1. יחסים בין אחים כמראה ליחסי ה- Attachment במשפחה
2015
דאנה תבור

2. יש לי אח קטן
יש לי אח קטן, שלא מזמן בא לעולם,  לא מדבר ולא הולך, אח קטן  עיניים לו תכולות גם צוחקות וגם בוכות,  אף כפתור תלתל זהוב וחיוך מתוק, אהוב. 
וכולם אוהבים אותו איתו הם משחקים  לא יודעים הם כלל וכלל, שגם אני עוד קצת עולל  וכולם אוהבים אותו, אותי הם שוכחים  כי אני כבר קצת גדול לגדולים. 
יש לי אח קטן שהוא עוד לא הולך לגן,  רק כל היום הוא משחק ככה סתם,  אני מעיף בלון וגן חובה גומר היום  קושר שרוכים בונה בתים הרבה יותר מתינוקים.  יש לי אח קטן, שלא מזמן בא לעולם,  אף כפתור תלתל זהוב, אח אהוב. 

3. משפחה -ביה"ס ליחסים חוויות הAttachment עם (דמויות) הורים משמעותיים .
צפייה והתבוננות ביחסים בין דיאדות (מודלים) – הורים-זוגיות/הורים- אחים/אחים.
חוויות Attachment עם אחים.
'האווירה' בה אנו גדלים = סה"כ כל היחסים בדיאדות הקיימות.
כך נוצרת 'סכמת הקשר' שלנו.

4. סכמת הקשר מה שיקבע את הסכמה - האם בסה"כ יש בטחון או אין בטחון.
הסכמה הזו תלווה אותנו לאורך חיינו ביחסינו עם העולם וביחסנו לעצמינו.
איכות הקשרים שנוצרה בקשר עם הורינו ועם אחינו תהיה רבת השפעה על דפוס היחסים שהפנמנו , ושאיתו נתנהל מול העולם.
ההשפעה של הAttachment עם ההורים דובר רבות בהקשר המקצועי אך פחות דובר על השפעה האחאות

5. אחאות
מלאני קליין, דיברה על ההזדמנות הטמונה במערכת היחסים הייחודית שבין אחאים.
היא טענה כי "מערכת יחסים זו היא ההזדמנות של אחים להתנסות ביחסים אינטימיים , בהבנה חברתית, בהתקרבות והתרחקות, בכל המיומנויות שידרשו מהם בעתיד מול הקשרים הבינאישיים שיבנו.
מערכת היחסים בין אחים מאפשרת לילד להתנסות בהבעה של כעס ואכזבה, תסכול, חוסר אונים ותחרות במקום הבטוח שהוא המשפחה לפני שהוא חווה רגשות אלו בחוץ."
להורים תהיה השפעה מכרעת על טיב יחסים אלו. טיפוח קשרי אחאות מטיבה על ידי ההורים במשפחה תהווה מצע לבריאות נפשית תקינה.

6. אחאות ובריאות נפשית אחאות מטיבה במשפחה כמצע לבריאות נפשית תקינה.
טיפוח אחאות- כאחריות הורית.
ילד צריך לחיות בסביבה (כוללת) של בטחון כדי ליצר התקשרות בטוחה (secure attachment)–
'סכמת קשר' בטוחה.
דוגמא: הורים מטיבים
אח לא מטיב –סה"כ חוסר בטחון (מקרה נ')
לאחאות לא מטיבה השפעה על דימוי עצמי ויחסים בינאישיים בעתיד.

7. יחסים כהשתקפות
מערכת היחסים האחאית יכולה להוות מראה למערכת ההתקשרות (Attachment)בין זוג ההורים :
מחקה את המערכת ההורית או מפצה עליה.
כמו כן ,מערכת ההתקשרות של הילדים עם הדמויות המטפלות תקבע את טיב הקשר בין האחים.

8. דיאדות
במשפחה דפוסי ההתקשרות של כל אחד מחברי המשפחה יכתיב את טיב הקשר בין כל הדיאדות שמתקיימות במשפחה :
זוג
הורים – ילדים
אחים

9. (חוויות Attachment מוקדמות- הורים/אחים)
אינדיבידואלים
(הורים)
(חוויות Attachment מוקדמות- הורים/אחים)
זוגיות
הורה- ילד
אחים

10. מראה : אחאות - זוגיות בטחון במרחב הזוגי –מקור הזנה לילדים
לחילופין ,זוגיות 'לא בטוחה' –לא פתורה ,שואבת משאבים רגשיים ויוצרת חוסר פניות,אין מספיק קשב ונוכחות למערכת הבאה (ילדים).
ההורים עסוקים בזוגיות- נוצר מעגל סגור.
במצב כזה המערכת האחאית יכולה להיות מערכת מפצה .
בסרט ' את לי לילה' :מערכת יחסים בין אחיות -היבט של תיאוריית ההתקשרות: מע' אחאית מפצה על מע' הורית חסרה,ולנוכח מע' יחסים זו- הזוגית המתקיימת בסרט שיקוף לחוסר אמון בסיסי.
(ניתוח הסרט: התפקיד של גבי בטיפול באחותה נוצר כתוצאה מהזנחה של האם...ההזנחה גורמת לגבי לאבד אמון באנשים...וזה מה שמשתקף בקשר עם הבחור :אטצ'מנט אמביוולנטי /חשדני.

11. זוגיות - אחאות חוסר בטחון במרחב מביא לפתחי מילוט-
אחד ההורים בוחר בילדים כפתח מילוט:
גם אז לא בהכרח יש קשב לילדים אלא נתינת יתר מעורבות יתר.
לפעמים יש פה ערבוב בין המע' ההורי והאחאית
ישנה צפיה במערכת ההורית- מראה ליחסים, התבוננות בדפוסים (כמו נמנע/ נצמד) - ילדים מחקים את הדפוסים של ההורים. (מזדהים עם אחד ההורים)

12. מראה:אחאות- Attachment הורה/ילד
יחסים בין אחים יכולים להוות ביטוי למסרים שאין ביכולתם של ילדים לבטא באופן גלויי מול הוריהם (להציק לאחי הקטן במקום לבטא כעס על חוסר תשומת לב של הוריי).
התקשרות לא בטוחה תבוא לידי ביטוי ביחס אל האח בצורה של דפוסי ההתקשרות: כעס /נצמדות או נמנעות/קרירות.
לעומת זאת בהתקשרות בטוחה מיומנויות תקשורת טובות ובריאות שתבואנה לידי ביטוי ביכולות ליצור קשר בריא בתחילה באחאות ואחר כך עם העולם בחוץ.

13. תיאוריית ההתקשרות
תיאוריה פסיכולוגית התפתחותית, שנהגתה על ידי הפסיכיאטר ג'ון בולבי.
עוסקת בקשר המתפתח בין הילד לאמו בשנות החיים הראשונות, כבונה את התייחסותו של הילד לעולם החברתי הסובב אותו, וכן את תפיסתו העצמית.
ההנחה המרכזית של התיאוריה היא כי קיים צורך מולד ואוניברסאלי של תינוקות לפתח מערכת יחסים עם מטפל מרכזי אחד לפחות, וקשר זה חיוני להתפתחות חברתית ורגשית תקינה של התינוק.
טיב הקשר הראשוני עם הדמויות המטפלות בינקות , ייצר את "דפוס הקשר" שיכתיב לאורך חיינו את קשרינו עם האחרים , את תפיסתנו על העולם ותפיסתנו את עצמינו. (טריאדה)

14. ATTACHMENT על רצף מסוים בין שני ערכים אלו.
מה שיקבע את חווית הקשר – יש בטחון/ אין בטחון –
על רצף מסוים בין שני ערכים אלו.
ההורים הם המתווכים הראשוניים שלנו עם המציאות ולכן הם אמורים לגונן עלינו, גם אם קרו לנו דברים במציאות בחוץ,ישנה ציפייה שהקשר יציל / יגונן עלינו. (דוגמא ילד נפגע בגן ובוכה רק כשאימא שומעת אותו אחה"צ).
חווית הקשר היא סובייקטיבית – נוצרת במפגש שבין הטמפרמנט והצרכים של הילד לבין הסגנון של ההורה.
בקשר נוצרת התקשרות בטוחה / התקשרות לא בטוחה.
חוויה של חוסר בטחון בהתקשרות יוצרת דפוסי הסתגלות על הרצף של חרדה ונמנעות
לאותו הורה יתכן סגנון התקשרות שונה עם כל אחד מילדיו בהתאם לטמפרמנט , מגדר, מיקום במשפחה או נסיבות חיים . .

15. 'דפוסי Attachment' ויחסים
תקשורת בטוחה
תקשורת לא בטוחה – נמנע / נצמד
יש דפוס נפוץ לכל אחד מהדמויות
אך יש דפוס נבחר בתוך דינאמיקה של קשר בכל דיאדה.

16. 4 דפוסי הסתגלות 1. הבטוח הלא בטוחים: 2. חרד/ אמביוולנטי/ נצמד 3. נמנע
4. בלתי מאורגן

17. התקשרות= בטחון
בטחון= קשב לצרכים הפסיכולוגים המדויקים
קשב לצרכים = נוכחות קשובה/פניות
פניות רגשית - קשורה בחווית האטצ'מנט של ההורים עצמם,חוויות חיים וסכמת האטצ'מנט.
סכמת האטצ'מנט לא מקובעת- חוויות בטחון לאורך החיים מרפאות את סכמת האטצ'מנט אם היא פצועה. חוויות מתקנות של בטחון ומודעות.

18. בטחון מול חוסר בטחון במשפחה
בתנאים של בטחון – מלוא הפוטנציאל (עדרים של בע"ח)
בטחון לילד –חוויה של שפע ומלאות
דימוי עצמי חיובי
אמון באחר
יחס לאח :מפוזיציה חיובית:
שמחה, נתינה ,עזרה להורה שהוא אוהב,שיתוף, גדילה
חוסר בטחון לילד - חוויה של חסך , הזדקקות ,רעב
דימוי עצמי שלילי
חוסר אמון באחר
יחס לאח: מישהו שבא להתחרות על משאבים שממילא אין לו במידה מספקת.
תחרות, קנאה, השוואתיות, כעס, דחייה

19. בטחון - אינדיווידואליות
בטחון - אינדיווידואליות
מכיוון שתיאוריית ההתקשרות נוגעת לחווית הביטחון- מענה על הצרכים הבסיסים הרגשיים של הילד .
הורה קשוב ומדויק לצרכים הייחודים של כל ילד באשר הוא ,מאפשר חווית בטחון לילד.
על כן ילד שמקבל הורות המתאימה לו לא מרגיש צורך לבדוק מה האחרים מקבלים. כל ילד רוצה וצריך דברים מעט שונים מהוריו.
במצב של התקשרות בטוחה עם ההורים תיווצר בין אחים מערכת יחסים שפחות מושתת על השוואתיות תחרות וקנאה אלא על מערכת יחסים אחאית מזינה,תומכת ומשלימה את המערכת ההורית.
הורים יכולים לטפח מערכת אחאית מפרה ומצמיחה לו יוכלו לראות כל ילד 'בניגון הפרטי' שלו- במהות שלו ,נקי מצפייה והשוואה .(מקרה שיר')

20. הורות מטיבה - אחאות פורה
הורה יכול לעזור לילד לפתח קשב לפנימיות שלו ,ליעוד שלו לצרכיו ולתפקידו בעולם.
לשם כך צריך ההורה לשחרר את עצמו מהזדהות עם הילד כילדו שלו 'כשליח' לזהותו שלו.
במצב של קשב שלכל ילד והייעוד שלו באשר הוא , מצטמצמת ההשוואתיות בין אחים ונוצרת אוירה משפחתית של 'שפע של שונויות' אוירה של 'גם וגם ולא או כך או כך'.
לילדים יש נטייה לקחת תפקידים במשפחה , אחים בוחרים זהויות ותפקידים ביחס לאחים שלהם, ולציפיות של ההורים מהם:
למשל אח שני יכול לבחור להצטיין ולהצליח אם האח הבכור אכזב את הוריו והוא מרגיש צורך לנחם את הוריו . הוא יוצר לעצמו דמות שאיתה הוא מזדהה אך זה לא בהכרח בחירתו האמיתית אלא 'הקליפה שלו'.
אוירה בטוחה במשפחה מקטינה את הצורך לקחת 'תפקידים הגנתיים' כדי לתפוס זהות במשפחה ולהיות בקשב פנימי ואישי כל אחד לעצמו ולצרכיו, שאותו ההורים מעודדים.

21. בריאות אחאית
למערכת היחסים עם אחינו ישנה השפעה מאוד גדולה על בניית הזהות העצמית, דימוי עצמי ותפיסתנו על קשר ועל יחסים, בהתחשב בעובדה שזו מערכת היחסים הארוכה ביותר בחיינו (מהולדתנו ועד אחרי מות ההורים)
מערכת יחסים בטוחה עם אחים יכולה להוות כר לבריאות נפשית טובה ולחוויה של בטחון מתמשך בחיים, שכן אח יכול להיות חבר ובן משפחה בו זמנית, שהרי הוא מתחבר לקבוצת השווים בניגוד למערכת יחסים עם ההורים ששייכים לדור אחר.
אחאות- חברות ללא תנאי-ללא ההזדהות והאחריות ההורית (מקרה ד' מו')
לומדים מאחים ולא מהורים- מודל הזדהות קב' השווים:
האחים הגדולים קובעים את הנרטיב המשפחתי- איזה כיוון ילכו שאר האחים-הזדהות או ריאקציה.

22. התיקון בטחון רגשי – תיקוף ואישוש של תסכולים (ללא שיפוטיות ונקיטת עמדה)
עמימות –מקור להשלכות.
התייחסות לסובייקטיביות ולא לצדק אוביקטיבי
במקום להתערב- לייצר חזית אחידה בעלת מטרות משותפות , פתרונות יצירתיים (win/win)
אם נתייחס אל כל הילדים כאל קבוצה "בסירה אחת", כאל חטיבה אחת שהפרה משמעת, יוצאת רוח התחרות בין הילדים ומבטלת העדפת אחד על פני השני. במקרה כזה אנו שמים בסדר עדיפות עליון את יחסי האחים ואת הצדק בדרוג השני, מתוך מחשבה שאנו אחראים על ילדינו ולא אחראים על הצדק העולמי.

23. התיקון לעודד את הקשב פנימה- ל'כל אחד ניגון משלו' :
(במשפחות לא מובחנות שאין בהם דיפרנציאציה הילד לא יודע לשמוע את עצמו...התשוקות שלו הייעוד שלו...הוא כל כך קשוב לציפיות של הוריו ממנו עד שהוא שוכח את עצמו...)
השוואתיות אישית ולא רוחבית.
החלפת תפקידים – חמלה/ אמפטיה