1. הוראת מיומנויות של עבודה בקבוצה מחקר פעולה
הוראת מיומנויות של עבודה בקבוצה מחקר פעולה
ברנדייס מיכל
מאי 2001

2. * לשתף במחקר הפעולה מנקודת מבט של מחנכת כתה.
מטרות המצגת
* לשתף במחקר הפעולה מנקודת
מבט של מחנכת כתה.
* חשיפת מרכיבי הידע השותפים
בתהליך.

3. על עצמי בעלת תואר ראשון בחינוך/סוציולוגיה ואנתרופולוגיה
אוניברסיטת חיפה
מסיימת בימים אלו תואר שני בחינוך - מגמת ת”ל
אוניברסיטת חיפה
מורה בבית ספר יסודי מזה 4 שנים
שנה ראשונה כמחנכת כתה

4. כתה ה’ בבית ספר יסודי (א - ו) במרכז הארץ. 26 תלמידים בכתה.
הכתה
כתה ה’ בבית ספר יסודי (א - ו) במרכז הארץ.
26 תלמידים בכתה.

5. זיהוי הצורך בעקבות זימון של משימות קבוצתיות לדוגמא:
 משימה בקבוצות - חגי תשרי
סוג המשימה - לימודי.
מקום - בתי התלמידים, בשעות אחר הצהרים.
חלוקה לקבוצות - על פי בחירה אישית.
 משימות בקבוצות - משימות חקר בחשבון
סוג המשימה - לימודי.
מקום - בכתה, בזמן שיעור.
חלוקה לקבוצות - על פי הנחייה שלי.

6. יש צורך בפיתוח כישורים וטיפוח מיומנויות של עבודה בקבוצה.
מסקנה:
יש צורך בפיתוח כישורים וטיפוח מיומנויות של עבודה בקבוצה.

7. שאלת המחקר
מה הן ההשפעות של פיתוח כישורי עבודה בקבוצה על שינויים בתפקוד בקבוצה של תלמידים בכתה ה’?

8. שיתוף עמיתים בבחינת השאלה
שלב ראשון
* מנהלת בית הספר
בחינת דרכי התערבות אפשריות.
* מורות בחדר המורים
* מדריכה בית ספרית
שלב שני
* מדריכה פדגוגית
שלבי המחקר השונים.
* סטודנטיות -
בשיעור ודרך הפורום

9. קבלת החלטה:
בניית יחידת הוראה

10. מרכיבי הידע השותפים בפיתוח היחידה
מרכיבי הידע השותפים בפיתוח היחידה
מבוסס על ד”ר רויטל היימן
ידע התנסותי
תיאוריות פעולה
הנחות ותפיסות אישיות
תיאוריות אקדמיות

11. ידע התנסותי (התנסות אישית)
תנועת נוער
צוות מורות
מקור - ניסיון חיים, ניסיון מקצועי
מאפיינים - אינטואיטיבי, מעוגן בסיפורי חיים,
מערב רמות אפקטיביות (ריגושיות).

12. תיאוריות פעולה מקור - ידע אינטואיטיבי שנוסח לכלל תיאוריה יישומית.
Grounded theories, ידע פרקטי, תיאוריות שדה
מקור - ידע אינטואיטיבי שנוסח לכלל תיאוריה יישומית.
מאפיינים - ידע מנוסח בצורה מקיפה יותר בהשוואה
לקודם, אך חסר ביסוס אמפירי, ממוקד
בעשייה.
משמש לצורך הבהרת אסטרטגיה, צידוק
לקבלת החלטות, עיצוב דרכי פעולה.

13. תיאוריות פעולה העקרון - שיתוף ילדים בקבלת החלטות. הדגמת העקרון:
בהרכבי הקבוצות
בתהליך בניית המחוון
לעבודה בקבוצה
בתהליכי הערכה של
כישורי עבודה בקבוצה

14. הנחות ותפיסות אישיות מקור - פנימי.
מאפיינים - על פי רוב סמויות. הופכות לגלויות כאשר
נדרשת הנמקה או בבירור ממוקד של
סיבתיות להחלטה.

15. הנחות ותפיסות אישיות “הופכות לגלויות כאשר נדרשת הנמקה או
בשיחה עם
המדריכה
הבית ספרית
“הופכות לגלויות כאשר נדרשת הנמקה או
בבירור ממוקד של סיבתיות להחלטה”.
דרכי דיווח של התלמידים
תמונה כללית
נדבך נוסף להערכה
משימה חברתית
רפלקציה קבוצתית
משימה לימודית
רפלקציה אישית

16. תיאוריות אקדמיות מקור - חיצוני.
מאפיינים - * נתפסות בדרך כלל כזרות וחסרות קישור
לעולם הפרקטי.
* לא משרתות בגלוי את קבלת ההחלטות.
* בדרך כלל סמויות.
* כאשר ניתנות לזיהוי - קיימת הזנה הדדית
עם התפיסה האישית.

17. סביבה לימודית המטפחת שיתופיות בלמידה
תיאוריות אקדמיות
“קיימת הזנה הדדית עם התפיסה האישית.”
סביבה לימודית המטפחת
שיתופיות בלמידה

18. תיאוריות אקדמיות צוות היא מטלה חיונית בהכנת הלומדים
“קיימת הזנה הדדית עם התפיסה האישית.”
“פיתוח מיומנויות של למידה שיתופית ועבודת
צוות היא מטלה חיונית בהכנת הלומדים
לקראת משימות החיים המצפות להם.”
(זילברשטיין, טלמור וברקוביץ, 1994)

19. תיאוריות אקדמיות הכוונה עצמית בלמידה
“קיימת הזנה הדדית עם התפיסה האישית.”
הכוונה עצמית בלמידה
סביבה לימודית המזמנת הזדמנויות ללמידה שיתופית תורמת להתפתחות ההכוונה העצמית.
(ויגוטסקי, 1978).

20. תיאוריות אקדמיות הכוונה עצמית בלמידה
“קיימת הזנה הדדית עם התפיסה האישית.”
סקגר (1984):
לומד המסוגל לעבוד לבד או בקבוצה,
מכיר היטב בצרכיו ומטרותיו
לצמיחה אישית, מתכנן ומוציא לפועל
פעילויות למידה מתאימות,
ומעריך תוך כדי כך את התקדמותו.
גורדון(תש”ן):
לומד המחוקק את חוקיו בעצמו,
קשור לגורם ההכוונה הרציונלית,
הכוללת שקילה, בחירה, קבלת החלטות,
ביקורת עצמית ואחריות לפעולה
המכוונת את בחירותיו.
הכוונה עצמית בלמידה
קרמר (1984):
לומד המאתר בעיות ובוחר לעסוק
בהן תוך ביצוע תכנית עבודה
שבסיומה גם מבנה מידע חדש.
זימרמן ושונק (1989): בעלי אוריינציה פסיכולוגית.
שותף פעיל מבחינה מטה-קוגניטיבית, מוטיבציונית
והתנהגותית, במהלך הלמידה שלו בכיתה.
תלמיד הבודק את דרכי הלמידה שלו ומגיב
עליהן במספר דרכים ובהן גם שינוי
באסטרטגיות חשיבה-למידה.

21. התהליך כולו זימון משימות קבוצתיות בתחומים שונים
ידע התנסותי
זימון משימות קבוצתיות בתחומים שונים
תיאוריות אקדמיות
הנחות ותפיסות אישיות
מסקנה: יש צורך בפיתוח כישורי עבודה בקבוצה
 הנחות ותפיסות אישיות
 תיאוריות פעולה
קבלת החלטה: יצירת יחידת הוראה לחיזוק מיומנויות של עבודה בקבוצה
שיתוף עמיתים
דרכי הדיווח על
העבודה הקבוצתית
 בניית מחוון
 הרגלי עבודה
העברת יחידת ההוראה בכתה
זימון משימות שונות הדורשות עבודה קבוצתית
הערכה מעצבת של התהליך

22. סוף.

24. תיאוריות אקדמיות
“קיימת הזנה הדדית עם התפיסה האישית.”
רק בלמידה שיתופית, התלמידים יכולים לבדוק את חשיבתם הם באמצעות חילופי דברים. ההתדיינות עם עצמם צומחת לאחר ניסיון של למידה שיתופית.
(ויגוטסקי, 1978).

25. תיאוריות אקדמיות “כל למידה היא בסופו של דבר תהליך אישי.
“קיימת הזנה הדדית עם התפיסה האישית.”
“כל למידה היא בסופו של דבר תהליך אישי.
אולם הלמידה השיתופית מוסיפה למימד
הלימודי הקוגנטיבי האישי את הלמידה
המתרחשת כתוצאה מאינטראקציה
לימודית בין שני לומדים או יותר”.
(הרץ-לזרוביץ ופוקס, 1987).

26. תיאוריות אקדמיות “קיימת הזנה הדדית עם התפיסה האישית.” סקגר (1984):
לומד המסוגל לעבוד לבד או בקבוצה,
מכיר היטב בצרכיו ומטרותיו לצמיחה
אישית, מתכנן ומוציא לפועל פעילויות
למידה מתאימות, ומעריך תוך כדי כך
את התקדמותו.

27. תיאוריות אקדמיות “קיימת הזנה הדדית עם התפיסה האישית.” גורדון(תש”ן):
לומד המחוקק את חוקיו בעצמו,
קשור לגורם ההכוונה הרציונלית,
הכוללת שקילה, בחירה, קבלת החלטות,
ביקורת עצמית ואחריות לפעולה
המכוונת את בחירותיו.

28. תיאוריות אקדמיות “קיימת הזנה הדדית עם התפיסה האישית.”
זימרמן ושונק (1989): בעלי אוריינטציה פסיכולוגית.
שותף פעיל מבחינה מטה-קוגניטיבית, מוטיבציונית
והתנהגותית, במהלך הלמידה שלו בכיתה.
תלמיד הבודק את דרכי הלמידה שלו ומגיב עליהן במספר
דרכים ובהן גם שינוי באסטרטגיות חשיבה-למידה.

29. תיאוריות אקדמיות “קיימת הזנה הדדית עם התפיסה האישית.” קרמר (1984):
לומד המאתר בעיות ובוחר לעסוק בהן
תוך ביצוע תכנית עבודה שבסיומה גם
מבנה מידע חדש.