1. לקראת שינוי בדפוסי צריכה בישראל ד"ר ג'רמי בנשטיין עם צוות מרכז השל
לקראת שינוי בדפוסי צריכה בישראל
ד"ר ג'רמי בנשטיין עם צוות מרכז השל

2. מה הולך לקרות ברבע שעה הקרובה:
הגדרת מונחים
כשלי הסיפור הרגיל והצורך בסיפור חדש
קווים לדמותו של סיפור חדש
הסיפור החדש: 3 סוגים של פתרונות
מה נרוויח מזה?
כמה צעדים בדרך להגיע לשם

3. הגדרת מונחים:
צריכה – פעילות משותפת לכל יצור חי. צורכים חמצן, מים, מזון. אמצעי לקיום - מבוסס על צורך, מילוי צרכים פיזיים
צרכנות – הפיכת כל יחס וכל ערך לנצרך, לרכישה, למסחור. לא אמצעי אלא תכלית בפני עצמה אידיאולוגיה, תרבות - consumerism

4. ב-1950, כתב אנליסט השיווק ויקטור לבו:
"חברתנו, שהנה יצרנית בקנה מידה עצום דורשת מאיתנו להפוך את הצריכה לדרך חיים. שנהפוך את הקנייה והשימוש במוצרים לריטואלים, שנחפש את הסיפוק הרוחני, העצמי, בצריכה... אנו חייבים לצרוך מוצרים, לשרוף אותם, לכלות אותם, להשליך ולהחליף אותם באחרים בקצב הולך וגדל".

5. צריכת משאבים

6. יצירת פסולת

7. "למה כל כך הרבה?" "תקנו רק מה שאתה צריך"
אבל הסיסמאות:
"למה כל כך הרבה?"
"תקנו רק מה שאתה צריך"
מבטאות את כשלי 'הסיפור הרגיל' - של הפחתת צריכה, צמצום במשאבים ופסולת – הסיפור "הסביבתי" הרגיל.
ולמה??

8. הבעיות במסר הסביבתי של הפחתת צריכה:
לא עובר מסך – לא רוצים מסר של הקרבה וסגפנות
לא עושה את העבודה – מתייחס לסממן לא לשורש
נתון למניפולציות – אנטי-צרכנות כטרנד צרכני
בסופו של דבר: שאלה אסטרטגית וטקטית - לשדר פחד ומניעת אסון – או קידמה והזדמנות?

9. קווים לדמותו של סיפור חדש:
הדגש לא על הצד הכמותי, אלא האיכותי: לא צמצום רמת הצריכה, אלא שינוי דפוסי צריכה;
לכן, לא יירוק / ייעול: לא לעשות יותר נכון, אלא לעשות את הדבר הנכון;
לטפח את האזרח: לשלב את "האני" שדואג לרווחת הכלל, במעשה הצרכני, שבמהותו הוא דאגה לצרכים אישיים.

11. חיי קהילה כתחליף לצרכנות, יצירת non-commodified spaces;
לקדם דגם של אורח חיים אורבני: תוסס ויעיל, מבוסס חוויות ולא רכישה
הסיפור הוא של שיפור חברתי, חיזוק קהילות ויצירת הון אנושי/חברתי ועל הדרך פותרים את העניין הסביבתי-כמותי
חיבור סיפורים: - קהילה, פיתוח מקומי, הון חברתי, סביבה - לכדי 'פרדיגמה רביעית' (אחרי 'הגנת טבע,' 'איכות סביבה' ו'קיימות'....)

12. 3 סוגים של פתרונות
1. מעבר מרכישה לשירותים – servicizing: להמיר רכישת וצבירת רכוש בקניית או החכרת השירות הנדרש.
דוגמאות:
אפניים (תל-אופן)
רכבים ((Car2go
שטיחים (חברת Interface)
הדפסה/צילום
חומרי הדברה
ועוד

13. 2. מעבר מרכישה פרטית לצריכה קולטיבית- collaborative consumption (לא groupon!)
"לא צריכים את המקדחה, צריכים את החור"
קו-אופים – מסגרות מקומיות
דוגמאות מעולם הרעב שיתוף מתוך אילוץ;
ומעולם השבע – שיתוף כלוקסוס (חדרי כביסה בבתידירות יוקרתיים)
וגם airbnb וכו'- ניצול רשתות חברתיות וניו מדיה

14. 3. מצריכה קולקטיבית ליצירה קולקטיבית (אזהרה: למתקדמים בלבד!)
prosumerism לצאת מכתונת המשוגעים של 'אני' הצרכן (די הוק)
דגש על עשייה עצמית וקבוצתית, פיתוח מלאכות, כישורים;
גינון קהילתי ומטבחים קהילתיים
פיתוח ברטר ומטבע מקומי (שגם משרת 1 ו-2) – טרנד עולה בעולם כולו וגם בישראל

15. ומה זה נותן לנו?
יצירת sharing and gift economy – קידום הרעיון של "בעלות זמנית" -אופקית (18-30; פנסיה) ואנכית (בין-דורי, בין-משפחות)
חידוש הדמיון – מה נוכל לקבל כשרות או כשרינג – בבניין, בשכונה, ביישוב, ברשת!
בניית קהילה ואימון (trust) - ובכך לצמצם ריסק, סיכון, וחשיפה (liability).
Decoupling - ניתוק צמיחה וחוסן כלכלי מייצור חומרי, וניצול משאבים – מדדים אחרים לצמיחה

16. כך שברירת המחדל של הציבור הרחב תהיה הברירה המקיימת!
מה צריך לקרות?
Deincentivize the bads - להסיר את התמריצים שמעודדים "רע" – מגמות לא מקיימות (ליסינג...)
Remove barriers to the good - להסיר חסמים לעשיית הטוב והמקיים
Disincentivize the bads - תימרוץ שלילי של מגמות לא מקיימות, ו-
Incentivize the good - לתמרץ את המגמות המקיימות
כך שברירת המחדל של הציבור הרחב תהיה הברירה המקיימת!