1. אבולוציה

2. אבולוציה ללא מילים….

4. אבולוציה
האבולוציה היא תיאוריה מדעית ששואפת להסביר את ההתפתחות של אורגניסמים ואת היווצרות המינים.
המין (SPECIES) הוא יחידת מיון של בעלי חיים וצמחים, המציינת אורגניסמים המתרבים בינם לבין עצמם ומעמידים צאצאים פוריים.
על אילו ממצאים והוכחות מתבססת תורת האבולוציה?
כיצד נקבע מי קדם למי?
כיצד החלו החיים? ועוד שאלות ….. שננסה לענות עליהן בהמשך.

5. ראשית החיים… מתן מימן אמוניה אדי מים חומצות אמיניות נוקליאוטידים
קרינה אולטרה סגולה, רדיואקטיביות והתפרקויות חשמליות באוויר
חומצות אמיניות
נוקליאוטידים
סוכרים

6. גילו של כדור הארץ מוערך בכ- 5 מיליארד שנים.
א. הוכחות מן הביוכימיה:
גילו של כדור הארץ מוערך בכ- 5 מיליארד שנים.
הרכב האטמוספירה בראשיתה היה שונה בהרבה מהרכבה כיום. לפי המשוער, האטמוספירה הקדומה לא הכילה חמצן היא הכילה את הגזים האלה: מתן, אמוניה, מימן, ואדי מים.
בניסויים שנערכו במעבדה , הצליחו לקבל יצירה ספונטנית של מולקולות אורגניות פשוטות (מגאזים אלו) כגון: סוכרים, חומצות אמיניות, ונוקלאוטידים.
(מילר). חוקרים אחרים קיבלו אף ATP .

7. החוקרים משערים שתרכובות אורגניות אלו נשטפו מן האטמוספירה הקדומה אל מקווי המים שעל פני כדור הארץ, ונוצר מעין "מרק קדמון".
לדברי החוקרים ב"מרק הקדמון" נוצרו יחידות מורכבות , מעין טיפות צמיגות . טיפות אלו היו עטופות בקרום. - ניתן ליצור טיפות צמיגות אלו במעבדה.
לטיפות הצמיגות יש כמה מאפיינים של תא חי:
יש להן קרום שמפריד בין הפנים ובין החוץ של הטיפה.
הסביבה הפנימית ייחודית ושונה מהסביבה החיצונית.
ההסתברות לריאקציות כימיות המשפיעות על ריאקציות אחרות גדולה.

8. ייתכן שטיפות גדולות ומיוחדות היו נתונים לכוחות שיצרו טיפות קטנות יותר , חדשות , הזהות לגדולות.
בחלק מהטיפות נוצרו באופן מקרי חומצות גרעין . ( מרכיבות את הד.נ.א.). כמו כן התפתחו מבנים , כעין קרומים , שהגדילו את יציבותן של אותן מולקולות.

9. הגופים הראשונים שנוצרו היו בעלי יכולת חילוף חומרים וייתכן גם בעלי כושר מוטנטי גבוה. (דנא, רנא, נגיפים)
היצורים הראשונים היו כנראה החיידקים ההטרוטרופים. בתהליכי תסיסה (אנאירובי) הפיקו אנרגיה מהחומרים האנאורגניים. כתוצאה מכך נוצר דו תחמוצת הפחמן שהצטבר במי הימים.
הופעת היצורים האוטוטרופים הראשוניים- חיידקים כימוסינטתיים ניצלו את הדו תחמוצת הפחמן ליצירת חומרים אנאורגניים והפרישו לאוויר חמצן.
מציאותו של החמצן באוויר אפשרה את הנשימה האנאירובית המספקת יותר אנרגיה ומאפשרת דרגת התפתחות גבוהה יותר. ( לפני מיליארד שנים)

10. תאים איקריוטים (בעלי אברוני תא) הופיעו כנראה לפני 1. 2 מיליארד שנים
תאים איקריוטים (בעלי אברוני תא) הופיעו כנראה לפני 1.2 מיליארד שנים. התגלו מאובנים של אצות אדומיות, וירוקיות, פטריות ונבגי צמחים.
המיטוכונדריה והכלורופלסטים , שני אברונים איקריוטים חשובים , נוצרו , כנראה בעקבות אנדוסימביוזה בין חיידקים אווירנים לבין חיידקים אל אווירניים, שהיו אבותיהם של היצורים האיקריוטים.
האטמוספירה עתירת החמצן תרמה להיווצרות שכבת אוזון שחסמה חלק מן הקרינה העל סגולה המזיקה . בבוא הזמן אפשרה ההגנה הזאת את יציאתן של שושלות מסוימות מן הים אל היבשה.
הצמחים התפתחו על היבשה לפני בעלי החיים כיוון שבעלי החיים הם הטרוטרופיים (אינם יכולים לנצל את אנרגיית השמש ליצור מזונם), והם זקוקים לצמחים שיספקו את מזונם.

11. הגרנד קניון- מטיילים לראשית החיים.
ב. הוכחות מן הפלאונטולוגיה : תורת המאובנים.
הגרנד קניון- מטיילים לראשית החיים.

13. ב. הוכחות מן הפלאונטולוגיה : תורת המאובנים.
לוח זמנים גאולוגי - הצליחו לקבוע את גיל שכבות הקרקע שבהן נמצאו מאובנים שונים של צמחים ובעלי חיים. על סמך זה ניתן לאפיין את התקופה שבה חיו בעלי חיים וצמחים אלו. בעזרת המאובנים ניתן לקבוע את סדר הופעתם של מינים שונים על פני כדור הארץ, ולקבוע שהמינים התפתחו התפתחות הדרגתית במהלך מיליוני השנים.

14. מה מספרים המאובנים ?

15. First Known Appearance (Approximate)
3,500
Microbial (procaryotic cells) תאים חסרי גרעין
2,000
Complex (eucaryotic cells)תאים בעלי גרעין
670
First multicellular animals בעלי חיים רב תאיים
540
Shell-bearing animals רכיכות
490
Vertebrates (simple fishes) בעלי חוליות דגים פשוטים
350
Amphibians דו חיים
310
Reptiles זוחלים
200
Mammals יונקים 60
Nonhuman primates פרימטים 25
Earliest apes קופי אדם 4
Australopithecine ancestors of humans אדם קדמון .
Modern humans האדם המודרני.
האורגניסמים
מיליוני שנים

16. צורות מעבר- ארכאופטריקס

17. שלד של לוסי- החוליה המקשרת בין קופי העל לבין הסוג "אדם"– הומו.
מבנה האגן מעיד על הליכה זקופה אף יותר מהאדם, אולם פתח תעלת הלידה צר, מה שמעיד על גולגולת קטנה יחסית.

18. צורות מעבר- מאובנים של בעלי חיים או צמחים שמהווים חולית ביניים המקשרת בין קבוצות שונות . לדוגמא: הארכאופטריקס- בעל נוצות וצפרניים בקצה הכנף, בעל מקור אך גם בעל שיניים, ועוד סימנים משותפים גם לעופות וגם לזוחלים.

19. התפתחות הדרגתית- האבולוציה של הסוס

20. התפתחות הדרגתית של מינים-
נמצאו מאובני מין מסוים בשכבות גיאולוגיות מזמנים שונים , ועל פי הרצף ניתן לראות את אופן ההתפתחות.
לדוגמא – סוסים:
התפתחותם מתאפיינת בצמצום האצבעות , התארכות הרגל, וגדילת ממדי הגוף (תמונה). כנראה שבמעבר מחיים ביערות לחיים בערבות היה יתרון הישרדותי לסוסים שהבחינו מגובה בטורפים וברחו מהר ( התארכות הרגל וצמצום האצבעות תרמו לריצה מהירה).
על סמך מאובנים של מיני אדם שונים ניתן לבנות שושלת יוחסין המסבירה את התפתחות האדם מהקופים דרך אב משותף לאדם הקדמון ולקופי האדם.

21. מאובנים חיים- הלטימריה- חוליה מקשרת בין זוחל לדג

22. הלטימריה.

23. הברווזן – יונק מטיל ביצים.

24. הואצין- לצעיר טופרים בכנף. בבוגר הם מתנוונים.

25. מאובנים חיים- מיני בעלי חיים וצמחים המהווים צורות מעבר בין קבוצות שונות הרחוקות זו מזו. דוגמאות: לאטימריה- דג שסנפיריו משמשים גם לזחילה על הקרקע (נחשב לאבות הדו חיים), דגי ראות- (בעלי סימנים של זוחלים ודגים קדומים), הואצין – עוף בגודל תרנגולת בעל אצבעות וציפורניים בקצה הכנפיים , מטפס על העצים, הבוגרים לא מטפסים כיוון שהאצבעות והציפורניים עוברות ניוון. הברוזן והקיפודן מטילי ביצים אך הנקבה מזינה את ולדותיה בחלב (על כך הם נחשבים ליונקים), כמו כן כסות גופם – שער. אין להם וויסות חום, עצמות והטלת ביצים כשל הזוחלים.
המאובנים החיים שרדו כתוצאה מהתאמה מצוינת לסביבת החיים.

26. ג. ראיות מהתורשה והטיפוח.
בבעלי חיים או בצמחים שעברו תהליכים של השבחה לגבי תכונה מסוימת, מתגלה אותה התכונה בעוצמה ובתדירות גבוהה יותר מאשר אצל בעלי החיים שלא טופחו . דוגמה בולטת לכך אפשר לראות בתרנגולות ובפרות שטופחו לעומת פרות ותרנגולות שממשיכות לחיות בחיק הטבע.

27. אנטומיה משווה- הגפיים הקדמיות ביונקים שונים
עטלף
דולפין
סוס
אדם

28. ד. הוכחות מאנטומיה משווה
1. איברים הומולוגים- איברים הדומים זה לזה במבנה הפנימי במוצאם העוברי ובאספקת הדם והעצבים שלהם. תפקידיהם וצורתם יכולים להיות שונים.
דוגמאות: הגפיים הקדמיות בבעלי חוליות – כנפי העופות, כנפי העטלף, סנפירי לויתן, יד אדם. בכולם בנוי השלד לפי אותה התבנית: עצם הזרוע, חישור וגומד (אמה), עצמות שורש כף היד, עצמות הכף ועצמות האצבעות. הגודל הצורה והתפקיד שונה וחלקם עברו ניוון חלקי.

29. 2. איברים אנלוגים - תפקיד דומה , אולי לעיתים גם צורה חיצונית אך לא במבנה הפנימי ולא במוצאם והתפתחותם העוברית.
דוגמאות: כנפיים של חרק ( מכיטין) וכנפי עטלף (משלד +עור). , רגליים של חרקים ושל בעלי חוליות, עיניים של חרקים ושל בעלי חוליות.
כל זאת ועוד מעיד על חוסר בקשרים גנטיים ואין מוצא משותף.

30. התפתחות הדרגתית נוספת ניתן לראות באיברים כגון: מוח, ראות, אוזן.
3. התפתחות הדרגתית של מערכות איברים מסוימות : מבנה הלב : בדגים- פרוזדור אחד וחדר אחד, בדו חיים- 2 פרוזדורים וחדר אחד, בזוחלים – 2 פרוזדורים וחדר מחולק ל2 ע"י מחיצה בלתי שלמה, בעופות ויונקים- 2 פרוזדורים (עליות) ושני חדרים.
התפתחות הדרגתית נוספת ניתן לראות באיברים כגון: מוח, ראות, אוזן.
מבנה המוח בבעלי חוליות: יונק, עוף, זוחל, דו חי, דג. (מימין לשמאל).
1- אונות הרחה. 2- מוח קדמי. 3- מוח תיכון. 4- מוח קטן. 5- מוח מוארך.

31. 4. שרידי איברים (רודימנטים) - איברים בלתי פעילים חסרי שימוש משמשים כשריד למצב פעיל. דוגמאות: באדם - תוספתן+ מעי עיוור, קרום המצמוץ, עצם הזנב, שער הגוף, שיני בינה. בנחש – שרידי רגליים, בדולפין שרידי אגן.

32. אמבריולוגיה
דגים
דו חיים
זוחלים
עופות
יונקים

33. 5. הוכחות מן האמבריולוגיה:
כל החולייתנים עוברים שלבים דומים. דגים, צבים, עופות מכרסמים ובני אדם מפתחים זנב וזימים, בשלב המוקדם של ההתפתחות העוברית. רק אצל הדגים הזימים ממשיכים להתקיים ולתפקד. אצל דגים צבים ומכרסמים הזנב נשאר גם בשלב הבוגר בשלבים המוקדמים של ההתפתחות העוברית דומים בעלי החיים השונים הרבה יותר זה לזה יותר מאשר במצב המבוגר.
צעירים של בעלי חיים שהתפתחותם קשורה בגלגול דומים על פי רוב לבוגרים של מיני בעלי חיים אחרים השייכים לעיתים למחלקות אחרות. לדוגמא - ראשני צפרדע דומים יותר לדגים מאשר לצפרדעים.
על סמך העובדות הנ"ל ניתן לומר " האונטוגנזה (התפתחות הפרט) היא חזרה מקוצרת על הפילוגנזה (התפתחות הגזע). " לא תמיד כלל זה נכון.
לדוגמא: האדם – מביצית מופרית (מעין חד תא), , מורולה, ועוד…, בהמשך מופיע בקצה העובר מעין זנב, ובצדי צווארו חריצי זימים. בחודש החמישי מכוסה העובר שער כמו קוף פרט לכפות הידיים והרגליים.

34. הוכחות מן הביוגאוגרפיה

35. נדידת
היבשות

36. החיים בגלפגוס

37. החיים באוסטרליה

38. הפרדת דרום אמריקה מצפון אמריקה…
לצפון אמריקה
לדרום אמריקה

39. המחסום הגאוגרפי – שרשרת הרים, ים, מדבר.
הוכחות מן הביוגאוגרפיה
תזוזת יבשות וניתוקן השפיעה על הישרדות של בעלי חיים והתפתחות מגוון גדול ללא הפרעה (אוסטרליה לדוגמא) , לעומת אזורים שבהם הופיעו יונקים, ובעלי חיים אוסטרליים אלו נכחדו.
הבידוד הגיאוגרפי אפשר התפתחות של מינים שונים וחדשים מאותו מין, שלא יכלו לעבור מיבשה אחת לשניה. (איי גלפגוס).
המחסום הגאוגרפי – שרשרת הרים, ים, מדבר.
התכונות המבדילות ביניהן נובעות מהתאמתה של כל אוכלוסייה לסביבתה.
המעבר לסביבה חדשה מהווה סיכון עקב חשיפה לתנאי סביבה לא מתאימים. אך במידה ותנאי הסביבה מתאימים, ייתכן סיכוי הישרדותי , אף גבוה יותר.

40. ה. אבולוציה מפלגת ואבולוציה מקרבת.
אבולוציה מפלגת – התפתחות של צורות רבות המותאמות לתנאי סביבה שונים או לסוגי מזון שונים . דוגמא : הפינצים (תמונה).
אבולוציה מקרבת - התפתחות בשל צורות רחוקות זו מזו בכיוונים דומים כתוצאה של הסתגלות לתנאים דומים . (לוויתנים ודגים).

41. 14ה הפינצ'ים - אבולוציה מפלגת

42. 7. הוכחות ממולקולות הד.נ.א
השוואות חלבונים- רצף של אורגניסמים בעלי חלבונים הדומים ביותר זה לזה.
מבנה ההמוגלובין – דומה ככל שהקרבה גדלה.
ד.נ.א. - יש הבדל של 2.5% בד.נ.א. בין השימפנזים לאדם בעוד שההבדל בין האדם לקופים אחרים הוא 10%. ככל ששני מינים קרובים זה לזה מבחינה אבולוציונית , כן דומה הרכבו של החומר התורשתי שלהם.

43. לניסוי…… . אבולוציה היום:
. אבולוציה היום:
התפתחות של יצורים בעלי עמידות נגד חומרי הדברה , והופעת חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה , מהווים ראיה לתהליך של אבולוציה המתרחש לנגד עינינו. הניסוי של יהושוע לדרברג מוכיח שהופעת חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מתרחשת באופן בלתי תלוי בנוכחות האנטיביוטיקה.
לניסוי……

45. העש הכהה בלט על רקע העצים הבהירים וההיתסברות לתפוצתו הרבה הייתה נמוכה.
לאחר השחרת העצים לא היה ייתרון לצבע הלבן . הייתרון עבר לאוכלוסייה הכהה.

46. ו. תורת למארק מול תורת דארווין
צ'רלס דרווין
ז'אן בפטיסט למארק
תחילת המאה ה-19
אמצע המאה ה-19

47. תורת למארק.
א. שינויים בסביבה גורמים לשינויים בצרכים של בעלי חיים ולשינויים בפעילויות שלהם.
שימוש או אי שימוש מוגבר באיברים גורמים לפיתוחם או לניוונם. שינויים כאלה עוברים בתורשה וגורמים להיווצרותם של מינים חדשים.
ב. התיאוריה של למארק מניחה שיש "תורשתיות של תכונות נרכשות" , ומניחה שיש " שאיפה לשלמות" אצל האורגניסמים. לשתי ההנחות האלה אין עדות תצפיתית או ניסויית

49. תורת דרווין
תורת האבולוציה של דרווין מתבססת על נתונים תצפיתיים והמסקנות שלה נובעות מנתונים אלה.
נתון תצפיתי 1: אוכלוסיות של אורגניסמים מסוגלות להעמיד הרבה יותר צאצאים מן הכמות הדרושה להחלפת דור ההורים.
נתון תצפיתי 2: במשך תקופות ארוכות גודל האוכלוסייה נשאר פחות או יותר קבוע.
מסקנה א: בכל דור פרטים רבים מתוך האוכלוסייה מתים בצעירותם , או שחלק מהפרטים אינם מעמידים צאצאים.
מסקנה ב: הפרטים הנהנים מיתרון בתכונות שנזכרו למעלה , הם אלו שיעמידו את המספר הגדול ביותר של צאצאים . בתופעה זאת בא לידי ביטוי הרעיון של הבררה הטבעית.
נתון תצפיתי 4: לפחות חלק מהשונות שבאוכלוסיות מקורה בגורמים גנטיים שעוברים מהורים לצאצאים.
מסקנה ג: ההתרבות של פרטים בעלי עדיפות מבחינת כושר הישרדות, משנה במשך דורות את ההרכב הגנטי של האוכלוסייה , ובכך בא לידי ביטוי הרעיון של האבולוציה.

50. התפתחות החיים על פני כדור הארץ . בבסיס כל התפצלות יש אב משותף.

51. זיקית. לטאה כבדת תנועה אשר משנה את צבעיה כדי להידמות לרקע על מנת להסתתר מטורפיה ולהתגנב אל טרפה. התאמתה לסביבה ויכולתה לשרוד תלויים ביכולתה להחליף צבעים.

52. לשורדים יש תכונות המתאימות לחיים בסביבה הייחודית

53. התכונות המתאימות הן לא בהכרח קשורות לחוזק ולגודל.

54. אלא למבנה המאפשר תפקוד מיוחד ובעל כושר הישרדותי.

56. ניאו – דרוויניזם.
יסודות הגנטיקה לא היו ידועים בתקופתו של דרווין . לכן הנתון התצפיתי הרביעי היה בגדר השערה בלתי מבוססת. השילוב של תורת הגנטיקה עם תורת דרווין נקרא ניאו דרוויניזם.

57. המכניזם של האבולוציה.
מוטאציות , וצירופי גנים שונים במיוזה יוצרים שונות.
ברירה טבעית סביבתית . (דוגמאות : העשים באנגליה, האנמיה החרמשית והקדחת)
ברירה טבעית מינית . ( דוגמאות: העדפת זכרים זבובים אדומי עיניים ע"י הנקבות גורמת להעלמות הזבובים בעלי עיניים לבנות).
הגירת גנים – הגירת פרטים לסביבה אחרת מסיבות שונות.
היסט גנטי- מצב בו יש יתרון לאללים מסוימים או לגנוטיפים מסוימים אבל לא קשור לסלקציה ישירות. דוגמא: בין האסקימוסים באי מסוים אין בעלי סוג דם A, AB.
ואילו לאסקימוסים אחרים יש גם סוגי דם אלו.
בידוד ויצירת מינים חדשים- באוכלוסייה גדולה למוטנטים אין סיכוי לשרוד כיוון שיש הכלאות עם צורות האם, מה שגורם למוטציה להיטמע, עקב היווצרות של רקומביננטים. על מנת שהמוטנט יהפוך להיות מין ולא גזע יש ליצור מצב של בידוד. ע"י כך המוטנטים מוכלאים עם עצמם ובמשך הזמן יוצרים מחסום פוריות עם צורות האם. זה קורה כאשר אוכלוסיה גדולה נחלקת לקבוצות קטנות מבודדות זו מזו ( בתהליך זה יש מוטציות, ברור טבעי והיסט גנטי).
בידוד גיאוגרפי – אייגלפגוס. המינים אנאדמים (מינים שתפוצתם מוגבלת לאזור צר יחסית).
בידוד אקולוגי – חיים בנישות שונות (עצים, קרקע ועוד..)
בידוד התנהגותי- למינים קרובים דפוסי חיזור אופייניים המאפשרים התרבות רק ביניהם
(קולות ספציפיים למיני צפרדעים ועוד).

58. המכניזם של האבולוציה הגירה, היסט, בידוד בררה (טבעית, מלאכותית)
מוטציות וצירופי גנים

59. מהו היתרון ומהו החיסרון למין שבחלק מהאורגניסם שלו חלה מוטציה המקנה סיכוי הישרדותי טוב יותר בתנאי סביבה מסוימים. (ליובש, לטמפ' גבוהות/נמוכות, למחלות, לאנטיביוטיקה, לרעלים וכו'.)?
ייתרון אפשרי: האורגניסם ישרוד בסביבות שיש בהן התנאים הנזכרים לעיל וכך גם חלק מצאצאיו – אלא שקיבלו ממנו את הגנים לעמידות בתנאים הנ"ל.
חיסרון אפשרי: אובדן חלק ממאגר הגנים באוכלוסייה זו (אובדן של גנים העמידים בפני פגעים אחרים) כי חלק מהאללים לא שרד בברירה.

60. תרשים התפתחות:

63. עיקרון הרדי וינברג.
כאשר דנים בגן אחד , שלו שני אללים: a,A ולכל אלל יש שכיחות ספציפית לו, אזי באוכלוסיה גדולה השכיחויות של האללים תישארנה קבועות מדור לדור, בשיווי משקל, כל עוד יתקיימו התנאים הבאים:
הזיווגים אקראיים, ולא מתקיימים הכוחות שלהלן:
סלקציה (ברירה) – מצב בו יש יתרון לאלל אחד ולכן שכיחותו עולה ביחס לאלל השני.
סלקציה טבעית- תוצאה של גורמים רבים , כמו תנאי מזג אוויר, משאבי מזון, גורמי מחלות ועוד.
סלקציה מלאכותית- היא תוצאה של פעילות מכוונת של האדם, כמו למשל זו של המטפח, הבורר לו את האורגניסמים הרצויים לו ומתאימים לצרכיו.
מוטציות- אם השכיחות למוטציה באלל אחד גדולה מבאלל שני אזי שכיחות האללים באופן יחסי משתנה.
הגירה- השינוי יהיה באוכלוסיה שממנה היגרו אללים מסוימים ובאוכלוסיה אליה הגיעו .
סחף גנטי- העלמות של אללים באופן מקרי באוכלוסיות קטנות. ("אפקט המייסדים")
עיקרון הרדי ויינברג מלווה בנוסחאות המבטאות את היחס בין השכיחויות השונות. (p+q=1)

64. סוף והתחלה

65. שאלה מבחינת בגרות: אבולוציה
איי גלפגוס שבאוקיינוס השקט נוצרו מהתרוממות קרקע האוקיינוס עקב פעילות געשית (וולקנית). בכל אי שוררים תנאים המיוחדים לו. באיים אלה מצויים 14 מיני פרושים (ציפורים) שאינם קיימים במקומות אחרים בעולם. המינים שונים זה מזה , אך בעיקר יש הבדלים גדולים ביניהם בצורת המקור, לפי סוג המזון שכל מין ניזון ממנו. לדוגמה, לפרוש העצים הניזון מצמחים יש מקור מעוקל, ולפרוש סיבכי הניזון מחרקים יש מקור ישר.
שאלות:
לפנייך 5 מושגים , הקשורים להסבר התופעה המתוארת בקטע שלמעלה: בידוד גיאוגרפי, הורשת תכונות נרכשות, בררה טבעית, מוטציות, הסתגלות פעילה. חלק מושגים אלו לשתי קבוצות: 1- מושגים המתאימים לתיאוריה של למארק . 2- מושגים המתאימים לתיאוריה הניאודרוויניסטית.
הסבר את היווצרות מיני הפרושים על פי התיאוריה הניאודרוויניסטית . כלול בהסברך את כל המושגים שסיווגת כמתאימים לתיאוריה זו.
הכניסו לכלוב אחד , למשך שנה , כמה נקבות של פרוש עצים וכמה זכרים של פרוש סבכי, ולא התקבלו צאצאים. הצע סיבה אפשרית אחת לכך.

66. תשובות:
המושגים המתאימים לתורת למארק: הורשת תכונות נרכשות, הסתגלות פעילה.
המושגים המתאימים לתיאורית הניאודרוויניזם: בידוד גיאוגרפי, בררה טבעית, מוטציות.
2. היווצרות המינים על פי התיאוריה הניאודרוויניזם:
בין הפרושים שהגיעו לאיים היו מוטנטים בעלי מקור מותאם יותר לסוג המזון המצוי באיים . הבררה הטבעית הביאה להישרדות המוטנטים המתאימים יותר לתנאי סביבה. הבידוד הגיאוגרפי מנע רבייה בין המוטנטים לבין הפרושים שחיו ביבשת או באיים אחרים. המוטציות עברו לצאצאים . במשל השנים נוספו מוטציות , תהליך הבררה הטבעית נמשך, וכך נוצרו מינים חדשים.
3. המינים שונים, אי התאמה באברי הרבייה, תקופות ייחום שונות, מחסום התנהגותי.

67. דוגמאות לשאלות:
דוגמא לאיברים הומולוגיים ( איברים שהתפתחו מאיבר מוצא אחד) היא:
1. כנפיים של עוף וכנפיים של חרק.
2. רגליים של תרנגולת ורגליים של פרפר.
3. גפיים קדמיות של כבשה וידיים של אדם.
4. רגליים של כבשה ורגליים של נמלה.