1. אלברכט דירר
מצגת שנייה
מצגות
קלריטה ואפרים

2. דירר צייר אנשים ומקומות כדמותם על פרטי פרטיהם, לרבות הגבשושיות על סנטרו של האדם וקליפות הגזע של העצים. מכוחו של הריאליזם הזה השכיל דירר לחדור אל מהותם הפנימית של בני האדם.
Peasant Couple Dancing Metropolitan Museum of Art New York

3. Portrait of the Artist's Mother 1514 Charcoal drawing on paper

4. St Jerome in his Study 1514 Engraving

5. Triumphal Arch -1515-17 Woodcut, Germanisches Nationalmuseum Nuremberg
ב-1507 חזר דירר לנירנברג ושהה בה עד שמו, כצייר מחונן ורבגוני נפוץ בכל רחבי אירופה, הוא היה בידידות עם רבים מהציירים הנחשבים בתקופתו, ביניהם רפאל, ויצר אז כמה מציורי הצבע הנחשבים ביותר שלו. בשנים אלה ערך ניסויים בחריטה וצריבה על משטחי מתכת ואבץ. דירר היה צייר החצר של הקיסר מקסימיליאן הראשון וקיבל ממנו מילגה שנתית. הוא עיטר את "שער הניצחון" של הקיסר, עיטר את ספר התפילות שלו, וצייר את דיוקנו (1519) זמן קצר לפני מותו של הקיסר.
Triumphal Arch Woodcut, Germanisches Nationalmuseum Nuremberg

6. Triumphal Arch (detail)

7. Triumphal Arch (detail)

8. Emperor Maximilian I 1519 Oil on linden wood, Museum, Vienna

9. A Young Girl of Cologne and Durer's Wife 1520 Silverpoint Graphische Sammlung Albertina, Vienna

10. דירר מת ב-1528 לאחר מחלה, והוא בן 57.
מסעו הרביעי לארצות השפלה: בקיץ 1520 נודע לדירר שקרל החמישי, ממשיכו של מקסימיליאן, מגיע מספרד לאאכן לטקס הכתרתו כקיסר. דירר ביקש לפגוש בקיסר על מנת שימשיך לתמוך בו. מצויד בעבודותיו האחרונות, שאת חלקן מכר כדי לממן את נסיעתו, הגיע דירר לאאכן, ומשם המשיך לארצות השפלה. היומן שכתב מתאר בפירוט את מסעו, ואת קבלת הפנים החמה לה זכה מאומנים פלמיים. הפגישה עם קרל החמישי הייתה מוצלחת, והקיסר אכן המשיך לתמוך בו כספית. בעת שהותו באנטוורפן שלח ידו גם בריקועי כסף ורישומי גיר ופחם.
ביולי 1521 חזר לנירנברג, אלא שאז כבר סבל ממחלה שניטרלה את כושרו עד סוף ימיו. בתקופה זו לא יצר יצירות נחשבות, הן בשל מחלתו, ובעיקר מכיוון שהקדיש את מרבית זמנו לכתיבת ספרים בנושאי גיאומטריה, פרספקטיבה, פרופורציות, ארכיטקטורה וביצורים. בתקופה זו שיכלל דירר גם את טכניקות ההמרה של אור ואפקטים צבעוניים לתוך המדיום של רישום ותחריט.
נטייתו לרפורמאציה: נירנברג, שהייתה מרכז הומניסטי, ומהמקומות הראשונים שקיבלו בברכה ובחום את עקרונות הרפורמאציה של מרטין לותר, איפשרה לדירר את הגישה לתיאולוגים ומלומדים, בכללם ארסמוס, פיליפ מלנשטון, ויליבלד פירהיימר, שלכל אחד מהם ייחד דירר תמונת דיוקן. לבית העירייה של נירנברג הקדיש דירר שני ציורים על "ארבעת השליחים" (1526), הכוללים טקסטים של מרטין לותר המשבחים את אימוץ הלותרניזם על ידי העיר נירנברג.
דירר מת ב-1528 לאחר מחלה, והוא בן 57.

11. Madonna and Child on a Stone Bench 1520 Pen drawing, 135 x 87 mm Pushkin Museum, Moscow

12. הרונימוס
St Jerome
1521

13. St Jerome (detail) 1521

14. Portrait of a Young Man 1521 British Museum, London

15. השגיו הבולטים
דירר העלה את האומנות הגראפית לדרגת תחום נחשב באומנות היפה, והיה האומן הראשון שעיקר ביטויו האומנותי התבצע באמצעים גראפיים. הוא שיכלל את הביטוי הגראפי והצליח ליצור גוונים של שחור-אפור כרצונו, ובאמצעותם להגביר עד מאוד את האפקט התלת ממדי של האלמנטים שצייר.
דירר העלה את מקצוע האומן לדרגה גבוהה בצפון אירופה. עבודותיו הן בתחום הציור והן בתחום הרישום, הדפסי העץ, התחריט וריקועי הנחושת, כמו גם הז'אנר החדש שיצר בציור דיוקנאות עצמיים המבטאים את התפתחותו הפיזית-פסיכולוגית -- הפכו אותו לאחד האומנים הנחשבים בהיסטוריה, בעל השפעה מכרעת על דורות של אומנים.
איכות עבודותיו, התפוקה העשירה שלו, וההשפעה החזקה שלו על האומנות בימיו - כולם מדגישים את חשיבות מקומו באומנות. בהקשר רחב יותר, העניין שמצא בגיאומטריה ובפרופורציות מתמטיות, החוש ההיסטורי שלו, גישתו הדקדקנית-מתמטית בתיאור עולם הטבע, המודעות שלו לפוטנציאל האישי הגאוני שלו - מדגימים את הרוח החקרנית והאינטלקטואלית של הרנסאנס.

16. Triumphal Chariot (1/2) 1522 Woodcuts, mounted in pairs.

17. Triumphal Chariot (5/6) 1522 Woodcuts, mounted in pairs, 5/6: 412 x 565 mm

18. The Last Supper 1523 Woodcut, Vienna

19. The Four Holy Men 1526

20. באינדיווידואליות שלהם וגם בחברות שביניהם
ארבעת השליחים
ארבעת השליחים יוצרים יחדיו מכלול אחד,כפי שארבעת סוגי האופי מצטרפים יחדיו אצל כל אדם.
דירר מתאר דברים רבים בבת אחד :שלמותה של האנושות,אחדות שיוצרת הכנסייה לצורך לחיות בצוותא,
מסגרת ההיררכיות, מגוון נושאי העניין האנושי הציור מהנה בדרכים רבות, הוא מלא, חזק, והמודעות
החללית שבו הופכת אותו כמעט לפיסולי ארבעת השליחים ניצבים כנגד רקע שחור,מעורר כבוד
באינדיווידואליות שלהם וגם בחברות שביניהם
Mark and Paul
John the Evangelist and Peter

21. Walrus 1521 British Museum, London

22. יצירתו בנושאי טבע ונוף
את מרבית ציורי הנוף שלו יצר דירר במהלך ובהשפעת מסעו הראשון לאיטליה, בהם נופים מהרי האלפים ודרום טירול, המצוירים בצבעי מים ובמשיכות מכחול עזות (לדוגמה נוף עם בריכה אלפינית, מ-1495). זוהי סדרת ציורי הטבע הראשונה בטכניקת צבעי מים ששרדה בתולדות האומנות המערבית. בהמשך, הירבה דירר לצייר רקע של נוף גם בציורי השמן שלו, כמו רקע נוף הישימון בציור סנט ג'רום בנוף (1497).
דירר התעמק בטבע שסביבו, וחקר את עולם החי, היבטים אנטומיים ופרופורציות אנושיות. בחיבורו על פרופורציות כתב: "החיים בטבע שסביבנו גורמים לנו להכיר באמת שבו, לכן הביטו בטבע בדקדקנות, ופעלו לפיו ללא סטייה. ואכן, האומנות טבועה ונובעת מתוך הטבע, ואומן הוא מי שיכול לצייר את הטבע ולבטא אותו כמות שהוא".
ביצירותיו הירבה לצייר חיות, חלקן אקזוטיות, הן כשהן משולבות בנושאים אחרים, והן כנושאים ראשיים: קופים, איילים, חסידות, תוכים, אריות, חיפושיות, עטלפים, סרטנים, ינשופים, ארנבים, ואחרות. בכולם דיקדק בפרטי פרטים, מתוך כבוד לטבע ולתפארת הבריאה. מפורסם ציורו "קרנף" (1515), חיה שלא ראה מעולם, וצייר אותה, לפיכך, באופן שגוי, על-פי תיאור קרנף שהובא לגן החיות בליסבון.

23. Lobster 1495 Pen drawing on paper Staatliche Museen, Berlin

24. Young Hare 1502 Watercolour and gouache Albertina, Vienna

25. הצייר הגרמני אלברכט דירר צייר לפני כחמש מאות שנה ציור נוף
הצייר הגרמני אלברכט דירר צייר לפני כחמש מאות שנה ציור נוף. הנוף הוא מעין קלוז-אפ  של צמחיה ליד מקור מים.  העבודה נראית כאילו צוירה במבט קר ומנוכר: זהו נוף אנליטי מדויק "מוקפא".

26. Rhinoceros 1515 Pen drawing British Museum, London

27. הקרנף של דירר, חיתוך עץ, 1515. חתימת דירר, אותיות AD מסוגננות ומשולבות, מופיעה מתחת לכותרת היצירה.

28. ספריו
החל מ-1507 ועד מותו כתב דירר מספר ספרים, בהם פיתח את אשר למד למונחים של גאומטריה שימושית. האחד, "מסה על קונסטרוקציות במחוגה וסרגל" הינו חיבור בגאומטריה תאורטית המכיל טיפול מדעי ראשון בנושאי פרספקטיבה. השני, "ארבעה חיבורים על פרופורציות בגוף האדם" (מהם פורסם רק הספר הראשון ב-1528, כשנה לאחר מותו).

29. Four Books on Measurement
Dürer's work on geometry is called the Four Books on Measurement (Underweysung der Messung mit dem Zirckel und Richtscheyt). The first book focuses on linear geometry. Dürer's geometric constructions include helices, conchoids and epicycloids. He also draws on Apollonius, and Johannes Werner's 'Libellus super viginti duobus elementis conicis' of The second book moves onto two dimensional geometry, i.e. the construction of regular polygons. Here Dürer favours the methods of Ptolemy over Euclid. The third book applies these principles of geometry to architecture, engineering and typography. In architecture Dürer cites Vitruvius but elaborates his own classical designs and columns. In typography, Dürer depicts the geometric construction of the Latin alphabet, relying on Italian precedent. However, his construction of the Gothic alphabet is based upon an entirely different modular system. The fourth book completes the progression of the first and second by moving to three-dimensional forms and the construction of polyhedrons.

30. Construction of the Gothic alphabet is based upon an entirely different modular system.

31. Construction of the Gothic alphabet is based upon an entirely different modular system.

32. Geometric construction of the Latin alphabet, relying on Italian precedent.

33. Dürer discusses the Delian Problem and moves on to the 'construzione legittima', a method of depicting a cube in two dimensions through linear perspective. It was in Bologna that Dürer was taught (possibly by Luca Pacioli or Bramante) the principles of linear perspective, and evidently became familiar with the 'costruzione legittima' in a written description of these principles found only, at this time, in the unpublished treatise of Piero della Francesca. He was also familiar with the 'abbreviated construction' as described by Alberti and the geometrical construction of shadows, a technique of Leonardo da Vinci. Although Dürer made no innovations in these areas, he is notable as the first Northern European to treat matters of visual representation in a scientific way, and with understanding of Euclidean principles. In addition to these geometrical constructions, Dürer discusses in this last book of Underweysung der Messung an assortment of mechanisms for drawing in perspective from models, such as the camera lucida and provides woodcut illustrations of these methods that are often reproduced in discussions of perspective.

34. Principles of geometry to architecture

35. Principles of geometry to architecture

36. The principles of linear perspective

37. Four Books on Human Proportion
Dürer's work on human proportions is called the Four Books on Human Proportion (Vier Bücher von Menschlicher Proportion) of The first book was mainly composed by 1512/13 and completed by 1523, showing five differently constructed types of both male and female figures, all parts of the body expressed in fractions of the total height. Dürer based these constructions on both Vitruvius and empirical observations of, "two to three hundred living persons,“ in his own words. The second book includes eight further types, broken down not into fractions but an Albertian system, which Dürer probably learned from Francesco di Giorgio's 'De harmonica mundi totius' of In the third book, Dürer gives principles by which the proportions of the figures can be modified, including the mathematical simulation of convex and concave mirrors; here Dürer also deals with human physiognomy. The fourth book is devoted to the theory of movement.

38. Appended to the last book, however, is a self contained essay on aesthetics, which Dürer worked on between 1512 and 1528, and it is here that we learn of his theories concerning 'ideal beauty'. Dürer rejected Alberti's concept of an objective beauty, proposing a relativist notion of beauty based on variety. Nonetheless, Dürer still believed that truth was hidden within nature, and that there were rules which ordered beauty, even though he found it difficult to define the criteria for such a code. In 1512/13 his three criteria were function ('Nutz'), naïve approval ('Wohlgefallen') and the happy medium ('Mittelmass'). However, unlike Alberti and Leonardo, Dürer was most troubled by understanding not just the abstract notions of beauty but as to how an artist can create beautiful images. Between 1512 and the final draft in 1528, Dürer's belief developed from an understanding of human creativity as spontaneous or inspired to a concept of 'selective inward synthesis. In other words, that an artist builds on a wealth of visual experiences in order to imagine beautiful things. Dürer's belief in the abilities of a single artist over inspiration prompted him to assert that "one man may sketch something with his pen on half a sheet of paper in one day, or may cut it into a tiny piece of wood with his little iron, and it turns out to be better and more artistic than another's work at which its author labours with the utmost diligence for a whole year.”

39. Studies on the Proportions of the Female Body 1528 Woodcut

40. Differently constructed types of male figures

41. http://he.wikipedia.אלברכט דירר
מקורות:
דירר
דירר
ספרות:
מדירר עד בויס – חמש מאות שנות ספרות בגרמניה
סיפורו של הציור, ונדי בקט.
גדולי הציור, ספריית מעריב.

42. הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
למצגות על דירר באתר שלנו:
אלברכט דירר מצגת ראשונה
יצירתו של דירר- Melencolia I
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
נשמח לתגובות