1. הנחיה בדרכי הוראת נושאים בתחום האקלים
כתבו וערכו : חניתה ברעם, אלה פאוסט, דרורה נגב, צבייה פיין, דגנית שדה
הפיקוח על הוראת הגיאוגרפיה
כנס מדעי כדור הארץ
שנה"ל תשע"א

2. מה במצגת? רעיונות מרכזיים הדגמת ארבעה נושאי לימוד:
הדגמת ארבעה נושאי לימוד:
-נושאים ומושגים מרכזיים בכל נושא
-הצעה דידקטית להוראת- למידת הנושא

3. רעיונות מרכזיים
השמש היא מקור האנרגיה המרכזי של התהליכים המתרחשים באטמוספרה.
הגורם להיווצרותם של אזורי האקלים השונים הוא קרינת השמש הנקלטת באופן לא אחיד במקומות השונים על פני כדור הארץ.
באטמוספרה מתרחשים תהליכים פיזיקאליים וכימיים המכתיבים את מאפייני האקלים ומזג האוויר על פני כדור הארץ.

4. נושאי הלימוד שבחרנו להדגים:
1. מערכות לחץ אוויר ורוחות 2. מים, עננים ומשקעים 3. מערכות אקלים כלל עולמיות 4. שינויי אקלים

5. 1. מערכות לחץ אוויר ורוחות נושאי הלימוד:
1. מערכות לחץ אוויר ורוחות נושאי הלימוד:
- לחץ אוויר
רוח
מאפיינים: כיוון הרוח, עוצמת רוח
רוחות מקומיות: בריזה, רוח הר ועמק, מנהרת רוח
מפות לחץ אוויר
שקע ברומטרי, רמה ברומטרית, איזוברים-קווים שווי לחץ
מקורות מידע: ספר הלימוד מסע במרחבי האטמוספרה עמ' 39-30
ערכה – תת נושא שני 35-33
משימות: ספר הלימוד עמ' 39-38, ערכה – 44-40
המושגים הנדרשים: הערכה עמ' 6
הצעות דידקטיות בערכה: עמ' 37-40

6. מערכות לחץ אוויר ורוחות הצעה דידקטית:
מערכות לחץ אוויר ורוחות הצעה דידקטית:
סוף השיעור הקודם
הקדמה של כמה משפטים, הקרנת הסרטון ושיחה על תכונות האוויר

7. שעורי בית:
להציע לתלמידים לעשות ניסוי דומה לניסוי שהודגם ולצלם אותו בבית.
להיכנס לקישור שבכותר עמ' 30 – לקרוא ולעיין בתרשימים (עד ההוריקנים). לשיעור הקרוב יש לדעת להסביר את המושגים שבהמשך ואת התשובות לשאלות שלצידם. אין חובה לכתוב את התשובות!
רוח - מדוע היא זורמת? מדוע מגדירים את כיוונה לפי הכיוון ממנו היא באה?
רמה ברומטרית - מהו מזג האוויר האופייני למקומות שבהם שוררים תנאים של רמה ברומטרית?
שקע ברומטרי - מהו מזג האוויר האופייני למקומות שבהם שוררים תנאים של שקע ברומטרי?
מפה סינופטית, מיליבר, איזובר

9. שיעור מס' 1: לחץ אוויר – התכנים בעמ' 32-30
עמ' 30 בספר הלימוד
שיעור מס' 1: לחץ אוויר – התכנים בעמ' 32-30
שיחה בכיתה באמצעות מה שלמדו בשיעורי הבית
והרחבה של הנושאים
שרטוטי עזר לשיעור:
עמודות לחץ האוויר בהתאם לגובה פני הים
רוח מתכנסת לתוך שקע
רוח מתבדרת מתוך רמה

10. עבודת כיתה ( 10 דקות) חלוקת דף עבודה לתלמידים
סמנו רמות ושקעים בשתי המפות הסינופטיות שלפניכם

11. סמנו את המושגים והביטויים הבאים בשרטוטים שלפניכם:
התכנסות, התבדרות, מזג אוויר נאה ויציב, סיכוי לעננים ולירידת גשם
שעורי בית
שאלות 5-1 עמ' 38

12. שיעור מס' 2: רוח – התכנים בעמ' 37-33
עבודת כיתה בקבוצות 15 דקות, הצגה של כל קבוצה – 3 דקות
כל קבוצה בוחרת שאלה אחת, לומדת מתוך הספר וקישורים שישנם בכותר.
7 דברים שאנחנו צריכים לדעת על הרוח:
שם הרוח – כיצד קובעים ולמה.
מהי שבשבת ומה תפקידה.
מהו הקשר בין רוח לבין רמות ושקעים ברומטריים? או - במה תלויה עוצמת הרוח?
מהו סולם בופור?
כיצד מייצרים אנרגיה מרוח?
מה משפיע על תכונות האוויר שהרוח נושאת עימה?
צופים בסרטון על יצירת אנרגיה בכוח הרוח – קישור מתוך כותר
ביצוע של אחד הניסויים המופיעים בערכה. עמודים 37-36
שיעורי בית
לדעת להסביר מהי בריזה באמצעות מה שכתוב בספר והאנימציה בכותר עמ' 36
שאלות 10-6 בעמ' 39-38

13. שעור 3: סיכום הנושא: לחץ אוויר ורוחות
הבריזה – שיחה והסבר באמצעות האנימציה
שאלות הערכה – כל תלמיד בוחר 10 שאלות מתוך ערכת ה-ל-ה, עונה עליהן, ובן זוג בודק לו בעזרת התשובות.
לסיום - בוחן של 5 שאלות רבות ברירה.

14. 2. מים, עננים ומשקעים נושאי הלימוד:
2. מים, עננים ומשקעים נושאי הלימוד:
עננים מהם?
מצבי צבירה.
כיצד נוצר ענן?
תנאים להיווצרות עננים:
לחות אוויר (לחות מוחלטת, לחות יחסית, רוויה), גרעיני התעבות , עליית אוויר
הגורמים לעליית אויר:
התחממות פני השטח,
פגיעת רוח ברכס הר,
התכנסות אוויר לתוך שקע.
ענני משקעים-תהליך היווצרות.
סוגי משקעים-גשם (טיפונת ענן, טיפת גשם) ,
שלג (גרעיני קיפאון), ברד, טל, כפור.
מקורות מידע: ספר הלימוד מסע במרחבי האטמוספרה עמ' 40-58
ערכה – תת נושא שלישי
משימות: ספר הלימוד עמ' 58-59, ערכה – 53-63
המושגים הנדרשים: ערכה עמ' 6 הצעות דידק' בערכה:

15. 2. מים עננים ומשקעים הצעה דידקטית:
2. מים עננים ומשקעים הצעה דידקטית:
א. פתיחת הנושא: הדגמת מחזור המים בטבע- אנימציה ללחוץ: View Online
תזכורת על ידי המורה לנושא מצבי הצבירה הנלמד במסגרת לימודי מו"ט בבית הספר היסודי. [דף עבודה מצורף לתלמידים]
ב. ניסוי – ציוד נדרש: מיכל שקוף +לוח שקוף לסגירת המיכל ומים רותחים.
מדגימים את תהליך התעבות טיפות המים על גבי הלוח.
נקודת מוצא להסבר על היווצרות עננים.

16. ניסוי: כלים וחומרים: כלי שקוף, לוח או מכסה, מים חמים [או כוהלייה לחימום הכלי עם המים]. מהלך הניסוי: שופכים מים לכלי וסוגרים במכסה. תוצאות: טיפונות מים רבות הצטברו על גבי המכסה. מסקנות: אדי המים שעלו מן המים הרותחים התקררו כתוצאה מן המגע במכסה הקר, הגיעו לנקודת הטל והתעבו. הדבר דומה ליצירת עננים: השמש שהיא מקור האנרגיה- מחממת את מקווי המים, המים מתאדים, האוויר שמכיל אדי מים מתפשט, עולה למעלה, מתקרר [כמו במגעו במכסה] ככול שהוא עולה, מגיע לרוויה ולנקודת הטל, ומתעבה לטיפונות. כך נוצרים העננים. שאלה: במה דומה ובמה שונה הניסוי שערכנו מן המציאות?

17. שאלה: הסבירו מה התופעה המוצגת בתמונות- וכיצד היא מתרחשת?3 2 1 4 5 6
הביאו דוגמאות נוספות מחיי יום –יום לכול מעברי מצבי הצבירה.

18. כיצד נוצרים עננים?
עננים נוצרים כאשר אוויר מתרומם, מתקרר תוך כדי עלייה ואז מתחיל תהליך ההתעבות.
תנאים הכרחיים: א. לחות
ב. גרעיני התעבות
ג. חוסר יציבות אטמוספרית
תצפית:
הוציאו פחית של משקה קר מן המקרר לחדר חם.
מה מצטבר על גבי הפחית? במה דומה תהליך זה לתהליכים המתרחשים בטבע בהיווצרות העננים והטל?

19. תצפית זו הדגימה תהליך דומה למתרחש בעת יצירת טל:
באוויר שבחדר ישנם אדי מים.
כאשר אדים אלה [גז- בלתי נראה] באים במגע עם גוף קר- פחית עשויה מתכת שהוצאה מהמקרר, הם מתקררים, האוויר מגיע לנקודת הטל [הנקודה בה האוויר מצוי במצב של רוויה],
נוצר תהליך התעבות [מעבר ממצב גז למצב נוזל]. אנו צופים בטיפות שהתעבו על גבי הפחית.
מצב שונה של התקררות האוויר- מתרחש כאשר גוש אוויר עולה למעלה, מתקרר, מגיע לנקודת הטל- ומתעבה- ויוצר ענן.
שאלה: איזו תופעה נוספת מתרחשת בתהליך הדומה להיווצרותו של הטל? [כפור]

20. עליית האוויר היא תהליך חשוב ביצירת עננים. מה גורם לאוויר להתרומם?
גורם הטמפרטורה
גורם מכשול בתנועת האוויר
גורם תנועת האוויר

21. הסבירו את תהליכי היווצרות סוגי המשקעים:
ד. סוגי משקעים:
עבודת בית (בספר הלימוד עמ' )
חלוקת הכיתה לקבוצות , כל קבוצה תציג באופן יצירתי
[בעזרת פלקט, מצגת, שקפים, דגם וכול אמצעי העולה על דעת התלמידים]
בתחילת השיעור הבא: תהליכי היווצרות אחד מסוגי המשקעים.
בנוסף :
הסבירו את תהליכי היווצרות סוגי המשקעים:
גשם, שלג, ברד, הדגישו את הדומה והשונה ביניהם.
טל וכפור, תהליכי היווצרות וההבדלים ביניהם.
מבדק ידע
ספר הלימוד עמ' שאלות 2, 6, 14, 16, 17, 22
ערכה: עמ' 54 פריט 6, עמ' 56 פריט 16, עמ' 58 פריט 24

22. 3. מערכות אקלים כלל עולמיות נושאי הלימוד:
תנועות האוויר בעולם (זווית הקרינה)
זרימת האוויר במערכת העולמית
גורמי אקלים עולמיים: זווית הקרינה של השמש על פני כדה"א, מיקומו של כדור הארץ סביב השמש
גורמי אקלים מקומיים: המרחק מן הים, זרמי ים, גובה מעל פני הים, מבנה פני השטח
אזורי אקלים (טרופי, מדברי, ממוזג, קוטבי)
מקורות מידע: ספר הלימוד מסע במרחבי האטמוספרה עמ' 60-75
ערכה: תת נושא רביעי עמ'
71-81משימות: ספר הלימוד עמ' 76-77, ערכה –
המושגים הנדרשים: ערכה עמ' 6 הצעות דידק' בערכה: עמ' 70-71

23. 3. מערכות אקלים כלל עולמיות הצעה דידקטית:
מפת אזורי אקלים עמ' 68-69
אלו אזורי אקלים ראשיים נראים במפה?
(תארו מיקום על פי קווי רוחב)

24. עבודת כיתה/ שעורי בית ג. תארו וכתבו בטבלה את מאפייני 4 אזורי האקלים:
אזור האקלים
מיקום על פי קווי רוחב
מאפייני טמפרטורה
מאפייני משקעים
מאפיינים נוספים
טרופי
מדברי
ממוזג
קטבי

25. מהם הגורמים להיווצרות אזורי האקלים? גורם אקלים עולמי
רצועות אקלים נוצרות בהתאמה לקווי רוחב
הסבר בעזרת התרשים:
דרכה של איזו קרן באטמוספרה
ארוכה יותר? על מה הדבר משפיע?
עוצמת קרינה של איזו קרן מפוזרת
על פני שטח נרחב יותר?
השלם: ככל שזווית הקרינה
קרובה יותר לזניט כך
עוצמת הקרינה...

26. סיבוב כדור הארץ סביב השמש- אנימציה

27. מהם הגורמים להיווצרות אזורי האקלים? גורם אקלים עולמי
רצועות אקלים נוצרות בהתאמה לקווי רוחב
הסבר בעזרת התרשים
חלוקת הקרינה הבלתי שווה על פני כדור הארץ היא תוצאה של:
א. זווית נטיית ציר כדור הארץ ב- ° 23.5: יוצרת מצב בו בעת סיבוב כדור הארץ סביב צירו וסביב השמש כמות שעות ההארה בין יום ולילה וחורף וקיץ ברחבים גיאוגרפיים שונים, אינה שווה.
ב. צורתו העגולה של כדור הארץ יוצרת הבדלים בין עוצמת הקרינה באזורי המשווה לעומת אזורי הקטבים: 1. קרן שמש המגיעה לקטבים מוחזרת יותר במהלכה לעומת קרן שמש המגיעה במרחק קצר יותר אל המשווה, כי זו עושה דרך קצרה יותר.
2. אנרגיה של קרן שמש הפוגעת בזוית ישרה ממוקדת יותר ועליה לחמם שטח מצומצם לעומת קרן הפוגעת בזווית חדה, שהיא פחות ממוקדת ועליה "לבזבז" אנרגיה כדי לחמם שטח גדול יותר ולכן- היא פחות אפקטיבית.

28. ההבדלים במידת ההתחממות של אזורים שונים על פני כדור הארץ, יוצרים הבדלים בלחץ האוויר וכתוצאה מכך תנועות האוויר.
אנימציה
פריט1
בהתבוננות נוספת במפת אזורי האקלים העולמית
ניתן להסיק שאין אחידות באזורים מסוימים ברצף הרצועות. לדוגמה: האם קו רוחב 30 כולו מדבר? אם לא - מדוע?

29. מומלץ להדגים את הגורמים המקומיים על אקלים ארץ ישראל
גורמי אקלים מקומיים: השפעת המרחק מהים ◊ הים ממתן את הטמפרטורות ◊ הים הוא מקור הלחות ולכן ככל שקרובים יותר לים הלחות וכמויות המשקעים גבוהות יותר
מומלץ להדגים את הגורמים המקומיים על אקלים ארץ ישראל

30. אנימציה המתארת את תנועת הקרחונים מגרינלנד דרומה
גורמי אקלים מקומיים: זרמי ים ◊ זרם ים חם: מעלה את הטמפרטורות באזורים קרים ומעודד היווצרות משקעים ◊ זרם ים קר: מוריד את הטמפרטורות באזורים חמים, יוצר ערפילים סמוך לחוף ומונע היווצרות עננים ומשקעים.
תוכן עניינים:
פתח דבר
מבוא
מה הוא זרם ים?
סוגי זרמי הים
תכונת זרמי הים
המנגנונים היוצרים את זרמי הים
חשיבותם שלזרמי הים
זרמי ים חמים
אל ניניו
לה נינה
זרמי ים קרים
הקרחונים באוקיאנוסים
מן העיתונות
הקשר בין טביעת הטיטאניק לזרמי הים
סיכום
דף משימות לתלמיד
ביבליוגרפיה
זרמי הים מוזכרים רבות כחומר אקטואלי בעיתונות הכתובה, באתרי האינטרנט, חדשות בטלוויזיה ובתוכניות שונות, בעיקר בהיבט אחד , ההיבט האקלימי של תופעת אל ניניו, והשלכותיה הכלכליים (נזקים לרכוש ובנפש).
לשם המחשה: בנושא אל ניניו קיימים כ אתרים בעברית וכעוד כ – אתרים באנגלית. בנושא זרמי ים: קיימים כ אתרים בעברית וכ אתרים באנגלית תחת השם ocean stream וכ אתרים תחת השם Currents ocean , ע"פ מס' האתרים בעברית ניתן לראות כי נושא אל ניניו מעסיקה את הציבור הרבה יותר מאשר נושא זרמי הים באופן כללי.
אולם למרות זאת, קיימות תופעות רבות שלא תמיד ידוע בציבור, כי הן תוצאה ישירה של זרמי ים, לדוגמה: מדבריות בעולם, הימצאותם של קרחונים בנתיבי השייט ועוד.
.בעבודה זו אתמקד בהיבט האקלימי והכלכלי של זרמי הים העיקריים השונים.
כאשר אנו מנסים ללמד את הנושא בכיתה, התלמידים לא כל כך מתעניינים בנושא, לפיכך בחרתי לתקן את הנושא הזה ע"י התמקדות על בעיה מרכזית אחת, אטרקטיבית וידועה לכל התלמידים, טביעת האוניה טיטאניק כדי לתת גירוי לתלמידים להתעניין בנושא ודרך בעיה זו להכיר את זרמי הים החשובים, מנגנוני היווצרותם והשפעותיהם הכלכליות, חיוביות ושליליות כאחד. בעבודה זו נדגיש את הזרמים האקטואליים ביותר כגון זרם פרו, תופעת אל ניניו והשלכותיה וכן את זרם הגולף זרם הלברדור ותופעת הקרחונים בים, נושאים הנוגעים לנושא טביעת הטיטאניק,.
כ – 72% מפני כדור הארץ מכוסים במים, העומק הממוצע של האוקיאנוסים הוא כ- 5.5 ק"מ. מי הים נמצאים בתנועה מתמדת ומשפיעים רבות על אקלים כדור הארץ, מוליכים מים חמים לאזורים קרים ולהפך מים קרים לאזורים חמים יותר.האדם החל להפליג בים כבר לפני כ שנים,ממצרים שטו סירות לכל אורך ים סוף, הפוליניזים הקדמונים שיצאו מדרום מזרח אסיה חצו את האוקיאנוס השקט, בסירות קאנו גדולות. בין המאה השישית לשביעית הקיפו הפיניקים את כל אפריקה. כבר לפני 1000 שנים חצו הויקינגים לראשונה את האוקיאנוס האטלנטי, וגילו את אמריקה, הרבה לפני קולומבוס. אלה כבר צברו ניסיון והטיבו להשתמש ברוחות ובזרמי הים. לאחר לחת העולם הראשונה עם השימוש הנרחב בצוללות, הצטבר מידע רב על זרמי הים ולכן ב- 40 השנים האחרונות התפתח מדע הנקרא, אוקיאנוגרפיה.
(מתוך: ד, גרשון ב, רזניק מזג האוויר , עמוד 130)
למרות שעברו מאות שנים מאז הויקינגים חצו את האטלנטי ולמרות הידע הרב שנצבר על זרמי הים ולמרות ההתפתחות הטכנולוגית וההנדסית בבניית אוניות טבעה הטיטאניק,האוניה המפורסמת מכולן, בהפלגת הבכורה שלה!
הטיטאניק מתוך: Software.htm
טביעת הטיטניק:
בדמיונינו,ספינה טובעת זה ים גועש, סערה, רוחות עזות וגשם, ציוד מיושן, מלחים הנלחמים ברוח העזה בנסותם ללא הצלחה לקפל את המפרשים, ספינות עץ קטנות ורעועות. אך הטיטאניק פאר הספנות . אוניה ענקית, עליה אמרו מהנדסיה שאינה מסוגלת לטבוע. טבעה, בים שקט, חלק כמו מראה.
היום, בעידן קצת אחר , קשה לנו להבין מדוע אסון הטיטאניק השאיר חותם כל כך עמוק בהיסטוריה. שני סרטים שוברי קופות, נעשו על אסון הטיטאניק אחרי הכל, אסונות מתרחשים, ואנשים לא כל כך מתרגשים ואפילו מהר מאוד שוכחים.
אבל את הטיטאניק לא שכחו.
אנימציה המתארת את טביעת הטיטאניק
מתוך:
סרטון המשחזר את טביעת הטיטאניק
מדוע אם כן טבעה הטיטאניק?
לדעתי, התשובה היא פשוטה זרמי ים!
זרמי הים הם אשר גרמו לטביעתה של הטיטאניק!
זרם הלברדור הקר וזרם הגולף החם אשמים בכך!!!
האומנם?
כדי להוכיח ולהסביר זאת יש צורך להבין קודם:
א. אילו סוגי זרמים קיימים בים?
ב. מה הם זרמי ים?
ג. כיצד נוצרים זרמי הים?
ד. מהו זרם ים חם?
ה. מהו זרם קר?
ו. מה היא השפעתם של הזרמים על האקלים?
ז. מה היא השפעתם של הזרמים על האדם?
geosun1.sjsu.edu/ ~dreed/130/lab10/33.html אנימציה של זרמי הים בכדור הארץ מתוך:
מה הוא זרם ים?
זרמי אוקיאנוס זרמי ימים: ocean currents
זרמים רציפים של מים הנעים לאורך נתיבים קבועים בתוך גוף המים האוקיאני הגדול.
מרבית הזרמים בעיקריים נגרמים מהפרשים ומ-גרדיינטים במערך הצפיפות, אך יש זרמים שהרוח מניעה אותם, ויש זרמים שתנועתם קשורה בגלים בעלי אורך גל גדול.
גרדיינט: gradient
שיעור ההשתנות של יסוד מטאורולוגי ביחס למרחק אופקי על המפות הסינופטיות נמדד הגרדיינט כהפרש הערכים שבין איזופלתים מחולק במרחב (הניצב)
שביניהם. [1]
זרם אוקיאני (זרם ים) הינו מעין נהר ארוך ורחב של מי ים אשר הטמפרטורה שלו שונה במספר מעלות מטמפרטורת הים בו הוא זורם. זרם הים יהיה חם יותר או קר יותר מן הים. ידוע כי זרמי הים שינו פעמים רבות את כיוונם מאז ימי בראשית ועד היום, אולם מאז קיים הגזע האנושי לא חלו שינויים מרחיקי לכת באופיים של הזרמים העובדה החשובה היא קביעותם וזה לא פלא משום שהגורמים לזרמים לא משתנים גם לא לאור תקופה ארוכה מאוד.
סוגי הזרמים בים:
(מתוך: א, זהבי עמוד )
זרם חופי
זרמי פריצה
זרמי ים
בחופי הים המים זורמים בניצב לחוף בשפעת הגלים, ובהשפעת הגאות ( ראה גאות ושפל) .הזרם החופי נוצר כאשר גל עולה על החוף ונשבר, השטף העול לחוף נעצר ואז השטף נע חזרה אל עבר ים.
כיוון הרוח מכתיב את כיוון השטף עולה ואילו שיפוע חוף מכתיב ת כיוון שטף היורד. השטף שיורד חזר אל ים גורם לזרם במקביל לחוף. לזרם זה כוח סחיפה חזק ומתרחצים אכן מרגישים כיצד הזרם סוחף ותם במקביל לחוף.
הזרם החופי – מומחש ע"י החץ הצהוב
מתוך:
זרמי פריצה
זרמי פריצה: תנוע מהירה של מים חזרה אל הים. כאשר יש תנועה של מים אל חוף אז כמובן שתי גם תנועה חזרה לים. השטף היורד חזרה אל הים נתקל בזרם החופי וזרם מוצא דרך לחזור ל הים ע"י זרימה בניצב אל החוף! המים מתרכזים בחזית צרה שמהירותה גבוהה של מס' מטרים בשנייה. זרם זה סוחף את מתרחצים ללב ים ומסכן אותם ואף גורם לטביעתם של מתרחצים רבים שכן קש להיחלץ מן הזרם הסוחף ללב ים.
דרך מילוט
זרמי פריצה – מומחשים ע"י החץ האדום
מתוך:
זרמי ים
זרמי ים: זרמי ים הם זרמים אורכיים וזורמים רחוק מן החוף לאורך האוקיאנוסים. ישנם שני סוגים של זרמי ים, זרמי שטח וזרמי עומק[2]
זרמי השטח זורמים על פני הים וזרמי העומק במעמקי הים.
בעבודה זו נתמקד בעיקר בזרמי הים, זורמים על פני האוקיאנוס -זרמי השטח.
תכונות זרמי הים:
זרמי ים חמים - כיוון זרימתם מקו המשווה אל עבר הקטבים
זרמי ים קרים - כיוון זרימתם היא מן הקטבים אל עבר קו המשווה
כיוון הזרימה - מושפע מכוח קוריוליס הגורם להטיה אלכסונית של הזרמים וכן מצורת קווי החופים שלאורכם הם זורמים.
מיקום הזרמים - מיקום הזרמים ותחומי השפעתם כמעט ואינם משתנים בין חורף לקיץ.
מידות זרמי הים הטיפוסיים - רוחב כ-300 ק"מ , אורך – אלפי ק"מ של תת זרמים הנוצרים בזה אחר זה.
מהירות הזרמים קמ"ש.
כמות המים - זרם הגולף למשל מעביר כמות של 150 מליון ממע"ק בכל שנייה.
תכונות המים:
המאסה של המים היא מדיום נוזלי, כל תנועה של מים במקום אחד גורמת לתנועה של מים במקום אחר.בדרך כלל במקום רחוק מאוד מתנועת המים הראשונית. ההוכחה הבולטת הינה הגלים בים.[3]
יניקה
זרמים קרים
מתוך: K12WhalingVoyage.htm
המנגנונים היוצרים את זרמי הים:
צפיפות שונה של מי הים:
צפיפות מי הים תלויה ב מספר גורמים: הטמפרטורה, המליחות, עומק, ביו מסה (בעיקר אצות) טמפרטורת מי הים נעה בין 2- מעלות צלסיוס ועד ל 40 מעלות. מליחות מי הים אינה אחידה, בים הבלטי מים כמעט מתוקים ובים האדום בו ההתאיידות גבוהה המליחות מגיעה ל 4% (בים המלח המליחות כ 25%). מי הים זורמים מאזורים בעלי צפיפות גבוהה לאזורים בעלי צפיפות נמוכה. זרמים אלה נקראים Stream Currents.
הפרשים בגובה פני הים:
גובה פני הים אינו אחיד, ישנם הבדלים של עשרות סנטימטרים בין האזורים השונים של האוקיאנוס הבדלים הגורמים להיווצרות זרמים, גם הזרמים הללו, נקראים Stream Currents מהירות הזרמים הללו, מגיעה ל 3 עד 4 קשרים והידועים שבהם הם זרם הגולף זרם ה - kuroSiwo וכן הזרם הזורם באוקיאנוס האטלנטי דרך מיצר גיברלטר אל הים התיכון, שגובה הזרם נמוך יחסית עקב אידוי מי הים. דוגמה לזרם הנובע מהבדלי הצפיפות של הימים הוא הזרם הזורם בכוון הפוך, מכיוון הים התיכון אל האוקיאנוס בגלל עלית הצפיפות של הים התיכון עליה זו בצפיפות נגרמת גם היא בגלל התאיידותו המוגברת של הים התיכון ביחס להתאדות של האוקיאנוס..
הרוחות
הרוח היא הכוח המניע העיקרי של זרמי הים הגורם לרוח הינה השמש אשר מחממת את האוויר במידה לא שווה, באזורים חמים מהסביבה קיים לחץ אוויר נמוך, באזורים קרים מהסביבה קיים לחץ אוויר גבוה! האוויר שואף לאזן את הלחצים ולכן קיימת תנועת אוויר מאזורי לחץ אוויר גבוה לאזורי לחץ אוויר נמוך. זו הרוח! לכן: שינוי הטמפרטורות גורר שינויים בלחץ האוויר ושינויים בכיוון ובעצמת הרוחות. זרמי ים אלה נקראים: Drift Currents.
אידוי מוגבר באזורים החמים
ההתאדות באזורים החמים יוצרת רוחות חזקות הדוחפות את פני המים ומתחילות את הסירקולציה. הזרמים נגרמים על ידי רוחות הנושבות בקביעות בכוון קבוע, זרמים אלה נקראים Drift Currents : זרמים אלה מהירותם מהירות זרימתם כ קשר אחד או שנים. דוגמה לזרמים אלה הם זרמי ה - Trade Drift הזורמים באזור רוחות הסחר .
זרמי הים בכדור הארץ:
זרמים חמים
הבדלי הטמפרטורה בין האוקיאנוסים בעולם
מתוך:
הגאות והשפל:
(מתוך: א, זהבי עמוד 155)
במקומות רבים ברחבי העולם פעמים ביממה, פעמיים גאות ופעמיים שפל, קיימת תופעת הגאות והשפל עליה וירידה במפלס האוקיאנוסים.
תופעה זו נגרמת בעיקר על ידי כוח המשיכה של הירח ובמידה קטנה יותר ע"י כוח המשיכה של השמש. הסיבות לכך הינם כוחות המשיכה, גרביטציה שמתקיימים בין שמש, הירח וכדור הארץ. ככל שנקודה מסוימת על פני כדור הארץ רחוקה מן הירח, אז קטן יותר כוח המשיכה שהירח מפעיל עליה, באותו מקום פני הים יהיו נמוכים בשפל ולהפך!
פני הים באזור הקרוב יותר לירח עולים כלפי מעלה, זו הגאות. הגאות נוצרת בשני אזורים במקביל, באזור הפונה אל הירח ובאזור הנגדי לו. המים המשמשים ליצירת הבליטות של הגאות, מגיעים מן האזורים הצדדיים ולכן באזורים אלה מתרחש שפל. ראה תמונה ואנימציה.
השפעת הירח על הגאות
מתוך:
תופעה זו יוצרת זרמי ים המשנים את כיוונם כל כ - 8 שעות זרמים אלה נקראים Tidal Streams .
תופעת הגאות והשפל
אנימציה מתוך:
סיבוב כדור הארץ:
תנועת כדור הארץ ממערב למזרח משפיעה אף היא על זרמי הים ועל כיוון זרימתם.
לסיבוב כדור הארץ אם יש השפעה מסיטה, כל מה שנע באוקיאנוס מוסט ימינה בחצי הכדור הצפוני ושמאלה בחצי הכדור הדרומי.
היבשות:
היבשות משמשות כמעצורים לזרמי הים וגורמות לשינויים בכיוון זרימתם.
חשיבותם של זרמי הים:
ההשפעה על האקלים
האוקיאנוסים בכדור הארץ משמשים מעין וסתים הממתנים ומייצבים את הטמפרטורות. בלעדי האוקיאנוסים משרע הטמפרטורה היה גבוה מאוד עד למצבים קיצוניים. המים הקולטים את קרינת השמש מטיבים לספוג את חום השמש ולהקרין אותו. האוקיאנוס מסוגל לקלוט כמות עצומה של קרינה מהשמש וזאת מבלי להתחמם בצורה מוגזמת תודות לתכולת החום העצומה שיש לאוקיאנוס.
באמצעות זרמי הים, יכולים החום והקור על פני האוקיאנוס להתפזר על פני מרחבים אוקיאניים עצומים אפילו למרחקים של ק"מ ויותר. התפקיד שממלאים האוקיאנוסים כמפזרים חום וקור מסייעים באיזון ההתחממות הבלתי שווה של כדור הארץ כדור הארץ חם מאוד באזור קו המשווה בעיקר בין קווי ההיפוך (חוג הסרטן בצפון וחוג הגדי בדרום), כתוצאה מקרינה בזניט באזור זה הגורמת למאזן קרינה חיובי שפירושו עצמה רבה של קרינה הבאה לידי ביטוי בחום רב. בקטבים המצב הפוך, קר מאוד הקרינה בזווית נמוכה (חדה) גורמת למאזן קרינה שלילי הבא לידי ביטוי בטמפרטורות נמוכות מאוד הקיצוניות הזו בטמפרטורות בין האזור המשווני לקטבים מאוזנת בעזרת זרמי הים. זרמי הים מסיעים את המים החמים אל עבר הקוטב ואת המים הקרים אל עבר קו המשווה. תנועת הזרמים מתבצעת הן ע"פ האוקיאנוס והן כזרמים במעמקים. המים החמים נעים אל עבר הקוטב על פני השכבות העליונות של האוקיאנוס ואילו המים הקרים נעים אל עבר קו המשווה על קרקעית הים. זרמי הים מסייעים בכמחצית מפיזור החום בכדור הארץ השאר מתבצע בעזרת הרוחות.
יוצאי דופן הם הזרמים באוקיאנוס ההודי והאוקיאנוס האנטיארקטי. באוקיאנוס ההודי הזרמים נעים ביחד עם כיוון רוחות המונסון, מדרום לצפון בקיץ ומצפון לדרום בעונת החורף. באוקיאנוס האנטיארקטי כיוון הזרמים הינו תמיד למזרח וצפון מזרח בשל הרוחות המערביות והדרום מערביות הקבועות באזור זה כאשר הועלה הרעיון של חפירת תעלת פנמה האירופאים התנגדו לתוכנית ומתחו בקורת קשה. החשש של האירופאים היה כי זרם הגולף (שיש לו השפעה מחממת על אירופה) המשווני יברח לאוקיאנוס השקט ולמעשה יחדל מלהתקיים והחורף באירופה יהיה קר בצורה קיצונית. האירופאים אומנם טעו לגבי בריחת זרם הגולף אבל הם צדקו בקשר לקשר ההדוק בין זרמי הים לבין האקלים, כפי שנציין בהמשך העבודה, ( תופעת אל ניניו לדוגמה). בשנת הייתה תוכנית בארה"ב לבניית שובר גלים גדול מכיף ריס ומזרחה (בצפון מזרח ארה"ב) כדי לבלום את זרם הלברדור הקר ולאפשר לזרם הגולף לחמם יותר את האזור הזה בעונת החורף. הקונגרס האמריקאי לא אישר תקציב לתוכנית והרעיון בוטל. מבחינה אקלימית טוב שכך נעשה מכיוון שקירוב זרם הגולף לחופי ארה"ב היה יוצר מזג אויר חורפי הרבה יותר קשה ורוחות חורפיות קרות יותר היו מנשבות מן היבשת אל החופים, כי מפגש של גושי אויר חם ולח מהים וקר ויבש מהיבשה היה גורם לאי יציבות ולחורפים הרבה יותר קשים מאשר במצב הקיים בו שני גושי אויר קרים נפגשים.
נתיבי המסחר: במשך מאות שנים חוצים נתיבי המסחר את האוקיאנוס האטלנטי לאור ולרוחב, לכן יורדי הים הטיבו להכיר את זרמי הים באוקיאנוס ואף למדו לנצל את תכונותיהם ולהסתייע בהם. הספנים האירופאים שרצו לשוט מערבה לא יכלו לשוט בקו ישר מחמת עצמתם של זרמי הים, לפיכך נעו בתחילה דרומה עם הזרם הקנרי, לאורך חופי אפריקה בהמשך נעו עם הזרם המשווני הצפוני מחופי אפריקה אל עבר החופים הצפוניים של יבשת אמריקה הדרומית(ברזיל) מכאן המשיכו צפונה עם זרם הגולף אל עבר החופים המזרחיים של אמריקה הצפונית ובאמצעות זרם הגולף אף חזרו לאירופה.
זרמי ים חמים:
זרם ים חם:
זרם שהטמפרטורה של חמה יותר מן מטמפרטורת האוקיאנוס בו הוא זורם.
השפעת הזרמים על הטמפרטורות והמשקעים:
זרם ים חם בניגוד לזרם ים קר מגביר את יכולת האוויר שמעליו לקלוט לחות ולכן גורם לעליה בכמות המשקעים בחופים הסמוכים אליו, כמו כן הזרם גורם לעלית הטמפרטורות בחופים הסמוכים אליו ובקווי הרוחב הגבוהים הזרם מקטין ומונע את קיפאון החופים בעונת החורף
אנימציה הממחישה את השתנות הטמפרטורה באוקיאנוסים במשך השנה. התנודה צפונה ודרומה של המים החמים, נובעת ממיקום הזניט האנימציה מתוך:
דוגמאות לזרמי ים חמים:
זרם הגולף Gulf Stream אחד מזרמי הים הבולטים ביותר. גילו של זרם הגולף הוא כ- 60 מליון שנים זרם הגולף נתגלה לראשונה ע"י כריסטופר קולומבוס, אשר יצא ב – לשיט מערבה באוקיאנוס האטלנטי, כדי לחפש קיצור דרך להודו.
עוד בטרם גילה קולומבוס את יבשת אמריקה גילה את זרם הגולף.
הזרם נתגלה כאשר המלחים ראו תורן נסחף במים ליד האוניה והוא התקדם מהר יותר מהאוניה ונעלם מעיני המלחים.
(צ, הרמן עמודים )
פרנקלין פרינסיפלס (חוקר אוקיאנוסים) השתמש בלימודיו בזרם הגולף, זרם זה עדיין מנחה את המדענים אשר חוקרים את זרמי השטח באוקיאנוסים.[4]
בשנים האחרונות הרבו מדענים לחקור אותו באמצעות תצלומי אויר ותצלומי אינפרא-אדום.
במוצא זרם הגולף, ממפרץ מקסיקו- (אזור קו המשווה), מגיע רוחבו של הזרם ל-100 קילומטרים. הזרם עובר בין קובה לפלורידה ולאחר מכן מתפצל לסעיפים המקיפים את ארצות מערב וצפון אירופה.
זרם הגולף הוא זרם חם וגונו שונה מגוון האוקיינוס. מהירות זרימת זרם הגולף היא 1.8 – 5.5 קמ"ש. ,הזרם הינו דוגמה יפה להיווצרות זרם ים והשפעתו על אקלים כדור הארץ.
השפעתו של זרם הגולף על האקלים באירופה מכרעת: בזכותו החורף באירלנד ובצרפת מתונים יותר מן החורפים בניו-יורק אשר גם היא לחופי האוקיינוס האטלנטי.
זרם הגולף (זרם המפרץ) נוצר במפרץ מקסיקו. רוחות הסחר הצפון מערביות דוחפות את מי האוקיאנוס אל מפרץ מקסיקו. דחיפת מים זו גורמת לפני הים לעלות לגובה של כ 20 סנטימטר מעל פני האוקיאנוס והמוצא היחידי שלהם הוא מיצרי פלורידה.
זרמי האוקיאנוס האטלנטי מתוך:
לאחר שהזרם עובר את המצרים הזרם מתפצל לשני חלקים, חלקו האחד ממשיך בכוון צפון מזרח לאורך חופיה המזרחיים של צפון אמריקה וזה בהשפעת הרוחות הצפון מזרחיות שבקווי רוחב אלה. חלקו השני, בהשפעת כוח קוריוליס שכיוון סיבובו באוקיאנוס האטלנטי הוא עם כוון השעון, זורם דרומה לאורך חופי אפריקה הצפון מערביים כזרם ים קר הנקרא, זרם הקנריים.
זרם הגולף נהדף מזרחה מחופי ניו פאונדלר (במזרח קנדה) ע"י הרוחות המערביות ומתפצל למספר זרועות: זרוע אחת זורמת צפונה עד לחופים המערביים של גרינלנד, (ראה תרשים) זרוע שנייה זורמת עד לחופים הדרום מערביים של איסלנד וממתן את האקלים בחופים הדרומיים של האי. הזרוע הראשית של הזרם המוכרת בשם: השטף האטלנטי, זורמת מזרחה ושוב מתפצלת, הזרוע הדרומית ביותר פונה אל עבר ספרד ואפריקה וחוזרת דרומה והזרוע הצפונית נהדפת מזרחה בעזרת הרוחות המנשבות סביב אזור הלחץ הנמוך של איסלנד. הזרם נע לאורך חופי אירופה, ממשיך צפונה עד צפון נורווגיה, הזרם גורם למזג אויר נוח יחסית בחורף באזורים אלה, מונע את קיפאון הים בחופי נורווגיה ומאפשר שיט של ספינות גם בעונת החורף לעומת החופים של הים הבלטי והבוטני הקפואים בחורף ולא ניתן לשוט בהם. בחופי למעשה באזור זה קיים הים החם ביותר בכדור הארץ בקווי רוחב דומים. המים בזרם הגולף חמים תמיד אבל הטמפרטורה משתנה משנה לשנה וכל שינוי קל בטמפרטורת המים משפיע רבות על מזג האוויר באירופה.
זרם אלסקה
זרם אלסקה - בצפון מערב ארה"ב, הזרם גורם לשיא של משקעים בצפון מערב יבשת אמריקה הצפונית, ומאפשר שייט במערב קנדה ובדרום אלסקה בחופי האוקיאנוס הפסיפי (השקט).
זרם אגוליס
זרם אגוליס- זורם באוקיאנוס ההודי, מוצאו כמובן מאזור קו המשווה זורם דרומה לאורך החופים המזרחיים של דרום אפריקה. הזרם גורם להתחממות רבה של האוויר מעליו, להתרוממות האוויר ולריבוי משקעים בחופים הסמוכים אליו.
זרם יפן
זרם יפן - זורם באוקיאנוס השקט, יוצא מאזור קו המשווה זורם צפונה לאורך החופים המזרחיים של יפן. הזרם גורם להתחממות רבה של האוויר מעליו, להתרוממות האוויר ולריבוי משקעים בחופים הסמוכים אליו. באזור יפן נפגש זרם יפן עם זרם קמצ'טקה הקר המגיע מצפון. זרם יפן מגיע עד לחופים הדרום מערביים של אלסקה, ומאפשר אקלים מתון יחסית בחורף באזור זה, מאפשר שייט ע"י מניעת קיפאון הים.
זרמי אוסטרליה
זרמי אוסטרליה: – זרם אוסטרליה המזרחי: זורם באוקיאנוס השקט, יוצא מאזור קו המשווה זורם דרומה לאורך החופים המזרחיים של אוסטרליה. זרם אוסטרליה המערבי : זורם באוקיאנוס ההודי, יוצא מאזור קו המשווה זורם דרומה לאורך החופים המערביים של אוסטרליה. שני הזרמים הללו תורמים אף הם, ככל הזרמים החמים לריבוי משקעים בחופים הסמוכים אליהם. באזור דרום מזרח אוסטרליה נפגשים זרמי אוסטרליה זרם עם הזרם האנטארקטי הקר. הקר המגיע מדרום.
זרם ברזיל
מוצאו בקו המשווה, זורם באוקיאנוס האטלנטי דרומה לאורך חופי ברזיל, עד למפגשו ם זרם פוקלנד הקר, בדרום מזרח ברזיל.
השפעת זרם ים חם:
זרם ים חם מחמם את האוויר מעליו, כתוצאה מכך יש התרוממות של אוויר חם ולח ולכן הזרם מגביר את הלחות ואת הגשמים באזורי החוף הסמוך אליו הזרם מונע קפיאת מי הים בתחומי נמלים קרובים.
דוגמא: זרם הגולף גורם לריבוי משקעים בפלורידה, ומונע קיפאון בנמלים בחופי נורבגיה.
אל ניניו:
אל ניניו (התינוק – הילד בספרדית) הוא שמה של תופעה המשפיעה רבות על מזג האוויר ה-אל ניניו, מתרחש בחופים המערביים של יבשת אמריקה הדרומית בחופי אקודור ופרו. אחת למספר שנים בחודש דצמבר. תופעה זו הינה זרם ים חם המגיע מהחופים המזרחיים של אוסטרליה עד לחופים המערביים של יבשת אמריקה הדרומית.[5]
מקור השם: בפי הדייגים המקומיים הוא מספרדית ופירוש השם הוא הילד והכוונה היא לכינוי של ישו הילד היות וישו נולד בדצמבר בחודש בו מתרחשת תופעת אל ניניו.
המאפיין העיקרי של אל-ניניו הוא התחממות חריגה של מי האוקיאנוס השקט באזורים המשווניים. אל-ניניו מתרחש באופן לא סדיר, בדרך כלל מדי שלוש עד שבע שנים. [6]
אל ניניו זרם ים חם!!! אנימציה המתארת את השתנות הטמפרטורה בים בעת אירוע אל ניניו. מתןך: Climate_Change_Module.html
אנימציה המתארת את משטר הרוחות בעת אירוע אל ניניו: בצד המזרחי של האוקיאנוס השקט ניתן לראות התרוממות של האוויר עקב זרם הים החם, ומשקעים רבים ובצד המערבי ניתן לראות התמוככות של האוויר.
האנימציה מתוך:
השפעות אל ניניו:
בחופים המערביים של אמריקה הדרומית קיים זרם ים קר זרם ובו שפע מזון עבור הדגה. מדי כמה שנים מגיע לחופים זרם ים חם ללא מזון לדגים והדגים נוטשים את החופים כמו"כ עופות הים הניזונות מדגים נעלמות והלשלשת של הציפורים שדישנה את הקרקע נעלמת לפיכך,העלמות הדגים והציפורים וחסרונו של הדישון פוגע פגיעה קשה הן ביבולים החקלאיים והן במאזן האקולוגי. ( ראה הרחבה בנושא בזרם המבולט).
כאשר יש אירוע של אל ניניו זרם הים החם גורם להתרוממות האוויר מעליו לאי יציבות. נוצרים עננים רבים, ויורדות כמויות גשם עצומות . הגשמים הרבים גורמים לשיטפונות ולהרס רב הצפות ישובים דרכים, שטחי חקלאות, ולסחף קרקע בנובמבר עלה הנהר בעיירה סנטה רוזה על גדותיו והציף חוות שלימות ושטחים חקלאיים, באירוע זה כ בני אדם נותרו ללא קורת גג. [7]
נזקי אל ניניו
אחת למספר שנים שב "אל- ניניו" ומשבש סדרי בראשית. הנדנדה הברומטרית שמשני צידי האוקיינוס השקט מתחילה להיטלטל, המים מתערבלים וההתנגשות בין זרמי המים החמים והקרים מולידה שרשרת תופעות טבע הרסניות - מסופות ציקלון וטייפון, דרך שיטפונות עזים וכלה בבצורת. המערכת הביולוגית גם היא נפגעת מתופעת "אל ניניו".
זרמים חמים אלה, שהופעתם עשויה להימשך מספר חודשים, גורמים לירידה עצומה בכמות הדגה.
בשנים מסוימות, כאשר הזרמים מתעצמים במיוחד, עולות טמפרטורות המים במידה ניכרת. בעקבות זאת מתחוללים סופות ושיטפונות עזים וכל מערכות החיים באוקיינוס ובחופים הסמוכים אליו, משתבשות. שנים אלו ידועות כשנות אל-ניניו.
השפעת אל ניניו על אקלים העולם:
תופעות טבע רבות בעולם כגון השלגים שירדו בחוף המזרחי של ארה"ב, השיטפונות האדירים שהתרחשו הן במדינת מיסיסיפי בארה"ב והן במערב אירופה, הבצורות הממושכות שהתרחשו באוסטרליה ובאפריקה וטמפרטורות קיצוניות במקומות רבים בעולם שיאים של חום לעומת קור קיצוני. כל התופעות הללו יצרו את הרושם כי כל האירועים הנדירים שהתרחשו בשנים האחרונות
הם אינן תופעה מקרית. האם אלו הם סימנים ראשונים של התחממות כדור-הארץ בגלל אפקט החממה, שנובע מפליטה מוגברת של דו-תחמוצת הפחמן?
תחנות מטאורולוגיות ותחנות טלוויזיה המשדרות אירועי אקלים יוצרות בציבור את הרושם שכך הדבר. מה שבטוח הוא הצורך לחזות אירועים אקלימיים מראש להיערך להם ולמנוע נזקים כבדים במיליארדי דולרים וקורבנות בנפש.
אפקט הפרפר ואל ניניו
תופעות רבות בעולם של מזג אוויר קיצוני מיוחסות בדרך כלל לאל ניניו בגלל "תורת הכאוס" (תוהו ובוהו): "המדע, ובמיוחד המדעים המדוייקים, מקשרים תופעות טבעיות (פיסיקליות כימיות או אחרות) בקשרים של סיבה ותוצאה" תורת הכאוס קובעת ששינוי קטן של מערכת במצב רגעי נתון יכול לגרום לסחף שיסיט את המערכת ממהלכה הלינארי לכוון בלתי צפוי ובלתי חזוי.
"אפקט הפרפר":
ע"פ דברי אדואר לורנס שנשא נאום בארה"ב ב על חיזוי מזג הויר, של בנאומו: "האם משק כניו של פרפר בברזיל עשוי לחולל סופת טורנדו בטקסס?" כוונתו יתה כי תופעת "אל ניניו" לא יכול ה להשפיע על האקלים במקומות מרוחקים.
מתוך: שמואל, י, מזג אויר ואקלים. עמוד- 150
בעשורים האחרונים מתברר כי יש קשר בין תופעת אל-ניניו לבין תופעות מזג אוויר באזורים שונים בעולם, כדוגמת השיטפונות בקליפורניה הבצורת באפריקה.
רוחות זרם הסילון המנשבות בגובה של 10 עד 20 ק"מ מעל פני הים, משנות את מסלולן בשנים בהן יש אירועי אל-ניניו , ביחס לשנים רגילות כתוצאה מכך הסערות שמעל אמריקה הצפונית מוסטות ממסלולן הנורמלי. ופוגעות באזור צפון מערב יבשת אמריקה .
בתצלום: טמפרטורה זרם הגולף כפי שאובחנה באמצעות לוויין של NOAA מתוך:
תרשים המתאר את תנודות מזג האוויר- טמפרטורות ומשקעים באמריקה הצפונית, בזמן אירוע אל ניניו ולה נינה (תופעה הפוכה מאל ניניו)
מתוך:
הסבר לתרשים בעת אירוע אל ניניו, (התרשים מימין), גשום מאוד בחופי מפרץ מכסיקו, חופי האוקיאנוס האטלנטי, במרכז האזור הפסיפי בארה"ב ( ובחופים הצפון מערביים של היבשת, (אלסקה). הטמפרטורות הגבוהות מתפרשות ממרכז היבשת לעבר צפון מזרח היבשת.
בעת אירוע לה נינה (על לה נינה הרחבנו בעמוד הבא) מרכז היבשת קר יותר והאזור הגשום ביותר, נדחק מחופי האוקיאנוס האטלנטי ומחופי מפרץ מכסיקו, מעט מערבה ומצטמצם בהיקיפו. בחוף הפסיפי האזור הגשום ביותר מצטמצם לחופים על גבול קנדה ארה"ב, האזור הגשום ביותר הוא מערב מדינת וושינגטון.
לאור כל התופעות הנ"ל נולד הרעיון שאם נצליח לחזות מתי תתרחש שוב תופעת אל-ניניו אז נוכל לחזות גם מזג אוויר עונתי ותופעות חריגות במזג האוויר באזורים שונים בעולם.
ולהיערך לכך למפרע ובכך נמזער את והנזקים הפיננסיים ואת מספר הקורבנות בנפש. [8]
במאת השנים שבין 1875 – 1975 היו 23 אירועי אל ניניו ( המכונים שנות אל ניניו)
el nina- לה נינה:
לה נינה: שמה של תופעה ההפוכה מזו של אל ניניו (פירוש השם הילדה בספרדית) תופעה זו הינה למעשה צירקולציה של מי האוקיינוס השקט בקווי הרוחב המשווניים.. . המים זורמים מערבה בסמוך לפני הים ומזרחה בעומק. ליד חופי דרום אמריקה עולים המים ממעמקים. לה נינה הינה למעשה אנומליה בצירקולציה של האוקיינוס השקט (ENSO.
חוקרי מזג האוויר מצאו קשר בין תופעת אל ניניו במזרח האוקיאנוס השקט לבין אזורים במערבו של האוקיאנוס. כאשר בחלקה המערבי של אמריקה הדרומית (במזרח האוקיאנוס השקט- הפסיפי) יורדים גשמים עזים, בחופים המערביים קיימת בצורת קשה. לשם דוגמה: בחלק המזרחי של אוסטרליה. הגורמים לכך הם:
כאשר יש התרוממות של אוויר מעל זרמי ים חמים במזרח האוקיאנוס, (מתופעת אל ניניו), חייבת להיות התמוככות, בצד השני של האוקיאנוס. התמוככות זו מונעת התרוממות של האוויר החיונית ליצירת עננים. (ראה תרשים למטה). זו היא תופעת הנדנדה.
תרשים: אבי עציון
קשר זה בין אירוע אל ניניו לבין מזג האוויר במזרח אוסטרליה מכונה בשם "התנודה הדרומית" - ENSO(מתוך: שמואל יפה עמוד 151 )
במצב "הגבוה" של הנדנדה שהוא מצבה בדרך כלל הלחץ גבוה יותר מעל מזרח האוקיינוס השקט והרוחות נושבות בו ממזרח למערב. לעומת זאת, במצב ה"נמוך" שלה, מתהפך מפל הלחצים ועמו כיוון הרוחות. זהו המצב החריג של הנדנדה, אליו קשורה תופעת האל-ניניו.
מערב האוקיאנוס השקט
התמוככות אוויר
בצורת יובש
ושריפות יער
מזרח האוקיאנוס השקט
התרוממות אוויר
וגשמים רבים
שטפונות ונזקים
מצב נורמלי - המצב הגבוה של הנדנדה בתמונה העליונה לעומת מצב אל ניניו - המצב הנמוך של הנדנדה בתמונה התחתונה
מתוך: el nino – the child retumse
אנימציה המתארת את טמפרטורת הים בתופעת אל ניניו ולה נינה בין השנים:
מתוך:
חוקרי המטאורולוגיה והאוקיאנוגרפיה הצליחו למצוא מתאם סטטיסטי בין אירוע אל-ניניו חריג במיוחד שהתרחש בשנים בין השינויים הכוללים שנמדדו באטמוספירה ובאוקיאנוסים החוקרים גילו כי זרם המים החמים המכונה אל-ניניו אינו קיים רק בחופי פרו, אלא משתרע גם על פני מחצית האוקיאנוס השקט! כמו"כ גילו החוקרים כי שבזמן שאירוע אל-ניניו מתרחש רוחות הסחר (חגורת הרוחות העולמית באזור קו המשווה) הן חלשות מהרגיל וגשמים רבים מהרגיל יורדים במרכזו של האוקיאנוס השקט ובצידו המזרחי. כאן החל מהפך מחשבתי בתפיסה שהייתה כי אירוע אל ניניו, הוא אירוע שאין לו נגיעה כל שהיא למערכות מזג אוויר בקנה מידה עולמי. כיום החוקרים משוכנעים כי אירועי אל ניניו משפיעים על מזג האוויר במקומות שונים בעולם.
במשך הזמן השינויים שהזכרנו לעיל הן במשטר הרוחות והן בזרמי הים הם הסמן המוביל של תופעת אל-ניניו ומדד להופעתו. באירוע אל-ניניו הנדיר והמפורסם שהתרחש בשנים אירוע שמוכר בתור האל-ניניו של המאה זרם המים החמים באוקיאנוס היה כל כך חזק, עד כדי כך שביטל לחלוטין את השפעתו של זרם הומבולדט (Homboldt Stream) הקר הזורם במגמה הפוכה. (ראה תמונה מתחת). כתוצאה מכך נפגע קשות ענף הדיג בפרו.
זרם פרו – מתוך: galapagosonline
/Currents.html
זרמי ים קרים:
זרם ים קר: זרם ים שהטמפרטורה שלו קרה יותר מן מטמפרטורת האוקיאנוס בו הוא זורם
השפעת הזרמים:
ההשפעה על האקלים והמשקעים זרם ים קר גורם ליציבות האוויר מעליו באוויר יציב אין זרמים עולים ויורדים. יציבות האוויר משפיעה רבות על הזיהום באוויר יהיו ריכוזים גדולים של מזהמים.[9]
"אויר שמצוין כיציב ולכן כמנוגד להשקעת משקעים, אם הוא מתנגד להעתקה אנכית או אם הוא נוטה, לאחר העתקה אנכית מאולצת לחזור למצבו הקודם"
( ג,ט, טריוורתה עמוד 128)
בנוסף ליציבות האטמוספרה זרם ים קר מונע את עליית האוויר לעיתים גורם לאינוורסיה (אינוורסיה: הפך מפל - inversion , מפל טמפרטורה אנכי שבו הטמפרטורה עולה עם הגובה זהו מצב יציב הניכר במפל טמפרטורה חיובי ובהיעדר ערבול אנכי בין שכבות האוויר) ומונע היווצרות ענני גשם כי כדי שייווצרו עננים צריך שהאוויר יעלה ויתקרר עד לנקודת הטל. אחד מהגורמים להיווצרות עננים וגשמים הנו אוויר בלתי יציב. [10]
היות והזרם הקר גורם להתקררות של שכבת האוויר מעליו, ליציבות האוויר ולהתמוככות, יכולתו של גוש אוויר זה לקלוט לחות מן הים הינה מוגבלת, הזרם גורם להתייבשות האוויר הנושב מן האוקיאנוס אל החוף הסמוך, כך גורם הזרם הקר להפחתה משמעותית בכמויות המשקעים בחופים ולטמפרטורות נמוכות בחופים אלה. לפיכך: זרמי הים הקרים הינם חלק מגורמי האקלים, היוצרים מדבריות בעולם. למעשה כל המדבריות המתפרשים לאורך חופי ים נוצרו ע"י זרמי הים הקרים.
דוגמאות למדבריות שנוצרו בהשפעת זרמי ים קרים:
מדבר אטקמה בצ'ילי נגרם על ידי זרם פרו הקר
המדבריות במערב מכסיקו ( בחצי האי קליפורניה) ו בחופים בדרום מערב קליפורניה נגרמו על ידי זרם קליפורניה הקר.
מדבר נמיביה בדרום מערב יבשת אפריקה נוצר בגלל זרם בנגללה הקר.
עושר בדגה: באזורים בהם קיימים זרמי ים קרים, אחוז המליחות נמוך מאוד ביחס למים החמים ולכן הם מהווים תנאים אידיאליים למחייה עבור הדגים. בזרמי ים קרים יש שפע של דגה המזינה פלח נכבד מאוכלוסיית תבל.
לדוגמה, זרם פרו: זרם ים קר ובו שפע עופות ים ושפע עצום של דגים, התורמים רבות לתעשייה ולכלכלת פרו. [11]
הזרם האנטיארקטי
הזרם האנטיארקטי הקר המקיף את יבשת אנטרקטיקה כנגד כיוון השעון , ממערב למזרח. הזרם האנטיארקטי נתקל ביבשות אמריקה הדרומית, אפריקה, אוסטרליה. ושולח שלוחות צפוניות לחלקן המערבי של היבשות. כך נוצרו הזרמים הקרים, בחלקן המערבי של היבשות הללו. זרם פרו בדרום אמריקה וזרם בנגגלה בדרום אפריקה.
זרם הומבולדט
זרם הומבולדט (או זרם פרו) זורם בחופים המערביים של יבשת אמריקה הדרומית, הזרם נקרא כך ע"ש המדען הגרמני שגילה אותו אלכסנדר פון הומובלדט מוצא הזרם באוקיאנוס הדרומי בסמוך לאנטארקטיקה זרם זה הינו שלוחה של הזרם האנטיארקטי מליחות המים בזרם המבולט נמוכה יחסית לאוקיאנוס והזרם מתפרס עד למרחק של 1,000 ק"מ מהחוף. מהירותו של הזרם איטית, כ-20 ק"מ ליום, והזרם מעביר בין 10 ל-20 מיליון ממ"ק מי ים לשנייה.
בחלקו הדרומי זורם זרם הומבולדט בעומק, אך בחלקו הצפוני מתרחשת תופעה הקרויה באנגלית Upwelling, שפירושה "עליית מי העומק" - "נביעה". התופעה נגרמת משילוב שלמספר גורמים:
רוחות מן היבשה,
זרמים עליונים,
צורת מדף היבשת
תנועת כדור הארץ. הגורמת ל אפקט קוֹרְיוֹלִיס (השפעת ההטיה של סיבוב כדור הארץ.
אנימציה המתארת את תופעת "עליית מי העומק" מימין דרום אמריקה ומשמאל גיניאה החדשה.
מתוך: library.thinkquest.org/ 20901/overview_5.htm
הרוחות ביחד עם אפקט קוריולים גורמות להעברת שכבת מי הים העליונים מכיוון החופים לכיוון מרחבי הים.. המים הכבדים יותר של זרם הומבולדט מתרוממים מן המעמקים כדי להשלים את החסר. תופעה זאת מתרחשת מול חופי פרו במשך כל השנה, אבל בעונת האביב והקיץ היא מתרחשת רק מול חופי צ'ילי בלבד כתוצאה מתזוזת הרמה הסובטרופית הנעה דרומה במהלך הקיץ. הדרומי (דצמבר).. בסמוך לקו המשווה בקו רוחב ° 4 דרום לערך פונה זרם הומבולדט מערבה, אל עבר איי גלאפגוס ונפגש עם הזרם המשווני החם! כתוצאה מן המפגש נוצרת תופעה מאוד מעניינת. המים הקרים והירוקים של זרם המבולט נפגשים במים הכחולים של קו המשווה ויוצרים מערבולות, קצף ורחשים. מכאן ממשיך הזרם דרומה אל עבר גינאה החדשה ואוסטרליה. הזרם הזה קרא הזרם המשווני הדרומי.
השפעת הזרם על הכלכלה
תופעת "עליית מי העומק" גורמת למים הקרים העשירים בחומרי מזון שהצטברו במעמקים) לעלות אל פני השטח., המזון הרב בצירוף עם אור השמש מקיימים שרשרת מזון ענפה המתחילה בפלנקטון הגדל בשפע בים בשפע. מן הפלנקטון ניזונים הדגים הקטנים, (בעיקר דגי עפיאן ( אנשובי Engraulis ringens)), ומהם ניזונים הדגים הגדולים יותר כמות.הדגה העצומה היא הבסיס לתעשיית הדייג הגדולה של פרו % מכלל כמות הדגה בעולם מקורה בזרם הומבולדט. הדגים העיקריים הם: דגי אנשובי, סרדינים (Sardinops sagax), מקרלים, בוניטו (Sarda sarda) ומרלוזה (Merloccius gayi). עופות ים הניזונים אף הם מהדגה העשירה מקננים על איים לחופי פרו, שם הם מוגנים יחסית, לשלשת העופות, הניזונים מדגים, עשירה בחנקות.. מ נוצר הדשן הטבעי העשיר ביותר, הגואנו, שהיה מקור הכנסה משמעותי לפרו כבר במאה ה – 19.
הגואנו היה הזהב של פרו! פרו יצאה כמויות עצומות של הגואנו, הגשמים היו שוטפים אותו אל הים אל תוך זרם זרם האמבולט, מן החומר הזה ניזונים מליוני טונות של אנשובי, לכן פרו הפסיקה לייצא גואנה והחלה ליצא אנשובי והפכה למעצמת דייג שמספקת מליוני טונות של דגים לעולם.
מתוך: ל, פישלזון עמוד41
זרם פוקלנד
זרם הומבולדט (או זרם פרו) זורם בחופים המזרחיים בחלק המזרחי הדרומי, של יבשת אמריקה הדרומית, בדומה לזרם פרו, מוצא הזרם באוקיאנוס הדרומי בסמוך לאנטארקטיקה וגם זרם זה, הינו שלוחה של הזרם האנטארקטי. הזרם עובר בסמוך לאיי פוקלנד וזה מקור שמו. זרם פוקלנד זורם בסמוך לאזור פטגוניה והופך את פטגוניה למדבר קר!,טמפרטורת החורף במדבר נמוכה מ- 0 מעלות. הזרם נע צפונה לאורך חופי ארגנטינה ונפגש בדרום מזרח ברזיל בזרם ברזיל החם.
זרם גרינלנד המזרחי
זורם בחצי הכדור הצפוני בין בסמוך לחופים מזרחיים של האי גרינלנד, בתנועתו דרומה מסיע זרם זה קרחונים שניתקו מאוקיאנוס הקרח הצפוני, אל עבר האוקיאנוס האטלנטי בדומה לזרם הלברדור.
זרם בנגללה
מוצא הזרם באוקיאנוס הדרומי בסמוך לאנטארקטיקה זרם זה הינו שלוחה של הזרם האנטיארקטי מליחות המים בזרם בנגללה נמוכה יחסית לאוקיאנוס, לכן אף אזור זה עשיר בדגה. זרם בנגללה גורם ליציבות האוויר מעליו בדומה לזרם פרו ולמדבר בחופים הסמוכים. זה הינו הגורם העיקרי למדבר נמיביה בדרום מערב יבשת אפריקה, מדבר קר ויבש.הטמפרטורה מעלות לערך.
זרם קמטצ'קה
מוצא הזרם בצפון מערב האוקיאנוס השקט בסמוך למיצר ברינג (בין אמריקה לאסיה). זרם זה זורם דרומה לאורך החופים של צפון מזרח אסיה, עד היפגשו עם זרם יפן החם.
זרם קליפורניה
מוצא הזרם בצפון האוקיאנוס השקט הזרם נע דרומה וקורם לקיצים קרים בחופים המערביים של ארצות הברית.
זרם הלברדור
זורם בחצי הכדור הצפוני בין החופים הצפון מזרחיים של יבשת אמריקה הצפונית, (לאורך החופים המזרחיים של קנדה) לבין החופים המערביים של גרינלנד, ראה בתרשים.
מתוך:
השפעת הזרם על חופי אמריקה
זרם הלברדור הקר משפיע רבות על הטמפרטורה בחופים המזרחיים של אמריקה הצפונית. כאשר הוא נפגש עם זרם הגולף החם, נוצרים ערפילים קשים! במיוחד באביב . בעונת החורף עת זרימתו של זרם הלברדור גוברת, מקום המפגש עם זרם הגולף נע דרומה. בעונת הקיץ כשזרם הגולף מתחזק, נקודת המפגש נעה צפונה. לפיכך קיים משרע טמפרטורות גבוהה בחופים הסמוכים בין החוף והקיץ מתוך: ד, ספרא עמוד 43.
זרם הלברדור בתנועתו דרומה מאזור גרינלנד מקרר את האוויר גורם
לטמפרטורות נמוכות ביבשת אמריקה הסמוכה ולקיפאון של שפך נהר הסנט לורנס, לכן הנמלים הקנדיים קוויבק ומונטריאול סגורים לשייט בחורף בגלל מחסומי קרח.
מתוך: צ, הרמן עמוד 169.
בתנועתו דרומה מסיע זרם הלברדור קרחונים שניתקו מצפון מזרח קנדה ומגרינלנד אל האוקיאנוס האטלנטי קרחונים הנמסים לאיטם כאשר הם מגיעים לאזורים מים יותר, על הקרחונים ומחזור הקרחונים בטבע, נדון בסעיפים הבאים.
הקרחונים באוקיאנוסים:
היווצרות הקרחון: הקרחון נוצר כאשר יורד שלג שהולך ומצטבר לסוללת שלג. כאשר יורדים שוב שלגים בשנים הבאות הם הולכים ונערמים על גב הסוללות הקודמות. לאחר שנים רבות בהם הצטברו שלגים רבים, נוצר משקל עודף. כתוצאה מכך מתחילים לחול שינויים בערימת השלג. לחץ המשקל וחום השמש ממיסים את הפתיתים הנוציים, ומהדקים אותם לכדי גלעינים קשים של קרח. במשך השנים סוללת השלג ממשיכה לגדול, מתעבה ועולה במשקל. הכפור נדחס והופך לקרח גבישי. והופכת לקרחון. – הקרחון מתחיל לגלוש באיטיות במורד ההר, בכלל כוח הגרביטציה.
בסופה של גלישה במדרון עשוי הקרחון להגיע לאגם או לים. שם, במים, נשברים ממנו גושי קרח, גדולים הצפים בים.
הריכוזים העיקריים של קרחונים קיימים ב גרינלנד והאנטרקטיקה מרחבי הקרח באזורים אלה מהווים יחדיו 99.3 אחוזים מכלל מצבורי הקרח בעולם ומחזיקים 98 אחוזים מהמים המתוקים של כדור הארץ.
מתוך: המאמר: נהרות של קרח מחבר: ריצרד ס. וויליאמס
הרוחות המנשבות מפעילות לחץ על הקרחונים בים,יריעות הקרח לוחצות על המים שמתחתן, כתוצאה מן הלחץ הזה המים מתחילים לנוע ונוצרת זרימת מים (drift). הזרימה מקבלת תאוצה והופכת לזרם ים קר. הזרימה באוקיאנוס הארקטי היא מדרום לצפון ובאוקיאנוס האנטארקטי מדרום צפון מזרח.
הזרמים סוחפים איתם יריעות קרח וקרחונים, המתנתקים מהיבשות בצפוניות, אסיה, גרינלנד, וצפון אמריקה ומיבשת אנטארקטיקה בדרום.
כשקרחון נישא עם זרמי הים, רוב שטחו של הקרחון נמצא מתחת לים. הקרחון בים הוא מראה מרהיב אך מסכן את האוניות המשייטות בים ופגיעתו בספנות רעה.
מתוך: צ, הרמן עמוד: 168
אזורי מפגש של זרמים:
ערפילים
באזורי מפגש של זרמי ים חמים וקרים לדוגמה: בצפון האוקיאנוס האטלנטי בין זרם הלברדור הקר לבין זרם הגולף החם, יש הפרש של מעלות ולכן נוצרים באזור זה ערפילים.
סירקולציה אנכית:
באזורים רבים בים קיימת סירקולציה אנכית של זרמי ים לדוגמה באזור בו מתחיל זרם קליפורניה הקר. הסירקולציה גורמת לתופעה של בצבוץ מים קרים! הגורמים: זרמי ים חמים כבדים יותר, כי הם נוצרים באזורים חמים, בהם יש התאיידות גבוהה ולכן ריכוז המלחים בים עולה, כי הם מכילים כמות גדולה של מלח לעומת המים הקרים לכן: המים החמים הכבדים יורדים ואת מקומם תופסים מים קרים. גורם נוסף: כאשר מתחת למים החמים שבפני הים קיים זרם נגדי חזק בעומק רב.
מן העיתונות:
עידן קרח חדש -כתבה מעיתון הארץ
עדכון אחרון - 04:11 25/10/ מאת מרגרט מנרו
שינויים אקלימיים מאיימים לשנות את זרמי האוקיינוס הממתנים את הטמפרטורות בצפון כדור הארץ. התוצאה של התחממות כדור הארץ עלולה להיות עידן קרח דווקא. הנזק הצפוי: מאות מיליארדי דולרים שינויים דרסטיים באוקיינוס הצפון אטלנטי עלולים להפריך את התפישה המקובלת, שלפיה כדור הארץ יתחמם בהדרגה בגלל הגזים של אפקט החממה באטמוספירה. ההתחממות הגלובלית תהיה תחילתו של עידן קרח העלול להימשך מאות שנים. "בשנה שעברה ראינו סימנים מבשרי רע", אומר הד"ר רוברט גאגוסיאן, נשיא ומנהל המכון האוקיינוגרפי וודס הול שבמסצ'וסטס. "אקלים כדור הארץ עלול 'להחליף הילוכים' ולזנק במהירות רבה מאוד, ולא בהדרגה, לדרך פעולה שונה בתכלית מזו שציפינו לה". גאגוסיאן מבסס את דבריו על עדויות מצטברות, שלפיהן שינויים אקלימיים מאיימים על זרם האוקיינוס הממתן את הטמפרטורות בצפון כדור הארץ. ללא זרם זה היתה לונדון - המצויה כמעט באותו קו רוחב שבו נמצאת אדמונטון שבקנדה סובלת מחורפים ארוכים וקרים בהרבה. ללא זרם זה היו תפוחי האדמה הגדלים באי הנסיך אדוארד שבקנדה נהפכים לנחלת העבר.
קרחון שנסחף באוקיאנוס ע"י זרם הלברדור
מתוך: photos/photos2a/Artique.html
מחזור החיים של קרחון
מתוך:
השלב הראשון: הקרחון מתנתק מהאי גרינלנד וצף בצפון האוקיאנוס האטלנטי.
בשלב השלישי : הקרחונים בקו החוף של לברדור , נשברים לחלקים קטנים
יותר, כאשר הם ממשיכים במסעם דרומה באוקיאנוס האטלנטי.
מפה המתארת את המסע שעורך קרחון במהלך חייו שנמשך בין שנתיים לשלוש שנים,מרגע שניתק מן היבשת ועד שהוא נמס בים. ראה את כל השלבים בהמשך.
בשלב האחרון: הקרחון נעלם והתהליך של מחזור חיי הקרחונים מתחיל מחדש. אידוי, עיבוי, שלגים יורדים, נוצרים קרחונים, וחוזר חלילה.
השלב השני: חורף באי Baffin באי זה נמצאים מרבית הקרחונים הגדולים הנמצאים בשלב המוקדם של חייהם .
בשלב החמישי: כשהקרחון מגיע לנקודה זו הוא כבר במידות קטנות הן כי הוא נשבר במהלך המסע והן כי הוא נמס לאיטו במי הים. כאשר הקרחונים מזדקנים הם נעלמים במהירות.
בשלב הרביעי: באזור סנט ג'ון שבניו פאונדלנד קנדה, הקרחונים ממשיכים לנוע דרומה, כאשר הם בגודל בינוני, ועוברים בין נתיבי השיט של האוניות.
אנימציה המתארת את תנועת הקרחונים מגרינלנד דרומה
ספינה מפלסת דרכה בים הבלטי הקפוא בדרכה לשוודיה. המעברים הימיים עלולים להיחסם תצלום:אי-פי
אין חידוש בדיבורים על שינויי אקלים העלולים לעורר את תחילתו הפתאומית של עידן קרח. גאגוסיאן מאמין כי הסכנה מוחשית ומזהיר ששינויים אלה עלולים להתרחש עוד בימי חיינו. ברגע שתתחיל ההתקררות, הוא אומר, היא עלולה להתפתח במהירות, ובתוך עשור יירדו הטמפרטורות בכמה מעלות צלזיוס בחלקים נרחבים של ארצות הברית, קנדה ואירופה. נהרות, נמלים ונתיבי ים יקפאו מוקדם בהרבה מכפי שהם קופאים עתה, וההשפעות על התחבורה, החקלאות והדיג יהיו הרסניות. "בקיצור, העולם וכלכלת העולם ישתנו באופן דרסטי", הוסיף. תחזיותיו השנויות במחלוקת מבוססות על מידע שנאסף באוקיינוס הצפון אטלנטי. איגור ישאייאב, ממכון בדפורד לאוקיינוגרפיה בנובה סקושיה, ועמיתיו בבריטניה, ארצות הברית וגרמניה, גילו שגוף המים המצוי בים לברדור עבר שינוי קיצוני ב-40 השנים האחרונות. מידע שנאסף בים לברדור ובאזורים שבין גרנלנד, איסלנד ואירופה - מראה שהאוקיינוס הצפון אטלנטי נעשה מלוח פחות, בעיקר בעשור האחרון. מדענים אינם יודעים בוודאות מה מקורם של המים המתוקים. הם חושדים שחלק גדול מהם בא מאזור הקוטב, שבו הקרח נמס בקצב מבהיל. גאגוסיאן ועמיתיו אומרים ששטף המים המתוקים עלול לחסום את "המוליך הגדול של האוקיינוס", המערכת העיקרית שמוליכה חום באוקיינוס ומניעה את זרם הגולף הנושא חום מהאזורים הטרופיים לצפון. כשזרם הגולף מגיע ללברדור ולגרנלנד, מימיו מתקררים, שוקעים באוקיינוס ויוצרים חלל המושך צפונה עוד מים טרופיים חמים. מים מתוקים קלים יותר ונוטים פחות לשקוע. מדענים חוששים שמים מתוקים יותר, הזורמים לצפון האוקיינוס האטלנטי, עלולים להאט את זרם הגולף, לדחוף אותו דרומה, וגרוע מכך: לסגור לחלוטין את מערכת המוליך. כבר עכשיו שוקעים המים בים גרנלנד בקצב אטי ב-20% מכפי שהיה בשנות השבעים. מליחות מופחתת זו היא "השינוי הגדול והדרמטי ביותר בתכונות האוקיינוסים שאי פעם נמדד באוקיינוס", אמר גאגוסיאן. הוא הוסיף, כי לא ידוע באיזה שיעור ייעצר המוליך האוקייאנוסי. "לא מדובר כאן במתג המעמעם תאורה, אלא במתג המכבה אותה. זה קרוב לוודאי יעבור מהפעלה לשיתוק". לא הכל בטוחים שהמוליך נתון בסכנה. אדי קרמק, חוקר אוקיינוסים במכון למדעי האוקיינוסים בסידני, אינו משוכנע שהמתקת המים בצפון האוקיינוס האטלנטי תוביל לשינוי אקלימי פתאומי. "עם זאת, מה שמונח על הכף חשוב כל כך, שאי אפשר לבטל את האפשרות", אמר. אלין קלארק, העומד בראש הצוות הקנדי הבוחן את התנאים בים לברדור, הגדיר את העדות על המתקת המים בצפון האוקיינוס האטלנטי "מזעזעת". שינויים בטמפרטורות של האוקיינוסים נקשרו בעבר לעידני קרח. לפני כ-12,800 שנים ירדה טמפרטורת המים בצפון האוקיינוס האטלנטי באורח דרמטי. לדברי גאגוסיאן, נדרשו אז כעשר שנים בלבד כדי לעבור לתקופת קרח שנמשכה 1,300 שנים בקירוב. "הפעם האחרונה שבה נעצרה תנועת הזרמים באוקיינוס הצפון אטלנטי היתה על פי הסברה לפני 500 שנים. היא מחקה יישובים צפוניים וכרמים ששיגשגו בגרנלנד".דו"ח שפירסמה באחרונה האקדמיה האמריקאית הארצית למדעים מציין, ששינויי אקלים התרחשו בעבר "במהירות מדהימה". עלות הנזקים משינוי שכזה בימינו יכולה להיות, להערכת מחברי הדו"ח, מיליארד דולר. "המערכת האקלימית יכולה לעבור ממצב אקלים אחד לאחר בתוך עשרות שנים", אמר קלארק. "אם אכן יתרחש שינוי שכזה אין לנו שמץ מושג איך ננסה לבלום את המערכת או להפוך על פיה את המגמה".
מדענים מזהירים: ייתכן שעונת אל-ניניו התחילה - מתוך עיתון הארץ מאת יובל דרור - עדכון אחרון - 18:25 07/08/04
מדענים משירות חיזוי מזג האויר בארה"ב דיווחו בסוף השבוע כי בחודש שעבר נרשמו במרכז האוקיינוס השקט, באזור הקו המשווה, טמפרטורות מים חמות מהרגיל וכי הדבר עשוי לרמז על תחילתה של עונת "אל-ניניו". מנגד, מדענים אחרים טענו כי מוקדם מדי לטעון שהעלייה בטמפרטורות היא סימן לעונת אל-ניניו. תופעת האל-ניניו מוכרת מאז המאה ה-19 אך רק בתחילת שנות ה-80' החלה היקפה להתברר. דייגים מפרו ומאקואדור, הם שנתנו לתופעה את שמה כאשר שמו לב לשינויים שמתרחשים אחת לכמה שנים בהיקף הדגה בשל זרמי מים חמים. הואיל והתופעה הגיעה לשיאה בתקופת חג המולד, הם כינו אותה "אל-ניניו" - הילד. בשנים האחרונות, הצליחו המדענים להבין את התופעה. הד"ר קולין פרייס מהחוג לגיאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב, הסביר בעבר שניתן לדמות את האוקיינוס השקט לאמבטיה גדולה עם שני צדדים: מערבי ומזרחי. "הרוחות באמבטיה מנשבות ממזרח למערב. בצד המערבי שבו נמצאות אוסטרליה ואינדונזיה - טמפרטורת המים חמה (כ-30 מעלות) ואילו בצד המזרחי, שבו נמצאות פרו ואקואדור - הטמפרטורה קרה (כ-20 מעלות). בדרך כלל הרוחות דוחפות את המים חזרה אל הצד המערבי ולא נותנות להם לעבור לצד המזרחי",
הסביר. הבעיה היא שאחת לשלוש עד שבע שנים הרוחות נחלשות. "הגלים של המים החמים מתחילים להתפשט מזרחה עד שהם מגיעים לדופן המזרחית של האמבטיה. אלה הם זרמי המים החמים שהדייגים מרגישים", אומר פרייס. לחימום האוקיינוס השקט משמעויות מקומיות ומשמעויות אקלימיות גלובליות. ברמה המקומית, נרשמת ירידה דרמטית בכמות הדגה מכיוון שזרמי המים הקרים - שדוחפים את המזון של הדגים מקרקעית האוקיינוס כלפי מעלה - נחלשים בשל השתלטות זרמי המים החמים. ברמה הגלובלית, התחממות האוקיינוס מביאה להתאדות מהירה יותר, להיווצרות סופות, להצפות בצד המזרחי של האוקיינוס ולבצורת קשה במדינות שבצדו המערבי. ואכן, בפעם האחרונה שבה התרחשה התופעה, ב , נגרמו נזקים בהיקף 20 מיליארד דולר כתוצאה משריפות ענק, בצורת, סופות והצפות. בדרך כלל מתרחשת התופעה כל 7 שנים ומכאן שקיים סיכוי כי שנת 2004 תהיה "שנת אל-ניניו". ואכן, מרכז החיזוי האמריקאי מצא כי טמפרטורת המים גבוהה במעלה אחת פרנהייט ביחס לממוצע בתקופה זו. לדברי מדעני המרכז, עדיין לא ברור האם עליה זו מרמזת על תחילתה של תקופת אל-ניניו וכי להערכתם קיים סיכוי של %50 שתנאי אל-ניניו אכן מתפתחים באוקיינוס. מדעני חטיבת ההינע הסילוני של סוכנות החלל האמריקאי (JPL) שלוויניה מודדים באופן רציף את טמפרטורת המים באוקיינוס השקט, אישרו את ממצאי מרכז החיזוי וציינו כי העלייה בטמפרטורה צריכה להחזיק מעמד עד חודשי הסתיו כדי שאלו יתממשו לכדי תנאי "אל-ניניו".
הקשר בין טביעת הטיטאניק לזרמי הים:
כפי שציינו בתחילת כתיבת העבודה אנו סבורים כי יש קשר הדוק בין טביעת הטיטאניק לבין זרמי הים הקיימים בנתיב השייט של האוניה. כאשר נסמן על מפת זרמי הים של האוקיאנוס האטלנטי, קו ישר מדרום אירלנד באיי בריטניה משם יצאה האוניה, אל עבר ניו יורק סיטי בארה"ב, יעד האוניה, נגלה כי הטיטאניק שטה בדיוק בין זרם הגולף החם לבין זרם הלברדור הקר, ואנו סבורים שזו הסיבה להתנגשותה בקרחון ולטביעתה.
כיצד טבעה הטיטאניק?
לקראת סוף חצית האוקיאנוס, הטיטאניק הגיעה לאזור בו יש ערפל כבד שהקשה מאוד על הראות. האוניה התנגשה בקרחון, מים חדרו לאוניה, האוניה נבקעה לשניים ומרבית נוסעיה קפאו למוות תוך מס' דקות במי האוקיאנוס הקרים.
הדמיית ההתנגשות הטיטאניק בקרחון מתוך: snow and ice
המיקום המדויק בו טבעה הטיטאניק
הטיטאניק טבעה מול חופי ארה"ב כ מיל כ ק"מ),מזרחית לבוסטון (במדינת מסאצ'וסטס) בקו ישר.
375 מיל מדרום מזרח לסנט ג'ונסונס (באי ניופאונדלנד –קנדה).
בעומק: רגל (feet).
מיקום מדויק:
41°43'35" N, 49°56'54" W - קו אורך41° צפון. קו רוחב 49° מערב.
נתיב השיט של הטיטאניק מאירלנד לארה"ב ומקום טביעתה מסומן בריבוע אדום
מתוך: white star line – jim's titanic website
מתוך:
משימות לשיעור שני :
משימה ראשונה באטלס
עין במפת זרמי הים באטלס וערוך השוואה בין זרמי הים בחופים המערביים
של דרום אפריקה, לבין החופים המזרחיים של דרום אפריקה.
עיין במפות כדור הארץ טמפרטורות וכדור הארץ משקעים וערוך השוואה בין זרמי הים בחופים המערביים של דרום אפריקה, לבין החופים המזרחיים של דרום אפריקה.
האם יש קשר בין זרמי הים בחופים הנ"ל לבין מאפייני האקלים שציינת?
משימה שנייה חקר רשת
השב על השאלות הבאות בעזרת האתרים המ צורפים לשאלות
1. גלוש לאתר ויקיפדיה ולקישורים המופיעים בו והשב על השאלות הבאות:
מהו זרם ים?
מה הם אוקיאנוסים?
מה הם ארבעת האוקיאנוסים הגדולים?
מה הוא האוקיאנוס החמישי, האוקיאנוס דרומי?
א. מה הוא זרם הגולף?
ב. עיין במפה באתר וציין מה הוא מיקומו?
א. מה היא תופעת אל ניניו?
ב. מה הן התופעות המתרחשות בעת אירוע אל ניניו?
מה נזקי אל ניניו בשנת ? הדגם ממספר ארצות.
משימות לשיעור שלישי
הכנס לאתר עמותת חיל הים והסבר מדוע טבעה הטיטאניק?
שאלות ממבחני בגרות
ענה על השאלות הבאות: את התשובות לשאלות יש להגיש כדפי עבודה למורה! עד לשיעור הבא.
1. מה היא השפעתם של זרמים אוקיאניים לסוגיהם על תופעות אקלימיות
שונות באזורי החוף הסמוכים להם? הדגם.
2. מדבר אטקמה הוא דוגמא למדבר המשתרע לאורך החו. מה הם הגורמים
להיווצרותו של מדבר זה? כיצד משפיעה הקרבה לים על אקלימו.
3. א. ערוך השוואה בין מאפייני האקלים, טמפרטורות ומשקעים בחופים
המזרחיים של דרום אפריקה(חופי האוקיאנוס ההודי) , לעומת החופים
המערביים, (חופי האוקיאנוס האטלנטי).
ב. מה הם הגורמים להבדלים בין מאפייני האקלים אשר ציינת.
משימות לשיעור רביעי
חלוקת הכיתה לקבוצות של ארבעה עד חמישה תלמידים בקבוצה.
כתיבת עבודה באחד מן הנושאים הבאים, הקשורים לנושא זרמי ים. (ניתן לבחור ביותר מנושא אחד).
1. זרמי ים חמים. 2. זרמי ים קרים. 3. זרם הגולף 4. זרם אגוליס 5. זרם אוסטרליה זרם הלברדור. 7. זרם פרו זרם בנגללה. 9.תופעת אל ניניו.
10. תופעת לה נינה זרמי חוף. .12 מנגנוני ההיווצרות של זרמי הים.
ב. את העבודה יש להגיש כמצגת powerpoint או כדף html/ בהיקף של חמישה עמודים לפחות.
ג. העבודה הקבוצתית תוצג בכיתה, משך ההצגה, כעשר דקות. ציון העבודה יהיה חלק מהציון השנתי.
משימות לשיעור חמישי
הצגת העבודות של התלמידים בפני הכיתה
ביבליוגרפיה:
1. ר,ל. קארסון. הים הסובב אותנו , תל אביב, הוצאת נ.טברסקי, 1956
2. י.ל. טוקטלי. מילון למונחי המטאורולוגיה, הוצאת משרד הבטחון. 1994
(עמודים: )
3. . ג,ט, טריוורתה. מבוא לתורת האקלים. תל אביב, הוצאת יחדיו (עמודים ).
4. ל, פישלזון. הים שסביבנו, תל אביב, הוצאת משרד הבטחון, (עמודים 36-43).
5. ע, ליברמן. הים ומלואו, ירושלים, הוצאת אחיאסף, (עמודים )
6. צ, הרמן. הים ומעמקיו, תל אביב, הוצאת הקבוץ המאוחד-החבל הימי לישראל, תשמ"ה. ( פרקים: פרק 6 בתנועה מתמדת, פרק 7 נהרות באוקיאנוסים, פרק 8 הזרם המתעתע, פרק 9, אסונות , עושר וזרמים, פרק 10 האקלים והים).
7. L' engel. The sea, (Nederland) n.v. time-life internatinal' Currents on the surface and in the deap (עמודים 75-80).
Rivers on the sea (עמודים 81-85).
8. ד גרשון. ב, רזניק. מזג האוויר, אור יהודה, הוצאת ספריית מעריב, (עמודים: ).
9. מזג אוויר ואקלים, טיים לייף לנוער (האם זרמי האוקיאנוס משפיעים על האקלים? עמודים: ).
10. א, זהבי. להבין את כדור הארץ, תל אביב, הוצאת ספריית מעריב, (עמודים: ).
11. ש, יפה.מזג האוויר ואקלים, פתח תקווה, הד רצי הוצאה לאור, מסדה,2000.
(עמודים: ).
12. י, יואב. ב, זיו. מבוא למטאורולוגיה יחידות 1-4, תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, (עמודים: ).
13. ד. ספרא. ארצות הברית גיאוגרפיה בת זמננו, משלב – המרכז הישראלי
להשכלה, (עמוד 43).
מאמרים:
1. ה, שמואלי. אל ניניו, "גלילאו", המגזין הישראלי למדע ולאקולוגיה, גיליון
מס' 12, ירושלים, מוציא לאור: גליליאו ,ספטמבר/אוקטובר 1995
2. ר, ס, וויליאמס. נהרות של קרח, "גלילאו", המגזין הישראלי למדע ולאקולוגיה,
גיליון 1 , ירושלים, מוציא לאור: גליליאו.
אתרי אינטרנט
Software.htm
geosun1.sjsu.edu/ ~dreed/130/lab10/33.html
Climate_Change_Module.html
library.thinkquest.org/ 20901/overview_5.htm
photos/photos2a/Artique.html
williamcalvin.com/1990s/ 1998AtlanticClimate.htm
מתוך: DISCOVERY CHANNEL
מקום טביעת הטיטאניק על פי התרשים: בקו אורך 41° צפון ובקו רוחב 49° מערב.
מתוך:
אם ניקח את קורדינטות המיקום שבו טבעה הטיטאניק, קו אורך 41° צפון וקו רוחב 49° מערב ונדביק אותם במדויק על מפת זרמי הים באזור, נגלה כי ,
האוניה טיטאניק טבעה בדיוק במקום בו נפגשים זרם הגולף החם וזרם הלברדור הקר!!!
הנקודה האדומה מציינת את מקום טביעת הטיטניק
מתוך: williamcalvin.com/1990s/ 1998AtlanticClimate.htm
סיכום:
בתחילת העבודה העליתי את ההשערה כי הטיטאניק טבעה בגלל זרמי הים.
הצלחתי למצוא חומר רב בנושא הן באינטרנט והן בספרים הרבים. דרך נושא הטיטאניק רציתי לתת גירוי כדי להכין את התלמידים לבחינות הבגרות בנושא. תוך כדי כתיבת העבודה מצאתי הן את חומרי הלימוד הנחוצים לנו לצורך הבגרות ואף מעבר לכך, תרשימים ואנימציות להמחשת הנושא שאת חלקן הבאתי כאן, המו"כקטעי עיתונות ואתרים אקטואליים בנושא זרמי הים וחומרים רבים, המאמתים את ההשערה כי הטיטאניק טבעה בגלל זרמי הים.
מדוע טבעה הטיטאניק?
הטיטאניק טבעה בגלל אופיים של זרמי הים , זרם הגולף וזרם הלברדור שהיו בנתיב השייט שלה!
ביסוס המסקנה: במסגרת כתיבת ה עבודה הצגתי נתונים הקשורים לטביעת הטיטאניק , זרם הגולף, זרם הלברדור, מה קורה כשהזרמים נפגשים, כיצד מגיעים קרחונים לנתיבי השייט בכלל ולמסלולה של הטיטאניק בפרט. מן הנתונים ניתן להבין כי זרם הלברדור המגיע מן הקוטב הצפוני מסיע קרחונים מן הקוטב הצפוני דרומה בעיקר קרחונים המתנתקים מגרינלנד, אל האוקיאנוס האטלנטי, לכן זרם הלברדור הוא אשר הציב קרחונים בנתיב השיט של הטיטאניק!
במקום זה קיים מפגש של זרמי ים, זרם הגולף החם וזרם הלברדור הקר, במפגש כזה, נוצרים ערפילים קשים! הערפילים הללו הסתירו את הקרחונים מעיני צופי האוניה, לכן הם לא ראו את הקרחון עד שהיה מאוחר מדי והטיטניק התנגשה בו.
במפגש של זרם חם וקר קיים בצבוץ מים קרים הזרם החם שוקע והזרם הקר עולה. מכך נבין כי זרם הגולף החם לא השפיע על הניצולים אלא זרם הלברדור!!!
לכן נוסעי האונייה קפאו למוות בפרק זמן קצר במים הקרים !!!
לאור כל הנ"ל : ניתן להגיע למסקנה כי אכן זרמי הים הם אכן הגורמים לטביעתה של הטיטניק ולמות נוסעיה מן המים הקרים.
דף משימות לתלמיד:
משימה לשיעור ראשון: זרמי הים והאוקיאנוסים
עיין באטלס במפת כדור הארץ טמפרטורות וזרמי ים וציין:
א. מה הם זרמי הים בכל אחד מן האוקיאנוסים דלהלן, האוקיאנוס האטלנטי,
האוקיאנוס השקט, האוקיאנוס ההודי. בתשובתך הדגש לגבי כל זרם ים זרם
ים חם או קר וכן את נקודת המוצא.
ב. ציין על גבי המפה המצורפת את שמות היבשות, האוקיאנוסים הדגש את קו המשווה ושרטט את הזרמים שציינת בסעיף א'.
[1] טוקטלי , י,ל, מילון למונחי המטאורולוגיה.
[2] פישלזון, ל, הים שסביבנו. עמ' ...
[3] שם, עמ'.....
[4] page 81 the sea
[5] שמואל, י , מזג אויר ואקלים. עמ'...
[6] שמואלי, ח, אל ניניו.
[7] שמואל, י, מזג אויר ואקלים. עמודים
[8] שמואל, ח, אל ניניו , "גלילאו".
[9] שמואל, י, עמוד 27.
[10] שם עמוד 68.
[11] page 84 the sea

31. מומלץ להדגים את הגורמים המקומיים על אקלים ארץ ישראל
גורמי אקלים מקומיים: הגובה מעל פני השטח ◊ ככל שעולים בגובה הטמפרטורות יורדות ◊ ככל שעולים בגובה כמות המשקעים עולה
מומלץ להדגים את הגורמים המקומיים על אקלים ארץ ישראל

32. מומלץ להדגים את הגורמים המקומיים על אקלים ארץ ישראל
גורמי אקלים מקומיים: מבנה פני השטח ◊ היווצרות " מדבר בצל גשם" במפנה החסוי מרוח הים אנימציה
מומלץ להדגים את הגורמים המקומיים על אקלים ארץ ישראל

33. מומלץ להדגים את הגורמים המקומיים על אקלים ארץ ישראל
גורמי אקלים מקומיים: משימות לסיכום בכיתה ובבית: שעורי בית: ספר הלימוד עמ' 77 שאלות 7, 10 ערכה עמ' 71 פריט 3 , 4 עמ' 72 פריט 5 ,6 עמ' 73 פריט 8 עמ' 74 פריט 9
מומלץ להדגים את הגורמים המקומיים על אקלים ארץ ישראל

34. 4. שינויי אקלים אדם / סביבה נושאי הלימוד:
שינויים בהרכב האוויר בעידן המודרני
עליה בריכוז הפחמן הדו-חמצני
זיהום אוויר
הידלדלות אוזון
שינויי אקלים שנוצרו בהשפעת האדם
האקלים והעיר הגדולה
תהליכי מדבור
התחממות גלובלית
מקורות מידע: ספר הלימוד מסע במרחבי האטמוספרה עמ' , 92-97
ערכה: תת נושא ראשון וחמישי עמ' , 84-89
משימות: ספר הלימוד עמ' 18, 98-99, ערכה
המושגים הנדרשים: ערכה עמ' 6 הצעות דידק' בערכה: עמ' 90-91

35. 4. שינויי אקלים אדם / סביבה הצעה דידקטית:
4. שינויי אקלים אדם / סביבה הצעה דידקטית:
המלצה: לפתוח את הנושא בסרטון על "הילדה שהדמימה את העולם" בוועידת ריו הנערה הגיעה לפסגת כדור הארץ מטעם ארגון אקו, ודיברה אל מנהיגי העולם בשם "הדורות הבאים".
סוורן סוזוקי, נערה בת 12 נאמה בקונגרס האו"ם למען הסביבה שנערך בריו בשנת 1992.

36. מיקום הבעיה ודוגמה מהעולם
תוך כדי צפייה התלמידים ישלימו את העמודה הראשונה בטבלה, בה מוצגות הבעיות שאנו, בני האדם יצרנו.
הבעיות שמעלה הנערה: החור באוזון, זיהום אוויר, הכחדת צמחים ובעלי חיים, מדבור, הצטברות פסולת, עוני ורעב.
בעיות אלה רלוונטיות ועומדות במרכז סדר היום הציבורי וככאלה, מאתגרות את התלמידים להכיר ולהבין את הסיבות להן.
הבעיה המוצגת בסרטון
מיקום הבעיה ודוגמה מהעולם
הגורמים לבעיה
פתרונות

37. שאלה: איזו בעיה המוצגת לעיתים קרובות בתקשורת לא מוזכרת כאן בכלל?
(ההתחממות הגלובלית)
ההסבר הוא שאז, לפני 18 שנה בסה"כ, הבעיה עדיין לא הייתה מוכרת. אפשר להוסיף לטבלה גם את הבעיה הזו.
משימת חקר: לחלק את הכתה למספר קבוצות עניין (או לתת לכל זוג תלמידים) לחקור בעיה אחת מבין הבעיות הנדונות,
בעזרת רשת האינטרנט
ובעזרת הערכה (עמ 19-20, )או הספר (עמ' 10-14, )
ולהשלים את הטבלה לגבי בעיה זו.
מומלץ לתת בונוס לתלמידים שיציגו בפני הכתה אזור שנפגע מהבעיה שחקרו
(עם העמקה ב"למה דווקא שם").
לאחר הצגת כל הקבוצות, תיווצר על הלוח טבלה מלאה כיתתית.
  בהמשך לטבלה מומלץ לענות על השאלות בפרק 5 בערכה, שאלות יישום החומר שנלמד תוך כדי מילוי הטבלה.

38. עצות לדרכי הוראה:
השיעורים יהיו מובנים, יזרמו במהירות, ויגובו בדרישות ברורות ומוגדרות.
המורה יחזור ויסביר את חשיבותם של נושאי הלימוד לחיי היום-יום, ולהבנת עולמנו.
השיעורים יהיו מלווים בתהליכי הערכה מתמידים – אך מגוונים!
בגלל עומס בתוכני הלימוד, יש לתכנן רצף עבודה בכיתה ובבית.
המורה יחשוב על מתן שיעורי בית מגוונים.
המורה לא יכתיב – אלא יחלק סיכומים מודפסים, או יפנה אל הערכה/ ספר הלימוד.
המורה יעשה שימוש מרובה ככל האפשר באמצעי המחשה מתוך מצגות, אנימציות, סרטונים, "כותר ספרי לימוד" ומתוך הערכה.
המורה יערוך ניסויים רלוונטיים (דוגמאות בערכה)
המורה יעודד תלמידים להעמקה ולהעשרה באמצעות בונוסים.