1. העיר-תהליכי פיתוח ותכנון
עורך: חנו גלייזר

3. הגדרה: יישוב בו ריכוז וצפיפות גבוהה יחסית של אנשים (בהשוואה לכפר)

5. הערים הראשונות בעולם
קשה לקבוע בוודאות את מועד הקמת הערים הראשונות. מקובל שלפני 6,000 שנה נבנו ערים עתיקות במסופוטמיה, בעמק הוואנג-הא (סין), בעמק האינדוס (פקיסטן) ובעמק הירדן
רוב הערים מוקמו בעמקי נהרות פוריים
מרבית הערים הקדומות נהרסו

6. מאפייני העיר הקדומה גודל אוכלוסיה עד 10,000 איש לעיתים יותר.
גודל אוכלוסיה עד 10,000 איש לעיתים יותר.
מיקום בצמתי דרכים חשובות לקיום המסחר
קירבה למקור מים ואקלים נוח יחסית.
בסיס כלכלי נשען על חקלאות בכלל ודגנים בפרט.

7. גורמים ונסיבות להתפתחות הערים העתיקות
הערים התפתחו מיישובים כפריים. להלן ההתפתחויות שהובילו ליצירת ערים
במשך מאות אלפי שנים האדם התקיים על ליקוט מזון וציד. אורח חיים שחייב נדודים והתיישבות בישובים קטנים ארעיים.
המהפכה החקלאית הראשונה בתקופה הניאוליתית (במזה"ת לפני כ-12,000 שנה) אפשרה לאדם להתיישב ביישובי קבע קטנים. התקדמות החקלאות יצרה עודפי מזון.
עודפי המזון אפשרו התפתחות עיסוקים לא חקלאיים.
עודפי המזון הצריכו מבנים וכלים מיוחדים לאחסון
התפתחות הכתב אפשרה ניהול היישוב
העושר היחסי בעיר הצריך הגנה ולכן נבנו ביצורים.
יישובים בקרבת נתיבי סחר קיימים התפתחו יותר
מגל ניאוליתי מלפני כ-3,000 שנה. חמר צרוף, אשור, עיראק.

8. ערים עתיקות במזרח התיכון

9. העיר אורוק
מכתב אל עמרנה-
3,400-3,000 לפנה"ס

10. תל-א-סולטן: יריחו העתיקה.
יישוב ששטחו כ-40 דונם מוקף חומה בגובה 4 מ' ומגדל נבנה לפני 12,000 שנה!
אפשר קיומם של 2,000-3,000 איש.
חקלאות

11. התיישבות עירונית עתיקה בעמק האינדוס
מוהנג'ו-דרו: נבנתה לפני כ4,600 שנה והיוותה בירת הציוויליזציה בעמק. גרו בה כ-40,000 תושבים והיא בוניה כשתי-וערב. הבתים נבנו מלבני טיט מיובשות בשמש, טיט אפוי, וקורות עץ שרוף שחלקם נבנו בשתי קומות. רחבת שוק שירתה את התושבים והסביבה הכפרית. מבני ציבור שכנו בעיר. כגון הברכה שנבנתה מלבנים וצופתה בזפת למניעת חלחלול. מערכות ניקוז וביוב נבנו. מגדלים ומערכת ביצורים סיפקו הגנה לעיר
הנערה הרוקדת, פסלון ברונזה שגילו כ-4,600 שנה.

13. ערי סין העתיקות
תרבות ארליטואו, תרבות עתיקה שהתקיימה בין 2,000 ל-1500 לפנה"ס
שוכנים בו ארמונות וכבשנים לברונזה בה ייצרו כלים פולחניים
כלי ברונזה ליין

14. חיפוש אחר שרותי חינוך איכותיים
הסיבות לעיור
יחידים וקבוצות שואפים למקסם את היעילות הכלכלית והנגישות למגוון שירותים ומוצרים. הדרך- לצמצם מרחק למוקדי התעסוקה והשירותים
תרבות
חיפוש אחר שרותי חינוך איכותיים
אבטלה בכפרים
עיר
מגוון אוכלוסיות
שרותי רפואה
מגוון מוצרים ושירותים
מגוון תעסוקות

15. אחוזי עיור במדינות שונות
% העירוניים 2006

16. גורמים להבדלים בתהליכי העיור בין מדינות
מדינות מפותחות עברו את תהליך העיור כבר בסוף המאה ה-18 במקביל למהפכה התעשייתית
מדינות מתפתחות החלו את התהליך במאה ה-20 ובמיוחד במחצית השניה. תהליכי התיעוש החלו בהן מאוחר

17. שאלה: חלק את תהליך העיור לשלושה שלבים. מה מאפיין כל שלב?
תהליך העיור הקלאסי במדינות מפותחות

18. אזור
שיעור העיור ב-%
העולם 49
מדינות מפותחות 74
מדינות מתפתחות 43
מדינות נכשלות ביותר 27
אפריקה 38
אסיה 40
אירופה 72
צפון אמריקה 81
דרום אמריקה 82
אוסטרליה 89

19. Rank      
Megacity      
Country      
Population      
Annual Growth       1
Tokyo
    Japan
33,800,000
0.60% 2
Seoul
    South Korea
23,900,000
1.40% 3
Mexico City
    Mexico
22,900,000
2.00% 4
Delhi
    India
22,400,000
4.60% 5
Mumbai (Bombay)
22,300,000
2.90% 6
New York City
    USA
21,900,000
0.30% 7
São Paulo
    Brazil
21,000,000 8
Metro Manila
    Philippines
19,200,000
2.50% 9
Los Angeles
18,000,000
1.10% 10
Shanghai
    China
17,900,000
2.20% 11
Osaka
16,700,000
0.15% 12
Kolkata
16,000,000

20. 13
Karachi
    Pakistan
15,700,000
4.90% 14
Guangzhou
    China
15,300,000
4.00% 15
Jakarta
    Indonesia
15,100,000
2.00% 16
Cairo
    Egypt
14,800,000
2.60% 17
Buenos Aires
    Argentina
13,800,000
1.00% 18
Moscow
    Russia
13,500,000
0.20% 19
Beijing
13,200,000
2.70% 20
Dhaka
    Bangladesh
13,100,000
4.10% 21
Istanbul
    Turkey
12,500,000
2.80%
Rio de Janeiro
    Brazil
Tehran
    Iran 24
London
    United Kingdom
12,300,000
0.70% 25
Lagos
    Nigeria
11,400,000
3.20%

21. הונג-קונג
טאייפי 101. גובהו 509 מ'
מגדל משה אביב גובהו 240 מ'

22. ערים גדולות

23. סאו פאולו
אוכלוסייה בעיר: 11.1 מיליון (כ-7,200 איש לקמ"ר) ובמטרופולין 22 מיליון.

25. איטאים ביבי, רובע העסקים הראשי של סאו פאולו

26. כביש מהיר "המהגרים"- מקשר את העיר לחוף האוקיאנוס

27. לוס אנג'לס

28. שטחה- 1,290 קמ"ר
אוכלוסייה: 3.9 מיליון בעיר, 17.7 מיליון במטרופולין

29. אוטובוסים הם אמצעי התחבורה הציבורי העיקרי בעיר
שדה התעופה הבינלואומי לוס אנג'לס, החמישי בשימוש בעולם.

30. שיקאגו
דוגמא לדגם רחובות שתי וערב

31. ניו-דלהי
קצב העיור של העיר גבוה מאוד דבר המכביד על התשתיות והספקת השירותים העירוניים. בצילום שכונת מגורים מודרנית (דוארקה), עיר תחתית) ומתוכננת ומאחוריה, במערב דלהי השכונות הבלתי מתוכננות.

32. העיר טוקיו, העיר המאוכלוסת ביותר בעולם

33. מנילה

34. מנילה, פיליפינים

35. מקאטי, מנילה פיליפינים

36. סיאול, קוריאה

37. KTX הרכבת נשענת על טכנולוגיה דומה לזו של ה-TGV ומגיעה ל-350 קמ"ש
הרכב קיצרה א משך הנסיעה לעיר בוסן מ-4 שעות ו-10 דקות לשעתיים ו-40 דקות

39. טוקיו
27 ק"מ

40. שיבויה, אחד ממרכזי הבילוי והתרבות של הנוער היפני

41. קו גינזה, רכבת תחתית הפועלת כבר החל מ-1924
קו יאמנוטה

42. גשר הקשת בענן

43. בניין ניהול המטרופולין

44. שינקנסן, 300 קמ"ש

46. מדרג עירוני
בכל מדינה קיים מגוון של ערים מבחינת גודל אוכלוסייתן. קיים יחס הפוך בין מספר הערים וגודלן.
מדרג עירוני: סידור ערי המדינה על פי גודל אוכלוסייתן.
בדרך כלל ככל שהמדינה מפותחות יותר ותהליך העיור ממושך יותר כך המדרג העירוני שלה מפותח יותר כלומר יש בה ערים גדולות בינוניות וקטנות.
חוקרים שונים ניסו לאתר חוקיות במדרג העירוני כדרך להשוות בין מדינות וניסו להבין את הסיבות לכך.

47. מדרג ראשות (בלתי מאוזן, חסר)
לרוב, מאפיין את המדינות המתפתחות.
מתאפיין בעיר ראשה הגדולה לפחות פי 2 מהעיר השנייה בגודלה. לרוב, זוהי עיר הבירה. אחריה ערים קטנות יותר לעיתים חסרות ערים בינוניות.

48. חוק סדרי הגודל
ציפף מצא שבמדינות מפותחות קיים יחס קבוע בין גודל העיר לבין מיקומה במדרג:
העיר השנייה תכיל מחצית מתושבי העיר הראשונה
העיר השלישית שליש מהראשונה
העיר הרביעית רבע
.....

49. ביקורת מדרג עירוני של אוסטריה שם העיר מספר התושבים וינה 1.6 מיליון
גראץ
0.25
לינץ
0.18
זלצבורג
0.15
אינסברוק
0.11

50. ביקורת איננה מדד טוב להשוואה בין מדינות מפותחות למתפתחות
איננו מצביע על מצב רצוי במדינה
על פי ה"גיאוגרפיה כלכלית החדשה" ריכוזים עירוניים גדולים עשויים להוביל יישובים קטנים יותר לפיתוח רב.

52. סקירה היסטורית על התפתחות הערים
במהלך אלפי שנות קיומה של העיר עברו עליה שינויים ניכרים בתפקודן, בבסיס הכלכלי שלהן ובגודלן.

53. העיר המסורתית הקדומה
מיקום:אסיה, מזרח תיכון, אמריקה התיכונה והדרומית. למרות הריחוק ואף הנתק בין הערים ישנם קווי דמיון:
גורמי מיקום: תנאים טבעיים נוחים- קרבה למים מתוקים, הגנה טבעית, סביבה חקלאית, קרבה לצירי תחבורה מרכזיים.
עודפי המזון פרנסו אנשים שלא עסקו בחקלאות- אנשי שלטון ומנהל, אנשי דת, מסחר ובעלי מלאכה
ברוב המקרים העיר לא תוכננה
גודל הערים קטן והבינוי צפוף בין השאר מכיוון שחומה הקיפה אותן.
מבנה העיר- מרכז העיר- בנייני שלטון, ומבני דת. מסביבם התגוררה האוכלוסייה המקורבת לשלטון. הרחק משם התגוררו ופעלו בעלי המלאכה וסוחרים. העניים התגוררו בשולי העיר ואף מחוצה לה
לרוב לא התקיימו תשתיות מים וביוב, סמטאות צרות שאפשרו מעבר אנשים ובהמות.
המסחר התנהל בשווקים.

54. דוגמאות: העיר אנגקור, קמבודיה
בירת האימפריה החמרית שהתקיימה מהמאה ה-9 ועד ה-15. התגוררו באזור 750,000 איש והשתרעה על כ-1,000 קמ"ר. נבנו בה למעלה מ-1000 מקדשים
מקדש אנגקור ואט. המקדשים הגבוהים סימלו הרים בהם שכנו האלים והאגמים המלאכותיים מסביבם סימלו את האוקיאנוסים. מי המאגר הגדול (1.7X7 ק"מ) הזינו את החפיר שהקיף את העיר

56. טיקאל, תרבות המאיה (צפון גואטמלה) 300-1000 לספירה
שטח האזור בעל המבנים הציבוריים כ-2.5 קמ"ר. שטח כללי משוער 60 קמ"ר
גודל אוכלוסיה מקסימלי משוער- 150,000 איש
המרחב הציבורי הדתי תוכנן ומאופיין במבנה של רחובות ישרים.
התקיימה מערכת הובלת מים
מקדש היגואר הגדול. מוזאולויום של שליט העיר
מקדש המסכות או הירח- מקום קבורתה של אשת השליט

57. עיר ימי הביניים מיקום- אירופה וערים אחרות בעולם שבשליטות האירופאים.
מבנה: קתדרלה במרכז העיר מול ככר מרכזית. מסביבה שווקים ומגורי בעלי מעמד גבוה כגון אנשי שלטון וסוחרים עשירים.
הכנסייה היתה בעלת הקרקעות וממון
גורמי מיקום: חופי ים, לאורך נהרות (שסיפקו מים, נתיב תחבורה מכשול מגן ומקור אנרגיה) וצמתי תחבורה חשובים

59. עיר הבארוק, קרלסרואה

60. לאורך חופי הים התיכון, הבלטי והאטלנטי התפתחו ערים שבסיסן הכלכלי היה מסחר. אלו שהתמקמו בשפכי הנהרו או בסמוך אליהן שגשגו במיוחד (לונדון, המבורג, ליוורפול, ברמן ועוד)
החל מהמאה ה-9 התבצרו הערים בחומה למניעת פלישת זרים. הדבר הגביל את התפשטותן והעלה את הצפיפות בתוכן.
גובה הבנייה הגיע ל-3 קומות. לעיתים נוספה חומה לצורך הרחבת העיר ותוואי החומה הישנה נעשה רחוב ראשי
ערים התפשטו לעבר הגדה השניה של הנהר תוך בניית גשר
בתים ובתי מלאכה במבנה אחד
אגרגציה של עסקים (רובע חייטים, סנדלרים, צורפים, נפחים ועוד). חלקם התארגן לארגונים מקצועיים המכונים גילדות.
הצפיפות הרבה והזנחת התברואה הביאו למגפות קשות

61. דוגמא- בודפשט
מונה כ-1.7 מליון איש. תוצאה של 3 ערים שאוחדו על ידי גשרים (בודה, פשט ואובודה) בשנת 1873

62. מון סאן
עיר קטנה מהמאה ה-9 ואילך

63. העיר התעשייתית
מכונת האריגה הראשונה. המכונה האיצה את תהליך האריגה דבר שהאיץ את תהליך התיעוש באנגליה שהיצוא שלה התבסס על אריגי כותנה.
המהפכה התעשייתית שהחלה באנגליה הביאה להתפתחות של ערי תעשייה
דוגמאות: ליברפול, לידס, מנצ'סטר, שיקאגו, קליבלנד וסנט לואיס בארה"ב
גורמי מיקום: קירבה לכח עבודה (איזורים כפריים), סמיכות לנהר (תובלה ומקור אנרגיה), קירבה לחומרי גלם (לדוגמא ערי כורים)
המצאת מנוע הקיטור אפשר התרחקות מהנהר והים. מפעלים נבנו בסמיכות זה לזה, בשולי ערים קיימות בדרך כלל בקרקעות פנויים וזולות, בקרבה למסילות ברזל.
נוצרה הפרדה בין שימושי קרקע והתחלת טיפוח של תשתיות תברואה, מים, רפואה ושטחים פתוחים (עיר גנים).

64. עשן ולהבות מיתמרים מהכבשנים לייצור ברזל בעיר קואל ברוקדייל

65. מנצ'סטר, "עיר הכותנה"

66. עיר פוסט (בתר) תעשייתית
העיר בת-זמננו
השינוי העיקרי בהשוואה לעיר התעשייתית היא צמצום משמעותי בנוף התעשייתי מהעיר
גורם- צמצום מגזר התעשייה ומעבר לשירותים
עיר פוסט (בתר) תעשייתית

67. מעיר למטרופולין
מאפיין עיקרי- זחילה עירונית