Lesson 1. What’s in a Name? אלה הדברים A book of words/speeches. משנה תורה = Deuteronomy A second teaching/ a repetition.

Lesson 1

What’s in a Name? אלה הדברים A book of words/speeches. משנה תורה = Deuteronomy A second teaching/ a repetition

Ibn Ezra (1089-1164) on 1:5 והנה משה החל לפרש לבנים שנולדו במדבר מה שאירע לאבותיהם, ואמר להם כל המצות, גם עשרת הדברים, ששמעו אבותיהם מפי השם, ישמעום גם הם מפי ציר נאמן: Moshe began to expound to the children born in the wilderness what had happened to their parents. He told them all of the laws. He also repeated the Ten Commandments – for their parents having heard them from God, Moshe was desirous that they too should be able to hear them from a faithful messenger.

Audience Who is the intended audience? Second generation –Pro – Introduced as speech to second generation –Con - they must have heard these stories and laws from their fathers. Most were alive themselves. Us –Pro – Canonized as part of Humash which is meant for future generations –Con - we know contents from other books

Repeated Items in Debarim Sefer Breishit - Sefer Devarim makes almost no mention of any of its stories: not the Creation, the Flood, the Avot, or the brothers. Sefer Shmot - We find only a few details of the Exodus & no details of the Mishkan. We do however find the story of Ma'amad Har Sinai & Chet Ha'egel. Sefer Vayikra - Devarim makes almost no mention of any of its mitzvot. Sefer Bamidbar - Although some of its stories are mentioned, e.g. the meraglim and defeating Sichon & Og, none of its mitzvot are recorded.

Debarim = Four Books?

Differences דברים פרק ה (יא) שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ: (יב) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ: (יג) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַידֹוָד אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ: (יד) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת: שמות פרק כ (ז) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ: (ח) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ: (ט) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַידֹוָד אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: (י) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְדֹוָד אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְדֹוָד אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ:

The Basic Question of the Entire Course What is Sefer Debarim? Is it just repetition? Is it completely new? What is/are its message/s? How does its structure, contents, and style come together to form a unified book?

Stylistic Comparison First four books introduce laws with: וידבר ה' אל משה לאמר almost 100 times. 3 rd person Sefer Debarim says: וידבר ה' אלי לאמר (2:17) 1 st person but how can Moshe write about himself?

בבלי בבא בתרא יד ומי כתבן? משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב; יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה... אמר מר: יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה. תניא כמאן דאמר: שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבן, דתני': (דברים לד:ה) וימת שם משה עבד ה' - אפשר משה חי וכתב וימת שם משה? אלא, עד כאן כתב משה, מכאן ואילך כתב יהושע, דברי ר' יהושע, ואמרי לה ר' נחמיה; אמר לו ר' שמעון: אפשר ס"ת חסר אות אחת? וכתיב: (דברים לא:כו) לקוח את ספר התורה הזה! אלא, עד כאן הקב"ה אומר ומשה אומר וכותב, מכאן ואילך הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע, כמו שנאמר להלן: (ירמיהו לו:יח) ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו. כמאן אזלא הא דא"ר יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב: שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותן? לימא, (ר"י היא) ודלא כר"ש! אפילו תימא ר"ש, הואיל ואשתנו אשתנו.

Baba Bathra 15b The Master has said: Joshua wrote the book which bears his name and the last eight verses of the Pentateuch. This statement is in agreement with the authority who says that eight verses in the Torah were written by Joshua, as it has been taught: [It is written], So Moses the servant of the Lord died there. Now is it possible that Moses being dead could have written the words, ‘Moses died there’? The truth is, however, that up to this point Moses wrote, from this point Joshua wrote. This is the opinion of R. Judah, or, according to others, of R. Nehemiah. Said R. Simeon to him: Can [we imagine the] scroll of the Law being short of one word, and is it not written, Take this book of the Law? No; what we must say is that up to this point the Holy One, blessed be He, dictated and Moses repeated and wrote, and from this point God dictated and Moses wrote with tears, as it says of another occasion, Then Baruch answered them, He pronounced all these words to me with his mouth, and I wrote them with ink in the book. Which of these two authorities is followed in the rule laid down by R. Joshua b. Abba which he said in the name of R. Giddal who said it in the name of Rab: The last eight verses of the Torah must be read [in the Synagogue service] by one person alone? — It follows R. Judah and not R. Simeon. I may even say, however, that it follows R. Simeon, [who would say that] since they differ [from the rest of the Torah] in one way, they differ in another.

בבלי מגילה דף לא: בתעניות ברכות וקללות ואין מפסיקין בקללות. מנא הני מילי? אמר רב חייא בר גמדא אמר רבי אסי: דאמר קרא (משלי ג') מוסר ה' בני אל תמאס. ריש לקיש אמר: לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות. אלא היכי עביד? תנא: כשהוא מתחיל - מתחיל בפסוק שלפניהם, וכשהוא מסיים - מסיים בפסוק שלאחריהן. אמר אביי: לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים, אבל קללות שבמשנה תורה - פוסק. מאי טעמא? הללו - בלשון רבים אמורות, ומשה מפי הגבורה אמרן. והללו - בלשון יחיד אמורות, ומשה מפי עצמו אמרן.

Bavli Megilah 31b ON FAST DAYS [THE PORTION OF] BLESSINGS AND CURSES IS READ, AND THERE MUST BE NO BREAK IN [THE READING OF] THE CURSES. Whence is this rule derived? — R. Hiyya b. Gamda replied in the name of R. Assi: Because Scripture says, My son, despise not the chastening of the Lord. Resh Lakish said: It is because a blessing should not be said for chastisement. How then is the reader to do? A Tanna taught: He commences his reading with a verse before them and concludes it with a verse after them. Said Abaye: This rule was laid down only for the curses in Leviticus, but in the curses in Deuteronomy a break may be made. What is the reason? — In the former Israel are addressed in the plural number and Moses uttered them on behalf of the Almighty; in the latter Israel are addressed in the singular, and Moses uttered them in his own name.

Abarbanel’s Introduction ענין הספר הזה ואמתתו הוא שמשה רבנו אמר הדברים האלה וביאר המצות שנזכרו פה לישראל לצורך פרידתו ורצה הקב"ה אחרי שהשלים לאמרם לישראל שיכתב בספר התורה כל זה כפי מה שאמרו משה ואולי הוסיף בהם הגבורה טעמים ודברים בזמן הכתיבה.

What’s in a Name? אלה הדברים A book of words/speeches. Synchronic Analysis משנה תורה = Deuteronomy A second teaching/ a repetition Diachronic Analysis

Do Now: Scan chapter 1. Where does Moshe’s speech actually begin? Now read the introduction to the speech and try to translate it. Where did Moshe give this speech?

Location of Moshe’s Speech 1.עבר הירדן - This is where they are in year 40 2.במדבר בערבה מול סוף - somewhere in the wilderness, more specifically in Arabah near Suf 3.בין פארן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב - somewhere between all of these places

Ramban and Ibn Ezra - Repetition אבן עזרה - והישר בעיני, שפירושו אלה הדברים - שהם דברי המצות הכתובים בפרשת ראה אנכי, ושופטים, וכי תצא, והיה כי תבוא כבר אמר אותם כאשר היו במדבר. ויהיה דבר משה מושך עצמו ואחר עמו. וכן הוא: דבר משה... במדבר, בערבה, מול סוף מיום שנסעו מסיני. בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב - מקומות לא נזכרו בפ' אלה מסעי, או נזכרו בשמות אחרים, כי הנה שניר יש לו ג' שמות, ורבים כן:

Onkelos and Rashi - Allegory אונקלוס - אלין פתגמיא דמליל משה עם כל ישראל בעברא דירדנא אוכח יתהון על דחבו במדברא ועל דארגיזו במישרא לקביל ים סוף בפארן אתפלו על מנא ובחצרות ארגיזו על בשרא ועל דעבדו עיגל דדהב: רש"י - אחד עשר יום מחורב - אמר להם משה ראו מה גרמתם, אין לכם דרך קצרה מחורב לקדש ברנע כדרך הר שעיר ואף הוא מהלך אחד עשר יום...ובשביל שקלקלתם הסב אתכם סביבות הר שעיר ארבעים שנה:

Ibn Ezra’s Secret - 1:2 בעבר הירדן, במדבר, בערבה. ואם תבין סוד השנים עשר, גם ויכתוב משה (דברים לא, כב), והכנעני אז בארץ (ברא' יב, ו), בהר ה' יראה (שם כב, יד), והנה ערשו ערש ברזל, (דברים ג, יא) תכיר האמת.

Session 2

Do Now:Another Name Look up Joshua 8:31. What is ספר תורת משה? (hint: look up Debarim 27:5.) Can you explain this name?

ספר תורת משה quoted by Joshua יהושע פרק ח (ל) אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַידֹוָד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל: (לא) כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְדֹוָד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַידֹוָד וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים: (לב) וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (לג) וְכָל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְדֹוָד כַּגֵּר כָּאֶזְרָח חֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר גְּרִזִים וְהַחֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר עֵיבָל כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְדֹוָד לְבָרֵךְ אֶת הָעָם יִשְׂרָאֵל בָּרִאשֹׁנָה: (לד) וְאַחֲרֵי כֵן קָרָא אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה כְּכָל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה: (לה) לֹא הָיָה דָבָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֲשֶׁר לֹא קָרָא יְהוֹשֻׁעַ נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַגֵּר הַהֹלֵךְ בְּקִרְבָּם: פ דברים פרק כז (ב) וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד: (ג) וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדֹוָד אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ: (ד) וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: (ה) וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַידֹוָד אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל: (ו) אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַידֹוָד אֱלֹהֶיךָ: (ז) וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ: (ח) וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב: ס

ספר תורת משה quoted in Melachim מלכים ב פרק יד (ו) וְאֶת בְּנֵי הַמַּכִּים לֹא הֵמִית כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד לֵאמֹר לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת כִּי אִם אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָת : דברים פרק כד (טז) לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ: ס

Structure of Sefer Debarim Class 2

משה in Debarim 1-26 1. דברים פרק א פסוק א אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב : 2. דברים פרק א פסוק ג וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד אֹתוֹ אֲלֵהֶם : 3. דברים פרק א פסוק ה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר : 4. דברים פרק ד פסוק מא אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ : 5. דברים פרק ד פסוק מד וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל : 6. דברים פרק ד פסוק מה אֵלֶּה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם : 7. דברים פרק ד פסוק מו בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר בְּאֶרֶץ סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם : 8. דברים פרק ה פסוק א וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם :

Linda Banbahji’s Answer In Sefer Debarim Moshe’s name was mentions several times all in third person. In Perek 4, Pasuk 41 the narrator is telling us what Moshe did. In Perek 27, verse 1, the narrator is telling us that Moshe said these things, however we know that Moshe said these things because at the beginning of the Sefer we were told that Moshe said all these things so why is the narrator telling us again that Moshe said this?

Lillian Kroub’s Answer 2. Moshe’s name appears only in introductions, or to describe something that is happening outside of the speech that he is giving. When he is speaking it changes from third to first person, because he is not going to refer to himself in his speech in first person. 1:1, 1:3, 1:5, 4:41, 4:44, [4:45], 4:46, 5:1, 27:1, 27:9, 27:11

א:א-ה – Introduction to Moshe’s first speech א:ו-ד:מ - Moshe’s First Speech ד:מא-מג – Cities of Refuge ד:מד-ה:א – Introduction to Moshe’s Second Speech ה:א-כו:יט – Moshe’s Second Speech כז-לב – Berit Renewal Ceremony לג-לד – Moshe’s Death Structure of Sefer Debarim

David Chabbott’s Answer 1. [Moshe] begins by summarizing the whole story that led them up to this point. He tells them of their sins, and of the people who did good. He also tells of battles they’ve won. He also explains his punishment, and even somewhat shifts the blame on the people. He then goes on in a long speech and elaborates on all the laws that Israel must keep.

Chapter 1 - Structure

Do Now: Structure of Chapter 1 1.Make an outline of Debarim Chapter 1. 2.What does Hashem command Bnei Yisrael to do in Dt 1:6-8? 2. Scan the rest of chapter 1 to see where this commandment is fulfilled. Which part of the commandment is fulfilled? Which is not? 3. Which sections of this chapter don’t fit into the story of the travels? 4. What do those sections talk about?

Structure of פרק א ו-חCommand to travel from Sinai to Israel ט-יחAppointing Judges יטPartial fulfillment of command in p 6-8. Arrive at Kadesh Barnea. כ-כאFurther command to go inherit the land כב-מהSpies מוRemain in Kadesh Barnea and never completely fulfill the commandment

Structure Of Ch. 1

Chapter 1 - Contents Class 2B Appointing Judges Sending Spies

History What’s the difference between history and memory? What’s the difference between history and historiography? Bush: “While our military strategy is adapting to circumstances, our commitment remains firm and unchanging.”

Why does Moshe talk about Appointing Judges? To reassure them that even though he will die, they will be in good hands. To remind them how numerous they are. Hashem has already fulfilled part of His promise in Gen 15:5. To remind them that they already had military leaders (v 15) ready to take them into Israel. Foreshadows a primary goal of all the laws to follow – to ensure social justice. Remind them of their goals both as a political entity (Ex 18) and as a holy nation (Num 11).

Sending Spies - Summary Table

Resolution במדבר יגדברים א It was people’s idea originally which Hashem agreed to. Moshe emphasizes the people’s role to lay the blame on their lack of courage. ה'בני ישראל Whose idea was it to send spies? The mission included both parts but Moshe only mentions practical military part to emphasize that the spies were only to tell them which way to go and not whether or not to go. They sinned when they gave their own opinion about whether to go since that was not part of their mission. Agriculture and Military Military What was their mission? Moshe left out the bad part of the report in order not give an excuse to the previous generation and not to scare the present generation. Good Agriculture Difficult to Conquer Good Agriculture What was their report?

Hashem commands people to do something when they are ready to do it anyway. Sending Spies Abraham would continue his father’s journey (end of Gen 11). Hashem also tells him to go (Gen 12:1). Yaakov was ready to leave Laban’s house when Hashem told him to leave. (Gen 311-3) Yaakov set out to Egypt before Hashem reassured him to do so. (Gen 46 1-4) Moshe already told Yitro he was going back to Egypt before Hashem commanded him to do so. (Ex 4:18-19)

Methodological Points Synchronic –Structure of Sefer –Strucure of ch 1 –Why discuss judges and spies Diachronic Differences between Dt and other books History vs. Memory and Historiography –Conflating accounts, partial reviews

Assignment for next class See website: –www.merkaz.com/debarim/

Structure Of Ch. 1

Hashem commands people to do something when they are ready to do it anyway. Sending Spies Abraham would continue his father’s journey (end of Gen 11). Hashem also tells him to go (Gen 12:1). Yaakov was ready to leave Laban’s house when Hashem told him to leave. (Gen 311-3) Yaakov set out to Egypt before Hashem reassured him to do so. (Gen 46 1-4) Moshe already told Yitro he was going back to Egypt before Hashem commanded him to do so. (Ex 4:18- 19)

Methodological Points Synchronic –Structure of Sefer –Strucure of ch 1 –Why discuss judges and spies Diachronic –Differences between Dt and other books History vs. Memory and Historiography –Conflating accounts, partial reviews

Perakim 2-3 Class 3

Do they fight? Name of Land Structure – Pesukim לאשעירב: ב-ח לאמואבט-טז לאעמוןיז-כג כןסחוןכד-לז כןעגג: א-יא

Did Seir Let Bnei Yisrael Through? דברים ב-ג ב,ה אַל-תִּתְגָּרוּ בָם--כִּי לֹא-אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם, עַד מִדְרַךְ כַּף-רָגֶל: כִּי-יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו, נָתַתִּי אֶת-הַר שֵׂעִיר. ב,ו אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף, וַאֲכַלְתֶּם; וְגַם-מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם, בַּכֶּסֶף--וּשְׁתִיתֶם. ב,ז כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ--יָדַע לֶכְתְּךָ, אֶת-הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה: זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ--לֹא חָסַרְתָּ, דָּבָר. ב,ח וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי- עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר, מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה, מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר; … ב,כח אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי, וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן-לִי וְשָׁתִיתִי; רַק, אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי. ב,כט כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ-לִי בְּנֵי עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר, וְהַמּוֹאָבִים, הַיֹּשְׁבִים בְּעָר--עַד אֲשֶׁר-אֶעֱבֹר, אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל- הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ. במדבר פרק כ (יד) וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ: (טו) וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה וַנֵּשֶׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם וְלַאֲבֹתֵינוּ: (טז) וַנִּצְעַק אֶל יְדֹוָד וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ: (יז) נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ: (יח) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ: (יט) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי וְנָתַתִּי מִכְרָם רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה: (כ) וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה: (כא) וַיְמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו:

Midrash Tanhum, Parashat Hukat, Siman 22 – Making Peace וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמורי, זש"ה סור מרע ועשה טוב [בקש שלום ורדפהו] (תהלים לד), ולא פקדה התורה לרדוף אחר המצות אלא כי יקרא קן צפור לפניך (דברים כב) כי תפגע שור אויבך (שמות כג) כי תראה חמור שנאך (שם כ"ג) כי תחבוט (דברים כד) כי תבצור (שם כ"ד) כי תבא בכרם רעך (שם כג), כלם אם באו לידך אתה מצווה עליה ולא לרדוף אחריה והשלום בקש שלום במקומך ורדפהו במקום אחר וכן עשו ישראל אף על פי שאמר להם הקב"ה החל רש והתגר בו מלחמה (שם ב) רדפו את השלום שנא' וישלח ישראל מלאכים וגו' (במדבר כא:כא).

Midrash Tanhum, Parashat Hukat, Siman 22 – Making Peace “Depart from evil, and do good, seek peace and pursue it” (Psalms 23:15). The Torah did not order us to pursue observance of the precepts. On the contrary “If a bird’s nest chance to be before thee…” (Deut 22:6). “If you meet your enemy’s ox…” (Ex 23:4). “When you cut down your harvest and have forgotten a sheaf…it shall be for the stranger for the fatherless and for the widow…” (Deut. 23:19)…All of them, if the opportunity for observing them comes you way, you are obliged to perform them. But you are not obliged to pursue them. In the case of peace, however, it is different: “Seek peace” – in your own place; “Pursue it” – in another place. Israel did likewise. Although the Holy one Blessed be He had said to them: “Begin to take possession and contend with them in battle ” (Deut 1:24), they pursued peace, as it is written: “Israel sent messengers…” (Num 21:21).

Why is Moshe’s prayer to enter the land included in this speech? 1. Moshe hopes that Hashem might reconsider after Moshe successfully led the conquest of the Transjordan. 2. Moshe wants to make sure nobody thinks that the reason he is not going into Israel is because he is afraid. Moshe explains that he entreated God to allow him to enter but God did not accept.

Why Can’t Moshe Enter Israel? א,לז גַּם-בִּי הִתְאַנַּף יְהוָה, בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר: גַּם- אַתָּה, לֹא-תָבֹא שָׁם. ג,כו וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, רַב-לָךְ--אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה. ד,כא וַיהוָה הִתְאַנַּף-בִּי, עַל-דִּבְרֵיכֶם; וַיִּשָּׁבַע, לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת-הַיַּרְדֵּן, וּלְבִלְתִּי-בֹא אֶל-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה. But see Bemidbar 20:1-13?

Back to the Introduction א אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל- יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן: בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת--וְדִי זָהָב. ג וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; דִּבֶּר מֹשֶׁה, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ, אֲלֵהֶם. ה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר. Part 2 (Perek 2) – Year 40 Wars with Sihon and Og ב אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, דֶּרֶךְ הַר-שֵׂעִיר, עַד, קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ. Part 1 (Perek 1) – Year 1 Meraglim ד אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ, אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר יוֹשֵׁב, בְּחֶשְׁבּוֹן--וְאֵת, עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, אֲשֶׁר-יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת, בְּאֶדְרֶעִי.

לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ (דברים פרק ד:ב)

אבות דרבי נתן נוסחא א פרק א ד"ה איזהו סייג איזהו סייג שעשה אדם הראשון לדבריו הרי הוא אומר ויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות (בראשית ב' י"ז) לא רצה אדם הראשון לומר לחוה כדרך שא"ל הקב"ה אלא כך אמר לה ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון (שם ג' ג') באותה שעה היה נחש הרשע נוטל עצה בלבו אמר הואיל ואיני יכול להכשיל את האדם אלך ואכשיל את חוה הלך וישב אצלה והרבה שיחה עמה אמר לה אם לנגיעה את אומרת צוה עלינו הקב"ה הריני נוגע בו ואיני מת אף את אם תגעי בו אי את מתה. מה עשה הנחש הרשע באותה שעה עמד ונגע באילן בידיו וברגליו והרתיעו עד שנשרו פירותיו לארץ...ושוב אמר לה אם לאכילה את אומרת צוה עלינו הקדוש ברוך הוא הריני אוכל ממנו ואיני מת ואף את תאכלי [ממנו] ואי את מתה. מה אמרה חוה בדעתה כל הדברים שפקדני רבי מתחלה שקר הם. לפי שאין חוה קוראה לאדם הראשון מתחלה אלא רבי. מיד נטלה ואכלה ונתנה לאדם ואכל שנאמר ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים.

רמב"ם הלכות ממרים פרק ב:ט הואיל ויש לבית דין לגזור ולאסור דבר המותר ויעמוד איסורו לדורות וכן יש להן להתיר איסורי תורה לפי שעה מהו זה שהזהירה תורה לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו? שלא להוסיף על דברי תורה ולא לגרוע מהן ולקבוע הדבר לעולם בדבר שהוא מן התורה בין בתורה שבכתב בין בתורה שבעל פה, כיצד הרי כתוב בתורה לא תבשל גדי בחלב אמו מפי השמועה למדו שזה הכתוב אסר לבשל ולאכול בשר בחלב, בין בשר בהמה בין בשר חיה אבל בשר העוף מותר בחלב מן התורה, אם יבוא בית דין ויתיר בשר חיה בחלב הרי זה גורע, ואם יאסור בשר העוף ויאמר שהוא בכלל הגדי והוא אסור מן התורה הרי זה מוסיף, אבל אם אמר בשר העוף מותר מן התורה ואנו נאסור אותו ונודיע לעם שהוא גזרה שלא יבא מן הדבר חובה ויאמרו העוף מותר מפני שלא נתפרש כך החיה מותרת שהרי לא נתפרשה, ויבא אחר לומר אף בשר בהמה מותרת חוץ מן העז, ויבא אחר לומר אף בשר העז מותר בחלב פרה או הכבשה שלא נאמר אלא אמו שהיא מינו, ויבא אחר לומר אף בחלב העז שאינה אמו מותר שלא נאמר אלא אמו, לפיכך נאסור כל בשר בחלב אפילו בשר עוף, אין זה מוסיף אלא עושה סייג לתורה וכן כל כיוצא בזה.

Ramban It is part of Torah law to abide by ordinances established by the rabbis…but it must be known that such ordinances are not from the Holy One, blessed be He, in the Torah.

וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה: (דברים פרק ד:ו)

On Reasons for the Mizvot – The Guide of the Perplexed III:31 The sole object of the Torah is to benefit us. Thus we explained the verse, “for our good always, that He might preserve us alive as it is this day” (Deut 6:24). Again, “which shall hear all those statutes [hukim], and say, surely this great nation is a wise and understanding people” (ibid 4:6). He thus says that even every one of these statutes [hukim] convinces all nations of the wisdom and understanding it includes. But if no reason could be found for these statutes, if they produced no advantage and removed no evil, why then should he who believes in them and follows them be wise, reasonable, and so excellent as to raise the admiration of all nations? But the truth is undoubtedly as we have said, that every on of the 613 precepts serves to inculcate some truth, to remove some erroneous opinion, to establish proper relations in society, to diminish evil, to train in good opinions, moral, and social conduct.

On interpreting Midrashim – Introduction to Perek Helek You must know that the words of the sages are differently interpreted by three groups of people. The first group is the largest one. I have observed them, read their books and heard about them. They accept the teachings of the sages in their simple literal sense and do not think that these teachings contain any hidden meaning at all. They believe that all sorts of impossible things must be. They hold such opinions because they have not understood science and are far from having acquired knowledge...They understand the teachings of the sages only in their literal sense, in spite of the fact that some of their teachings, when taken literally, seem so fantastic and irrational that if one were to repeat them literally, even to the uneducated, let alone to sophisticated scholars, their amazement would prompt them to ask how anyone in the world could believe such things true, much less edifying.

Perek Helek – cont. The members of this group are poor in knowledge. One can only regret their folly. Their very effort to honor and to exalt the sages in accordance with their own meager understanding actually humiliates them. As God lives, this group destroys the glory of the the Torah and extinguishes its light, for they make the Torah of God say the opposite of what it intended. For He said in His perfect torah, “The nations who hear of these statues shall say: Surely this great nations is a wise and understanding people” (Deut 4:6). But this group expounds the laws and the teachings of our sages in such a way that when the other peoples hear them they say that this little people is foolish and shameful.

Tish’a Beab Reading I. Negative Warning a. Sin (כה) כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ לְהַכְעִיסוֹ: b. Punishment (כו) הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר מֵעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן: (כז) וְהֵפִיץ יְדֹוָד אֶתְכֶם בָּעַמִּים וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְנַהֵג יְדֹוָד אֶתְכֶם שָׁמָּה: (כח) וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן אֲשֶׁר לֹא יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן: c. Repentance (כט) וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: (ל) בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ: (לא) כִּי אֵל רַחוּם יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם: II. Positive Inspiration (לב) כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ: (לג) הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי: (לד) אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ: (לה) אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְדֹוָד הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ: (לו) מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ: (לז) וְתַחַת כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל מִמִּצְרָיִם: (לח) לְהוֹרִישׁ גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמְּךָ מִפָּנֶיךָ לַהֲבִיאֲךָ לָתֶת לְךָ אֶת אַרְצָם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה: (לט) וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְדֹוָד הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד: (מ) וְשָׁמַרְתָּ אֶת חֻקָּיו וְאֶת מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל הַיָּמִים:

Why is v 28 here? 1. רש"י דברים פרק ד (כח) ועבדתם שם אלהים - כתרגומו. משאתם עובדים לעובדיהם כאלו אתם עובדים להם: There you will serve gods – [The proper explanation is] like the translation [of Onkelos]. Since you are serving their [the idols’] worshipers, it is as if you are worshiping them [the idols]. 2. רמב"ן ועבדתם שם אלהים - משאתם עובדים לעובדיהם אתם עובדים להם, לשון רש"י. וכבר פירשתי סודו כי היושב בחוצה לארץ כאלו עובד עבודה זרה, There you will serve gods – Since you are serving their worshipers it is as if you are worshipping them” – these are words of Rashi. But I have already explained its secret that one who dwells outside of Israel it is as if he worships idolatry.

3. Abarbanel As a result of their terrible sufferings, many Jews (so Holy Writ foretells) will be brought to forced conversion, worshipping idols but knowing full well that they are made of wood and stone. Their idolatry will be committed just to escape death… It is not mentioned here as a part of their sin but as the punishment for their misdeeds. This would constitute the climax of their sufferings – to be inwardly aware of the true faith and have to pay lip service to idols… The phrase “from thence (משם) you will seek” goes back to the previous statement: “And there (שם) you shall serve gods.” While in that situation of worshipping other gods, in the midst of those sufferings and persecution, you shall seek the Lord and still remain loyal to Him. He reassured them that they would find Him: “if they would seek Him with all their heart and soul”. How appropriate is that phrase: “With all you heart and soul!” Those Marranos (forced apostates) are unable to practice the observances of Judaism. Indeed their seeking of God can be in their hearts and souls alone!

Cities of Refuge 4:41-43 See Bemidbar 35:10

מדרש דברים רבה פרשה ב:כו אז יבדיל משה זש"ה (קהלת ה:ט) אוהב כסף לא ישבע כסף. אין אנו יודעים שאין אדם ממלא את נפשו מהו בכסף? A. רבנן אמרי אלו תלמידי חכמים שאוהבין דברי תורה שנמשלו בכסף שנא' (משלי טז:טז) וקנות בינה נבחר מכסף א"ר נחמן מי שאוהב תורה אינו שבע תורה... B. ד"א אוהב כסף א"ר יצחק מי שהוא אוהב מצות אינו שבע מן המצות כיצד? את מוצא שני גדולי עולם דוד ומשה ולא שבעו, 1. דוד אע"פ שא"ל הקב"ה (דברי הימים ב ו:ט) רק אתה לא תבנה לי את הבית הזה היה דוד אומר לעצמו וכי מפני שאמר לי הקב"ה אתה לא תבנה לי הבית אני יושב?, מה עשה? זירז את עצמו והתקין כל צרכיו עד שלא מת מנין שנאמר (דברי הימים א כב:יד) והנה בעניי הכינותי לבית אלהי, 2. וכן משה אע"פ שאמר לו הקב"ה כי לא תעבור את הירדן הזה אמר משה אני עובר מן העולם ואיני מפריש להם ערי מקלט מיד אז יבדיל משה.

Midrash Devarim Rabbah 2:26 THEN MOSES SEPARATED. This bears out what Scripture says, “He who loves silver will never be satisfied with silver” (Kohelet 5:9). Don’t we already know that people are never be satisfied? What then is the force of the words, “With silver”? A. The Rabbis said: This verse refers to scholars who love the words of the Torah which is compared to silver, as it is said, “To acquire knowledge is better than silver (Mishle 16:16). Rabbi Nahman said: He who loves Torah can never have enough Torah… B. Another explanation: “He who loves silver…” Rabbi Yizhak said: He who loves the mizvot can never have enough of them. How so? You find that two great people of the world, David and Moses, could never have enough of them. 1. Although God said to David, “You shall not build this house for me” (Divrei haYamim 2 6:9), yet David said to himself, “Just because the Holy One, blessed be He, said ‘You will not build this house for me’, can I sit still?” What did he do? Before he died, he busied himself with the preparation of all the necessary materials for [the Temple] before he died, as it is said, “Now, behold, in my suffering I have prepared for the house of the Lord” (Divrei haYamim 1 22:14). 2. And so it was too with Moses. Although God had said to him, “You shall not go over this Jordan” (Devarim 3:27), yet Moses immediately exclaimed, “Shall I then depart this world without setting aside cities of refuge?” Therefore, THEN MOSES SEPARATED.

The Ten Commandments Session 4

Beginning of Mizvot Speech 4:44-5:1a - Narrator’s Introduction to Moshe’s Second Speech 5:1b and on – Moshe’s Second Speech 5: 1b - 5 Introduction to Ten Commandments 6 – 18 The Ten Commandments 19 – 30 – How Decalogue Was Given

How do you count to 10? 1.Parashiot – Combine first two, split last one 2.Ta’am Elyon – Only nine, first two combined 3.Traditional - Rambam 4.Abarbanel – Split second into two

The First Commandment? אָנֹכִי יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים

Hasdai Crescas (Spain, 1340-1410) He who includes among the list of positive precepts belief in the existence of God falls into a common error. The very character of the term Mitzvah indicated, by definition, that it can only apply to matters governed by freewill and choice. But faith in the existence of God is one of those things which are not governed by free will and choice. Consequently the term Mitzvah can not apply to it. Abarbanel (Spain, 1437-1508) The phrase “I am the Lord your God…” does not constitute a commandment neither dogmatic nor practical, but is merely a preface to the subsequent commandments and injunctions, a declaration making known to Bnei Yisrael Who was addressing them.

Rambam, Mishneh Torah Hilchot Yesodei haTorah 1:1,6; 2:10 The most fundamental of fundamentals and the pillar of all sciences is to know that there is a first being bringing into existence all existing things, and that all that exists on heaven and earth and between them exists only through the truth of His existence… The knowledge of this concept constitutes a positive precept, as it is said: “I am the Lord your God” (Deut 5:6)… And what is the way that will lead to the love of Him and the fear of Him? When a person contemplates His great and wondrous works and creatures and from them obtains a glimpse of His wisdom which is incomparable and infinite, he will straightway love Him, praise Him, glorify Him, and long with an exceeding longing to know His great Name; even as David said, “My soul thirsts for God, for the living God” (Ps 42:3). And when he ponders these matters, he will recoil frightened, and realize that he is a small creature, lowly and obscure, endowed with slight and slender intelligence, standing in the presence of Him who is perfect in knowledge. And so David said, “When I consider Your heavens, the work of Your fingers, what is man that You are mindful of him?” (Ps 8:4-5)…Observe the Universe and then you will realize Him who spoke and the world was.

וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא: Avraham ben haRambam These ten commandments which contain the roots of the whole Torah mirror all the 613 precepts…from the ninth commandment lo ta’aneh branch out the prohibition of falsehood, the admonition to tell the truth, not to pervert justice, to respect persons, not to take bribes, to appoint judges, the laws of testimony and so on.

וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ: Ibn Ezra: Many people will be puzzled by this command (not to covet). Is it conceivable that there should exist a man who does not at some time or another covet a beautiful object…? Let me now give you a parable. A country yokel in his right senses will not covet in his heart to possess a beautiful princess since he knows that this is impossible just the same as he will not seriously desire to have wings like a bird. For this reason, the thinking person will neither desire nor covet. Since he know that the Almighty has forbidden him his neighbor’s wife, such a course of action will be even further from his mind than from that of the country yokel in regard to the princess. He will therefore rejoice in his portion and not turn his attention to coveting and desiring things not belonging to him. Knowing that the Almighty does not wish to give it to him, he will realize that he can not take it by force or through his designs.

Order of Ten Commandments 1-5 Between Man and God Most Severe to Least Sever 4-5 Transition 6-10 Between Man and Man Most Severe to Least Severe

Structure of Ten Commandments 1-2 Belief Laws (God - 1 st person) 3-5 Ritual Laws (God – 3 rd person) 5-10 Civil Laws

Suzerain-Vassal Treaty Format 1.Identification of Treaty Maker 2.Historical Introduction 3.Stipulations or Demands 4.Deposit of Treaty 5.List of Divine Witnesses 6.Curses and Blessings

Residential Lease BY THIS AGREEMENT made and entered into on, 20, between, herein referred to as Lessor, and, herein referred to as Lessee. Lessor leases to Lessee the premises situated at, in the City of, County of, State of, and more particularly described as follows: together with all appurtenances, for a term of years, to commence on, 20, and to end on, 20, at o’clock.m. 1. Rent. Lessee agrees to pay, without demand, to Lessor as rent for the demised premises the sum of Dollars ($ ) per month in advance on the day of each calendar month beginning, 20, at, City of, State of, or at such other place as Lessor may designate. 2. Form of Payment. Lessee agrees to pay rent each month in the form of one personal check, OR one cashier’s check, OR one money order made out to. 3. Late Payments. For any rent payment not paid by the date due, Lessee shall pay a late fee in the amount of Dollars ($ ).

Identification of Treaty Maker These are the words of the Sun Mursillis, the great king, the king of Hatti-land, the valiant, the favorite of the storm-god, the son of Suppilumiumas, the great king…” Examples from Ancient Near Eastern Texts Relating to the Old Testament by James Prichard, p. 203-205

Historical Introduction Aziras, your grandfather, and Du-Teshub, your father, remained loyal to me as their lord… Since your father had mentioned to me your name with great praise, I sought after you…and put you in the place of your father.

Stipulations/Demands If anyone utters a word unfriendly to the king of the Hatti-land before you; Duppt- Tessub, you shall not withhold his name from the king.

Deposit of Treaty in a Temple and a Public Reading at Set Times A duplicate of this treaty has been deposited before the sun-goddess or Arinna…In the Mitanni land, a duplicate has been deposited before Teashub…At regular intervals they shall read it in the presence of the king of the Mitanni land and in the presence of the sons of the Hurri land.

List of Witnesses We have called the gods to be present, to listen, and to serve as witnesses: the sun goddess of Arinna…the sun-god, the lord of heaven, the storm-god, the lord of the Hatti- land…the mountains, the rivers, the Tigris and Euphrates, heaven and earth, the winds and clouds.

Curses and Blessings Should Duppi-Teshob not honor these words of the treaty and oath, may these gods of the oath destroy Duppi-Teshub together with his person, his wife, his grandson, his house, his land…But if he honors these words…may these gods of the oath protect him with his person, his wife, his son, his grandson, his house and his country.

Covenant Format in Decalogue 1. Identification of Treaty Maker אָנֹכִי יְ-הֹוָה אֱלֹהֶיךָ 2. Historical Introduction אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: 3. Stipulations or Demands לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי...וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ 4. Curses and Blessings כִּי אָנֹכִי יְ-הֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי: וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי...לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְ-הֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:

Metaphors for God-Israel Relationship Used in Dt 1. Suzerain – Vassal 2. King - Subject 3. Father-Child 8:5, 32:6,18 - guidance 14:1- obligation 32:5-6,18-20 - rebellion 4. Marriage 5:7, 26:17, 29:12, 32:6

Differences דברים פרק ה (יא) שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ: (יב) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ: (יג) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַידֹוָד אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ: (יד) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת: שמות פרק כ (ז) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ: (ח) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ: (ט) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַידֹוָד אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: (י) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְדֹוָד אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְדֹוָד אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ:

Mizvot Section Lesson 5

What Did the Luhot Look Like?

Moses on the rear facade of the U.S. Supreme Court

שמות פרק לב פסוק טו וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים: רש"י שמות פרק לב (טו) משני עבריהם - היו האותיות נקראות, ומעשה נסים היה:

Elaboration of First Commandment Do Now: Translate and Explain this Pasuk: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֵינוּ יְ-הֹוָה אֶחָד: Write down your answers and hand them in.

Origin and Meaning of Elokim אָנֹכִי יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱ-לֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי: Common Noun

Origin and Meaning of YHVH (יג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱ-לֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱ-לֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם: (יד) וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם: (טו) וַיֹּאמֶר עוֹד אֱ-לֹהִים אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְדֹוָד אֱ-לֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם אֱ-לֹהֵי יִצְחָק וֵא-לֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר: Proper Noun

Two Interpretations יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֵינוּ Appositive Hashem, who is our God,… Problem: Second Hashem is redundant. Complete Sentence - Hashem is our God יְ-הֹוָה אֶחָד Hashem is a Unity. (Rambam) Hashem alone. (Rashbam) Monotheism

ואהבת Paragraph a. God is one. b. Love (be loyal to) God. c. Place these words on your heart. d. Teach them to the children all the time. e. Place them on your hands and eyes. f. Write them on your doorposts. Decalogue (Dead Sea Scrolls)

Decalogue Kicked Out From Prayer תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יב עמוד א וקורין עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים. אמר רב יהודה אמר שמואל: אף בגבולין בקשו לקרות כן, אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין. תניא נמי הכי, רבי נתן אומר: בגבולין בקשו לקרות כן, אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין. רבה בר בר חנה סבר למקבעינהו בסורא, אמר ליה רב חסדא: כבר בטלום מפני תרעומת המינין. אמימר סבר למקבעינהו בנהרדעא, אמר ליה רב אשי: כבר בטלום מפני תרעומת המינין.

‘They recited the Ten Commandments, the Shema’, the sections "And it shall come to pass if ye diligently hearken", and "And the Lord said", "True and firm", the ‘Abodah, and the priestly benediction’. Rab Judah said in the name of Samuel: Outside the Temple also people wanted to do the same, but they were stopped on account of the insinuations of the Minim. Similarly it has been taught: R. Nathan says, They sought to do the same outside the Temple, but it had long been abolished on account of the insinuations of the Minim. Rabbah b. Bar Hanah had an idea of instituting this in Sura, but R. Hisda said to him, It had long been abolished on account of the insinuations of the Minim. Amemar had an idea of instituting it in Nehardea, but R. Ashi said to him, It had long been abolished on account of the insinuations of the Minim.

רשב"ם Explains Peshat Against Halakha – ex 1 שמות פרק יג פסוק ט וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהֹוָה בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְדֹוָד מִמִּצְרָיִם: רשב"ם לאות על ידך - לפי עומק פשוטו יהיה לך לזכרון תמיד כאילו כתוב על ידך. כעין שימני כחותם על לבך:

רשב"ם Explains Peshat Against Halakha – ex 2 שמות פרק כא (ה) וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי: (ו) וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם: רש"י ועבדו לעלם - עד היובל. או אינו אלא לעולם כמשמעו, תלמוד לומר (ויקרא כה י) ואיש אל משפחתו תשובו, מגיד שחמישים שנה קרוים עולם, ולא שיהא עובדו כל חמשים שנה, אלא עובדו עד היובל בין סמוך בין מופלג: רשב"ם לעולם - לפי הפשט כל ימי חייו, כמו שנאמר בשמואל וישב שם עד עולם:

רשב"ם Explains Peshat Against Halakha – ex 3 בראשית פרק א (ה) וַיִּקְרָא אֱ-לֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד: רשב"ם ולחשך קרא לילה - לעולם אור תחלה ואח"כ חשך: ויהי ערב ויהי בקר - אין כתיב כאן ויהי לילה ויהי יום אלא ויהי ערב, שהעריב יום ראשון ושיקע האור, ויהי בוקר, בוקרו של לילה, שעלה עמוד השחר. הרי הושלם יום א' מן הו' ימים שאמר הק' בי' הדברות, ואח"כ התחיל יום שיני, ויאמר אלהים יהי רקיע. ולא בא הכתוב לומר שהערב והבקר יום אחד הם, כי לא הצרכנו לפרש אלא היאך היו ששה ימים, שהבקיר יום ונגמרה הלילה, הרי נגמר יום אחד והתחיל יום שיני:

Purpose of Mezuzh Rambam, Mishneh Torah, Hilchot Mezuzah 5:4 It is a universal custom to write the word Shaddai on the other side of the mezuzah, opposite the blank space between the two sections. As this word is written on the outside, the practice is unobjectionable. They, however, who write names of angels, holy names, a Biblical text, or inscriptions usual on seals within the mezuzah, are among those who have no portion in the world to come. For these fools not only fail to fulfill the commandment but they treat an important precept that expresses the Unity of God, the love of Him, and His worship, as if it were an amulet to promote their own personal interests; for, according to their foolish minds, the mezuzah is something that will secure for them advantage in the vanities of the world.

Where did והיה אם שמע Go? What is so special about these two paragraphs that they are recited in Keriat Shema?

Read5:28 & 6:1 What is the difference between Mitzvah, Hukim, and Mishpatim? Mitzvah – “commandments” that define one’s relationship with the Commander Hukim – “engraved” laws set in stone without a necessary reason Mishpatim – “judgments” to keep a civil society

Structure of Ten Commandments 1-2 Belief Laws (God - 1 st person) מצוה 3-5 Ritual Laws (God – 3 rd person) חק 5-10 Civil Laws משפט

Structure of Elaboration

David Shamah’s Response Throughout the chapters of 6 to 11 there are no commandments. These chapters bring words of encouragement and motivation to believe in god, be devoted to god and follow his commandments. they seem like an expansion on the first two commandments which state that we should believe in god and we should not worship other gods. these chapters also talk about some of the things god did for us in the past which is also included in the first commandment.

Structure of Decalogue and Elaboration Elaboration Ten Commandments Section 6:4-11:25I & IIמצוות 11:26-325:9-10Blessings & Curses 12:1-16:17III, IV, & Vחוקים 16:18 - 26:19VI - Xמשפטים

Structure of Moshe’s Second Speech Perakim 5-26 A. The Ten Commandments 5:1 - 5 Introduction to Ten Commandments 5:6 - 18 The Ten Commandments 5:19 - 30 Experience of Har Sinai B. Elaboration of the Ten Commandments 6:1 – 3 Introduction to Moshe’s Elaboration of the Ten Commandments 6:4 – 11:25 מצוה section 6:4 – 9Opening Section – שמע ישראל Paragraph 6:10-11:12Body of מצוה section 11:13–25Closing Section – והיה אם שמע Paragraph 11:26 – 32 Blessings and Curses 12:1 – 16:17 חוקים section 16:18 - 26:19 משפטים section

ואהבת compared with והיה

Hukim Section Lesson 6

History of Bamot Law משנה מסכת זבחים פרק יד:ד-ח עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות משהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים בכל מחנה ישראל: באו לגלגל והותרו הבמות קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים בכל מקום: באו לשילה נאסרו הבמות לא היה שם תקרה אלא בית של אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן והיא היתה מנוחה קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה: באו לנוב ולגבעון הותרו הבמות קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים בכל ערי ישראל: באו לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להם עוד היתר והיא היתה נחלה קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים ומעשר שני לפנים מן החומה:

Reasons for Centralized 1.Prevent Idolatry 2.Prevent pagan worship practices 3.Limit animal sacrifices - Rambam

Guide of the Perplexed III:32 As the sacrificial service is not the primary object while supplications, prayers, and similar kinds of worship are nearer to the primary object, and indispensable for obtaining it, a great difference was made in the Law between these two kinds of service. The one kind, which consists in offering sacrifices, although the sacrifices are offered to the name of God, has not been made obligatory for us to the same extent as it had been before. We were not commanded to sacrifice in every place, and in every time, or to build a temple in every place, or to permit any one who desires to become priest and to sacrifice. On the contrary, all this is prohibited unto us. Only the temple has been appointed “in the place which the Lord shall choose (Dt 12:26). In no other place is it allowed to sacrifice…and only members of a particular family were allowed to officiate as priests. All these restriction served to limit this kind of worship and keep it within those bounds within which God did not think it necessary to abolish sacrificial service altogether. But prayer and supplication can be offered everywhere and by every person. This same is the case with the commandment of sisit, mezuzah, tefillin, and similar kinds of divine service.

About Structure “In chapters 12-26 specific laws are expounded, though without any carefully planned order.” -Ernest Wright The Interpreter’s Bible, p. 315

Which Commandment? The sanctuary is to be located where Hashem chooses to “place His name” (Deut. 12:5, 21) and “causes His name to reside” (ibid. 12:11). His name’s presence is the crucial element in the site’s significance and concomitantly of the prohibition of other sites. The ban on the latter appears to be presented as an application or expansion of Decalogue Commandment 3, לא תִ‏שׂא, which insists on the extreme reverence due His name. Sacrificing even to Him outside the central location in what must consequently be unauthorized sanctuaries - even monotheistic - is “raising” or “applying” His name in vain and this explains the textual placement of this passage. – Rabbi Shamah

What did Hilkiyah Find? To answer your question on Melachim Bet Chapter 22/23 - according to mefarshim the scroll that Hilkiyahu the Cohen Gadol found was an excerpt from Debarim Chapter 28:36. We know this from the fact that Yoshiahu ripped his garments when he found out about the scroll - that passage specifically relates to G-d giving over the kings of Israel to its enemies. Michael Harari

Hilkiyahu found "Sefer Habrit." What he found was the part of the torah talking about the "Tochacha" and what Hashem will do to B'nei Yisrael if they do "Avodah Zarah" i.e. Sefer Dvarim opened to Parashat "Re'eh." We know this from a few things. One is that when the king Yoshiahu heard what Hilkiyahu found he ripped his clothing, and told Hilkiyahu to preach "This Book" to B'nai Yisrael." Also it says in Perek 23 Pasuk 24-25 that Yoshiahu fulfilled what was written in that book, in the book that Hilkiyahu found, and then that no one fulfilled "Torat Moshe" as well as Yoshiahu, and Sefer Devarim is often referred to as "Torat Moshe." Also every detail that Yoshiahu repaired parallels the prohibitions in the Devarim Prakim 12-14, showing that what Hlkiyahu was referring to was Torat Moshe, specifically the Tochacha about not doing Avodah Zarah in detail. ~Donna Herzog

Eating Non-Sacrificial Meat

Why is there a Repetition? רש"י דברים פרק יב (טו) רק בכל אות נפשך - במה הכתוב מדבר, אם בבשר תאוה להתירה להם בלא הקרבת אימורים, הרי הוא אומר במקום אחר (פסוק כ) כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך וגו' ואמרת אוכלה בשר וגו', במה זה מדבר, בקדשים שנפל בהם מום, שיפדו ויאכלו בכל מקום. אבן עזרא דברים פרק יב (כ) ואמר: כי תאוה נפשך לאכול בשר - פירוש: אם תאוה נפשך לאכול בשר, וכבר הזכיר זה, להוסיף כי ירחק ממך המקום. וגם זה הכתוב על מקום שאיננו מארץ כנען, ומשפטו כמשפט שעריך (יז):

Perek 14:1-21 Structure A. 1-2: No pagan mourning rituals 2 Holy Nation B. 3-21: Kosher and non-Kosher Species 4-8 Animals 4-6 Kosher 7-8 Tameh 9-10 Fish 9 Kosher 10 Tameh 11-18 Birds 11 Kosher 12-19 Tameh 19-20Flying Insects 19 Tameh 20 Kosher 21 Holy Nation

Notice how sections A and B both end with the same phrase. The two sections have a common theme that they instruct concerning behavior befitting a nation holy to Hashem. (ב) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר יְהֹוָה לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: (כא) לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ:

Homework 1. Prepare chapters 15 and 16. 2. Write three questions that you would expect to see on the midterm. 3. Write a complete answer for one of them. Email me the homework on or before this Sunday.

Lesson 7 Hukim Section

Notice how sections A and B both end with the same phrase. The two sections have a common theme that they instruct concerning behavior befitting a nation holy to Hashem. (ב) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר יְהֹוָה לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: (כא) לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ:

Why is Perek 14 Here? 1.“You are children of Hashem your God.” – Extension of Commandment 5. We are holy because we are children of the Holy One. 2.Once the possibility of eating meat without bringing a sacrifice is brought up, we then need to know which animals we are allowed to eat – since that list includes some animals that may not be sacrificed.

Do Now Read and prepare an outline of Debarim 14:22-15-18. As you go through this section think about: What do these laws have in common? How do they fit within the general framework of Moshe’s speech?

Structure of 14:22-15-18 14:21 End of kosher animals – Ethical coda 22-27 Ma’aser Sheni 22-24 Basic law 25-26 Law for someone who lives far 27 Ethical coda 28-29 Ma’aser Ani 28 Basic law 29 Ethical coda and Motivation 15:1-11 Remission of debts in seventh year 1-3 Basic law to forgive debt 4-6 Motivation 7-9: Don’t refuse loans 10-11 Motivation 12-18 Time limits on slavery 12-14a Basic law 14b-15 Motivation 16-17 Extending slavery 18 Motivation

Why is Perek 15 Here? Chapter 12 already mentioned Ma’aser as part of its centralization of all sacrifices. 12:11 says that one must bring to Jerusalem all of your olahs, sacrifices, Ma’aser, Terumah, and all donations. Now that people have to bring Ma’aser Sheni to be eaten in Jerusalem, those who live far away will have great difficulty transporting that much produce such a long distance. Perek 14 now explains how to solve that problem by redeeming the produce for money. Once Ma’aser Sheni is mentioned, the Torah continues on a tangent to Ma’aser Sheni and other laws for the benefit of the needy.

Bekhor Law compared to Bemidbar 18:17-18 According to Bemidbar only the Kohen may eat from the firstborn after it is sacrificed. Devarim, however, does not mention Kohanim. Rashi explains that Devarim also is speaking only to the Kohen: רש"י דברים פרק טו:כ לפני ה' אלהיך תאכלנו - לכהן הוא אומר, שכבר מצינו שהוא ממתנות כהונה אחד תם ואחד בעל מום, שנאמר (במדבר יח, יח) ובשרם יהיה לך וגו': However, since pasuk 19 is surely directed at the owner, since he is responsible to make sure it does not work, it is only logical that pasuk 20 is also directed at the owner. Another explanation is that when the law of centralization changed, other laws that are connected with it also changed. When there were many alters in every village, there were many more Kohanim who needed to be supported. Now that the local sanctuaries are closed, the owner has an obligation to visit the Beit Mikdash and has an opportunity to take part himself in this religious experience.

Parashiot in Perek 16 Notice that there is a parasha break between each commandment. Between Pesah and Shavuot there is only a setumah (indent) which is less of a break than the petuchah (new line) between Shavuot and Sukkot. Can you explain why? Because Pesah and Shavuot are more closely connected with each other. Shavuot does not have its own date but is rather dependent on the date of Pesah. Both holidays celebrate the spring grain harvest: Pesah being right before it and Shavuot right after. Sukkot is a completely separate holiday celebrating the time when the new grain is stored away for the winter

If everything in the second speech connects to one of the ten commandments, which commandment is most closely associated with the holidays? The celebration of special times is connected to the fourth commandment of Shabbat. The connection between Shabbat and the holidays is explicit in Vayikra 23. Also, holidays share with Shabbat the symbolic number seven: Pesah is seven days long (p. 4,8), Shavuot is 7 x 7 days later (p. 9), Sukkot is seven days (p. 13, 15). This elaboration of the fourth commandment concludes the Hukim section.

Explanation of Order of Laws in Hukim Section Why is eating meat explained before elaborating on bad influences in the beginning of chapter 12? Eating Meat Outside the temple is a great innovation here which requires immediate attention. It is so important that it is already mostly explained within the first paragraph.

Explanation of Order of Laws in Hukim Section Why is Ma’aser and Firstborn laws from chapter 12 expanded after the commandment 5 elaboration and not within the commandment 3 section? Ma’aser is after commandment 5 laws for several reasons: 1) it connects with the end of kashrut laws. 2) the seventh year of Shemitah and slaves connect with the upcoming expansion on Shabbat laws, 3) to keep a general progression from ben adam lamakom to ben adam lehaveiro in keeping with the order of the ten commandments.

Explanation of Order of Laws in Hukim Section Why is Commandment 5 expanded before commandment 4? This reasoning also explains why commandment 5, whose elaboration is no longer honoring human parents but God, is moved before the Sabbath which has a strong humanitarian element.

Review for Midterm A. Structure Questions B. Selection of Text C. Short Answers D. Long Answers

Lesson 1. What’s in a Name? אלה הדברים A book of words/speeches. משנה תורה = Deuteronomy A second teaching/ a repetition.

Similar presentations

Presentation on theme: "Lesson 1. What’s in a Name? אלה הדברים A book of words/speeches. משנה תורה = Deuteronomy A second teaching/ a repetition."— Presentation transcript:

Similar presentations

About project

Feedback

Log in

Auth with social network:

Lesson 1. What’s in a Name? אלה הדברים A book of words/speeches. משנה תורה = Deuteronomy A second teaching/ a repetition.

Similar presentations

Presentation on theme: "Lesson 1. What’s in a Name? אלה הדברים A book of words/speeches. משנה תורה = Deuteronomy A second teaching/ a repetition."— Presentation transcript:

Similar presentations

About project

Feedback