1. מצגות
קלריטה ואפרים
נחשי ישראל

2. הנחשים (שם מדעי: Serpentes) הם תת-סדרה בסדרת הקשקשאים השייכת למחלקת הזוחלים. המייחד את הנחשים מיתר הזוחלים הוא היעדר הגפיים והעפעפיים .
בקבוצה זו כלולות ארבע על-משפחות:
על-משפחת נחשי נהרות (Acrochordoidea)
על-משפחת זעמנים (Colubroidea)
על-משפחת נחשים קמאים (Henophidia)
על-משפחת נחשילים (Typhlopoidea)

3. אנטומיה
הנחשים, כשאר הקשקשאים, עטויים במעטה קשקשים מחומר קרני, אשר אותו משילים מספר פעמים בתקופת חייהם. העור הישן נקרא "נֶשֶׁל" (כך גם אצל תולעים וחרקים אחרים). עקב התארכות גופם, איבריהם הפנימיים של הנחשים מאורכים, וגם האיברים הזוגיים סדורים אחד אחרי השני ולא זה לצד זה.
שכבת העור החיצונית של הזוחלים עשויה קרנית דקיקה אך צפופה של תאים מתים. שכבה זו מתקלפת ונושרת מפעם לפעם ומוחלפת בשכבה חדשה הנוצרת תחתיה. תהליך זה מכונה "התנשלות". שכבת העור הקרנית נפרדת לאט לאט מעל עורו של הנחש, אך עדיין נותרת במקומה, מכסה ומגינה על האפידרמיס החדש המסיים את התהוותו. בשלב זה חודר נוזל נסיובי כחלחל או אפור כחלחל אל המרווח שבין האפידרמיס הישן לאפידרמיס החדש. ימים אחדים לפני ההתנשלות רואים את הנוזל הנסיובי דרך משקפי העיניים הדסקיות השקופות, אשר גם הן נפרדו מעל המשקפיים החדשים. צבע העיניים אז כחלחל עכור.

4. איבריהם הפנימיים של הנחשים מאורכים, וגם האיברים הזוגיים סדורים אחד אחרי השני ולא זה לצד זה. בעזרת מערכת שרירים חזקה ומאה עד 400 חוליות מתפתל הנחש וכך מתקדם.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד באנרגיה ומשאירה חותם ברור על החול. בצורת קו המזכיר מקל סבא. בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה של הזנב. זו מסמנת גם את כיוון התנועה בצילום: תנועת העכנים בחול

5. שלד נחש

6. לנחשים אוזן פנימית בלבד ולכן מסוגלים לשמוע בעיקר זעזועים בקרקע ואת רוב הצלילים אינם שומעים כלל. ראיית הנחשים גם היא אינה מיטבית. ישנם נחשים כמו העכסן האמריקני אשר מסוגלים לחוש בקרינה תת-אדומה וזאת באמצעות גומות חישה מיוחדות הממוקמות בין העיניים לנחיריים. הנחשים הם בעלי חוש ריח מפותח ביותר, והוא חושם המרכזי. הנחש מוציא את לשונו ואוסף את מולקולות הריח ומעבירם ל"איבר יעקובסון" הנמצא בחִכּם העליון. איבר יעקובסון משדר את אותות הריח למוח.
באזור שבו נמצא אגן הירכיים אצל שאר הקשקשאים (לטאות לדוגמה) , נמצא הביב. הביב הוא חור שמשמש את הקשקשאים הן כפתח המין והן להפרשות שתן וצואה. כשאר הקשקשאים, לזכר שני אברי מין.
Anatomy of a snake esophagus, 2 trachea, 3 tracheal lungs, 4 rudimentary left lung, 5 right lung, 6 heart, 7 liver, 8 stomach, 9 air sac, gallbladder, 11 pancreas, spleen, 13 intestine, testicles, 15 kidneys.

7. טמפרטורת גופם של הנחשים תלויה במקורות חיצוניים בשל רמת מטבוליזם נמוכה יחסית, ועל כן מווסתת באמצעים התנהגותיים בעיקרם. כפועל יוצא מכך רמת פעילותם תלויה בטמפרטורת הסביבה; כשהטמפרטורה עולה, עולה רמת פעילותם ולחלופין. אך כאשר הטמפרטורה גבוהה מדי, רמת פעילותם לא תעלה אלא תרד, כיוון שהם אינם פעילים בתנאים קיצוניים.
נחשים גדלים במהירות עד התבגרותם, אך גדילתם נמשכת גם לאחר ההתבגרות, במשך כל ימי חייהם, בדומה לבעלי חיים רבים שאינם יונקים. גְדול הנחשים הוא הפיתון המרושת, שארכו עשוי להגיע עד לכ־10 מטרים, והכבד ביותר הוא האנקונדה הירוקה.
אנקונדה ירוקה

8. Jony
רבייה
נחשים מתרבים בדרך כלל בעונת קיץ או באביב. הנקבה משחררת פרומונים המושכים אליה את הזכרים. הזכרים מתלפּפים סביב הנקבה בתופעה הנקראת "כדור הזדווגות". לא ברור כיצד בוחרת הנקבה את הזכר, אך לאחר מכן מתיישר אחד הזכרים מתחת לנקבה במקביל לה ומפרה אותה.
הנקבה מְטילה בין 2 ל־100 ביצים, תלוי בזן הנחש. הביצים מוארכות, רכות ודקות. לאחר חודש עד חודשיים בוקעים הצאצאים מן הביצים בעזרת שן מיוחדת (שנקראת שן הביצה) אשר נושרת לאחר הבקיעה. בכמה מיני נחשים שומרות הנקבות את הביצים עד לבקיעתן בגופן ומשריצות את צאצאיהן.
שני זעמנים שחורים זכרים רבים על טריטוריה. בצילום ניתן לראות כיצד הזכרים נאבקים בצורה לא אלימה לקבוע מי ארוך יותר ובכך קובעים מי יכול לזכות בבעלות על הטריטוריה. הזיווג עצמו נעשה בצנעה במקום מסתור. 

9. תזונה מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
הנחשים אוכלי בשר. נחש הבחנינים החי בדרום־מזרח אסיה הוא היחיד אשר מגוון את ארוחותיו בפרות ובמזון צמחי. הקטנים שבנחשים אוכלים חרקים, והגדולים שבהם (כמו האנקונדה) ניזונים אף מחזירים, וקפיברות*. בשל היותם פויקילותרמיים**, נחשים מעכלים את מזונם לאט, ולכן גם אוכלים לעתים רחוקות יחסית. האנקונדה החיה בדרום אמריקה אוכלת בממוצע אחת לשישה חודשים.
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
*קפיברה הוא הגדול במכרסמים. הקפיברה נמצא בטבע בדרום אמריקה בלבד.
**הטרותרמיות (לעתים פּוֹיקִילוֹתֶרְמִיוּת) היא התכונה המאפיינת אורגניזמים שטמפרטורת גופם עוקבת באופן פסיבי אחר טמפרטורת הסביבה שלהם.

10. ציד הכשה - המתה באמצעות ארס.
נחשים משתמשים בשיטות ציד שונות ומגוונות כהתחפרות והסוואה. את טַרְפָּם הם ממיתים בשתי דרכים מרכזיות:
הכשה - המתה באמצעות ארס.
רק כ-400 מבין 2800 מיני הנחשים בעולם הם ארסיים. ההכשה נעשית בשתי דרכים:
נשיכה בשִני ארס חלולות אשר קרוב לקצותיהן ישנו חור דרכו זורם הארס (כמו מזרק). לנחשים הארסיים יש שני סוגים של שיניים: שיניים קבועות (בדומה לשני האדם) ושיניים ציריות אשר יכולות להתקפל בשעה שפיו של הנחש סגור. כאשר הוא פוער את פיו לקראת הכשה, הן נשלפות. נחשים בעלי שני ארס קבועות אינם מכישים אלא נושכים.
נשיכה בשִני ארס אחוריות מרזביות אשר בהן חריץ בצורת מרזב לאורכה של השן. עם שיניים כאלה הנחש צריך להחזיק את טַרְפּוֹ זמן ממושך יחסית כדי להבטיח כניסת הארס פנימה. נחשים בעלי שיניים מרזביות נקראים נחשים תת-ארסיים או חצי ארסיים.

11. חֶנֶק - המתה באמצעות כריכת הגוף על הטרף וחסימת דרכי הנשימה.
נחשים ההורגים את טרפם בחנק הם נחשים שאינם ארסיים. נחשים אלה כורכים עצמם סביב טרפם בתנועה מהירה ולוחצים על בית חזהו כך שכל פעם שהוא מוציא אוויר הם מהדקים את לחיצתם ויוצרים מצב חנק יעיל שבסופו של דבר מביא לחנק הטרף ולמותו. הנחש יחנוק את טרפו עד שיפסיק לחוש בדופק.
Carpet python constricting and consuming a chicken.

12. Common Egg-eating Snake, Dasypeltis scabra, with an egg in its throat.
Dasypeltis is a genus of colubrid snakes. It is one of only two taxonomic groups of snakes known to have adapted to feed exclusively on eggs.
Common Egg-eating Snake, Dasypeltis scabra, with an egg in its throat.

13. חיוואי בדרך לאכילת הנחש שלקד.
אויבים
לנחשים שבטבע יש לא מעט אויבים שמסוגלים להתעמת אתם. עליהם נמנים החיוויאי, החתול, גירית הדבש שאף פיתחה עמידות לרעלי נחשים מהמסוכנים כפתן וקוברה. הקיפוד והנמייה שפיתחו חוסן לארס הצפעים.
חיוואי בדרך לאכילת הנחש שלקד.

14. פתן שחור Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד. הראש רחב במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל: מדבר יהודה, בקעת ים המלח, הנגב והערבה.
סכנה לאדם: נחש ארסי! הכשתו מסוכנת לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.

15. תפוצת הנחשים בישראל בישראל 41 מיני נחשים המחולקים ל־7 משפחות: פתניים
צפעוניים
שרפיים
זעמניים
חנקיים
נחשיליים
נימוניים
נחשים ארסיים בישראל:
צפע ארצישראלי
פתן שחור - (Walterinnesia aegyptia)
צפע ארצישראלי - (Vipera palaestina)
אפעה מגוון - (Echis coloratus)
צפע החרמון - (Vipera Bornmulleri)
עכן גדול - (Cerastes gasperettii)
עכן החרטומים - (Cerastes cerastes)
עכן קטן - (Cerastes vipera)
שפיפון הנגב - (Pseudocerastes fieldi)
שרף עין גדי - (Atractaspis engadensis)
נחשים תת־ארסיים בישראל:
ארבע קו מצוי - (Psammophis schokari)
ארבע קו מצרי
עין חתול חברבר - (Telescopus fallax)
עין חתול אפור - (Telescopus hoogstraali)
עין חתול אדמדם
מחרוזן דו-גוני
נחש הכיפה
תלום קשקשים מצוי - (Malpolon monspessulanus)
תלום קשקשים מדברי - (Malpolon moilensis)

16. משפחת השלוונים בישראל:
שלוון כתמים
שלוון טלוא ראש
שלוון שחור ראש
שלוון קווים
שלוון קולר
משפחת הזעמניים בישראל:
זעמן שחור (Coluber jugularis)
זעמן זיתני (Coluber najadum)
זעמן מטבעות (Coluber ravergieri)
זעמן יפהפה
זעמן אוכפים
זעמן דק
מטבעון מדברי (Spalerosophis diadema)
משפחת החנקים בישראל:
חנק משריץ (Eryx jaculus)
משפחת הכרכנים בישראל:
כרכן קרינים (Elaphe quatorlinearis)
כרכן חלק
מינים נוספים בישראל:
נחש מים משובץ (Natrix tessellata)
הנחש הגדול ביותר בישראל הוא זעמן שחור ממשפחת הזעמניים, אורכו המרבי הוא כ-2.40 מ'.

17. צפע ארצישראלי Vipera palaestinae
הוא נחש ארסי החי בצפון ישראל ובמרכזה, בסוריה, בירדן ובלבנון. זהו הנחש הארסי הנפוץ ביותר בישראל, והאחראי העיקרי לרוב המכריע של מקרי ההכשה המתרחשים מעת לעת.
לצפע הארצישראלי גוף רחב יחסית, והוא מסתיים בזנב קצר. אורכו של הנחש מגיע ל־1.35 מטרים. צבע הגב צהבהב ועליו פס עקלתון כהה, המתמשך מקצה הזנב עד הראש הרחב שצורתו משולשת (פס זה יכול להראות לעתים גם כמעוינים מחוברים).

18. ארס הצפע
ארס הצפע הארצישראלי הוא ארס המוטוקסי, והוא פוגע בכלי הדם ובמערכת הלימפה. הארס גורם להמסה של רקמות, ולמעשה הוא משמש לא רק לקטילת הקורבן, אלא מהווה גם חלק מתהליך העיכול, שכן הוא הופך את כל הרקמות הרכות בגוף למעין "מרק" וכך כל מה שנותר לנחש לעשות הוא לבלוע את הקורבן המת ולעכל אותו לאט וביסודיות. החלקים הבלתי אכילים כגון פרווה, ייפלטו מאוחר יותר בצואתו של הנחש.
תפוצה
הצפע הוא נחש פעיל לילה, ואזורי מחייתו המובהקים הם החבל הים תיכוני, לרבות הגליל, הגולן העמקים וכן מישור החוף. הוא אינו מצוי בפסגת החרמון, שבה מצוי צפע החרמון (V. bornmuelleri), וכן לא באזורי המדבר, בהם מצויים נחשים אחרים (שאחדים מהם קרובי משפחתו).

19. הצפע הארצישראלי והאדם תזונה
הצפע הארצישראלי ניזון בעיקר ממכרסמים, קרפדות, ובעלי חיים קטנים אחרים. הוא ניחן ביכולת טיפוס מרשימה למדי, המאפשרת לו לאכול גם גוזלים וציפורים. בשעות היום עשוי הצפע להימצא בפינות קרירות שונות: מתחת לשיחים, סלעים או קפלי קרקע שונים.
הצפע הארצישראלי והאדם
בשל סוג הטרף שלו ואזור המחייה שלו, הצפע הוא נחש נפוץ יחסית באזורים מיושבים, ואין זה נדיר למצוא אותו סמוך לאתרי בניה, רפתות, לולים, ובמקרים מסוימים בתוך הבית. הכשה של צפע תגרום לכאב חזק מאוד באיבר המוכש. כעבור זמן מה יתנפח האיבר המוכש ובהמשך הוא ישחיר ויתפתחו בו שלפוחיות המלאות בנוזל. בסופו של דבר עלול הנפגע לפתח הלם, שיכול להסתיים בקטיעת הגף המוכשת, או אפילו במוות. הטיפול המקובל היום להכשת הצפע כולל את הרגעת הנפגע, קיבוע הגף המוכשת והשכבת הנפגע במקום קריר ומוצל עד לפינויו במהירות האפשרית לבית החולים הקרוב, לקבלת נסיוב.
לצפע הארצישראלי תכונה ייחודית בין כל בני משפחת הצפעוניים: זהו הצפע היחיד המביא צאצאים לעולם באמצעות הטלת ביצים ולא באמצעות השרצת ולדות חיים.

20. צפע החרמון (Vipera bornmuelleri) הוא נחש ארסי, האנדמי לאזורים ספורים בהרי הלבנון, בסוריה, בחרמון הסורי והישראלי וייתכן שאף במספר אתרים נוספים ברמת הגולן. ככלל, בית הגידול שלו נמצא בגובה רב, בין 1,500 ל-3,000 מטרים בערך. צפע החרמון משתייך לסוג צפע שבמשפחת הצפעוניים.
מבחינה גנטית, צפע החרמון קרוב לצפע הארצישראלי, אולם הוא קטן ממנו וצבעיו שונים. צבעו הכללי אפור עם כתמי רוחב שחורים. משקלו של פרט בוגר נע בין 200 ל-270 גרמים ואורכו המרבי בסביבות סנטימטרים. הגוף רחב ועבה יחסית, והראש משולש בצורתו, בדומה לראשם של חלק ניכר מהנחשים הארסיים. מעל כל עין קיים מעין מבנה קשקשים המסוכך עליה.

21. אפעה מגוון - Echis coloratus
האפעה המגוון משתמש בנקיקים, באבנים, בסלעים, ובמחילות מוכנות. הנקבה מטילה 6 עד 10 ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים הצעירים בוקעים אחרי 50 יום. גודל הביצים 36 על 21 מילימטר והמשקל הממוצע 9 גרם. הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה. הצעירים מגיעים לבגרות לאחר 4 שנים. אורך החיים של האפעה כעשר שנים

22. הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים, הצעירים ניזונים בעיקר מלטאות.
שפיפון הנגב Pseudocerastes persicus fieldi: הוא נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב, סיני, מצרים, ירדן, דרום-מערב עיראק, סוריה וערב הסעודית, בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש, וצבעו הכללי צהוב, ועל גבו כתמים חומים בעלי הילות בהירות. קצה זנבו שחור. אורכו מטר, ומשקלו כ-500 גרם. מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ", לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים, הצעירים ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות. הנקבה מטילה כ-20 ביצים, הבוקעות כעבור חודש לערך.

23. שפיפון הנגב Pseudocerasetes persicus תפוצה בישראל: מרכז הנגב והערבה.
תיאור: צבעו חום בהיר, על גבו כתמים מלבניים כהים מן הרקע, ראשו משלוש ומעל עינו בליטות בצורת "קרניים" קטנות.
תפוצה בישראל: מרכז הנגב והערבה.
סכנה לאדם: נחש ארסי! הכשה מלווה בשלל תסמינים, אך כנראה שאינו קטלני לאדם.

24. עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן. העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד. חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר. פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר, רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף, צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום. הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .

25. לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא. הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה. העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר הוא מחופר, ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.

26. עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ. הלשון השלופה משמשת להרחה. מולקולות הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר ההרחה, "איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור. בניגוד לעכן הגדול הוא שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו. בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.

27. עכן חרטומים Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן. עכן קטן הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו המירבי 40 ס"מ. תפוצתו המרכזית במדבר סהרה, ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני ומערב הנגב. עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי של כ-90 ס"מ. תפוצתו דומה לזו של העכן הקטן. מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה קשקש ארוך, דמוי נוצה, שתפקידה איננו ידוע. עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75 ס"מ. תפוצתו המרכזית חצי האי ערב, ומשתרעת מערבה עד לחולות של עמק הערבה.

28. עכן חרטומים (Cerastes cerastes)

29. שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור, דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל: בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה, מדבר יהודה, מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי: עד כ-80 ס"מ.
סכנה לאדם: נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש לצדדים ודקירה בשן אחת. הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.

30. שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41 מיני נחשים בישראל ישנם 9 מיני נחשים ארסיים. מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים לאדם והם הצפע הארצישראלי, האפעה המגוון ושרף עין גדי (או בשמו השני צפעון שחור).

31. זעמן שחור (Coluber jugularis)
נחש ממשפחת הזעמניים השייך לקבוצת התת-ארסיים. לקבוצה זו בלוטות ארס קטנות והכשת הטרף מתבצעת כאשר הוא נמצא כבר בלועם. הזעמן השחור הוא הנחש הגדול בישראל - אורכו המירבי מגיע ל-2.5 מטר. משקלו הוא 2 ק"ג בממוצע. צבע הנחש הבוגר הוא שחור מבריק ואחיד ומתחת לשפתו התחתונה ישנם כתמים לבנים המסייעים להבדלה בין נחש לנחש. צבע הנחש הצעיר אינו כשל הבוגר צבעו הוא אפרפר-חום.
שני זעמנים שחורים זכרים רבים על טריטוריה על שביל בנחל רבידה

32. זעמן שחור צעיר

34. זעמן זיתני Coluber najadum
נחש בהיר דקיק וזריז. הצבע נע בין צבע בז' בהיר, חום או ירוק, הראש חום אדמדם. על העורף מעין קולר בהמשכו (השליש הקדמי) מספר מצומצם של כתמים קטנים.
תפוצה בישראל: בכל האזורים הים-תיכוניים, מקו באר שבע וצפונה.

35. זעמן זיתני Coluber najadum
נחש בהיר דקיק וזריז. הצבע נע בין צבע בז' בהיר, חום או ירוק, הראש חום אדמדם. על העורף מעין קולר בהמשכו (השליש הקדמי) מספר מצומצם של כתמים קטנים.
תפוצה בישראל: בכל האזורים הים-תיכוניים, מקו באר שבע וצפונה.

36. זעמן מטבעות Coluber nummifer
מטה אסקלפיוס הוא סמלו של האל אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית הקדומה. הסמל מורכב מנחש הכרוך סביב מטה, והוא משויך לאסטרולוגיה ולריפוי.
זעמן מטבעות Coluber nummifer
נחש בצבעי חום אפור, על הגב דוגמא בולטת של כתמים בצבע כהה לרוב בצורת מטבעות הנבדלת מצבע הרקע. נפוץ במרכז אירופה, בצפון הים התיכון עד פרס, ביערות ובאזורים סלעיים ובמשק האדם. ניזון מיונקים קטנים, בעיקר מכרסמים שהוא חונק. הנקבה מטילה עד 25 ביצים בקיץ, הבוקעות לאחר כחודשיים. נחש זה היה סמל הבריאות והרפואה. ביוון וברומא הובאו נחשים למרחצאות ולמקומות מרפא ובצורה זו התרחבה תפוצתם. 

37. Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב. התמונה אינה ממחישה את צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר. נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים קונטרסטים.

38. זעמן האוכפים Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר באזורים סלעיים, אפיקי נחלים וחמדות. בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה. עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר. בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש. כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.

39. זעמן דק Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק. הזעמן לא נכרך סביב טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו. הם מתגוננים על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו לשמם הנרדף ביוונית (Zamenis – כועס מאוד).

40. (נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול. יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה בשל תצורת הכתמים על הגב. אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים. נחש זריז מאוד וחזק למדי. אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).

41. זעמן סיני Coluber sinai לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל: באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה, בנגב ובאילת. נחש נדיר מאוד.

42. נחש חולות חרטומן Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין. צבע הרקע חום בהיר ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים בצבע אדמדם. לאורך הגב כתמים כהים בעלי צורה אחידה. הראש רחב רק במעט מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי: עד כ-50 ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ. גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות חדרה.

43. תלום קשקשים מצוי - ((Malpolon monspessulanus
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר, על הגב דגם של כתמים חומים וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2 כתמים כהים.כאשר תלום קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).

44. כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם התנהגות המוכר מהקוברות: הוא מרים את פלג גופו הקדמי, וזוקפו באוויר. בזמן זה הוא מותח את הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם העור באזור זה וה"ראש" המדומה נראה גדול הרבה יותר מהראש האמיתי. הכתמים השחורים שבצידי הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל" את האויב ואולי אף להתחזות לקוברה). זה הוא נחש תת-ארסי (שיני הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני הארס. במקרה שארס כן מוזרק לגופו של האדם, הוא עלול להיות מסוכן ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות בנפש מנחש זה.
תלום קשקשים מדברי

45. תפוצה בארץ:כל רחבי הארץ פרט לחרמון.
Psammophis schokar
תפוצה בארץ:כל רחבי הארץ פרט לחרמון.
מאפיינים:נחש תת- ארסי דק וזריז. נחש הארבע קו פעיל במשך היום על פני הקרקע, בנוף פתוח וסבוך כאחד. הוא ניזון בעיקר מלטאות ושממיות, אך גם מחומטים ונחשים ולעתים נדירות גם ממכרסמים קטנים, ציפורי שיר וגוזלים. הארבע קו מחכה לטרפו כשפלג גופו העליון מורם מעל הקרקע בתצפית, כאשר הוא מבחין בטרף פוטנציאלי הוא פותח במרדף אחריו במטרה ללוכדו. הארבע קו מתגונן על ידי נשיכות, אך הן אינן מסוכנות לאדם.
ארבע קו מובהק

46. נחש כיפה - (Macroprotodon cucullatus)

47. ניזון לרוב מלטאות קטנות.
עין חתול חברבר Telescopus fallaxהוא נחש תת ארסי שכיח בישראל , נפוץ בעיקר בצפון הארץ ומרכזה. רוב הפרטים אינם גדלים מעל לכ-60 ס"מ.
ניזון לרוב מלטאות קטנות.
אישוניו מאונכים ומכן בא שמו (עין חתול). פעיל לילה.

48. עין-חתול אדמדם Telescopus dhara הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים גבוהים. הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה. חובב ציפורים וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית. בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי להגיע לענף אחר.

49. עין חתול אפור Telescopus hoogstralii דרום מדבר יהודה

50. תפוצה בישראל: מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץEryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע. הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת מכתמים אמורפים . הראש צר מהגוף והעיניים קטנות, (התאמה להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל: מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ

51. נחשיל חד ראש Typholops simoni אורך: עד 25 ס"מ

52. נחשיל מצוי

53. נימון דק בקן נמלים דרום מדבר יהודה
Leptotyphlops macrorhynchus

54. שלון טלוא ראש rothi Eirenis
נחש קטן ועדין, צבעו חום עד חום בהיר אחיד, מלבד ראשו שרובו שחור.

55. שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין, צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל: מרכז הארץ וצפונה, מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי: עד כ-55 ס"מ.

56. שלוון קווים
Eirenis Decemlineata

57. שלוון קולר
שלוון אזורים

58. כרכן קרינים Elaphe Quatourlineata

59. כרכן חלק

60. נחש מים משובץ
Natrix tessellata

61. באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים. בין השאר נפוצים האפעה, הפתן והשרף, וכמו כן שלושת העכנים (קטן, גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב. העכן הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצינו. נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי , העכן הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות. עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי. הכשתו חמורה ביותר אך עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל. השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב, למרות גודלו וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין הנחשים הארסיים בארץ.
זעמן זיתני

62. הנשל בנחשים
שכבת העור החיצונית של הזוחלים עשויה קרנית דקיקה אך צפופה של תאים מתים. שכבה זו מתקלפת ונושרת מפעם לפעם ומוחלפת בשכבה חדשה הנוצרת תחתיה. תהליך זה מכונה "התנשלות". שכבת העור הקרנית נפרדת לאט לאט מעל עורו של הנחש, אך עדיין נותרת במקומה, מכסה ומגינה על האפידרמיס החדש המסיים את התהוותו. בשלב זה חודר נוזל נסיובי כחלחל או אפור כחלחל אל המרווח שבין האפידרמיס הישן לאפידרמיס החדש. ימים אחדים לפני ההתנשלות רואים את הנוזל הנסיובי דרך משקפי העיניים הדסקיות השקופות, אשר גם הן נפרדו מעל המשקפיים החדשים. צבע העיניים אז כחלחל עכור.

63. מקורות: http://snake-id.com/snake_id.php
הספרייה ווירטואלית של מטח, דרך נחשים:
האתר של גאי חיימוביץ, לוקד נחשים:
טבע-חברה-חינוך, אילן נרינסקי
תצפית לעולם הטבע:
האתר של אביעד, לוקד נחשים:
פורום שמירת טבע, קהילות תפוז:
icb-reptiles:
ויקיפדיה:
אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו:
בישראל

64. הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים, חזזיות, פטריות, עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים, ענברים, צבים ימיים ויבשתיים, חשופיות ים, קיפודי ים,
כוכבי ים, צמחים טורפים, מושית השבע ועוד...):
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
נשמח לתגובות