1. לֶאוֹנָרדוֹ דָה וִינצִ'י
מצגות
קלריטה ואפרים
לֶאוֹנָרדוֹ דָה וִינצִ'י
כתבי יד
מצגת ראשונה

2. לֶאוֹנָרדוֹ דָה וִינצִ'י היה איש אשכולות איטלקי, מגדולי אמני הרנסאנס, שקנה לו מקום ייחודי בתולדות האנושות כאדם הבקיא במרבית תחומי הידע האנושי בזמנו.
במהלך חייו הועלה לאונרדו דה וינצ'י על נס כמדען, מתמטיקאי, מהנדס, ממציא, אנטומאי, צייר, פסל, אדריכל ומוזיקאי מצטיין. לא אחת מתואר לאונרדו כארכיטיפ של איש הרנסאנס או הגאון האוניברסאלי, אדם שסקרנותו האין-סופית משתווה רק לכוח ההמצאה שלו. לאונרדו נחשב לאחד הציירים הדגולים בכל הזמנים.
ללאונרדו לא היה שם משפחה במובן המודרני של המושג, "דה וינצ'י" פירושו "מווינצ'י", ושמו המלא היה "לאונרדו די סר פיירו דה וינצ'י", שפירושו "לאונרדו, בנו של אדון פיירו מווינצ'י".
במצגת זו נתמקד בכל תחומי חייו של לאונרדו, למעט עיסוקיו כצייר וכפסל, הידועים לרוב, ועליהם הופקו מצגות רבות.
ההסברים במצגת לקוחים ברובם מן הערך לאונרדו בוויקיפדיה בעברית, ערך שזכה לתואר ערך מומלץ, ומה"קודקס אטלנטיקוס", אחד מהאוספים הגדולים והחשובים ביותר של כתביו. 1

3. כתביו ומחברותיו של לאונרדו
בשנות השמונים של המאה ה-15 החל לאונרדו לנהל מחברות. המחברת המוקדמת ביותר ששרדה היא ככל הנראה מהשנים , והיא מצויה כיום במכון הצרפתי. אלפי כתבי היד שלו, שחלקם אבד, מציגים טווח אדיר של תחומי עניין ועיסוק, מנושאים שגרתיים כרשימת קניות ואנשים שחייבים לו כסף ועד לעיצוב כנפיים לטיסה ותכנון נעליים להליכה במים. במחברות מצויים מתווים לקומפוזיציות, הכנות לציורים, בחינה של פרטים ופרצופים לקראת ציור, תצפיות, שרטוטים, תוכניות צבאיות, מחשבות, רישום ועוד. את יומניו ורשימותיו, תוצאות המחקרים בהם עסק מרבית חייו, הוריש לאונרדו למזכירו ותלמידו, ‏פראנצ'סקו מֶליצי. לאונרדו היה רושם בדייקנות תבליטים מוזרים של סלעים ויצורים נדירים וקלסתרי פנים יוצאי דופן של בריות בהן נתקל. כתביו בנושאי האמנות שימשו בסיס ל"מסה על הציור" שהודפסה בשנת הוא הרבה לחקור את מהות היופי והכיעור בתופעות הטבע ובעולם הצורות.
מחברותיו של לאונרדו כתובות ברובן בכתב ראי ויש המפרשים זאת כניסיון להצפין את סודותיו מול מתחריו ומול חוקרי הכנסייה הקתולית, שלא אהבו חופש מחשבה וחידושים. ההנחה שכתב בכתב ראי מכיוון שהיה שמאלי אינה נראית לנו נכונה.

4. 446r.((Codex Atlanticus דף זה נגזר מדף גדול יותר שכלל כנראה ציור לחישוב מרכז המשולש. אנו מביאים דף כדוגמא לכתב הראי של לאונרדו. מימין הכתב כפי שנכתב בקודקס, מימין לשמאל. משמאל צילום הדף במהופך כך שניתן לקראו. מתחת לתמונה השמאלית פענוח הטקסט.
כתב ידו של לאונרדו כפי שהוא מופיע במחברות

5. Mirror writing, writing from right to left with flipped letters, is harder than it looks. Try it and see how well you do.
By writing in the reverse direction it’s possible, but fiendishly difficult, to create a mirror image of the words we are producing. Some people believe that this style of writing may once have been a crude attempt to create a kind of code. It’s even been claimed that Leonardo, who made most of his notes using mirror writing, may have done so in an attempt to stop his rivals from stealing his ideas or to prevent some of his more controversial beliefs from reaching the attention of the Catholic Church, who could be entirely humorless in these matters.

7. לאונרדו התייחס בכתביו המאוחרים רק לשני אירועים מתקופת ילדותו:
הראשון -זיכרון מתקופת ינקותו, אותו ראה לאונרדו בדיעבד כאות מבשר, ובו בז ירד מהשמיים וקרב לעריסתו, פתח את פיו בעזרת זנבו והכה בין שפתיו בזנבו.
התקרית השנייה התרחשה בעת ששהה בהרים. כשבשיטוטיו מצא "מערה ענקית, ובחזיתה עמדתי זמן מה, המום מן המקום שלא ידעתי על קיומו עד כה... כך עמדתי זמן מה, עד אשר לפתע ניעורו בי שני דברים, פחד ותשוקה, פחד מפני המערה האפלה, המאיימת; ותשוקה לראות אם יש בתוכה משהו נפלא".
שתי התקריות היוו בסיס לפרשנויות פסיכולוגיות לאישיותו ולמיניותו של לאונרדו. 4
מערות בהרי ראווינה

8. בסדנה של ורוקיו, 1476 – 1466
לאונרדו היה נער חברותי ורב קסם. בין תחביביו היו מוזיקה, רישום וקדרות. אביו, שהתפעל מכמה מעבודותיו של הבן, הראה את רישומיו של לאונרדו בן ה-15 לאחד מאמני העיר הגדולים באותה תקופה, הצורף, הפסל והצייר אנדריאה דל ורוקיו. ורוקיו הבחין מיד בכישרונו של הנער והסכים לקבלו בתור מתלמד בבית המלאכה שברשותו, בעיר פירנצה, בשנת סדנתו של ורוקיו שכנה במרכז האינטלקטואלי של העיר שנודעה לעתיד כ"ערש הרנסאנס". בעיר, פעלו באותן שנים מלומדים ואמנים רבים, בהם הפילוסוף מרסיליו פִּ‏יצִ'ינוֹ‏, המלומד ואיש המדע פאולו דל פּ‏וֹ‏צוֹ‏ טוֹ‏סקַ‏נֶ‏לִי, האמן ואיש האשכולות לאונה בטיסטה אלברטי, הפסל הקשיש דונטלו, האמנים הצעירים דומניקו גירלנדיו וסנדרו בוטיצ'לי - האחרון התמחה בעבר אצל ורוקיו.
במאה ה-15, פועלים בסדנה כזו של ורוקיו נתפסו כאומנים וכבעלי מלאכה, ורק למאסטר, מנהל הסדנה, היה מעמד חברתי גבוה. הסדנה ייצרה עבודות כעיצובי ניסים ושלטי גיבורים, ציורי ארגזים
לאכסון הנדוניה, תפאורות, ציורי מזבח, פורטרטים קטנים ופסלים משיש, עץ וחרס. חניכים הוכשרו לעתים רק בתחום מומחיות צר, כגון ייצור מסגרות או יציקות נחושת, אך לאונרדו הוכשר לעסוק בכל המלאכות הללו, ונחשף למגוון רחב של מיומנויות טכניות, שהיוו את בסיס הידע המדעי שלו.
מתקן לציור

9. נוף סמוך לווינצ'י. הרישום המתוארך המוקדם ביותר של לאונרדו משנת 1472
העבודה המתוארכת המוקדמת ביותר של לאונרדו היא רישום בדיו של עמק הארנו, שצויר ב-5 באוגוסט לאונרדו יצר ודאי כמה ציורים במסגרת עבודתו בסדנה, אך הבולט מכולם הוא "הבשורה למריה", שצויר ככל הנראה עבור מנזר סן ברתולומאו במונטה אוליוֶטו שבדרום-מערב פירנצה.
נוף סמוך לווינצ'י. הרישום המתוארך המוקדם ביותר של לאונרדו משנת 1472

10. "אדוני המזהיר בזוהר גדול,
בשנת 1482 לערך עזב לאונרדו את פירנצה ועבר להתגורר במילאנו. זמן קצר לפני שיצא את עירו הכין מכתב, המנוסח בביטחון רב וברטוריקה המציגה יכולות בלי גבול. המכתב תיאר את כישוריו ומיומנויותיו ויועד לשליט מילנו, לודוביקו ספורצה. במכתב מציג עצמו לאונרדו כממציא ומהנדס צבאי בראש ובראשונה:
"אדוני המזהיר בזוהר גדול,
ראיתי ובחנתי די הצורך את המצאותיהם של כל מי שרואים עצמם יצרני ואדוני כלי המלחמה [...] אני מעז להציע, בלא לנטור איבה לאיש, את כישורי להוד רוממותו, ולחשוף לפני כבודו את סודותי, ואשמח להדגים ביעילות מרובה את כל אותם דברים, בכל זמן שאדוני ימצא לנכון ".
ברשימה פורש לאונרדו את יכולותיו לבנות גשרים קלים לניוד בעת מרדף, לרוקן חפירות ממים בעת מצור, לפתח שיטות להריסת מבצרים, לבנות תותחים קלים היורים אבנים קטנות ומטילים אימה, לחפור בשקט מנהרות תת-קרקעיות, לבנות כלי רכב משוריינים העמידים בפני כל התקפה, מכונות ללחימה בים ושאר מכונות... "בקצרה, ביכולתי להמציא מגוון רחב של מכונות לתקיפה ולהגנה". רק בסוף המכתב מזכיר לאונרדו את כישוריו כאדריכל וכאמן, שביכולתו לעשות כל דבר שאפשר לעשות בציור.
LEONARDO'S DESIGNS FOR MULTIBARRELED CATAPULTS.

11. קודקס אטלנטיקוס
כל התמונות שבמצגת זו וצוין לידם מספר הדף מתייחסים ל קודקס אטלנטיקוס אם לא צוין אחרת.

12. בשנת 1489 הזמין העוצר ספורצה מלאונרדו אנדרטה לזכר אביו, הדוכס פרנצ'סקו ספורצה, כפרש על סוס. להזמנה שני שלבים: ראשית הוזמן דגם חומר של הפסל בגודל מלא, שאמור היה לשמש בשלב השני כבסיס לתבנית יציקת הברונזה. לאונרדו תכנן בתחילה פסל דרמטי של סוס על שתי רגליו האחוריות, אך לאחר שנתקל בקשיים טכניים חזר לדמות הפרש המקובלת, בה הסוס מטופף על שלוש רגליים. מודל החמר הושלם בשלהי במסגרת העבודה חקר והמציא מכשירים שונים: עגורנים, דסקיות, שרשראות וברגים. הפסל שילב רבים מתחומי העניין שלו - מכאניקה, אנטומיה, פיסול ותיאטרון. ואולם, בטרם הספיק לאונרדו להשלים את מלאכת היציקה, החרים לודוביקו את הברונזה שיועדה לפסל, יש האומרים שעשה זאת כדיי לבנות תותחים לצבאו, ויש האומרים שעשה זאת כדי לכסות על חוב שחב לדוכס פרארה. גם גורלו של הדגם לא שפר: בשנת 1499 פלשו כובשים צרפתים לעיר והרסו את פסל החומר.

13. מ-60 איורי פאונים. איורים אלו הם היצירות המודפסות הראשונות של לאונרדו.
בשנת 1496 התיידד דה וינצ'י עם הנזיר המתמטיקאי הנודד לוקה פאצ'ולי, שהוזמן למילאנו על ידי לודוביקו. לאונרדו הכיר כבר את ספריו, ופאצ'ולי הפך למורהו למתמטיקה וגאומטריה, ויחדיו חקרו את כללי ההרמוניה והפרופורציה. ישנה סברה לפיה תכננו שני המלומדים להקים יחד אקדמיה, אך לא ברור אם התוכנית זכתה למימוש כלשהו. בין השנים שקד פאצ'ולי על כתיבת יצירת המופת שלו "על הפרופורציה האלוהית"
(De divina proportione), ולאונרדו הוסיף איורים גאומטריים לספר, ובהם לא פחות
מ-60 איורי פאונים. איורים אלו הם היצירות המודפסות הראשונות של לאונרדו.
על תרומתו , פאצ'ולי מודה לו במילים חמות:
"הצייר שאין שני לו בפרספקטיבה, האדריכל, המוזיקאי, האיש המחונן בכל המעלות, לאונרדו דה וינצ'י"
איור של פאון, מאת לאונרדו דה וינצ'י, המופיע בספר "על הפרופורציה האלוהית"

14. "על הפרופורציה האלוהית" של פאצ'יולי, עם איורים גיאומטריים של לאונרדו.
(בלטינית: De divina proportione) הוא ספר מתמטי בן שלושה כרכים שנכתב על ידי המתמטיקאי האיטלקי לוקה פאצ'ולי, מורו של לאונרדו דה וינצ'י, בשנים בעיר מילאנו, ויצא לאור בוונציה בשנת הספר אויר על ידי לאונרדו עצמו, בעת שקיבל מפאצ'ולי שיעורים במתמטיקה.
הכרך הראשון עוסק ברובו ביחס הזהב, קבוע מתמטי הקרוב ל-1.618, שהיה בשימוש גם בענפים אחרים כמו אמנות ואדריכלות, וכן בפאונים. פאצ'ולי קובע בעמודו הראשון של הספר כי הספר הוא:
"יצירה...שבה ימצאו כל אוהבי חקר הפילוסופיה, הפרספקטיבה, הציור, הפיסול, האדריכלות, המוזיקה ושאר תחומי המתמטיקה תורה מעודנת, מחוכמת ומעוררת התפעלות, ויתענגו על השאלות הרבות והשונות שעניינן במדע סודי מאוד" בהמשך הוא דן בסיבה שבגינה כינה את יחס הזהב בשם "הפרופורציה האלוהית", משווה את ייחודיות יחס הזהב לייחודיות הבורא, ונכנס גם להיבטים פילוסופיים ומיסטיים נוספים.
"על הפרופורציה האלוהית" של פאצ'יולי, עם איורים גיאומטריים של לאונרדו.

15. (Codex Atlanticus) רישום להדגמת הפרספקטיבה

16. בשנת 1498 הכריזה נסיכות מילאנו על תחרות נגינה בנבל
בשנת 1498 הכריזה נסיכות מילאנו על תחרות נגינה בנבל. לתחרות באו שמונים מתחרים וביניהם דה וינצ'י, שלהפתעת הכול הביא איתו נבל מיוחד שבנה בעצמו. אף אחד לא ידע מתי ובאיזו הזדמנות למד דה וינצ'י לנגן בנבל, אבל הוא עשה זאת בצורה מושלמת כל כך, שיתר המתחרים הודו בתבוסתם.
לאונרדו היה מוסיקאי מחונן, כפי שמעידים כתביו ומחקריו בנושא. ניסה בהזדמנויות רבות ליצור כלים מוסיקליים חדשים ולשפר את הקיימים, תוך לימוד כללי התהודה והצליל.
In Leonardo's words Music cannot be called otherwise than the sister of painting, for she is dependent upon hearing, a sense of second sight, and her harmony is composed of the union of its proportional parts sounded simultaneously, rising and falling in one or more harmonic rhythms.

17. Art and music Codex Arundel
Leonardo’s ability as a musician and his involvement in courtly entertainments must have helped to generate ideas for the invention of new musical instruments. On this sheet, he applies mechanical theory to design a whole range of instruments, including eleven types of drums.
In the column on the right, there are five drums that provide workable solutions for changing pitch during a performance. Such drums were not invented until the 19th century. The third from the top is a kettle-drum, which is tightened with cords that go to a disc attached to a screw and crank. By turning the crank, the tension of all the cords might be altered simultaneously, rather than individually which was traditionally the case. The fourth is “flute drum” with holes in its cylindrical body that might be covered to vary the pitch.
There are also drums designed to produce simultaneous tones or chords in one compound instrument, such as the side drum with a snare and cones inserted into its base.

18. Measuring sound Paris Manuscript
As an accomplished musician, Leonardo was naturally interested in sound. To establish how sound travelled, he developed a “theory of perspective of sound”.
On sheet 80r, Leonardo illustrates his pyramidal law that the base of a triangle is proportional to its height. The base of the triangle here represents the volume of a sound and the apex the limit of its range.

19. בשנת 1500 שב להתגורר בפירנצה.
לאחר עזיבתו את מילאנו שהה דה וינצ'י במאנטובה, אצל המרקיזה ופטרונית האמנות איזבלה ד'אסטה, שהזמינה אצלו דיוקן שלה בתמורה (הדיוקן, אם צויר, אבד. נותר רישום של ד'אסטה המצוי בלובר). לאחר מכן נדד לוונציה, אולי כמהנדס שהוזמן לייעץ לעיר בנושא ביצורים וסכרים.
בשנת 1500 שב להתגורר בפירנצה.
בניית ביצורים וסכרים

20. בשנת 1502 שוב העמיד דה וינצ'י את כישוריו לשירותו של שליט עריץ ואכזר, צ'זארה בורג'ה, דוכס רומאניה וולנצ'יה, מפקד כוחות הכנסייה, ובנו הלא חוקי של האפיפיור, ששמו נודע לשימצה בשל עורמתו, רצחנותו ואורח חייו המופקר. לאונרדו עבד ככרטוגרף וכמהנדס צבאי אצל בורג'ה, שמינה אותו למנהל של מספר עבודות ביצורים באזור שליטתו. בנוסף, נלווה לדוכס בכמה מסעות כיבוש ודיכוי מרידות. בחצרו של בורג'ה הכיר את ניקולו מקיאוולי, ששירת שם כשגריר פירנצה. מאוחר יותר יעבוד כמהנדס אצל מקיאוולי במערכה כנגד העיר פיזה. בראשית 1503 עזב לאונרדו את חצרו של בורג'ה, זמן קצר לפני שהעריץ החל לאבד את בסיס כוחו כתוצאה ממות אביו, האפיפיור.
במרץ 1503 שב לאונרדו לפירנצה ונטל חלק, יחד עם מקיאוולי, בתכנון מיזם שאפתני וכושל, שנועד להסיט את נתיבו של נהר הארנו, לנתק את פיזה מגישה לים, כחלק ממאבק ותיק בין הערים, ולבסוף להעניק לפירנצה גישה משלה לים. לאונרדו תכנן את הנתיבים, הסכרים ומכונות החפירה למפעל.
סכרים ומכונות חפירה

21. לאונרדו-תכנית העיר אימולה.

22. אמרות לאונרדו דה וינצי
"רבים הם הסוחרים באשליות ובניסים מזויפים ומרמים את ההמונים הטיפשים."
"במקום שהירידה קלה ביותר, העלייה קשה ביותר."
"הבורות המסנוורת מוליכה אותנו שולל."
"צייר כך שציורך יהיה תמיד פתח אל העולם."
"כאשר המזל משחק את תפקידו, הקנאה תופסת את מקומה ונערכת לקרב."
"בחלומות, העין רואה דברים ברורים שאין היא יכולה לראות בדמיון כשאנו ערים."
"דבר אינו חולף כה מהר כמו השנים."
"מי שמצפה לקבל מן הניסיון מה שהניסיון אינו יכול לתת, מתרחק מן ההיגיון."

23. לאונרדו עבד גם כאדריכל בשרות הצרפתים, ותכנן לשליטים בתי מידות.
בשנת 1507, חבר לפמלייתו פרנצ'סקו מליצי, בן אצולה ומשכיל, שהייה לבן לווייתו המסור, מזכירו ואיש סודו, ומי שבידיו הפקיד לאונרדו את כל כתביו לאחר מותו. באותה שנה, לאחר מות דודו האהוב, פרנצ'סקו, שהוריש לו את כל הונו, שב לאונרדו לפירנצה, בשל מחלוקת משפטית שנתגלעה בינו לבין אחיו החורגים, אשר נושלו מהירושה. בעודו בפירנצה, חזר לעסוק ביתר שאת במחקריו באנטומיה, אותם המשיך מאוחר יותר בפאביה, בתיעוד ניתוח גוויות באוניברסיטה שבעיר.

24. ((Codex Atlanticus הסבר על התהוות אדי המים והפיכתם לגשם וברד
שנת 1512 שבו בני מדיצ'י לשלוט בפירנצה וב-1513 נבחר ג'ובאני דה מדיצ'י לאפיפיור ליאו העשירי. אחי האפיפיור, ג'וליאנו דה מדיצ'י עבר להתגורר ברומא, לאחר שמונה לגונפלונייר של צבא האפיפיור, והזמין את לאונרדו להצטרף אליו.
ברומא עסק לאונרדו בניסויים מטאורולוגיים, משחקים גיאומטריים בצורת רישומי ירחים, וניסויים באקוסטיקה.
((Codex Atlanticus הסבר על התהוות אדי המים והפיכתם לגשם וברד

25. לאונרדו כמדען
לאונרדו שלח ידו לשלל נושאים מעבר לעיסוקו כאמן. נושאים אלו נכללים היום בדיסציפלינות מדעיות מוגדרות, כגון פיזיקה, כימיה, אופטיקה, אסטרונומיה, זואולוגיה, מכניקה, בליסטיקה, אווירונאוטיקה ועוד. יחד עם זאת, נראה כי עבור לאונרדו, בדומה לבני זמנו, לא הייתה הפרדה ברורה בין המחקר המדעי לבין האמנויות היפות. כל התחומים הללו משתלבים בתפיסתו של לאונרדו את תפקיד "הצייר-הפילוסוף", שאומנותו מושתתת על ידע מדעי רחב. לעומת זאת, ישנם חוקרים הרואים בעיסוקו המדעי גורם מחליש ומפריע, שהוביל להקטנה בתפוקה האומנותית שלו.

26. לאונרדו היה אוטודידקט, ולא למד מדע בצורה מסודרת
לאונרדו היה אוטודידקט, ולא למד מדע בצורה מסודרת. הוא הגדיר את עצמו כ"אדם חסר השכלה" (Uomo sanza lettere), אך הכוונה אינה שהחשיב את עצמו כבור, אלא שלא למד לטינית, שפת המלומדים דאז, ולא קיבל הכשרה גבוהה בשבע האמנויות החופשיות (דקדוק, לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גיאומטריה, מוזיקה ואסטרונומיה). לאונרדו אינו מוריד מערך עצמו משום שהיה "אדם חסר השכלה", אלא דווקא מצהיר על עצמאותו ומתגאה בכך שאת ידיעותיו רכש בעצמו, מתוך תצפית ובחינה, ולא על ידי קבלתה מן המוכן מידי אחרים. העדפתו לבחון דברים בעצמו, ולא להסתמך על ידע קודם, היא אחד הגורמים לחידושיו ולאורח מחשבתו המקורי ופורץ הדרך.
דה וינצ'י כתב חיבור מדעי מוקפד על אופטיקה וגאומטריה. בדומה למחקרו האנטומי, גם חיבור זה היה חלק מרעיון המדע-לרשות-הצייר, ובו המשיך לפתח את התיאוריה שלו בדבר יצירת אשליית תחושת העומק והמרחב בציור בעזרת שינויי גוון, בהירות וצבע נוף הרקע.

27. איברים וכלי דם מרכזיים ומערכת המין והשתן של אישה
גישתו של דה וינצ'י למדעים הייתה תצפיתית: הוא ניסה להבין תופעות על ידי תיאור מפורט שלהן ופחות על ידי הסברים תאורטיים. הוא תכנן לפרסם מספר מסות במגוון נושאים, אך רובם לא שרד ולא ראה אור בחייו. כנראה הצליח לאונרדו לסיים את מסתו על האנטומיה, אותה ראה בשנת 1517 מזכירו של הקרדינל לואי ד'ארגון.
דה וינצ'י לא פרסם ספרים, וכל מחקריו, תצפיותיו והגיגיו רוכזו בעשרות מחברות שכתב במהלך חייו. חלק מהמחברות נערכו והוכנו על ידו לפרסום, אך כאמור, לא ראו אור בחייו.
איברים וכלי דם מרכזיים ומערכת המין והשתן של אישה

28. מחקר על תנועת היד מחקר על תנועת היד
תרומתו הממשית והבולטת ביותר של דה וינצ'י למדע מצויה במחקריו האנטומיים; הוא מיפה ותיעד את גוף האדם בצורה קפדנית ומפורטת יותר מכל אנטומאי לפניו. הוא לא רק תיאר את אברי הגוף האנושי, אלא המציא שפה חזותית חדשה לתיאור הגוף; היה עליו למצוא טכניקה דיאגרמתית שתשלב הן את פרטי המעטה החיצוני והן את האיברים הפנימיים. דה וינצ'י שאף ליצור תיאור חזותי שלם ומפורט של כל מנגנוני הגוף,לא רק תיאור מילולי שלהם, כנהוג בטקסטים בנושא זה בימי הביניים, שכן לדעתו הלשון אינה הכלי המתאים לעבודה מעין זו.
מחקר על תנועת היד

29. "כיצד תתאר את הלב הזה במילים בלא למלא ספר שלם?"
משפט מפורסם של לאונרדו, אותו מרבים לצטט, נכתב לצד ציור אנטומי של לב בשנת 1513:
"כיצד תתאר את הלב הזה במילים בלא למלא ספר שלם?"
ובמקום אחר כתב:
הו, סופר! אילו מילים יכולת למצוא על מנת לתאר את כל הסידור [של הלב] בצורה מושלמת כפי שאפשר לעשות בציור? בהיעדר ידע אמיתי אתה מתאר אותו בצורה מבולבלת, ואינך מעביר ידע רב על צורת הדברים כמות שהם ... עצתי לך, אל תטריח את עצמך עם המילים, אלא אם אתה מדבר עם עיוור .

30. תנוחות עובריות, קודקס וינדסור.
את הכשרתו הבסיסית רכש לאונרדו בעת חונכותו בסדנה של אנדריאה דל ורוקיו, ששם דגש רב על הפירוט האנטומי והתעקש שחניכיו ילמדו אנטומיה. ואכן, למחקריו האנטומיים ייחס תפקיד חשוב גם בעבודתו כצייר; האנטומיה של לאונרדו מהווה גם דוגמה לאמונתו בחקירה מעשית, אמפירית, מכלי ראשון. מחקרו האנטומי דרש ממנו אומץ לב, שכן התנהל תחת איסורים דתיים אורתודוקסיים, ואף הוביל אותו פעם אחת לידי עימות עם הכנסייה, לאחר שיריב "הפריע לי בעבודת האנטומיה והוקיע אותה בפני האפיפיור ובבתי החולים" .
תנוחות עובריות, קודקס וינדסור.

31. האדם הוויטרובי (הפרופורציות של דמות האדם, על פי ויטרוביוס) (1490)
למחקריו האנטומיים ניתן להוסיף גם רישומים של מידות הגוף וחישובי היחסים המתמטיים בין איבריו השונים, כפי שמודגם ברישום הידוע האדם הויטרובי, משנת 1490 לערך.
האדם הוויטרובי (הפרופורציות של דמות האדם, על פי ויטרוביוס) (1490)

32. מידות הגוף המושלם, כפי שציירם ויטרוביוס פוליו
מידות הגוף המושלם, כפי שציירם ויטרוביוס פוליו. מרקוס ויטרוביוס פוליו היה אדריכל, סופר ומהנדס רומאי. פעל במאה הראשונה לפני הספירה. ויטרוביוס כתב את "De architectura", הידוע בעברית בשם "על אודות האדריכלות", מחקר בלטינית על אדריכלות והספר הראשון אודות תחום זה.

33. Proportions of the Head
בשנת 1507, בעת שהחל לנסות לערוך ולסדר את כתביו, חזר לאונרדו לעסוק באנטומיה במרץ, תוך ניתוח גוויות רבות; במסמך משנת 1508 הוא טען כי ניתח אישית יותר מעשר גופות. כעבור תשע שנים נקב במספר של שלושים ניתוחים. מחקריו המאוחרים מתאפיינים בגישה מעשית, בניגוד למחקרים המוקדמים, שבהם הוא נוקט בגישה מטאפיזית יותר (חיפוש מקום הנשמה, תיאור "זרימת החושים" ותנועת "רוחות החיים").
Proportions of the Head

34. מבנה הגולגולת

35. עצמות ושרירי הרגלים.

36. בין מנותחיו היו אדם זקן, שבותר מיד לאחר פטירתו, ילד בן שנתיים ונשים שבהן חקר את אברי מינן. הגופות נותחו בבית החולים סנטה מריה נואבה, תחת רישיון מיוחד, אך חלקם נערכו, ככל הנראה, בחשאי בביתו או בסדנה שלו. החל משנת 1509 חבר לאונרדו לאנטומאי מַרקַנטוניו דלה טוֹרֶה באוניברסיטת פאביה העתיקה. בשיעוריו נערכו ניתוחי גוויות, וייתכן שרישומים אנטומיים רבים צויירו במהירות על ידי לאונרדו במהלך ההרצאות.
Anatomical Studies of the Shoulder

37. רישום ידיים

38. The facial proportions of a man in profile; study of soldiers and horses

39. Humour Study of five characters
Leonardo had a good sense of humour. His love of crude jokes and satirical tales of human weaknesses was very much in keeping with the courtly tastes of his time. No doubt it increased his popularity amongst patrons and courtiers alike.
Leonardo seems to have developed an interest in bizarre figure types during his youth while training in the workshop of Verrocchio in Florence. Drawings such as this are best considered as visual equivalents to contemporary literature rather than illustrations of a particular story or tale. They were probably inspired by Italian novelle, which were literary tales of a scurrilous nature involving lunatics, idiots, or any other characters easily held in derision.
This drawing is the most elaborate and spectacular of Leonardo’s character drawings. The figures are extremely exaggerated, even verging on the grotesque, and can be seen as early forerunners to the caricature. However, there seems to be a note of compassion in the gentle dignity of the old man seen in profile in the centre of the composition, and in the serious gaze of the male figure behind on the right.

40. Five Caricature Heads, study

41. Bust of grotesque man in profile facing to the right

42. אנטומיה של בעלי חיים
דה וינצ'י לא חקר רק את האנטומיה האנושית, אלא גם את האנטומיה של חיות רבות אחרות. הוא ניתח פרות, ציפורים, קופים וצפרדעים, והשווה בציוריו את המבנה האנטומי שלהם לזה של האדם. באחד מדפי מחברותיו צייר פרופיל של חמישה סוסים זועמים וחשופי שיניים, ובהשוואה אליהם רשם אריה נוהם ואדם נוחר:
מצאתי שבקומפוזיציה של גוף האדם בהשוואה לגופם של חיות, אברי החישה קהים ומחוספסים יותר ... ראיתי בשבט האריות שחוש הריח קשור לחומר המוח שנובע מהנחיריים, מה שיוצר כלי קיבול מרווח לחוש הריח.

43. רישום רגלי סוסים

44. רישום של פרסות כלבים

45. רישום של חתולים בתנוחות ותנועות שונות

46. Leonardo’s drawing of a Fierce Dragon.

47. ((Codex Atlanticus רישום תפאורה להצגה

48. תכנון של לאונרדו למכונת טיסה. כנף המטוס מעוצבת על פי כנף עטלף
התשוקה לעוף באה לידי ביטוי במחקרים ורישומים רבים שהותיר דה וינצ'י. מגיל צעיר הוא הוקסם מרעיון התעופה, וחקר את מעוף הציפורים. הזיכרון הראשון שלו, כך ציין בכתביו, היה על ציפור. כבר במחברות המוקדמות שלו ( ) ניתן למצוא רישומים של מכונות תעופה שכנפיהן מעוצבות על פי כנף העטלף. עיקר עיסוקו בנושא היה בשנת 1505, ורוכז במחברת המכונה קודקס טורינו, שם חקר בצורה שיטתית ומפורטת ציפורים ועטלפים, ותכנן מספר עיצובים של "מטוסי-ציפור".
תכנון של לאונרדו למכונת טיסה. כנף המטוס מעוצבת על פי כנף עטלף

49. "מטוסים" אלו כללו מכונות שבהן הטייס שוכב ועל גבו קשורות כנפיים מכניות שאותן הוא מניע בעזרת דוושות וידיות, או מכונות שבהן הטייס עומד ומשתמש בראשו ובידיו כדי להניע את הכנפיים. אחד מתכנוניו מראה הליקופטר אותו ניתן להרים לשמים באמצעות רוטור המונע בידי אדם. תכנונו לא יכול היה לפעול, משום שגוף המסוק עצמו היה מסתובב בכיוון המנוגד לזה של הרוטור.
לצד תכנון מכונות התעופה בעלות כנפיים מתנופפות המונעות בכוח יד אדם, תכנן לאונרדו גם מצנח וגלשן אוויר שיכלו לעוף בעקרון. בשלהי המאה ה-20 ניסו הרפתקנים וחוקרים לבנות מכונות שונות על פי רישומיו של דה וינצ'י, וב-26 ביוני 2000 ערך צנחן חופשי קפיצת מבחן מוצלחת עם מצנח שבנה על פי הדגם שעיצב דה וינצ'י.
((Codex Atlanticus הצעות לכלי טיס בהן האדם מוחזק על ידי מכונה בעלת כנפיים מונעות על ידי מפוח

50. שירטוט כלי טיס, מכיל הצעות למתיחה והזזת הכנפיים
שירטוט כלי טיס, מכיל הצעות למתיחה והזזת הכנפיים
שרטוטים לבניית חלקי כלי טיס בעלי ספיראלות המונעים על ידי האדם בעזרת גלגלים או מנופים.

51. שירטוט של כלי טיס המחקה כנפי ציפור.

52. ציור של כלי טיס

53. The parachute that Renaissance-genius Leonardo Da Vinci drew is built and tested... after 523 years Parachutes have come a long way in the last few decades: They're easier to steer and a great deal less likely to go wrong. So it takes a certain amount of nerve to plunge 2,000ft relying on a "chute designed in an era when heretic astronomers were being burned at the stake."

54. אופטיקה פיזור והשתקפות קרן האור
האור שיכול להאיר גופים אטומים הוא מארבעה סוגים. אלו הם: אור מפוזר כזה של האטמוספרה...ואור ישיר, כזה של השמש...השלישי הוא השתקפות אור; וישנו סוג רביעי, זה העובר דרך גופים [שקופים למחצה], כגון אריג או נייר וכיוצא באלה עיקר מחקרו של לאונרדו על התנהגות האור מרוכז במחברת שכותרתה "ספר על הצל ועל האור", המצוי כיום בפריז (ומכונה MS C). זהו חיבור מדעי מחמיר ומוקפד, יחסית לרשימותיו המפוזרות בדרך כלל, בעל דיאגרמות מדוקדקות המשלבות ידע באופטיקה ובגיאומטריה. בדומה למחקרו האנטומי, גם מסה זו הייתה חלק מרעיון המדע-לרשות-הצייר.
אופטיקה פיזור והשתקפות קרן האור

55. מחקר על ההצללה ההדרגתית של ספירה
עבור צייר העובד במאה ה-15 היה מחקר על אופי האור דבר חיוני, שכן בעזרת איור האופן בו נופל האור על פני שטחם של דברים הושגה אשליית תלת-מימד בציור דו-ממדי. במסה מנסח לאונרדו את חוקי ההצללה, שהם "האמצעי הבטוח ביותר שבעזרתו נחשפת צורתו של כל גוף", ומגדיר את טכניקת ה"ספומאטו", הסגנון ה"עשן" בו מתמזגים הצללים והאורות זה בזה ללא קו מיתאר מוגדר.
במקום אחר הגדיר לאונרדו את "פרספקטיבת האובדן",
לפיה לחפצים קרובים יותר יש גבולות ברורים וחדים, בעוד שלחפצים מרוחקים יש "גבולות עשנים, מטושטשים". אשליית תחושת העומק והמרחב בציור צריכה להיות מושגת, לפיכך, בעזרת שינויי הגוון, הבהירות והצבע של נוף ברקע.
הדרך בה טיפל לאונרדו באור בציורים כבתולה של הסלעים ומונה ליזה שינתה את אופן התפיסה והשימוש באור על ידי ציירים. מבין כל תרומותיו המדעיות של דה וינצ'י, לזו הייתה קרוב לודאי ההשפעה המיידית והבולטת ביותר.
מחקר על ההצללה ההדרגתית של ספירה

56. אופטיקה. גרפים המראים פיזור או השתקפות קרני האור

57. התנהגות קרני השמש העוברות דרך פתח קטן.

58. המצאות
לאונרדו היה מומחה בעקרונות המכניקה. הוא המציא והשתמש במנופים ותומכות, גלגלות, ארכובות, גלגלי שיניים, מערכות הילוכים ומתלים; הוא המציא מכונות שפעלו על עקרונות הצנטריפוגה והמומנטום.
חלק לא מבוטל מהמצאותיו עסק בהנדסה צבאית, וכלל רעיונות לבניית טנקים, צוללות, מטוסים, משוריינים ועוד שלל רב של תוכניות בהם "משולבים יחדיו המצאה מעשית, תקדים עתיק וחוסר סבירות עתיר דמיון"
הטנק של לאונרדו

59. כלי נשק

60. - Machine for Storming Walls, study

61. קשת ענקית עם מתקן מורכב להעמסת הכדורים.

62. מחקר של מים בתנועה, נתקלים באובייקט ונופלים.
הידרודינמיקה
למחקריו על המים היה גם אופי אומנותי ומעשי; מחקרי המים הביאו אותו לתכנן מכונות שניצלו את כוחם. מרבית עבודות ההידראוליקה שלו נוצרו עבור לודוביקו ספורצה. מחקרים אלה שימשו מחד כבסיס לציור הנהרות והאגמים שבכמה מציוריו, ומאידך סייעו לו בשכלול מפעל תיעול נהר הארנו, בו נטל חלק. בערוב ימיו עסק באינטנסיביות בנושא "המבול"; רישומי סערות וסופות מערבוליות, רישומים של מים נופלים מגובה רב, סוערים, מתפרצים ומתפתלים מעלה בצורות לולייניות. רישומים אלו נוצרו כנראה במסגרת ציור שתכנן ליצור בנושא התנכ"י. זהו ניסיון אומנותי ומדעי בו זמנית; ניסיון לתאר במדויק, ומכאן גם להבין במדויק, את התופעות האטמוספיריות הטבעיות. יחד עם זאת, לרישומים אלו איכות הזייתית, אפוקליפטית, שנפרדת מתיאור מדעי גרידא
מחקר של מים בתנועה, נתקלים באובייקט ונופלים.

63. Codex Atlanticus, - Archimedes Screws and Water Wheels, study

64. אמרות לאונרדו דה וינצי "המדע הוא המצביא והשימוש המעשי הם החיילים."
"אסור לכנות עושר מה שאנו עלולים לאבד."
"חמשת החושים הם אדוני הנפש."
"החוכמה היא בתו של הניסיון."
"חיים שאנו מנהלים היטב הם ארוכים."
"יצירת הטבע קשה להבנה הרבה יותר מאשר ספרו של משורר."
"הטיפשות משמשת מגן בפני הבושה כמו החוצפה בפני הדלות."
"אל נא תבוזו לי! אינני עני. עני הוא מי שחושק בדברים רבים."
"הרע הוא אויבנו. אך האם לא היה זה גרוע יותר אילו היה ידידנו?"
"השמש לעולם אינה רואה את הצל."

65. תיכנון של לאונרדו של גשר גלטיאה באיסטנבול
בנוסף, תיכנן דה וינצ'י בעצמו עיר שלמה בה הייתה מערכת ביוב מסודרת, שירותים מסתובבים (מכונה שהמציא. לאחר השימוש בשירותים היה האדם מסובב את השירותים וכך היה יוצר תנועה ספירלית אשר הייתה מורידה את מימי השפכים למערכת הביוב) בתים זהים בגובה, מבני בידור, כנסיות, וכיכרות. עיר זו הקדימה את זמנה באדריכלות ונחשבה לפלא גדול.
מאחר שהמצאותיו נוצרו לפני כינונה של סוגיית הפטנט, קשה ואף בלתי אפשרי להעריך בוודאות אילו וכמה מהמצאותיו עברו לכלל שימוש פרקטי, ולפיכך היו בעלות השפעה ממשית על מהלך החיים.
תיכנון של לאונרדו של גשר גלטיאה באיסטנבול

66. הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
לצפייה במצגת השנייה: 2
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
נשמח לתגובות
תוכנית לכלי ארטילריה. הקו העליון המסומן בעיגולים (הכדורים) מצביע על טווח הירי.

67. מקורות: Leonardo da Vinci El Codice Atlantico
Old man with ivy wreath and lion's head

68. מקורות: http://openlibrary.org/authors/OL54736A/Leonardo_da_Vinci