הקשר בין מאפייני רקע של מורים מובילי חדשנות לבין נכונותם לאמץ טכנולוגיה ייעודית ללמידה שיתופית כנס צ'ייס 6.2.08 אסתי דורון עבודה לצורך קבלת תואר מוסמך אונ. בר-אילן הנחיה: ד"ר חוה תדהר, אוניברסיטת בר אילן פרופסור מיקי רונן, המכון הטכנולוגי, חולון

מטרות המחקר לבחון את הקשר בין מאפייני רקע ומאפיינים אישיותיים של מורים מובילי חדשנות בתקשוב לבין תפיסת כלי ייעודי ללמידה שיתופית מבוססת מחשב ונכונותם של מורים אלו לאמץ כלי זה. לתרום לזיהוי משתנים הקשורים בנכונות של מורים לאמץ טכנולוגיות חדשות בשירות ההוראה. ליידע על חסמים וזרזים לאימוץ כלי טכנולוגי חדש. לתרום לידע על דפוסי ההפעלה השיתופית וההפעלה השיתופית מבוססת המחשב שהמורים הללו מפעילים בכיתותיהם.

רקע תיאורטי למידה שיתופית ללא טכנולוגיה ולמידה שיתופית מבוססת מחשב (CSCL) מאפיינים אישיותיים של מורים- תחושת מסוגלות עצמית ומסוגלות של ההוראה התפשטות טכנולוגיות חדשניות ושילובן בהוראה

למידה שיתופית ומאפייני אישיות קשר שבין מאפייני אישיות לבין נכונותם של מורים לשלב הוראה שיתופית בכיתתם ללא טכנולוגיה מסוגלות בהוראה ((Guskey, 1988 : קשר חיובי עם הטמעת חידושים בדרכי הוראה שיטת ה- STAD ללמידה שיתופית (Ghaith & Yaghi , 1997) : קשר שלילי בין וותק לבין נכונות להטמיע חידושים שמואלוביץ (1994) מחקר בחטיבות ביניים: קשר בין אמונה של מורים בדרכי למידה שיתופיות לבין הפעלתן בפועל

למידה שיתופית מבוססת מחשב ניסיון קודם ומסגרת ההוראה( יסודי עי"ס) משפיעים על השקפות מורים ביחס ללמידה שיתופית מבוססת מחשב Lakkala, Rahikainen & Hakkarainen 2001) ) המוטיבציה העוקפת לבחירת פעילות ואימוצה מהווים את תבנית הגרעין ולא פרמטרים של גיל ורמת תכנים Ronen, 2006))

שילוב טכנולוגיות בהוראה ומאפייני אישיות אמונות המורים ובמיוחד אמונתם במסוגלות של ההוראה מכריעים בהצלחה של המורים לשילוב טכנולוגיות בהוראה (Alboin, 1999) חדשנות ומסוגלות בהוראה הם המשתנים משפיעים ביותר על נכונות לשלב טכנולוגיה (Marcinkiewicz, 1994) מורים שמסווגים כלוקחי סיכונים בחייהם האישיים והמקצועיים משתמשים יותר בטכנולוגיות בכיתה ממורים שלוקחים פחות סיכונים (אופיר וכץ, (1990B)

שאלת המחקר מהם מאפייני הרקע והמאפיינים האישיותיים הקשורים לתפיסת כלי ייעודי ללמידה שיתופית מבוססת מחשב (לשמ"מ) ולנכונותם של מורים מובילי חדשנות לאמצו?

הגדרת המשתנים חמישה משתנים בלתי תלויים: שימוש ויישום טכנולוגיה לצרכי הוראה למידה מסוגלות אישית של המורה ומסוגלות כללית של ההוראה עמדות כלפי למידה שיתופית ניסיון בהפעלת למידה שיתופית בעבר (ללא מחשב) ניסיון קודם בהפעלה של לשמ"מ באמצעות כלים גנריים כגון דוא"ל ופורום

הגדרת המשתנים שני משתנים תלויים תפיסת הכלי המתייחסת להתרשמות הכללית של המורים מהכלי הנכונות לאימוץ הכלי בהוראה בפועל.

אוכלוסיית הנבדקים 92 מובילי תקשוב (רוב מוחץ לנשים) בעלי ניסיון של בין 1-20 שנים ( ממוצע ניסיון כמובילי תקשוב 5 שנים ותשעה חודשים) 48 לימדו בבתי ספר יסודיים 19 בחטיבת הביניים 14 מורים לימדו בחטיבה העליונה 7 מורים לימדו מורים וותק בהוראה 1-36 שנים (ממוצע 17 שנים וחמישה חודשים) 45 בעלי ניסיון בהוראה שיתופית בכיתה (טווח הניסיון בהפעלות אלה בין 1-13 שנים, ממוצע 4 שנים וחמישה חודשים) תחומי דעת מגוונים ביותר

השיטה שאלונים שתוקפו ע"י מומחי תוכן העברת השאלונים המכילים פריטים סגורים ופתוחים: PRE ו- POST הדגמה של מאפייני הכלי ושל הפוטנציאל השיתופי שלו מספר ראיונות עומק עם מובילות שנחשפו לכלי ונותחו ניתוח תוכן כמותי

ממצאים עיקריים - כמותיים נמצא כי תפיסת הכלי היתה חיובית יותר בקבוצות עם רמת הניסיון הבינונית או הגבוהה, בהשוואה לקבוצת רמת הניסיון הנמוכה ביישום טכנולוגיה בהוראה ולמידה. הקבוצות חולקו לשלוש באמצעות חיוב ערכי שלישוני )06.= 2 05. >p , .( F (4, 162)=2.42 נמצא קשר לא לינארי בין הניסיון של המורות והנכונות לאימוץ הכלי: כאשר רמת הנכונות הגבוהה ביותר לאימוץ הכלי היתה בקבוצה עם רמת הניסיון הבינונית ביישום טכנולוגיה. נמצאו מתאמים חיוביים מובהקים בעוצמה נמוכה בין מדדי מסוגלות כללית ומסוגלות אישית בהוראה לבין מידת הנכונות לאימוץ הכלי p<0.05 r=.27 p<0.01 21.r= נמצא כי ככל שתחושת המסוגלות בהוראה גבוהה יותר, כך מידת הנכונות לאימוץ הכלי גבוהה יותר.

ממצאים עיקריים כמותיים- המשך נמצא קשר ליניארי בין עמדות כלפי למידה שיתופית לבין הנכונות לאימוץ הכלי שיתופון: נמצא קשר בעוצמה נמוכה בין עמדות מקדמות למידה שיתופית לבין מידת הנכונות לאימוץ הכלי 06. .05 2 =>p , F (4, 160)=2.54. לא נמצא הבדל בין שלוש קבוצות המורים במדד תפיסת הכלי. נמצא, שמורים בעלי ניסיון רב או בינוני בהפעלת למידה שיתופית גילו יותר נכונות לאימוץ הכלי בהשוואה למורים חסרי ניסיון בהפעלת למידה שיתופית בכיתה. רמת תפיסת הכלי בקרב מורים בעלי ניסיון רב בהפעלת למידה שיתופית מבוססת מחשב היתה גבוהה יותר בהשוואה למורים חסרי ניסיון או בעלי ניסיון מועט בהפעלה של למידה שיתופית מבוססת מחשב. לא נמצא הבדל בין שלושת קבוצות המורים במדד מידת הנכונות לאימוץ הכלי.

ניתוח תוכן כמותי של תשובות פתוחות הפעלות שיתופיות ברשת הפעלות שיתופיות ברשת ובכיתה הפעלות שיתופיות בכיתה התפלגות התשובות לגבי ניסיון בהפעלת פרוייקטים שיתופיים על פי סוגי ההפעלות ומרחבן N=64

התפלגות התשובות באחוזים לשאלה על היתרונות בשימוש בכלי N=65

התפלגות התשובות באחוזים לשאלה על הקשיים לשילוב הכלי N=59

מסקנות נמצא פער בין תפיסת הכלי לבין הנכונות לאימוצו. מודל TAM מתייחס לשני מרכיבים באימוץ טכנולוגיות: קלות השימוש הנתפסת והתועלת הנתפסת. למורים אין צורך אמיתי משמעותי להורות באופן שיתופי חוסר ניסיון מספק בלמידה שיתופית, הבנה לא שלמה בנושא גם אצל מורים מובילי חדשנות בתקשוב שלב החשיפה של הכלי – ייתכן והיה מוקדם מדי

דיון והמלצות סתירה אינהרנטית בין למידה תחרותית הקיימת בבתי הספר לבין למידה שיתופית בחינה בפועל של השיתופיות באמצעות הכלי צורך שיעלה מן השטח במסגרת המזכירות הפדגוגית – חשיבה ברמות גבוהות

ביבליוגרפיה Bandura, A. (1977). Self-efficacy: Toward a unifying theory of behavioral change. Psychology Review, 84, 191-215. Dembo, M., & Gibson, S. (1985). Teacher sense of efficacy: An important factor in school improvement. Elementary School Journal, 86, 173-184. Johnson, D., & Johnson, R. (1985). Motivational process in cooperative, competitive and individualistic learning situations. In C. Ames & R. Ames (Eds.), Research on motivation in education. Vol. II. (pp. 249-286), Orlando, FL: Academic Press. Offir, B., & Katz, Y.J. (1995). The teacher as initiator of change: fact or fiction. Curriculum and Teaching, 10 (1), 63-66. Pea, R. D. (1996). Seeing what we build together. Distributed multimedia learning environments for transformative learning. In T. Koschmann, (Ed.), CSCL: Theory and practice of an emerging paradigm (pp.171-186) Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates. Resta, P. E. (1995). Project CIRCLE: Student mentors as a strategy for training and supporting teachers in the use of computer-based tools for collaborative learning. Proceedings of CSCL '95 Indiana University, Bloomington, IN. (pp. 280-282). Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates Roger T. & Johnson, D.W. (1994) An overview of cooperative learning. In J. Thousand, A. Villa and A. Nevin (Eds.), Creativity and collaborative learning. Baltimore: Brookes Press. Ronen M., Kohen-Vacs D. & Raz-Fogel N. (2006). Adopt & adapt: Structuring, sharing and reusing asynchronous collaborative pedagogy. International Conference of the Learning Sciences, ICLS 2006 Indiana University, June 27 - July 1. (pp. 599-605). Bloomington, IN. Sherman, L. W. (1995). A Postmodern, constructivist and cooperative pedagogy for teaching educational psychology, assisted by computer mediated communications. Proceedings of CSCL 95' Conference Indiana University. (pp. 308-311). Bloomington, IN. Vannatta R. A , & Fordham N. (2004). Teacher dispositions as predictors of classroom technology use. Journal of Research on Technology in Education, 36, (3), 253-271. Vygotsky, L.S. (1978). Mind in Society: The Development of Higher Psychological Processes. Cambridge: Harvard University Press.