1. זכויות סוציאליות

2. חוקי הביטוח הלאומי

3. חוק נכות כללית
קצבת נכות משולמת למי שעקב נכותו צומצם כושרו להשתכר ב-50% לפחות
או לאישה עקרת בית שכושרה לתפקד במשק בית צומצם ב-50%.

4. הגדרת נכה
תושב ישראל ותושבת ישראל שאינה עקרת בית נכה, שמלאו לו/ה 18 שנים, ועדיין לא הגיע/ה לגיל פרישה, שעקב ליקוי גופני, שכלי או נפשי ממחלה, מתאונה או מלידה, מתקיים בו אחד מאלה:
אין לו/ה כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד או שכושרו/ה להשתכר צומצם עקב הליקוי (בין בבת אחת ובין בהדרגה) ב-50% או יותר.
הכנסתו מעבודה אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע
למי שזכאי לקצבה במשך תקופה ממושכת או שיש לו ליקוי חמור; או הכנסתו מעבודה אינה עולה על 45% מהשכר הממוצע
למי שזכאי לקצבה לתקופה שאינה ממושכת והליקוי שלו אינו חמור

5. תנאי הזכאות
נכות רפואית – רופא מטעם הביטוח הלאומי קבע למבוטח נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות; או בשיעור של 40% לפחות במקרים שלאחד הליקויים נקבעה נכות רפואית בשיעור של 25% לפחות.
לעקרת בית נכה – רופא מטעם הביטוח הלאומי קבע לה נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות.
3. דרגת אי-כושר– פקיד התביעות של הביטוח הלאומי קבע שהמבוטח/ת איבד/ה 50% לפחות מהכושר להשתכר או לתפקד במשק בית.

6. חוק שירותים מיוחדים
לקצבה לשירותים מיוחדים זכאים גברים ונשים עד גיל פרישה המבוטחים בביטוח הלאומי וזקוקים לעזרה רבה של אדם אחר בפעולות היום-יום (לבישה, אכילה, רחצה, ניידות בבית ושליטה על הפרשות), או שהם זקוקים להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמם או לאחרים.

7. תנאי הזכאות על המבוטח לעמוד בכל התנאים האלה:
1. הוא מבוטח בביטוח הלאומי וגילו מ- 18 ו-90 יום עד גיל פרישה, והוא נמצא בישראל.
2. הוא מקבל קצבת נכות מן הביטוח הלאומי ונקבעה לו על-ידי הביטוח הלאומי נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות (לעניין שירותים מיוחדים), או הוא אינו מקבל קצבת נכות, אך נקבעה לו על-ידי הביטוח הלאומי נכות רפואית בשיעור של 75% (לעניין שירותים מיוחדים), ובלבד שהוא עונה גם על התנאים המפורטים בהמשך.
3. הוא אינו מקבל הטבות על–פי הסכם ניידות, למעט מקרים המפורטים בהמשך.
4. הוא אינו מאושפז במוסד שניתנים בו שירותי רפואה, סיעוד או שיקום

8. שיעורי הקצבה
מי שזקוק לעזרה רבה בעשיית רוב פעולות היום–יום ברוב שעות היממה, או מי שזקוק להשגחה מתמדת - זכאי לקצבה בשיעור של 50% מקצבת נכות מלאה ליחיד
מי שזקוק לעזרה רבה בעשיית כל פעולות היום–יום ברוב שעות היממה - זכאי ל-105% מקצבת נכות מלאה ליחיד.
מי שתלוי לחלוטין באדם אחר בעשיית כל פעולות היום–יום בכל שעות היממה - זכאי לקצבה בשיעור 175% מקצבת נכות מלאה ליחיד .

9. ניידות
גמלת ניידות מעניקה הטבות שונות למי שיש להם ליקויים ברגליים המגבילים אותם בניידות, כדי לסייע להם להשתלב בקהילה ולפתח חיים עצמאיים.
לכל הטבה קיימים תנאי זכאות שונים.
הגמלה משולמת מכספי אוצר המדינה על-פי הסכם הניידות שנחתם בין משרד האוצר למוסד לביטוח לאומי, למעט לימוד נהיגה.

10. חוק ילד נכה
גמלה לילד נכה משולמת לילדים בגילאים שבין 91 ימים ל-18 שנים, בהתאם לליקויים השונים ומידת התלות בזולת.
לילדים עם ליקויי שמיעה, על-פי ההגדרה בחוק,
לילדים עם תסמונת דאון תשולם הגמלה מיום הלידה.
ילד הזכאי לגמלה בגין יותר מליקוי אחד, תשולם לו הגמלה על-פי הליקוי המזכה בסכום הגבוה ביותר.
הזכאות לגמלה אינה לצמיתות והיא תיבדק מעת לעת

11. ילד נכה - מי זכאי
ילד הסובל מעיכוב התפתחותי חמור (בגיל 91 ימים עד 3 שנים)
ילד הזקוק לנוכחות קבועה של הזולת (בגיל 91 ימים עד 18 שנים), עקב פיגור בינוני, מחלות קשות והפרעות נפשיות קשות.
ילד התלוי בעזרת הזולת הרבה יותר מבני גילו (בגיל 3 עד 18 שנים).
ילד שיש לו ליקוי מיוחד: ליקוי שמיעה (מיום הלידה עד 18 שנים), תסמונת דאון (מיום הלידה עד 18 שנים), ליקוי ראייה (מגיל 91 ימים עד 18 שנים), אוטיזם ודומיהם (מגיל 91 ימים עד 18 שנים).
ילד הזקוק לסיוע בתקשורת (מגיל 3) בשל העדר מוחלט של תקשורת מילולית.
ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד (בגיל 91 ימים עד 18 שנים)

12. הבטחת הכנסה
הביטוח הלאומי דואג לכל אדם ומשפחה בישראל, שאין בכוחם להבטיח לעצמם הכנסה למחיה, ומשלם להם קצבת הבטחת הכנסה.
הקצבה משולמת למי שאין להם הכנסות או שהכנסתם נמוכה, והם מתייצבים בשירות התעסוקה ולא נמצאה להם עבודה, או שנמצאה להם עבודה בשכר נמוך.
פטורים מלהתייצב בשירות התעסוקה מי שאינם מסוגלים לעבוד כגון, אסיר בעבודות שירות, אם לילד קטן עד גיל שנתיים, חולה שהגיש תביעה לנכות ותביעתו עדיין לא אושרה, מכורים לסמים ועוד.
כמו כן משולמת הקצבה לילדים שהתייתמו משני הוריהם או שננטשו על ידם.
הקצבה משולמת החל בחודש שבו הוגשה התביעה לביטוח הלאומי; אין משולם תשלום רטרואקטיבי. לכן חשוב לא להתמהמה בהגשת התביעה.

13. אבטלה
הביטוח הלאומי דואג להבטיח למובטל אמצעי מחיה בתקופת האבטלה עד שיעלה בידו להיקלט בעבודה.
דמי האבטלה משולמים למי שהיה עובד שכיר והוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה, ומתייצב בשירות התעסוקה לדרוש עבודה.
לשכות שירות התעסוקה מעבירות לביטוח הלאומי מדי חודש את הנתונים על מספר ימי האבטלה שנרשמו, ועל סמך נתונים אלה משלם הביטוח הלאומי את דמי האבטלה.
תיאור התהליך שעובר מובטל מול שירות התעסוקה והביטוח הלאומי, ניתן למצוא בחוברת ההסברה "חוזרים למעגל העבודה".

14. הגיל השלישי

15. קיצבת זיקנה
ביטוח זקנה הוא אחד מענפי הביטוח החשובים ביותר במערכת הביטוח הסוציאלי של המוסד לביטוח לאומי, והוא נועד להבטיח לתושבי ישראל הכנסה חודשית קבועה לעת זקנה.
לקצבת זקנה על-פי חוק הביטוח הלאומי זכאי תושב ישראל שהגיע לגיל המזכה בקצבת זקנה, ובלבד שהיה מבוטח פרק זמן כנדרש בחוק, ושולמו בעדו דמי ביטוח כחוק.

16. חוק סיעוד
גמלת סיעוד ניתנת לאנשים שהגיעו לגיל הפרישה והם גרים בבית, וזקוקים לעזרת אדם אחר בביצוע פעולות היום-יום (להתלבש, להתרחץ, לאכול, להתהלך בבית וכיו"ב), או שהם זקוקים להשגחה בבית למען בטיחותם.
סיוע זה משקף את תפיסתו החברתית של המוסד לביטוח לאומי להשאיר את הזקן בחיק משפחתו ובתוך הקהילה.
לזכאי לגמלה יינתנו שירותים שיבחר מתוך סל השירותים : טיפול בזקן בביתו, ביקור של הזקן במרכז יום, אספקת מוצריי ספיגה, משדר מצוקה ושירותי כביסה.
חשוב לדעת: שירותי הסיעוד ניתנים רק למי שזקוקים לסיוע של אדם אחר בביצוע פעולות היום יום ותלויים בהם. לא למי שזקוקים לשירותי משק בית בלבד.

17. בדיקת יכולת התפקוד
גמלת הסיעוד ניתנת לקשיש שמוגבל בתפקודו היומיומי, התלוי בעזרת אדם אחר במידה רבה, ברוב פעולות היום יום, שהן: להתהלך בבית, להתלבש, לאכול, להתרחץ ולטפל בהפרשות; או שיש לו צורך בהשגחה של אדם אחר, כדי למנוע סכנה לעצמו ולסובבים אותו.
כדי לקבוע את מידת התלות של הקשיש באדם אחר בביצוע פעולות היום יום הבסיסיות, הביטוח הלאומי שולח מעריך מטעמו לביקור בבית הקשיש, לבדיקת יכולת התפקוד שלו. המעריך מגיע בתיאום עם הקשיש או עם איש הקשר שלו.

18. ביטוח שאירים
נועד להבטיח אמצעי קיום לשאירים - אלמן/ה ויתומים - של תושב/ת ישראל שנפטר/ה (חוץ מפטירה בגלל מלחמה או מחמת פשע).
אלמן/ה עם ילדים המקבלים קצבת שאירים זכאים להטבות לפי חוק משפחות חד–הוריות.
תוספת השלמת הכנסה לקצבת שאירים תשולם, על פי חוק הבטחת הכנסה, כדי להבטיח הכנסה מינימלית.

19. נפגעי עבודה
ביטוח נפגעי עבודה נועד לסייע למבוטחים שנפגעו בעבודה ולפצות אותם על אובדן שכרם או הכנסתם בתקופה שלאחר הפגיעה למשך תקופה של עד 3 חודשים, שבה נעשו בלתי כשירים לעבוד.
אם נותרה לנפגע נכות כתוצאה מהפגיעה, הוא יהיה זכאי לקצבה או למענק, בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית, שבפניה יופיע.
בנוסף, הנפגע זכאי לקבל טיפול רפואי חינם בגין תוצאות הפגיעה.
אם נפטר המבוטח כתוצאה מהפגיעה בעבודה, תשולם לבני המשפחה קצבה או מענק.

20. קיצבה ומענק מיוחדים לנפגעי עבודה
המוסד לביטוח לאומי יבדוק את הזכאות לקצבה מיוחדת להחזקה אישית, וכן יבדוק זכאות למענק מיוחד לכיסוי סידורים חד-פעמיים עקב הנכות במקרים האלה:
אם דרגת הנכות היא 75% ויותר לצמיתות.
אם דרגת הנכות היא 65% עד 74% לצמיתות, ועקב הנכות יש לנכה קשיי הליכה (יש צורך באישור של רופא הביטוח הלאומי).

21. מענק מיוחד לנפגעי עבודה
מיועד לסידורים חד פעמיים
הזכאות למענק תיבדק, אם עקב הנכות הנכה זקוק לסיוע למטרות אלה :
1.התאמת תנאי מגורים
2.סיוע ברכישת אביזרי עזר
3.סיוע ברכישת רכב לפתרון קשיי הניידות שלך

22. פגיעת איבה - הגדרה
פגיעת איבה היא פגיעה ישירה מפעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה שנגרמה בעקבות פעולת איבה או בהקשר אליה (פגיעה בנסיבות שהיה בהן חשש סביר שתבוצע פעולת איבה, או פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב או למניעת פעולה כזאת), או פגיעה כתוצאה ממעשה אלימות שמטרתו פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי או שנעשה ע"י ארגון טרוריסטי.

23. נפגעי איבה
נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם זכאים, על פי החוק, לתגמולים כספיים ולהטבות שונות, המיועדים לסייע להם ולתמוך בהחלמתם – כגון תגמולים חודשיים, שיקום, מענקים שנתיים ומענקים חד פעמיים.
הזכאות נקבעת על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה התש"ל
התגמולים הכספיים נקבעים על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959, והם מחושבים בדרך כלל על פי שכרם של עובדי מדינה בדירוג המנהלי ומתעדכנים בהתאם לעדכונים במשק (הסכמי עבודה או תוספות יוקר).

24. נפגעי איבה - תגמולי נכות
לתגמולי נכות זכאים נכים שנפגעו מפעולת איבה, וועדה רפואית קבעה להם דרגת נכות זמנית או קבועה בשיעור של 10% ומעלה (דרגת נכות פחותה מ- 10% אינה מזכה בתגמול).
התגמולים משולמים בדרך של מענק חד פעמי או בדרך של תגמול חודשי.
למענק נכות חד פעמי זכאים נכים מפעולת איבה, שוועדה רפואית קבעה להם דרגת נכות קבועה (לצמיתות) בשיעור של 10% - 19%.
לתגמול חודשי זכאים נכים, שנקבעה להם דרגת נכות בשיעור 20% ומעלה. הזכאות לתגמול היא מיום תחילת הנכות.

25. חוק חסרי ישע

26. חסר ישע-הגדרה מי שאינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, צרכיו או שלומו, בשל :
גילו,
מחלתו
או מוגבלותו הגופנית, השכלית או הנפשית.
חלק מאוכלוסיית הזקנים סובל ממוגבלות אחת או יותר שבעטיה יענה להגדרת חסר ישע :
זקנים במצב סיעודי,
תשושי נפש וכיו"ב,

27. חובת הדיווח
רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע - שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו - חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר ששה חדשים.
היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר ששה חדשים.

28. זכויות ניצולי שואה

29. סינדרום הדור השני לשואה
ישנם סימפטומים בשלושה מישורים:
קשיים בתהליך האינדיבידואליזציה והספרציה.
טראומטיזציה של בני הדור השני
הנטיה של בני הדור השני לעשות אקטיבציה של הטראומה של ההורים

30. קשיים בתהליך האינדיבידואליזציה והספרציה
יש פחד שיציאה לעצמאות תגרום לאובדן אהבת האם. עזיבת הקן נתפסת כנטישה אצל ההורה – אובדן נוסף.
הורים ניצולי שואה חרדים יותר – הגישה היא שהעולם לא בטוח, לא כדאי לצאת, עדיף להשאר בבית.
לעיתים נראה קנאה בילד על הילדות הטובה שיש לו, לעומת הילדות איומה שהייתה להורה. הקנאה הזאת (בדרך כלל לא מודעת) יכולה ליצור נטייה לפעול בדרכים שיפגעו בילד, ("לקלקל לו") ויפגעו בתהליך האינדיבידואציה.
ניצול השואה הוא בודד, למוד אבדנים רבים וקשים. הדמויות משמעותיות לו אבדו ואין לו אנשים איתם יכול להתחלק. הוא זקוק למישהו שיוכל להיות איתו, להאזין לו ולהגיב בצורהאמפטית. באופן לא מודע, הילד מגוייס למשימה והופך לאובייקט, הנמצא עבור הוריו כמאזין, כמטפל, כמי שמוטל עליו לרפא את כאביו של ההורה, לפצות אותו על כל מה שאיבד. לכן יש קושי לראות את הילד כסובייקט נפרד. כאשר הילד מנסה להיפרד ולצאת לעצמאות הוא מעורר אצל ההורה כעס ואכזבה. האכזבה הזאת בולמת את היציאה החוצה: איך הילד יכול לנטוש את ההורה הפגוע והכואב? כיצד יתרחק אם יש בכך סכנה לאבד את הקשר להורה?

31. ילדי הדור השני תופסים במקרים רבים את עצמם גם בבגרותם כחלק מן ההורים,כשלוחה שלהם.
הילד שהופך אחרי כן למבוגר עושה מאמץ גדול להתאים את עצמו לסביבתו.

32. טראומטיזציה של בני הדור השני
העברת הטראומה הממשית של הדור הראשון אל הדור השני.
העברת הטראומה אל עולם הפנטזיה של הילד
אפשר לדבר על שתי דרכים מרכזיות בהן מועברת טראומה לדור השני. האחת היא כאשר ההורה יוצר טראומה ממשית בחיי הילד והשניה קשורה לכך שהטראומה נוצרת בעולמו הפנימי של הילד באמצעות תהליכי הזדהות. בשני המקרים מדובר בהעברה לא מודעת, כלומר, אין מדובר בהתעללות מכוונת או בכוונה מודעת לגרום נזק לילד

33. יצירת טראומה ממשית:
לדוגמא: משה, שהוריו סבלו רעב קשה מספר במרירות רבה כי אמו, עליה כועס מאוד, מתקשרת אליו כמעט כל יום בכדי לברר אם אכל. (משה עבר את גיל ה 50). הוא לא מבין מדוע היא עושה זאת. עד היום האם מגיעה פעם בשבוע אל בית המשפחה ומבשלת להם אוכל. משה עצמו נוגס כל כמה רגעים משהו, ואין הוא מבין מדוע. כאשר מבררים איתו את הענין מסתבר שהוריו סבלו חרפת רעב קשה. אפשר לראות איך החרדה מסכנת רעב "הושתלה" בילד, וזה לוקח חרדה זאת אל בגרותו.

34. העברת הטראומה אל עולם הפנטזיה של הילד
בתהליך זה אין יצירת טראומה ממשית אלא העברתה בצורה סמויה דרך המרחב הורה-ילד, בדרך כלל באופן לא מודע.
הילד מבין/חש שלהורה קרה משהו נורא שהוא בלתי נגיש, וגם לא מובן (לילד אין כלים להבין או לתפוס טראומה כזאת),כך נוצר צורך פנימי להבין את ההורה, והוא מתבטא בחלומות, ובפנטזיות ומכוון להשלים את 'הפער', להבין מה קרה

35. הנטיה של בני הדור השני לעשות אקטיבציה של הטראומה של ההורים
אצל בני הדור השני נמצא נטייה לחזור ולעשות אקטיבציה של מצבים טראומטיים שהתרחשו בחיי הוריהם.
מעין נסיון להחיות את הטראומה, להבין דרך זה את מה שעבר על ההורה ולשחרר את מטען הפנטזיות המאיימות.

36. וקצת מחקר...
בארה"ב – נמצא כי תפקודם הפסיכולוגי של ה"דור השני" הוא בגדר הנורמה, אולם קיימים מאפיינים ייחודיים לאישיותם (כמו שתוארו קודם). יש נטייה מוגברת לחרדות, דיכאונות ותלונות פסיכוסומטיות.
בישראל 2003 – הושוותה השפעת הסבתות, שהיו ילדות ניצולות שואה, על מצבן הנפשי של בנותיהן (שהיו כבר אמהות בעת המחקר) לעומת סבתות שלא חוו את השואה. במחקר נמצא כי בעוד שאצל הסבתות, ניצולות השואה, ניכרו סימני האובדן הנפשי, בנות הדור השני לא נבדלו מקבוצת הבקרה במדדי התקשרות הורית (attachment), חרדה, תגובה מתח טראומטיות והתנהגות אימהית. המחקר מצביע על כך כי ניצולי שואה, אשר היו ילדים בתקופת השואה, הצליחו לגונן על ילדיהם מלהחשף לניסיונותיהם בשואה.

37. זכויות ניצולי השואה
עמותת "אביב לניצולי השואה" שמטרתה הבטחת מיצוי זכויותיהם של הניצולים.
אתר העמותה
עמותת "עמך"

38. מיהו ניצול שואה?
  מי שחי תחת הכיבוש הנאצי בתקופת מלחמת העולם השנייה ושעבר את התקופה בגטאות, מחנות ריכוז או  במסתור, תוך סיכון חיים כולל לוב, טוניס ואלג'יריה. מי שחי בארצות שהיו גרורותיה של גרמניה הנאצית כמו רומניה, צרפת, איטליה והונגריה וסבל מרדיפות הנאצים. מי שברח משטח הכיבוש: מגרמניה אחרי 1933, מאוסטריה אחרי 1938, ומיתר הארצות אחרי פרוץ המלחמה והכיבוש עד לשמיני במאי 1945.

39. זכויות ניצולי השואה קצבה חודשית/ רנטה – ניתן לקבלה מגורם אחד בלבד
הטבות נוספות – מגוון הטבות חד פעמיות מגופים שונים. ניתן לקבל מספר הטבות במקביל, בכפוף לעמידה בתנאי הזכאות של כל תכנית.

40. סוגי רנטות
רנטת בריאות מהרשות לזכויות ניצולי השואה (האוצר) - זכאים לרנטה ניצולי שואה שעלו לישראל עד אחד באוקטובר הרנטה היא חודשית ומשולמת בשקלים. גובה הרנטה נקבע לפי אחוזי נכות. • רנטת בריאות מגרמניה - משולמת באירו על־פי החוק הגרמני. הרנטה נקבעה על סמך בדיקת רופא מטעם הגרמנים שבדק את הניצול עד סוף שנות ה־60 וקבע אחוזי נכות. לא ניתן להגיש בקשות כיום לרנטת בריאות מגרמניה. • קרן סעיף 2 מוועידת התביעות - רנטה זו אינה מבוססת על אחוזי נכות, ולכן מקבלי רנטה זו אינם זכאים לפטור על תרופות בכללית. • סיוע לניצולי שואה יוצאי מחנות וגטאות - רנטה חודשית מהאוצר שניתנת למי שלא מקבלים קצבה חודשית בשל רדיפות הנאצים משום גורם אחר. זו אינה רנטת בריאות. קבלת רנטה זו אינה נחשבת כהכנסה לצורך הבטחת הכנסה מביטוח לאומי. לבעלי הכנסה נמוכה, כדאי לברר זכאות להשלמת הכנסה בביטוח לאומי בסניף הקרוב.

42. הטבות נוספות הקרן לרווחת ניצולי השואה בישראל
קרן הסיוע של ועידת התביעות
יוצאי אוסטריה
יוצאי צרפת
חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים - משרד האוצר, הלשכה לשיקום נכים
נכי המלחמה בנאצים
ותיקי מלחמת העולם השניה - משרד הביטחון היחידה לאותות ועיטורים הקריה

43. זכויות רפואיות
מגופים שונים כולל האוצר, הקרן לרווחת ניצולי השואה בישראל, תוכנית סיוע לניצולי שואה יוצאי הונגריה
מענק חד פעמי
לחצן מצוקה
סיוע קצר מועד
מימון טיפולי שיניים
9 שעות סיעוד (בנוסף למקס' שעות מבטל"א)
הבראה
החזר הוצאות על טיפולים ובדיקות
משקפיים, מכשירי שמיעה, תרופות, עזרים אורתופדיים

44. תודה