Download presentation
Presentation is loading. Please wait.
1
זוחלים
2
מגישות: נעמי מועלם ת.ז. : 7 - 04019295 זהבה חבר ת.ז. : 4 - 053366514
נעמי מועלם ת.ז. : זהבה חבר ת.ז. : צפייה מהנה
3
תרשים זרימה לבעלי חוליות
תרשים זרימה לבעלי חוליות
4
זוחלים (Reptalia). קבוצה של מיתרניים הכוללת:
צבים- CHELONIA מחודקי ראש – RHYNCHOCEPHALIA תנינאים- CROCODYLIA קשקשאים – SQUAMATA הכוללת שלוש תת סדרות: קשה לאפיין את כל המחלקה באמצעות סימני היכר אחידים מאחר שהזוחלים עברו שינויים הדרגתיים תוך כדי ההתפתחות מהדו חיים. אצל העופות נותרו עדיין תכונות רבות של זוחלים. אך קל להבחין מאחר שלראשנים אין נוצות או שערות . טבעונים לטאות נחשים
5
סימני המחלקה: גופם מכוסה קשקשים או מגינים קרניים. עור חסר בלוטות.
חום גופם משתנה בהתאם לטמפ' של הסביבה. נושמים אויר בריאות מתחילת חייהם.
7
תפוצה הזוחלים מצויים בסביבות שונות : ביבשה, במים מתוקים ובמי הים.רוב מיני הזוחלים שוכנים ביבשה, על עצים וצוקי סלעים. הזוחלים מרובים בחלקי העולם החמים – ארצות טרופיות. אוכלוסיית הזוחלים בארץ מגוונת מאוד, הואיל וארצנו היא כעין מקום מפגש לאוכלוסיית הזוחלים של חבלי העולם השונים
9
דגם הצבעים לדוגמא: הצפע
לרוב מיני הזוחלים צבעים שונים להם בקטעים או במקומות שנים של הגוף. הצבעים ערוכים לרוב לפי סדר ברור וקבוע- לפי דגם לדוגמא: הצפע מצטיין בדגם צבעים ברור מאוד המקל על זהויו המידי. פס עקלתון כהה הנמשך לאורך גבו . דגם הצבעים של מין מסוים הנו לרוב קבוע ויציב יותר מן הצבעים המרכיבים את הדגם
10
צבעים לעיתים קרובות מצויים הבדלים ניכרים בין צבעי הבוגרים והצעירים המשתייכים לאותו מין. צבעים – הבדלי אוכלוסיות- בין הפרטים הבוגרים של אותו מין קיימים לעיתים הבדלי צבע ניכרים מאוד לעין ללא קשר עם דו פרצופיות- מינית. צבעים שינויים פיזיולוגים – הלטאיים מסוגלים לשנות את צבע העור במהירות כתגובה לשינוי טמפ' / עוצמת האור.
11
שלד של נחש השלד השלד של הזוחלים מותאם לתנועה ביבשה, ולחיים יותר מן השלד של הדו חיים ,הגולגולת צרה ומגורמת יותר . היא גבוהה יותר , ובה פתחים מעטים.
12
הגולגולת הראשונית של הזוחל התפתחה ועברה שינויים רבים:
הפחתה , איחוי, שינוי או ריבוי במרכיבים הגרמיים הבודדים. שינויים בממדים היחסיים של הגולגולת. שינויים בפתחי הגולגולת – מיון קבוצות ע"פ זה . שינויים באזור הלחיים, התאמה לשרירי הפנים . שינויים בהתגרמות קופסת המוח.
13
השדרה חוליה טיפוסית של זוחל בנויה מחלק מרכזי דמוי דיסקית, התומך בקשת עצבים מוצקה בצידו העליון. כל חוליה נושאת זוג מפרקים בקדמתה ובחלקה האחורי של קשת העצבים אלה יוצרים חיבור ממופרק. בשדרה ארבעה אזורים: צוואר , גב, עצה וזנב
14
לזוחלים יש מערכת שרירים המתקשרת לשדרה באופן המאפשר את:
השרירים לזוחלים יש מערכת שרירים המתקשרת לשדרה באופן המאפשר את: נשיאת משקל הגוף על פני האדמה שרירים המשמשים לתפעולה של מערכת הנשימה שרירים המאפשרים את צורות התנועה השונות אצל הזוחלים
15
מערכת העיכול הזוחלים נחלקים ל: צמחונים טורפים צורת האכילה :
קריעת נתחים מן המזון אכילה בשלמות.
16
בלוטות הרוק: בלוטות אלו עוזרות בהרטבת המזון והחלקתו לשם הקלת הבליעה ותהליך העיכול , והן מפותחות אצל הזוחלים ניתן להבחין בין : בלוטות החך בלוטות לשוניות ותת לשוניות ובלוטות שפה .
17
מערכת הנשימה הזוחלים , כחולייתנים יבשתיים אחרים , נזקקים לצורכי נשימה כמעט באורח בלעדי לריאותיהם. מספר מיני צבים נעזרים לנשימתם גם בחילוף גזים המתבצע בלוע, בביב ובעור, וכך מתאפשרת שהייתם הממושכת מתחת לפני המים. הראיות עשויות כשני שקים ספוגיים בחלקן הקדמי , וכשלפוחיות מתנפחות בחלקן הפנימי יותר. קנה הנשימה ארוך ועשוי טבעות סחוסיות , בניהן מצויה רקמת חיבור .
18
מערכת הקול זוחלים רבים למדי בני קבוצות שונות – מסוגלים להשמיע קולות תוך כדי נשיפת אויר בלחץ . האוויר יוצא מריאותיהם ועובר דרך קיפולי עור המצויים בגרונם . עם זאת משמעים מיני זוחלים רבים קולות נשיפה על ידי פליטת אויר מן הריאות , תוך הצרת מעברי האוויר בגרונם. יש זוחלים בעיקר נחשים , המשמעים קולות שיפה על ידי חיכוך קשקשים מחוספסים .
19
מערכת הדם התלות בנשימת ריאות הביאה לפיתוח מערכת הובלה משוכללת של דם מן הריאות ואליהן . הלב עשוי שתי עליות וחדר . דם מחומצן חוזר מן הריאות דרך וריד הריאה אל העלייה השמאלית , ודם הנאסף מן הגוף מגיע לעלייה הימנית , כאשר ההפרדה בין העליות מושלמת . החדר מחולק ל-2 על ידי מחיצה שהתפתחה במידה שונה אצל הקבוצות השונות.
20
מערכת ההפרשה הצורך בשמירה על מאזן מים חיובי בסביבה יבשה חייב התפתחות של זוג כליות המצויות בחלל הבטן סמוך לאגן. חומרים חנקניים , פסולת החלבונים שעוכלו , מופרשים באמצעות הכליה . צינור השתן מחבר את הכליות עם הביב , בביב נעשת ספיגה חוזרת של המים מן השתן. חומצת השתן מסייעת להישרדותן של ביצי הזוחלים , מאחר שהיא מרוכזת מאוד ואין צורך במים להפרשתה .
21
מערכת המין הביצים בעלות הקליפה חסינות בפני סכנת התייבשות.
התפתחות איבר ההזדווגות של הזכרים אפשרה לזוחלים הפריה פנימית. בלוטות המין הן זוגיות ומונחות בחלל הבטן . לרוב מיני הזוחלים יש עונת רבייה מוגדרת שבה האשכים מפותחים במיוחד . בשאר עונות השנה האשכים קטנים, והם חוזרים ומתפתחים מחדש לקראת עונת הרבייה הבאה.
22
המערכת ההורמונלית בלוטת התריס- מתחת לקנה הנשימה ( דומה ליונקים)
אצל הזוחלים קיימות בלוטות הורמונים אחדות בלוטת התריס- מתחת לקנה הנשימה ( דומה ליונקים) מערכת זו מפרישה הורמון אשר חשוב לתקופת הנשל ולימים אחר – כך, משפיע על תצרוכת החמצן , ומטאבוליזם. בלוטות מצד- התריס – ההורמון המופרש מהן משפיע על ויסות רמת הסידן והזרחן בדם. בלוטת יותרת הכליה- פעילה על ויסות משק המים.
23
החושים חושיהם של הזוחלים התפתחו במיוחד לקליטת אותות הנישאים באוויר המאפשרים בחינה של תנאי הסביבה כגון: הבחנה באויבים וזיהוי של פרטי מזון. חומט מנומר:ראש, עין , אוזן
24
העין הראיה היא חוש המפותח היטב אצל הזוחלים
העין הראיה היא חוש המפותח היטב אצל הזוחלים. אצל רוב הזוחלים חוץ מהנחשים , מתבצע המיקוד לטווח קצר. לרוב הזוחלים יש עפעפיים נעים. העפעף התחתון הוא הגדול יותר והוא הממצמץ . בזווית העין הפנימית מצוי גם עפעף שלישי שבתנועתו המהירה הוא מנקה את קרנית העין. השממיות לדוגמא מנקות את גלגל העין על ידי ליקוק בלשונן.
25
העין הקודקודית אצל מחודקי הראש ואצל לטאות שונות קיימת עין שלישית קטנה בקודקוד הראש , המכילה עדשה , רשתית ועצב המקשר אותה למוח . לעין הקודקודית יש כנראה תפקיד בבדיקת עצמת האור , ובהבחנה בין חושך לאור . היא משפיעה בין היתר על ויסות חום הגוף ועל מידת פעולתו
26
האוזן האוזן משמשת כאיבר שווי משקל כמו אצל שאר החולייתנים והן כאיבר שמע. איבר שווי המשקל בנוי משלושה צינורות קשתיים היוצאים ומתחברים לקופסית הנחלקת לשני חלקים: הנאדיד והשקיק עור התוף הנראה היטב בא במגע עם גלי הקול . מאחוריו מצויה האוזן התיכונה המכילה את עצמות השמע
27
חושים כימיים הנחיר החיצוני של הזוחלים נפתח אל שק קדמי המוביל לחדר הרחה , שחלקו העליון מרופד בתאי חוש . בדפנותיו מצויים קפלים המרחיבים את משטח ההרחה . איבר הרחה נוסף הוא איבר יעקבסון הזוגי . שני כיסים , שמוצאם במעברי האף , נפתחים מן החך לחלל הפה לפני הנחיר הפנימי. הם משמשים לטעימת חומרים המצויים בחלל הפה.
28
רבייה ומחזור חיים
29
רבייה ומחזור חיים אנו יודעים שהזרע מסוגל להתקיים ולנוע רק בסביבה נוזלית , הדרך היעילה להבטחת ההפריה היא החדרת הנוזל הנושא את הזרע ישירות אל מערכת המין של הנקבה , מכאן התפתחה ההזדווגות חרדון סיני: הזדווגות
30
התנאים לרבייה בתנאי אקלים ממוזגים מושפעת עונת הרבייה של הזוחלים במיוחד מאורך היום מתנאי טמפרטורה נוחים . כשמספר שעות האור גדל הסיכוי לרבייה גדול יותר מערכת המין הזכרית מתפתחת בחורף ( האשכים מתפתחים)
31
מנגנוני קיום הזוחלים חייבים לשמור על רמת יציבות מסוימת
בתנאים השוררים בתוך גופם. קיימת טמפ' שבה פעילותם תהיה היעילה ביותר ותאפשר את פעילותם של אנזימים שונים . ריכוזם של התאים הבין תאיים צריך להישמר בשווי משקל עם הנוזלים שבתוך התאים עצמם. כל זה כמובן תוך כדי התמודדות עם תנאי הסביבה שהזוחלים מצויים בה.
32
צבים
33
הם מחוברים זה לזה ע"י חיבור גרמי או סחוסי.
השריון המיוחד במבנה גופם החיצוני של הצבים הוא השריון הגרמי העוטה על גוום. שריון הגב קמור ושריון הבטן שטוח . הם מחוברים זה לזה ע"י חיבור גרמי או סחוסי. ברוב מיני הצבים חופים את השריון הגרמי לוחות קרניים גדולים שצורתם מחומשת. שריון הצב הרך , המצוי בנהרות ארצנו , מכוסה עור עבה אחיד, חסר לוחות קרניים.
34
לצבים ארבע גפים , בעלי חמש אצבעות המצוידות בטפרים.
הגפיים לצבים ארבע גפים , בעלי חמש אצבעות המצוידות בטפרים. הגפיים הקדמיים של צבי הים ארוכים מן האחוריים . צורתם כצורת סנפירים שטוחים ורחבים המשמשים לחתירה במי הים. לרגלי צבי היבשה צורת עמודים גליליים, ואצבעותיהן מאוחות בניהן בקרומי שחיה.
35
אברי החושים עיני הצבים מפותחות היטב ומוגנות על ידי שני עפעפיים, עליון ותחתון, וכן בקרום מצמוץ דק. הם מסוגלים להבחין במזון המוגש להם, באויב המתקרב או בבני מינם ממרחק ניכר למדי. לדעת החוקרים אין הצבים מסוגלים לקלוט צלילים באוזנם, אולם הם רגישים מאוד לזעזועים שונים תנודות בקרקע וזעזועים במים, המגיעים אל אוזנם באמצעות עצמות השלד.
36
הנחירים קטנים ומובלים לחללי אף מרווחים , המובדלים מחלל הפה על ידי מחיצת חיך גרמית קשה. חוש הריח מפותח ביותר בצבי היבשה ובצבי מים מתוקים . צב היבשה נושם על ידי עור הצוואר שעולה ויורד בדרך זו נשאבת מפעם לפעם כמות קטנה של אויר מן החוץ אל חלל האף.
37
תזונה לסתות הצבים חסרות שינים ומכוסות מעטה קרני , הן דומות קצת למקור העוף , ואילו לסתות הצבים משמשות לתפיסת מזון , קריעתו וגזירתו. צבים שוכני מים ניזונים בדרך כלל מבעלי חיים : דגים, דו- חיים , תולעים וכו' . . צבי היבשה הנם בדר"כ צמחוניים – וניזונים מחומרי רקב וזבל . בשבי הם אוכלים , כמויות קטנות של מזון מן החי.
38
אויבים והתגוננות הצבים בעלי השריון הגרמי הקשה העוטה את גופם אינם מוגנים מפני עופות דורסים משום שהנוהג הוא לשאת את הצב בציפורניים מעלה ולהפילו אל צוק הסלע , על מנת לרוצץ את שריונו ואחר כך לטרוף את בשרו. עופות דורסים אחרים מנקרים את בשר הצב במקורם החד מבעד לפתחים שבשריון. הצב הרך שאינו יכול להתגונן ע"י השריון מתגונן בנשיכות ובציפורניו.
39
המשך אויבים והתגוננות לרוב צבי הים בארצנו נשקפת סכנה גדולה מצד התנים. הם חופרים ומוציאים את הביצים המוטלות בגומות שעל שפת הים , ואוכלים אותן. בארצות אחרות אויבים הוא האדם. כי הבשר של הצב משמש להכנת מרק במסעדות גורמה
40
רבייה עונת הרביה מתרחשת באביב ובקיץ, הזדר רודף אחרי הנקבה הנקרית לו והגדולה במידה ניכרת , וחובט ומקיש בשריונה על שריונה תכופות . בעת ההזדווגות עולה הזכר על גב הנקבה . הזכר משרבב את זנבו אל מול הקלואלה של הנקבה ומחדיר לבסוף לתוכה את איבר הזדווגות . הנקבות מטילות את הביצים ביבשה אל תוך הגומות שהן חופרות בקרקע.
41
הטלה... סוג הצב מספר הביצים בהטלה צב היבשה שלוש עד חמש צב הבצה
שש עד עשר צב הרך כמה עשרות עד חמישים צבי הים משמונים ומעלה עד מאה עשרים ואולי יותר
42
התפתחות העובר בביצה ההתפתחות נמשכת חודשים . השריון של הצבים הצעירים לאחר הבקיעה עדין רך , ומתקשה והולך בהמשך גידולם. רק אחוז קטן זוכה להגיע לגיל הבגרות . את גילו של הצב ניתן להעריך שבשנים הראשונות על פי "טבעות גידול" הניכרות פחות או יותר בלוחות הקרניים של השריון
43
הוא גופם המכוסה התעבויות קרניות בצורות ובגדלים שונים.
קשקשיים סדרה רב גונית הכולל את הליטאיים והנחשים. המשותף לכל הקשקשיים הוא גופם המכוסה התעבויות קרניות בצורות ובגדלים שונים.
44
דוגמאות שונות של כיסוי גוף
45
לטאיים כולם שוכני יבשה . מצויים במקומות חיות שונים:
שממיות- שוכנות בסלעים, חומות אבן. חרדונים- חלקם על פני הקרקע וחלקם במקומות חיות מאונכים. לטאות- על פני הקרקע חומטים – מתחת לפני הקרקע.
46
צורת הגוף – צורות הגוף שונות מאוד בקבוצות השונות של הלטאיים . מהם שגופם מאורך ושלילי, דמוי פלך- כמו בחומטים. התגרמויות תת- עוריות- על כיסוי עורם של החומטים והקמטנים משתרעת שכבה של התגרמויות תת עוריות המורכבות מלוחיות עצם זעירות וקשות שאינן מחוברות לשלד הגרמי . והיא המקנה לכיסוי גופם את תכונתו האופיינית : העור הקשה המתוח והמהודק.
47
הגפיים והתנועה רוב הלטאיים בארצנו הם בעלי גפיים מפותחים . בעלי חמש אצבעות . מהם שהגפיים מנוונים ומהם שהגפים חסרים לגמרי. בתחומי סוגים מסוימים של לטאיים קיימים מעברים הדרגתיים, מינים שגפיהם קצרים ומספר אצבעותיהם פוחת והולך עד למינים חסרי גפיים לחלוטין. דוגמא למעבר הדרגתי כזה מיוצג בארצנו על ידי הקמטן חסר הגפיים.
48
ניוון הדרגי של הגפים בסוג CHALCIDES
49
מהירות תנועתם של הלטאיים כל כך גדולה עד שלפעמיים האדם אינו מסוגל להשיגם אפילו בריצה. הם מתעייפים לאחר זמן קצר. לטאה נרדפת מחפשת לה מפלט – בין סבך הצמחים , בחורים באדמה או מתחת לאבני השדה. בלטות "שנונות אצבע " – ראה ציור מצויות בצידי האצבעות בליטות קוצניות מרובות הערוכות כשיני משור . תפקיד בלוטות אלה להרחיב את שטח המגע בין כף הרגל והקרקע, ולמנוע את שקיעת הרגל בחול.
50
בשממית הסלעים ובשממית הבתים, מצויים בתחתית כל אצבע "כריות הדבקה"
בשממית הסלעים ובשממית הבתים, מצויים בתחתית כל אצבע "כריות הדבקה" . בעזרת כריות אלה מסוגלות השממיות לטפס ולעלות על שטחים זקופים החלקים לחלוטין , כגון: זגוגיות החלון. רבים מהלטאיים מסוגלים לדלג בקפיצות גדולות מאבן לאבן .
51
מניפית : רגל ועין
52
זנב הליטאיים המצוי בארצנו ארוך לרוב. הוא משמש כמכשיר עזר בתנועת הלטאה.
הזנב זנב הליטאיים המצוי בארצנו ארוך לרוב. הוא משמש כמכשיר עזר בתנועת הלטאה. כעין הגה המשמש למניעת סטיות הגוף מכיוון תנועתו . בשני מיני הלטאיים הגדולים בארצנו , הכוח וחרדון הצב , משמש הזנב ככלי נשק להתגוננות . (מצליפים / מכים). היאחזות טובה בעצים. בית קיבול לאגירת שומן . תכונה מיוחדת לרבים מן הלטאיים הוא שזנבם נשיר.
53
אברי החושים – העין ברוב הלטאיים מוגנות העיניים על ידי זוג עפעפים בני תנועה. העפעפים מכוסים בקשקשים אטומים כיתר חלקי הגוף . בשממיות ,ובלטאת עין הנחש אין עפעפיים בני תנועה והעין מוגנת על ידי דיסקה קמורה ושקופה, דמויית זכוכית. איבר הקדקד – מצוי באמצע הקודקוד כתם זעיר ועגל יש סבורים שאיבר זה שימש כעין שלישית לזוחלים.
54
איברי החושים - האוזן ברוב מיני הלטאיים ניכר מפתח האוזן היטב מבחוץ , למרות שניתן להבין בקרום התוף. הוא מוגן על ידי קשקשים משוננים, הבולטים משפתו הקדמית. השממיות משמיעות לעיתים קריאות אזהרה הנשמעות כקול ציוץ הנוצר בגרונן.קולות אלה נקלטים על ידי בני מינן בעזרת חוש השמיעה.
55
לשון הלטאיים יכולה לשמש כאיבר לחוש הטעם, הריח והמישוש
לשון הלטאיים יכולה לשמש כאיבר לחוש הטעם, הריח והמישוש. צורתה שונה במשפחות השונות . לדוגמא: המשפחה צורת הלשון זיקית הלשון "תולעית" – גלילית מאורכת וארוכה מאוד. הקצה רירי ודביק, מקוער בצורת גביע. שממיות הלשון בשרנית רירית , רחבה ושטוחה , פגומה במקצת בקצה. מסוגלת להשלף החוצה. משמשת לניקוי העין. כוח הלשון ארוכה ודקה , שסועה בקדמתה לשני פתילים ארוכים המכוסים ציפוי קרני . מתכנסת אל תוך קיפול מעין נרתיק מיוחד שבבסיסה.
56
הלטאיים מסוגלים להשיג את כמות המים הדרושה לקיומם משלושה מקורות שונים
מהנוזלים שבמזונותיהם על ידי ספיגת רטיבות דרך עורם על ידי שתיית מים נגרים.
57
אויבים והתגוננות מספר האויבים הטבעיים של הלטאיים רב לאין ספור.
יונקים – טורפים למיניהם: תנים, שועלים, נמיות, סמורים. עופות דורסים: בזים, עקרבים, חיואים, חסידות. כל מיני הלטאיים משתדלים להימלט מאויביהם על ידי בריחה. הלטאה האיטית מנפחת את גופה ומשמיעה את גופה על מנת להבריח את האויבים
58
החרדון המצוי נמלט בקפיצה או בטיפוס אל מקום גבוה: סלע, חומה
חרדון צב מצוי החרדון המצוי נמלט בקפיצה או בטיפוס אל מקום גבוה: סלע, חומה וגזעי עצים.
59
הזדווגות עונת הזדווגות העיקרית חלב החודשי האביב – ואילו אצל הזיקית בסתיו. בעת הזדווגות מחזיק הזכר את הנקבה בלסתותיו. הזכר נאחז בעורפה או בגווה של הנקבה . ( ניתן לראות צלקות) לאחר דקות אחדות מקרב הזכר את שורש זנבו אל הקלואקה של הנקבה, אחד משני אברי הזדווגות של הזכר חודר אל תוך הקאווקלה. של הנקבה הזרע מוזרם וחודר אל צינור הביצים של הנקבה.
60
חומט פסים , נקבה וצעירים לאחר השרצה
61
יולדי החיים ( משריצים ) מהלטאים שבארצנו ארבעה מינים הם :
יולדי החיים ( משריצים ) מהלטאים שבארצנו ארבעה מינים הם : חומט הפסים חומט העינוני חומט החולות החומט הנחשוני בעוברים ניזונים בגוף אימם על ידי ספיגת מזון דרך הקרומים העוטפים אותם .( בדומה לפעולת השלייה ביונקים)
62
נחשים
63
צורת הגוף גוף נחש מוארך גלילי . אורכו גדול פי 20 מעוביו.
יש נחשים שהראש מובדל מן הגו . המעבר מהגו לזנב מדורג לרוב, פתח הקלואקה מהווה את התחום המפריד בינהם. הנחשים חסרי גפיים . במין אחד מנחשי הארץ, החנק מצויים בצידי פתח הקלואקה שרידים של גפיים אחוריים מעין בליטות .
64
הנשל הנחשים משילים את השיכבה הקרנית העליונה של עורם, בשלמותה כמה פעמים בשנה. מתחת לרובד העור הקרני צומח עור חדש. בין הרובד הישן והחדש מצטבר נוזל הפרשה חלקלק. כשבוע לפני ההשלה הנחש בעצם לא רואה כלום והוא נמצא במקום מסתור.
65
התנועה מבחינים בארבע צורות תנועה עיקריות בנחשים: תנועה נחשונית תנועה זחלית תנועה מפוחית תנועה לולינית
66
אופיינית לרוב הנחשים מהירי התנועה בארצנו.
התנועה הנחשונית אופיינית לרוב הנחשים מהירי התנועה בארצנו. תנועה זו מופקת בעזרת השרירים הארוכים . הערוכים משני עברי עמוד השדרה בגבו של הנחש. גופו הארוך של הנחש מתפתל בפיתולים מעטים וקלים, הקמורים רק מעט. הנחש נלחץ בצידם האחורי של פיתוליו אל בליטות הקרקע, ודוחף עצמו קדימה.
67
התנועה הנחשונית כל פיתול מתחיל בחלקו הקדמי של גוף הנחש , באזור הצוואר, ועובר אחורה כלפי הזנב, ובמקומו מתחיל פיתול חדש.
68
התנועה הזחלית תנועה זו מצויה בנחשים כבדי גוף ומתוני תנועה – כגון הצפע. תנועה זו מופקת בעזרת מערכת מסובכת של שרירים קצרים ומורכבים המחברים את צלעות הנחש לעור הרפה המכסה את הגחון. בזמן התנועה מזקיף הנחש את מגיני הגחון שבקטעים אחדים של גופו , מניעים קצת קדימה ונועץ את שוליהם החופשיים בקרקע.
69
התנועה הזחלית מדי פעם נראה גל העובר לאורך גופו של הנחש, בשל התכווצויות והתרפויות עור הגחון הבאות בזו אחר זו.
70
התנועה המפוחית היא כעין צירוף של שתי תנועות קודמות . הנחשים זקוקים לצורת תנועה זו בעיקר בעברם על מכשולים הנקרים להם בדרכם או בטפסם על שיחים או עצים. הנחש נאחז בקדמת גופו בענף , מתכופף לצד, מוצא נקודת משען לחלק האחורי של גופו וזונק קדימה , ושוב הוא נאחז בקדמת הגוף , מפתל גופו, נשען בגחון וכו'..
71
התנועה המפוחית גם התנועה המפוחית , בדומה לתנועה הנחשונית, מופקת אגב עיקומי ופיתולי הגוף במישור אפקי- ביוון לצדדים
72
התנועה הלולינית מצויה גם בשפיפונים וגם באפעה . האופי לצורת תנועה זו שגוף הנחש נוגע בקרקע בשני קטעים קצרים בלבד . וכל יתר גופו מורם בו בזמן מעל לשטח פני הקרקע . הנחש הנע שולח את ראשו הצידה לשמאל או לימין , מניח את ראשו וצאוורו על הקרקע ומיד מתפתל הוא מרים את יתר גופו בדמות לולאה ושולחו אל מעבר לראש והלאה
73
מקומות המגע של גוף הנחש בקרקע בעת התנועה צויינו בשרטוט כהה
התנועה הלולינית מקומות המגע של גוף הנחש בקרקע בעת התנועה צויינו בשרטוט כהה
74
איברי החישה חוש הראיה עיני הנחשים חסרות עפעפיים נעים. במקומם חופה את העין דיסקה, קרום השייך לרובד החיצוני הקרני של העור . מפותח במיוחד בנחשים הפעילים ביום , כגון: תלום הקשקשים . אצל נחשים השוכנים מתחת לפני הקרקע העיניים זעירות , מנוונות וחבויות מתחת למגני הראש.
75
איבר המישוש העיקרי אצל הנחש
איברי החישה – המשך חוש השמיעה ספק אם הנחשים מסוגלים לשמוע צלילים , אך הם יכולים להרגיש תנודות על ידי זעזועים של הקרקע, המגיעים לאוזן הפנימית על ידי עצמות הגולגולת . הם משמיעים קול לחישה על ידי נשיפת אויר מהריאות דרך. הלשון מגששת ובוחנת ללא הפסק – איבר המישוש העיקרי אצל הנחש
76
השיניים ניתן להבחין בשלוש צורות שיניים אצל הנחשים : שן ארס שן שלמה
שן מרזבית
77
הארס בתמונה: ארס מטפטף משיני ממבה ירוקה
78
מבנה בלוטות הארס בלוטות הארס הנפתחות אל חלל הפה , מיצרות את הארס המוחדר לטרף. בלוטות הנפתחות אל חלל הפה מצויות אצל נחשים ממשפחות שונות . לנחשים הארסיים אין מוצא משותף . הנחשים ממשפחות אלה פיתחו את מנגנוני הארס שלהם בצורה שונה
79
ניתן להבחין בשלושה סוגי בלוטות ארס:
טיפוס הבלוטה של נחשי הפתן- בלוטת ארס עטופה במעטפה של רקמת חיבור וניכרים בה שני חלקים ברורים . בלוטה משנית – זוהי בלוטה מט\וארכת וצינורית והפרשתה רירית. בלוטת ארס של הצפעיים- אופיינית לשאר הנחשים בישראל .
80
משק המזון והמים רוב הנחשים ניזונים מן החי . המזון נבלע בצורה שלמה ובלתי מרוסקת. נחשים מסוימים דרכם לבלוע מזון בעודו חי – כגון נחש המים ונחשים אוכלי חרקים. רוב הנחשים שותים מים . הם מטבילים את פיהם וגומעים גמיעות תוך תנועות ניכרות של לסתותיהם ושרירי צוארם .
81
חנק משריץ חונק עכבר
82
רבייה עונת הזדווגות חלה באביב או בראשית חודשי הקיץ .
הנקבה בהזדווגות לא פעילה. הזכר עושה את העבודה . רוב מיני הנחשים של ארצנו מטילים ביצים. הביצים מכוסות בעת הטלתן ריר ,ודבקות לרוב זו בזו. מספר הביצים בהטלה משתנה ממין למין.
Similar presentations
