, למכור או להחליף את הנכסים למעביר אין שליטה אפקטיבית בנכסים איגוח – תהליך בו חברה מוכרת נכס פיננסי באמצעות הפיכתו של הנכס לניירות ערך. בשלב ראשון הנכס מועבר לאריזה משפטית אחרת (ישות משפטית) ובלבד שאותה ישות מנפיקה מניות או אג"ח לציבור. מטרת ההעברה לגוף האחר היא הקטנת הסיכון למשקיע. הגוף אליו מועבר הנכס הפיננסי מוגבל בפעולותיו. התמורה מהנכס הפיננסי מוגבלת לפירעון האג"ח ולא למטרה עסקית אחרת. לדוגמא בנק מסחרי רוצה למכור תיק מסוים של משכנתאות. בלש בראשון יקים בנק חדש שירכוש את המשכנתאות מהבנק המסחרי תמורת אשראי. בשלב שני הבנק החדש ינפיק אג"ח לציבור. התמורה מההנפקה תעבור לבנק הסחרי לפירעון ההתחייבות. בישראל - במידה והשליטה הועברה המעביר גורע את הנכסים הפיננסיים ויכיר ברווח או בהפסד מהעסקה, בתנאי שהוא לא נדרש לאחד את הישות שרכשה את הנכסים הפיננסיים (SPE). פעמים רבות עסקאות איגוח בוצעו באמצעות העברת נכסים פיננסיים ל-QSPE שהוא גוף משפטי שמקיים 4 תנאים מצטברים: נבדל באופן ברור מהמעביר מוגבל משמעותית בפעילויותיו, שמוגדרות במלואן במסמכיו משפטיים וניתן לשנותן רק באמצעות רוב המחזיקים בזכויותיו שאינם קשורים למעביר מוגבל בנכסים שביכולתו להחזיק- בד"כ נכסים פאסיביים שהועברו אליו ולא מחייבים קבלת החלטות אקטיביות למעט פעולות של שירות הנכס ביכולתו למכור נכסים כתגובה אוטומטית לאירועים ותנאים שנקבעו מראש במסכמי התאגדות. בהתאם לפרקטיקה בישראל לא מאחדים QSPE. בהתאם ל-SIC12 יש לאחד גם את ה-QSPE. בקשר עם העברת השליטה – גישת המרכיבים הפיננסיים במקרים מסוימים השליטה מועברת אבל המעביר משאיר לעצמו מרכיב מהכנס. לדוגמא בנק למשכנתאות מכר את החייבים שלו לבנק אחר אבל השאיר את הזכות לקבל רבע מתקבולי הריבית. במקרים כאלה יש להכיר בנכס פיננסי בגין הרבע של תשלומי הריבית לפי חלק יחסי מערכו הפנקסני של הנכס הפיננסי המועבר: הבנק מכר בעצם את הקרן+3/4 ריבית והשאיר ¼ ריבית לעצמו. החלק היחסי של העלות שנשארה תימדד לפי שווי הוגן של הנכס שנמכר ביחס לשווי השוק של כל המשכנתאות.
23
עסקאות איגוח IFRS Israeli GAAP
העברה חלקית של הסיכונים וההטבות – יש לקבוע אם נותרה שליטה בנכס הפיננסי. אם אין המשך שליטה – גריעה של הנכס הפיננסי והכרה בנפרד כנכסים או כהתחייבויות את הזכויות והמחויבויות שנוצרו או נותרו בידיה בהעברה אם יש המשך שליטה – המשך הכרה בנכס פיננסי בהתאם למידת המעורבות הנמשכת בנכס. בחינת קריטריונים לגריעת נכסים פיננסיים במאזן המאוחד (לאחר איחוד SPE) דוגמאות לשמירת שליטה: עסקת מכירה ורכישה חזרה כאשר מחיר הרכישה חזרה הוא קבוע או שהוא מחיר המכירה בתוספת תשואה של מלווה הסכם השאלת ניירות ערך מכירה של נכס פיננסי יחד עם אופציית רכש או מכר הנמצאת עמוק בתוך הכסף (ככה שבטוח תהיה בתוך הכסף עד לפקיעה) מכירה של חייבים לזמן קצר שבה הישות ערבה לפצות את המקבל בגין הפסדי אשראי. בחינת קריטריונים לגריעת נכסים פיננסיים במאזן המאוחד (לאחר איחוד QSPE ו- SPE)
24
השקעה בניירות ערך שאינם מקנים שליטה או השפעה מהותית
השקעה בניירות ערך שאינם מקנים שליטה או השפעה מהותית IFRS Israeli GAAP נכסים פיננסיים יסווגו ל-4 קבוצות: נכסים פיננסיים המוצגים לפי שווי הוגן דרך רווח והפסד – הצגה לפי שווי הוגן, הפרשים לרווח והפסד זמין למכירה – הצגה לפי שווי הוגן, הפרשים נזקפים להון העצמי מוחזק לפדיון – הצגה לפי עלות מופחתת בניכוי ירידות ערך הלוואות וחייבים – הצגה לפי עלות מופחתת בניכוי ירידות ערך סיווג השקעה בני"ע סחירים השקעה שוטפת – לפי שווי שוק. הפרשים נזקפים לרוו"ה השקעת קבע (בכוונת ההנהלה להחזיק בהשקעה לזמן ארוך) – לפי עלות בניכוי ירידת ערך שאינה בעלת אופי זמני השקעה במניות לא סחירות לפי עלות בניכוי ירידת ערך שאינה בעלת אופי זמני בישראל חל ג"ד 44 הצגה לפי שווי הוגן – לפי IAS39 נכסים פיננסיים יוצגו על פי שוויים ההוגן, למעט נכסים פיננסיים שסווגו להלוואות ויתרות חובה לקבל ולהשקעות המוחזקות לפידיון שיימדדו לפי עלות מופחתת ולמעט השקעות במכשירים הוניים לא סחירים שהשווי ההוגן שלהם אינו ניתן לקביעה באופן מהימן ואז יוצגו בעלות. נכסים זמינים למכירה – במידה וקיימת ראיה אובייקטיבית שערכו של נכס פיננסי זמין למכירה נפגם ההפסד המצטבר שנזקף במישרין להון עצמי, ייזקף לדוח רווח והפסד. יש לשים לב שערכו של נכס פיננסי נפגם כאשר לאחר ההכרה הראשונית בנכס התרחש אירוע או התרחשו אירועים, אשר להם השפעה על אומדן תזרימי המזומנים העתידיים של הנכס הפיננסי והשפעה זו ניתנת למדידה באופן מהימן. קבוצה של שווי הוגן כוללת מכשירים פיננסיים נגזרים, השקעות שוטפות המוחזקות למסחר (השקעות במניות סחירות או לא סחירות יוצגו בשווי הוגן) והשקעות שיועדו כמכשיר בשווי הוגן לרוו"ה בהתקיים תנאים מסויימים. הלוואות וחייבים – מכשירים פיננסיים לא נגזרים בעלתי תשלומים קבועים או ניצנים לקביעה שאינם מצוטטים בשוק פעיל – בד"כ מוחזקים לפידיון – מכשירים לא נגזרים בעלי תשלומים קבועים או ניצנים לקביעה שיש לישות כוונה הלחזיק בהם עד לפידיון – למשל אג"ח זמין למכירה - מכשירים פיננסיים לא נגזרים שיועדו לקטגוריה זו או שאינם מסווגים לאחת הקטגוריות האחרות
25
גידור עסקאות ונגזרים משובצים
IFRS Israeli GAAP נגזרים משובצים דרישה להפרדת נגזרים משובצים מחוזים מארחים בהתקיים תנאים מסוימים תנאים לגידור תיעוד פורמאלי של ההגנה במועד ביצועה אפקטיביות גבוהה בתחילת העסקה ובמהלכה, וביצוע בדיקות אפקטיביות מדי רבעון הגנה על חשיפה בגין סיכון הניתן לגידור נגזרים משובצים אין דרישה להפרדת נגזרים משובצים מחוזים מארחים תנאים לגידור התנאים הנדרשים לשימוש בחשבונאות גידור קלים ופשוטים משמעותית לעומת אלו הקיימים בתקינה הבינלאומית והאמריקאית הגדרת נגזר- מכשיר פיננסי או חוזה אחר בכל כל 3 המאפיינים הבאים: 1. שוויו משתנה בהתאם לשינוי בישעור ריבית וגדר, במחיר מכשיר פיננסי מוגדר, במחי סחורה מוגדר, בשע"יח מוגדר, במדד מחירים מוגדר, בדיורג אשראי מוגדר וכדומה 2. אינו דורש השקעה ראשונית נטו או דורש השקעה ראשונית נטו קטנה מההשקעה שהיתה נדרשת עבור סוגים אחרים של חוזים שחזוי כי יגיבו באופן דומה וכן 3. הוא מסולק במועד עתידי תנאים להפרדת נגזרים משובצים – 1. המאפיינים והסיכונים הכלכליים של הנגזר המשובץ אינם קשורים באופן הדוק לאלו של החוזה המארח 2. מכשיר נפרד עם אותם תנאים כמו הנגזר היה מקיים את ההגדרה של נגזר ו-3 מכשיר המעורב אינו נמדד בשווי הוגן כאשר שינויים בשווי הוגן מוכרים ברווח והפסד (כלומר אם האג"ח נמדד בשווי הוגן דרך רווח והפסד אין להפריד את הואפציה) ככלל נגזרים יימדדו לפי שווי הוגן כאשר שינויים בשווי ההוגן ייזקפו לדוח רווח והפסד (למעט אם הנגזר מיועד כגידור תזרים מזומנים) גידור בפרקטיקה בישראל לגבי מכשירים פיננסיים שיועדו לגידור של תזרים מזומנים הייתה לדחות את השינויים בשווי ההוגן של העסקאות שאותן התכוונו לגדר נכללו גם הן בדוח רוו"ה. זה היה הטיפול החשבונאי גם כאשר הגידור לא עמד בתנאי IAS39 (ייעוד ספציפי, תיעוד ובדיקות אפקטיביות). אופן הטיפול בשינויים בשווי הוגן של מכשיר פיננסי המיועד לגידור תלוי באופי הפריט המגודר. (גידור שווי הוגן, גידור תזרים וגידור השקעה נטו). שווי הוגן – שינוי בשווי הוגן ייזקף לוו"ה במקביל לזקיפת שינויים בשווי הוגן של המכשיר המגודר. תזרים – שינוים בשווי הוגן ייזקפו ישירות להון העצמי. הסכומים שנזקפו להון העצמי ייזקפו לרווח והפסד בתקופה שבה הפריט המגודר ימצא את מקומו ברוו"ה. ישנה אפשרות שמכשירים יהוו גידור כלכלי אך לא גידור חשבונאי- אז שינויים בשווי הוגן ייזקפו מיידית לרווח והפסד.
26
גידור עסקאות ונגזרים משובצים - המשך
IFRS Israeli GAAP הצגה של נגזרים בהתאם ל-IAS 39 יש להציג את כל המכשירים הנגזרים לפי שווי הוגן הצגה של נגזרים נגזרים המשמשים לגידור חשבונאי אינם מוצגים בדרך כלל לפי שווי הוגן דוגמא לגידור תזרים מזומנים ביום 01/01/2008 נכנס תאגיד להתקשרות לרכישת מלאי אשר יסופק ב- 28/02/2009. מחיר המלאי הוא 100,000 $ ביום ביצוע האספקה. התאגיד נכנס לעסקת אקדמה לרכישת 100,000$ ביום 28/02/2009 בשער של 4.1. במועד העסקה השווי ההוגן שלה הוא 0 (אחרת יש מקום לרווחי ארביטרז'). ביום 31/12/2008 שער הספוט הוא 4.5 (לא מעניין אותי עד למועד המימוש) שער הפורוורד הוא 4.4 ושער שלי בעסקה הוא 4.1. אני מרוויחה ב-31/12/ ,000 : 4.4 פחות 4.1 כפול ח' עסקת אקדמה 30000 זכות קרן הון – כי מדובר בגידור תזרים מזומנים ותוצאות העסקה יירשמו ברווח והפסד רק בעת מכירת המלאי לחיצוניים (מתישהו בשנת 2009) ב- 28/02/2009 שער הספוט הוא 4.2 ושער הפורווד שלי בעסקה הוא 4.1 חובת קרן הון 20000 זכות יסקת אקדמה (מעמידה את העסקה על השווי ההוגן שלה – 10000) במאזן תמיד לי שווי הוגן וסילוק העסקה (בנטו) ח' מלאי ח' קרן הון 10000 זכות מזומן ואז כשהמלאי יימכר הוא יירשם בעלות המכירו ב דיוק מה שניסיתי להשיג מההתחלה!!! דוגמא לנגזרים משובצים השקעה באג"ח המירות / חוזה שכירות במט"ח חוזה מארח: אג"ח התחייבותי או חוזה שיכורת נגזר: אופציה להמרה למניות או חוזה אקדמה
27
כתבי אופציה עם תוספת מימוש במטבע חוץ או צמודת מדד
כתבי אופציה עם תוספת מימוש במטבע חוץ או צמודת מדד IFRS Israeli GAAP בהתאם ל-IAS 32, כתבי אופציה עם תוספת מימוש במטבע שאינו מטבע הפעילות של החברה או צמודת מדד יסווגו כהתחייבות בהתאם להוראות המעבר שנקבעו בתקן 22, עד ליום 31 בדצמבר 2007 כתבי אופציה עם תוספת מימוש במטבע חוץ או צמודת מדד יסווגו בהון העצמי קיימת הבחנה בין חברות פרטיות עליהן יחול תקן 31 לפיו אג"ח או אופציות כאלה נחשבים פריט הוני לבין חברות ציבוריות שלפי ןAS32 אג"ח או אופציות כאלה נחשבים התחייבות כספית – מאחר וולא מדובר בסכום קבוע (תוספת המימוש צמודה)תמורת מספר קבוע של מניות הישות
28
הנפקת חבילה IFRS Israeli GAAP
בהתאם ל-IAS 39, בהנפקת מספר סוגים של ניירות ערך בחבילה יש לקבוע תחילה את השווי ההוגן של התחייבויות פיננסיות שנמדדות בשווי הוגן דרך רווח והפסד, לאחר מכן לקבוע את השווי ההוגן של התחייבויות פיננסיות שנמדדות בשווי הוגן רק בעת ההכרה לראשונה ושארית התמורה תיוחס לרכיבים הוניים בהתאם לתקן 22, בהנפקת מספר סוגים של ניירות ערך בחבילה יש לפצל את השווי ההוגן של החבילה בעת ההכרה הראשונית למכשירים הפיננסיים השונים המרכיבים את החבילה, לפי שוויים ההוגן
29
מענקים וסיוע ממשלתי IFRS Israeli GAAP
הכרה –מענקים ממשלתיים מטופלים כהלוואות הניתנות למחילה (forgivable loans), בהתאם להוראות IAS 20. בהתאם, מענקים שהתקבלו מוכרים כהתחייבות לפי שוויה ההוגן ביום קבלת המענק, אלא אם כן באותו יום וודאי באופן סביר כי הסכום שהתקבל לא יוחזר. סכום ההתחייבות נבחן מחדש בכל תקופה,והשינויים בערך הנוכחי של המענק המהוון בריבית המקורית נזקפים לרווח והפסד. הצגה – מענק שהתקבל בגין נכס ייזקף כהכנסה במקביל להפחתת הנכס. הוא יוצג כניכוי מעלות הנכס או כהכנסה נדחית הצגה – בהתאם לג"ד 35 המענק ינוכה מעלות הנכס שבגינו התקבל, והפחת יחושב על בסיס הסכום נטו מענקים בגין מחקר ופיתוח נרשמים כהתחייבות רק אם החברה צופה במועד קבלת המענק שצפוי שהוא יוחזר. אחרת, המענק נזקף כקיזוז להוצאות המו"פ המתייחסות. הצפי להחזר המענק לא נבחן באופן שוטף, וכאשר המענק מוחזר נזקפת הוצאה במסגרת תשלום תמלוגים למדען בעלות המכר
30
חכירות IFRS Israeli GAAP
בהתאם ל-IAS 17, נדרשת עמידה במספר תנאים איכותיים לסיווג חכירה כמימונית חכירות מהמנהל יטופלו ברוב המקרים כתפעוליות. בהתאם, ירשמו הוצאות מראש שיופחתו לאורך תקופת החכירה או תחת החלופה של טיפול כנדל"ן להשקעה (רלוונטי לחברות המיישמות את מודל השווי ההוגן) הפרקטיקה החשבונאית בנושא מעורבת חכירות ממנהל מקרקעי ישראל בהן הבעלות על הקרקע אינה עוברת לחוכר בתום תקופת החכירה מטופלות בחלק מהמקרים כחכירה מימונית
31
הכרה בהכנסה IFRS Israeli GAAP
בהתאם ל- IAS 18, ההכרה בהכנסה ממכירת דירות על ידי קבלים יזמיים תהיה עם מסירת הדירות לרוכשים (עם העברת הסיכונים וההטבות המשמעותיים הנובעים מהבעלות לקונה) על פי כללי החשבונאות המקובלים בישראל (תקן 2), ההכרה בהכנסה ממכירת דירות על ידי קבלנים יזמיים מתבצעת לאורך תקופת הקמת הדירות בכפוף לכך ששיעור ההשלמה של הפרויקט הגיע או עלה על 25% ותמורת המכירות שנצברו שווה או עלה על 50% מסך הכנסות הפרויקט.
32
מסים על הכנסה IFRS Israeli GAAP תקן חשבונאות מספר 19
תקן בינלאומי מספר 12: יש ליצור מסים נדחים בגין כל ההפרשים הזמניים (לרבות עודפי עלות המיוחסים לקרקעות) למעט מספר חריגים מדידה, שיעורי מס שונים כאשר קיים שיעור מס שונה בגין רווחים מחולקים, נכסי מסים שוטפים ונדחים והתחייבויות מסים שוטפים ונדחים יימדדו בהתאם לשיעור המס החל על רווחים בלתי מחולקים תקן חשבונאות מספר 19 מבוסס על התקן הבינלאומי קיימים מספר הבדלים וחריגים מהתקן הבינלאומי למעט בגין הפרש זמני הנוצר בעת ההכרה הראשונית בנכס או בהתחייבות בעסקה אשר אינה צירוף עסקים וכן שבמועד ההכרה הראשונית אין השפעה על הרווח החשבונאי או על ההכנסה החייבת.
33
מסים על הכנסה - המשך IFRS Israeli GAAP עסקאות בין חברתיות
יש ליצור מסים נדחים לפי שיעור המס החל על התאגיד הרוכש יש ליצור מסיים נדחים בגין הפרשים זמניים המתייחסים לקרקע שנוצרה במסגרת צירוף עסקים שאירע לפני 1 בינואר 2005 סיווג כפריטים שאינם שוטפים ללא קשר לסיווג הפריטים בגינם הם נוצרו או למועד הצפוי בו הם יתהפכו עסקאות בין חברתיות כל עוד ג"ד 57 בתוקף ניתן ליצור מסים נדחים לפי שיעור המס החל על התאגיד המוכר, או על התאגיד הרוכש סיווג בהתאם לסיווג הנכס או ההתחייבות בגינם נוצרו נכסי או התחייבויות המסים הנדחים
34
תשלומים מבוססי מניות IFRS Israeli GAAP
רישום תשלומים מבוססי מניות לפי שווי הוגן במועד ההענקה הבחנה בטיפול בין מענקים המסולקים במניות למענקים המסולקים במזומן או שבהן יש חלופת סילוק במזומן הוצאות בגין מענקים המסולקים במניות ייזקפו כנגד ההון העצמי. לדעתנו, קיימת אפשרות לזקוף את ההוצאה כנגד סעיף העודפים בהון העצמי החל מיום 1 בינואר 2006 חל תקן 24 המבוסס על התקן הבינלאומי מועד תחילה שונה מזה של התקן הבינלאומי שוני בהוראות מעבר בין תקן 24 לIFRS2: תקן 24 חל רק על הענקות הוניות שהוענקו לאחר ה- 15 במרץ 2005 טרם הבשילו עד ליום 1 בינואר 2006. IFRS2 המועד הקובע הוא ה- 7 בנובמבר 2002. הקלה ב-IFRS1 יש לטפל בהענקות הוניות שהוענקו בתקופה מה-7 בנובמבר 2002 ועד ה-15 במרס 2005 וטרם הבשילו עד למועד המעבר לפי הוראות IFRS2.
35
נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו
נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו IFRS Israeli GAAP בהתאם ל-IFRS 5, נכס שמוחזק למכירה (כהגדרתו בתקן) או קבוצה שעומדת למכירה, יוצגו בנפרד במאזן נכס שסווג כמוחזק למכירה, או נכלל בקבוצת נכסים שעומדים למכירה, אינו מופחת והוא נמדד כנמוך מבין ערכו הפנקסני או שוויו ההוגן בניכוי עלויות מימוש בהתאם ל- IFRS 5, אם ביום המאזן לא התקיימו התנאים לסיווג פעילות כפעילות מופסקת, הפעילות תוצג כפעילות רגילה גם אם אחרי תאריך המאזן ולפני אישור הדוחות הכספיים התקיימו התנאים כאמור לא קיים תקן מחייב הדן בנכסים המיועדים למימוש בדרך של מכירה הוראות תקן 8 בדבר פעילות מופסקת קובעות קריטריונים שונים להצגת פעילויות מופסקות בהתאם לתקן 8, אם "אירוע הגילוי הראשוני" התרחש לאחר מועד המאזן אך לפני שהדוחות הכספיים אושרו לפרסום, יש לתת ביטוי לפעילות המופסקת כבר בדוחות הכספיים הנוכחיים. נכס יסווג כעומד למכירה אם הערך הפנקסני יושב עיקר ע"י מכירת הנכס ולא השימוש בו. לכן על הנכס להיות מוכן למכירה מיידית, במצבו הנוכחי, למעט התאמות מזעריות. כמו כן, צפוי בסבירות גבוהה שהנכס יימכר תוך שנה. יש להתייחס לקבוצה של נכסים כיחידה אחת שעומדת למכירה (קבוצה לחיסול) אם כל הנכסים של הקבוצה עומדים למכירה בעסקה אחת וההתחייבויות שקשורות לנסים אלה יועברו גם הן למקבל הנכסים. נכס או קבוצה לחיסול שסווג כעומד למכירה יימדד במאזן לפי ערכו הפנקסני או שווי מימוש נקי, הנמוך מביניהם. שווי המימוש הנקי הוא מחיר המכירה צפוי בניכוי עלויות ישירות למכירת הנכס. אין להפחית נכס העומד למכירה. נכס כזה או קבוצת חיסול יוצגו בנפרד במאזן. פעילות תסווג כפעילות מופסקת (מרכיב מישות שמייצג קו עסקים משמעותי או אזור גיאוגרפי/ חברה בת שנרכשה במטרה למורה או מייצג חלק מתוכנית מותאמת בודדת למימוש קו עסקי מהותי נפרדאו אזור פעילות גיאוגרפי נפרד) כאשר היא מקיימת את התנאים לסיווגה כעומדת למכירה או היא נמכרה בפועל. תוצאות הפעילות המופסקת תוצגנה בנפרד בדוח רווח והפסד. כמו כן, יש להציג בנפרד בתזרים: םעילות שוטפת, השקעה ומימון. חשוב – אם ביום המאזן לא התקיימו התנאים לסיווג פעילות כפעילות מופסקת אז הפעילות תוצג כפעילות רגילה גם אם אחרי תאריך המאזן ופני אישור הדוחות הופסקה הפעילות וזה בניגוד לתקן 8 שבו אם הקריטריונים התקיימו לאחר תאריך המאזן הסיווג יחול. אם נכס סווג בעבר כ"עומד למכירה" וכעת התאגיד חזר בו והחליט שאין בכוונתו למכור את הנכס אז נכס יוצג פי הנמוך מבין: הערך הפנקסני בו היה מוצג אלמלא סווג בעבר כזמין למכירה או שווי בר השבה שלו.
36
היוון עלויות אשראי IFRS Israeli GAAP
התקן הבינלאומי אינו מחייב היוון עלויות אשראי לנכס וניתן לבחור במדיניות חשבונאית של זקיפת כל עלויות האשראי לרווח והפסד הגדרת נכס כשיר אינה כוללת הגבלה של שלוש שנים הגדרת עלויות אשראי כוללת הפרשי שער הנובעים מאשראי במטבע חוץ, במידה שהן נחשבות כתיאום לעלויות ריבית IAS 23 המתוקן מבטל את חלופת זקיפת עלויות האשראי לרווח והפסד. יחול החל מ-1 בינואר 2009 (קיימת אפשרות לאימוץ מוקדם) על פי התקן הישראלי חובה להוון עלויות אשראי הגדרת נכס כשיר כוללת נכס שנועד למכירה ואשר תקופת הקמתו או הכשרתו החזויה עולה על שלוש שנים הגדרת עלויות אשראי כוללת הפרשי שער
37
דיווח מגזרי IFRS Israeli GAAP
הדיווח המגזרי הוא בשתי רמות: דיווח ראשי או משני יש להציג מגזרים עסקיים וגיאוגרפיים לפי גישת הסיכונים והתשואות, אשר מתבססת, בין היתר, על הדיווחים להנהלה IFRS 8 שמתבסס על דיווח בהתאם לגישת "ההנהלה הטהורה" חל מ-2009 (קיימת אפשרות ליישום מוקדם של התקן) תקן 11 זהה לתקן הבינלאומי הקיים
38
אמות מידה פיננסיות IFRS Israeli GAAP
במקרה של הפרת אמות מידה פיננסיות שלא הושג בגינן ויתור מבנקים ליום המאזן, יש להציג את ההתחייבויות כשוטפות במקרה של הפרת אמות מידה פיננסיות שלגביהן הושג ויתור מבנקים לאחר תאריך המאזן ולפני מועד פרסום הדוחות הכספיים, יש להציג את ההתחייבויות כלא שוטפות
39
מתכונת דוח רווח והפסד IFRS Israeli GAAP
הפחתות מלאי ורכוש קבוע חד פעמיות, הוצאות רה-ארגון, רווחים והפסדים ממכירת רכוש קבוע והפחתות של מוניטין, יכללו במסגרת הפעילות התפעולית וחלקם אף יסווגו בעלות המכר פריטים מיוחדים לא יוצגו בנפרד וייכללו במסגרת הרווח לפני מס יש להציג את המימון בברוטו (הוצאות מימון והכנסות מימון) פרקטיקה חשבונאית מגוונת. במקרים מסוימים מוצגים פריטים חד פעמיים במסגרת ההכנסות או ההוצאות האחרות תחת ה-IFRS ניתן להציג ניתוח של הוצאות תוך שימוש באחת מהשיטות – מהות ההוצאות או מאפיין הפעילות של ההוצאה לפי השיטה שמספקת מידע מהימן שהוא יותר רלוונטי. מהות ההוצאות – ההוצאות מקובצות בדוח רווח והפסד לפי המהות שלהן – פחת, רכישות של חומרים, עלויות תובלה, הטבות עובד ועלויות פרסום. מאפיין הפעילות – ההוצאות מסווגות בהתאם למאפיין הפעילות שלהן – עלות המכר, פעילויות הפצה או הנהלה. לכל הפחות יש לתת גילוי לעלות המכר לפי שיטה זו בנפרד מיתר ההוצאות.
40
הצגת דוח תזרים IFRS Israeli GAAP
IAS 7 מעודד שימוש בשיטה הישירה, אולם גם השיטה העקיפה מקובלת ריבית ודיבידנדים שהתקבלו – ניתנים לסיווג כפעילות שוטפת או השקעה; ששולמו – ניתנים לסיווג כפעילות שוטפת או מימון (מדיניות חשבונאית) עסקת חכירה הונית תוצג כפעילות שאינה במזומן ההתאמה של הרווח על מנת להציג את תזרים המזומנים מפעילות שוטפת נכללת בגוף הדוח השפעת תנודות בשער החליפין על יתרות מזומנים סווגה במסגרת סעיף נפרד יש לתת גילוי נפרד לתזרימי מזומנים הנובעים ממסים על ההכנסה במסגרת הפעילות השוטפת ג"ד 51 מאמץ את הגישה העקיפה, אולם מאפשר שימוש בגישה הישירה תוך מתן פירוט נוסף חכירה הונית מוצגת כשתי פעילויות: פעילות מימון ופעילות השקעה ההתאמה של הרווח על מנת להציג את תזרים המזומנים מפעילות שוטפת נכללת במסגרת נספח לדוח התזרים (נספח א') השפעת תנודות בשער החליפין על יתרות מזומנים הוצגה כתזרים מפעילות שוטפת
41
www.kpmg.co.il נשמח לעמוד לרשותכם בהצלחה! המחלקה המקצועית
המידע המוצג כאן הינו בעל אופי כללי ואינו מיועד לענות על הדרישות הספציפיות של יחיד או ישות. אף על פי שאנו משתדלים לספק מידע מדויק וזמין, אין באפשרותנו להבטיח את עדכניות המידע לאחר היום בו הוא מתקבל וכן כי המידע ימשיך להיות מדויק גם בעתיד. אין לפעול על פי המידע הנ"ל ללא יעוץ מקצועי ולאחר בדיקה מקיפה של המקרה הספציפי.
Similar presentations
