1. Roadmap for the Rehabilitation of the Lower Jordan River
Prepared by DHV MED on behalf of
EcoPeace/ Friends of the Earth Middle East
Roadmap for the Rehabilitation of the Lower Jordan River
Thank GLOWA and Assaf Chen
Gilad Safier
Gilad Safier
November 2011
August 2011

2. Reintroduction Scenario
Agenda
Current Accounts
Zero Scenario
Reintroduction Scenario
Water quantities and quality today
Represents an average year
Future prediction for 30 years ( )
Including climate change, Population growth, changes in agricultural consumption, Approved plans
We hope to complete the current situation by early July an proceed to the zero alternative
Finish the work by the end of September- very ambitious
Explain gaps – also a product
מהן הזרימות הנדרשות לנהר? זה מבוסס על עבודה קודמת של שריג גפני – אקולוג אקווטי מהמובילים בארץ
אותי שאלו שאלה פשוטה – אלה הזרימות שצריך, איך מגיעים אליהן?

3. Current Accounts Model Scope
Timeframe:
Hydrological year starts at October 1st
Monthly Resolution
Hydrological data from
One average year
Calculates:
Water flows (m3/month)
Chlorides(mg/L)
How to meet the
Environmental flows?
אגן ההיקוות של הירדן.
מתוכו הפרויקט התמקד בחלק הישראלי של הירדן הדרומי, מהכינרת עד נחל בזק
אם נעשה זום לאיזור הזה, אז מסומנים באדום האגנים שמעניינים אותנו והם: יבניאל, הירמוך התחתון, תבור, יששכר, חרוד, ניקוז מקומי של עמק המעיינות ונחל בזק.
אז עכשיו תחמנו את המודל במרחב, מבחינת הזמן...
אבל מה יוצא לנו מכל זה? אז מה שהמודל מחשב זה כמובן זרימות מים במקטעי הנחלים השונים
אבל גם את המליחות. המייצג של המליחות הוא ריכוז הכלורידים.
למה כלורידים? א. זה קל (מזהם קונסרבטיבי) ב. הרבה פעמים זה הגורם המגביל.
אז נגיד שיש מודל אבל מה עושים איתו?
השאלה שהוצגה לי מאוד פשוטה, הגדירו זרימות סביבתיות, ושאלו אותי, איך מגיעים אליהן?
להגדרה של הזרימות הסביבתיות תיכף נגיע.
המודל עזר בכך

4. Current Accounts The WEAP Model
GLOWA Model built in WEAP
Reaches
Water Sources
Water consumers
Hydrometric Stations
Quality Samples
Drainage Basins
Dams
Fishponds
Groundwater …
אז אמרתי שהעבודה שלי התמקדה רק בצד הישראלי של חלק קטן מאגן ההיקוות, אבל מה עם שאר הירדן?
אז המודל בגדול מבוסס GLOWA שהוא פרויקט גרמני שעוסק במים בכל מיני מקומות בעולם וגם באגן הירדן כולו.
GLOWA בנו מודל לכל אגן ההיקוות של הירדן בתוכנה שנקראת WEAP ונבנתה לשם חישוב מאזני מים
כל הנתונים על ירדן והרש"פ נלקחו מ-GLOWA (אמינות נמוכה)
אבל מה שאנחנו רואים פה, נראה כמו בלגן אחד גדול.
יש כאן הגיון בשיגעון אבל לצרכנו, המודל של GLOWA עבר ניקוי (אסף) ונראה כך.
אבל בואו נעזוב את המודל הגדול ונתמקד באזור המעניין שהוא כינרת-נחל בזק
כאן אנחנו רואים את הסכמה של המודל שאני בניתי, יש כאן מקרא וזה נראה מאוד מפחיד.
במצגת קודמת שערכתי לאנשי רשות המים, רט"ג, אגודות המים וכו' – שעממתי אותם למוות עם פרטי המודל, אבל אני חושב שהפעם אחסוך מכם. רק בקצרה, כל הבלאגן הזה כולל

5. Current Accounts - Calibration
Assumptions regarding salinity:
Fixed salinity of all water sources throughout the year
Effect of evaporation on salinity in the river itself is neglected
Runoff salinity is 50 mg/L
Salinity of return flow from irrigation is 800 mg/L
Salinity of return flow from saline irrigation is1500 mg/L
Salinity of Israeli Sewage is 350 mg/L
Salinity of incoming groundwater is 1625 mg/L …
רט"ג דוגמים את איכות המים במקומות שונים פעמיים בשנה – בסתיו ובאביב
בין היתר נבדקת גם מליחות ולכן אם המליחות במודל תואמת לדיגומים, אז אפשר לקוות שאנחנו מדמים היטב את המציאות.
אבל לפני שמסתכלים על התוצאות, רצוי להתייחס להנחות שבמודל שקשורות למליחות
יש כל מיני הנחות מהנחות שונות, חלקן גם תוצאה של הכיול.
אבל שתי ההנחות הראשונות בעצם אומרות שהמליחות במודל לעולם לא תהיה שווה למדידות, אבל צריך לשאוף להתקרב אליהן.
הגרף מראה השוואה של המליחות ב-6 נקודות שונות על הירדן, מצפון לדרום.
הקווים המקווקוים אלה תוצאות המודל באביב ובסתיו, והמלאים הם ממוצע דיגומי רט"ג בעשור האחרון.
דבר ראשון, אפשר לראות שתוצאות המודל לא רעות אבל יש כמה דברים שצריך להסביר:
מורד סכר אלומות - מליחות במודל גבוהה מבמדידות, במיוחד בסתיו. הסיבה היא הטיות המים מהמ.מ לכינרת בשנים
במורד הירמוך, המודל נמוך בכ 3-11% מהמדידות. זה צפוי והסיבה היא שההתאדות במודל לא משפיעה על המליחות ושיעור ההתאדות הוא כ-8-18% מהזרימה.

6. Jordan River Natural Flows
MCM/Yr
Reach
695
Inflows to Kinneret from Jordan
780
Inflows out of Kinneret
460
Inflows from Yarmouk
1240
Flow below Yarmouk
About 200 MCM/Yr more, from Israel below the Kinneret.
Source: Future Water Needs in Palestine, 2009, Palestine Economic Policy Research Institute
לפני שמגיעים למה שזורם עכשיו, בואו נראה מה זרם פעם.
אם נשווה לירקון ההיסטורי ונחל אלכסנדר שנקבל סדר גודל.
אבל עזבו מספרים ותראו כמה תמונות מהירדן של פעם, היה פה נהר. גשר אלנבי פה למטה, איזה גשרים היה צריך לבנות.
220
Historical Yarkon 10
Alexander

7. Current Accounts Results
Top 5 contributors:
Emeq Hamaayanot – 26 MCM;
SWC MCM;
Groundwater – 18 MCM;
Nahal Harod – 13 MCM;
Nahal Tavor – 8 MCM
Rough annual balance:
About 108 MCM enter the LJR
20 MCM are consumed
12 MCM evaporate
Annual flow at Bezeq is 76 MCM
FMS salinity=750 mg/L
220 MCM/Yr
9 MCM/Month
המפה מציגה את הזרימה השנתית במקטעים שונים בירדן וביובלים.
גודל המקטע מעיד על כמות המים והצבע על המליחות.
הגדלים לא פרופורציונאלים, אחרת הקו של הירדן ליד נחל בזק היה צריך להיות פי 76 מעובי הקו של נחל יששכר.
ביובלים, אין חלוקה למקטעים וכל הנחל הוא בגודל ובצבע של הזרימה בשפך
התוויות מציגות את הזרימה למעלה והמליחות למטה
עיקר המלח מגיע מהמוביל המלוח שהוא צבוע באדום, אבל גם לעמק המעיינות, ובמיוחד לבריכות הדגים תרומה.
הצבע הצהוב מסמל 750 מג"ל כלורידים
אם משווים לזרימות ההיסטוריות שהראנו קודם, אז מדרום לסכר אלומות (הירדן אגב מתחיל היום באלומות ולא בכינרת), יש לנו בממוצע בסה"כ 3% מהזרימה ההיסטורית.
בנחל בזק, אנחנו רואים כבר שיפור משמעותי – 5% מהזרימה ההיסטורית

8. Reintroduction Scenario
Zero Scenario
Current Accounts
Zero Scenario
Reintroduction Scenario
Business As Usual
We hope to complete the current situation by early July an proceed to the zero alternative
Finish the work by the end of September- very ambitious
Explain gaps – also a product

9. Zero Scenario- Assumptions
National Changes in demand
KAC
NWC
Climate Change
Inflows to the Kinneret
Evaporation
Flows of springs
Local Changes in demand
Reform in Fishponds
Irrigation
Population Growth
Future Projects
WW reclamation :Bitaniya, Beit-She’an, Harod
Desalination of the SWC
Release of Harod Spring
Artesian wells upstream the Sea of Galilee
2 most important
assumptions
חלופה אפס זו תחזית לעתיד, במקרה הזה לשנים , במידה ולא מתבצעת שום פעולה להשבת מים – מעבר לפעולות שכבר אושרו.
בטח מצפים שעכשיו אני אפחיד אתכם כי בכל זאת, זה ידידי כדוה"א –אז בואו נראה.
כ-shortlist חלופה אפס כוללת בין היתר את הדברים הבאים:
כאשר שלוש ההנחות החשובות ביותר הן שינויים לאומיים בצריכה והכניסות לכינרת
בשביל לא להכביד, נעזוב כרגע את השאר אבל אם זה מעניין אתכם אז יש זמן לשאלות אחר כך

10. Zero Scenario – Climate Change
שינוי האקלים התבסס בעיקר על מחקר חדש של אלון רימר, עמיר גבעתי, רנה סמואלס ופינחס אלפרט.
יש שם כל מיני דברים אבל השניים הרלוונטיים במיוחד לעניינינו הם הכניסות לכינרת וההתאדות
הגרפים הם תוצאה של סינתזה של 4 מודלים אקלימיים
סידרת הנתונים שכוללת ירידות ועליות נלקחה מהעבודה הזאת
כניסות לכינרת – ירידה של כ-2 מלמ"ק בשנה בממוצע.
יחס הפוך בין התאדות לכניסות לכינרת – טוב זה די ברור
שימו לב לדוגמא שהשנים הן מאוד גשומות במודלים ותזכרו את זה כשתראו את התוצאות, כי זה כמובן משפיע.
הסדרה הזו עם העליות והירידות מאפשרת למדל סיטואציות שונות, אבל לא צריך לקחת אותה כפשוטה. נגיד רואים שלוש שנות בצורת קשות ב , אז זה לא אומר שזה באמת יקרה דווקא בשנים האלה. צריך להתייחס לזה כמייצג לתקופת בצורת קשה.

11. Zero Scenario Water level in the Kinneret
מפלס המים החזוי בכינרת
קפיצה גדולה ב-2020/21, מתחבר להנחות
אם אתם זוכרים אז היו לנו שתי שנים מאוד גשומות בסדרת הנתונים.
תחברו את זה עם הירידה בשאיבות למוביל הארצי וקיבלתם את הקפיצה.
אז מה, זה חייב לקרות בדיוק בשנים האלו? לא.
אבל מתישהו זה צריך לקרות כי למרות שינוי האקלים, יגיעו עוד שנים גשומות והשאיבה למוביל כן תקטן.

12. Zero Scenario Annual Flows
400
FMS salinity=750 mg/L
220 MCM/Yr
9 MCM/Month
כאן רואים את הזרימה השנתית הצפויה בשפעה ובדגניה.
אפשר לחלק את 30 השנים הבאות לשלוש תקופות שנקרא להם A,B, C. ושוב, אל תתייחסו לשנים המדוייקות:
תקופה A:
בעשור הקרוב, אנחנו נהיה בתקופת מעבר לתקופת ההתפלה.
הכינרת תעלה, תרד, אבל שום דבר משמעותי לא ישתנה מבחינת הזרימות לירדן הדרומי.
תקופה B:
תקופה קצרה בה הכינרת כבר עלתה וקרובה לקו האדום העליון, אבל עדיין לא מזרימה מים לירדן.
ותקופה C:
מתישהו בעשור הבא (במודל זה קורה ב-2026), הכינרת תתמלא ותתחיל תקופה שבה יחזרו השיטפונות לירדן, אם כי לא בכמויות של לפני מאה שנה.
למרות שגם תקופות הביניים מעניינות, בהמשך המצגת אתמקד בתקופה C.
מה שיאפיין את התקופה השלישית זה :
שונות מאוד גדולה בין השנים
בשנים ברוכות – מקור רוב הזרימה יהיה בכינרת.
כאן אנחנו מסתכלים על הזרימה השנתית הממוצעת בתקופה C ומליחות מקסימלית ממוצעת (כל שנה מקסימום ואז ממוצע)
איזה שינויים יש לנו כאן?
109 מלמ"ק מהכינרת שקודם לא היו (עם שונות שנתית גדולה מאוד), מדובר גם במים מתוקים
יש לנו פחות מים מהמוביל המלוח וגם עם חצי מהמליחות, תודות להתפלה החלקית של המ.מ
וסה"כ בבזק יש לנו 184 מלמ"ק בממוצע לשנה עם מליחות של כ-1,800 מג"ל, דווקא עליה קטנה לעומת המצב הקיים למרות שבמעלה הנחל דווקא יותר מתוק. מה קרה כאן? תיכף נגיע.
איפה אנחנו לעומת המטרות שלנו של 220 מלמ"ק ו-750 מג"ל? יש עוד דרך לעבור. 69

13. Zero Scenario Monthly Flows – Period C
פיקים גדולים וקצרים בזרימות, וביניהן חודשים ארוכים של זרימות נמוכות.
בואו נתמקד בשנת הקיצון:
2028 ו-2038

14. Zero Scenario Extreme drought
עכשיו אם נלך לשנת בצורת, אני דווקא לא אציג את הזרימות כי זה די דומה למצב הקיים
אבל מה שכן, זוכרים במפה מלפני 3 שקפים שפתאום יש עליה קלה במליחות FMS באזורים הדרומיים?
כאן אפשר לראות את הסיבה.
אנחנו רואים השוואה של המליחות החודשית הקו הכחול זו המליחות בשפעה, דהיינו דרומית לניקוז הבריכות בעמק המעיינות במצב הקיים.
בכתום עם משולשים, אנחנו רואים את המליחות באותו המקום, רק בשנת בצורת בתקופה C (במקרה זה 2038 אבל עזבו את השנה)
אפשר לראות שבקיץ, המליחות בעתיד תרד בצורה משמעותית גם בשנות בצורת תודות לקצת מים מהכינרת ולהתפלה החלקית של המ.מ. מאידך, באוקטובר – ינואר רואים קפיצה במליחות שאפילו עוברת 2,000 מג"ל.
זו עוד הנחה שלא דיברתי עליה, אחד הפתרונות שנבחנים לתמלחת של המוביל המלוח הוא שימוש בבריכות הדגים של עמק המעיינות. כנראה שבל מקרה יזרימו את התמלחת דרומה, השאלה היא רק אם ישתמשו בהם בבריכות דגים או לא. במודל הנחתי שכן. מבחינת כמויות מלח שנתיות זה לא כל כך משנה, כי בסופו של דבר, אותה כמות המלח תגיע לנחל.
אבל אם ישתמשו בתמלחת בבריכות הדגים, המשמעות היא שלוקחים את רוב המאסה הזאת, ומשחררים אותה לנהר ב-3 חודשים במקום בכל השנה.
הקו האדון עם הריבועים מציין את המליחות במעלה נחל חרוד, לפני רוב בריכות הדגים. זוהי הנקודה המתוקה ביותר בנחל במשך רוב השנה, אבל גם שם המליחות עדיין תישאר מעל לקו המטרה של 750 ואפילו מעל 1,000 מג"ל.
אפשר לראות את זה יפה אם מתמקדים בחודש נובמבר של שנת בצורת בתקופה C. בחודש השיא של ריקון בריכות הדגים יש קפיצה גדולה המליחות בין נחל חרוד לנחל בזק, כאשר מלבד צבעם האדמדם, שני התורמים הגדולים לזרימה הם נחל חרוד ועמק המעיינות.

15. Zero Scenario Conclusions
Next 30 years can be split into 3 periods
Next decade when the Sea of Galilee is still low
Transition period when the Sea of Galilee is high but flows downstream are negligible
Return of overflows to the LJR, albeit not in historical magnitude
Overall improvement in flows and quality, especially in period C:
Still be less than 10% of historical flows
Environmental goals are not met
Salinity wise, the river will be split at the confluence with Harod
Effect of overspills from the Sea of Galilee will be limited to a few months
3 תקופות
אז אם ציפתם לנבואות זעם, אז לא. באופן כללי המצב ישתפר.
במקום זרימות של 3% אחוז ממה שהיה פעם, נקבל 6%.

16. Reintroduction Scenario
Current Accounts
Zero Scenario
Reintroduction Scenario
Zero Scenario + reintroduction

17. Reintroduction Scenario Measures
איך מחזירים מים לנחל?
זיהינו 10 אמצעים שיטיבו עם הנחל, ולצערי אין לי זמן לפרט את כולם.
בגדול מדובר על צמצום נוסף של שאיבות למוביל הארצי, צמצום חקלאות, התפלה נוספת של המוביל המלוח והעברת התמלחת לים במלח.
לכל אפשרות גם חישבתי את התועלת שלה לנחל וגם את עלותה הישירה. עלויות חיצוניות וגם תועלות חיצוניות לא ניתחתי משתי סיבות:
אני לא כלכלן
לא ניסיתי להוכיח ששיקום הנחל משתלם כלכלית
יש כאן עלויות הקמת תשתיות, עלויות תחזוקה ועלויות פר קוב שזה יכול להיות או אנרגיה, או אבדן הכנסה ישירה לחקלאות. איך חישבתי, מאיפה המידע ומה ההנחות שמאחורי זה? הכל בדו"ח.
חלוקה ל-4 קבוצות
צמצום שאיבות במוביל הארצי
צמצום צריכה חקלאית באגני הירדן העליון והירדן התחתון
התפלה נוספת של המוביל המלוח והעברת התמלחת לים המלח במקום לעמק המעיינות
ו...

18. Reintroduction Scenario Water level in the Kinneret
1.3 m
המלצה נוספת, שאפילו לא עולה כסף, היא שחרור מים מהכינרת בכמות של 125 מלמ"ק לשנה, תחת תנאים מסויימים.
ראשית, לצורך זה אני מכליל את המוביל המלוח התוך מאזן המים של הכינרת – כלומר ה-125 צריכים להיספר באלומות ולא בדגניה.
שחרור המים תלוי במפלס הכנרת.
125 מלמ"ק ישוחררו כאשר המפלס גבוה מתחתית סכר דגניה (-211).
כאשר המפלס יורד אז מקצצים את הכמויות האלה בחצי.
אם הכינרת תתקרב לקו האדום אז צריך לקצץ את זה אפילו יותר – עד לרבע מהכמויות.
יש כאן עוד כמה דברים אבל לא ניכנס אליהם.
ההרצות במודל מראות שבתקופה C, ההזרמות האלה מהכינרת הן ברות קיימא
כמו שאפשר לראות, מפלס המים, גם בתנאים האלה לא מגיע לקו האדום.
הקו המקוקוו הוא המפלס בחלופת האפס. בתקופת בצורת קיצונית, השחרור של המים מביא את המפלס אמנם להיות 1.3 מ' נמוך יותר, אבל הכינרת מתאוששת מהר בשנים ממוצעות ובוודאי ברוכות.
למה? בעיקר בגלל הפחתת השאיבה למוביל הארצי.

19. Reintroduction Period C averages
לא נשאר הרבה זמן, אז בואו נקפוץ לשורה התחתונה
בממוצע, כל האמצעים הנ"ל מביאים את הנחל לעמוד בזרימות הסביבתיות.
הזרימה השנתית מתחת לעמק המעיינות היא 238 מלמ"ק ובבזק אפילו יותר.
וגם המליחות סוף סוף, בין כל המפות האדומות שמקודם הנה מפה עם קצת ירוק.
עדיין, מתחת לעמק המעיינות המליחות היא גבולית, מה שמעיד על כך שיהיה קשה מאוד להשיג את המטרה באזור הזה.
אם נשווה את זה למליחות בחלופת האפס (גדלים אי אפשר להשוות), אז גם בעין השיפור ניכר.
טוב ממוצע זה דבר אחד אבל שנים שחונות זה דבר אחר.
כאן מצד שמאל רואים מה קורה בשנה הכי שחונה.
עדיין המליחות היא סבירה, אם כי באזור הדרומי אנחנו עוברים את קו ה-750. ובכל מקרה גם בשנה השחונה ביותר המצב טוב לעין ערך מבחלופה אפס
הזרימה עצמה היא אמנם כ-75 מלמ"ק פחות ממה שהיינו רוצים,
אבל אם משווים אותה לזרימה בשנה המקבילה בחלופת האפס, אז רואים למטה זרימה של 73 מלמ"ק לעומת זרימה כפולה בחלופת ההשבה.

20. Reintroduction Scenario Net costs & lost revenues
370 million for dealing with the SWC and its brine.
1,300 million to decrease flow in the NWC.
100 million to transfer effluents from the Kishon Water Works.
730 million in lost revenues for the farmers in the LJR basin.
970 million in lost revenues for the farmers in the UJR basin.
Possibility to pump 40 MCM/Yr from the river for saline irrigation at Emeq Hamaayanot – revenues of 600 million NIS
Downstream Bezeq Stream – water can be used for saline irrigation up until Adam Bridge
כמה יעלה לנו התענוג? מעבר לעלויות שנכללות כבר בחלופת האפס
בשבילכם, 3.4 מיליארד ₪ ותאמינו לי, לי זה עלה יותר
זה מתחלק כדלקמן:
השניים הבאים זו לא בדיוק הוצאה, אלא הפסד תוצרת חקלאית במשך 30 שנה. מן הסתם זה ידרוש פיצוי לחקלאים במשך כמה שנים ומציאת אפשרויות אחרות להשתכרות כגון תיירות. אבל בשביל זה יש כלכלנים ואני בסך הכל הידרולוג.
יש אפשרות לשאוב 40 מלמ"ק בשנה מהמים האלה באזור עמק המעיינות, תחת התניות מסוימות, לצורך השקיה מלוחה (לא בריכות דגים). כאן מדובר על רווחים של בערך 600 מיליון עד כלומר, העלות יכולה להצטמצם ל-2.8 וזה ממש מחיר מבצע.
באזור בקעת הירדן, שהעבודה הזאת לא עסקה בו, כנראה שניתן יהיה להשתמש במי הנהר לחקלאות מלוחה עד בערך גשר אדם. דרומית לשםהמים יומלחו יותר מדי בגלל מי תהום מלוחים.

21. Reintroduction Scenario Effectiveness of measures
עד עכשיו הראיתי לכם הבזקים של נתונים מפה ונתונים משם, אבל זה לא מוכיח שהגענו לאן שרצינו.
בשביל למדוד את האפקטיביות של שילוב האמצעים להשבת מים, צריך מדדים סטטיסטיים אובייקטיביים.
לשם כך השתמשתי ב-10 מדדים שונים של זרימה ומליחות וחישבתי להם ציונים ביחס לזרימות הסביבתיות שהוגדרו.
המדדים כולם מוסברים בדו"ח ולא ניכנס אליהם.
מה שחשוב זו השורה התחתונה, שהיא סיכום כל הציונים ביחס למקסימום הדרישות שהיינו רוצים.
אז CA זה מצב קיים וביחס לזרימות שהיינו רוצים לראות בנחל, הציון כיום הוא 13.
העמודות האחרות נותנות לנו את הציון לחלופה אפס ולחלופת ההשבה, עבור תקופות B ו-C.
אז אפשר להסיק מזה שלושה דברים:
בעתיד המצב באמת ישתפר, אנחנו רואים שחלופה אפס הציונים יותר גבוהים
בתקופה B בחלופת ההשבה הציון עדיין נמוך, אבל גם אם התכנית השאפתנית שהצגתי כאן תיושם, ייקח שנה עד שהנהר יראה שיפור משמעותי.
אבל הנקודה החשובה היא, שבטווח של עשור פלוס, ניתן להביא את הנחל למצב שהייתי קורא לו משביע רצון, גם אם לא מושלם.

22. Conclusions
The condition of the Jordan River today is grim with only 3% of the historical flow.
The situation will somewhat improve over the next decades but not enough.
Salinity-wise the Jordan River will be split at Harod stream.
Releasing 125 MCM/Yr from the Sea of Galilee will be sustainable within years
Partial restoration of the Jordan River can be achieved at an expense/lost revenues of 3.4 billion NIS over the next 30 years
אז מה היה לנו כאן, או מהן המסקנות העיקריות?

23. Thank you for listening
Gilad Safier
M.Sc in Hydroinformatics