1. היווצרות משקעים

2. תוכן העניינים שקופית 3- מבוא: תנאים להיווצרות משקעים
שקופית 35- צורות עלייה של אוויר
שקופית 48- עננים
שקופית 70- טל, כפור וערפל
שקופית 87- צורות משקעים ומדידת משקעים
שקופית 95-השפעת האדם על ערפל ומשקעים

3. תנאים להיווצרות משקעים

4. כיצד נוצרים משקעים? ניזכר במחזור המים בטבע:
השמש מאדה מים מן הים, מגופי המים ביבשה, ( אגמים ונהרות) ומן הצמחים (דִיוּת).
האדים עולים, מתעבים (הופכים מגז לנוזל), נוצרים עננים, המורידים משקעים על הים ועל היבשה.
המשקעים היורדים על היבשה, חוזרים אל הים דרך הנהרות ומי התהום.
על כך כתב קהלת: כָּל-הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל-הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא; ( קהלת, א', פסוק ז').
המים המגיעים אל הים שבים ומתאדים, וחוזר חלילה.

5. התעבות ( היווצרות עננים)
מחזור המים בטבע
שמש
התעבות ( היווצרות עננים)
עננים
עננים
דיות ( התאדות מעלי הצמחים)
התאדות
ירידת משקעים
ירידת משקעים
התאדות
נגר עילי
נהר
חלחול
אגמים ונהרות
יבשה ים
מי תהום

6. תנאים להיווצרות משקעים 1
כדי שייווצרו משקעים חייבים להתהוות עננים.
עננים הנוצרים בפני הכדור, (ערפל), אינם יכולים להוריד משקעים.
עננים מורידי משקעים אינם נוצרים בפני הכדור אלא בגובה של מאות/אלפי מטרים מעל פני האדמה, בתחומי הטרופוספירה (13 הק"מ הראשונים של האטמוספירה)
מהו ענן?
ענן הוא אוסף טיפונות מים זערערות.
קוטרה הממוצע של טיפונת ענן מיקרון,
גודלה הממוצע של טיפת גשם הוא כ-2 מ"מ,
מכאן , על טיפונת המים לגדול פי מיליון!!! כדי להפוך לטיפת גשם.
כל טיפונת ענן מכילה גרעין התעבות. טיפונת מים יכולה להתעבות רק סביב גרעין התעבות.
גרעין התעבות הוא גרגר אירוסול, אחד ממרכיבי האטמוספירה.
אירוסול - גרגרי מוצק/נוזל זעירים המרחפים באטמוספירה
מהם התנאים להיווצרות עננים שמהם יכולים לרדת משקעים?

7. טיפונת ענן
גודלה:
0.02 מ"מ-20 מיקרון
טיפת גשם
גודלה:2 מ"מ
גרעין התעבות
קוטרו:
מ"מ ( 0.2 מיקרון)

8. תנאים להיווצרות משקעים 2 התנאים להיווצרות עננים היכולים להוריד משקעים
מהם התנאים להיווצרות עננים שמהם יכולים
לרדת משקעים?
עלית בועת אוויר חם מפני הכדור למעלה
התקררות האוויר בבועה עם העלייה בגובה
שינויים במצב הצבירה של אדי המים בבועה מאדים-גז לנוזל-מים, כלומר, התעבות.
תוספת חום לבועה בגלל שינוי מצב הצבירה של אדי המים בבועה מגז לנוזל.
נפרט כל תנאי.

9. תנאים להיווצרות משקעים 3 תנאים להיווצרות עננים עלית בועת אוויר חם מפני הכדור למעלה
תנאי מס' 1 להיווצרות ענן - עלית בועת אוויר חם מפני הכדור למעלה.
בועת האוויר תעלה כל זמן שהאוויר בבועה יהיה חם מן האוויר שבסביבה.
מדוע הבועה עולה?
הקרינה הסולארית – קרינת השמש:
מגיעה לפני הכדור,
נבלעת בפני הכדור,
נפלטת מפני הכדור כקרינת חום, (ארוכת גל),
מחממת את האוויר הצמוד לפני הכדור,
נוצרת בועת אוויר שהטמפרטורה שבה חמה מן האוויר שמסביבה.
מולקולות האוויר בבועה החמה פחות צפופות ממולקולות האוויר שמסביב לבועה,
מכאן, הבועה יותר קלה מן האוויר הקר יחסית, שמסביבה,
לפיכך הבועה נדחפת ועולה למעלה.

10. תנאים להיווצרות משקעים 4 תנאים להיווצרות עננים עלית בועת אוויר חם מפני הכדור למעלה
הבועה העולה למעלה מתקררת, וצפיפותה גדולה מן האוויר שמסביבה ולכן היא כבדה ממנו.
הבועה שואפת לרדת למטה, אך איננה יכולה לרדת במקום ממנו עלתה כי כל הזמן ממשיך לעלות מלמטה אוויר חם . עליית האוויר החם מונעת את ירידת הבועה שהתקררה.
הבועה פונה לצדדים ויורדת למטה כי היא צפופה וכבדה מן האוויר שמסביבה.
האוויר הקר המגיע לפני הכדור נשאב אל המקום בו החלה הבועה לעלות כבועה חמה, מתחמם ועולה ,וחוזר חלילה.
לתהליך זה קוראים קונווקציה-הסעה.

11. קונווקציה
המולקולות בבועה החמה פחות צפופות מן המולקולות באוויר הקר יחסית שמסביב ולבועה, לפיכך,הבועה עולה למעלה

12. תנאי מס' 2: התקררות האוויר בבועה עם העלייה בגובה.
תנאים להיווצרות משקעים 5 תנאים להיווצרות עננים התקררות האוויר בבועה עם העליה לגובה.
תנאי מס' 2: התקררות האוויר בבועה עם העלייה
בגובה.
האוויר בבועה איננו מעביר/מקבל חום מן
האוויר שמסביב לבועה.(התהליך מכונה: תהליך אָדְיַאבָּטִי).
ככל שהבועה עולה לגובה האוויר שמסביבה מתקרר, אך אין העברת חום/קור בין הבועה לאוויר שמסביבה.
מדוע איפה מתקררת הבועה?

13. תנאים להיווצרות משקעים 6 תנאים להיווצרות עננים התקררות האוויר בבועה עם העליה לגובה.
עם העלייה בגובה, לחץ האוויר יורד.
מכיוון שמופעל פחות לחץ על הבועה, הנפח שלה גדל.
מכיוון שהנפח גדל, המרחק בין המולקולות בבועה גדל.
חשוב להבין שהמולקולות נעות כל הזמן בתנועה אקראית ומתנגשות זו בזו.
ההתנגשות יוצרת חום.
הגדלת המרחק בין המולקולות עקב הגידול בנפח הבועה, מקטין את כמות ההתנגשויות בין המולקולות, המולקולות בבועה מייצרות פחות חום, לפיכך הטמפרטורה בבועה יורדת.
גם העובדה שהבועה עולה למעלה כי היא קלה מן האוויר שמסביבה, מהווה "עבודה". האנרגיה לביצוע העבודה נלקחת מתוך הבועה, מכאן גם בשל כך הבועה מתקררת.
מדוע למרות התקררות הבועה היא ממשיכה בכל זאת לעלות? כי הטמפרטורה שלה עדיין חמה מן הסביבה.

14. לחץ האוויר יורד עם הגובה

15. האוויר ניתן לדחיסה לכן:
לחץ האוויר בגובה פני הים הוא:
הגבוה ביותר
מיליבר,
האוויר הוא הדחוס ביותר,
צפיפות מולקולות האוויר
היא הגבוהה ביותר.
ככל שעולים בגובה :
לחץ האוויר יורד,
האוויר נעשה פחות דחוס
וצפיפות מולקולות האוויר
יורדת.

16. לחץ האוויר יורד במהירות עם הגובה
בגובה 32 ק"מ , 99% מן האטמוספירה מתחתינו
בגובה 16 ק"מ , 90% מן האטמוספירה מתחתינו
בגובה 5.5 ק"מ , 50% מן האטמוספירה מתחתינו
לחץ האוויר

17. גידול בנפח הבועה בגלל הירידה בלחץ האוויר
עם העלייה בגובה:
גידול בנפח הבועה בגלל הירידה בלחץ האוויר
ירידה בטמפרטורה של הבועה עם העלייה בגובה , ללא קשר לטמפרטורת האוויר בסביבה.
בועה יורדת,
אוויר נדחס ומתחמם
בועה עולה,
אוויר מתפשט ומתקרר

18. גובה – 2 ק"מ
טמפ. F 0 58
טמפ. נקודת הטל
F 0 58
גובה – 1 ק"מ
טמפ. F 0 68
טמפ. נקודת הטל
F 0 58
פני השטח
טמפ. F 0 78
טמפ. נקודת הטל
F 0 58

19. הבועה עולה כי היא חמה מן הסביבה
הבועה העולה:
נפחה גדל,
הטמפ. בה יורדת
גובה
מפל טמפ.סביבתי נורמלי
מפל אדיבטי יבש
טמפ. קר חם
הבועה עולה כי היא חמה מן הסביבה

20. תנאים להיווצרות משקעים 7 תנאים להיווצרות עננים שינויים במצב הצבירה של אדי המים בבועה מאדים-גז לנוזל-מים, כלומר, התעבות.
תנאי מס' 3: שינויים במצב הצבירה של אדי המים בבועה מאדים-גז לנוזל-מים, כלומר, התעבות.
ככל שהאוויר קר יותר, הוא מסוגל להכיל פחות אדי מים ( מים במצב צבירה גז) ולהיפך, ככל שהאוויר חם יותר, הוא מסוגל להכיל יותר אדי מים.
כדי להבין כיצד בבועה העולה אדי המים הופכים בגובה מסוים לטיפונות ענן , כלומר לנוזל, יש להבין את המושגים הבאים:
לחות מוחלטת
לחות רוויה
לחות יחסית
נקודת הטל

21. לחות: רוויה, מוחלטת, יחסית
לחות רוויה:
כמות אדי המים המכסימלית ( בגרמים) שק"ג אוויר בטמפרטורה נתונה מסוגל
להכיל.
ככל שהאוויר יותר חם הוא מסוגל להכיל יותר אדי מים, כלומר, הלחות הרוויה
שלו גדולה יותר,
ולהיפך, ככל שהאוויר יותר קר הוא מסוגל להכיל פחות אדי מים,כלומר הלחות
הרוויה שלו נמוכה יותר.
מכאן, הלחות הרוויה תלויה ב: טמפרטורה של האוויר,  ובאופי המשטח
( ים או יבשה) שמעליו מצוי האוויר (משטח שממנו יכולים להתאדות מים
רבים/מעטים).
לחות מוחלטת:
כמות אדי המים בגרמים המצויים בזמן נתון בק"ג אחד של אוויר. (הכמות יכולה להיות
מכסימלית – לחות רוויה, או נמוכה מלחות רוויה).
לחות יחסית:
היחס בין הלחות המוחלטת,(כמות אדי המים המצויה באוויר בזמן נתון), ללחות
הרוויה,
(כמות אדי המים המכסימלית שאותו אוויר מסוגל להכיל) X 100.
לחות מוחלטת X 100= לחות יחסית
לחות רוויה

22. לחות רוויה, מוחלטת, יחסית
שינוי בלחות היחסית יכול להיגרם מ:
שינוי בטמפרטורה של האוויר ללא שינוי בכמות אדי המים. ( כיצד?)
שינוי בכמות אדי המים באוויר, (כתוצאה למשל מהתאדות מהירה).( כיצד?)
מכאן:
ככל שהטמפ עולה הלחות היחסית יורדת,
ככל שהטמפ. יורדת הלחות היחסית עולה

23. נקודת הטל הלחות היחסית בבועה תהייה גבוהה מ-100%,
נקודת הטל היא טמפרטורה בה הלחות המוחלטת של האוויר שווה ללחות הרוויה שלו, מכאן, הלחות היחסית היא 100%.
נקודת הטל תלויה בטמפרטורה, (הקובעת את הלחות הרוויה), ובלחות המוחלטת-כמות אדי המים המצויה באוויר.
כשבועת אוויר חם עולה ומתקררת:
הלחות הרוויה שלה קְטֵנָה בגלל ההתקררות, הלחות המוחלטת נשארת קבועה, והלחות היחסית עולה ככל שהבועה עולה ומתקררת.
הטמפרטורה שבה הלחות המוחלטת שווה ללחות היחסית, מכונה נקודת הטל
אם הבועה תמשיך לעלות לגובה ובשל כך האוויר בבועה ימשיך להתקרר לטמפרטורה שהיא נמוכה מטמפרטורת נקודת הטל,
הלחות היחסית בבועה תהייה גבוהה מ-100%,
בועת האוויר לא תוכל להכיל את כל אדי המים ,
עודף אדי המים מעל 100% יתעבה, יהפוך לנוזל – טיפונות ענן.

24. ככל שהטמפ עולה הלחות היחסית יורדת, וככל שהטמפ. יורדת הלחות היחסית עולה
טמפרטורה
במעלות צלסיוס
לחות מוחלטת
בגרמים
לחות רוויה
לחות יחסית
באחוזים
שינויים במצב הצבירה
2 - 3 2
150
(3/2)X 100
התעבות 1 5
160
( 5 / 3) X 100
100
( 5 / 5) X 100
נקודת הטל 7 71
( 5/7)X 100 9 56
(5/9 ) X100 11 12 42
(5/12 ) X100 14 13 38
(5/13 ) X100 20 16 31
( 5/16) X100
1 ק"ג אוויר
שינויים בנפח הבועה
התקררות לפי המפל האדיאבטי הלח
C 0 6 על עליה של 1 ק"מ
עלייה בגובה
התקררות לפי המפל האדיאבטי היבש
C על עליה של 1 ק"מ
ככל שהטמפ עולה הלחות היחסית יורדת, וככל שהטמפ. יורדת הלחות היחסית עולה

25. ככל שהטמפ עולה הלחות היחסית יורדת, וככל שהטמפ. יורדת הלחות היחסית עולה
טמפ ב- 0 C
לחות מוחלטת
בגרמים
לחות רוויה בגרמים
לחות יחסית
הערות 9 12 10
12/10 *100 = 120%
התעבות
12/12 * 100= 100%
נקודת הטל 11 13
11/12 *100= 92% 15
12/15 *100= 80% 17
12/17 *100= 71% 20 18
12/18 * 100= 66%
גוש אוויר עולה
ככל שהטמפ עולה הלחות היחסית יורדת, וככל שהטמפ. יורדת הלחות היחסית עולה

26. מדוע ממשיכה הבועה לעלות למרות שהיא מתקררת ונוצרת בה התעבות?
תנאים להיווצרות משקעים 8 תנאים להיווצרות עננים תוספת חום לבועה בגלל שינוי מצב הצבירה של אדי המים בבועה מגז לנוזל
תנאי רביעי: תוספת חום לבועה בגלל שינויי מצב הצבירה של אדי המים בבועה מגז לנוזל.
מדוע ממשיכה הבועה לעלות למרות שהיא מתקררת ונוצרת בה התעבות?
ברור שהטמפרטורה שלה גבוהה מזו של האוויר שמסביבה.
מה מאפשר לטמפרטורה של הבועה להיות חמה מן הטמפרטורה של האוויר שמסביבה?
כדי להבין זאת, יש להכיר את מצבי הצבירה של המים, את המעברים ביניהם, ואת האנרגיה הנגזלת או נפלטת בכל מעבר

27. תהליכי היווצרות משקעים –מצבי הצבירה של המים באוויר
המים באטמוספירה נמצאים בשלושה מצבי צבירה:
גז – אדי מים
נוזל – טיפות מים=ענן,
מוצק – גבישי קרח
המים משנים מצב צבירה ומקום כל הזמן באמצעות מחזור המים בטבע, המונע על ידי הקרינה הסולרית

28. מים גז נוזל מוצק מוצק התעבות התעבות קפיאה קפיאה התאדות התאדות הפשרה
המראה
המראה

29. תנאים להיווצרות משקעים 9 תנאים להיווצרות עננים שינויים במצב הצבירה של אדי המים בבועה מאדים-גז לנוזל-מים, התעבות.
הקשר בין המולקולות ויכולת התנועה שלהן שונה בכל אחד ממצבי הצבירה:
בגז- הקשר בין המולקולות ,הרופף ביותר, הן רחוקות זו מזו, יכולת התנועה –רבה.
בנוזל- הקשר בין המולקולות, הדוק יותר מאשר בגז ,הן קרובות יותר זו לזו, יכולת התנועה נמוכה מזו שבגז.
במוצק- הקשר בין המולקולות הדוק, קיים סדר קבוע,המולקולות צמודות זו לזו, יכולת התנועה של המולקולות מינימאלית.
כשקיים מעבר בין מצב צבירה בו המולקולות קרובות יחסית למצב בו המולקולות רחוקות יותר זו מזו, יש להשקיע אנרגיה כדי להפריד בין המולקולות הקרובות. מצב זה מחייב גזילת אנרגיה מן הסביבה הקרובה כדי שהתהליך יתבצע.
גזילת החום מן הסביבה מתרחשת במעבר מ:
מוצק לנוזל – הפשרה
מנוזל לגז- התאדות
ממוצק לגז- המראה

30. תנאים להיווצרות משקעים 9 תנאים להיווצרות עננים שינויים במצב הצבירה של אדי המים בבועה מאדים-גז לנוזל-מים, התעבות
כשקיים מעבר בין מצב צבירה בו המולקולות רחוקות יחסית למצב בו המולקולות קרובות יותר זו מזו, נפלטת אנרגית חום לסביבה.
פליטת אנרגית חום לסביבה מתרחשת במעבר מ:
נוזל למוצק – קיפאון
מגז לנוזל – התעבות
מגז – למוצק – המראה
כשהבועה ממשיכה לעלות אחרי שהגיעה לטמפרטורת נקודת הטל, הלחות היחסית שלה גבוהה מ-100%, כי הלחות המוחלטת גבוהה מן הלחות הרוויה, לפיכך, חלק מאדי המים מתעבה- הפך מגז לנוזל, לענן.
בתהליך זה נפלט לתוך הבועה חום, הגורם לה להיות קלה מן האוויר שבסביבה, וגורם לה להמשיך לעלות.
לכן, למרות שהבועה מתקררת עם העלייה לגובה, אחרי שהיא עוברת את טמפרטורת נקודת הטל, נפלט לתוכה חום בתהליך ההתעבות, והיווצרות הענן, חום המאפשר לה להמשיך לעלות כי היא חמה וקלה מן האוויר שבסביבה.

31. הקשר והקרבה בין המולקולות בשלושת מצבי הצבירה
נוזל
מוצק גז

32. מעבר חום כמוס בשינויי מצב הצבירה
המראה – גזילת חם כמוס גז
המראה - פליטת חם כמוס
התעבות – פליטת חום כמוס
התאדות – גזילת חם כמוס
נוזל
קיפאון- פליטת חם כמוס
מוצק
הפשרה – גזילת חם כמוס
מעבר חום כמוס בשינויי מצב הצבירה

33. קצב ההתאדות קשור ב:
טמפרטורה האוויר –ככל שהטמפרטורה עולה ההתאדות....
במהירות הרוח – ככל שמהירות הרוח גדלה ההתאדות....
בשטח פני הנוזל – ככל ששטח פני הנוזל גדלים ההתאדות...

34. מהו התהליך המשותף לכל האירועים הללו?
כשמתקלחים – המראה מתכסה באדים
על כוס שתיה קרה נוצרות ביום חם טיפות מים
על משקפיו של אדם הנכנס לחדר חם ביום קר ייוצרו אידים
בימים קרים יוצאים אדים מפינו
מהו התהליך המשותף לכל האירועים הללו?
התעבות

35. הטמפרטורה באוויר שמסביב לבועה מפל טמפרטורה סביבתי נורמלי
גוש אוויר עולה
הטמפרטורה באוויר שמסביב לבועה
מפל טמפרטורה סביבתי נורמלי
הטמפרטורה בבועה
מפל אדיבאטי יבש/לח
גוש אוויר יורד
11.התהליך נפסק כשאדי המים בבועה הפכו כולם לטיפות זעירות , הטמפ. בגוש האוויר משתווה,הבועה מפסיקה לעלות , או שהטמפ בבועה נעשית קרה מן הסביבה ומתחילה לרדת.
10.הטמפרטורה בבועה העולה-יורדת, ומגיעה שוב לנקודת הטל. שוב נוצרות טיפונות מים קטנות, ענן, ושוב נפלט חום כמוס לתוך הבועה, וחוזר חלילה.
9.ההתעבות משחררת חום כמוס לתוך הבועה הנעשית יותר חמה מסביבתה וממשיכה לעלות
8.נוצרות טיפות מים זערערות-ענן
7.עודף אדי המים בגוש העולה, מתעבה.
6.הטמפ. בגוש העולה מגיעה לנקודת הטל. ( הלחות היחסית היא 100%)
5.הטמפ.בגוש העולה יורדת, עם זאת, היא גבוהה ממפל הטמפרטורה הסביבתי.
4.המולקולות מתרחקות , נוצרת פחות אנרגיה קינטית, נוצר פחות חום
3.המולקולות בגוש העולה מתרחקות זו מזו , עושות "עבודה" הגוזלת אנרגית חום
2.האוויר פחות צפוף בגוש העולה כי הלחץ יורד עם הגובה.
1. גוש אוויר עולה כי הוא פחות צפוף מן הסביבה והטמפרטורה בתוכו חמה מטמפ. הסביבה
כל זמן שגוש האוויר
עולה, הטמפ. באוויר
שמסביבו נמוכה מן
הטמפ. בגוש העולה
מפל אדיאבטי לח:
ירידה של C 0 6 בממוצע על כל עליה של 1 ק"מ.
במפל הלח ההתקררות הממוצעת קטנה מן ההתקררות הממוצעת של המפל היבש. כשההתעבות מהירה מאד המפל הוא C 0 3 על כל 1 ק:מ.
מפל אדיאבטי יבש:
ירידה של C 0 10 בממוצע על כל עליה של 1 ק"מ.
מתקיים כל זמן שהטמפ בגוש האוויר איננה מגיעה לנקודת הטל.
1.גוש אוויר יורד כי צפיפותו גדולה מצפיפות האוויר שבסביבה. צפיפות האוויר בגוש גדלה כי האוויר היורד נדחס בגלל עליה בלחץ האוויר.
2.הטמפ בגוש היורד עולה כי מולקולות האוויר הדחוסות מתקרבות זו לזו. נוצרת יותר אנרגיה קינטית , חלה התחממות
3. למרות שהטמפ. בגוש היורד עולה, הטמפרטורה שלו נמוכה מטמפ. האוויר שבסביבה (ממפל הטמפ. הסביבתי)
4.מולקולת האוויר המתקרבות לא עושות עבודה , אין אבדן אנרגיה, הטמפ. לא יורדת בגוש, האנרגיה הקינטית גדלה ועמה הטמפ. בגוש.
5. הגוש היורד מגיע לנקודת הטל. לחות יחסית של 100%. כל טיפות המים שבגוש התאדו והפכו לגז. נגזלת אנרגיה מן הסביבה = הבועה והגוש מתקרר, הוא קר מן הסביבה.
6.הגוש ממשיך לרדת והטמפ.בגוש הופכת גבוהה מטמפ. נקודת הטל – הלחות היחסית נמוכה מ-100%
7.אין תנאים להתעבות . טיפות מים שהיו בגוש, התאדו שכן, האוויר בגוש האוויר התחמם ומסוגל להכיל יותר אדי מים.
נקודת הטל
נקודת הטל
נקודת הטל
נקודת הטל

36. צורות עליה של אוויר

37. עלית גוש אוויר לגבהים גדולים מתרחשת בשלוש דרכים:
צורות עליה של אוויר
אמרנו לעיל שכדי שירדו משקעים חייב גוש אוויר גדול להתקרר ע"י עליה לגבהים גדולים.
עלית גוש אוויר לגבהים גדולים מתרחשת בשלוש דרכים:
הרמה הררית – אורוגרפית (יוצרת גשמי הר)
עליה בשקע ברומטרי- הרמה חזיתית (יוצרת גשמים חזיתיים)
זרמי קונווקציה (יוצרים גשמי עליה)

38. צורות עלייה של אוויר 1.הרמה הררית:
קורית כשהאוויר עולה למעלה בגלל הטופוגרפיה.
האוויר עולה ויורד עם התבליט.
כששרשרת הרים ממוקמת במאונך לכיוון הרוח השלטת המגיעה מן הים, היא
יוצרת מחסום טבעי לרוח, הגורם:
לעננות ומשקעים כבדים במדרון הפונה אל הרוח השלטת
ויובש במדרון המוסתר מן הרוח -צל גשם.
במדרון הפונה אל הרוח ( אל הים),
האוויר נאלץ לעלות , הוא מתפשט הטמפרטורה שלו יורדת, ומגיעה לנקודת
הטל , האוויר ממשיך לעלות ומתקרר לפי, מתרחשת התעבות, נוצרים עננים
ויורדים משקעים.
במדרון המוסתר מן הרוח (מן הים)
האוויר יורד, מתחמם, הלחות היחסית יורדת, אין תנאים להתעבות ולירידת
משקעים והעננים מתאדים.
כך יוצר רכס ההרים שני אזורים אקלים מנוגדים אקלים לח במדרון הפונה אל
הים אקלים יבש במדרון המוסתר מן הים (צל גשם).

39. גשמי עליה, הרריים, אורוגרפיים- וצל גשם
טמפרטורה ג ו בה
כיוון הרוח לח
יבש
התאדות
המדרון הפונה אל הים
המדרון המוסתר מן הים
ים חם

40. צורות עליה של אוויר 2.עליה חזיתית.
עליה חזיתית קורית כאשר שני גושי אוויר בעלי טמפ. מנוגדת ( אחד קר ואחד חם) ולעיתים גם בעלי לחות מנוגדת ( יבש ולח), נפגשים .
גוש האוויר החם והלח צפוף פחות וקל יותר מאוויר קר ויבש מכאן האוויר החם עולה מעל לאוויר הקר, הכבד והצמוד לאדמה.
הקצה המוביל של האוויר הקר קרוי חזית קרה . הקצה המוביל של האוויר הקר מעלה בפתאומיות את האוויר החם, גורם להתפשטותו ע"י התקררותו, להיווצרות עננים אנכיים גבוהים מאד ובדרך כלל גם למשקעים, רעמים וברקים.
הקצה המוביל של האוויר החם על פני האדמה ( לא זה שהועלה בחזית הקרה), קרוי חזית חמה. הוא עולה בהדרגה על הקצה הנסרח של האוויר הקר, נוצרים עננים אופקיים בגבהים שונים ורק הנמוכים שבהם מורידים לעיתים גשם.

41. שלב ב'
שלב א'
שלב ג'
שלב ה'
שלב ד'

42. ממטרים עזים וסופות רעמים שמים מתבהרים, עננים גבוהים
בהיר ויבש
גזרה חמה
גשם
דריזל
שמים מתבהרים, עננים גבוהים
ממטרים
שמיים בהירים
ציורס
אלטו-סטרטוס
קומולו-נימבוס
נימבו-סטרטוס
קומולוס
מערב
מזרח
אוויר חם עולה
אוויר קר יורד
חזית חמה
חזית קרה

43. גזרה חמה גזרה חמה צירוס קומולו-נימבוס צירו-סטרטוס חזית קרה
קומולוס וממטרים
אלטו-סטרטוס
חזית קרה
נימבו -סטרטוס
גזרה חמה
חזית חמה
גזרה חמה
אוויר קר
אוויר קר
חזית קרה
חזית חמה
דריזל
גשם עז ורעמים
צירוס
צירו-סטרטוס
קומולו-נימבוס
אלטו-סטרטוס
נימבו -סטרטוס
קומולוס
אוויר קר
אוויר קר
גזרה חמה

44. מרכז הלחץ הנמוך מבט מלמעלה חזית חמה חזית קרה כיוון זרימת האוויר
מבט מן הצד-חתך

45. http://ww2010. atmos. uiuc. edu/(Gh)/guides/mtr/af/frnts/cfrnt/prcp

46. צורות עלייה של אוויר 3.קונווקציה:
קונווקציה יכולה לגרום להיווצרות עננים ולמשקעים. הקונווקציה היא גם אמצעי
חשוב להעברת חום.
כשהשמש מחממת את האדמה, פני השטח החמים מחממים את האוויר
שבא עמם במגע אוויר סמוך קר וצפוף יותר נכנס מתחת לאוויר החם והקל
וגורם לאוויר החם לעלות.
כשהאוויר החם עולה, הוא מתפשט ומתקרר. בסופו של דבר עם המשך
העלייה הוא נעשה כה קר וצפוף עד כי הוא שוקע בחזרה לעבר האדמה
ומשלים בכך את תא הקונווקציה.
עננים יכולים להיווצר היכן שזרמי אוויר עולים למעלה אך
העננים נעלמים היכן שזרמי הקונווקציה יורדים למטה
ככל שזרמי הקונווקציה עולים יותר גבוה ההתקררות האוויר העולה על ידי
התפשטות גדולה יותר וסביר יותר שייוצרו עננים ומשקעים

47. ענני קונווקציה

48. צורות עליה של אוויר

49. עננים

50. עננים
עננים הם אדי מים שהתעבו באטמוספירה העננים עשויים מ: טיפונות מים זעירות או מגבישי קרח קטנטנים או מתערובת של השנים.
טיפונת המים בענן נוצרת סביב גלעין התעבות שהוא חלקיק של אבק או נוזל המרחף באוויר ( אירוסול). לגלעין ההתעבות שטח פנים גדול יחסית שעליו יכולה ההתעבות להתרחש
מקורות גלעיני ההתעבות הם תוצר של:
פעילות טבעית :
מלח ממשברי הגלים
התפרצויות וולקניות
בליה של קרקע על ידי רוח ( סופות אבק)
שריפות יער טבעיות
פעילות אנושית:
פעילות חקלאית
עשן מ:ארובות בתים,מפעלי תעשייה, תחנות כוח, תחבורה
שריפות יער יזומות
חשוב שגלעין ההתעבות יהיה עשוי חומר סופח מים . גודלו של הגלעין פחות חשוב.
התעבות קורית בלחות יחסית הקרובה ל-.100% .על חלקיקים סופחי לחות ( היגרוסקופיים) לעיתים גם בלחות יחסית הנמוכה מ-100%.

51. הענן הוא אוסף עצום של אדי מים , טיפות מים וגבישי קרח .
הענן נוצר כאשר גוש אוויר עולה מעל לפני הקרקע ומתקרר .
ככל שהאוויר עולה ומתקרר כן פוחתת כמות אדי המים ( מים במצב גזי ), שהוא מסוגל להכיל . לכן האוויר מגיע בטמפרטורה מסוימת למצב של רוויה וטיפונות זעירות מתחילות להתעבות סביב גרעיני ההתעבות , האירוסולים .
זה השלב שבו מתחיל להיווצר הענן . הגובה שבו האדים מתחילים להתעבות ולהפוך לטיפונות נקרא רום העיבוי .
בעת ההתעבות משתחרר החום הכמוס האצור באדי המים וגורם להתחממות האוויר סביב הטיפונות .
האוויר , שהוא חם מן האוויר שסביבו , נדחף כלפי מעלה , שם הוא מתקרר ואדי המים שהוא מכיל הופכים לטיפונות , ושוב משתחרר חום כמוס המחמם את האוויר סביב הטיפונות , וחוזר חלילה .
בתהליך הזה נוצרות עוד ועוד טיפונות , והענן ממשיך לגדול .

52. תהליך ההתעבות , שבו אדי המים הופכים לטיפונות , מתרחש כאשר אדי מים מצטברות סביב גרעיני התעבות והופכות לטיפונות זעירות . גרעיני ההתעבות הם חלקיקים הנקראים "אירוסולים" - חלקיקים מוצקים קטנטנים המרחפים באוויר , שגודלם יכול לנוע בין אלפית המיקרומטר עד כמה עשיריות המילימטר .
האירוסולים מורכבים מחומרים הנוצרים בתהליכים של בליה של סלעים וקרקעות או נפלטים מהרי געש , או בפליטה של חומרים שונים ממקורות מעשה ידי אדם ( כגון עשן מארובות של מפעלי תעשייה , תחנות כוח וכלי תחבורה . הרוח המעיפה אבק וחול מפני הקרקע אל האוויר גורמת להצטברות אירוסולים באטמוספרה
בעיר ממוצעת יש כ -150,000 אירוסולים בכל סמ"ק של אוויר . באוויר מעל האוקיינוסים והימים ,, ריכוז האירוסולים נמוך יחסית , והם מורכבים בעיקר ממלח , הנוצר מן ההתאדות של רסס הגלים.. האוויר האוקייני מכיל כ- 1,500 חלקיקים בסמ"ק בממוצע - פי 100 פחות מבאזור העירוני .
האזור הנקי ביותר מאירוסולים הוא אנטארקטיקה , שם האוויר מכיל רק עשרות חלקיקים בודדים של אירוסולים בסמ"ק

53. רק חלק קטן מטריליוני החלקיקים הנישאים באוויר בכל רגע נתון מתאים להיות גרעין התעבות , כי עליהם להיות בעלי הרכב כימי מתאים .
החלקיקים היעילים ביותר הם אירוסולים ברדיוס גדול מ- 0.3 מיקרון , המורכבים מחומרים מסיסים ( למשל, מלח בישול או אמון גופרתי ), או לכל הפחות מכילים מרכיב מסיס .
ריכוזם של החלקיקים האלה באוויר הוא כ-500 חלקיקים בסמ"ק באוויר שמעל היבשות (בממוצע), ורק כ-100 חלקיקים בסמ"ק באוויר שמעל האוקיינוסים .
ריכוז האירוסול יורד במהירות עם הגובה , ובגובה 5 ק"מ מעל ליבשות יש רק כ-100 גרעיני התעבות בכל סמ"ק אוויר ..

54. מקורות האירוסול מקורות מכדור הארץ מקורות מחוץ לכדור הארץ פעולת האדם
מקורות מן הטבע
אבק מטאוריטים
אפר וולקני
גבישי מלח מרסס הגלים
בליה של קרקע ע"י רוח
שריפות
יער
חקלאות
תעשייה
תחנות כוח
תחבורה
שריפות
יער

55. בכל טיפונת ענן – גרעין התעבות אחד
טיפונת ענן אופיינית -20 מיקרון
חלקיק אירוסול גדול-100 מיקרון
חלקיק אירוסול זעיר – 1 מיקרון
טיפת גשם אופיינית – 2 מ"מ
בכל טיפונת ענן – גרעין התעבות אחד
( גרגר אירוסול אחד)
* מיקרון – אלפית המ"מ.
מעט אירוסול
הרבה אירוסול

56. מקורות טבעיים

57. רסס הגלים
בליה ע"י רוח –סופת אבק
אפר וולקני
שריפת יער

58. מקורות מעשה ידי אדם

59. תעשייה
תחבורה
תחנות כוח
חקלאות

61. א. עננים בעלי התפתחות אופקית:
מיון עננים
העננים מסווגים לפי:
צורה
גובה
מיון לפי צורה:
ענני צירוּס – בעלי צורת סיבים או נוצה ( ענני נוצה, כבשים)
ענני סטרָטוּס – עננים שכבתים
ענני קוֹמוּלוּס - עננים ערימתיים
מיון לפי גובה:
א. עננים בעלי התפתחות אופקית:
עננים גבוהים
עננים בינוניים צורתם שכבתית, עברו הרמה מתונה
עננים נמוכים
ב. עננים בעלי התפתחות אנכית:
קשורים בעליה רבה וחזקה של אוויר ושטחם קטן יותר.

62. קוֹמוּלוּנִימְבּוּס עננים אופקיים עננים אנכיים צִירוּס
צִירוּקוֹמוּלוּס
צִירוֹסְטְרָטוּס
עננים גבוהים
קוֹמוּלוּנִימְבּוּס
עננים אנכיים
אָלְטוֹסְטְרָטוּס
אָלְטוֹקוֹמוּלוּס
עננים בינוניים
עננים נמוכים
נִימְבּוֹסְטְרָטוּס
סְטְרָטוּס
קוֹמוּלוּס
סְטְרָטוֹקוֹמוּלוּס

63. גובה בסיס הענן מפני הכדור בק"מ צורה מאפיינים טמפרטורה משמעות השם
סוג הענן
סימון באות
גובה בסיס הענן מפני הכדור בק"מ
צורה
מאפיינים
טמפרטורה
משמעות השם
הורדת משקעים
עננים גבוהים C
6-18
עשויים גבישי קרח C
צירו-תלתל
לא מוריד משקעים
ציחס CI
כתמים, משיכות מכחול עדינות
עננים דקים ושקופים
צירו סטרטוס CS
דמוי סדין/צעיף לבן
צירו קומולוס CC
שכבת כדור צמר גפן לבנים קטנים / גלים
עננים בינוניים A
2-6
C0 0 – C
אלטו-גבוה
אלטו סטרטוס AS
כיסוי אחיד מלא/חלקי של השמים בעננים לבנים אפורים.
אלטו קומולוס AC
שורות/גלים של עננים דמויי צמר גפן/כתמים
עננים נמוכים S
0-2
עשויים טיפות מים בד"כ
טמפרטורות גבוהות מ- C 0 5 -
סטרטוס-שכבה
מורידים גשם
סטרטו-קומולוס SC
כתמים /שכבה של גלילים גדולים או כדורי צמר גפן שהתמזגו
סטרטוס ST
שכבה אפורה אחידה מאופק עד אופק. יכולים להוריד רק גשם דקיק –זירזוף
נימבו-סטרטוס NS
ענני סטרטוס עבים יותר, כהים יותר ,מורידים יותר גשם/שלג

64. עשויים טיפות מים בחלקו התחתון של הענן
סוג הענן
סימון באות
גובה בסיס הענן מפני הכדור בק"מ
צורה
מאפיינים
טמפרטורה
משמעות השם
הורדת משקעים
עננים אנכיים CU
0-3
עננים גדולים בעלי התפתחות אנכית הנוצרים מאוויר בלתי רווי עולה מתקרר לפםי מפל אדיבטי יבש עד לנקודת הטל ומתחיל להתעבות
עשויים טיפות מים בחלקו התחתון של הענן
טיפות מים סופר מקוררות
במרכזו
גבישי קרח
בראשו
שונה בחלקים השונים של הענן
קומולוס – ערימה
נימבוס –ענן
גשם עז, ברד, רעמים , ברקים, רוחות חזקות
קומולוס
ערימות נפרדות של כדורי צמר גפן בעלי קווי מתאר חדים: בסיסים שטוחים , התפתחות אנכית מתונה
קומולו-נימבוס CB
עננים גדולים ותפוחים וכהים, בעלי התפתחות אנכית גדולה. ראש הענן מוחלק לעיתים בצורת סדן.

65. צירו-קומולוס
צירוס
צירוסטרטוס
קומולונימבוס
אלטוקומולוס
אלטוסטרטוס
נימבוסטרטוס
קומולוס
סטרטוקומולוס
סטרטוס
ערפל

67. צירוס צירו סטרטוס צירו סטרטוס עננים גבוהים - צירוס
                                                                                           
צירו סטרטוס
עננים גבוהים - צירוס

68. אלטו סטרטוס/נימבו סטרטוס
עננים בגובה בינוני
אלטו קומולוס
אלטו קומולוס
אלטו סטרטוס/נימבו סטרטוס
אלטו סטרטוס

69. עננים נמוכים
סטרטוס
סטרטו קומולוס

70. קומולונימבוס
קומולוס
עננים אנכיים
קומולוס

71. טל כפור וערפל

72. טל, כפור, ערפל, עננים.
התעבות או המראה של אדי מים יוצרת טל, ערפל ועננים.
תהליכי רוויה בגובה נמוך: טל, כפור, ערפל:
אוויר הבא במגע עם פני האדמה יכול להפוך לאוויר רווי אם הטמפרטורה שלו תורד די הצורך.
התקררות האוויר גורמת לעליה בלחות היחסית היכולה להגיע ל-100% ( לחות רוויה, נקודת הטל). מצב של לחות רוויה יכול לאפשר היווצרות טל, כפור , ערפל.
תנאים להיווצרות טל וכפור:
טל וכפור נוצרים בגלל התקררות קרינתית לילית. תנאים מתאימים הם:
לילה בהיר ללא עננים ( אין אפקט חממה, האדמה והעצמים שעליה מתקררים במהירות)
לילה ארוך די הצורך כדי שההתקררות הקרינתית תהיה מספיק ארוכה כדי להוריד את הטמפ.לנקודת הטל
תכולת אדי מים מספיקה, שכן אם תכולת אדי המים תהייה קטנה מידי לא תספיק הירידה בטמפ. כדי להגיע לנקודת הטל.
לילה שקט ללא רוח ( רוח לא תאפשר לאוויר הצמוד לקרקע או לחפצים שעליה להתקרר ולהגיע לנקודת הטל ללא הפרעה).
להלן תיאור תהליך היווצרות הטל והכפור:
כששורר לילה בהיר ושקט העצמים נעשים קרים יותר מן האוויר הסמוך להם.
האוויר הסמוך לעצמים חם יחסית לטמפ של העצמים. בגלל השאיפה לאיזון, האוויר החם יחסית מעביר חום לעצמים הקרים באמצעות הולכה ומתקרר בעצמו.
כשהאוויר מתקרר די הצורך הוא נעשה רווי ( מגיע לנקודת הטל).
אם הוא ממשיך להתקרר והטמפ שלו גבוהה מנקודת הקיפאון, יתעבה על העצמים כטל.( נוזל, מים)
אם הטמפרטורה של האוויר המתקרר תרד אל מתחת לנקודת הקיפאון אדי המים המתעבים יהפכו לכפור.(מוצק, קרח)
כשמתרחשת התעבות נפלט חום כמוס, המונע המשך ההתקררות הקרינתית וטמפ. האוויר מתייצבת קרוב לנקודת הטל או נקודת הכפור.

73. טל
כפור

74. ערפל הוא למעשה ענן הנמצא במגע עם הקרקע ערפל מפריע לראיה
ערפל-תרחיף של טיפות מים זעירות אוגבישי קרח זעירים בשכבת האוויר הסמוכה לקרקע.
ערפל הוא למעשה ענן הנמצא במגע עם הקרקע
ערפל מפריע לראיה
ערפל יכול להיווצר כשהאוויר נעשה רווי מן הסיבות הבאות:
התקררות קרינתית –ערפל קרינתי
התקררות אדווקטיבית ( ע"י אדווקציה) – ערפל הסעה
תוספת אדי מים לאוויר
התקררות בגלל התפשטות אדיבאטית
כדי שייוצרו כל הסוגים חייבים להתקיים התנאים הבאים:
לילה בהיר ללא עננים
רוחות קלות
מסת אוויר לחה סמוך לקרקע ויבשה יותר למעלה

75. ערפל -המשך 1.ערפל קרינתי:
התקררות קרינתית יכולה לגרום לשכבת האוויר הסמוכה לקרקע להגיע לרוויה.
לחות גבוהה בגוש אוויר המצוי בגובה נמוך, נובעת בד"כ בגלל התאדות מים ממשטח. לכן ערפל קרינתי נפוץ ב:
שטחי ביצות
מקומות בהם הקרקע רוויה בגלל תקופה ממושכת של גשם חזק
בגלל הפשרת שלגים מהירה.
רוחות קלות עוזרות להיווצרות ערפל קרינתי כי הן מעבירות חום מכל חלקי שכבת האוויר לקרקע הקרה, כך כל שכבת האוויר מתקררת אל מתחת לנקודת הטל.
אם לא תהייה רוח, העברת החום מן האוויר לאדמה תיעשה רק באמצעות הולכה משכבת האוויר הצמודה ממש לקרקע והתעבות תחול רק בשכבת האוויר הצמודה לקרקע, שכן האוויר הוא מוליך חום גרוע ולא יעביר את טמפ. הקרקע לשכבות שמעליו.
1.א'.ערפל קרינתי בעמק:
באזור הררי האוויר המתקרר קרינתית מתנקד במורד המדרון ומצטבר בתחתית העמקים. בעמקים יהיה
ערפל בעוד שבראשי ההרים לא יהיה ערפל.( אינוורסית הר –עמק).
כשנוצר ערפל:  חלקו העליון פולט קרינת חום אינפרא אדומה יותר טוב מן הקרקע. ככל שהלילה
מתקדם הטמפ. של הערפל נעשית יותר קרה והערפל נעשה יותר סמיך ומכביד עוד יותר על הראות
 כמה שעות אחרי הזריחה הערפל מתחיל להתפוגג בהדרגה והוא מתפזר כשאוויר רווי בגובה נמוך
מתערבב באוויר יבש יותר מלמעלה  הלחות היחסית יורדת וטיפות הערפל מתאדות
ערבוב אוויר יבש באוויר לח יכול לקרות ע"י:
קונווקציה הנגרמת על ידי חימום האדמה על ידי השמש
ע"י התגברות הרוחות המקומיות
בחורף, ערפל קרינתי מתפוגג לאט במיוחד .

76. ערפל - המשך 2.ערפל הסעה ( אדווקטיבי).
כשגוש אוויר מוסע ממקום אחד לשני הטמפ. והלחות שלו משתנים בהתאם לפני השטח שמעליהם הוא עובר.
אם גוש האוויר עובר מעל פני שטח קרים יחסית הוא יכול להגיע לדרגת רוויה בשכבותיו התחתונות. זוהי התקררות אדווקטיבית וערפל כזה קרוי – ערפל הסעה.
ערפל כזה נוצר:
כשגוש אוויר לח בעל טמפ. ממוזגת עובר מעל משטח שלג
כשאוויר לח בעל טמפ. ממוזגת עובר מעל ים או אגם קר ( ערפילים סמיכים כאלה קורים מעל אגם מישיגן בקיץ או כשאוויר חם מזרם הגולף עובר מעל לזרם לברדור.)
לעיתים יש שילוב בין ערפל הסעה לערפל קרינה. בסן פרנציסקו גוש אוויר לח וממוזג מן הים מוסע מעל זרם קליפורניה הקר –ומתקרר,מגיע ליבשה וכשיש לילה ללא עננים הוא ממשיך להתקרר קרינתית ונוצר ערפל.

77. ערפל המשך 3.ערפל הנוצר מעלית הלחות היחסית של האוויר ללא הורדת טמפ.
קורה כשגוש אוויר קר ויבש יחסית עובר מעל משטח מים חם יחסית כגון אגם או ים . מים
מתאדים אל תוך החלק התחתון של גוש האוויר ומעלים את הלחות היחסית שלו ל-100%.
החלק התחתון של האוויר מגיע לרוויה בגלל גידול בתכולת אדי המים . העליה בלחות היחסית
הנגרמת ע"י התאדות מהירה של המים מונעת הורדה של הלחות היחסית הנובעת מחימום
מועט של האוויר הקר על ידי המים החמים יחסית.
מכיוון שהאוויר מתחמם מלמטה הוא נעשה בלתי יציב ( עולה למעלה), ונראה כאילו הערפל עולה בזרמים הדומים לאדים
או עשן לבן. ערפל קיטור כזה יכול לקרות גם ביום קר מעל כביש רטוב כשהשמש יוצאת אחרי הגשם
4.ערפל של מדרונות הרים
נוצר כתוצאה מעלית אוויר לח במעלה ההר.
אוויר לח עולה עובר תהליך של התקררות בגלל התפשטות ומגיע לרוויה. עליה נוספת של האוויר תגרום להיווצרות ערפל. ערפל הנוצר בדרך זו קרוי ערפל של מעלה המדרון. ( אוניברסיטת חיפה)

78. ערפל עמק
ערפל הסעה

79. ערפל הרים
ערפל קיטור

80. תהליכי היווצרות משקעים

81. תהליך היווצרות משקעים
היווצרות ענן איננה ערובה לירידת משקעים.
לירידת משקעים דרוש שילוב מיוחד של תנאים שלא כולו עדיין מובן.
עיקר המשקעים יורדים מענני נימבוסטרטוס וקומולונימבוס
יורד גשם למרות שבפני כל טיפה עומדים מכשולים רבים:
1.טיפות המים/גבישי הקרח המרכיבים את הענן הן זעירות ביותר ולכן הן יכולות להישאר בגובה ללא הגבלה
אלא אם כן הן תתאדנה או תגדלה בשיעור רב.
2.בענן קימות רוחות עולות (משבים עולים) החזקים דיים כדי למנוע מן הטיפות לעזוב את בסיס הענן ולהגיע
לאדמה.טיפות המים כה זעירות עד כי מספיקים משבים עולים חלשים יחסית כדי למנוע את הנפילה.
3.הטיפה הזעירה נעה למטה במהירות קבועה איטית מאד המכונה מהירות סופית. המהירות הסופית נוצרת
כך:כשהטיפה מאיצה דרכה כלפי מטה היא פוגשת התנגדות גדלה והולכת של האוויר שכן, עם הירידה למטה צפיפות האוויר גדלה, בעוד שכוח הכובד נשאר פחות או יותר קבוע. בסופו של דבר כוח ההתנגדות מאזן את כוח הכובד והטיפה נעה במהירות קבועה המכונה כאמור:"מהירות סופית".
4.גם אם לא היו משבים עולים המהירויות הסופיות כה קטנות ( מ'/שניה), עד כי היה לוקח
לטיפה 24 שעות כדי להגיע לאדמה. בקצב זה הטיפות היו מתאדות באוויר הבלתי רווי שמתחת לבסיס
הענן. (איזור המפל האדיאבטי היבש).
מכאן, על טיפות הענן לגדול מאד כדי להתגבר על המשבים העולים ועל סכנת ההתאדות באוויר
הבלתי רווי הנמצא מתחת לבסיס הענן.
פי כמה צריכה הטיפה לגדול?
קוטרה של טיפת ענן זעירה הוא מיקרון. קוטרה של טיפת גשם אחת 2 מ"מ, מכאן:
דרושות מליון טיפות זעירות כדי ליצור טיפת גשם אחת!!
כיצד קורה גידול הטיפה?
הגידול קורה בשני תהליכים:
התנגשות התאחדות
ברגרון

83. תהליך ברגרון
א.מרבית המשקעים על פני הכדור יורדים באמצעות תהליך ברגרון.
ב.התהליך מתרחש בעננים קרים, שהטמפרטורה שלהם נמוכה מ0-מעלות צלסיוס.
ג.התהליך דורש נוכחות של:
>אדי מים
>גבישי קרח
>טיפות מים סופר מקוררות
ד.נוכחות גבישי הקרח אדי המים וטיפות המים הסופר מקוררות מתקיימת בעננים אנכיים.
ה.בחלקו העליון של הענן. מצויים גבישי קרח הנוצרים בטמפרטורה נמוכה מ מעלות צלסיוס, ולכן ימצאו בגובה.
במרכז הענן, שבו הטמפרטורות הן בין -10 מעלות צלסיוס ל-20- מעלות צלסיוס,
מצויה תערובת של גבישי קרח וטיפות מים סופר מקוררות.
בחלקו הנמוך יותר של הענן, בטמפרטורה של בין 0 ל-9- מעלות צלסיוס מצויות רק טיפות מים סופר מקוררות.
התנגשות התאחדות
א.קורה רק בעננים חמים
שהטמפרטורה בהם מעל
לנקודת הקפאון.
ב.עננים אלה מורכבים מטיפות במצב צבירה נוזלי (מים).
ג.כדי שייווצר גשם בענן כזה צריכות להיות בו טיפות ענק שקוטרן כ40- מיקרון, הנוצרות כנראה מהתעבות על גרעיני התעבות שהם גבישי מלח מן הים.
ד.לטיפת מים גדולה מהירות סופית גבוהה יותר מטיפת מים קטנה.תוך כדי נפילה טיפת המים מתנגשת עם טיפות יותר קטנות מתאחדת אתן וגדלה.
ה.תהליך ההתנגשות וההתחברות קורה פעמים רבות מאד עד כי הטיפה נופלת מן הענן כטיפת גשם.

84. טרופופאוזה.
טמפרטורה
גבישי קרח
טיפות סופר מקוררות וגבישי קרח
מים
מים
עננים חמים
עננים קרים

85. תערובת של טיפות מים סופר מקוררות וגבישי קרח
תהליך ברגרון – המשך
ו. עיקרו של תהליך ברגרון - היווצרות גבישי קרח על חשבון טיפות מים סופר מקוררות.
כדי להבין כיצד נוצרים גבישי קרח על חשבון טיפות מים סופר מקוררות יש להבין מס' תנאים:
1.בענן אנכי מס' גרעיני ההתעבות יוצרי טיפות המים גדול בהרבה ממס' גרעיני ההתעבות יוצרי גבישי קרח, לפיכך בענן אנכי יותר טיפות מים סופר מקוררות מגבישי קרח.
2.ככלל , בטמפרטורות הנמוכות מ- 0 מעלות צלסיוס, מולקולות מים מתאדות ביתר קלות ממים במצב נוזל מאשר מקרח -מצב מוצק. זאת, משום שהקשר בין המולקולות הדוק יותר במצב מוצק מאשר במצב הנוזלי.
מבנה ענן אנכי
גבישי קרח
טמפרטורה: C
לחות יחסית:110%
תערובת של טיפות מים סופר מקוררות וגבישי קרח
C C
טיפות מים סופר מקוררות
C00 - C 0 9 -
לחות יחסית 100%

86. תערובת של טיפות מים סופר מקוררות וגבישי קרח
תהליך ברגרון – המשך
3.הלחות היחסית במרכז הענן , באזור של תערובת גבישי קרח וטיפות מים סופר מקוררות היא לחות רוויה 100%.
4.הלחות היחסית בגובה באזור גבישי הקרח היא 110% , דהיינו מצב של רוויה עודפת.
ז.אחרי שהבנו את התנאים נסביר את המנגנון של גידול גבישי קרח על חשבון טיפות מים סופר מקוררות.
במצב של רוויה עודפת באזור גבישי הקרח, אדי המים ממריאים והופכים לקרח כשגבישי הקרח הקיימים, מהווים לגביהם גרעיני התעבות (המראה). כתוצאה מכך גבישי הקרח גדלים.
ח.ההמראה מקטינה את כמות אדי המים בענן ומורידה את הלחות היחסית בענן. כתוצאה מכך, הלחות היחסית של האוויר מסביב לטיפות המים הסופר מקוררות יורדת אל פחות מ100%- במצב זה טיפות המים הסופר מקוררות מתאדות.
מכאן נובעות שתי תוצאות:
1.גבישי הקרח גדלו וכמות הטיפות הסופר מקוררות פחתה
.(עיקרו של תהליך ברגרון).
2.התאדות טיפות המים הסופר מקוררות הגדילה את כמות
אדי המים בענן, מכאן בסביבתם של גבישי הקרח הלחות
היחסית היא שוב 110%. וחוזר חלילה. מכאן, מדובר בתהליך מחזורי.
ט. בעננים אנכיים קיימת דרך נוספת בה פוחתת כמות טיפות
המים הסופר מקוררות וגבישי הקרח גדלים
הטיפות הסופר מקוררות מגיעות לסביבת גבישי הקרח באמצעות המשבים העולים החזקים. המגע בין הטיפות הסופר מקוררות לבין גבישי הקרח הופך את הטיפות הסופר מקוררות לקרח. כתוצאה מכך גבישי הקרח גדלים וכמות הטיפות הסופר מקוררות קטנה.
מבנה ענן אנכי
גבישי קרח
טמפרטורה: C
לחות יחסית:110%
תערובת של טיפות מים סופר מקוררות וגבישי קרח
C C
טיפות מים סופר מקוררות
C00 - C 0 9 -
לחות יחסית 100%

87. תהליך ברגרון – המשך
י.ככל שגבישי הקרח ילכו ויגדלו תגדל המהירות הסופית של הגבישים, בדרכם למטה הם מתנגשים בטיפות מים סופר מקוררות ומתאחדים איתן, וגבישי הקרח גדלים עוד יותר.
י"א גבישי הקרח גדלים עד כדי כך שהם נופלים מבסיסו של הענן
י"ב אם לאורך הדרך עד לאדמה הטמפרטורה תהיה מתחת לאפס מעלות צלסיוס, גבישי הקרח ירדו כפתיתי שלג. אם הטמפרטורה מתחת לענן גבוהה מן האפס, יפשירו גבישי [הקרח וירדו כטיפות מים
י"ג. האזור שמתחת לענן עוין לטיפת המים /פתיתי השלג כי הלחות היחסית באזור זה נמוכה מ100%-,והטיפות/פתיתי שלג עלולים להתאדות. ככל שאורך הדרך שעושה הטיפה עד לאדמה ארוכה יותר והלחות היחסית בין בסיס הענן לאדמה נמוכה יותר, יתאדו יותר טיפות ופחות גשם יגיע לאדמה.

88. צורות משקעים ומדידת משקעים

89. צורות משקעים
כמות המים היכולה לרדת כמשקעים קטנה בממוצע עם קו הרוחב, 40 מ"מ ויותר באזור הטרופי הלח ( סמוך למשווה) ל-5 מ"מ ליד הקטבים.
עם ההתקדמות לעבר הקוטב, הטמפרטורות נמוכות יותר, שיעור ההתאדות קטן, כי האוויר קר וכמות המים היכולה לרדת כמשקעים קטנה יותר. ההיפך באזור המשווה.
משקעים מוגדרים כמים במצב צבירה נוזלי או מוצק הנופלים לאדמה
צורות המשקעים המוכרות הן :
גשם
דריזל
גשם קפוא
שלג
גרגרי קרח
ברד

90. צורות משקעים המשך 1.דריזל
טיפות קטנות, מ"מ, יורדות לאט מאד. הן קטנות כי נוצרו בעננים נמוכים – ענני סטרטוס, ולכן אין להן הזדמנות לגדול
ע"י התנגשות והתאחדות.
2.גשם
טיפות יותר גדולות מן הדריזל כי הוא נוצר בעננים גבוהים יותר, עבים יותר (נימבוסטרטוס וקומולוניבוס), לכן הטיפות יכולות
לגדול ע"י תהליך ההתנגשות וההתאחדות.
ככלל, טיפות היורדות מעננים חמים קטנות מטיפות הנופלות מעננים קרים. טיפות הנוצרות משילוב של התנגשות והתאחדות
ותהליך ברגרון גדולת יותר מטיפות הנוצרות רק ע"י התנגשות והתאחדות
3.גשם קפוא
זהו דריזל קפוא, שנוצר כשהגשם יורד משכבת אוויר בעלת טמפ. מתונה
בגובה ומגיע לשכבת אוויר רדודה בגובה פני הקרקע שהטמפ. בה נמוכה מ- C 0 0.
הטיפות נעשות סופר מקוררות וקופאות מיד במגע עם עצמים קרים.
כיסוי הקרח הנוצר שובר ענפי עצים וקורע חוטי חשמל ומשבש את התחבורה.
4.סליט
טיפות גשם קפואות. שכבת האוויר הקר הקרובה לקרקע כה עבה עד כי הטיפות קופאות לפני
הגיען לקרקע. גרגרי סליט קופצים כשהם נחבטים בקרקע וגשם קפוא לא.
5.ברד:
גושי קרח מעוגלים המאופיינים במבנה פנימי קונצנטרי כמו בצל. ברד מתפתח בסופות רעמים חזקות כשזרמי קונווקציה
חזקים מעבירים את גרגרי הקרח כלפי מעלה לאזור האמצעי והעליון של ענן הקומולונימבוס
גרגרי הקרח גדלים על ידי החברות עם טיפות מים סופר מקוררות. לבסוף הם הופכים כה כבדים עד כי זרמי
הקונוורציה לא יכולים להעלות אותם יותר והם יורדים לבסיס הענן וממנו אל האוויר שמתחת לענן בו הטמפרטורה
גבוהה מאפס מעלות צלסיוס. הגרגרים מתחילים להתמוסס אך אם הם גדולים די הצורך חלק מן הקרח יישאר ויגיע
כגרגרי ברד לארץ. קוטרם של מרבית גרגרי הברד לא עולה על 1 ס"מ. בסופות רעמים פראיות יכולים
להיווצר גרגרי ברד הרסניים בגודל של כדור גולף ויותר. הברד הרסנים במיוחד ליבולים.

91. ברד

92. צורות משקעים - המשך
4.שלג
אוסף גבישי קרח בצורת פתיתים משושים. לכל פתית צורה ייחודית משלו אך כולם משושים. פתיתי
השלג משתנים עם ריכוז אדי המים והטמפ. ויכולים להופיע כצלחות כוכבים עמודים ומחטים.
גודל הפתיתים תלוי:
בהימצאות אדי מים בתהליך גידול הגבישים,
ביעילות ההתנגשות של הגביש בדרכו למטה,
בטמפ- בטמפ. מאד נמוכה יש מעט אדי מים באוויר ולכן הפתיתים יהיו קטנים

93. פתיתי שלג משושים

94. מדידת משקעים
מד גשם:
עשוי גליל צר הנתון בתוך גליל רחב יותר כשמשפך דמוי חרוט הנתון בפתחו של הגליל הרחב מכוון את המים לפתחו של הגליל הצר
הגליל הצר מאפשר מדידת כמויות זעירות ביותר של גשם
יש לרוקן את הגליל הפנימי לעיתים קרובות אלא אם כן יש מתקן אוטומטי שעושה זאת
כמות הגשם הנאספת במיכל הצר נמדדת בעזרת סרגל מידה המכויל עשרונית בכל העולם פרט לארה"ב שם הוא מכויל באינצי'ם
מדי 24 שעות בשעה מסוימת מודדים את המים שהצטברו בגליל הצר
מדידת שלג:
מודדים את עומק השלג על הקרקע מפני הקרקע עד למפלס העליון שלו במרווחים
של 24 שעות בין תצפית לתצפית. כששלג חש יורד שממים על גבי הישן לוח שעליו
מצטבר השלג החדש. מודדים בתצפית הבאה את השלג מגובה הלוח.
מודדים את כמות המים שניתן להפיק מהמסת השלג שירד במד גשם. היחס הוא 10
ס"מ שלג מומס=1 ס"מ גשם.

95. מד גשם

96. השפעת האדם על ערפל ומשקעים

97. זריעת עננים
ממלחמה"ע II מחקר רב בנושא. זהו ניסיון לעודד היווצרות משקעים ע"י הכנסת גרעיני התעבות לתוך העננים בעיקר לעננים קרים.
המטרה – הגברת תהליך ברגרון בעננים שיש בהם מעט גבישי קרח
החומרים המוזרעים הם יודיד הכסף הדומה בתכונותיו לקרח או פחמן דו חמצני מוצק =קרח יבש.
גרגרי הקרח היבש קרים די הצורך כדי לגרום לטיפות המים הסופר מקוררות לקפוא והטיפות הקפואות מתפקדות כגלעינים גדלים והולכים.
ההזרעה נעשית ממטוסים ע"י זריקת לפידים המכילים יודיד הכסף או ע"י פיזור קרח יבש.
האם השיטה עוזרת? מן המחקרים עולה שסביר להניח שזריעת עננים יעילה במקרים מסוימים אך נפח המשקעים הנוסף בגלל ההזרעה לא ברור .
השאלה היא האם לא היה הגשם יורד ממילא.
האם אין בהזרעה חלוקה יותר אחידה של גשם על פני השטח או שיש בה ריכוז משקעים מראש במקום אחד על חשבון מקום אחר

98. פיזור ערפל, החלשת ברד פיזור ערפל:
ערפל מסוכן בנסיעה על פני הקרקע ובטיסה. גורם לנזקים במיליוני דולרים בשל דחית טיסות ואי נוחות לנוסעים. למרות חשיבות פיזור הערפל נעשה מעט בתחום בגלל סיבות כלכליות וטכניות.
שיטות מוכרות:
במלחמה"ע II הבריטים הצליחו בפיזור ערפל קרינתי חם שנוצר בטמפ גבוה מ- C 0 0. הופעלו מבערים לאורך מסלולי הטיסה, העלו את טמפ. האוויר, הורידו את הלחות היחסית , גרמו לערפל להתאדות. יקר מאד ומזהם את האוויר.
ניתן לסלק ערפל קרינתי גם ע"י מדחפי הליקופטרים היוצרים סירקולציה אנכית של אוויר. הם גורמים לאוויר החם יחסית והבלתי רווי הנמצא מעל שכבת הערפל להתערבב בערפל , הלחות היחסית יורדת והערפל מתאדה.
משתמשים גם בהזרעת עננים לפיזור ערפל. הגרעינים המוזרעים סופחים אדי מים וגרמים לירידה בלחות היחסית וטיפות הערפל מתאדות
החלשת ברד:
נזקי הברד עצומים. לכן רוצים למנוע את הגורם לגידול גרגרי הברד כלומר סילוק
טיפות המים הסופר מקוררות אותם סופחים גרגרי הברד במסעם בענן.
זורעים יודי הכסף באזור בו מתרחש עיקר הגידול של גרגרי הברד. המיקום נעשה
בעזרת מכ"ם. מגדילים בכך את כמות גרעיני ההתעבות המתחרים ביניהם על מס'
מוגבל של טיפות סופר מקוררות ולכן נוצרים גרגרי ברד קטנים .

100. תהליך ברגרון
א.מרבית המשקעים על פני הכדור יורדים באמצעות תהליך ברגרון.
ב.התהליך מתרחש בעננים קרים, שהטמפרטורה שלהם נמוכה מ0-מעלות צלסיוס.
ג.התהליך דורש נוכחות של:
>אדי מים
>גבישי קרח
>טיפות מים סופר מקוררות
ד.נוכחות גבישי הקרח אדי המים וטיפות המים הסופר מקוררות מתקיימת בעננים אנכיים.
ה.בחלקו העליון של הענן. מצויים גבישי קרח הנוצרים בטמפרטורה נמוכה מ מעלות צלסיוס, ולכן ימצאו בגובה.
במרכז הענן, שבו הטמפרטורות הן בין -10 מעלות צלסיוס ל-20- מעלות צלסיוס,
מצויה תערובת של גבישי קרח וטיפות מים סופר מקוררות.
בחלקו הנמוך יותר של הענן, בטמפרטורה של בין 0 ל-9- מעלות צלסיוס מצויות רק טיפות מים סופר מקוררות.
התנגשות התאחדות
א.קורה רק בעננים חמים
שהטמפרטורה בהם מעל
לנקודת הקפאון.
ב.עננים אלה מורכבים מטיפות במצב צבירה נוזלי (מים).
ג.כדי שייווצר גשם בענן כזה צריכות להיות בו טיפות ענק שקוטרן כ40- מיקרון, הנוצרות כנראה מהתעבות על גרעיני התעבות שהם גבישי מלח מן הים.
ד.לטיפת מים גדולה מהירות סופית גבוהה יותר מטיפת מים קטנה.תוך כדי נפילה טיפת המים מתנגשת עם טיפות יותר קטנות מתאחדת אתן וגדלה.
ה.תהליך ההתנגשות וההתחברות קורה פעמים רבות מאד עד כי הטיפה נופלת מן הענן כטיפת גשם.

101. טרופופאוזה.
טמפרטורה
גבישי קרח
טיפות סופר מקוררות וגבישי קרח
מים
מים
עננים חמים
עננים קרים

102. תערובת של טיפות מים סופר מקוררות וגבישי קרח
תהליך ברגרון – המשך
ו. עיקרו של תהליך ברגרון - היווצרות גבישי קרח על חשבון טיפות מים סופר מקוררות.
כדי להבין כיצד נוצרים גבישי קרח על חשבון טיפות מים סופר מקוררות יש להבין מס' תנאים:
1.בענן אנכי מס' גרעיני ההתעבות יוצרי טיפות המים גדול בהרבה ממס' גרעיני ההתעבות יוצרי גבישי קרח, לפיכך בענן אנכי יותר טיפות מים סופר מקוררות מגבישי קרח.
2.ככלל , בטמפרטורות הנמוכות מ- 0 מעלות צלסיוס, מולקולות מים מתאדות ביתר קלות ממים במצב נוזל מאשר מקרח -מצב מוצק. זאת, משום שהקשר בין המולקולות הדוק יותר במצב מוצק מאשר במצב הנוזלי.
מבנה ענן אנכי
גבישי קרח
טמפרטורה: C
לחות יחסית:110%
תערובת של טיפות מים סופר מקוררות וגבישי קרח
C C
טיפות מים סופר מקוררות
C00 - C 0 9 -
לחות יחסית 100%

103. תערובת של טיפות מים סופר מקוררות וגבישי קרח
תהליך ברגרון – המשך
3.הלחות היחסית במרכז הענן , באזור של תערובת גבישי קרח וטיפות מים סופר מקוררות היא לחות רוויה 100%.
4.הלחות היחסית בגובה באזור גבישי הקרח היא 110% , דהיינו מצב של רוויה עודפת.
ז.אחרי שהבנו את התנאים נסביר את המנגנון של גידול גבישי קרח על חשבון טיפות מים סופר מקוררות.
במצב של רוויה עודפת באזור גבישי הקרח, אדי המים ממריאים והופכים לקרח כשגבישי הקרח הקיימים, מהווים לגביהם גרעיני התעבות (המראה). כתוצאה מכך גבישי הקרח גדלים.
ח.ההמראה מקטינה את כמות אדי המים בענן ומורידה את הלחות היחסית בענן. כתוצאה מכך, הלחות היחסית של האוויר מסביב לטיפות המים הסופר מקוררות יורדת אל פחות מ100%- במצב זה טיפות המים הסופר מקוררות מתאדות.
מכאן נובעות שתי תוצאות:
1.גבישי הקרח גדלו וכמות הטיפות הסופר מקוררות פחתה
.(עיקרו של תהליך ברגרון).
2.התאדות טיפות המים הסופר מקוררות הגדילה את כמות
אדי המים בענן, מכאן בסביבתם של גבישי הקרח הלחות
היחסית היא שוב 110%. וחוזר חלילה. מכאן, מדובר בתהליך מחזורי.
ט. בעננים אנכיים קיימת דרך נוספת בה פוחתת כמות טיפות
המים הסופר מקוררות וגבישי הקרח גדלים
הטיפות הסופר מקוררות מגיעות לסביבת גבישי הקרח באמצעות המשבים העולים החזקים. המגע בין הטיפות הסופר מקוררות לבין גבישי הקרח הופך את הטיפות הסופר מקוררות לקרח. כתוצאה מכך גבישי הקרח גדלים וכמות הטיפות הסופר מקוררות קטנה.
מבנה ענן אנכי
גבישי קרח
טמפרטורה: C
לחות יחסית:110%
תערובת של טיפות מים סופר מקוררות וגבישי קרח
C C
טיפות מים סופר מקוררות
C00 - C 0 9 -
לחות יחסית 100%

104. תהליך ברגרון – המשך
י.ככל שגבישי הקרח ילכו ויגדלו תגדל המהירות הסופית של הגבישים, בדרכם למטה הם מתנגשים בטיפות מים סופר מקוררות ומתאחדים איתן, וגבישי הקרח גדלים עוד יותר.
י"א גבישי הקרח גדלים עד כדי כך שהם נופלים מבסיסו של הענן
י"ב אם לאורך הדרך עד לאדמה הטמפרטורה תהיה מתחת לאפס מעלות צלסיוס, גבישי הקרח ירדו כפתיתי שלג. אם הטמפרטורה מתחת לענן גבוהה מן האפס, יפשירו גבישי [הקרח וירדו כטיפות מים
י"ג. האזור שמתחת לענן עוין לטיפת המים /פתיתי השלג כי הלחות היחסית באזור זה נמוכה מ100%-,והטיפות/פתיתי שלג עלולים להתאדות. ככל שאורך הדרך שעושה הטיפה עד לאדמה ארוכה יותר והלחות היחסית בין בסיס הענן לאדמה נמוכה יותר, יתאדו יותר טיפות ופחות גשם יגיע לאדמה.

105. צורות משקעים ומדידת משקעים

106. צורות משקעים
כמות המים היכולה לרדת כמשקעים קטנה בממוצע עם קו הרוחב, 40 מ"מ ויותר באזור הטרופי הלח ( סמוך למשווה) ל-5 מ"מ ליד הקטבים.
עם ההתקדמות לעבר הקוטב, הטמפרטורות נמוכות יותר, שיעור ההתאדות קטן, כי האוויר קר וכמות המים היכולה לרדת כמשקעים קטנה יותר. ההיפך באזור המשווה.
משקעים מוגדרים כמים במצב צבירה נוזלי או מוצק הנופלים לאדמה
צורות המשקעים המוכרות הן :
גשם
דריזל
גשם קפוא
שלג
גרגרי קרח
ברד

107. צורות משקעים המשך 1.דריזל
טיפות קטנות, מ"מ, יורדות לאט מאד. הן קטנות כי נוצרו בעננים נמוכים – ענני סטרטוס, ולכן אין להן הזדמנות לגדול
ע"י התנגשות והתאחדות.
2.גשם
טיפות יותר גדולות מן הדריזל כי הוא נוצר בעננים גבוהים יותר, עבים יותר (נימבוסטרטוס וקומולוניבוס), לכן הטיפות יכולות
לגדול ע"י תהליך ההתנגשות וההתאחדות.
ככלל, טיפות היורדות מעננים חמים קטנות מטיפות הנופלות מעננים קרים. טיפות הנוצרות משילוב של התנגשות והתאחדות
ותהליך ברגרון גדולת יותר מטיפות הנוצרות רק ע"י התנגשות והתאחדות
3.גשם קפוא
זהו דריזל קפוא, שנוצר כשהגשם יורד משכבת אוויר בעלת טמפ. מתונה
בגובה ומגיע לשכבת אוויר רדודה בגובה פני הקרקע שהטמפ. בה נמוכה מ- C 0 0.
הטיפות נעשות סופר מקוררות וקופאות מיד במגע עם עצמים קרים.
כיסוי הקרח הנוצר שובר ענפי עצים וקורע חוטי חשמל ומשבש את התחבורה.
4.סליט
טיפות גשם קפואות. שכבת האוויר הקר הקרובה לקרקע כה עבה עד כי הטיפות קופאות לפני
הגיען לקרקע. גרגרי סליט קופצים כשהם נחבטים בקרקע וגשם קפוא לא.
5.ברד:
גושי קרח מעוגלים המאופיינים במבנה פנימי קונצנטרי כמו בצל. ברד מתפתח בסופות רעמים חזקות כשזרמי קונווקציה
חזקים מעבירים את גרגרי הקרח כלפי מעלה לאזור האמצעי והעליון של ענן הקומולונימבוס
גרגרי הקרח גדלים על ידי החברות עם טיפות מים סופר מקוררות. לבסוף הם הופכים כה כבדים עד כי זרמי
הקונוורציה לא יכולים להעלות אותם יותר והם יורדים לבסיס הענן וממנו אל האוויר שמתחת לענן בו הטמפרטורה
גבוהה מאפס מעלות צלסיוס. הגרגרים מתחילים להתמוסס אך אם הם גדולים די הצורך חלק מן הקרח יישאר ויגיע
כגרגרי ברד לארץ. קוטרם של מרבית גרגרי הברד לא עולה על 1 ס"מ. בסופות רעמים פראיות יכולים
להיווצר גרגרי ברד הרסניים בגודל של כדור גולף ויותר. הברד הרסנים במיוחד ליבולים.

108. ברד

109. צורות משקעים - המשך
4.שלג
אוסף גבישי קרח בצורת פתיתים משושים. לכל פתית צורה ייחודית משלו אך כולם משושים. פתיתי
השלג משתנים עם ריכוז אדי המים והטמפ. ויכולים להופיע כצלחות כוכבים עמודים ומחטים.
גודל הפתיתים תלוי:
בהימצאות אדי מים בתהליך גידול הגבישים,
ביעילות ההתנגשות של הגביש בדרכו למטה,
בטמפ- בטמפ. מאד נמוכה יש מעט אדי מים באוויר ולכן הפתיתים יהיו קטנים

110. פתיתי שלג משושים

111. מדידת משקעים
מד גשם:
עשוי גליל צר הנתון בתוך גליל רחב יותר כשמשפך דמוי חרוט הנתון בפתחו של הגליל הרחב מכוון את המים לפתחו של הגליל הצר
הגליל הצר מאפשר מדידת כמויות זעירות ביותר של גשם
יש לרוקן את הגליל הפנימי לעיתים קרובות אלא אם כן יש מתקן אוטומטי שעושה זאת
כמות הגשם הנאספת במיכל הצר נמדדת בעזרת סרגל מידה המכויל עשרונית בכל העולם פרט לארה"ב שם הוא מכויל באינצי'ם
מדי 24 שעות בשעה מסוימת מודדים את המים שהצטברו בגליל הצר
מדידת שלג:
מודדים את עומק השלג על הקרקע מפני הקרקע עד למפלס העליון שלו במרווחים
של 24 שעות בין תצפית לתצפית. כששלג חש יורד שממים על גבי הישן לוח שעליו
מצטבר השלג החדש. מודדים בתצפית הבאה את השלג מגובה הלוח.
מודדים את כמות המים שניתן להפיק מהמסת השלג שירד במד גשם. היחס הוא 10
ס"מ שלג מומס=1 ס"מ גשם.

112. מד גשם

113. השפעת האדם על ערפל ומשקעים

114. זריעת עננים
ממלחמה"ע II מחקר רב בנושא. זהו ניסיון לעודד היווצרות משקעים ע"י הכנסת גרעיני התעבות לתוך העננים בעיקר לעננים קרים.
המטרה – הגברת תהליך ברגרון בעננים שיש בהם מעט גבישי קרח
החומרים המוזרעים הם יודיד הכסף הדומה בתכונותיו לקרח או פחמן דו חמצני מוצק =קרח יבש.
גרגרי הקרח היבש קרים די הצורך כדי לגרום לטיפות המים הסופר מקוררות לקפוא והטיפות הקפואות מתפקדות כגלעינים גדלים והולכים.
ההזרעה נעשית ממטוסים ע"י זריקת לפידים המכילים יודיד הכסף או ע"י פיזור קרח יבש.
האם השיטה עוזרת? מן המחקרים עולה שסביר להניח שזריעת עננים יעילה במקרים מסוימים אך נפח המשקעים הנוסף בגלל ההזרעה לא ברור .
השאלה היא האם לא היה הגשם יורד ממילא.
האם אין בהזרעה חלוקה יותר אחידה של גשם על פני השטח או שיש בה ריכוז משקעים מראש במקום אחד על חשבון מקום אחר

115. פיזור ערפל, החלשת ברד פיזור ערפל:
ערפל מסוכן בנסיעה על פני הקרקע ובטיסה. גורם לנזקים במיליוני דולרים בשל דחית טיסות ואי נוחות לנוסעים. למרות חשיבות פיזור הערפל נעשה מעט בתחום בגלל סיבות כלכליות וטכניות.
שיטות מוכרות:
במלחמה"ע II הבריטים הצליחו בפיזור ערפל קרינתי חם שנוצר בטמפ גבוה מ- C 0 0. הופעלו מבערים לאורך מסלולי הטיסה, העלו את טמפ. האוויר, הורידו את הלחות היחסית , גרמו לערפל להתאדות. יקר מאד ומזהם את האוויר.
ניתן לסלק ערפל קרינתי גם ע"י מדחפי הליקופטרים היוצרים סירקולציה אנכית של אוויר. הם גורמים לאוויר החם יחסית והבלתי רווי הנמצא מעל שכבת הערפל להתערבב בערפל , הלחות היחסית יורדת והערפל מתאדה.
משתמשים גם בהזרעת עננים לפיזור ערפל. הגרעינים המוזרעים סופחים אדי מים וגרמים לירידה בלחות היחסית וטיפות הערפל מתאדות
החלשת ברד:
נזקי הברד עצומים. לכן רוצים למנוע את הגורם לגידול גרגרי הברד כלומר סילוק
טיפות המים הסופר מקוררות אותם סופחים גרגרי הברד במסעם בענן.
זורעים יודי הכסף באזור בו מתרחש עיקר הגידול של גרגרי הברד. המיקום נעשה
בעזרת מכ"ם. מגדילים בכך את כמות גרעיני ההתעבות המתחרים ביניהם על מס'
מוגבל של טיפות סופר מקוררות ולכן נוצרים גרגרי ברד קטנים .