1. מסחור ידע אקדמי באמצעות פטנטים
       
ניבה אלקין-קורן
המרכז למשפט וטכנולוגיה
הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה

2. תקציר מטרת המחקר: לבחון את מסחור הידע האקדמי באמצעות פטנטים
מהם הסיכונים והסיכויים?
מהן ההשלכות על מדיניות הממשלה והאוניברסיטאות?
מהי העברת ידע וכיצד מתבצעת?
מסחור מחקר אקדמי באמצעות פטנטים:
רקע משפטי
סיכויים וסיכונים
האם ניתן להציע מנגנון שיעודד שת"פ אקדמיה-תעשיה תוך הבטחת גישה למידע?

3. מנגנוני העברת ידע הכשרה/הוראה פרסומים אקדמיים יעוץ פארקים תעשייתיים
חברות יישום של האוניברסיטאות
אקדמי
מסחרי

4. מעצבי מדיניות המדינה (המחוקק, הממשלה) תעשייה(?)
העברת ידע כמכשיר לצמיחה כלכלית
צמצום חלקו של המימון הציבורי במחקר ומתן תמריצים להשקעה פרטית
תעשייה(?)
גישה למחקר מדעי
צמצום עלויות
יוקרה
האקדמיה למדעים/אוניברסיטאות
מוסדות אקדמיים: חוקר, מחלקה, הנהלת האוניברסיטה, חברות היישום
הגדלת המשאבים למחקר
עצמאות תקציבית ומימון התקציב השוטף
תגמול חוקרים ומניעת בריחת מוחות
גישה למחקר מסוג אחר

5. המחוקק: יוזמות חקיקה Patent and Trademark Law Amendments of 1980
המודל: Bayh-Dole Act 1980
Patent and Trademark Law Amendments of 1980
הצעת חוק נוהל פיתוח המצאות ופטנטים, התש"ס-1999 (ח"כ: נודלמן, כהן, ליברמן, שטרן) כנסת 14, 15
הצעת חוק לעידוד העברת ידע וטכנולוגיה לתועלת הציבור, התשס"ה – 2004 ( מולי פולישוק ואח')
חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי, התשס"ג-2002

6. חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי, התשס"ג-2002
גוף מייעץ שנועד ליצור תיאום בתחום המחקר והפיתוח האזרחי (מונתה
תיאום בין המגזרים השונים בהם מתבצע מחקר:
המחקר האקדמי - שאינו מכוון למטרות ספציפיות
המחקר התעשייתי המכוון למקסם תועלת כלכלית
המחקר הממשלתי שנועד לממש את מדיניות הממשלה "לסייע לה בקביעת מדיניות וסדרי עדיפויות ובייעול ושיפור של ביצוע תפקידיה."
גיבוש מדיניות כוללת
קביעת סדרי העדיפויות הלאומיים
קריטריונים לתקצוב
הגברת היעילות ומניעת החפיפה
אי התערבות בחופש האקדמי של המוסדות להשכלה גבוהה

7. הממשלה משרד האוצר: פעילות הסדרה משרדי הממשלה: הזמנת מחקרים מימון מחקר
החלטה 4150 מיום : מדיניות בנוגע לתוצרי ידע וקניין רוחני שנוצרים בבתי חולים ממשלתיים ובתאגידי בריאות (חל על חברי סגל באוניברסיטאות מחקר).
משרד התעשייה והמסחר: תמריצים
תוכניות מגנ"ט ומגנ"טון: סיוע לפיתוח טכנולוגיות גנריות תוך שת"פ התעשייה וקבוצות מחקר מהאוניברסיטאות.
תוכנית "נופר" מימון פרויקטים של השבחת ידע בתחום הביוטכנולוגיה באוניברסיטאות המותנה במימון של 10% בידי גורם תעשייתי
משרדי הממשלה: הזמנת מחקרים מימון מחקר
מינוי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מונתה 8/2004)

8. האקדמיה למדעים
2003: "ניתוח וגיבוש מדיניות להעברת טכנולוגיות מהאוניברסיטאות לתעשייה", שפר ופרנקל (מכון נאמן 2003)
2005: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, "קשרי אוניברסיטה תעשייה" (דו"ח גוטפרוינד) המלצות:
מסחור מחקר אקדמי – משימה אוניברסיטאית
יש לפתח כללים להעברת ידע שיבטיחו גמישות, נגישות, ותגמול אך גם יגדירו מגבלות וריסונים
אין צורך בהתערבות המחוקק, אך במידה ותעשה יהיו עקרונותיה:
בעלות בתוצרי מחקר אקדמי של האוניברסיטה ולא של המדינה
מוסד המחקר חייב לעשות כמיטב יכולתו להעביר ידע בעל פוטנציאל יישומי-טכנולוגי לתעשייה ולממש את הפוטנציאל המסחרי שלו
ניהול IPR בידי כל אוניברסיטה בנפרד
דרך המסחור העיקרית באמצעות פטנטים והרשאות

9. האוניברסיטאות חברות היישום
חברות בת בבעלות האוניברסיטה שמטרתן לאפשר מסחור תוצאות של מחקר אקדמי
הוקמו בשלב מוקדם ביוזמת האוניברסיטאות
תקנון האוניברסיטה מגדיר את זכויות החוקר/אוניברסיטה/חברה
מודלים עסקיים
רישום פטנטים ומכירת הרשאות
הקמת חברות הזנק ומכירתן
מכירת זכויות: זכות סירוב ראשונה, זכויות "הצצה"
ביצוע מחקר משותף אקדמיה-תעשייה
השתתפות אנשי תעשייה בהוראה ובהנחיה
הזמנת מחקרים באקדמיה

10. מסחור באמצעות פטנטים: רקע משפטי
מה כשיר לרישום פטנט? (סעיף 2 לחוק הפטנטים)
אמצאה בין שהיא מוצר או תהליך בכל תחום טכנולוגי
ניתנת לשימוש תעשייתי – לא רעיון אבסטרקטי בלבד
חדשנות (Novelty) - לא התפרסמה בפומבי
התקדמות המצאתית (Non-obviousness)
דיות התיאור – תאור ההמצאה ודרכי ביצועה לפיו יוכל בעל מקצוע לבצעה

11. מסחור באמצעות פטנטים: בעלות
פטנטים: אמצאות בשירות (ס' 132 חוק הפטנטים)
אמצאת עובד עקב שירותו ובתקופת שירותו (זולת אם המעביד ויתר או לא הגיב בתוך 6 חודשים מיום ההודעה)
בשירות המדינה ס' 137: בתקופת שירותו או תוך שנה המציא אמצאה בתחום תפקידו או בתחום פעילות היחידה בה עבד
חובת דיווח בכתב למעביד
פיצוי העובד: על פי הסכם או ע"י הועדה לענייני פיצויים ותגמולים (ע"פ ס' 109 לחוק)
זכויות יוצרים: work made for hire
בעלות מעביד, בעלות מזמין והחריג האקדמי.
הסדרים חוזיים גוברים
יחסי חוקר אוניברסיטה – מוסדרים בתקנון
יחסי אוניברסיטה גורם מממן – מוסדרים בחוזה ההתקשרות

12. מסחור באמצעות פטנטים בתוצאות מחקר אקדמי: בוחן מציאות
העברת טכנולוגיה
מאז שנות השמונים חל גידול במספר הפטנטים שבבעלות אוניברסיטאות
(National Science Board 2002; AUTUM US Licensing Survey 2004)
פוריות במחקר ובמסחור מחקר? או תולדה של רישום פטנטים על מחקר בסיסי?
מימון המחקר
הכנסות משמעותיות לאוניברסיטאות מרישוי ומכירת פטנטים
מצד שני, ההכנסות מהוות % זניח מכלל ההוצאה למחקר
האם לצד הגידול בהכנסות ישנו גם גידול בהוצאות:
תשלום תמלוגים?
עלויות עסקה (זיהוי בעלים, ניהול מו"מ, וכו')
צמצום חריג המחקר?

13. מסחור באמצעות פטנטים בתוצאות מחקר אקדמי: חששות
שינויים בתרבות הארגונית
"דגש על מנגנונים אשר יגדילו את ההכנסה הכספית לאוניברסיטה (רישום פטנטים ותמלוגים) יפגעו ללא ספק במנגנונים של העברת ידע באמצעות פרסומים וכנסים, אשר התעשייה מעניקה להם חשיבות מרובה. גישה כזו יתכן ותגדיל את ההכנסה לאוניברסיטה אך לא מן הנמנע שהיא תגרום להקטנת התועלת לחברה ותפגע בהחזר החברתי" (שפר ופרנקל 2003)

14. מסחור באמצעות פטנטים בתוצאות מחקר אקדמי: חששות
חשש I: מסחור מחקר אקדמי עלול ליצור עיוותים בסדר היום המחקרי
הטיית המחקר לכיוונים מסחריים מאיימת על המודל המבוסס על מחקר טהור ובלתי מכוון, פרי יוזמה של סקרנות מדעית
למשל:
אימוץ סדר עדיפויות מסחרי S. Krimsky, 2003
חוקרים באקדמיה שרשמו פטנט נוטים לפרסם עם חוקרים מהתעשייה, בכתבי עת בעלי שיעור גבוה של כותבים מהתעשייה Azoulay et al. 2006

15. מסחור באמצעות פטנטים בתוצאות מחקר אקדמי: חששות
חשש II: הגבלת הגישה לתוצאות מחקר
נורמות של סודיות (במקום שקיפות)
תביעת בלעדיות במקום שיתוף
כשירות לרישום פטנט מחייבת חדשנות ועלולה לעכב פרסום אקדמי
הנתונים אינם חד משמעיים. למשל:
מצד אחד שינויים בתרבות הארגונית Campbell et. Al. 2002; Blumenthal et al., 1996; Owen-Smith, Jason (2005)
מצד שני, ממשיכים לבצע מחקר אקדמי: אין ירידה בפרודוקטיביות (מספר/קצב פרסומים) כתוצאה מרישום פטנטים Markiewicz & DiMinin 2005; Agrawal & Henderson 2002; Azoulay et al. 2006

16. מסחור באמצעות פטנטים בתוצאות מחקר אקדמי: סיכונים
חשש III: מעצורים על ביצוע מחקר אקדמי ועל A2K
פרסום אקדמי שונה מפטנט
שניהם מציינים הישג ומעבירים מידע, אבל
פרסום אקדמי מקנה מוניטין - המידע חופשי לשימוש הכלל
פטנט חושף מידע - אך הרווח מופק משליטה בלעדית בשימוש
גישה לשיטות מחקר
עלויות רישוי: ידע אינו רק תוצר הוא גם אמצעי ייצור
שימוש אסטרטגי: אי רישוי מתחרים
ייקור עלויות עסקה (רישום, בדיקה, רישוי)
התוצאה: תת שימוש בהמצאות המוגנות בפטנט שימוש בלתי יעיל המחייב מעקפים (Eisneberg & Heller 2002) Anticommons
National Academy of Science: Genomic & Proteomic Research, 2006
בחינה איכותית: ירידה משמעותית (17%) בציטוט מאמר-פטנט לאחר מתן הפטנט. Murray & Stern 2005

17. לכן, יוזמות בארה"ב
National Academy of Science: Genomic & Proteomic Research, 2006
מצביע על הסכנה שביצירת "סבך פטנטים" עם הטמעת משטר IPR
המלצות:
במחקר במימון פדראלי פיקוח על העמדת הנתונים לרשות הציבור
אוניברסיטאות צריכות לשמור על זכותן להפיץ IPR למכוני מחקר לצרכי מחקר שלא למטרות רווח
סטנדרטיזציה של הסכמי הרשאה
NIH
הנחיות להסכמי הרשאה
Principles and Guidelines 1999
Best Practices for the Licensing of Genomic Inventions 2004
דרישה לפרסום תוצאות מחקר והעמדתם לרשות הציבור בתוך 12 חודש (01/2006 ציות נמוך)
NIH Policy on Enhancing Public Access to Archived Publications Resulting from NIH-Funded Research 2005
Open Science

18. ובינתיים בישראל.... ההנחה של דו"ח גוטרפרוינד
מסחור קניין רוחני באמצעות פטנטים הוא הדרך היעילה ביותר - לניצולו והבאתו לשימוש הציבור.
בהמלצה זו חסרות ההבחנות הבאות:
אין זהות בין העברת ידע למסחור ידע
אין זהות בין מסחור ידע לפטנטים
ניתן להשתמש ב IPR לצורך מתן גישה לידע

19. האם ניתן למזער את החסרונות של מסחור ידע אקדמי?
לא די בהצהרות ובפעולות הסברה
האוניברסיטאות צריכות לפעול להגנת המחקר האקדמי ביישום מדיניות IPR
שימוש מרוסן ב IPR על מנת להבטיח גישה לתוצרי מחקר
רישיונות
Software: GPL
Creative Content: Creative Commons (CC)
Science Reichmann & Uhlir 2003
Open science / Open Source
שיתוף פעולה בין-מוסדי
הרשאות לגופי מחקר (לפחות בישראל)
למרות השונות בין המוסדות – חשיבות לפישוט ויעול העברת ידע שלא למטרות רווח
איגום משאבים
בעיות
צורך אמיתי בגיוס משאבים
תחרות על מקורות מימון בעולם