1. ארגון לתת ועמותות המזון בישראל כנס עמותות ארצי 5.12.2007
ארגון לתת ועמותות המזון בישראל כנס עמותות ארצי

2. Holocaust Survivors in Israel לרווחת ניצולי השואה בישראל
Aid for Life
For the welfare of the
Holocaust Survivors in Israel
סיוע לחיים
לרווחת ניצולי השואה בישראל

3. סיוע לניצולי שואה נזקקים בתמיכת הקרן הצרפתית לזכר השואה
"מדינת ישראל הוקמה, בין היתר, על רקע הטרגדיה שפקדה את העם היהודי במלחמת העולם השנייה, ניצולי השואה שעלו לארץ לאחר תום המלחמה היו שותפים מלאים להקמתה ולפיתוחה של הארץ"
(מיכה לינדרשטראוס, מבקר המדינה, מתוך דו"ח המבקר על הסיוע לניצולי השואה, אלול התשס"ז, אוגוסט 2007)

4. מיהו ניצול שואה?
החוק הישראלי לא הגדיר מיהו ניצול שואה ב-60 שנות קיומה של המדינה.
"היעדרה של הגדרה ברורה של מיהו ניצול שואה, הביאה גם למצב שבו בשונה מהנעשה לגבי קבוצות אחרות בחברה הישראלית, אין נתונים ומידע מהימן בדבר צרכיהם ומצוקותיהם של ניצולי השואה".
(וועדת דין וחשבון- הוועדה הבין משרדית לגיבוש פתרונות למצוקת ניצולי השואה, מאי 2007)
חוקי מדינת ישראל לא השתנו מאז הסכם השילומים שחתם דוד בן-גוריון עם גרמניה בשנת 1952, ואלה המאפשרים תשלומים לניצולים מתייחסים רק למי שעלה לישראל עד ה

5. ההגדרה המתגבשת כיום
מעגל ראשון
מתוכם כ- 8,000
נזקקים
מעגל ראשון: ניצולי שואה ששהו במחנות השמדה וכפיה, ניצולי הגטאות וניצולים
ששהו במקומות מסתור בשנים
מעגל שני: פליטי שואה ששהו במדינות
שנכבשו ו/או שיתפו פעולה עם השלטון הנאצי
ופליטים שנעקרו מבתיהם בשנים
מעגל שני
מתוכם כ- 80,000
נזקקים
מרביתם עולים
מחבר העמים

6. הצורך במדינת ישראל חיים 250,000 ניצולי שואה, למעלה מ- 80,000 מהם חיים
מתחת לקו העוני.
25% מניצולי השואה נאלצים לבחור בין קניית מזון לתרופות
14% מניצולי השואה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי
4% סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור
25% מניצולי השואה חיים לבד מרביתן נשים
30%-20% מניצולי השואה חיים בדירות בהן ליקויים המקשים על חייהם

7. מהות הפרויקט סיוע פיסי חודשי לניצולי שואה נזקקים ברחבי הארץ.
הסיוע יינתן למימון רכישת תרופות בסל הבריאות ובחלוקת מזון.
יצירת רשת חברתית ותמיכה בניצולי השואה.
קידום נושא מיצוי הזכויות של ניצולי השואה בישראל.
קרן חירום – סיוע חירום משמעותי.

8. שיתופי פעולה קופות החולים 'שירותי בריאות כללית' ו'מכבי שירותי בריאות'.
אגפי הרווחה והשירותים והחברתיים.
עמותת סיוע מקומיות.
בנק לאומי וחברות עסקיות.
מועדון רוטרי לוד.
ארגוני סיעוד.

9. אופן הביצוע הסיוע ניתן ע"י מתנדבי ארגון לתת איתור נזקקים
ע"י לשכת הרווחה העירונית.
על פי קריטריונים לאיתור ניצולים שאינם זוכים לשילומים ופיצויים ומתקיימים מקצבת זקנה + הבטחת הכנסה בלבד.
הצלבת מידע
בדיקת צריכת תרופות חודשית בקופות החולים.
בדיקה מול עמותות מקומיות בערים בהן פועל הפרויקט.
שילוב הנזקקים בפרויקט
החתמה על ויתור סודיות.
התאמה מתנדב – נזקק (שפה, סיעודי).

10. סטטוס והיקף הפרויקט
בחודש ספטמבר 2007 החל סיוע בסל מזון חודשי ל-400 ניצולי שואה
עד מרץ 2008 יושלם תהליך איתור הנזקקים ויוענק הסיוע הבא:
סל מזון חודשי בשווי 150 ₪.
שובר חודשי ע"ס 100 ₪ למימון רכישת תרופות.
קשר אישי וקבוע ע"י מתנדבי לתת.
קרן חירום: מענה וטיפול בצרכים דחופים שאינם מקבלים מענה.

11. Holocaust Survivors in Israel לרווחת ניצולי השואה בישראל
Aid for Life
For the welfare of the
Holocaust Survivors in Israel
סיוע לחיים
לרווחת ניצולי השואה בישראל

12. ארגון לתת ומכון חקר מציגים:
דצמבר 2007

13. דו"ח העוני האלטרנטיבי - מתודולוגיה
מגמות העוני בעמותות המזון
מגמות העוני בעמותות המזון, הינו עדות עדכנית מהשטח, אשר נועדה להוות ערוץ דיווח והתראה על מגמות העוני בישראל, מנקודת המבט של רשת ארגונים חברתיים, העוסקים יומיום בנושא העוני והמחסור.
הבדיקה נערכה בקרב 92 ארגונים מקומיים (עמותות מזון, אגפים לשירותים חברתיים ובתי תמחוי) הפועלים באופן קבוע ומייצגים את כל המגזרים.
המחקר לבחינת מגמות העוני בעמותות המזון, נותן תמונת מצב על הביקוש ועל היקף המזון המחולק, צורך המשפחות, תמהיל האוכלוסייה הנזקקת (אילו מגזרים) וחוסן ויציבות עמותות הסיוע לאור אזלת היד הממשלתית.

14. דו"ח העוני האלטרנטיבי - מתודולוגיה
פרופיל הנזקקים לסיוע
מחקר שטח עדכני וייחודי, שנערך בקרב 500 נתמכים בעמותות מזון, אגפי רווחה ובתי תמחוי. הכנת השאלון, עיבוד הממצאים ובקרתם בוצעו ע"י מכון חקר.
המחקר מעניק כלי המאפשר ללמוד מהו עוני ומה משמעות החיים בעוני: מיהם האנשים העומדים מאחורי הסטטיסטיקה של העוני? מה אנחנו יודעים עליהם? מהי שגרת יומם? עם אילו בעיות הם מתמודדים? על מה הם נאלצים לוותר?
השנה, לראשונה ועל מנת לבחון את עומק מימדי העוני ואת הפערים בין העשירונים התחתונים לכלל האוכלוסייה, ערכנו השוואה בפרמטרים שונים, כך ששאלות זהות הוצגו גם לציבור הרחב, במסגרת סקר בקרב 500 נשאלים מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל, המהווים מדגם מייצג.

15. דו"ח העוני האלטרנטיבי - מתודולוגיה
תפיסת הציבור
הסקר נערך בקרב מדגם כלל ארצי מייצג של 500 גברים ונשים בגיל 18 ומעלה.
הבדיקה מתארת את הדעות והתפיסות של אזרחי ישראל ביחס לעוני.
שלושת המחקרים נערכו בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2007.

16. תפיסות ציבור

17. הגדרת העוני 28% 72% 72% מהציבור מאמינים
האם אתה מאמין שבישראל 1.6 מיליון אזרחים חיים בעוני?
28%
72%
72% מהציבור מאמינים
כי 1.6 מיליון אזרחים חיים בעוני.
22%
78% מהציבור הרחב מסכים כי ניתן
להגדיר רעב באמצעות חוסר היכולת
לדאוג לתזונה בסיסית מינימלית.
כלומר, רוב הציבור אינו תולה
את הגדרת הרעב בתחושה פיזית בהכרח
כי אם ביכולת העצמאית לספק
לאדם ומשפחתו מזון בסיסי
78%

18. הבעיות הדחופות לטיפול
"מבין הבעיות הבאות איתן מתמודדת מדינת ישראל, מהי לדעתך הבעיה שהכי דחוף לטפל בה?"
סה"כ ציינו ראשון או שני:
50%
35%
37%
37%
37%
החינוך נתפס כבעיה הדחופה ביותר לטיפול, בעוד דחיפות הטיפול בעוני יורדת למקום הרביעי

19. הבעיות הדחופות לטיפול ביטחון עוני חינוך
"מבין הבעיות הבאות איתן מתמודדת מדינת ישראל, מהי לדעתך הבעיה שהכי דחוף לטפל בה?
ביטחון
עוני
חינוך
מתפתחת מגמה של שחיקה ואדישות בתפיסת הציבור את העוני, על אף החרפת הבעיה.
זו הפעם הראשונה בחמש שנים שהעוני לא נתפס כדחוף ביותר או שני לבעיית הביטחון

20. במהלך חמש השנים האחרונות, נתפסת מדיניות הממשלה באופן מובהק,
מה עושה הממשלה
בראיה חמש שנתית: עם איזו מהדעות הבאות אתה הכי מסכים בקשר להשפעת מדיניות הממשלה על מצב העוני בישראל, האם מסייעת לטיפול, לא מסייעת או מחריפה את הבעיה?
במהלך חמש השנים האחרונות, נתפסת מדיניות הממשלה באופן מובהק,
ככזו אשר לא מסייעת לפתור את בעיית העוני או אשר גורמת להחרפת הבעיה

21. האחראים לטיפול לעומת המטפלים בפועל
מגמה נמשכת בחמש השנים
האחרונות: הרוב המכריע
של הציבור סבור כי
הטיפול בעוני צריך להיות
באחריות הממשלה והרשויות
לעומת זאת, מי שנתפס כמטפל
בפועל בצמצום בעיית העוני
הם בעיקר ארגוני הסיוע

22. נכונות אזרחית לתרומה
"האם במהלך השנה האחרונה תרמת למען אוכלוסיות במצוקה, כסף או מזון או מוצרים אחרים"?
לצד פעילותם של הארגונים ההומניטריים לוקח גם הציבור חלק בסיוע לנזקקים
בחמש השנים האחרונות קיימת עליה מתמדת בתרומות כסף מהציבור הרחב

23. אחד מכל ארבעה ישראלים (25%) מצהיר כי הוא חושש להידרדר לעוני
הערכת מצב אישי
"האם אתה חושש שאתה ומשפחתך עלולים להגיע בעתיד הקרוב למצב של עוני? 3%
25%
73%
אחד מכל ארבעה ישראלים (25%) מצהיר כי הוא חושש להידרדר לעוני

24. מגמות העוני בעמותות המזון

25. מגמות הדרישה למזון בשנת 2007
"האם במהלך שנת 2007 חשת בשינוי (גידול/קיטון) בדרישת הנזקקים למזון?"
14% 2%
84%
84% מהעמותות מדווחות על גידול ממוצע של 24% בדרישת הנזקקים למזון
המאזן הכולל לשנת 2007: גידול של 19.6% בדרישה למזון

26. מגמות הדרישה למזון בשנת 2007
24%+
26%+
25%+
29%+
46%+
ממוצע גידול דרישת הנזקקים (ביחס לשנה קודמת) בראייה חמש שנתית:
במהלך חמש השנים האחרונות (משנת 2003) עלתה הדרישה למזון ב- 104%
משנת 2002 ניכרת עליה של 150% בביקוש למזון

27. גידול ממוצע של 16.8% במספר המשפחות הנתמכות ב- 2007
כמות המשפחות המטופלות בשנת 2007
האם היה שינוי במספר המשפחות שטופלו בעמותה בשנת 2007 לעומת 2006? 1%
15%
84%
גידול ממוצע של 16.8% במספר המשפחות הנתמכות ב- 2007

28. תמהיל הנתמכים בעמותות הסיוע
"מתוך כלל הנזקקים שמקבלים את תמיכת העמותה, איזה שיעור מהוות הקבוצות הבאות?"

29. תמהיל הנתמכים בעמותות הסיוע
בראייה חמש שנתית:
שיעור משפחות מרובות ילדים נמצא במגמת עליה קבועה.
למרות ירידה קלה בשנה שעברה, שיעור החד הוריות גבוה – 33%
השחיקה במעמד הביניים נעצרה אך למרות זאת מדובר על שיעור גבוה מאוד – 18%
אחד מכל חמישה נתמכים הוא חולה כרוני – 20%

30. תדירות ואופי התמיכה
בראייה חמש שנתית: מתוך 100% המשפחות הנתמכות כמה מקבלות את הסיוע במשך:
בחמש השנים האחרונות, רוב מקבלי הסיוע בקרב העמותות נתמכו למעלה משנה ומספרם נמצא בעלייה מתמדת (54% בשנת 2003 לעומת 65% בשנת 2007)

31. יציבות וחוסן עמותות המזון
"האם העמותה שלכם מצליחה לתת מענה לכל הנזקקים הפונים אליכם?
28%
72%
72% מהעמותות מתקשות לתת מענה לכל הנזקקים הפונים אליהן
כל עמותה חמישית (20%) אינה מסוגלת לתת מענה ליותר מרבע מהנזקקים

32. כרבע מהעמותות (23%) מעריכות שייאלצו להפסיק לפעול תוך שנה
יציבות וחוסן עמותות המזון
"במידה ולא תגובש תוכנית ממשלתית למאבק בעוני, אשר תעניק גם סיוע פיזי מיידי כמה זמן אתה מעריך שהעמותה תחזיק מעמד?"
מחצית מהעמותות (49%) מעריכות שללא תוכנית ממשלתית לחלוקת מזון לנזקקים הן לא תוכלנה להחזיק מעמד – עליה של 53% בהשוואה ל – 2006 (32%)
כרבע מהעמותות (23%) מעריכות שייאלצו להפסיק לפעול תוך שנה

33. יציבות וחוסן עמותות המזון
"מהם מקורות המימון של העמותה?"
הציבור הרחב והמגזר העסקי ממשיכים להיות הגורמים העיקריים
אשר נותנים תמיכה לעמותות הסיוע
עם זאת, המאזן הכולל ל מצביע על ירידה של 12% בכמות התרומות

34. פרופיל הנזקקים לסיוע

35. פרופיל הנזקקים לסיוע
רוב הנזקקים שמגיעים לקבל סיוע הן נשים בעלי השכלה תיכונית ומטה.
בבית 3.66 ילדים בממוצע.
מתגוררים בדירות שאינן בבעלותם ומתקשים בתשלומי המשכנתא/שכ"ד.
הרוב המוחלט זקוק לטיפולי שיניים אך אין באפשרותם לממן טיפולים אלה.
הסיוע שהנתמכים מקבלים מהעמותה מהווה כחצי מכלל המזון שהם צורכים.
משפחה ממוצעת מוציאה בממוצע 1,575 ₪ בחודש על מזון.
בקרב העובדים, הרוב מועסקים במשרה זמנית וחלקית או במשמרות.

36. פרופיל הנזקקים לסיוע השכר הממוצע למשק בית עומד על 2,864 ₪.
השכר הממוצע למשק בית עומד על 2,864 ₪.
רוב הנזקקים מעדיפים עבודה על פני קצבה.
רובם חווים ניתוקי חשמל/טלפון/מים/גז.
לרוב הילדים אין את הציוד לביה"ס והם לא מקבלים חינוך משלים.
הנתמכים מעולם לא ביקרו בחו"ל ורבים מהם לא יצאו לנופש בארץ.
הנזקקים מיואשים ממצבם ומעריכים שהם וילדיהם ימשיכו להיות עניים.

37. תעסוקה רוב מקבלי הסיוע (76%) מעדיפים לעבוד למחייתם על פני קבלת קצבה
"במידה והתנאים היו מאפשרים לך לצאת לעבודה (בריאות, פתרון לילדים וכדומה) מה היית מעדיף – לקבל קצבה או לצאת לעבודה בשכר בגובה הקצבה?"
רוב מקבלי הסיוע (76%) מעדיפים לעבוד למחייתם על פני קבלת קצבה
עלייה של 19% בנכונות לצאת לעבודה בהשוואה ל (64%)

38. תעסוקה
מרואיינים שעובדים נשאלו: מהו היקף המשרה? ומהם תנאי העסקתך?
רוב הנזקקים העובדים (72%) מועסקים במשרה חלקית או בעבודה לפי שעות ואילו בקרב
כלל האוכלוסייה, רוב האזרחים עובדים במשרה מלאה (71%). בנוסף, 55% מהנזקקים העובדים
מועסקים במשרה זמנית לעומת 82% בקרב כלל האוכלוסייה המועסקים במשרה קבועה.

39. חינוך כל נזקק חמישי (18%) נאלץ להוציא את אחד מילדיו (לפחות) מהבית
בהשוואה לכלל האוכלוסייה - "האם נאלצת להוציא את ילדיך מהבית למסגרת אחרת
(פנימייה, משפחה אומנת) עקב חוסר יכולת כלכלית?"
כל נזקק חמישי (18%) נאלץ להוציא את אחד מילדיו (לפחות) מהבית
למסגרת אחרת עקב קשיים כלכליים

40. חינוך 78% מהנזקקים אינם יכולים להעניק לילדיהם ציוד לביה"ס.
עליה של 47% לעומת 2006, אז לא יכלו לעשות זאת 53% מהמשפחות.
עליה של 22% בשיעור ההורים שלא יכולים לאפשר לילדיהם לקחת חלק
בפעולות ביה"ס: מ - 53% ב ל- 65% השנה. פער עצום מול הציבור- 11%.
89% מהנזקקים לא יכולים לספק לילדיהם חינוך משלים, מול 19% בלבד
שלא יכולים לעשות זאת בציבור הרחב.
אלה סממנים מובהק לפערים הגדולים בין הנזקקים לשאר האוכלוסייה.

41. כל נזקק רביעי (24%) מכיר אדם שנפטר עקב חוסר יכולת לממן טיפול רפואי.
בריאות
"האם אתה מכיר אדם שנפטר עקב חוסר יכולת לממן טיפול רפואי?"
כל נזקק רביעי (24%) מכיר אדם שנפטר עקב חוסר יכולת לממן טיפול רפואי.

42. זאת, לעומת 19% בלבד בקרב הציבור הרחב.
בריאות
בהשוואה לכלל האוכלוסייה: "האם באפשרותך לממן טיפולי שיניים?"
95% מהנזקקים אינם יכולים לממן לעצמם טיפולי שיניים, עליה של 12% מול 2006 (85%).
זאת, לעומת 19% בלבד בקרב הציבור הרחב.

43. איכות חיים 81% מהנזקקים מעולם לא טסו לחו"ל
בהשוואה לכלל האוכלוסייה - "האם אי פעם טסת לחו"ל?"
81% מהנזקקים מעולם לא טסו לחו"ל
בעוד ש 71% בקרב הציבור ביקרו בחו"ל
לפחות פעם אחת בחייהם.
בהשוואה לכלל האוכלוסייה - "מתי בפעם האחרונה יצאת לנופש בארץ (בית מלון, צימר וכדומה)?"
בעוד ש 53% מקרב הציבור יצאו לנופש
בשנה האחרונה, רק 2% מהנתמכים
יצאו לנופש בארץ במהלך 2007
ואילו 57% לא יצאו לנופש מעולם
(9% בלבד בקרב הציבור הרחב).

44. איכות חיים החמרה ביכולת הנתמכים לעמוד בתשלומים בסיסיים:
68% מהנזקקים דיווחו על ניתוק של חשמל/מים/גז/טלפון –
עליה של 19% לעומת 2006 (57%).
41% מהנזקקים עמדו השנה בפני תביעות משפטיות –
עליה של 24% משנת 2006 (33%).

45. יציאה ממעגל העוני
"האם אתה מאמין שיש סיכוי שתצא ממעגל העוני?"
"האם אתה סבור שגם ילדיך יחיו בעוני?"
והילדים
כמעט מחצית (48%) מהנשאלים לא מאמינים כי ייצאו ממעגל העוני.
כמעט שליש מהנזקקים (30%) מאמינים שגם ילדיהם יחיו בעוני.

46. ייאוש הנזקקים
"האם עברה בראשך המחשבה לשים קץ לחייך עקב מצבך הכלכלי?"
רבע מהנזקקים (23%) דיווחו כי חלפה בראשם המחשבה לשים קץ לחייהם
עקב ייאוש עמוק ממצבם הכלכלי.

47. 7% חוששים יותר מכל כי הם עלולים למות ברעב.
ייאוש הנזקקים
"מה הפחד הכי גדול שלך?" 8% 8% 7% 8%
11%
66%
66% מהנזקקים דיווחו כי הפחד הכי גדול שלהם הוא חוסר היכולת לדאוג לילדים.
7% חוששים יותר מכל כי הם עלולים למות ברעב.

48. תזונה
"ללא סיוע מהעמותה, כמה ארוחות חמות (כולל מנה בשרית)
היה באפשרותך לאכול בשבוע?"
60%
60% מהנזקקים היו נאלצים לאכול עד שתי ארוחות חמות (כולל מנה בשרית) בשבוע
אילו לא היו מקבלים סיוע מהעמותות.
רוב הנזקקים (57%) אוכלים 2 ארוחות ביום לעומת רוב בציבור הרחב (58%)
שאוכלים 3 ארוחות ביום ויותר.

49. דיור שליש מהנזקקים מצליחים לעמוד בתשלומי משכנתא/שכ"ד
מרואיינים המשלמים משכנתא/שכ"ד נשאלו: "האם אתה מסוגל לעמוד בתשלומי משכנתא/שכ"ד?"
שליש מהנזקקים מצליחים לעמוד בתשלומי משכנתא/שכ"ד
לעומת הרוב המוחלט של הציבור הרחב (93%) אשר עומד בתשלומים

50. עיקרי ממצאים ומסקנות ראייה חמש-שנתית
ניכרת החמרה והעמקה של תופעת העוני במהלך השנים.
יכולתם של הנזקקים לספק את תנאי המחייה האלמנטריים מצטמצמת עם הזמן.
קיימת שחיקה בתודעה הציבורית ביחס לדחיפות הטיפול בבעיית העוני.
בחמש השנים האחרונות חלה עלייה של 103% בדרישה למזון בקרב הנזקקים.
התלות של הנזקקים בעמותות גבוהה מאד אך החוסן של העמותות הולך ופוחת.
אין מוביליות חברתית של העניים.
הציבור הרחב הינו מקור המימון העיקרי של העמותות הוולונטריות.
מדיניות הממשלה גורמת להחרפת העוני או שאינה מסייעת לפתור את הבעיה.
הרוב המכריע של הציבור סבור כי הטיפול בעוני צריך להיות בידי הממשלה.

51. תודה רבה

52. אחריות המדינה להבטחת הביטחון התזונתי של אזרחיה

53. רקע 11% מהאזרחים (כ - 200,000 משפחות) בישראל נזקקים לשירותיהן
של עמותות סיוע וולונטריות המחלקות מזון.
מחד הביקוש למזון ממשיך לגדול ומאידך העמותות מתקשות לתת מענה
לכלל הנזקקים הפונים אליהן.
הזכות לתזונה בסיסית היא זכות יסוד ואילו אספקת מזון לנזקקים
היא בבחינת שירות "ליבה" שצריך להינתן על ידי המדינה.
עמותות המזון לא יכולות לתת מענה כולל לאורך זמן וכמחצית מהן
עלולות להפסיק לסייע עקב חוסר במשאבים ואי התערבות ממשלתית בנושא.

54. מטרה
על המדינה להכיר באחריותה לטיפול בבעיה, לפעול להסדרת נושא חלוקת המזון עד מתן מענה כולל לאוכלוסיות במצוקה, הזקוקות לסיוע פיסי בתחום המזון, תוך לקיחת אחריות כוללת על המצב בשטח, דרכי הטיפול ואמצעי האכיפה והבקרה.

55. האמצעי – לחץ אזרחי על הממשלה
לפני כשנה הגיש ארגון לתת עתירה לבג"צ בבקשה לקבוע כי חובתה של המדינה
לדאוג לביטחונם התזונתי המינימלי של אזרחיה ולכן באחריותה לממן ולבצע את
חלוקת המזון.
ביסוד העתירה עומדת הטענה כי "בטחון תזונתי מינימלי" הוא זכות חוקתית של
הציבור לקבלת מזון בסיסי שיאפשר את קיומו הפיזי.
חלוקת המזון צריכה להתבצע עפ"י קריטריונים שייקבעו בתוכנית לאומית,
חוצה משרדי ממשלה ובעלת יעדים מדידים לפתרון המחסור במזון והרעב.

56. הדרך יצירת מערכת תשתיתית לוגיסטית מרכזית אחת אשר תפעל בשקיפות מלאה,
באופן שוויוני, תוך איגום פעולת כלל העמותות הלגיטימיות הפועלות בישראל,
ביעילות, ניצול משאבים מקסימלי ושימוש במשאבים קיימים.
המערכת תיתן מענה לכלל הצורך במזון לאוכלוסייה הנזקקת בשני אופנים:
ניצול עודפי המזון הקיימים במשק.
הפניית תקציבים קבועים לרכש מרוכז של מזון.
המזון יינתן באמצעות עמותות או ישירות לנזקקים באופן שייקבע ע"י המדינה.

57. הדרך אחריות המדינה צריכה לבוא לידי ביטוי, בין היתר, בנושאים הבאים:
תכנון הדרכים בהם יוגש הסיוע.
מימון מלא של הפעילות.
קביעת הקריטריונים לזכאות.
גיבוש תהליכי בקרה ופיקוח.
תיאום בין כל הגורמים השותפים.

58. קהל היעד
הטיפול שייקבע צריך להיות מותאם לאוכלוסיית היעד לפי החלוקה הבאה:
א. טווח קצר בינוני – אוכלוסיה שתקבל תמיכה לתקופת ביניים, עד שאמצעים
אחרים שתנקוט המדינה, יאפשרו לה לצאת ממעגל העוני ולחזור לעצמאות.
יצירת מערך התחייבות מצד הנזקק - קבלת סיוע פיזי מיידי במזון לתקופת ביניים
ובמקביל קיום תוכנית רב שנתית, במהלכה יצטמצם הסיוע שמעניקה המדינה.
ב. טווח ארוך – אוכלוסיות הזקוקות לסיוע קבוע–קבלת סיוע פיזי במזון
באופן שוטף ועפ"י קריטריונים קבועים מראש.

59. תכנית הכנס 10:00-10:30 התכנסות ורישום
10:30-11:00 דברי פתיחה: מר ז'יל דרמון, יו"ר ארגון לתת
11:00-11:30 טקס השקת פרויקט סיוע למען ניצולי השואה
11:30-12:15 מסיבת עיתונאים: הצגת דוח העוני האלטרנטיבי לשנת 2007
12:15-12:30 הפסקה
12:30-13:30 פאנל: אחריות המדינה להבטחת הביטחון התזונתי של אזרחיה
13:30-14:00 הפסקת צהריים
14:00-15:30 סדנאות בנושא שירותים משלימים לעמותות
15:30-15:45 הפסקת קפה
15:45-16:30 סיכום וחלוקת תעודות הוקרה לעמותות נבחרות