1. ניווט אלקטרוני, עזרי רדיו לניווט GPS, VOR, ILS & DME כיצד הם פועלים, וכיצד הטייס מנווט עלפיהם
מאת
אריאל אריאלי

2. מציאת מיקום במרחב הגדרות:
נקודה – מקום חסר מימד. מוגדר ע"י שלושה צירים: X, Y & Z
קו – אוסף אינסופי של נקודות
ישר – קו המחבר שתי נקודות בדרך הקצרה ביותר (תלוי בהגדרה מהי הדרך הקצרה ביותר)
מישור – מקום דו מימדי במרחב (פני כדור הארץ ייחשב כמישור, למרות שהם פני כדור)
מיקום גיאוגראפי – נקודה במישור המוגדרת ע"י שני צירים
מיקום פיזי – מקום במרחב המוגדר ע"י שני צירים במישור פלוס גובה

3. מיקום על פני כדור הארץ
אורך גיאוגראפי – זווית שקודקודה מרכז כדור הארץ, הנוצרת בין קו (של מעגל גדול) דמיוני המחבר את שני הקטבים של כדור הארץ והעובר דרך גריניץ', לבין הנקודה שאת מיקומה אנו מגדירים. (יכולה להיות מזרחית או מערבית)
רוחב גאוגראפי - זווית שקודקודה מרכז כדור הארץ, הנוצרת בין קו המשווה, לבין הנקודה שאת מיקומה אנו מגדירים. (יכולה להיות צפונית או דרומית)
גובה – גובה הנקודה מעל פני הים הממוצע

4. מציאת מיקום גיאוגראפי תיאור ע"י קווי אורך ורוחב גיאוגראפיים
מרחק מנקודת ייחוס על פני כדור הארץ (שמיקומה ידוע) וזווית שקודקודה בנקודת הייחוס והנוצרת בין הצפון הגיאוגראפי לבין הנקודה שאת מיקומה מחפשים וגובה מעל פני הים הממוצע
חיתוך הנוצר בין שני וקטורים היוצאים מנקודות ייחוס ידועות כאשר הזוית של כל ווקטור (ביחס לצפון) ידועה
מרחק מ(לפחות) שלוש נקודות ייחוס הנמצאות מחוץ לכדור הארץ שמיקומן המוחלט במרחב ידוע

5. סוגי ניווט א. ניווט לפי גרמי שמיים ב. ניווט לפי מפה ותוואי קרקע
ג. ניווט חישובי
ד. ניווט לפי עזרים אלקטרוניים קרקעיים
ה. ניווט לפי מערכות אינרציאליות פנימיות
ו. ניווט לפי נקודות ייחוס לוויניות

6. עקרונות ניווט אלקטרוני
התפשטות גלי רדיו, פחות או יותר, ישרה
מהירות ההתפשטות קבועה
גלי רדיו = התפשטות אנרגיה אלקטרומגנטית בעלת אירוע מחזורי בתדר ידוע
ניתן להעביר מידע נוסף ע"ג הגל האלקטרומגנטי

7. עזרי ניווט קרקעיים תחנות רדיו מסחריות וייעודיות ADF
מערכת ניווט ארוכת טווח LORAN
מערכת ניווט בתדר גבוה VOR
מערכת נחיתת מכשירים ILS
מערכת ייחוס מרחק DME

8. עזרי ניווט חיצוניים (חלל)
מערכת ניווט לווינית - GPS

9. מהו גל אלקטרומגנטי
אנרגיה המתפשטת במרחב (במהירות האור), אשר משנה תכונות בין מגנטיות לחשמליות.
קצב השינוי נקרא תדירות ונמדד במחזורים לשנייה – הרץ (Hz)
1,000 מחזורים בשנייה = 1KHz , 1000,000 מחזורים שנייה = 1MHz
1,000,000,000 מחזורים בשנייה = 1GHz
מאחר ומהירות ההתפשטות קבועה וקצב ההשתנות ידוע, ניתן למצוא נקודות מחזוריות במרחב שבהן לגל תכונות זהות (ברגע נתון). המרחק בין נקודות אלו נקרא "אורך-גל".
אורך הגל מחושב ע"י חלוקת מהירות ההתפשטות בתדירות

10. Extremely High Frequency
גלי רדיו - הגדרות
Table of Radio Frequencies
Wavelength
Frequency
Abbreviation
Description
100,000m - 10,000m
3 KHz - 30 KHz
VLF
Very Low Frequency
10,000m - 1,000
30 KHz KHz LF
Low Frequency
1,000m - 100m
300 KHz - 3 MHz MF
Medium Frequency
100m - 10m
3 MHz - 30 MHz HF
High Frequency
10m - 1m
30 MHz MHz
VHF
Very High Frequency
1m m
300 MHz - 3 GHz
UHF
Ultra High Frequency
0.10m m
3 GHz - 30 GHz
SHF
Super High Frequency
0.01m m
30 GHz GHz
EHF
Extremely High Frequency

11. אפנון אפנון הוא תהליך שבו מוסיפים לגל האלקטרומגנטי מידע הנישא ע"ג הגל
שיטות איפנון
CW – שידור לסרוגין של הגל האלקטרומגנטי (הנושא) עפ"י המידע המועבר (למשל, מורס)
AM – איפנון תנופה. עוצמת הגל (הנושא) משתנה בכל רגע ורגע
FM – אפנון תדירות. תדירות הגל הנושא משתנה בכל רגע ורגע
PM – פאזת הגל הנושא משתנה (מין "וורסיה" של שיטת ה-FM)

12. אפנון AM

13. אפנון - FM

14. משדר רדיו משדר רדיו מכיל את המכלולים הבאים מתנד – ליצירת תדירות הגל
מאפנן "להרכבת" המידע ע"ג הגל הנושא
דרגת הספק – מפיקה את האנרגיה החשמלית הדרושה ליצירת הגל האלקטרומגנטי
אנטנה – "לפיזור" (או הקרנת) הגל האלקטרומגנטי במרחב

15. מקלט רדיו מקלט רדיו מורכב מהמכלולים הבאים
דרגת כניסה – מגבירה את האות הנקלט באנטנה, הגברה ראשונית
דרגת בחירה – מורכבת ממתנד ליצירת תדר ידוע ומערבל היוצר חיבור/חיסור מתמטי בין התדר הנקלט לבין תדר המתנד לקבלת תדר מסויים וקבוע. כאן נעשית בחירת התדר הרצוי (ערוץ רדיו)
דרגת ביניים – דרגה הפועלת בתדר יחיד ומגבירה את האות הנקלט
דרגת "גילוי" – מפרידה את המידע מהגל הנושא
דרגת הגברה - לאות המידע

16. אנטנה
אנטנה היא האלמנט הקולט את הגלים האלקטרומגנטיים והופך אותם לזרמים חשמליים – במקלט. ואילו במשדר, האנטנה הופכת את הזרמים החשמליים המופקים בדרגת ההגברה של המשדר, לגלים אלקטרומגנטיים
קיימים סוגים רבים וצורות רבות של אנטנות , והם מוכתבים עפ"י התכונות והשימושים הנדרשים.
הגודל הפיזי של האנטנה היא נגזרת של תדר העבודה (יחסי לאורך הגל). ככל שתדר העבודה גבוה, המימדים של האנטנה יקטנו

17. עקומות קליטה של אנטנות
הגל המשודר מהאנטנה מתפשט במרחב עפ"י תכונות ההקרנה הכיוונית של האנטנה
אנטנה כלל כיוונית Omni Directional

18. עקומות קליטה של אנטנות
אנטנה דו כיוונית – אנטנה המשדרת (וקולטת) בעיקר משני כיוונים

19. עקומות קליטה של אנטנות
אנטנה כיוונית – אנטנה הקולטת (ומשדרת) בכיוון מסויים

20. אנטנות - קיטוב קיטוב אנטנה – האנטנה המשדרת אנכית או אופקית
ישנן אנטנות "ספיראליות" אשר להן אין קוטביות מוגדרת
אנטנת הקליטה חייבת להיות באותה קוטביות כזו של המשדרת

21. GPS
עזר ניווט חיצוני – מהחלל – מערכת כלל עולמי פרוסה בחלל, 24 ליוונים מהם שלושה רזרוויים
עזר ניווט מדויק ביותר – דיוק של ס"מ בודדים במישור עשרות ס"מ במימד הגובה

22. GPS
מערכת הניווט הלוויינית מבוססת על 21 לווינים (+ 3 המשמשים לגיבוי) המקיפים את כדור הארץ במרחק של ק"מ (השווה ל ק"מ ממרכז הכדור) במהירות היקפית של 3.87 ק"מ/שנייה, מה שגורם להם להקיף את כדור הארץ פעמיים ביממה. למסתכל, העומד על כדור הארץ, הם נראים בתנועה. זהו מסלול שאינו "מסלול גיאו-סינכרונייזד"

23. GPS
מדידת מרחק מנקודה אחת – מעטפת של כדור

24. GPS מדידת מרחק משתי נקודות – מעגל מישורי
מדידת מרחק משלוש נקודות – מיקום נקודתי

25. GPS
מדידת המרחק נעשית באמצעות מדידת הזמן החולף מרגע עזיבת האות את הלווין עד הגיעו את המקלט
קיים סינכרון כמעט אבסולוטי של כל מערכת ה-GPS
אות העוזב את הלווין מכיל מידע על זמן העזיבה

26. GPS
המקלט קולט את האות המגיע מהלווין ומחשב את הזמן החולף כהפרש הזמן בין זמן הקליטה לזמן העזיבה.
מתבצע חישוב של המרחק מכל אחד הלווינים ואחר-כך מתבצע חישוב המיקום במרחב.
מאחר ומדובר בנקודה, הרי שניתן להגדיר את מיקום הנקודה בשלושה צירים – X ו-Z שהן קואורדינטות גיאוגרפיות ו-Y שהוא הגובה

27. GPS
האות האלקטרומגנטי המשודר מהלווינים הוא גל רדיו בשני תדרים: L1 – MHz לשימוש אזרחי ו- L2 – MHz לשימוש צבאי
בנוסף לאות הזמן, האות המשודר מכיל מידע נוסף. זהו מידע דיגיטאלי המשודר בקצב של 50bps החוזר על עצמו כל 30 שניות. המידע המשודר מכיל אינפורמציה חיונית לצורך הסינכרון של שעון המקלט עם שעוני הלווינים ואינפורמציה נוספת הדרושה לתפעול המערכת.

28. GPS
יש לזכור כי מעבר הגל האלקטרומגנטי דרך האטמוספירה גורם לאי דיוקים מסויימים שיחד עם רעשים נוספים, גורמים להיווצרות אי דיוקים במדידת המרחקים וכפועל יוצא מזה – לטעות במיקום המדויק.
טעות מיקום זו נקראת rms noise והיא אינה מאפשרת להגיע לדיוק במיקום בפחות מעשרה עד עשרים מטר.

29. DGPS – Differential GPS
ע"מ להגיע לדיוקים גבוהים יותר (עשרות ס"מ) יש צורך בשימוש במערכת עזר קרקעית ואז מתקבלת מערכת
DGPS – Differential GPS
DGPS היא מערכת שבה תחנה קרקעית שמיקומה ידוע בדיוק של מ"מ, קולטת את הלווינים עם השגיאה הנובעת מה-rms noise, מחשבת את השגיאה בכל אחד הצירים ומשדרת ברדיו את התיקון הנדרש.

30. GPS במטוס כיום מצויים מספר רב מאד של דגמי מקלטי GPS
החל באלו הנותנים קואורדינטות מיקום, נתיב אל היעד, מפה נעה והמענין ביותר – אוטוסטרדה בשחקים Hay-way in the Sky

31. GPS
במטוס

32. במטוס - Highway in the Sky
GPS
במטוס - Highway in the Sky

33. GPS
במטוס – moving map & HSI

34. VOR Very-high frequency Omni-Range
עזר ניווט קרקעי – מוגבל לטווח ראיה, או עד בערך, 200 מיילים ימיים.
עזר ניווט עיקרי, מאד מדויק אך מבוסס ניווט זוויתי (ניתן לראותו כמייצר ווקטורים אשר הזוית שלהם מופקת ממידע ה-VOR והאורך שלהם נמדד באמצעות ה-DME)
רוב נתיבי התעופה עוברים בין שתי תחנות VOR

35. VOR
במטוס ועל המפה

36. VOR
DVOR + DME VOR + DME

37. VOR
עקרון הפעולה
שידור שני גלי רדיו משתי אנטנות במקביל – אנטנה אחת כלל כיוונית והשנייה, כיוונית מסתובבת סביב צירה
תדר הגל המופק במשדר to MHz
קיטוב האנטנה – אופקי
איפנון – AM
המידע המאופנן – צליל בתדר של 30Hz
האנטנה הכיוונית מסתובבת בקצב של 1800rpm או 30 סיבובים בשנייה

38. VOR
יצירת הזוית
כאשר האנטנה המסתובבת נמצאת בדיוק בכיוון צפון, הפאזה של צליל 30Hz המשודר ממנה, נמצא בדיוק באותה הפאזה של הצליל 30Hz של הגל המשודר מהאנטנה הכלל כיוונית.
מאחר וזמן הסיבוב של האנטנה המסתובבת שווה בדיוק לזמן המחזור של צליל ה- 30Hz, זווית הצליל המשודר ממנה שווה בדיוק לזווית האנטנה ביחס לצפון.
כלומר, כאשר האנטנה המסתובבת נמצאת בזוית של 30 מעלות ביחס לצפון, זווית הצליל מוזזת בדיוק 30 מעלות ביחס לזווית הצליל של הגל המשודר מהאנטנה הכלל כיוונית.
בכל זווית שבה נמצאת האנטנה המסתובבת, קיים בדיוק אותו הפרש פאזה בין צליל האנטנה המסתובבת לבין צליל האנטנה הכלל כיוונית.

39. השוואת פאזה - שני האותות באותה הפאזה הפרש פאזה = 0

40. השוואת פאזה - הפרש פאזה = 90

41. השוואת פאזה - הפרש פאזה = 180

42. VOR פענוח המידע המקלט קולט את שני הגלים המשודרים בו-זמנית
הגלאי במקלט מוציא שני אותות של 30Hz
שני אותות אלו מועברים למעבד המשווה את הפאזה ביניהם ומוציא מתח היחסי להפרש הפאזה שבין שני הצלילים
אות המוצא מועבר למכשיר CDI - Course Deviation Indicator
בתוך ה- CDI ישנו מחולל אות אשר נשלט ע"י כפתור ה-OBS
שני האותות מושווים וההפרש נמסר למערכת מכנית המזיזה מחוג
כאשר שני האותות שווים, המחוג יימצא במרכז הסקאלה.
כאשר האות המגיע מהמקלט גדול מהאות של ה-OBS , המחט תזוז ימינה ולהיפך
מאחר וניתן לעשות השוואת פאזה של 180 מעלות בלבד ישנו אות נוסף המציין אם בחירת ה-OBS היא בכיוון "אל התחנה" או "מהתחנה". אות זה מועבר לדגלון המסומן “TO” או “FROM”
דגלון נוסף מסמן האם קליטת התחנה מספיק חזקה. כאשר הקליטה חלשה, או אין קליטה, הדגלון מורה OFF

43. VOR
זהוי התחנה המשדרת
שידור צליל של 1020Hz ע"ג הגל המשודר מהאנטנה הכלל כיוונית (נוסף על צליל ה- 30Hz)
צליל זה מאופנן CW (יש צליל/אין צליל)
אפנון לפי שיטת מורס של אותיות הזיהוי של התחנה

44. DVOR פסי הצד נקלטים במקלט כגל מאופנן איפנון FM VOR מודרני
אין אנטנה מסתובבת
שידור גל מהאנטנה המרכזית הכלל כיוונית
שידור שני פסי צד (USB=Fc+9960Hz, LSB=Fc-9960Hz) מסדרת אנטנות המסודרות ברדיוס מסביב לאנטנה המרכזית
פסי הצד ממותגים מאנטנה לאנטנה בצורה סדרתית בקצב סיבוב של 30 סיבובים לשנייה
פסי הצד נקלטים במקלט כגל מאופנן איפנון FM

45. VOR מול DVOR
VOR DVOR

46. ILS – Instrument Landing System
מערכת לנחיתת מכשירים
בניגוד למערכות צבאיות שם נהוג (היה) להשתמש במערכת מסוג GCA – Ground Control Approach , אשר בהן הטייס היה מקבל הנחיות נחיתה ממכ"ם קרקעי, במערכות אזרחיות, הטייס הוא זה המנחה עצמו לנחיתה עפ"י אותות רדיו המשודרים ממערכת ה-ILS

47. ILS מורכבת משתי תת-מערכות: Localizer Glide Slope

48. ILS מבט כללי

49. ILS
ובהפשטה:

50. ILS
Localizer – מערכת המשדרת שתי אלומות צרות (מאד כיווניות) של גלי רדיו בתדר של 108.1MHz to MHz המאופננים בשני צלילים:
150Hz מאפנן את האלומה הימנית, ו-
90Hz המאפנן את האלומה השמאלית

51. ILS –Localizer
שתי האלומות חופפות זו את זו במרכז המסלול ו- 0.7˚ לכל צד.
שתי אלומות הרדיו משודרות מאנטנה הנמצאת בקצהו הרחוק של מסלול הנחיתה

52. ILS - Localizer
אנטנות

53. ILS - Localizer המקלט במטוס
המקלט המשמש לקליטת VOR הוא אותו המקלט המשמש גם לקליטת ה-Localizer
(כאמור, תחום תדירויות המשמשות עזרי ניווט אוויריים – מ-108.1MHz עד MHz תחום זה נחלק לתדרים המוקצים לקליטת ה-VOR, עד MHz ותדרים המוקצים לקליטת ה-ILS, מ MHz עד MHz)
המקלט מפיק שני אותות לאחר גילוי גלי הרדיו. עוצמת שני האותות יחסית למיקום המטוס ביחס לציר המסלול. כאשר המטוס במרכז – האותות שווים בגודלם וכאשר נמצא בצד, אחד האותות גדול יותר

54. ILS - Localizer התצוגה (מכוון)
המכשיר המורה לטייס את מיקומו הוא אותו מכשיר CDI המשמש לתצוגת ה-VOR.
כפתור ה-OBS אינו בשימוש (כאמור, שני אותות הייחוס מגיעים מהמקלט)
הרזולוציה של ה-CDI בקליטת Localizer היא 0.5˚ לנקודה,
לעומת 2.0˚ לנקודה בקליטת VOR

55. ILS - Localizer
מקלט ותצוגה

56. ILS
Glide Slope – מערכת המשדרת שתי אלומות צרות (מאד כיווניות) של גלי רדיו בתדר של MHz to MHz המאופננים בשני צלילים:
150Hz מאפנן את האלומה התחתונה, ו-
90Hz המאפנן את האלומה העליונה
תדירות השידור של גל הרדיו של ה-GS צמודה (לפי טבלה קבועה) לתדירות ה-Localizer (לכל תדר של ה-Loc מתאים תדר של ה-GS

57. ILS – Glide Slope
שתי האלומות משודרות בצורה אנכית כאשר הן חופפות בזוית של 1.4˚ משני צידיו (האנכיים) של ציר הגישה המוטה בזווית של 3˚ עד 3.5˚ מעל האופק
אלומות השידור משודרות מאנטנה הנמצאת במרחק של 750 עד 1250 רגל מחילת המסלול והיא מוצבת, בערך, ליד ה"זברה".

58. ILS – Glide Slope
GS antenna

59. ILS – Glide Slope
ע"מ לקבל שידור שתי אלומות עפ"י הנדרש, גובה האנטנה היה צריך להיות 50 עד 100 רגל. אולם, מטעמי בטיחות אסור להציב עצם בולט בגובה כזה בתוך "קונוס הבטיחות".
יש צורך להשתמש באנטנה המבוססת על שידור תוך שימוש בהחזרה מהקרקע
יש חשיבות כי הקרקע לפני האנטנה תהיה אחידה ואינה משתנה עם מזג האוויר – בעיה חמורה מאד!

60. ILS – Glide Slope

61. ILS – Glide Slope המכשיר במטוס
המקלט במטוס יכול להיות אינטגראלי בתוך מקלט ה-VOR/ILS או מקלט נפרד. כאמור, תדירות הקליטה מוצמדת לתדירות הקליטה של ה-Loc
המקלט מפיק שני אותות היחסיים לעוצמת הצלילים 150 ו-90 עפ"י גובהו ביחס לציר הגלישה
אותות אלו נמסרים למכשיר תצוגה לנחיתת מכשירים (שהוא, בעצם, CDI פלוס מחט אופקית נוספת להצגת גובה המטוס ביחס לציר הגלישה

62. ILS – Glide Slope

63. ILS – Markers
אמצעי עזר המציין לטייס את מרחקו ממסלול הנחיתה הם שלושה משדרים הממוקמים במרחקים ידועים מנקודת הנגיעה:
OM – Outer Marker במרחק של 5 מייל ימי
MM – Middle Marker במרחק של ½ מייל ימי
IM – Inner Marker במרחק של כ1000 רגל מנקודת הנגיעה. "בנקודת ההחלטה" בשדה בקטגוריה II

64. ILS – Markers שלוש האלומות משודרות ממשדרים הנמצאים לאורך תוואי הגישה
המשדרים משדרים גל רדיו בתדר 75.00MHz המשודר אנכית באלומה צרה מאד (ביחס לציר הגישה) ורחבה מאד (בניצב לציר הגלישה)
כל אלומת גל רדיו מאופננת באפנון AM בתדירות עפ"י מרחק האלומה:
OM תדירות הצליל המאפנן 400Hz, צליל הנשמע כסדרת קווים בשידור מורס
MM תדירות הצליל המאפנן 1300Hz, צליל הנשמע כסדרה של קוים ונקודות בשידור מורס
IM תדירות הצליל המאפנן 3000Hz, צליל הנשמע כסדרה רציפה של נקודות בשידור מורס
ע"מ לקבל את האלומה הרצויה משתמשים באנטנה כיוונית המופנה מעלה והאלמנטים שלה מקבילים לציר הגלישה

65. ILS – Markers

66. ILS – Markers
ובמטוס
במטוס מותקן מקלט המכוון לקליטת תדר רדיו של 75MHz, במקלט ישנו גלאי המגלה את הצליל של המרקר.
הצליל המגולה מועבר למעבד המזהה את סוגו (תדירות הצליל וצורת המפתוח) ועפ"י הזיהוי, מתח נמסר לאחת משלוש מנורות:
OM – כחול
MM – אמבר
IM - לבן

67. ILS – Markers
נוריות חיווי מרקרים במטוס.
למטה – מובנות בתוך Audio Panel
בצד – לוח חיווי ייעודי

68. DME – Distance Measurement Equipment
מורכב משני חלקים: ה"מעורר" (Interrogator) במטוס וה"משיב" (Transponder) בתחנה הקרקעית
מדידת מרחק אבסולוטי בקו ישר (יש לקחת בחשבון את העובדה כי מודד יתר של משולש)

69. DME – Distance Measurement Equipment
מוגבל לקו ראיה ולמרחק מכסימאלי של 200 מייל ימי (בתנאים מסוימים יכול להגיע אף לכ-300 מייל ימי)
דיוק של ½ מייל ימי או 3 אחוז (מה שגדול יותר)
פועל בתדר של 962MHz to 1213MHz ב-252 ערוצים (למעשה, מוגדר תחום למכשיר במטוס – 1025 to 1150MHz ותחום למשיב – 1151 to 1213MHz)

70. DME – Distance Measurement Equipment
תחנת DME קרקעית אנטנת DME אנטנת DME ע"ג אנטנת GS

71. DME – Distance Measurement Equipment
המכשיר במטוס

72. DME – Distance Measurement Equipment
המכשיר במטוס יכול להציג הן את המרחק והן את המהירות הקרקעית (אשר תהיה מדויקת רק אם המטוס טס לאורך רדיאל היוצא מהתחנה, וגם אז, רק במרחק הגדול בהרבה מהגובה)

73. DME – Distance Measurement Equipment
עקרון הפעולה
המעורר שבמטוס משדר "צמד" של שני פולסים אש רוחב כל אחד מהם 3.5µSec והמרווח ביניהם 12µSec
צמד הפולסים נקלטים במשיב הקרקעי אשר שולח צמד פולסים נוסף לאחר המתנה של 50µSec (מדויק!)
המעורר במטוס קולט את הצמד ששודר מהמשיב, מודד את הזמן שחלף מאז שודר הצמד הראשון, מחסיר מזה את זמן ההשהיה של ה- 50µSec ומחשב את המרחק לפי:
מרחק = מהירות X זמן

74. DME – Distance Measurement Equipment
מהירות האור היא 3x108 מטר בשנייה השווה ל nm בשנייה
בכל 1µSec גל הרדיו מתקדם מרחק של 300 מטר השווה ל 0.166nM
מציאת המרחק נעשית ע"י הכפלת מספר המיקרו-שניות ב מייל ימי
המהירות הקרקעית מחושבת ע"י אינטגרציה של סדרת מדידות מחולקת בזמן

75. DME – Distance Measurement Equipment
בעיה – מה קורה כאשר מספר מטוסים משתמשים באותה תחנה קרקעית?
תשובה – המכשיר במטוס מבצע "מיצוע" של המדידות ומאתר את החריגות אשר מהן מתעלם

76. DME – Distance Measurement Equipment
המשיב הקרקעי יכול "לטפל" בו זמנית בעד כדי מאה מטוסים
המשיב הקרקעי "שובת משידור" למשך 60µSec לאחר שהשיב לאות הנקלט ממטוס
כזכור, נאמר כי תחום הפעולה של הDME משתרע ע"פ תחום רחב של תדרים. התדר בו פועל המכשיר במטוס "צמוד" לתדר התחנה הקרקעית (אם זו VOR או ILS) וכנ"ל גם תדר המשיב

77. עזרי ניווט VOR, ILS & DME כיצד הם פועלים
סיכום
עקרונות ניווט
גל רדיו
GPS
VOR
ILS
DME