1. מבוא למשפט ויסודות המשפט מרצה: ד"ר הדרה בר-מור
מבוא למשפט ויסודות המשפט מרצה: ד"ר הדרה בר-מור
יחידה 5: דיני חיובים -
יסודות בדיני חוזים

2. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
תוכן השיעור
מבנה דיני החיובים
ייחודם של דיני החוזים
העקרונות המנחים את דיני החוזים
מהו חוזה?
תנאי סף בדיני חוזים
כריתת חוזה: הצעה וקיבול
מהות ההצעה
מהות הקיבול
עקרון תום הלב
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

3. מבוא – דיני חיובים ודיני חוזים כללי
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

4. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
דיני החיובים
על זכות ששייכת לענף דיני החיובים הכלליים, חלים כללים
משותפים של דיני החיובים, למשל:
איך מעבירים זכות כזאת?
מה הכללים שחלים כשיש מספר חייבים?
ייתכן ששניים גרמו נזק ביחד?
מה קורה כשיש חייב אחד ומספר נושים (אדם גרם נזק
להרבה גורמים).
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

5. הענפים של דיני החיובים:
1. דיני חוזים: העיקרון הבסיסי בדינים אלו הינו עיקרון ההסכמה. הנורמות המשפטיות (התרופות) של דינים אלו הם במטרה לאמוד את הנפגע במצב שבו היה, אילו החוזה היה מתקיים כראוי (רווח נמנע). בחוק החוזים חלק כללי אין הגדרת חוזה. מתואר תהליך בחוק של איך יוצרים חוזה (כורתים חוזה), מה שעומד בקריטריונים של החוק, מתאים להגדרת חוזה. חוזה הינו הסכם אכיף פרי הסכמה.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

6. הענפים של דיני החיובים:
2. דיני הנזיקין: העיקרון הבסיסי הינו האיסור לאדם לגרום נזק לזולת. כאשר הנזק הנ"ל הנו במסגרת אחת העוולות שהדין מכיר בהן כנזיקין, למשל: רשלנות, הוצאות לשון הרע ואחרים. כל נורמה משפטית (תרופה) המופרת, גוררת סנקציה (להבדיל מנורמה מוסרית). המטרה היא להעמיד את הניזוק במצב שבו היה לפני שנגרם הנזק.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

7. הענפים של דיני החיובים:
3. דיני עשיית עושר ולא במשפט (חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979): חוק זה עוסק במצב שמישהו התעשר, הפיק רווח, טובת הנאה, או קבל זכות, על חשבון מישהו אחר, שלא על פי זכות שבדין. הבסיס לקביעת הנורמות המשפטיות (התרופות) נובעות מעיקרון ההשבה.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

8. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
ייחודם של דיני החוזים
פרופ' ג' שלו בספרה דיני חוזים בהוצאת האוניברסיטה
הפתוחה, 1999 מציינת עת העיקרון העומד בבסיסו של ענף
זה:
דין החוזים מכיר ברצונו של הפרט ומקנה לו משמעות ותוקף.
זהו ההבדל בין דיני החוזים משאר דיני החיובים דוגמת דיני
הנזיקין ודיני עשיית עושר ולא במשפט שאינם נובעים מרצון
הצדדים אלא מן הדין.
החוזה גם נבדל מהסכמים היוצרים מעמד שנקראים חוזי
סטטוס (דוגמת חוזי נישואין או חוזי עבודה) זאת מאחר ותוכן
המעמד אינו תלוי רק בחוזה אלא בדין המסדיר אותו.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

9. מהותו של ענף דיני החוזים
דין החוזים הוא ענף המשפט הקובע את הנסיבות והתנאים
שבהם ייאכף הסכם והוא עוסק בשלוש שאלות עיקריות:
א. התנאים להיווצרות חוזה
ב. היקף החבות על פי החוזה
ג. תוצאות החוזה אם לא קוים
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

10. העקרונות המנחים את דיני החוזים
יעילות כלכלית
מוסר
- האין סתירה בין שניהם?
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

11. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
יעילות כלכלית
היעילות הכלכלית היא ערך שמקובל לראות בו כיסוד בתחום
שבו הצדדים חופשיים לקבוע את טיב, תוכן וצורת
ההתקשרות.
ערך זה מהווה חלק מהנחת הגישה הכלכלית הקובעת כי
פרטים פועלים באופן רציונלי לקידום ענייניהם כדי לקדם
יעילות ורווחה חברתית.
היכולת להסתמך מראש על החוזה שיבוצע או שייאכף
במקרה של אי ביצועו, מקטינה את רמת אי הוודאות ביחס
לעתיד ותורמת להגברת היעילות הכלכלית.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

12. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
המוסר
דיני החוזים המודרניים מושתתים גם על היבטים מוסריים:
הגינות
מוסר
כיבוד הבטחות
במסגרת דיון בדיני חוזים נותן בית המשפט מקום נכבד
לשיקולי צדק ותום לב ובכך ניתן מעמד לכלים משפטיים
נוספים כדי להגיע לתוצאה הצודקת על העימות בין יעילות
כלכלית ומוסר ניתן ללמוד מן הדוגמה הבאה.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

13. היעילות הכלכלית בפסיקה
ע"א 11386/05 - שרבט מלכיאל ובניו בנין לעם בע"מ נ'
מאיר אלמוג, תק-על 2007(3), 1178 (2007).
זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת
בגדרו הכריע כי הסכם הקומבינציה בין הצדדים בטל, וכי
הערת אזהרה שנרשמה לטובת המערערת תימחק.
הנימוק לביטול ההסכם הוא הפרת החוזה שנכרת בין
הצדדים. מדובר בקבלן שלא עמד בהתחייבותו להוציא היתר
בניה על מגרש שנמכר לו על ידי המוכרים שיותירו בידיהם
לאחר הבניה 20% מהשטח הבנוי.
למעשה חלפו 13 שנה מיום חתימת החוזה ולכן שלחו
המוכרים הודעת ביטול חוזה.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

14. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
צדקתה של "הפרה יעילה"
השופט ד' חשין:
אפילו הייתי בוחן את צדקתה של זכות הביטול בנסיבות
המקרה שלפנינו, התוצאה של ביטול טענות הקבלן לא
הייתה משתנה.
אמנם, הפסיקה אינה שוללת את היזקקותם של דיני החוזים
לשיקולים החורגים מאלו שבין שני הצדדים בלבד.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

15. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
ע"א 11386/05 - שרבט מלכיאל ובניו בנין לעם בע"מ נ' מאיר אלמוג, תק-על 2007(3), 1178, 1186 (2007). משניותם של השיקולים הכלכליים
נראה כי לשיקולים תועלתניים-כלכליים טהורים יינתן, אם
בכלל, משקל משני, מקום בו מתנגשים הם בתפיסות רווחות
(ויש שיאמרו - אינטואיטיביות) של צדק. תפיסה זו קיבלה
ביטוי גם בגישתו של בית משפט זה כלפי דוקטרינת
"ההפרה היעילה", הנתמכת בידי חלק מאנשי הניתוח
הכלכלי של המשפט. דוקטרינה זו גורסת כי קיימים מצבים
שבהם יהיה זה ראוי, מבחינת היעילות הכלכלית, להפר את
החוזה, וזאת כאשר ההפרה תגדיל את הרווחה המצרפית.
במקרים כאלו, אליבא דגישה זו, יש להיזקק לפיצויים בלבד,
ואין לפסוק סעד של אכיפה, בהיותו בלתי יעיל כלכלית.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

16. גישתו של בית המשפט לדוקטרינה זו
אמנם, אומר השופט ד' חשין, בית משפט זה דחה דוקטרינה
זו, בעמדו על כך שדיני החוזים מגלמים גם שיקולים שאינם
נמדדים כלכלית, וכי לקיום ההבטחה הטמונה בבסיס החוזה
ערך מוסרי בפני עצמו.
אפילו היינו בוחרים לבכר את האינטרס הכלכלי המצרפי,
איני בטוח שהתוצאה בענייננו הייתה בהכרח שלילת זכות
הביטול. גישות תוצאתניות ככלל, ותועלתניות בפרט,
מאפשרות לשקול, לצד שיקולי תועלת מיידיים, גם שיקולי
תועלת "אסטרטגיים" (ראו Stanford Encyclopedia of
Philosophy, "Consequentialism" להסבר על
תוצאתנות ותועלתנות).
>>
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

17. גישתו של בית המשפט לדוקטרינה זו
בעוד שהתועלת אליה מכוון הקבלן (שהיא אי ביטול החוזה)
הינה תועלת מיידית, על בית המשפט לבחון גם את שיקולי
התועלת מהסוג השני. שיקולים אלו יובילונו למסקנה, כי
תועלת רבה יותר טמונה בתמרוץ צדדים לחוזים עתידיים
לבצע את חיוביהם ללא כל שיהוי מיותר. כן סבור אני
שתועלת רבה יותר, במובן של עידוד כריתתם של חוזים
יעילים, תושג כאשר צדדים לחוזים עתידיים יהיו בטוחים, כי
מקום בו זכותם החוזית תופר בהפרה יסודית, תהיה ודאות,
כי יוכלו לבטל את החוזה וליהנות מזכות ההשבה.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

18. ביטול חוזה במקרה של הפרה יסודית - צודק
יש לדחות, קובע השופט את גישת "הביטול הבלתי יעיל",
ככל שמדובר במקרים של הפרה יסודית, מנימוקים דומים
לאלו ששימשו את בית משפט זה בדחותו את דוקטרינת
"ההפרה היעילה".
בהנחה כי יש ערך מוסרי לחיוב החוזי, כך יש ערך מוסרי
שלילי להפרתו. הפרתו היסודית הינה בעלת ערך שלילי כבד
משקל, ועל כן מצדיקה היא מתן זכות ביטול לנפגע, כפי
שנקבעה בסעיף 7(א) לחוק התרופות.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

19. סיכום האיזון שמתבצע בין העקרונות המנחים
בית המשפט עושה שימוש במושגים מתחום העולם
הכלכלי והמוסרי כדי להגיע לתוצאה הצודקת.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

20. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
מהו חוזה? (ג' שלו)
למושג חוזה יש משמעויות רבות בחיי היומיום.
הוא מציין מסמך כתוב המביע את רצון הצדדים, אולם
לעתים משתמשים במושג זה כדי לתאר את היחס המשפטי
שנרקם בין הצדדים.
חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 הוא החוק היסודי
בדיני החוזים. אין בו הגדרת חוזה.
ג' שלו כותבת שגישה פרגמטית זו אופיינית למחוקק
הישראלי, שנמנע מהגדרות תיאורטיות של מושגים
מופשטים.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

21. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
כיצד יוגדר החוזה?
חוזה הוא תולדה של מפגש רצונות.
הרצונות אינם זהים אלא תואמים ומשלימים.
לדוגמה: שרה מבקשת לרכוש את הספר האחרון של הארי פוטר.
היא היתה בטוחה שלספר יש כבר תרגום עברי. היא שלמה וקיבלה
ספר זה בגרסתו המקורית באנגלית. האם יש כאן מפגש רצונות?
האם יש כאן הסכמה מודעת ומכוונת של הצדדים ליצור קשר
משפטי חוזי מחייב?
הוצאת הספרים שפרסמה את האפשרות לרכוש את הספר דרך
האינטרנט מפנה לתמונה שמצויה על גבי הפרסום שמתוכה ניתן
להבין, כי מדובר במקור האנגלי.
לעומת זאת, שרה מפנה למודעה בעברית. האם היה מפגש רצונות?
או שמא מדובר בכלל בחוזה שבו יש לצד אחד – להוצאה – כוח
כלכלי עדיף שיחייב את הלקוח הנזקק לשירותיו או למוצריו להתקשר
עימו בחוזה על פי התנאים המוכתבים על ידו?
דיני החוזים נותנים תשובה לכל אלה.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

22. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
הצדדים לחוזה
תיאורטית - לשאלה מי יכול להיות צד לחוזה, יש הגבלות
מכיוון שצד בחוזה נתון בהסכמה. צד לחוזה רשאי להיות כל
אדם שהחוק קובע לגביו שיכול להיות צד לחוזה.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

23. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
תנאי סף בדיני חוזים
מהו חוזה?
חוזה הוא הסכם אכיף המבוסס על עקרון ההסכמה. ההסכמה הזו ניתנת לאכיפה בהפעלת סנקציות משפטיות.
גבולות של דיני חוזים – יחסים משפטיים:
לא כל הסכם הוא חוזה. העיקרון שעומד מאחורי ההסכם הוא הכוונה ליצור יחסים משפטיים. בעת סכסוך יש לאמוד את דעתם של הצדדים ולראות אם הייתה כוונה ליצור יחסים משפטיים.
בהיעדר כוונה ליצור יחסים משפטיים יש אפשרות לתבוע, אולי מכוח, דיני נזיקין: כאשר צד טוען שציפה ונעשה לו נזק. זהו מצב מובהק שנמצא מחוץ לתחום.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

24. תנאי סף, גבולות דיני חוזים – האם מסמך הוא הסכם ג'נטלמני
ע"א 3833/93 ד"ר יוסי לוין נ' אילנה לוין, פ"ד מח(2), 862, (1994).
בדיון נכחו בני זוג נשואים 8 שנים. האישה הייתה בהיריון, והחליטו להתגרש. בתחילת הסכסוך הם עוד דיברו, וערכו הסכם גירושין וקבעו מועד לגט. בהסכם הגירושין קבעו שיהיה ביניהם הסכם בנוגע לתשלומים שישא בהם הבעל עד לגט. הם כתבו שהסכמת הביניים נערכת באופן ג'נטלמני ואף צד אינו רשאי להציג את החוזה בבית המשפט.
הסכסוך התלהט, והגירושין הוסדרו אחרי שנתיים. הבעל טען שזה נמשך בגללה, והפסיק לשלם. היא הגישה תביעה על בסיס הסכם הביניים.
נטען, כי יש לבטל את החוזה מעצם אי כוונת הצדדים ליצור יחסים משפטיים.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

25. תנאי סף, גבולות דיני חוזים
ע"א 3833/93 ד"ר יוסי לוין נ' אילנה לוין, פ"ד מח(2), 862, (1994). השאלה אם מסמך מסוים הינו חוזה או הסכם ג'נטלמני תלויה בראש ובראשונה בכוונת הצדדים למסמך. אם הצדדים גמרו בדעתם ליצור חיובים משפטיים, המעניקים זכויות ומטילים חובות בתחום המשפט, הרי זה חוזה, ודיני החוזים חלים עליו. אם, לעומת זאת, לא היתה גמירת דעת של הצדדים ליצור חיובים משפטיים כאלה, אין זה חוזה אלא הסכם ג'נטלמני ואין דיני החוזים חלים עליו. ראה ד' פרידמן ונ' כהן, חוזים ( ), בעמ' 326 ,322; ג' שלו, דיני חוזים (1991), בעמ' 90.
בית המשפט היה בדילמה, הצדדים קבעו שזה לא הסכם, אבל ההסכם נראה ומנוסח כהסכם.
>>
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

26. תנאי סף, גבולות דיני חוזים
בפסק הדין נפסק כי זהו חוזה – משקל התנאים המצטברים, מעידים על כוונת שני הצדדים ליצור יחסים משפטיים. כותרת המסמך, נערכה ע"י עו"ד, הסדרת חובותיהם וזכיותיהם של הצדדים להסכם.
כלומר, ע"פ עקרונות המשפט המודרני בית המשפט קבע שיש פה סתירה, והוא מפרש על פי המהות.
במצבים בהם ישנה סתירה בין הכותרת / ההצהרה הפורמאלית, למהות, פונה בית המשפט למהות.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

27. עניין לוין - ניצחון שיקולי הצדק
השופט י' זמיר:
באופן מהותי, הוראה האוסרת הצגת החוזה בפני בית
המשפט קרובה להוראה הקובעת שאין לתבוע את הזכות
בפני בית המשפט. משום כך, אפילו ינהג בית המשפט
איפוק, ולא יכריז כי ההוראה שבסעיף 11 בטלה, אין זה ראוי
שבית המשפט יאכוף אותה. לכל היותר רשאי המערער
לתבוע פיצויים מן המשיבה על הפרת ההוראה. אולם תביעת
פיצויים על ידי המערער לחוד ותביעת מזונות על ידי
המשיבה לחוד. כאשר המשיבה באה בפני בית המשפט כדי
לתבוע את מזונותיה מן המערער, כפי שהתחייב בחוזה
המזונות, והמערער מונע בעדה גישה אל החוזה, בא הצדק
הציבורי ועומד לצידה כדי לסלק את המכשול מן הדרך.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

28. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
האם כל חוזה הוא אכיף?
קיימים חוזים שאינם שפיטים ואינם אכיפים.
לדוגמה: סעיף 32 לחוק החוזים (חלק כללי): חוזה של
משחק, הגרלה או הימור.
(א) חוזה של משחק, הגרלה או הימור שלפיו עשוי צד לזכות
בטובת הנאה והזכייה תלויה בגורל, בניחוש או במאורע
מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת, אינו עילה לאכיפה
או לפיצויים.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שהוסדרו בחוק או שניתן לעריכתם היתר על פי חוק.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

29. חוזים לא שפיטים או לא אכיפים:
סעיף 33: חוזה למתן ציונים
חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר, פרס וכיוצא באלה על פי הכרעה או הערכה של אחד הצדדים או של אדם שלישי, אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית משפט."
לדוגמה:
בג"צ 2769/04 - ח"כ שאול יהלום (בג"ץ 2769/04) נ' שרת החינוך התרבות והספורט, פ"ד נח(4), 823, (2004). עתירות אלה מופנות נגד המלצת ועדת השופטים לפרס ישראל בתחום הפיסול (להלן: ועדת השופטים), להעניק את פרס ישראל בתחום אמנות הפיסול לשנת תשס"ד לפסל יגאל תומרקין, ונגד החלטתה של שרת החינוך התרבות והספורט (להלן: שרת החינוך) לאשר את המלצתה האמורה של ועדת השופטים. ביום , למחרת שמיעת טענות הפרקליטים, פסקנו לדחות את העתירות.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

30. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
הרקע לעתירה
יגאל תומרקין הוא מבכירי ומבחירי הפסלים בישראל.
תומרקין הוא אמן רב גוני. יצירתו כוללת מלבד הפיסול גם
ציור, רישום, גרפיקה ועיצוב במה. אך בגין התבטאויותיו
במהלך השנים שפגעו ברגשות הציבור הדתי ובתקיפת
אשתו באקדח מבקשים העותרים לפסול אותו מלקבל את
הפרס.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

31. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
החלטת בית המשפט: בג"צ 2769/04 - ח"כ שאול יהלום (בג"ץ 2769/04) נ' שרת החינוך התרבות והספורט, פ"ד נח(4), 823, (2004).
השופט א' מצא:
הנושאים הקשורים בהענקת פרסי ישראל - ובהם דרכי
הצגת המועמדים, מינוי ועדות השופטים, כללי הדיון לפניהן
וסמכות שר החינוך לאשר את החלטותיהן - הוסדרו בתקנון
פרסי ישראל. משלא עוגן בחקיקה כלשהי, התקנון הוא
מסמך וולונטארי. על-פי מהותו וסיווגו המשפטי הריהו בגדר
פעולה משפטית שאינה בבחינת חוזה, שבהתאם להוראת
סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973,
מתאים להחיל עליה - על דרך האנלוגיה ובשינויים המחויבים
– את הסדרו של סעיף 33 לחוק האמור, הקובע לאמור:
>>
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

32. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
החלטת בית המשפט: בג"צ 2769/04 - ח"כ שאול יהלום (בג"ץ 2769/04) נ' שרת החינוך התרבות והספורט, פ"ד נח(4), 823, (2004).
חוזה למתן ציונים
33. חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר, פרס וכיוצא באלה על פי
הכרעה או הערכה של אחד הצדדים או של אדם שלישי,
אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית משפט.
על-פי התפיסה המקובלת, חוזה למתן ציונים אינו שפיט. פרופ' שלו מציינת כי סעיף 33 "מבטא את הרתיעה מפני התערבות משפטית בסכסוכים שמעצם טיבם אינם ניתנים להכרעה באמות-מידה משפטיות".
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

33. מהותו של תקנון פרסי ישראל והכפפתו להוראות דיני החוזים
מהותו של תקנון פרסי ישראל והכפפתו להוראות דיני החוזים
תקנון פרסי ישראל, אף שלא עוגן בחקיקה, איננו בגדר
"חוזה" או "פעולה משפטית" אחרת מתחום המשפט הפרטי.
מנקודת מבטו של המשפט המנהלי ניתן להשקיף על
התקנון כעל מסכת של הנחיות פנימיות שפורסמו על-ידי שר
החינוך. אולם, מנגנון ההכרעה שנקבע בתקנון, לבחירת
מקבלי פרס ישראל, מזכיר מאוד במהותו גוף שלישי שמונה
בגדר חוזה למתן ציונים, והוטל עליו לקבוע על-פי הכרעתו או
הערכתו הבלבדית, בדבר הענקתם של ציון, תואר או פרס.
ולכן כאמור העתירה נדחתה.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

34. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
כריתת חוזה
חוק החוזים חלק כללי נמנע מהדיון התיאורטי בשאלה מהו
חוזה.
סעיף 1 קובע שחוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי
הוראות פרק זה.
שאר הסעיפים בפרק עד סעיף 11 עוסקים בפירוט תהליך
הצעה וקיבול.
סעיף 1: כריתת חוזה – כיצד.
חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

35. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
מהות ההצעה
הצעה:
סעיף 2 מגדיר את רכיביה של הצעה:
"פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה
על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה
והיא מסוימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול
ההצעה; הפניה יכול שתהיה לציבור"
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

36. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
מרכיבי של דרישת "ההצעה"
שלושה רכיבים עיקריים של ההצעה:
פניה: הפניה היא היסוד הפיזי. אדם פונה לחברו, בכתב, בע"פ, בהתנהגות.
הפנייה צריכה להעיד על גמירת דעתו של המציע. החוק קובע שההצעה צריכה להעיד על גמירת דעת, שהיא מצב נפשי פנימי. אי אפשר לראות את גמירת הדעת, לכן החוק דורש לראות רכיבים שיראו את גמירת הדעת.
ההצעה צריכה להיות מסוימת כדי שניתן יהיה להחיל את החוזה בקיבולה. ההצעה צריכה לכלול את כל הפרטים שיאפשרו לניצע לאמור - "אני מסכים".
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

37. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
הצעה לכרות חוזה
ואם הפנייה אינה כוללת את שלושת הרכיבים?
במידה ואחד מהרכיבים חסר זוהי איננה הצעה אלא פנייה.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

38. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
קיבול ההצעה
שלושה רכיבים עיקריים של הקיבול:
1. הודעה - מול הפנייה ישנה הודעה.
2. מעידה על גמירת דעתו של הניצע.
3. חפיפה מוחלטת בין הפרטים הספציפיים בקיבול וההצעה.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

39. הרכיבים המעידים על גמירת דעת:
גמירת דעת משקפת את עיקרון ההסכמה, חופש החוזה. זוהי נקודת האל חזור, השלב הכי דומיננטי ביצירת החוזה.
אין מבחן יחיד ובלעדי שיעיד על גמירת דעת אלא מכלול של נסיבות.
תוכן החוזה: רישום הפעלת סנקציות לאכיפה. חתימה יכולה
להעיד על גמירת דעת בנושאים בהם מקובל שהחוזה הינו
בכתב.
התנהגות בזמן או לאחר כריתת החוזה: תשלום על חשבון,
יישום בפועל של החוזה. התנהגויות המתרחשות במהלך
כריתת החוזה יכולות להעיד על גמירת דעת.
המסוימות בחוזה: ככל שרמת הפירוט בחוזה גבוהה, תהיה
נטייה לכך שישנה גמירת דעת.
סעיף של פיצויים מוסכמים: זה ודאי מעיד על גמירת דעת
מאחר ואם הצדדים לא רואים את עצמם בקשר חוזי מחייב
לא היה קיים סעיף כזה בחוזה.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

40. הרכיבים המעידים על מסוימות:
רכיב המסוימות:
מסוימות שהוכחתה מוטלת על המציע היא רמת הפירוט הנדרשת לכך שאם הניצע יאמר שהוא מסכים אזי נכרת חוזה.
הצורך במסוימות מתבטא במספר שלבים בכריתת החוזה:
תוכן החוזה, תאריך תוקף, תנאים לקיום, איך אוכפים את
החוזה.
אולם, אין מדובר ברשימה סגורה.
להלן אביא דוגמה של מפגש רצונות חוזי למרות אופיו של המסמך הכתוב – חשבונית
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

41. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
דוגמה למסוימות וגמירת דעת: ע"א (מחוזי ת"א) 2063/02 - FRANZ HAAS נ' עו"ד עמיחי דוד, תק-מח 2007(2), 3958 (2007).
רקע עובדתי
המערערת, חברה בעלת ציוד לייצור ואפלים, העבירה
לחברת 'אושר, בית חרושת לופלים וממתקים' ולבעליה משה
אלבז (להלן - אלבז), מכונות לייצור ואפלים. אלבז וחברת
אושר התחייבו לשלם על הציוד סך של 518,195$
בתשלומים שייפרשו על פני חמש שנים, כאשר התשלום
הראשון בסך 102,600$ שולם מיד כמקדמה.
השאלה, האם ההעברה האמורה בוצעה על רקע חוזה
משפטי תקף בין הצדדים?
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

42. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
ע"א (מחוזי ת"א) 2063/02 - FRANZ HAAS נ' עו"ד עמיחי דוד, תק-מח 2007(2), 3958, 3960 (2007).
בבית משפט השלום נקבע כי החשבונית שהוצגה מטעם
המערערת כראיה לקיומו של הסכם בין המערערת למשיב
איננה בגדר הסכם.
החברה המערערת טוענת כי העובדה שהמסמך הוכתר
בשם חשבונית ולא בשם הסכם אין בה כדי לשנות דבר, שכן
כלל ידוע הוא כי מהות המסמך היא שקובעת ולא השם
הפורמאלי. כמו כן, מסבירה המערערת, כי הוצאת
החשבונית היא בגדר הצעה לכרות חוזה, והתשלומים אותם
החל להעביר אלבז, בהתאם לאמור בחשבונית, מהווים
קיבול - היינו נכרת הסכם בין הצדדים.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

43. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
ע"א (מחוזי ת"א) 2063/02 FRANZ HAAS נ' עו"ד עמיחי דוד, תק-מח 2007(2), 3958, 3962 (2007).
בתמיכה לטענתה, בדבר הסכם בינה לבין אלבז המכיל תניה
של שימור בעלות, צירפה המערערת לתצהירה העתק של
חשבונית שנשלחה מטעמה לאלבז. חשבונית זו מופנית אל
חברת אושר, היא נושאת תאריך ומספר. החשבונית מפרטת
את הפריטים שסוכם כי יועברו מן המערערת לחברת אושר,
את המאפיינים המדויקים של כל פריט ופריט ומתמחרת כל
פריט ציוד בנפרד.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

44. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
ע"א (מחוזי ת"א) 2063/02 - FRANZ HAAS נ' עו"ד עמיחי דוד, תק-מח 2007(2), 3958, 3962 (2007) – החלטת בית המשפט המחוזי
נראה לנו כי אין די בנימוקים אלה על מנת להביא למסקנה
אליה הגיע בית משפט השלום.
באשר לכותרת המסמך, הרי שודאי שאין בה כדי לקבוע את
מהותו. סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973
(להלן - 'חוק החוזים') קובע את עיקרון חופש הצורה, לפיו
חוזה יכול שיעשה לא רק בכתב אלא גם בעל פה או בצורה
אחרת. מכאן, שגם אם לא היה נכתב מסמך כלל, עדיין יתכן
והיה מדובר בחוזה מחייב לכל דבר. על כן ודאי שאין
בעובדה כי המסמך לא הוכתר בכותרת המדויקת כדי לדחות
את הטענה על הסף. עלינו לבחון את מהותו של המסמך
ואת כלל הנסיבות החיצוניות לו.
לכן, בבית המשפט המחוזי החשבונית הוכרה כהסכם מחייב
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

45. החלטת בית המשפט המחוזי באשר למהות החשבונית כמסמך חוזי
חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול, כאשר בשני השלבים
צריכים להתקיים האלמנטים של גמירות דעת ומסוימות.
סעיף 2 לחוק החוזים מגדיר הצעה כפנייתו של אדם לחברו
"המעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע
בחוזה והיא מסוימת כדי אפשרות לכרות את החוזה
בקיבול...".
סעיף 5 לחוק מבאר כי הקיבול יהיה בהודעת הניצע, שנמסרה
למציע והמעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם
המציע בחוזה לפי ההצעה.
שני הרכיבים הללו יכול שיתרחשו בהתנהגות, אך זאת בתנאי שניתן יהא להסיק קיומם של גמירות דעת ומסוימות בשניהם.
>>
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

46. החלטת בית המשפט המחוזי באשר למהות החשבונית כמסמך חוזי
גמירת דעת היא נחישות וכוונה של צד אחד להתקשר בחוזה עם צד אחר
בתנאי זה באה לידי ביטוי הדרישה למפגש רצונות הצדדים
והסכמתם ההדדית להתקשר בחוזה. גמירות דעת היא גילוי כוונה
רצינית להתקשר בחוזה והבנת התוצאות המשפטיות
הנובעות מכך, כאשר המבחן לכך הוא מבחן אובייקטיבי
מבחן האדם הסביר. בהקשר זה קיומה של חתימה, הן של
המציע והן של הניצע המקבל, עשויה להעיד על גמירות דעת
אך אין בה די מחד, ומאידך היא איננה בגדר דרישת סף.
החתימה היא סממן חיצוני, היא חזקה לגמירות דעת, אך
חזקה זו ניתנת לסתירה ולכן יש לדבוק במבחנים המהותיים
של חוק החוזים.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

47. החשבונית כמסמך המשקף גמירת דעת
אכן, בענייננו הצדדים לא חתמו על החשבונית, אך מאידך
היה בהתנהגותם - עצם התחלת ביצוע העסקה והעברת
התשלום מצד אלבז, הניצע, בהתאם לאמור בחשבונית,
והעברת הציוד מטעם המערערת לאלבז מאידך - כדי להעיד
על גמירות דעת הצדדים בדבר רצונם לבצע את ההסכם כפי
שפורט בהרחבה בחשבונית.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

48. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
קיומו של יסוד המסוימות
בחינת החשבונית מעלה כי יסוד המסוימות גם הוא מתקיים וכי רבים מפרטי העסקה
מפורטים בה באופן מפורש. יסוד המסוימות הוא כל אותם
פרטים הנכללים בעסקה.
לכן, תוצאת פסק הדין כי הוכר ההסכם שנעשה בין המערערת לבין אלבז וחברת אושר והוכרה בעלותה על המכונות.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

49. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
סיכום מהות "ההצעה"
מפסק הדין אנו למדים כי יוזם הקשר החוזי הוא "המציע" שפונה לחברו בהצעה.
הצעה כוללת מספר יסודות: גמירת דעת ומסוימות
הוכחת קיומם אינה פורמלית:
סעיף 5 לחוק מבאר כי הקיבול יהיה בהודעת הניצע, שנמסרה למציע והמעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה.
שני הרכיבים הללו יכול שיתרחשו בהתנהגות, אך זאת בתנאי שניתן יהא להסיק קיומם של גמירות דעת ומסוימות בשניהם.
גמירות דעת היא נחישות וכוונה של צד אחד להתקשר בחוזה עם צד אחר
בתנאי זה באה לידי ביטוי הדרישה למפגש רצונות הצדדים והסכמתם ההדדית להתקשר בחוזה.
גמירות דעת היא גילוי כוונה רצינית להתקשר בחוזה והבנת התוצאות המשפטיות הנובעות מכך, כאשר המבחן לכך הוא מבחן אובייקטיבי מבחן האדם הסביר. בהקשר זה קיומה של חתימה, הן של המציע והן של הניצע המקבל, עשויה להעיד על גמירות דעת אך אין בה די מחד, ומאידך היא איננה בגדר דרישת סף. החתימה היא סממן חיצוני, היא חזקה לגמירות דעת, אך חזקה זו ניתנת לסתירה ולכן יש לדבוק במבחנים המהותיים של חוק החוזים.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

50. הרכיבים המעידים על מסוימות:
רכיב המסוימות:
מסוימות שהוכחתה מוטלת על המציע היא רמת הפירוט הנדרשת לכך שאם הניצע יאמר שהוא מסכים אזי נכרת חוזה.
הצורך במסוימות מתבטא במספר שלבים בכריתת החוזה:
תוכן החוזה, תאריך תוקף, תנאים לקיום, איך אוכפים את
החוזה.
אולם, אין מדובר ברשימה סגורה.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

51. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
דוגמא לדרישת המסוימות אריה לוין נ' ישראל שולר, תק-על 2003(1), 779 (2003).
הסכסוך בין בעלי הדין התגלע סביב דירה בת 5 חדרים, חדר על הגג ושתי חניות בראשון-לציון (להלן: הדירה), שהיתה בבעלות אישתו המנוחה (להלן: המנוחה) של המערער 1 (להלן - לוין), ושנבנתה על ידי לוין - שהוא קבלן בניין.
המערערים 2 ו-3 הם ילדיהם של בני הזוג לוין.
המשיבים (להלן - שולר), שגם הם זוג נשוי, עתרו לבית המשפט המחוזי בבקשה שיורה על העברת רישום הדירה על שמם, ויחייב את לוין להסיר משכנתה הרשומה על הבניין לטובת בנק.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

52. העובדות שאינן שנויות במחלוקת:
לוין התקשר עם שולר באוגוסט 1993, בהסכם בעל-פה, במטרה למכור להם את הדירה.
שולר שילמו ללוין על-חשבון התמורה 206,500 דולרים, ולוין העבירו את החזקה בדירה לשולר לאחר שנסתיימה בנייתה.
קיומו של מסמך התחייבות (להלן - זכרון הדברים), שנמסר על-ידי לוין לשולר, ותוכנו כדלקמן:
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

53. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
תוכן המסמך
אנו החתומים מטה משפ' לוין אלה, אריה, יוסף ושושנה סרווטניק, מתחייבים בזאת כולם יחד וכל אחד לחוד להעביר ולרשום אצל רשם המקרקעין את הדירה הנבנית על ידי המשפחה ברח' השחר 6 בראשל"צ למר שולר ויקי וישראל. אחרי שהדירה תהיה מוכנה ושולמה התמורה במלואה. סה"כ 213,000$. הדירה בקומה ד' עורפית כולל הגג והחדר שמעל לדירה וצמוד לה.
(-) חתימות של לוין
לאחר שהמסמך הגיע לידי שולר, הוסיפה ויקי שולר (המשיבה 2) בכתב יד את התאריך, את שמותיהם שלה ושל בעלה, מחקה את המלה "מר" וכתבה את סכום התמורה "סה"כ 213,000 דולרים" אחרי המלים "ושולמה התמורה במלואה".
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

54. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
טענות הצדדים
שולר טענו כי הפרטים שהוסיפה ויקי שולר הוספו ברשות לוין, והא ראייה שהם החזירו ללוין עותק עם התוספות והלה לא העיר עליהן דבר.
טענתם הנגדית העיקרית של לוין היתה כי ההסכם בינם לבין שולר אינו מחייב, שכן הוא נעשה בעל-פה ולכן הוא אינו עומד בדרישת הכתב לפי סעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן - חוק המקרקעין). הם טענו כי גם זיכרון הדברים אינו עומד בדרישת הכתב, משום שלא מפורטים בו התמורה, מועדי תשלומה ומועד מסירת הדירה. באשר לרישום התמורה בזכרון הדברים, טענו לוין כי הוספת סכום התמורה לזיכרון הדברים היא זיוף שנעשה על ידי ויקי שולר.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

55. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
החלטת בית המשפט המחוזי
בית המשפט המחוזי קבע כי הסיבה שלא נחתם חוזה כמקובל ושולמו סכומים ניכרים על ידי שולר בלא שהיה בידיהם כל מסמך כתוב, היתה רצונם של הצדדים להסכם להמנע מתשלום מס שבח, עד לזמן שבו יהיו לוין זכאים לפטור. עוד נקבע כי רישום התמורה בזכרון הדברים היה מזויף.
לאור הקביעה כי רישום התמורה בזכרון הדברים מזויף, קבע בית המשפט המחוזי כי המסמך אינו עומד בדרישת המסוימות, בהיותו חסר יסודות מהותיים של העסקה - התמורה ומועד המסירה. מכאן הגיע בית המשפט למסקנה כי זכרון הדברים אינו ממלא אחר דרישת הכתב לפי סעיף 8 לחוק המקרקעין,
גם משום שהוא חסר את היסודות המהותיים האמורים,
וגם משום שתוכנו וחתימות מי שאינם בעלי הזכויות בדירה מעידים שמדובר במסמך שניתן לבטחון בלבד, לפיו הובטח לשולר לערוך עמם חוזה לאחר בניית הדירה, מבלי לקבוע מועד, ולאחר תשלום מלוא התמורה.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

56. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
החלטת בית המשפט העליון
המסקנה מהאמור לעיל היא כי צדק בית המשפט המחוזי כאשר קבע, לפני שהניח את קולמוסו, שהסכם המכר בענייננו אינו מחייב.
עם זאת, לא הסיק בית המשפט את המסקנות המתחייבות מקביעתו האמורה, ולמעשה אכף את ההסכם בין בעלי הדין תוך השלמה החסרה של פירוט המחיר; אולם, באין הסכם תקף ומחייב בין הצדדים, נשמט הבסיס לחיובם של הצדדים בחיובים אותם קבע בית המשפט קמא, או בכל חיוב אחר שמשמעו אכיפת העסקה או חלק ממנה.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

57. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
התוצאה
הערעור התקבל.
השופטת א' פרוקצ'יה מדגישה את סוגית העדר המסוימות בזכרון דברים זה:
האם בהינתן מכלול הנסיבות כפי שתוארו ניתן להכשיר את הדרך לאכיפת החוזה?
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

58. חשיבותה של דרישת המסוימות
עקרונית:
פרטים מהותיים הנעדרים ממסמך בכתב הנדרש לצורך סעיף 8 לחוק המקרקעין ניתנים, בנסיבות מיוחדות, להשלמה. לעיתים, הם ניתנים להשלמה מכוחן של הוראות סטטוטוריות
כמו כן, דרישת הכתב כפופה לנורמות כלליות של תום לב והגינות: "תום לב או כתב - תום לב עדיף" בנסיבות ראויות, כאשר עולה מהן "זעקת ההגינות", ניתן לרכך את הדרישה הצורנית מכוחו של עקרון תום הלב ולהביא לאיזון ראוי בין הערך המייחס משקל לעניין הצורני לבין דרישת המהות שעיקרה - הבאה לתוצאה צודקת, תוך מתן משקל לכוונת הצדדים.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

59. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
נימוקי דחית האכיפה
אולם, נסיבות מקרה זה אינן מאפשרות ואינן מצדיקות אכיפת החוזה, חרף העובדה כי הצדדים ביצעו חלק ניכר ממנו על דרך תשלום מרבית התמורה והעברת החזקה לקונים:
ראשית, חסרון הפרט המהותי במסמך בכתב
שנית, - עסקה במקרקעין טעונה עיגון בכתב של פרטיה המהותיים כתנאי לתקפותה.
הקונים נטלו חלק פעיל בעיסקה שכוונתה היתה להונות את שלטונות המס. כמו-כן הם פעלו לזיוף זיכרון הדברים על דרך הוספה חד-צדדית של נתונים שלא בהסכמת המוכרים. בנסיבות אלה בודאי לא קמה "זעקת הגינות" המצדיקה חריגה מן הכלל לפיו לא תוכר עסקה במקרקעין בלא כתב.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

60. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
סיכום ביניים:
לעקרון חופש החוזים – 2 משמעויות:
החופש ברמה העקרונית: החופש של כל אדם לכרות חוזה ובאותה מידה להימנע מלכרות חוזה.
החופש של הצדדים לעצב את תוכנו של החוזה.
גמירת הדעת והמסוימות מבטאים את חופש החוזים.
במשמעות הראשונה (החופש להתקשר אם לאו),
במשמעות השנייה - המסוימות מאפשרת לעצב את החוזה
כרצון הצדדים.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

61. הרכיבים המעידים על גמירת דעת:
גמירת הדעת צריכה להיות מכוונת להתקשרות חוזית עם הניצע.
לכן, פניה המהווה הצעה קמנה לצד השני כוח קיבול.
הניצע יכול לקבל את ההצעה ועל ידי כך נכרת חוזה בין הצדדים.
לעומת זאת, פניה המהווה הזמנה להתקשר בחוזה או הצעה לנהל משא ומתן לכריתת חוזה איננה מקנה לניצע כוח קיבול.
הפונה יכול להבהיר בפנייתו אם הוא מתכוון לערוך הצעה כך שתגובה חיובית של הצד השני תביא לידי כריתת חוזה.
הבהרה כזו, המעידה על גמירת דעת או על העדר גמירת דעת יכולה להעשות במפורש או בהתנהגות.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

62. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
ע"א 4670/03י.מ.ש השקעות בע"מ נ' כלל (ישראל ) בע"מ, תק-על 2006(4), 3856 , 3857 (2006)
כלל אינווסטמנט האוס בע"מ (להלן: כלל אינווסטמנט) היא בית השקעות. מנכ"ל כלל אינווסטמנט היה אריה גולדין (להלן: גולדין).
מספר משקיעים הפקידו כספם בחברה והמנכ"ל היה מציג להם מדי פעם דפי חשבון על עסקאות רווחיות ביותר.
בפועל התברר כי גולדין מעל בכספים וכי לא נותרה כל יתרה. אמנם חלק מכספם הוחזר להם אך הם הגישו תביעה
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

63. התביעה החוזית כנגד החברה
כזכור, התובעים ביקשו להטיל אחריות חוזית על כלל אינווסטמנט על סמך המצגים שהציג להם גולדין בתור מנהל כפי שמצאו את ביטוים בדו"חות שהגיש להם והצביעו על רווחים נאים.
השאלה הבסיסית היא, איפוא, האם פעילותו של גולדין כלפי התובעים היא בבחינת חוזה שנכרת כדין שכולל בחובו התחייבות לתשלום הרווחים שהוצגו.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

64. גמירת דעת והתנהגות המנכ"ל
על פי מצוות סעיף 1 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים) "חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול". סעיף 2 לחוק החוזים מוסיף וקובע כי "פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה".
סעיף 5 לחוק החוזים מתייחס לקיבול ומורה כי "הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע והמעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה".
גמירות הדעת היא יסוד מרכזי ביותר בכריתתו של החוזה. החוזה הוא מכשיר משפטי שבא לשקף ולשרת את הרצון הפרטי של הצדדים לחוזה. רצונם של הצדדים להתקשר בהתקשרות שיוצרת זכויות וחובות היא לב לבו של החוזה המשפטי. העדר רצון כאמור שולל את כריתתו של החוזה.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

65. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
ע"א 4670/03 י.מ.ש השקעות בע"מ נ' כלל (ישראל ) בע"מ, תק-על 2006(4), 3856 , 3863 (2006).
השאלה היא, איפוא, האם ביסוד מצגיו של גולדין בדו"חות שנמסרו לתובעים עומדים גמירות דעת ורצון להתקשר בחוזה. לדעתי, התשובה על כך היא בשלילה. ביסוד מצגיו של גולדין כלפי התובעים לא עמדה כל גמירות דעת ורצון להתקשר בחוזה. ביסוד פעולתו לא עמד כל רצון ליצור זכויות וחובות משפטיות על פי המצגים שהוצגו לתובעים. ביסוד הדו"חות שהציג גולדין לתובעים כמבטאים כביכול רווחים לא עמד כל רצון אמיתי לביצוע עסקאות. דו"חות אלה הם דו"חות כזב שלא עומד מאחוריהם רצון ליצירת זכויות וחובות משפטיות מחייבות.
לכן דין התביעה החוזית להידחות
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

66. סיכום דרישות "ההצעה" החוזית (ג' שלו, דיני חוזים, כרך א')
תנאי מוקדם ליצירת חוזה תקף הוא קיומה של כוונה ליצירת יחסים משפטיים.
חוזה נוצר בדרך של הצעה וקיבול:
ההצעה כוללת:
פניה – נדרש ביטוי חיצוני של רצון המציע דוגמת הודעה
גמירת דעת – רצון מגובש, כוונה רצינית והחלטית להתקשר בחוזה
מסוימות – ההסכמה החוזית צריכה להיות לפרטים מסוימים
דרישות מצטברות
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

67. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
מהות הקיבול
כריתת חוזה – כיצד?
חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה.
5. קיבול
"הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע והמעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה".
6. קיבול דרך התנהגות
(א) הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או
בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות
מן ההצעה; ולעניין סעיפים 3(א)ו-2)4), התנהגות
כאמור דינה כדין מתן הודעת קיבול."
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

68. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
מועד הקיבול
סעיף 8: מועד הקיבול:
(א) אין לקבל הצעה אלא תוך התקופה שנקבעה לכך בהצעה, ובאין תקופה כזאת - תוך זמן סביר.
(ב) נתן הניצע הודעת קיבול בעוד מועד, אך הודעתו נמסרה למציע באיחור מחמת סיבה שאינה תלויה בניצע ולא הייתה ידועה לו, נכרת החוזה, זולת אם הודיע המציע לניצע על דחיית הקיבול מיד לאחר שנמסרה לו הודעת הקיבול".
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

69. מהו קיבול? (ג' שלו, דיני חוזים)
קיבול הוא הצהרת רצונו של הניצע המעידה על גמירת דעתו להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה.
בשפת היומיום אפשר לתאר את הקיבול כהסכמה להצעה על כל מרכיביה היסודות המרכיבים את הקיבול הם שניים:
גמירת דעת, הודעה
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

70. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
תוכן הקיבול
כמו ההצעה גם הקיבול הוא הצהרת רצון המעידה על גמירת דעתו של המצהיר להתקשר עם הצד השני בחוזה.
למרות הזהות במינוח תוכן גמירת הדעת של ההצעה והקיבול שונים
להצעה תקפה צריכה להיות מסוימות.
קיבול תקף צריך להיות לפי ההצעה – העדר פגיעה במסוימות ההצעה על ידי קבלת ההצעה כפי שהיא וללא סטייה ממנה
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

71. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
ע"א 78/04 - המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, תק-על 2006(4), 64 , 84 (2006).
פוליסה שהוצאה 19 ימים לאחר אירוע הגניבה, והיתה שונה מהצעת הביטוח (להלן: הצעת הביטוח) ששלח הבעלים והמנהל של המבוטחת, לסוכן הביטוח.
בבית המשפט העליון נקבע כי ניתן לראות בפוליסה הצעה חדשה של חברת הביטוח, לפי סעיף 11 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, ובהתנהגותה של המבוטחת לאחר קבלת הפוליסה, בכך שלא מחתה על התנאים השונים ואף הסתמכה עליהם בכתב התביעה, קיבול בהתנהגות לפי סעיף 6(א) לחוק החוזים
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

72. סיכום הקיבול (ג' שלו, דיני חוזים, כרך א' 313)
קיבול יכול שיהיה לפי ההצעה:
מבטא גמירת דעת ומסוימות בתוך הזמן שנקבע לכך בהצעה או בתוך זמן סביר – נכרת חוזה
קיבול לאחר שההצעה פקע שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי – מהווה הצעה חדשה (סעיף 11 לחוק החוזים (חלק כללי)
חזרה מן הקיבול – הודעת חזרה נמסרה לא לאחר שנמסרה הודעת הקיבול – לא נכרת חוזה
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

73. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
עקרון תום הלב
עקרון תום הלב הוחל בחוק החוזים (חלק כללי) ופרץ מעבר לגדרותיו.
מכוח סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזיםצדדים למשא ומתן לקראת כריתת חוזה וצדדים לחוזה חייבים לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.
תחולת העקרון הורחבה גם מעבר לגבולות דיני החוזים, מכוח סעיף 61(ב) לחוק החוזים חל עקרון תום הלב גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

74. חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973
 12. תום לב במשא ומתן (א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. (ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10,13 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א , יחולו בשינויים המחוייבים.
 39. קיום בתום לב בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה.
 61. תחולה (ב) הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לענין ובשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

75. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
עקרון תום לב (ג' שלו)
עקרון תום לב הוא העיקרון החשוב ביותר, החל על הליך
הכריתה )משא ומתן) ושלב החוזי (לאחר שהחוזה נכרת).
מעבר לכך עיקרון תום הלב התפשט למשפט האזרחי
ולמשפט הציבורי.
הוא שינה את מפת דיני החוזים:
ראשית, תחומיה הורחבו וכוללים גם ת השלב הטרום חוזי
שנית, עם הכנסת עקון תום הלב איבדו דיני החוזים את אופים השרירותי אך גם את הרציונלי והברור, והפכו לדינים גמישים ומתונים, המבטאים גישה מוסרית.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

76. הגדרת תוכנו של מונח תום הלב
תום הלב אינו מוגדר בחוק.
כמונח, אופיו ודרישותיו משתנים בהתאם לנסיבות השונות.
הוא מציב דרישות מוסריותצ לפי גורמים שונים הקשורים בחוזה.
אין משמעותו שכל צד חייב לדאוג למשנהו אף על חשבונו הוא, אלא שבמסגרת שלבי החוזה השונים (החל במשא ומתן לכריתתו וכלה בביצועו), במקביל לדאגה האגואיסטית והלגיטימית של צד בחוזה לענמייניו הוא, נדרשת נורמת התנהגות מינימלית שמתחתיה אין לרדת.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

77. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
תום לב במשא ומתן
הסתרת פרט מהותי יכולה להיחשב חוסר תום לב, ויש
הסבורים שהעמסה בפרטים כדי ליצור ערפול, עלולה גם היא
להוות חוסר תום לב. בפסק הדין פנידר נגד קסטרו נקבע
חובת גילוי רחבה, הכוללת פרטים שהצד השני יכול לגלות
בעצמו (מידע נחלת הכלל).
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

78. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
פנידר נ' קסטרו – פסק דין מפתח ע"א 230/80 פנידר, חברה להשקעות פתוח ובנין בע"מ נ' דוד קסטרו, פ"ד לה(2), 713 (1981).
המשיב, אזרח ישראל תושב חוץ, החליט לרכוש דירה והתקשר עם המערער (להלן המערער) שהוא ידידו מנוער, מהנדס וקבלן בנין, וזה הבטיח למשיב להשיג לו דירה.
המערער ניהל עסקי קבלנות בנין באמצעות חברה שהוא ואשתו היו בעלי מניותיה.
החברה השתמשה למכירת הדירות בטפסים מודפסים של "זכרון דברים" ועל טופס כזה חתמו בספטמבר 1974 המשיב והמערער כשהחברה הופיעה בו כמוכרת והמשיב הופיע כקונה.
המערער חתם על זכרון הדברים ללא חותמת החברה. בזכרון הדברים החברה התחייבה למכור למשיב דירה בת 3 חדרים בקרית אתא בחלקה גוש מסויימים במחיר של 160 אלף ל"י ונקבעו פרטי התשלומים.
המשיב שילם על החשבון 133 אלף ל"י עד שהעיסקה נכשלה. תשלומים אלה נעשו לפקודת החברה. בשנת 1975 הוגשה לביהמ"ש המחוזי בחיפה בקשה לפירוק החברה .
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

79. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
הקושי בעסקה
השופט המלומד חייב בסכום הפסוק את החברה ואת המערער יחדיו ולחוד - את החברה בשל הפרת זיכרון-דברים, בעילה חוזית,
ואת המערער "משום שהוא שהניעו (את המשיב) לעשות את העיסקא מבלי שיודיע לו כי אין החלקה שייכת לאיש מהנתבעים שעה שהנתבע ידע שהתובע סמך עליו בעיניים עצומות".
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

80. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
ד"נ 7/81 פנידר, חברה להשקעות פתוח ובנין בע"מ נ' דוד קסטרו, פ"ד לז(4), 673 , (1983).
בית המשפט המחוזי פסק על השבת כספו של המשיב ועל פיצויים בסכום 70,000 ל"י כשיעורו של ההפרש בין מחירה של דירה אחרת, אותה יצטרך לרכוש, לבין המחיר עליו הוסכם בשעתו בזיכרון הדברים עם המערערת הראשונה. החיוב בסכום הפסוק הוטל הן על החברה והן על המערער השני.
בבית המשפט העליון ובדיון הנוסף נקבע:
כי החוזה שנכרת היה חוזה בין הקונה לבין החברה, אולם גם המנהל חייב בפיצויים, וזאת בשל שתי עילות: אחת, המעוגנת בהוראותיו של סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), ואחרת, המעוגנת בהוראותיהם של סעיפים 35ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. לעילה הראשונה: מנהל או שלוח חייבים לנהוג בתום-לב ובדרך מקובלת בנהלם משא ומתן לקראת חוזה בין החברה לבין הקונה, כאשר הצד השלישי נוטה אמון לאותו מנהל או שלוח. לעילה השנייה: המערער חב חובת זהירות במסירת המידע לקונה, והחובה האמורה הופרה על-ידיו בכך שלא מסר לקונה, כי המגרש, עליו אמורה הדירה להיבנות, איננו בבעלות החברה.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

81. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
תום לב במשא ומתן
פרישה ממשא ומתן. פרישה ממשא ומתן בשלב מתקדם עלולה להיחשב הפרה של תום לב.
ניהול משא ומתן ללא כוונת כשרות נחשב לחוסר תום לב. לדוגמא: בכדי לקבל הצעת מחיר אטרקטיבית כדי להציג אותה בפני אחר (ריגול תעשייתי, עיכוב הצד האחר למשא ומתן) בכלל הטרחה לצד האחר ללא כוונה לבצע משא ומתן.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

82. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
תום לב במשא ומתן
סעיף 12 ב קובע פיצויים שליליים.
החוק רוצה להחזיר את הנפגע למצב שהיה טרם נכנס לעסקה, ולמשא ומתן.
יש החזר הוצאות/השקעה.
לאחרונה מכיר בית המשפט בזכות לבקש פיצויים חיוביים – כלומר פיצויים שיעמידו את הנפגע במצב שבו היה לו החוזה היה אכן נאכף.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

83. יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים
סיכום חובת תום הלב
פרופ' ג' שלו כותבת:
שביל הזהב ביישומו של עקרון תום הלב יימצא באיזון שבין מקורו האתי והמוסרי של העיקרון לבין צרכי המסחר.
השופט ברק קבע בבג"צ 59/80 שירותי תחברוה ציבוריים באר שבע בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לה(1) 828:
"אמת הדבר אין הצדדים לחוזים מלאכים זה לזה, אך שוב אל להם להיות זאבים זה לזה".
במלים אחרות, הדרישה היא אדם לאדם ינהג כאדם.
יחידה 5: דיני חיובים - יסודות בדיני חוזים

84. להתראות ביחידה הבאה 