1. רצים במעלה המדרגות היורדות – האם מתקדמים?
רפי דודזון
6/5/08
יום עיון במכללת קיי

2. סוגיות מרכזיות לדיון מהי מנהיגות חינוכית טכנולוגית?
סוגיות מרכזיות לדיון מהי מנהיגות חינוכית טכנולוגית?
היכן המכללות לחינוך בישראל רוצות למצב את עצמן בתחום שילוב טכנולוגיות למידע ותקשורת בהוראה ובלמידה?
מהי מנהיגות בהקשר הטכנולוגי של החינוך?
מה נדרש מאתנו המובילים לעשות?

3. סוגיות מרכזיות לדיון
מהם השינויים החברתיים, התרבותיים והטכנולוגיים בעידן המידע והתקשורת הרלוונטיים להכשרת מורים?
מה מאפיין את הסביבות הטכנולוגיות החדשניות?
מהן המערכות והכלים המרכיבים סביבות למידה חדשניות?
השתמעויות של הסוגיות הנ"ל למכללת קיי

4. מטרות
לסקור ולבחון את:
השינויים המתרחש כיום ביישום האינטרנט בהוראה במוסדות להשכלה גבוהה בעולם ובישראל
מקומן של המכללות להכשרת מורים בשילוב טכנולוגיות חדשניות האם מצליחות להדביק את קצב השינויים בעולם הדיגיטאלי
קצב האימוץ והאדפטציה של טכנולוגיות חדשות במערכות החינוך הגבוה בעקבות השינויים המתרחשים בסביבות העבודה והפנאי של הילדים והצעירים בימינו (דור המילניום = הילידים הדיגיטאליים)
הקשר בין אוריינות לטכנולוגיה – באיזה אופן הטכנולוגיות החדשות משפיעות על משמעות מושג האוריינות? המקרה של ויקיפדיה.

5. קונטקסט תרבותי בו מתרחשים תהליכי ההשתנות בעקבות השינויים הטכנולוגיים
תרבות הצעירים
תרבות העבודה
תהליכי חברות
תרבות הלמידה

6. מה מאפיין את דור המילניום?
דור ה"ילידים הדיגיטאליים" (לעומת הדורות הקודמים שהוגדרו כ"מהגרים דיגיטאליים")
מצפים לטכנולוגיות קונקטיביות בכל זמן ומקום
תלויים בריבוי-טכנולוגיות
מאותגרים על ידי חוויות הקשורות לטכנולוגיות חדשניות
משתמשים בטכנולוגיות ליצירת צורות של רשתות חברתיות ומקצועיות

7. מאפייני דור המילניום ומערכת החינוך
הצעירים בני דור זה נמשכים לרשת משום שהיא מעצימה את האני שלהם והשליטה על מעשיהם בעוד שמערכת החינוך מונעת מהם את החופש הזה.
שאלה:
האם מערכת החינוך צריכה לקחת זאת בחשבון? האם על מערכת החינוך ליצור אפיקי התחברות אל הצעירים כדי להשפיע עליהם או לעמוד כבולם או מאזן? האם זהו נושא שצריך להיות בתוכנית הלימודים שלנו?

8. ילדים אוהבים דרקונים.. והמורים? מעשה בחמישה דרקונים
דרקון א – מסרים מידיים IM (Instant Messaging), תקשורות בין-אישיות סינכרוניות ברשת.
דרקון ב – בלוגים (אמא של...)
דרקון ג – רשתות חברתיות (סיפור אישי את מי מצאתי שם?)
דרקון ד – משחקי חברה אינטראקטיביים ברשת (סיפור מהונג-קונג).
דרקון ה - ויקיפדיה – (מה עושים עם ה"צרה" הזו?)
בהמשך ההרצאה נרחיב על ה"דרקונים" הללו והקשר להכשרת מורים

9. הכלים של הילידים הדיגיטאליים
, IM (instant messaging - Chat rooms, Cell phones), Blogs, Webcams, Camera phones, TV, Internet, mp3 players, Podcasts, Vodcasts, Wikis, Digital video cams, Digital music, Online gaming, Digital photos, Computer simulations, Massively multiplayer online games, Online reputation and rating systems, Folksonomy, Social networks (such as MySpace and FaceBook), Virtual worlds (such as Second Life), Multimedia, Smart phones, Moblogs, Mods, Avatars, Streaming media, Laptops, Virtual communities, Internet forums, Media sharing (such as YouTube and Flickr), Social cataloging, citations and annotating, Social bookmarking, (such as del.icio.us and Furl)…
דוגמה:

10. הקנטה בחצר בית הספר השנה: 2010
הקנטה בחצר בית הספר השנה: 2010
אהה.. אמא שלך כתבה עליך בבלוג שלה אתמול...
סתום ת'פה
"שלום אמא של..." "...מהחברים של הבת שלך"

11. מיומנויות נדרשות בעבודה בעידן זה
יכולת לחוש בנוח בעת עבודה עם טכנולוגיות
ניהול מידע
גמישות ואדפטיביות לסביבות משתנות
יכולת ללמידה עצמית בסביבה המשתנה תדיר של מיומנויות, טכנולוגיות ותהליכים
מיומנויות עבודה בצוות ויכולת לתקשר באמצעות טכנולוגיות התקשורת

12. נגישות אל מידע: הערכת מהימנות מידע, ארגון עומס מידע.
מיומנויות הנדרשות בשוק העבודה המתפתח כיום הקשורות לטכנולוגיות מידע ותקשורת (פסיג 1996)
נגישות אל מידע: הערכת מהימנות מידע, ארגון עומס מידע.
תקשור יעיל: מיומנויות טכניות בכלי מולטימדיה.
הבנת הסביבה: הבנת מגמות והתפתחויות בתחום הטכנולוגיות.
כישורים חברתיים: השתתפות קהילתית.
כישורים אישיים: אסטרטגיות ללמידה עצמית, שליטה במידע.

13. דרישות בשוק העבודה – הדוגמה של אינטל
חברת אינטל מחפשת בראש וראשונה עובדים בעלי רקע טכני איכותי. בשלב הבא, תמיין החברה את המועמדים לעבודה לפי קיומם של המיומנויות הבאות:
א. חשיבה יצירתית,
ב. יכולת לחפש מידע (איך והיכן).
ג. התמחות במגמות עדכניות בתחומים הטכנולוגיים הרלוונטיים,
ר. רמה גבוהה באנגלית,
ה. יכולת עבודה בצוות,
ו. יכולת לימוד ויישום של תחומי ידע חדשים.

14. מיומנויות למידה הדרושות בעידן המידע
לדעת החוקרים מבר אילן, מאחר ואנו עדים למעבר מעידן המידע לעידן הידע, עיקר הפעילות האינטלקטואלית בעתיד תהיה להגביר את ערך המידע הזמין ולכן חינוך בעידן זה, חייב להתמקד ב"ידע" – יישום מוצלח של מידע בעיתוי הנכון.
הצורך ברכישת מיומנויות חדשות אלה, צריך להתחיל במערכת החינוך הפורמאלית שתצטרך לשנות את תוכנית הליבה שלה כך שתחדל להתבסס על תמונה סטטית של החברה בהווה או בעתיד.

15. המודל הפיני – אופק נע בחינוך ("אופק קבוע" לעומת "אופק נע")
המודל הפיני – אופק נע בחינוך ("אופק קבוע" לעומת "אופק נע")
כאשר האופק קבוע השאיפות מצטמצמות למה שרואים באותו הרגע, כשהאופק נע הראיה והחזון משתנים ללא הרף בהתאמה עם השינויים של החברה והתרבות בה אנו חיים.
(ומה עם האופק החדש שלנו?)

16. עקרונות המודל האירופאי והפיני (מתוך הרצאה של פרופ' Hannele Niemi, 2005)
המלצות צוות מומחים שליד הועדה האירופאית לעקרונות משותפים ביחס לכישורים הנדרשים ממורים (2004):
יכולת עבודה עם טכנולוגיה, מידע וידע על סוגיו השונים.
יכולת אנליזה, תיקוף ורפלקסיה על הידע והעברתו: שימוש יעיל ומועיל בטכנולוגיה במקום ובזמן המתאימים
מיומנויות פדגוגיות המאפשרות לעצב ולנהל סביבות למידה ויכולת בחירה אינטלקטואלית בדרכי ההוראה
מיומנויות פדגוגיות המאפשרות יצירתיות וחדשנות

17. עקרונות המודל האירופאי והפיני (המשך)
בטחון עצמי ותחושת מסוגלות בשימוש בתקשוב המאפשרים שילוב יעיל ומועיל שלו בלמידה ובהוראה
יכולת להדריך ולתמוך בלומדים בסביבות הרשת בה המידע גם נבנה וגם נמצא.
ידע והבנה גבוהים בתחום הידע שלהם וראית הלמידה כמסע לאורך החיים.
ידע תיאורטי ומעשי המאפשר להם לעבוד בטווח רחב של אסטרטגיות הוראה ולמידה בהתאם לצרכי הלומדים

18. הגישות של המודל הפיני ללמידה הן: למידה שיתופית ופעילה סביב פתרון בעיות
למידה קואופרטיבית – למידה שמטרתה יצירת תוצר משותף ע"י קבוצת לומדים
למידה קולבוראטיבית – למידה מבוססת פתרון בעיות ושיתוף (הדגש על תהליך משותף ולאו דווקא תוצר משותף).
אסטרטגיות למידה פעילה – בלמידה פעילה תהליך עיבוד המידע ויצירת הידע דורש אוריינטציה של פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית ויכולת להערכת מידע. היעד המרכזי של עיבוד מידע ויצירת ידע הוא שהלומד יתבסס על יישום של ידע קודם ויבנה ידע חדש בתהליכים קוגניטיביים.

19. http://entep. bildung. hessen
מאמר המתאר את הכיוונים העתידיים בהכשרת מורים בפינלנד.

20. החינוך הפורמאלי בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית
הלומד לומד לאורך כל חייו יש למזג בין למידה פורמאלית ולא פורמאלית ולהעביר שליטה ללומד
סביבת למידה אישית (+ שיתופית)
למידה משותפת מתרחשת דרך "משא ומתן על משמעות"
פלטפורמות ללמידה ברשת
מידע וחומרי למידה ברשת
דואר אלקטרוני
תן לתלמידים להיות חלק מהעולם האמיתי
עבודות התלמידים יפורסמו ברשת (באתר בית הספר)
שילוב המחשב בתוכנית הלימודים הקיימת
מסדי נתונים וסימולציות
עבודה עם היפרטקסט ומולטימדיה
תלמידים לומדים הכי טוב על ידי יצירת תוצרים והצגתם
להשתמש במערכות מחשב להוראה אישית והגדלת ההצלחה במבחנים
אימון ותרגול אדם-מכונה
תוכנות פתוחות
להשתמש במחשבים ככלים, כמו שהמבוגרים עושים
לוגו
תכנות בבייסיק
ללמד את התלמיד לחשוב לא רק לתכנת
רכישת שפה באמצעות המחשב
2008
2003
2000
1997
1994
1991
1988
1985
1982

21. למידה חברתית ועוצמת הלמידה השיתופית
למידה משותפת collaborative learning)) מתרחשת דרך "משא ומתן על משמעות"(Wenger, 1998) במגרש המשחקים שבו משחקים הרפלקציה והדיאלוג בתפקידים הראשיים.
הלמידה החברתית מתרחשת כאשר הידע נוצר במהלך דיאלוג ביקורתי בין המשתתפים בלמידה.

22. מרחב השיח המשותף חיפוש ברשת סימולציות מאמרים מחקריים חומרי קריאה
דיאלוג קודם
נוכח
מקורות מולטימדיה
ידע וניסיון אישי
מאמרים מחקריים
חיפוש ברשת
The MMD Model - A Collaborative Dialogue Space (Sorensen & Ó Murchú, 2005)

23. מאפיינים של למידה איכותית
הערה:
אנחנו לא יכולים לעצב את הלמידה אלא רק את סביבות הלמידה (המקוונות) המתאימות לפדגוגיה איכותית.
פדגוגיה של למידה שיתופית
מכוונת בעיות
בין-תחומית
שקופה
דיאלוגית ומשתפת את הלומדים, לומדים יחד תוך הבניה של משמעות.
התהליכים בוני ידע
רפלקסיה עצמית וקבוצתית
יצירתיות
אימפרוביזציה
דמוקרטית ולא סמכותית
תפקידי לומד- מלמד דינאמיים ומתחלפים
הלומד במרכז, מונעת על ידי הלומד, יוזמתו, המוטיבציה שלו ומנהיגותו.

24. מאינדיבידואליזם לקולקטיביזם תקשובי (מWEB1 ל WEB2)
טכנולוגיה של שיתוף:
'שיתוף סימניות' – מעבר מסימניות אישיות במחשב האישי לסימניות שיתופיות ברשת.
פלטפורמות לשיתוף בין-אישי ברשת: סרטים (יוטיוב), תמונות (פליקר), רעיונות ותחומי עניין (בלוגים).
מעבר מכתיבת יחידות מידע גדולות כמו עמודים (הגישה של הרשת כ"ספר") ליחידות תוכן-זעירות (microcontents) - כלי עזר - RSS, google reader, פוסטים בפורומים ובבלוגים...
"שיתוף קבצים" מכללתי ובין-מכללתי - חשיפת חומרי הלמידה באוניברסיטאות המובילות, מה הלקחים לגבי המכללות לחינוך? (לא אם יש לנו את האמצעים לעשות זאת, אלא עד כמה אנחנו עושים זאת בינינו לבין עצמנו ולמה זה כל כך קשה?)

25. שאלות בהקשר לחינוך ולהכשרת מורים:
האם מקצוע ההוראה הופך ממקצוע של "מורה מעבר לדלת" למקצוע של שיתוף בהוראה ע"י מורים ומה המשמעויות של שינוי זה?
עד כמה הטכנולוגיה מאיצה את התהליך של שיתוף הפעולה ההוראתי בין מורי המכללה?

26. מושגי יסוד חדשים הקשורים לטכנולוגיות החדשות
Social software
תוכנות חברתיות – בלוגים, ויקי, פודקסטינג, וידאובלוגים, רשתות חברתיות,
Folksonomy metadata
יצירת תגיות - המשתמשים יוצרים מילים (תגיות, tags) המאפשרות איתור וזיהוי התוכן שהם כותבים.
"Wisdom of crowds”
חוכמת ההמון

27. מאפיינים של סביבות הלמידה החדשות
מערכות ללמידה משותפת או לשיתוף פעולה בלמידה (דוגמה: ויקי ומקומה של "חוכמת ההמון" בלמידה)
מערכות למידה אישיות - מרכיבים של מערכות אישיות ללמידה (בלוגים, פודקסטים, רשתות חברתיות)

28. מערכות ללמידה אישית והדואליזם במשאבי הלמידה
ביזור יחד עם איגום משאבים
במהלך הלמידה הלומד נע בין מקורות מידע וכלי לימוד הנמצאים במקומות שונים (לעיתים כניסה עם סיסמאות שונות למקורות שונים)
פתרונות קיימים – תוכניות ותוכנות כגון: rss ו- iGoogle. מספקים העצמה של הנגישות והזמינות של מקורות המידע.

29. שאלות למחשבה האם צריך ללמד את מיומנויות השימוש באמצעים אלה ומתי?
האם כישורי חיים אלה צריכים להיות בארגז הכלים של בוגר המכללה?

30. סביבות למידה אישיות – הבסיס הפדגוגי
Lifelong Learning
למידה לאורך החיים
Different styles of learning
סגנונות למידה שונים
Informal Learning
למידה לא פורמאלית
גישות חדשות להערכה והכרה בלמידה

31. סביבות למידה אישיות והשפעתן על מערכות החינוך הפורמאליות
נימוקים בעד הכנסת סביבות למידה אישיות לרפרטואר ההכשרה:
ישנה סכנה שאנשים צעירים יראו בבתי הספר משהו לא רלוונטי לזהותם וחייהם.
סביבת למידה אישית היא בעלת פוטנציאל למזג בין הלמידה הלא פורמאלית ללמידה הפורמאלית (מוסדות להשכלה, בתי ספר, מכללות) וזהו הבסיס ללומד לאורך כל החיים.
סביבות למידה אישיות מאגדות יחד את כל הכלים השונים שקיימים בחיי היום יום שלנו.
הרעיון של סביבת למידה אישית מבוסס על האפשרויות לאגם משאבי למידה ושירותי למידה ל"אזור למידה" אחד.
יש כיום אפליקציות המספקות כלים לעידוד השימוש בסביבות אלה.

32. סביבת למידה אישית (Personal Learning Environment)
מוסד ההשכלה שלי
עבודתי
החיים החברתיים שלי
הפרופיל שלי
לוח השנה שלי
חיי
התחביבים שלי
הזהויות שלי
הקהילות שלי
השיחות שלי
Cf. Anderson 2006

33. הווב 2.0 – קולקציית העונה הזו, מוצעת גם לחינוך, האם תשרוד עד העונה הבאה?
Social Bookmarking
Podcasting
Blogs
Wiki
Social Networks
בחינוך, כרגע זו אופנה עילית של יחידים האם תגיע גם ל"ציבור הרחב", אם כן, מה המשמעויות האפשרית שלה לאיכות ההוראה?

34. Social Bookmarking
הכנת סימניות (רשימת מועדפים) Bookmarking דרך באמצעותה שומרים במחשב האישי כתובות של דפי אינטרנט שרוצים לבקר בהם שוב.
הכנת סימניות חברתיות - Social Bookmarking – דרך לשמירת סימניות (מועדפים) באתר ציבורי ברשת ותיוגן באמצעות מילות מפתח, דוגמה הדלישס
Del.icio.us

35. http://del.icio.us/rafid45 הדלישס ("שלי שלך, שלך שלי")
דלישס הוא שירות מקוון של סימניות הניתנות לשיתוף בין משתמשים.
יתרונות:
ניתן לגשת אל הסימניות מכל מחשב דרך הרשת.
השימוש בתאגים (Tags) = מילות מפתח, במקום בתיקיות, עושה את מלאכת הסידור לקלה הרבה יותר וכך גם את מלאכת האיתור והחיפוש.
מדובר בארכיון המסודר כרונולוגית ולא בתיקיות שתופסות שטח על המסך, ולכן פותר את בעית חוסר המקום בסימניות הנמצאות במחשב האישי.

36. ענן תגיות

37. מאפיינים של הווב - 2.0 הבלוגים כדוגמה
מאפיינים של הווב הבלוגים כדוגמה
העברת השליטה על הלמידה אל הסטודנט – הגישה אל האוטונומיה של הלומד שונה מהגישה המסורתית. לומד אוטונומי גם במסגרת המוסד בו הוא לומד.
שאלה להכשרת מורים:
מהם גבולות האוטונומיה של הלומד? כיצד מלמדים במצב של הגדלת האוטונומיה של הלומד על הלמידה שלו? מה קורה לתפקידי המלמד והלומד?

38. בלוגים כסביבת חיים בקמפוס
הבלוגים של אוניברסיטת מינסוטה
UThink blogs are available to the faculty, staff, and students of the University of Minnesota, and are intended to support teaching and learning, scholarly communication, and individual expression for the U of M community.

39. בלוגים – כלי להעברת השליטה על הלמידה ללומד
הבלוג מאפשר לסטודנטים לדבר על עצמם באופן חופשי מתי שהם רוצים.
עיצוב הבלוג, מרכיביו הויזואליים והטקסטואליים הם בידי הסטודנט ונתונים להחלטתו בלבד.

40. ויקי Wiki – סביבה שיתופית ואישית
יצירה ועריכה משותפים - תוצר אחד משותף
איזור שיח - (מעין פורום) לכל דף תוכן
קוד פתוח – אפשרות להתאמת המערכת לצרכי המשתמשים
שקיפות והימצאות עקבות של תהליך היצירה כלי מעקב והערכה ללומד, למלמד ולחוקר

41. ויקי – האוניברסיטה הפתוחה
בקורסים מתחומי דעת שונים, בתארים ראשון ושני הוויקי משמש כסביבה ל:
בניית מאגר מושגים לקורס
כלי הכנה למבחן
לעבודה בקבוצות על ניתוח מאמרים אקדמיים
לבניית מפת ידע של קורס
להגשת מטלה שיתופית, תרגיל בקריאה מודרכת
כלי לשבירת הקרח במפגש ההוראה הראשון

42. הטכניון - פסיכולוגיה של החינוך
קבוצות של סטודנטים בקורס זה כתבו עבודה שיתופית בנושא הקורס. הויקי משמש סביבת עבודה המאפשרת שיתוף בעריכה משותפת סביב הטקסט, בניגוד לדיון על הטקסט כנהוג בקבוצת דיון.
במחקר שנערך נמצא, כי קיים הבדל בין כתיבה משותפת באמצעות אותו מסמך לבין כתיבה משותפת באמצעות דיון בקבוצת דיון על הכתיבה.

43. סמינר למידת חקר בסביבה מתוקשבת, אוניברסיטת חיפה
סמינר למידת חקר בסביבה מתוקשבת, אוניברסיטת חיפה – הסמינר מתנהל כולו בסביבת ויקי המכונה Wikinquiry . הסמינר נערך במסגרת המגמה לטכנולוגיות חינוכיות של אוניברסיטת חיפה ומיועד לתלמידי תארים מתקדמים בפקולטה לחינוך. הסטודנטים לומדים על שלושה מושגים מרכזיים: למידת חקר, למידה שיתופית ותקשוב והשילוב ביניהם. הוויקי שימש כלי לארגון הלמידה וההוראה, סביבה שיתופית לביצוע מטלות בצוותים, כלי לשיחה בין השותפים, מרצה, סטודנטים ואורחים מזדמנים. כמו כן פורסם יומן אישי רפלקטיבי המלווה כל שלב בלמידה, (מעין בלוג)

44. כתיבת ספר במערכות מידע באמצעות ויקי (אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת חיפה)
יוצר ספר לימוד לקורס האקדמי. תלמידי הקורס למדו באמצעות כתיבת ספר הלימוד של הקורס עצמו.
במרבית פרקי הספר הסטודנטים תיקנו את המידע, ערכו והוסיפו. מאז נפתח ספר זה, העוסק במערכות מידע, לעריכת הסטודנטים, מספר הנושאים בו הכפיל את עצמו.
במחקר משווה ראשוני בין סטודנטים שערכו פרקים בספר לבין אלה שלא השתתפו בעריכה מצביע על קורלציה חיובית בין ביצוע הפעילות לבין הציון במבחן הסופי. תוצאות אלו יכולות להצביע על תרומת הוויקי לידע הנלמד ועל למידת הפחות בקיא בחומר מהבקיא יותר.

45. מסקנות שהתקבלו מחקר הקורס
ל“חכמת ההמון” יש ערך לימודי. בלמידה מסוג זה יש ערך לרפלקסיה על הלמידה הקבוצתית ולחשיבה משותפת על הנושאים ופחות למונופוליזציה של הידע. הויקי, מתאים לתפיסה זו בהיותו מספק מספר רב של כלים לניהול הידע.
יש שאלות בסוגיות של זכויות יוצרים, בעלות על התכנים, תפקיד המורה ועוד. ואולם ככל שההתנסות בגישה, הלימוד והשימוש בה רבים יותר, כך סוגיות אלו נפתרות והולכות.
הוויקי, מאפשר לצוותי ההוראה בקורס ליישם מודלים שונים ולהתאימם לצורכיהם המשתנים. קלות הטיפול בתכנים מאפשרת למשתמש להסיר את המכשולים הטכנולוגיים ולהתרכז במישור התוכני והרעיוני.
נראה, כי הוויקי מאפשר לממש את המעבר המתבקש מ:
Sage on the stage” ” ל-” Guide in the side"

46. חשיבות ההתייחסות לויקיפדיה
במכללת מידלברי החליטו במחלקה ללימודי היסטוריה לאסור על סטודנטים להשתמש בויקיפדיה, מה דעתכם?
ראש המחלקה אמר: "כמחנכים, אנחנו בעסקים של מניעת שימוש במקורות של דיסאינפורמאציה... יחד עם זאת, לויקיפדיה יש ערך כלשהו, דווקא מנקודת המבט של שימוש בציטוטים, אע"פ שהויקיפדיה עצמה אינה מקור מתאים לציטוט"
ויקיפדיה היא מקור טוב לחיפוש מידע – "עובדים בשבילנו" - דרך חיפוש ערכים בויקיפדיה ניתן להגיע למקורות משניים (המצוטטים בתוך הערכים עצמם) שבחלקם הם מהימנים. יש בכך חסכון של צורך בחיפוש ישיר של מקורות על אותו הערך הדורש פעולות סינון רבות (רעיון דומה לדלישס).

47. השוואת תכונות בין כלי ווב 2.0
פודקסטים
בלוגים
ויקי
משחקים והדמיות
ניידות
גבוהה
בינונית
אינטראקטיביות
נמוכה
עד גבוהה
שיתופיות
נמוכה עד בינונית
to High
מורכבות
נמוכה עד בינונית
נמוכה עד גבוהה

48. מה הלאה במכללת קיי?
מהו סדר היום התקשובי שלנו לאור ההתפתחות הטכנולוגית, החברתית והתרבותית שתוארה בהרצאה?