1. פרוייקט פרידברג לחקר הגניזה עולם המחשב פוגש את גניזת קהיר
מצגות
קלריטה ואפרים
פרוייקט פרידברג לחקר הגניזה
עולם המחשב פוגש את גניזת קהיר
פרופ' יעקב שויקה
גנזים
פרוייקט פרידברג לחקר הגניזה
מצגת שלישית

2. גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר. משנתגלו הכתבים ופורסמו, בתחילה בעיקר על ידי שניאור זלמן שכטר ואחר כך על ידי חוקרים בכל ענפי מדעי היהדות, נמצא שיש להם חשיבות מרובה לחקר יהודי מצרים, יהודי אגן הים התיכון וארון הספרים היהודי.
יותר ממאה שנים מנסים חוקרים לחבר בין פיסות הגניזה הקהירית - אוסף עצום של כתבים יהודיים עתיקים שמפוזרים בעולם.
כעת, תודות לטכנולוגיה ייחודית שפותחה בישראל ודומה לזאת של גוגל ופייסבוק, הגיעה סוף-סוף פריצת הדרך. הצצה לפרויקט ששופך אור חדש על מורשת הרמב"ם, רש"י ורבי סעדיה גאון

3. פרויקט גנזים קטע אבוד מתלמוד ירושלמי צילום: Biblioteque de Geneve
בשנת 2000 יזם דב פרידברג הקמת אתר אינטרנט שירכז את כל דפי הגניזה והמחקרים שנעשו עליה. לצורך כך נתמנתה הנהלה אקדמית בראשות הפרופסורים מנחם בן ששון וחגי בן-שמאי מהאוניברסיטה העברית, ופרופסור ג'יימס דיימונד מאוניברסיטת ווטרלו. לניהול הפרויקט התמנה פרופסור יעקב שוויקה מאוניברסיטת בר-אילן. ביצוע הפרויקט החל בינואר 2006.
לצורך הפרויקט הוכנה רשימה של רוב דפי הגניזה ומיקומם. עד כה צולמו מרבית הדפים שבאוסף בית המדרש לרבנים בניו יורק, באוניברסיטת תל אביב, בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים ובספריה למדעים בבודפשט (קטעי הגניזה שבאוסף קאופמן). האתר עלה לאינטרנט בשנת 2007 בכתובת איכות הצילומים כה טובה, שהרבה יותר קל לקרוא את הקטעים באתר מאשר במקור.
קטע אבוד מתלמוד ירושלמי  צילום: Biblioteque de Geneve

4. מהפכה
קשה להפריז בחשיבות הפרויקט, שהצליח לרתום את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר של המאה ה-21 להצלת אוצר יהודי בלום מהמאה התשיעית. ואכן, השילוב בין מדעי המחשב ומדעי היהדות - שני תחומי מחקר שבמבט ראשון נראים רחוקים זה מזה - הוכתר בהצלחה מסחררת. חודשים ספורים בלבד אחרי תחילת הפרויקט פותחו כלים חדשים, העשויים להאיץ את חקר הגניזה הקהירית, כך שיניב פירות בזמן קצר יותר ובקצב מהיר יותר מכל 120 השנים שעברו מאז התגלתה בעליית הגג של בית הכנסת בקהיר.
את הפרויקט יזם לפני כעשור הנדבן החרדי דב פרידברג מטורונטו שבקנדה, שכתב דוקטורט על הרמב"ם - האישיות המפורסמת ביותר שהתפללה בבית הכנסת "בן עזרא" בקהיר. בחזונו ראה פרידברג אתר אינטרנט שירכז את כל דפי הגניזה והמחקרים שנעשו עליה. תחילה גויסו לפרויקט צוותי מחקר של מומחים לגניזה מרחבי העולם, בניהול אקדמי של חוקרים מהאוניברסיטה העברית. אבל החיפוש אחר הטכנולוגיה המתאימה לעבודתם עלה על שרטון.

5. מנהל הפרויקט, פרופ' יעקב שויקה
השינוי חל לפני חמש שנים, עם מינוי פרופ' יעקב שויקה למנהל הפרויקט. אז, מספרים הנוגעים בדבר, החלה המהפכה האמיתית במחקר הגניזה, שסימניה הראשונים ניכרים כבר היום.
הבחירה בשויקה, בן 75, לא היתה מקרית. כבר עשרות שנים שחייו ופועלו משלבים בין היהדות למדעי המחשב. ה"דוקטור למתמטיקה שנסחף למדעי המחשב", כהגדרתו, הוא חוקר בעל שם עולמי שמתמחה באיחזור מידע טקסטואלי, בניתוח ממוחשב של טקסט ובעיבוד ממוחשב של שפות. לצד זאת, הוא בקיא בספרות הקודש היהודית ובעל ייחוס משפחתי מכובד - הוא נינו של הרב הראשי של חלב בסוריה, במאה ה-19. יש גם מעין צדק פואטי בכך ששויקה, שנולד בקהיר ושולט היטב בערבית יהודית - השפה שרבים מקטעי הגניזה כתובים בה - מוביל את הפרויקט למחשוב הגניזה הקהירית.

6. עכשיו עובדים שני פרופסורים בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, וממשיכים לנבור בערימת הדפים הבלויים שגילה שכטר לפני 115 שנה. כיאה לתקופה, הם עושים זאת על צג ענק של מחשב מקינטוש חדיש מצויד במקלדת ובעכבר אלחוטיים.
השניים, נחום דרשוביץ, מומחה ללוגיקה, וליאור וולף, מומחה ל"ראייה ממוחשבת" (המשמשת, בין היתר, לזיהוי פנים של אנשים), הם הצלע התל אביבית של פרויקט בינלאומי חדשני ומהפכני בשם "גנזים", שמרכזו באחד המגדלים בשכונת גבעת שאול בירושלים. מטרתו השאפתנית היא לשחזר את הגניזה הקהירית ולהציג גירסה מלאה ודיגיטאלית שלה באינטרנט, לטובת הדורות הבאים.

7. "זה דבר אדיר. כשאנחנו מציגים את הפרויקט לאנשים יש להם דמעות בעיניים מרוב התרגשות", אמר דרשוביץ בעודו מביט בסריקה של קטע מהגניזה בכתב ידו של הרמב"ם. "אנחנו עושים פה דבר מאוד מלהיב - עיבוד מסמכים היסטוריים באופן ובהיקף שטרם נראו כמותם במדעי הרוח", הוסיף וולף.

8. אנו מביאים בפניכם דוגמה של דף במסכת ברכות שצולם באתר הגניזה: http://www.genizah.org/index.htm
פתיחת הדף
מידע על התמונה

9. צילום הדף בהגדלה

10. הגדלה נוספת: אפשר לקרוא את הטקס ולבחון אותו בצורה ברורה יותר מהמקור עצמו

11. הגדלת הקטע השמאלי עליון של הצילום, המאפשר קריאה ברורה

12. אפקטים מיוחדים מאפשרים לראות את הכתב באותיות לבנות

14. ניתן לראות בבירור מספר השורות ואת גודל השטח הכתוב וגודל השוליים

15. הרזולוציה הגבוהה של הצילום מאפשרת להגדיל את הכתב
ולראות כל מילה על פני המסך כולו

16. דוגמה נוספת של צילום באתר הגניזה
דוגמה נוספת של צילום באתר הגניזה. ההגדלה מאפשרת לראות בבירור את טקסטורת הקלף

17. ניתן לראות את גודלו של כל דף

18. © תמונת הקטע Geneva: 34 מוצגת באתר פרידברג לחקר הגניזה (www. genizah
© תמונת הקטע Geneva: 34 מוצגת באתר פרידברג לחקר הגניזה ( עם מספר C69779 התמונות מוצגות באדיבותה של ספריית ג'נבה. כל הקטעים שבאוסף הגניזה של ז'נווה פוענחו וזוהו על ידי חוקרים שונים, ורובם יופיעו בקובץ המוקדש לגניזת ז'נווה "אוסף הגניזה הקהירית בז'נווה - קטלוג ומחקרים" (דוד רוזנטל, עורך), שעתיד לראות אור בקרוב בהוצאת מאגנס (ראה פירסום מקדמי באתר של מאגנס).

19. על ידי לחיצה קלה על עכבר המחשב ניתן לסובב את הדף ולקרוא את הכתב שבשוליים, הכתוב לעתים בכיוון שונה מהטקסט הראשי

20. A leaf of the polyglot Bible printed in Constantinople
שויקה כבר השתתף בעבר בכמה וכמה פרויקטים מן הסוג הזה. אחד מהם, מאגר היהדות הממוחשב ("פרויקט השו"ת"), היה הראשון בישראל ומהראשונים בעולם ששילבו בין מחשוב ומדעי הרוח. ובכל זאת, המשימה שעמדה בפניו כעת נראתה תחילה בלתי אפשרית כמעט, והוא התלבט זמן רב בטרם התגייס אליה.
הבעיה העיקרית שנדרש להתמודד עימה תחילה הייתה פיזורם של קטעי הגניזה באוספים ובספריות ברחבי העולם לא פחות מ-75 ספריות - ציבוריות ופרטיות - מחזיקות היום חלקים מהגניזה. לפיכך, השלב הראשון של הפרויקט, שנמשך כשנתיים, היה הכנת רשימת מלאי של כל דפי הגניזה בעולם. בעבודת נמלים נאספו הרשימות מספריות בערים רבות בשלוש יבשות, בהן ירושלים, לונדון, פאריס, וינה, בודפשט, ניו יורק ופילדלפיה.
A leaf of the polyglot Bible printed in Constantinople
in 1546, showing the Judaeo-Arabic translation of Saadiah across the top.
T-S NS Taylor-Schechter Genizah Research Unit, Cambridge University Library

21. בפעם הראשונה אחרי 120 שנים שבהן הגניזה מפוזרת בעולם, הצלחנו, בשיתוף פעולה עם הספריות, להכין רשימה אחידה ומלאה של קטעי הגניזה", מספר שויקה בסיפוק.
הרשימה הסופית היא קטלוג ממוחשב ומקיף, הכולל את מספרי המדף (מספר סידורי) של כ-350 אלף קטעי טקסטים שנמצאים בספריות שונות על גבי מגילות, חוברות, דפים, קרעים וקטעי ספרים. בין היתר מופיעים שם ספרי תנ"ך ותלמוד ופרשנותם, קטעי תפילה ופיוט, מדרש ומוסר, פילוסופיה ומדעים. רשימת המצאי כוללת גם מכתבים אישיים, מכתבי סוחרים, חשבונות, הלוואות ותרומות, מרשמים ותרופות, תעודות אירוסים, קידושים וגירושים, ואפילו תרגילים בכתיבה. לצד הקטלוג, מציע האתר גם מידע ביבליוגראפי מגוון, שרוכז מעשרות מקורות.
יעקב שויקה במשרדי המפעל. ברקע כתב יד של הרמב"ם שנמצא בגניזה (צילום: זאב גלילי)

22. השלב השני של הפרויקט, שיושלם עד סוף השנה הבאה, היה מורכב בהרבה: צילום דיגיטלי ואיכותי של כל קטעי הגניזה. "זו מהפכה אדירה", אומר שויקה, ומסביר: "עד עכשיו נדרשו החוקרים לחפש את כתבי היד בספריות בעולם, או לעיין בצילומים שלהם על מיקרופילמים שאיכותם אינה תמיד טובה. המהפכה שעשינו תאפשר בקרוב להציג את הגניזה כולה, לכל חוקר בכל מקום בעולם ובכל שעה, על צג המחשב שלו".
הצילום לא רק יחסוך לחוקרים את הצורך לחפש את הקטעים על מדפי הספריות, הוא גם יאפשר להם לראות אותם באיכות גבוהה מזו של המסמך המקורי. הרזולוציה הגבוהה שבה צולמו קטעי הגניזה מאפשרת להגדיל את התמונות על צג המחשב, עד שניתן להבחין באותיות, סימנים וצבעים, שאינם ניכרים למתבונן במסמך המקורי. לחוקרים רבים זהו שדרוג ללא תקדים.
דף מהמשנה

23. היו רק אלף תמונות דיגיטליות של הגניזה.
עד כה צולמו כ-300 אלף תמונות של קטעי גניזה. בימים אלה נמשכים הצילומים - בקצב של 10,000 תמונות בחודש - בספרייה של קיימברידג'. כשתושלם המלאכה יתווספו למאגר עוד 250 אלף תמונות. לקראת סוף 2012, יהיו במאגר כ-550 אלף תמונות של קטעי גניזה, שהם 99% מקטעי הגניזה הקיימים. "הם יהיו מצולמים, זמינים וחופשיים לשימוש", אמר לשם השוואה: עד תחילת הפרויקט
היו רק אלף תמונות דיגיטליות של הגניזה.
כצפוי, חלק מהספריות סירבו תחילה לשתף פעולה עם הפרויקט החדש ולסרוק את כתבי היד של הגניזה שהחזיקו ברשותן. החשש שלהן היה שאם הטקסטים יהיו זמינים באינטרנט, איש לא יבוא עוד לספרייה לראותם. ואולם שויקה אומר שבסופו של דבר "רוב הספריות הבינו שזה העתיד "מי שמתקשות עדיין לשתף פעולה עם הפרויקט הן שלוש ספריות במזרח אירופה (מוסקווה וסנט פטרבורג ברוסיה, וקייב באוקראינה). עם שתי ספריות אחרות - באוקספורד ומנצ'סטר בבריטניה - מתנהל משא ומתן על שיתוף הפעולה.

24. חמש פיסות קרועות (משמאל) חוברו יחד לדף בעל משמעות (מימין)
הצירופים
שויקה אינו מסתפק בכך. הטכנולוגיה מאפשרת היום לבצע הרבה יותר מסריקה וקטלוג של אוספי ענק כמו הגניזה הקהירית. גולת הכותרת של הפרויקט היא כעת עבודתו של צוות בתחום הבינה המלאכותית, שתאפשר למחשב להתגבר על הבעיה הגדולה השנייה של הגניזה הקהירית: בנוסף להיותה מפוזרת בעולם, קטעים רבים מהגניזה נקטעו לדפים ולחלקי דפים.
כך, לדוגמה, ייתכן שקטע אחד מדף קרוע של הגניזה התגלגל ברבות השנים לאוקספורד וקטע אחר מאותו הדף נמצא מעבר לאוקיינוס, בטורונטו. כדי לצרף מחדש את החלקים של אותו הדף, צריך לאתר אותם בין מאות אלפי המסמכים הפזורים בעולם, ולוודא שאכן מדובר בקטעים מאותו הדף.
המלאכה הזו - חיפוש מחט בערימה של שחת - לא הייתה מסתיימת לעולם בידי בן אנוש כלשהו. כדי להשוות כל אחד מהמסמכים למסמכים האחרים נדרשות מאות מיליארדי פעולות השוואה. חוקרים שהתנסו בהשוואה בין קטעי הגניזה העידו במשך השנים על הקושי הרב שבהשלמתה ועל החוכמה הרבה שנדרשת כדי להתמודד אתה.
חמש פיסות קרועות (משמאל) חוברו יחד לדף בעל משמעות (מימין)

25. כאן נכנס לתמונה - תרתי משמע - המחשב
כאן נכנס לתמונה - תרתי משמע - המחשב. אנשי הפרויקט מפתחים מערכת לצירוף אוטומטי של קטעי גניזה שהופרדו ברבות השנים. התוצאות עד כה מעודדות. בכל 115 השנים האחרונות גילו חוקרים רק כמה אלפי צירופים של קטעים מהגניזה שהיו במקומות שונים. והנה, בניסוי ראשוני שנעשה כבר איתרו המחשבים של הפרויקט קרוב לאלף צירופים חדשים, שלא היו מוכרים בספרות ובמחקר.

26. קטעי גניזה עם חורים. באמצעותם ניתן לאחד דפים מפוזרים של קובץ אחד.
דוגמאות לא חסרות. הטבלאות שמציג הצוות מלאות ברשימות ארוכות של קטעים מהמקרא, הפטרות, תרגומים, פירושים, מדרשים, קבלה, חוכמת הלשון, תיאולוגיה ומוסר, ספרות יפה ותעודות שונות - שהיו מפוזרים במקומות שונים עד כה וכעת אוחדו מחדש.
איך הם עושים את זה? מלמדים את המחשב לנתח את התמונות הדיגיטליות של קטעי הגניזה ולדלות מהן נתונים חזותיים רבים. כך נוצר בסיס נתונים ענק, שמכיל את נתוני כל הקטעים של הגניזה. בהמשך, משתמש המחשב במידע המופק מהנתונים האלה כדי להשוות בין התמונות של קטעי הגניזה, ולקבוע לאלו מהן יש מקור משותף.
קטעי גניזה עם חורים. באמצעותם ניתן לאחד דפים מפוזרים של קובץ אחד.

27. Cambridge University Library
A letter
by the Jewish
merchant Ibn Yijū
written in Aydhab,
the Sudanese port
central to the India
trade. He describes
his daughter’s grief
at having left India,
and particularly at
leaving the family to
whose son she had
been betrothed: ‘she
cries day and night
over your separation
from her’. Following
this personal
account there is
information about
חוקר התלמוד ואיש מדעי המחשב, ד"ר רוני שויקה, בנו של מנהל הפרויקט, היה אחראי לפיתוח תוכנה ייחודית המסייעת במשימה: מערכת ממוחשבת היודעת למדוד נתונים פיזיים שונים של כל קטע, כמו אורכו ורוחבו, מספר הטורים והשורות שבו, גודל השוליים, צפיפות האותיות ועוד. לצד אלה היא מזהה את שלמות הדף, וקובעת אם חסרות בו פינות או אם הוא חתוך או קרוע.
בה בעת, התוכנה שפיתחו הפרופסורים וולף ודרשוביץ מאוניברסיטת תל אביב משתמשת בטכנולוגיה מתחום זיהוי הפנים. וולף הסביר השבוע: "לא היה לי ניסיון קודם בעבודה עם כתבי יד, אבל עבדתי בעבר על הבעיה של זיהוי פנים. האנלוגיה די ברורה: כפי שהמחשב יודע לזהות אדם שצולם בכמה תמונות, גם אם הוא נראה שונה בכל אחת מהן, הוא יידע לזהות קטעים שונים שהיו שייכים פעם למסמך אחד, גם אם כל אחד מהם נראה היום אחרת".

28. אבל כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר נדרש שיתוף פעולה בין המחשב לאדם
אבל כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר נדרש שיתוף פעולה בין המחשב לאדם. "המשימה הזו הרבה יותר גדולה מכל בן אדם, וכרגע גם המחשב לא יכול לעשות אותה לבד", הסביר וולף. "לכן, חוקר הגניזה נמצא בדיאלוג מתמיד עם המחשב, עובד אתו צמוד ונותן משוב לתוצאות שנותן לו המחשב, וכך משפר את יכולת הזיהוי העתידיות שלו", הוסיף. "הסינרגיה הזו, שמעולם לא נעשתה בהיקף כזה במדעי הרוח, מאוד מלהיבה".
כדי לפשט את העניין הסביר דרשוביץ: "המחשב, בניגוד לאדם, לעולם לא ישתעמם לעבור על אלפי קטעים מהתנ"ך, ויעשה את זה בצורה הרבה יותר מהירה מכל אדם. אבל רק החוקר האנושי יכול לקרוא את התוכן שלהם, ולהבין מההקשר של הטקסט במה מדובר".

29. החוקרים הוותיקים במדעי הרוח, שנולדו לפני עידן המחשבים והתרגלו לחפש בכוחות עצמם את המידע שדרוש להם, התקשו תחילה להתרגל לטכנולוגיה החדשה. " פרופסורים מנוסים, שכבר ראו הכל, גילו חשדנות כלפי השימוש במחשבים, ותהו ‘מה כבר יוכל המחשב לעשות שאני לא חקרתי במשך עשרות שנים'", אמר דרשוביץ.
אבל גם גדולי הספקנים המירו מהר מאוד חשדנות בהתלהבות "הם הבינו שהמחשב יוכל לחסוך להם הרבה מאוד עבודה ולאפשר להם להתמקד בתוכן ולא לחטט ולחפש אחר חומרים אבודים", הסביר וולף הוסיף ש"הם יודעים שמדעי המחשב אינם מחליפים את מדעי הרוח, אלא מעצימים אותם ונותנים להם כלים חדשים".

30. הפטרות לספרי בראשית – ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה –ניו-יורק

31. הפטרות לספרי בראשית : הספרייה של ג'נבה

32. קטע מספר " במדבר" עם תרגום רס"ג -ספרית בית המדרש לרבנים באמריקה –ניו-יורק

33. ספר "בן סירא"
ספר "בן סירא", הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, מבחינת מספר האיזכורים שלו במקורות יהודיים ומבחינת הפופולאריות שהייתה לו בקרב יהודים ונוצרים. הספר לא נכלל בקורפוס המקראי אצל היהודים ונחשב כאבוד, ולעומת זאת נשמר בביבליה הנוצרית כחלק מהברית הישנה. עם זאת הספר היה ידוע בקרב יהודים גם בתקופת התלמוד ובמידה מועטה בתחילת ימי הביניים, אך לאחר מכן לא נודע עוד אצל היהודים כספר בפני עצמו, והוא השתמר רק בשפה היוונית. רק עם התגלות הגניזה הקהירית ומגילות קומראן נתגלו כתבי יד (לא שלמים) של המקור העברי של הספר. לשונו של ספר בן סירא דומה לזו של ספרות החכמה המקראית כדוגמת משלי ואיוב, כמו גם ללשונם של חלק ממזמורי תהילים עם זאת ניכר בלשונו איחורו לעומת ספרים אלה, ויש בו כמה תופעות המטרימות את לשון חז"ל.
קטע מבן סירא העברי שנמצא בגניזה

34. הספר כולל הנחיות מוסריות וקריאה לשמירת התורה, וכן המנונים בשבח אבות העולם ובשבח הכהן הגדול, ועוד. בתוכנו הוא מהווה במובנים מסוימים המשך של ספרות החכמה המקראית, אך בשינויים חשובים לדוגמה, בעוד ה"חכמה" המקראית היא אוניברסלית , בספר בן סירא היא מזוהה עם תורת ישראל הפרטיקולארית, וייחודו של עם ישראל מודגש בו.
ספר בן סירא דוגל בשיטת השכר והעונש עוד בעולם הזה, ואין בו זכר לעולם הבא או לתחיית המתים בזאת דומה בן סירא לספר מקבים א, אשר מדגיש את ה"תהילה" וה"שם" שמותיר האדם לאחר מותו, ללא רמז לחיים שלאחר המוות - השקפה המזוהה בדרך כלל עם השקפת הצדוקים.
The largest fragment of uninterrupted text of the book of Ben Sira (Ecclesiasticus) in Hebrew, a work long thought to have survived only in Greek. It is a remnant from one of the earliest Hebrew codices known, probably of the tenth century. MS.Heb.e.62,fols.10b,17a

35. קטע מהספר "בן סירא" שנמצא בגניזה הקהירית, מסומן כ-T.-S. 12.864
(אוסף טיילור ושכטר, ספריית אוניברסיטת קיימברידג'). הקטע מתוארך למאה ה-11 לספירה לערך.

36. דעה רווחת היא ששכטר הוא מגלה הגניזה, אבל הדבר אינו נכון.
הרב אהרון שלמה ורטהיימר הכיר את הגניזה והיה הראשון שפרסם קטע מבן סירא בעברית.
שער בתי מדרשות, הספר הראשון בו פורסמו קטעי גניזה, שלוש שנים לפני שכטר

37. הרב אהרון שלמה ורטהיימר, הראשון שגילה את הגניזה ופרסם קטע מבן סירא
ההוכחה. כרטסת מקימברידג' בה נרשמה קניית קטעי גניזה מהרב ורטהיימר לפני שכטר.
צאצאיו של ורטהיימר חיים בתחושת העוול שנגרם לסבא רבא שלהם. הנין שלמה אהרון לשם נסע לקיימברידג' ולאוכספורד  והשיג שם הוכחות בכתב לעובדה שהסבא רבא היה חלוץ הגניזה מסתבר שכדי לממן את קניותיו נהג הסבא רבא למכור  כתבי יד שפיענח  ומכר אותם לקימברידג' לאוכספורד ולבריטיש מוזיאון כמה שנים לפני שיצאה המשלחת של שכטר.

38. מדי חודש מפרסמת אוניברסיטת קיימברידג' קטעים נבחרים מהגניזה
Fragment of the Month: September 2011
A New Autograph of Hilkhot ha-Yerushalmi by Maimonides, T-S NS
Cambridge University Library

39. Fragment of the Month: May 2011
‘Only death remains for him’, T-S 10J7.4
By Esther-Miriam Wagner
Torture was an inescapable fact of life in medieval jails, and the Genizah has preserved an extraordinary letter, written in the 13th century, in which a torture victim gives a detailed account of what was done to him while he was imprisoned. The reason for the man’s arrest is unknown, but could have been something as unexceptional as failing to pay the poll tax, though, in this case, since he was arrested as part of a group, the cause may well have been political. Whatever the reason, he was kept in jail for about two weeks, during which he was subjected to various horrendous tortures.
Cambridge University Library

40. Autograph draft of Mishneh Torah, the legal code compiled by the rabbinic authority, philosopher and royal physician Moses ben Maimon (Maimonides, 1137/8-1204) MS.Heb.d.32, fols.50b-51a

41. בגניזה נמצאו מסמכים בשפות שונות, רובם בעברית, ערבית יהודית וערבית
גניזת קהיר מתוארכת

42. University of Pennsylvania Museum Ellen W. Harrison Collection
Amulet or phylactery
University of Pennsylvania
Museum Ellen W. Harrison Collection

43. עבודת המחשוב מאפשרת לקבל כל יחידה מידע רלוונטית קיימת או שפורסמה אי-פעם אודות כל קטע גניזה שהוא:
מספר מדף (מספר קטלוגי בספריה אליו שייך הקטע)
מספר קטעים במדף
תמונה
זיהוי
עיולים קטלוגים (סרוקים)
הפניות ביבליוגראפיות
העתקה
תרגום
צירופים
[Part of Ibn Gabirol's Divan]
Cairo Genizah Collection
University of Pennsylania.

44. נכון למאי 2010 57 35
150000

45. מקורות: http://gravitas.princeton.edu/tg/tt/
להרכיב את הפאזל היהודי - עיתון הארץ
הרצאת פרופ שויקה בירושלים
הרצאתו של פרופ שויקה על מחשוב הגניזה באונברסיטת חיפה
תרומת הגניזה לחקר הארמית
גנזים - מחברים פיסות של היסטוריה
קהיר

46. הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
מצגת זו היא המצגת השלישית העוסקת בגניז קהיר
למצגת הראשונה:
למצגת השנייה:
לקטגורית "כתבי יד עתיקים":
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
נשמח לתגובות