אדוארד מונק, הצעקה, 1893, שמן ופסטל על קרטון, 70 x 90 ס"מ Edvard Munch, The Scream, 1893, oil and pastel on board, 90 x 70 cm

Rene Magritte, The Menaced Assassin, 1927, oil on canvas,150. 4 x 195 Rene Magritte, The Menaced Assassin, 1927, oil on canvas,150.4 x 195.2 cm רנה מגריט, המתנקש המאויים, 1927, שמן על בד, 195.2 x 150.4 ס"מ

ג'ורג'יו דה קיריקו, המסתורין והמלנכוליה של הרחוב, 1914, שמן על בד, 72 x 88 ס"מ Giorgio de Chirico, Mystery and Melancholy of a Street,1914, oil on canvas, 88 x 72 cm

אמצעים אמנותיים בהם האמן יוצר תחושות בדידות, פחד ועולם לא מציאותי: אור צבע פרספקטיבה תחושת מחנק ומסתורין: נוצרת משום שהאמן חוסם לצופה את שדה הראיה והעין איננה רואה מה קורה מאחורי המבנים. ניתן לראות מספר נקודות מבט בו זמנית, דבר שלא יתכן במציאות, ומגביר את התחושה שהציור מתאר עולם לא מציאותי. תחושת בדידות וריקנות: נגרמת מהמרחב הריק מאדם. גם המבנים וקרון הרכבת (שמסמל את העולם המודרני של העיר) שוממים ואפלים. מתקבלת תחושה של עולם לא גשמי, מנוכר שאין לו קשר למציאות משום שהחיבור בין האובייקטים לא הגיוני, לא מובן ונותר לצופה כחידה.

דה קיריקו קלט חלקי מציאות בראייתו הפנימית, בספונטאניות כמו בהזיה, חיפש במציאות רמזים לעולם על-טבעי, לסוד כמוס כלשהו, וביקש לבטאם ביצירה במצבים מיוחדים. הוא שאף לשקף ביצירה תחושות עמוקות, בלתי מוכרות ובלתי ידועות, שאין בהן נוכחות של היגיון ושכל ישר. הוא רצה שהציור תדמה לחלום, ולהציג אותה כחידה, כי לדעתו השאלות הגדולות שהאדם שואל את עצמו באשר לבריאה, לחיים ולמוות נשארות בלתי פתורות. Giorgio de Chirico, Song of Love, 1914, oil on canvas, 59 x 73 cm ג'ורג'יו דה קיריקו, שיר אהבה, 1914, שמן על בד, 59 x 73 ס"מ

סלבדור דאלי, התמדתו של הזיכרון, 1931, 24.1 x 33ס"מ Salvador Dalí, The Persistence of Memory, 1931, oil on canvas, 24.1 x 33 cm סלבדור דאלי, התמדתו של הזיכרון, 1931, 24.1 x 33ס"מ

Rene Magritte, The Lovers, oil on canvas רנה מגריט, האוהבים, שמן על בד