1. מתרומת יהודי רומניה לציונות אחרי קום המדינה
מתרומת יהודי רומניה לציונות אחרי קום המדינה
מצגת שלישית על התרומה של יהודי רומניה לציונות
לזכר הורי היקרים, דוד ורחל ברנדס זכרם לברכה, שהאמינו תמיד ש"פה בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות" יהודית שורק עריכה לשונית: עידו דוד כהן, נכדי עיצוב: צביקה כהן, נכדה של אחותי טובה כהן

2. ראשוני העולים מרומניה, אחרי קום המדינה, הגיעו מהמחנות בקפריסין.
ביולי 1948 החלו ה"פאנים" [פאן יורק ופאן קרשצ'נט], בתיאום עם בריטניה, להוביל ארצה את העצורים ממחנות קפריסין.
עצמאות - השם החדש שניתן לפאן קרשצ'נט

3. שמה של פאן יורק הוסב ל"קיבוץ גלויות"

4. בין השנים 1952-1948 עלו מרומניה לישראל יותר מ-120,000 איש.
במאי 1948 היו ברומניה למעלה מ-350,000 יהודים, הריכוז היהודי הגדול ביותר שנותר באירופה לאחר השואה.
הצטרפותה של רומניה לגוש הקומוניסטי גרמה לחששות רבים בקרב יהודייה. המצוקה הכלכלית שגברה, זיכרון השואה והאנטישמיות, חיזקו את רצונם של רוב יהודי רומניה לעזוב אותה.
בין השנים עלו מרומניה לישראל יותר מ-120,000 איש.
"השאיפה לצאת מרומניה החלה עוד בשנים
בעת שהיישוב בארץ נאבק עם מדיניותו של בווין (שר החוץ של בריטניה) התפרצו מרומניה מאות ואלפים, בייחוד חניכי תנועות נוער.
הידיעות שהגיעו על תלאותיהם של המעפילים לא החלישו במאומה את רצונם של צעירי ישראל בגלות רומניה להיות בין הנאבקים עם משטרו העוין של בווין" [יצחק קורן]

6. חניכי תנועת הנוער הציונית "גורדוניה"

7. כותב המאמר "יהודי רומניה רוצים לעלות" יצחק קוֹרְן (קאָרן) נולד בשנת 1911 בקישינב, בסרביה.
בשנת 1928, נרשם ללימודי משפטים באוניברסיטת יאסי. במקביל ללימודיו, החל שם בפעילות ציונית והיה בין מנהיגי אגודת הסטודנטים הציוניים, תחילה באוניברסיטה ולימים ברומניה כולה. ב1938 נשלח מטעם ההסתדרות הציונית ברומניה לארץ ישראל. עלה ארצה ב-1 במאי 1940.
בשנת 1944מונה למזכיר תנועת המושבים. הוא עמד בראש תנועת המושבים במשך 17 שנים, עד לשנת 1961.
במהלך שנות כהונתו בתפקיד הוקמו 158 מושבים. בשנים אלו עבד בסמיכות ללוי אשכול, ראש המחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית, ובעצתו אימץ את רעיון האיכלוס של הכפרים הערביים הנטושים במושבי עולים.

8. בשנת 1948

9. שנת 1948 בקורות היהודים ברומניה
בחודש יולי 1948 הגיע לרומניה מרדכי נמיר, כשליח מיוחד של ממשלת ישראל, ונפגש גם עם שרת החוץ, אנה פאוקר. ב-28 באוקטובר 1948 פרצה משטרת רומניה למשרדי הקרן הקיימת ולמשרדי קרן היסוד, והחרימה מסמכים. בחודש נובמבר "הוועד היהודי הדמוקרטי‘’ ארגן עלייה ארצה , במטרה לחזק את המפלגה הקומוניסטית בישראל. ב-8 בדצמבר הוכרזה הציונות כתנועה אנטי סוציאליסטית. ב-20 בדצמבר, החליט הוועד הציוני המרכזי להפסיק את פעילות מוסדות ההסתדרות הציונית. סניפי ההכשרה של תנועת החלוץ ומפ"ם המשיכו לפעול עד 2 במרץ 1949 בדצמבר 1948 ציר ישראל הראשון, הצייר ראובן רובין, יליד רומניה, הגיע לרומניה .

10. [נולדה בשם חנה רבינזון]
אביה, הירש רבינזון היה שוחט. בשנת 1920, בעת שהותה בפריז, הצטרפה לתנועה הקומוניסטית, בעידודו של מרצ'ל פאוקר, בעלה לעתיד. השניים היו בין מייסדי התנועה הקומוניסטית הרומנית בשנת 1921,
ב מונתה לשרת החוץ של רומניה. שרת החוץ הראשונה בעולם.
במסגרת תפקידה, שלחה ב-11 ביוני 1948 מברק לשר החוץ של ישראל, משה שרת, ובו הכרה רשמית של רומניה במדינת ישראל.
עצם העובדה שאישה, יהודייה, בתו של שוחט, הצליחה להגיע למעמד בכיר ביותר בצמרת הקומוניזם הרוסי-עולמי, והייתה במשך מספר שנים שרת החוץ של רומניה והאדם החזק ביותר במפלגה ובמדינה, מפליאה כשלעצמה. עד היום היא הדמות החידתית ביותר בהיסטוריה המודרנית של רומניה. אנה פאוקר, הוגדרה ב-1948 על ידי השבועון "טיים" כ"אישה החזקה ביותר בעולם". היא הייתה בשיא הקריירה שלה, כשהודחה על ידי גאורגיו דז' וסולקה מכל תפקידיה. ב-18 בפברואר 1953 אנה פאוקר נכלאה, בהוראתו של דז', ונחקרה על ידי ה"סקוריטטה"
היא הואשמה בקוסמופוליטיות, ב"סטייה ימנית" וב"פעילות נגד המפלגה". האשימו אותה גם על שאפשרה את העלייה לישראל ושהוציאה בסיטונות דרכונים לישראל ונפגשה עם ציר ישראל.
אנה פאוקר
[נולדה בשם חנה רבינזון]
שרת החוץ של רומניה 10

11. ועוד ב1948

12. ראובן רובין
(13 בנובמבר 1893 בגלאץ, רומניה – 13 באוקטובר 1974)
ציר ישראל הראשון ברומניה.
היה מגדולי הציירים הישראליים;
ביטא ביצירותיו את תחושת האור והרוחניות של ארץ ישראל.
על יצירתו זכה בפרס ישראל לשנת 1973.
11 בספט' , 1950 מעריב

13. בשנת 1949
חיסול התנועה הציונית
השאיפה לעלייה לישראל

14. בתחילת 1949 נמצאו שוב כ-5,000 צעירים במסגרת ההכשרות ברומניה
בתחילת 1949 נמצאו שוב כ-5,000 צעירים במסגרת ההכשרות ברומניה

15. 11 בספט' , 1950 ,מעריב

16. כינוס אחרון של תנועת "גורודוניה"
From: יהודית Sent: Tuesday, April 14, :54 PM To: Yudit Subject: שער העליה
    
כינוס אחרון של תנועת "גורודוניה"

18. בשם "בת הרב "היה מכנה בן גוריון את אנה פאוקר(
(כך כינה בן גוריון את אנה פאוקר)
גלעדי נולד בעיירה סילצ'ה שבאזור טרנסילבניה [עכשיו רומניה] למשפחה דתית בת 18 ילדים, אביו היה רב. כשבגר, למד גלעדי בישיבה ושירת בצבא הרומני.
בארץ, גלעדי לקח חלק גם בפעילות פוליטית, היה איש "הפועל המזרחי" ונשלח על ידי שר הפנים והעלייה חיים משה שפירא לרומניה. דוד גלעדי הוא אביה של הסופרת שולמית לפיד וסבו של יאיר לפיד.

19. מועד צילום התמונה: 28 בינואר 1949
כתבה : 11 בספטמבר , 1950, מעריב

20. שנות החמישים
העלייה מרומניה
מקומות הקליטה של העולים
ההשמצות

21. באביב 1950 חל שינוי אצל השלטונות הרומניים כלפי העלייה
באביב 1950 חל שינוי אצל השלטונות הרומניים כלפי העלייה. השינוי נבע בין-היתר מהתסיסה החברתית ברומניה, שהתבטאה גם בהתגברות האנטישמיות.
בסופו של דבר נראתה העלייה, כלומר הוצאת היהודים מרומניה, כפתרון הנוח ביותר, להפגת התסיסה החברתית: כך יצליח השלטון הקומוניסטי להיפטר מחלק גדול מ'האלמנטים השליליים', דהיינו היהודים. היו שהעריכו שלרומניה יתלווה גם רווח כלכלי מיציאת היהודים.
השינוי במדיניות הרומנית כלפי העלייה ניכר באביב של ל
משרד הפנים הרומני פרסם ב-5 במאי 1950 כרוז, שהודבק על קירות תחנות המשטרה בכל רחבי רומניה. הכרוז הודיע שיהודים הרוצים להגיע לישראל מתבקשים להמציא למשרד את התעודות המתאימות. תוך מספר ימים נפתחו בכל רחבי רומניה עשרות תחנות לרישום. בבוקרשט נפתחו 22 תחנות, ומתוך 120,000 היהודים שבה, נרשמו תוך זמן קצר כ-60 אחוז. בעיר יאסי – שהתגוררו בה 35,000 יהודים – נרשמו 75 אחוזים. במקומות אחדים נרשמו 90 אחוזים, וכל זאת תוך פחות מחודש ימים. תוך ימים אחדים הונפקו אלפי דרכונים לעולים, כשהמונים צובאים על דלתות הצירות הישראלית בבוקרשט.

22. דלת היציאה מרומניה נפתחת
דלת היציאה מרומניה נפתחת
השלטונות הרומניים תמכו ב-1948ובתחילת 1949 ביציאת היהודים, בתקווה שיצטרפו למפלגה הקומוניסטית הישראלית, אך משנוכחו לדעת שיוצאי רומניה שעלו לישראל לא הצטרפו למפלגה, הם שינו את יחסם והכבידו מאוד על מתן אישורי יציאה מרומניה. שליחים מישראל הצליחו לשנות עמדה זו על ידי ייזום עסקה של ציוד להפקת נפט תמורת תירס רומני, עסקה שהותנתה באישור יציאתם של היהודים מרומניה. רומניה נזקקה מאוד לציוד להפקת נפט עבור שדות הנפט שלה בפלוישט שניזוקו במלחמת העולם [פלוישט נמצאת כ-50 ק"מ צפונית לבוקרשט, שדות הנפט של פלוישט היו מקור הנפט היחיד במרכז אירופה]. אולם מדיניות האמברגו של ארצות הברית מנעה את רכישת הציוד הדרוש. ישראל התחייבה להשיג עבור הרומנים את מבוקשם, בתנאי שתיפתח הדלת ליציאת יהודי רומניה. העסקה הושלמה על ידי אפרים אילין, יצחק בן-אפרים ושייקה דן.
אפרים אילין
שייקה דן
יצחק בן-אפרים

23. עולים מרומניה בשנת 1951

24. המכשולים בדרך לעלייה

25. רומניה הפעילה את האונייה טרנסילבניה פעמיים בחודש עם 600 נוסעים, אך עלו על סיפונה ביוני ארבע הפלגות וביולי שש.
עבור כל יוצא, גבו הרומנים פי שניים מהמחיר הריאלי לנסיעה - 55 דולר והג'וינט שילם.
עם הזמן, מספר היוצאים באניות עלה ל-1,500 באוניה.

26. טרנסילבניה ב-1967
הבריות מברכים זה את זה: "ישמרך אלוהים מכל המחלות הרעות ויברכך רק במחלת הים"

27. מספר העולים לפי שנת העלייה
ארץ המוצא
1948
1949
1950
1951
1952
1953
אסיה
עיראק 15
1,708
31,627
88,161
868
375
תימן
270
35,422
9,203
588 89 26
טורקיה
4,362
26,295
2,323
1,228
271
220
פרס 43
1,778
11,935
11,048
4,856
1,096
עדן -
2,636
190
328 35 58
הודו 12
856
1,105
364 49
650
סין
644*
1,207
316 85
160
ארצות אחרות
1,966*
931
634
230
197
סך הכול
4,702
68,695
58,548
102,668
6,430
2,793
אפריקה
מרוקו
4,980
7,770
5,031
2,990
טוניסיה
6,821
17,353
3,725
3,414
2,548
606
אלג'יריה
506
272 92 84
לוב
1,064
14,352
8,818
6,534
1.146
224
דרום אפריקה
178
217
154 11 33
מצרים
7,268*
7,154
2,086
1,251
1,041
382* 5 6 3 9
8,063
39,190
25,425
20,117
10,082
4,990
ארץ המוצא
1948
1949
1950
1951
1952
1953
כל הארצות
102,879
239,576
169,405
173,901
23,375
10,347
אירופה המזרחית
רומניה
17,678
13,595
47,041
40,625
3,712 61
פולין
28,788
47,331
25,071
2,529
264
225
בולגריה
15,091
20,008
1,000
1,142
461
359
צ'כוסלובקיה
2,115
15,685
263
150 24 10
הונגריה
3,463
6,842
2,302
1,022
133
224
יוגוסלביה
4,126
2,470
427
572 88 14
ברית-המועצות
1,175
3,230
2,618
689
198
216
סך הכול
72,436
109,161
76,104
46,247
4,682
937
אירופה המערבית
גרמניה
1,422
5,329
1,439
662
142
100
צרפת
640
1,653
1,165
548
227
117
אוסטריה
395
1,618
746
233 76 45
יוון
175
1,364
343
122 46 71
בריטניה
501
756
581
302
140
איטליה
530
242 95 37
בלגיה -
615*
297
196 51 44
הולנד
188
367
265
282
112
3,851
11,588
5,601
2,672
1,058
733
ב בלט מספרם הרב של העולים מרומניה

28. ארץ המוצא אסיה אפריקה אירופה אמריקה ואוקיאנה 1953-1948 1953 1952 1951
1950
1949
1948
ארץ המוצא
100
כל הארצות
35.3
27.8
28.7
59.5
34.4
30.5
5.3
אסיה 5
2.6
1.5
0.7
1.4
11.2
4.8
תורכיה
17.8
4.1
51.3
19.3
עיראק
3.9
10.6
17.9
5.4
6.3
0.8
0.1
איראן
6.9
0.6
16.3
0.3
תימן ועדן
1.7
9.7
4.6 2
1.6
שאר הארצות
15.4
67.3
42.9
11.5
15.2
16.7
9.1
אפריקה 8
35.1
32.3
6.5
5.6
7.4
7.6
תוניסיה, אלג'יריה ומרוקו
2.3
5.1
3.8
5.2
6.1
1.2
2.8
9.9
5.5
4.3
3.2
48.6
19.6
26.2
28.6
49.8
52.1
85.1
אירופה
2.1
0.4
1.3
ברית-המועצות
15.3
2.7
15.8
20.2 32
פולין
17.4
15.5
23.1
27.6
5.8
רומניה
3.3
1.9
8.6
16.8
בולגריה
1.1
0.2
יוגוסלביה
1.8 3
גרמניה ואוסטריה
צ'כיה
2.2
0.9
הונגריה
2.5
2.4 6
0.5
אמריקה ואוקיאנה
ארצות-הברית
ובאחוזים

29. הניסיונות בארץ להאטת העלייה מרומניה "איש מהעולים אינו מתאונן".
בארץ נוצר מצב משונה ומיוחד, זרם עולים גדול [גדול מדי] הגיע ארצה, העולים הגיעו בעיקר מרומניה ומעיראק. בקיץ 1950 רבתה המבוכה של ראשי הסוכנות ושל שרי הממשלה מפני האפשרות, שרבבות נוספים יעלו ארצה מרומניה. בישיבות שנערכו בחודשים יוני, יולי ואוגוסט 1950 טיכסו עצות כיצד להאט דווקא את העלייה מרומניה; בידיעה שכל התערבות בלתי זהירה עלולה לגרום שוב, כמו ב-1948, לסגירת שערי היציאה. איש לא היה מוכן ליטול על עצמו סיכון כזה. העולים מרומניה זרמו אז בזרם גובר והולך, והממונים על העלייה והקליטה, חששו לתבוע ישירות את צמצום העלייה, וניסו למצוא דרך להתחכם לרומנים. בישיבה משותפת של נציגי הסוכנות והממשלה, הציע השר שפירא לתבוע משלטונות רומניה להקטין את הצפיפות הקשה ששררה ב"טרנסילבניה" ולהתריע על הסבל הקשה של העולים ועל המצב הסניטארי הירוד. רעיון זה נתקבל על דעתם של רבים, כולל על דעתו של בן-גוריון, אך יצחק רפאל דחה הצעה זאת כבלתי ישימה: 'איש [מהעולים] אינו מתלונן, הם שמחים להגיע ארצה'.

30. מקומות הקליטה של העולים

31. בתי עולים

32. בבית העולים בנתניה

33. בתים נטושים

35. למה הערבים בתרשיחא דוברים רומנית?

36. המעברות
לפני המעברות הובאו העולים למחנות עולים, ולפניהם קיבלו העולים בתים נטושים (עד שנסתיימו).
לקראת סוף 1949 גרו 90,000 עולים במחנות עולים ואז הוחלט להחליף אותם במעברות.
בהתחלה היו 40 מעברות, מספרן הגיע ל-127. יש סברה שההחלטה לסגור את המחנות ולפתוח מעברות נבעה מהצורך לחסוך באמצעי מדינה, חיסכון כלכלי. היה צורך להפוך את העולים לכוח עבודה יצרני והיה צורך להבטיח יציבות פוליטית בהקשר של תסיסה פוליטית בתוך המחנות עקב התנאים, ורצו לייצב עניין זה. במעברות תנאי המחיה עדיין היו קשים, המעבר לא שינה את תנאי החיים. .

37. לפי מפקד שנערך בין תושבי הדיור הזמני - מעברות, חנות מעבר ובתי עולים (למעט שער העלייה בחיפה) ב-1 בינואר 1953, מטעם האגף לסטטיסטיקה של מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית, הייתה התפלגות העולים כדלקמן:
ארץ מוצא
משפחות
% אחוזים
נפשות
פולין רומניה ארצות אירופה אחרות עיראק פרס תימן, עדן ארצות אחרות באסיה אלג'יר, מרוקו, תוניס לוב, טריפולי, טנג'יר מצרים צפון ודרום אמריקה לא מוגדרים
3,030 14,659 1,695 18,071 3,887 3,323 2,172 3,778 4,319 1, ,508
8,205 34,424 4,337 79,175 16,455 12,214 7,421 12,745 17,463 6, ,673
סך הכל
60,254 משפחות
100%
211,044

39. נקודות הישוב שהוקמו על ידי עולים מרומניה בעשור הראשון לקיום המדינה
אביאל - מושב עולים מרומניה ומהונגריה, 1949.
אדרת - מושב עולים מרומניה, 1959 [ננטש והוקם מחדש ע"י עולים ממרוקו].
אודים - הישוב הראשון שנוסד לאחר קום המדינה, מייסדיו ניצולי שואה מרומניה, 1948
אומץ -רומניה והונגריה, 1949.
אופקים - מרוקו, תוניס, מצרים, פרס הודו, רומניה, 1955
בוסתן הגליל - עולים מרומניה, 1948
בית אליעזרי - מושב עולים חדשים מרומניה ומפולין, 1948
בית גמליאל - מושב דתי, שרידי שואה מרומניה, הונגריה וצ'כיה.
בית הגדי - רומניה והונגריה, 1951
בית חנניה - ראשוני מתיישביו מפולין, הונגריה ורומניה.
בית מאיר - מושב דתי רומניה והונגריה, 1950
בית שמש - בימיה הראשונים של בית שמש, גרו בה בעיקר עולים מאיראן, עיראק, צפון אפריקה ורומניה,
בניה - מושב עולים פולין, גרמניה, צ'כיה, הונגריה ורומניה.
בן נון – ע"י העובד הציוני מרומניה ב כיום כפר בן-נון.
בני ראם - ראשוניו מפולין, רומניה ותימן.
בן שמן - מושב השוכן כ-2.5 קילומטר ממזרח ללוד בתחום המועצה האזורית חבל מודיעין. נוסד ב-1952 ע"י עולים מרומניה מדרום לכפר הנוער בן שמן.
בצת - מושב שיתופי, עולים מרומניה ומיוגוסלביה,
ברעם בתאריך 14 ביוני 1949 עלו לקרקע מייסדי הקיבוץ, יוצאי שלוש ההכשרות של תנועת השומר הצעיר מישראל, רומניה וצ'כוסלובקיה, וכן יוצאי חטיבות הפלמ"ח: יפתח, הראל, וחטיבת הנגב
ברקאי - נוסד ב-1947 ע"י עולים מרומניה ומפולין, ועלה לקרקע ב-10 במאי 1949.
בת שלמה - כיום היישוב מורכב מהמושבה הוותיקה ומהמושב שהוקם בשנת 1950 ע"י עולים מפולין, הונגריה וטרנסילבניה.
גדות - מייסדיו מהונגריה ומרומניה.
גזית – קיבוץ, נוסד בשנת 1947 ע"י עולים מארגנטינה, רומניה, טורקיה ופולין. בשנת 1948 עלה לקרקע במיקומו הנוכחי והפך ליישוב קבע בשנת 1950.
גן יאשיה - הוא מושב בעמק חפר השייך למועצה אזורית עמק חפר.
היישוב הוקם ע"י חיילים משוחררים מהפלמ"ח ועולים מרומניה
גן חיים - הרחבה ליישוב קיים, יוצאי רומניה ב-1949.
גן שורק – מושב, עולי רומניה ופולין, 1950
גני יוחנן - עולים מרומניה, 1950.
זיקים – פרופ' מיכאל הרסגור נתן את שם המקום. מתיישביו הראשונים מרומניה, ברזיל ובריטניה.
חדיד - עולים מתימן והצטרפו עולים מרומניה, 1950.
התרומה

40. חניאל - עולים מרומניה, 1950.
יסודות – 1949, עולים מטרנסילבניה.
כרם בן זמרה - עולים מטורקיה 1949, עולים מרומניה 1951.
כרם מהרל – צ'כוסלובקיה ורומניה.
כסלון – מעברה לעולים מתימן, מ-1952 מושב, עולים מרומניה
כפר אחים - היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים דתיים מרומניה ומהונגריה.
כפר שמאי - מתיישביו הראשונים מרומניה וממרוקו.
כפר שמואל - מושב עובדים עולים מרומניה, 1950.
מאור - מרומניה ומפולין, 1953[נעזב ויוצאי מרוקו התיישבו].
מבקיעים - הוקם ע"י חניכי עליית הנוער יוצאי רומניה כקיבוץ ב מאוחר יותר היה למושב שיתופי..
מגן - השומר הצעיר מרומניה, 1949.
מירון - מושב דתי, רומניה והונגריה.
מעגן – 1949, עולים מטרנסילבניה.
מעונה - מושב חקלאי, עולים מרומניה 1949 ומצפון אפריקה.
משמר דוד – 1948, עולים מרומניה.
נווה ירק – מושב, עולים מרומניה, 1951.
ניר אליהו – 1950, טורקיה, רומניה ופולין.
ניר גלים - מקימיו מרומניה, צ'כוסלובקיה והונגריה.
ניר עקיבא - מושב חילוני-דתי, עולים מרומניה, 1953.
נתיב השיירה - עולים ממקומות רבים. סין, עיראק, כורדיסטן, צרפת, הונגריה ורומניה.
סתריה - עולים מרומניה ומפולין, 1949
עדנים - מושב עולים מרומניה ומפולין, 1950
עולש - מושב עולים מרומניה, 1949
עומר
עין הוד*
עמיעוז – רומניה ומצרים, 1956
ערוגות - מושב עולים מרומניה ומפולין,
פרוד – 1949, עולים מטרנסילבניה ומהונגריה.
ציפורי – מושב, הוקם ב-1949ע"י עולים מטורקיה ומבולגריה שלא נשארו, בשנות החמישים עולים מרומניה הגיעו ונשארו.
קדרון - מושב עולים מרומניה ומיוגוסלביה, 1949.
קרית מלאכי - עולי עיראק, כורדיסטן ורומניה.
רשפים – 1948, רומניה ובולגריה.
שדה אליעזר – רומניה, יוגוסלביה וצ'כיה 1952.
שומרה - רומניה והונגריה, 1949
שמרת – 1948, רומניה וצ'כוסלובקיה.
שרש - בהתחלה להגשמה, תנועה מרומניה, התיישבו 1948.
תלמי אליעזר - עולים מרומניה, פרס, הונגריה ופולין.
תלמי בילו – מושב, הוקם ע"י עולים מרומניה ומאיראן, 1953.
מושב "תלמי יחיאל" - משתייך לתנועת המושבים וממוקם במועצה אזורית באר טוביה. המושב נוסד בשנת 1949 ע"י עולים מבולגריה, רומניה ופולין. תלמי יפה - נוסד ב-1949 ע"י תנועת הצופים מרומניה. ב-1960 הפך למושב שיתופי.
*ב-1952 ייסד מרסל ינקו את עין הוד.

41. חבר בתנועת "אופקים חדשים" ומייסד כפר האמנים עין הוד.
חמישה ממייסדי תנועת הדאדא שהוקמה בציריך בזמן מלחמת העולם הראשונה היו יהודים ילידי רומניה.
רומניה, מתברר, הייתה המדינה האחרונה באירופה שהעניקה לתושביה היהודים אזרחות, בשנת 1923 (עליית הפאשיזם ב-1938 שבה ושללה אותה מרבים). הלאומנות הביאה לעתים להתנגדות לעצם העיסוק של יהודים באמנות, שנתפשה כמגלמת את רוח הלאום.
האמנים היהודים הגיבו לדחייה בפרץ של יצירתיות אינטלקטואלית ואמנותית, שבאה לידי ביטוי בין השאר בפרסום כתבי-עת וארגון תערוכות במשך שנות ה-20, לרבות בהקשרים ציוניים (כמו גיוס תרומות להקמת האוניברסיטה העברית בירושלים).
הפריחה של מה שאפשר לתאר כאוונגרד לוחמני יהודי הייתה קצרה, משום שהאמנים עזבו את רומניה בשל רדיפות, שנעשו אלימות ככל שהתגבר הפאשיזם הרומני.
מרסל ינקו
( )
היה צייר, תאורטיקן אומנות, ארכיטקט ואדריכל ישראלי ורומני. יליד רומניה. ממייסדי זרם ה"דאדא" באומנות, ממנהיגי הקונסטרוקטיביזם במזרח אירופה.
חבר בתנועת "אופקים חדשים" ומייסד כפר האמנים עין הוד.

42. "שורש" היום והאנדרטה ליהודי דורוהוי והסביבה שנספו בשואה

43. וההשמצות....

44. משה גרנות - סופר,מחנך ומפקח,
בספרו "עסקני הקיפוח"

45. בדיחות על הרומנים
שאלה: מה הפתגם המפורסם ביותר ברומניה? תשובה: אל תסתכל בקנקן - קח אותו… שאלה: איך רומני לומד לשחות? תשובה: להחביא ... לקחת... להחביא... שאלה: מה כתוב על הקיר בבית כנסת ברומניה? תשובה: תפילה בעיניים עצומות על אחריותך בלבד. בהלוויה של רומני עמדו כל הקרואים, ובנו עמד ואמר מספר מילים לזכר אביו הרומני: "אבא היה אדם טוב, הוא תמיד לקח הכול בקלות..". למה יש אחוזי צפיית רייטינג גבוהים לתכנית "הכספת"? כי כל הרומנים בארץ צופים. "הלשונות הטובות" סיפרו שרבים מהעולים מרומניה הם "מהנדסי אוניות"...כפי שמעיד הדיאלוג, שלהלן: שאלה : מה המקצוע שלך? תשובת העולה מרומניה: מהנדס. והיכן הדיפלומה? נשארה באוניה.

46. ההתכחשות
חלק מיוצאי רומניה "פירקו" את הרפובליקה הרומנית לאזורים טראנסילבניה, בוקובינה, בסארביה או מולדביה. בלי להזכיר את השם המפורש...
עשרים שנה ענו יוצאי רומניה לשאלת העולם העויין למקום המוצא "אני מרומניה" כמו שהיו עונים "אני יהודי" בחו"ל... תמיד תוך עמידה על המשמר.
(רות בונדי, מיהו רומני, "דבר", 10 בנובמבר 1967)

47. מצב היהודים ברומניה

48. גאורגיו דז'
מנהיג רומניה בשנים , המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית. היה ראש ממשלת רומניה ב בימי שלטונו, דז' ארגן משפטי ראווה לפי הדגם הסטליניסטי. כך המהנדסים שניהלו את הפרויקט של בניית התעלה דנובה – הים השחור - הואשמו בהכשלתו בזדון. מנהל הפרויקט, המהנדס היהודי אאורל רוזיי, הוצא להורג. מספר רב של מנהיגי מפלגות שקודם לכן פעלו ברומניה, משכילים רומנים, מתנגדי המשטר מכל הזרמים, פעילים לזכויות לאומיות או תרבותיות של מיעוטים – ביניהם הפעילים הציונים הושלכו לבתי סוהר ונידונו לעבודת-פרך. על העצירים הציונים שנעצרו על ידי השלטונות אמר דז': "לכולם מגיע לירות בהם, אבל הם רבים מדי וזה יכול להיראות כמו טבח, אז נצטרך לתת להם עונשי מאסר, חוץ מיוצאים מן הכלל, שניים שלושה שיידונו למוות" .

50. תקועים ברומניה
אלפים רבים מיהודי רומניה, שכבר קיבלו אישורי יציאה, "נתקעו" ברומניה השלטונות הפסיקו לתת אישורים נוספים. בשנת 1952 יצאו מרומניה לישראל 3,759 יהודים בלבד, ובשנים רק 1,809.
במהלך התקופה הזאת, יהודים שכבר הגישו בקשות לעלייה ארצה נדחקו לשולי החברה ע"י פיטורים ושיבוץ לעבודות בעלות סטאטוס נמוך, אי העלאה בדרגה וכן הלאה. זה לא שינה את העמדה הבסיסית של יהודי רומניה וכשנפתח שוב הצוהר, לקראת סוף 1959, נרשם גל אדיר נוסף לעלייה.

51. ] דר מירי יוסוב שלום, אלול ,תשע]
אסירי ציון
מודעות העולם לאסירי ציון גוברת בעיקר בשנות ה-70 וקשורה בשמותיהם של אנטולי שרנסקי, אידה נודל, יוסף מנדלביץ ונוספים מרוסיה.
בשנות החמישים של המאה ה-20' ברומניה נשפטו כמה מאות יהודים, מנהיגים ופועלים של התנועות הציוניות הרומניות ונדונו לעונשים כבדים של ניתוק ממשפחותיהם ומיקיריהם.
מכאן כמובן עולה השאלה הפולמוסית מדוע לא נצרבה בתודעה הציבורית פועלם של אסירי הציון מרומניה ודווקא זו של העלייה מרוסיה, מדוע רק כעשרים שנה מאוחר יותר זוכה התנועה הציונית לאהדת הציבור בארץ ובעולם.
התשובה מורכבת ורבת פנים רבות, אולם חקר העדה על גווניה הפולקלוריסטיים מצביע על אחת מיני האפשרויות המתארות עדה הידועה באופייה הנינוח, הלא מזדעק, הסתגלני
] דר מירי יוסוב שלום, אלול ,תשע]

52. משפטי הציונים
ב20 בנובמבר 1952 נפתחו משפטי פראג. ב-13 בינואר 1953 פורסמה במוסקבה ההודעה על העמדה לדין של 9 רופאים יהודים.
משפטי בוקרשט
הנידונים הראשונים היו מנהיגי בית"ר שנידונו ל-10 עד 18 שנות מאסר.
ב-3 בנובמבר 1953 עמדו לדין יעקב ליטמן-ליטני (Iakov Littman-Litani) שהיה מזכירו של מישו בנבנישטי וכן אשתו של בנבנישטי, סוזי בנבניסטי (Suzi Benvenişti), אשר הייתה פקידה בצירות ישראל בבוקרשט. ליטני נידון ל-15 שנות מאסר, ואילו סוזי בנבנישטי נידונה ל-10 שנות מאסר. הם זכו בערעורם ועלו לישראל עוד באותה שנה.
ביום 28 במרס נערך משפטם של 13 המנהיגים הציוניים העיקרים: אברהם לייבה זיסו - אישיות בעלת יוקרה רבה, לשעבר איש עסקים עשיר, סופר, מסאי, עיתונאי, יו"ר ההסתדרות הציונית ונציג הסוכנות היהודית ברומניה בשנות השואה, יו"ר "המפלגה היהודית" והקונגרס היהודי העולמי סניף רומניה; מישו בנבניסטי - יו"ר ההסתדרות הציונית בימי השואה ולאחריה; עו"ד ז'אן כהן (Jean Cohen) - מומחה בחוק בינלאומי ובעל זכויות רבות בגלל פעילותו בשנות השואה, ממקימי ומראשי הציונים הדמוקרטים; קארול רייטר (Carol Reiter) - יו"ר ההסתדרות הציונית הארצית בטרנסילבניה; ד"ר בנימין זאב הבר (Beniamin Zeev Haber), מראשי התנועה בטרנסילבניה; ד"ר שמעון הס (Simon Has) - מראשי התנועה בטרנסילבניה; משה וייס-טלמון (Moşe Wiss-Talmon), מראשי "הנוער הציוני" ו-"החלוץ" ופקיד בצירות; זולטן בובי באר (Bubi Beer) מ"משמר"; זולטן הירש, מראשי "דרור-הבונים"; מוצי מוסקוביץ' (Mozti Moscovici), מראשי "רינשטריה", עיתונאי ומנהל לשכת המודיעין של צירות ישראל בבוקרשט; קון פישטה, מראשי התנועה בטרנסילבניה; מלה ינקו, מראשי מפא"י שהצטיינה בפעילות בסקטור הרווחה.
משפטי טימישוארה נוהלו במקביל למשפטי בוקרשט.
ב18 במרס 1954 נידונו מנהיגי השומר הצעיר סימון אברמוביץ-אריאלי, אברהם אנטוניר, משה ויינברג ועוד רבים אחרים.
במהלך 1954 הועמדו לדין עוד כ-200 ציונים. במהלך השנים 1949 ועד 1954 התנהלו ברומניה 20 משפטים נגד הציונים.
רובם של אסירי ציון שלא מתו במאסר, שוחררו כעבור מספר שנים והתאפשרה להם היציאה לישראל. חלקם הגיעו במצב בריאותי גרוע.

53. "רק סדק נבקש שנצמיד את עינינו אליו...
הפואמה של עזרא פליישר, שכתב בעת שבתו בכלא, "משא גוג" - מהווה עדות מזעזעת של משורר יהודי-רומני, אסיר ציון המבכה על מר גורלו.
"רק סדק נבקש שנצמיד את עינינו אליו...
לשלוח מבט... אל מקום השטחים במרחב".
התיאורים הם ספוגי כאב וטעוני רגשות עזים, הנעים בין ייאוש לתקווה.
הקורא אינו יכול שלא לעצור בעד רגשותיו לנוכח תיאורי הרעב הקשה מנשוא:
" רעבנו, אבינו, רעבנו, אבוי כה רעבנו מאוד"
אולם לצד הייאוש, ביזויו של האדם המושפל והנרמס, נשמע קול אחר של תקווה ושל חלום לעתיד אחר:
"משא חלומנו בהוד על כתפנו נשא ונלך"
בפואמה "משא גוג" הוא גם מפרט על איימי המשטר הקומוניסטי ובה חזה את התמוטטות המשטר. הפואמה הוברחה לישראל ופורסמה תחת שם העט י' גולה.
על פואמה זו קיבל, שלא בנוכחותו ובעילום שמו, את פרס ישראל לספרות יפה בשנת תשי"ט (1959).
עזרא פליישר (14 באוגוסט 1928טימישוארה, רומניה –
26 ביולי 2006)
היה משורר עברי ופילולוג ישראלי
חוקר הפיוט והתפילה .
לאחר מלחמת העולם השנייה פליישר היה פעיל בתנועת בני עקיבא ברומניה, על כך נשפט ונאסר.

54. אידוב כהן (ישעיהו דב), ( , סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר כנסת, נולד במיהלני, רומניה ועלה לארץ ישראל בשנת
אידוב כהן היה בצעירותו פעיל בהתארגנות בני עזרא. מאוחר יותר היה מזכ"ל הקק"ל ברומניה ( ), חבר כנסת מהכנסת הראשונה עד הכנסת החמישית מטעם המפלגה הפרוגרסיבית. היה גם חבר מועצת עיריית תל אביב.
עולי רומניה לא השלימו עם הפסקת העלייה וניסו בדרכים שונות להפעיל לחצים לשינוי רוע הגזרה. יהודים הפגינו לפני הקונסוליה הרומנית למען מתן היתר לבני משפחתם להתאחד איתם בארץ.
אידוב כהן תבע דיון בכנסת על כך. ב-23 במאי 1954, לפני בית הכנסת הגדול, נפתחה שביתת רעב שכוונה נגד ניהול משפטי הציונים ברומניה ולמען מתן חופש עלייה ליהדות רומניה.

55. א.ל. זיסו, ז'אן כהן, מ. מוסקוביץ ובנו בר.
הארבעה היו:
א.ל. זיסו, ז'אן כהן, מ. מוסקוביץ ובנו בר.

56. לזכרו של זיסו

57. 1958 – שערי העלייה שוב נפתחו

58. במשך שש שנים היו שערי היציאה מרומניה נעולים כמעט לחלוטין,
ב1958- נפוצה שמועה בקרב יהודי רומניה ששערי העלייה נפתחים. המונים התייצבו בחזית משרד הפנים במרכז
בוקרשט, כדי לתפוס מקום בתור.
התור, עצום המימדים, גרם למבוכה רבה לשלטונות, והם שלחו שוטרים כדי להעביר את העומדים בו לרחוב צדדי. ראש הממשלה יון גאורגה מאורר והנשיא פטרו גרוזה נדהמו מכך, מספר שלמה ליבוביץ ליש: "בפגישתם עם הרב משה רוזן הם שאלו אותו: 'מה כבר עשינו ליהודים שהם רוצים לעזוב?', הרב הזכיר שהיהודים מתפללים תמיד לציון.“
מאוקטובר 1958 ועד מרץ 1959 נרשמו לעלייה 130 אלף יהודים
יון מאורר
פטרו גרוזה

59. כיהן כרב הראשי של יהדות רומניה בשנים , היה גם חבר הפרלמנט הרומני. אישיותו שנויה במחלוקת. בזכות קשריו פעל הרב לסלול את דרכו של צ'אושסקו להידוק היחסים עם הבית הלבן. הוא השיג בתמורה הישגים נאים בתחום החיים הדתיים, למשל הוצאת אלפי ספרי תורה מרומניה והעברתם לישראל ללא תמורה כספית. פעילותו של הרב משה רוזן בשנות ה-80-60, לוותה באישורו בשתיקה של המשטר הקומוניסטי. הרב רוזן פעל לעידוד לימוד העברית, להקניית ערכים יהודיים ולזירוז העלייה לישראל. בימי צ'אושסקו הוקמה רשת של בתי אבות, הוקמו מחנות קיץ לנוער יהודי, מסעדות כשרות, היו פעילויות של לימוד תורה ושל לימוד עברית. הייתה תנופה במדיניות העזרה לנזקקים ונתאפשרה פעילותו הנרחבת של הג'וינט. במקביל לפעולות הרווחה לטובת הנזקקים והקשישים בקהילה, כושר המנהיגות, חושיו הדיפלומטיים והידע שהפגין בתחום היהדות והתרבות הכללית זיכו אותו בהערכה רבה בקרב רבים בעולם היהודי. הרב הראשי של אנגליה, שיבח אותו במילים כאלה: "איש מאיתנו (ז"א מראשי הקהילות היהודיות בעולם) לא יופיע על במת ההיסטוריה עם מאזן הישגים כה מזהיר".
הרב משה רוזן

60. במבצע חשאי חסר תקדים בהיקפו הועלו לישראל עוד 192 ספרי תורה שנאספו מעיי חורבות ברומניה. בארץ תוקנו הספרים ע''י 30 סופרי סת''ם ממפוני גוש קטיף [פינוי גוש קטיף 2005] והם חולקו חינם לבתי כנסת ברחבי הארץ.
בפגישות שקיים הרב רוזן עם נציגי הג'וינט הבהיר שספרי התורה יינתנו כמתנה ללא תמורה למדינת ישראל, פרט לפעולות סעד אשר יבואו מהמקורות של הג'וינט, לטובת יהודי רומניה. בדיקה ראשונה של הספרים, עם הבאתם לירושלים, העלתה שרבים מהם אינם כשרים. עקב מצבם, הם נמסרו להגהה ולתיקון. עד לחדש אדר תש״ל תוקנו 1,550 ספרי תורה. מן הנותרים ניתנים היו לתיקון עוד 208 ספרים ומיתר הספדים היה להרכיב עוד כ-150 ספרי תורה, כל השאר נועדו לגניזה. בסך הכל הובאו למצב של תקינות 1,908 ספרים משרידי בתי הכנסת של יהדות רומניה. [בשנות השבעים]

61. עוד יש ערים נכחדות... הרב וסרמן
שאלו פעמים רבות, מדוע שרי ממשלות, רבנים ומנהגי יהדות העולם ביקרו בשנים בעיר דורוהוי, למרות המרחק הגדול מעיר הבירה בוקרשט. התשובה לכך היא- הקהילה בדורוהוי נחשבה ל"שמורת טבע יהודית", שניתן היה להתרשם מאופייה היהודי המסורתי, על אף השלטון הקומוניסטי שהיה קיים אז. בתולדות ימי היסטוריה של דורוהוי והסביבה תרשם תקופתו של אבי הרב זצ"ל, כתקופה מיוחדת במינה, בה הצליח להחדיר אמונה בלבבות, להאיר את האפלה, לתקן תקנות חשובות בכדי לשמור על הגחלת היהודית בגלות. אי אפשר שלא להזכיר את המעשה המופלא של גבורת הנפש האדירה של הרב והרבנית ז"ל , בשולחם את ששת ילדיהם לא"י כדי להתחנך ולבנות בתים בארץ הקודש וזאת בשעה שגבולותיה של רומניה הקומוניסטית היו סגורים ומסוגרים ולמרות החשש שלא יזכו עוד לראות את ילדיהם. הם העדיפו את ההיגיון הבריא של עתיד ילדיהם על פני רגשותיהם הגואים של אב ואם לילדיהם, ובמקביל במסירות נפש המשיכו הם להנהיג את הקהילה בדורוהוי והסביבה. הרב וסרמן זצ"ל היה דמות נדירה בנוף הרבנות של הדור האחרון שכיהן בתפקידו מפרוץ השואה והמשיך להרביץ תורה בדורוהוי, כאשר לקח תחת חסותו את כל התפקידים האפשרים בקהילה: רב, שוחט, מוהל, חזן, בעל קריאה ואפילו ארגן מקהלת ילדים מקומית וכל זאת תחת עיניו של המשטר הקומוניסטי עד שנת 1989, עם עלייתו ארצה. [ מדברי ההספד של בנו ]

62. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במהלך השנים 1958-1966 עלו מרומניה לישראל יותר מ-106,000 יהודים,
השנים 1961 (20,800 עולים) ו-1964 (24,244 עולים) הן הבולטות.
בראשית שנות הששים רומניה "אותתה" רומניה כי היא פנויה לנהל משא ומתן. השלטונות הרומניים וישראל הגיעו להסכמה בנושא המחיר שישולם.
הרומנים קבעו מחיר ובישראל נאמר ש"ליהודים אין מחיר" - וישולם הכול.
הכסף הגיע מהג'וינט.
ב1967 כל יהודי שביעי בארץ היה יליד רומניה.
יש הטוענים שישראל שילמה לרומניה עבור היהודים שהורשו לעלות. תחילה היה זה בסחורות (ציוד להפקת נפט ועוד), בהלוואות ללא ריבית, העברת טכנולוגיות, פתיחת השוק הישראלי בפני סחורות רומניות נחותות והפעלת השפעה דיפלומטית לטובת רומניה.
לדברי יאשה קדמי, מתחילת שנות ה-50, ארגון "נתיב" היה בקשר עם ארגוני הביטחון השונים ופעל בהתאם לכל מיני הסכמים. "העלייה התנהלה כאילו בחשאי, כשבן גוריון פלט פעם שיש עליה מרומניה, הרומנים סגרו את הברז. זה היה נושא מאוד רגיש. היו להם חישובים מול הרוסים". לאחר עליית ניקולאה צ'אושסקו לשלטון, שילמו גם בכסף מזומן.
אקדמאי יהודי "עלה" 3,000 דולרים, סטודנט - 1,700 פועל 600 ומובטל או ילד  דולרים.
הסכומים מוערכים במאות מיליוני דולרים.

63. בימי צ'אושסקו

64. ניקולאה צ'אושסקו שליט רומניה הקומוניסטית לאחר מותו של גאורגה גאורגיו-דז' ועד פרוץ המהפכה הרומנית והוצאתו להורג בשנת 1989.
ייחודה של רומניה ,ביחסה לישראל ,בימי צ'אושסקו:
א. היא הייתה המדינה היחידה מארצות מזרח אירופה שלא נענתה לבקשת ברית המועצות לנתק את קשריה הדיפלומטיים עם ישראל, לאחר מלחמת ששת הימים.
ב. רומניה הייתה המדינה הקומוניסטית היחידה שהתירה ליהודים לצאת מגבולותיה לישראל, זמן רב לפני שברה"מ פתחה את שעריה. נכון, זה היה תמורת תשלום נכבד לגולגולת. רומניה הייתה מקור חשוב לעלייה בימים שבהם נראה היה שמעיין העלייה כמעט וחרב.
ג. מאמצי צ'אושסקו להביא לידי שלום בין ישראל ומדינות ערב, ובעיקר להסדר בין ישראל והפלסטינים, היו כמעט בלתי נלאים. צ'אושסקו לא חסך מזמנו, מרצו והשפעתו כדי לקדם נושא זה. באביב 1972, הוא הזעיק את גולדה מאיר לבוקרשט והציע לה לסדר עבורה פגישה עם סאדאת. גולדה הסכימה ברצון, אך סאדאת נרתע ברגע האחרון.

65. הקבר של הצדיק משטפנשט הועבר בימי צ'אושסקו מרומניה לישראל
הקבר של הצדיק משטפנשט הועבר בימי צ'אושסקו מרומניה לישראל

66. צ'אושסקו וגולדה

67. גולדה בבוקרשט
יש איזשהו דבר על גולדה שתמיד כשאני נזכר בזה אני מחייך לעצמי, אמרתי לה: "גולדה תתכונני לדבר בפני היהודים. תהיה אסיפה גדולה בבית הכנסת. שם מדובר באלפי אנשים, בית כנסת מפואר, גדול מאוד. אל תעסקי בתרגומים, תדברי אליהם באידיש, באידיש שלך. אל תשכחי להזכיר להם שני דברים: שראשוני זכרון יעקב וראשוני ראש פינה הם יוצאי רומניה. זה פרט שחשוב שתזכירי". היא סיפרה לי אחרי כן בבוקרשט שהיא קמה ולקחה מכונית ונסעה לבקר בזכרון. שאלתי אותה: "בשביל מה נסעת?" היא ענתה לי: "אני רציתי להגיד להם שזה עתה אני באה משם". אפשר לצחוק מזה אבל אפשר גם להתרגש מזה. [מדברי שייקה דן על גולדה]

69. יחסי ישראל- רומניה בשלהי עידן צ'אושסקו, ספרו של גוברין
. עקיבא גוברין היה שגריר ישראל ברומניה בשנים , כותב הספר "יחסי ישראל - רומניה בשלהי עידן צ`אושסקו"
עקיבא גוברין מקבל פרס מטעם א.מ.י.ר

70. מ-1948 עד 1988 עלו ארצה כ-75% מיהודי רומניה
כ-20% היגרו למדינות אחרות - בעיקר לצפון אמריקה.
במפקד של שנת 2002 נמצאו ברומניה 6,179 יהודים.
היום הקהילה מזדקנת במהירות. רוב היהודים חיים בערים הגדולות, כמעט מחציתם בבירה בוקרשט, והשאר בערים הגדולות של חבל מולדביה וטרנסילבניה.

71. בארץ
יהודי רומניה שעלו בשנות השישים והשבעים היו משכילים ולרבים מהם היו 14עד 16 שנות לימוד לפחות.
עם בואם ארצה, הביאו יהודי רומניה גם את התרבות הרומנית, שהייתה לחלק בלתי נפרד מהווייתם. תרבות זו באה לידי ביטוי בצורות שונות, החל במסעדות רומניות וכלה ביצירות ספרותיות בשפה הרומנית, שנכתבו בישראל. יוצרים יהודים בשפה הרומנית, שהגיעו ארצה בגיל מבוגר, התקשו לשנות את שפת היצירה והמשיכו ליצור ברומנית - חלק מיצירות אלה הודפסו בארץ וחלקן ראה אור בעיתונות הרומנית-ישראלית הענפה. נכון לתחילת 2008הופיעו בארץ מספר כתבי עת ברומנית: "חיינו", "השעה האחרונה", "מינימום", "הלפיד", "הרביסטה שלי", "בקר טוב ישראל" - עיתון אינטרנטי.
שגשוג היצירה הספרותית בשפה הרומנית בישראל הוביל ליצירת חוגים תרבותיים העוסקים בכך ואף מעניקים פרסים רבי ערך ליוצרים נבחרים.
העולים החדשים מרומניה, שלא ידעו קרוא וכתוב בעברית, אך היו "מכורים" לתחביב הקריאה, יצרו את הביקוש לספריות בשפה הרומנית ובעקבות הביקוש הגיע גם ההיצע - יהודים רבים שלחו חבילות עם ספרים ברומנית לקרוביהם בישראל ועם בואם ארצה פתחו ספריות השאלה. תחילה שגשגו הספריות, אך במרוצת הזמן הן התמעטו בעת שקהל לקוחותיהן הצטמצם, עם התקדמות לימודי השפה העברית על ידי העולים.

72. מהמטבח הרומני

73. עולים מקבלי פרס ישראל
משה אידל – מחשובי חוקרי מחשבת ישראל בעולם, יו"ר וועדות אקדמיות של המרכז למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית, המרכז לחקר יהודי רומניה של מכון בן צבי וחבר כתבי עת ברומניה העוסקים בחקר היהדות.
אהרון אפלפלד – סופר שכיהן כפרופסור במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון וחבר האקדמיה ללשון עברית.
פרופ' יהושע בלאו – פרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים,הנשיא השלישי של האקדמיה ללשון העברית אשר נודע בזכות מחקריו בתחום הערבית הבינונית, והערבית היהודית והבלשנות השמית.
פרופ' משה גיל – מן החוקרים החשובים בעולם, החוקרים את תולדות עם ישראל במאות הראשונות להתפשטות איסלאם וחתן פרס רוטשילד במדעי היהדות.
עוזיה גליל – מהנדס, ממציא ואיש עסקים ישראלי, מייסד חברת "אלרון" ויו"ר הדירקטוריון של "אלביט". בעל 6 תארי דוקטור לשם כבוד ממוסדות אקדמיים מובילים בעולם.
פרופ' גדעון דגן - חוקר את תחום ההידרולוגיה של מי התהום, וכתב יותר מ 160 מאמרים פורצי דרך שצוטטו יותר מ- 6,600 פעמים. הוא נמנה עם כ- 50 המדענים הישראליים המצוטטים ביותר בתחום המדע בעולם.
ליה ואן ליר – מחלוצות הקולנוע בישראל, מייסדת ומנהלת סינמטק ירושלים ופסטיבל הקולנוע ירושלים. הקדישה חייה לקידום הקולנוע הישראלי וייסדה את ארכיון הסרטים הישראלי. 
פרופ' איתמר וילנר – פרופסור לכימיה שמחקריו בתחומי האלקטרוניקה המולקולארית והביואלקטרוניקה הביאו לו הכרה בינלאומית.
מרים זוהר – שחקנית תיאטרון, חברת סגל תיאטרון 'הבימה' ומשחקת כיום בתיאטרון 'בית לסין'.
דובי זלצר – מלחין ומעבד שהלחין שירים למחזות זמר וסרטים ישראליים רבים ושילב בלחניו מגוון סגנונות מוזיקליים.
פרופ' אברהם טל – פרופסור לבלשנות באוניברסיטת ת"א אשר עיקר תרומתו הייתה בחקר מסורות השומרונים ולשונות התרגומים, במילונאות ובעבודתו כעורך המילון ההיסטורי ללשון העברית.
אהרן ידלין – איש חינוך בעל השפעה על הנוער הקיבוצי. ח"כ, שר חינוך לשעבר ופעיל ציבור.
פרופ' מרים ירדני – האישה הראשונה שהייתה לפרופסור באוניברסיטת חיפה, מייסדת בית הספר להיסטוריה וחוקרת ראשית העת החדשה באירופה.
פרופ' צבי לרון – מייסד ומפתח מקצוע האנדוקרינולוגיה (חקר ההורמונים) של ילדים בישראל. הראשון לפתח בישראל מודל רב תחומי לטיפול בסכרת הנעורים, והקים את המרכז הגדול בארץ לטיפול בסכרת נעורים. עבודתו זכתה להכרה ולהוקרה בינלאומית ולעשרות פרסים.
פרופ' ראובן פוירשטיין – פרופסור לפסיכולוגיה חינוכית בשתי אוניברסיטאות – בארץ ובחו"ל ומייסד מרכז פוירשטיין לקידום כושר הלמידה.
פרופ' שניאור פלר – פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית המתמחה במשפט פלילי. אחד המומחים הגדולים בישראל לדיני עונשין.
פרופ' ראובן צור – פרופ' אמריטוס לספרות באוניברסיטת תל אביב. מהחשובים ומהמקוריים בחוקרי השירה. חוקר מוביל בעולם בתחום הפרוזודיה השירית ומייסד הגישה המחקרית של "פואיטיקה קוגניטיבית".
ליא קניג – שחקנית תיאטרון שזכתה לכינוי : "הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי".
פרופ' יעקב רנד – פרופסור לחינוך באוניברסיטת בר אילן, זוכה פרס לימן עבור מפעל חיים למען ילדים מפגרים, ואביו של השחקן שולי רנד.

74. יצחק בן אהרון (ז"ל) – ממנהיגיה החשובים של תנועת הפועלים בארץ ומהוגי הדעות שלה, כיהן כח"כ, שר וכמזכ"ל ההסתדרות.
פרופ' שלמה בנטין (ז"ל) – חתן פרס ישראל לחקר הפסיכולוגיה לשנת תשע"ב
גארי ברטיני (ז"ל) – מנצח ומלחין ישראל, מקים 'מקהלת רינת' והתזמורת הקאמרית הישראלית.
מרים ברנשטיין כהן (ז"ל) – בימאית, סופרת, מרצה, משוררת, מתרגמת ומורה למשחק והיגוי, בתו של יעקב ברנשטיין כהן, מראשונות צוותא, שיחקה בתיאטרון הקאמרי והייתה לשחקנית המקצועית הראשונה בארץ.
משה ברש (ז"ל) – היסטוריון ומייסד חקר תחום תולדות האומנות בישראל.
דורה גד (ז"ל)- אדריכלית ומעצבת פנים שעיצבה, בין היתר, את משכן הכנסת, מוזיאון ישראל, הספרייה הלאומית, בתי מלון מרשת 'הילטון', אוניות של 'צים' ועוד.
נחום גוטמן (ז"ל) – צייר, פסל וסופר ישראלי שזכה להכרה בינלאומית בזכות עבודותיו המוצגות בכל המוזיאונים הנחשבים בעולם. נחשב לחלוץ איור ספרי הילדים בארץ.
הרב לייב הכהן מיימון (ז"ל) – ממקימי תנועת המזרחי, מחותמי מגילת העצמאות וכיהן כשר הדתות הראשון של מדינת ישראל.
זאב וילנאי (ז"ל) – היה גיאוגרף והיסטוריון שנחשב לאחד מגדולי חוקרי א"י ועתיקותיה בדורות האחרונים, אביו של השר מתן וילנאי.
מרסל ינקו (ז"ל) – צייר ואדריכל ישראלי, מייסד כפר האומנים – עין הוד.
פרופ' צבי יעבץ  (ז"ל) – היסטוריון המתמחה בהיסטוריה של רומא העתיקה, ממייסדי הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת ת"א וממייסדי מכללת בית ברל ומכללת תל חי.
ישראל פולק (ז"ל)– איש עסקים מייסד 'פולגת' וממייסדי חברת 'כלל'.
פרופ' עזרא פלישר (ז"ל) – משורר ופילולוג, חוקר פיוט ותפילה.
ראובן רובין (ז"ל) – מגדולי הציירים הישראלים שביטא בציוריו את תחושת האור והרוחניות של ארץ ישראל.
מנדי רודן (ז"ל) – כנר וגדול מנצחי ישראל. היה לפרופסור לניצוח בביה"ס למוסיקה של אוניברסיטת ת"א ועמד בראש האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים.
פרופ' מרכוס ריינר (ז"ל) – ממניחי היסודות לחקר הראולוגיה  עם תרומות נוספות בחקר המדעים המדויקים.
פרופ' חיים שיבא (ז"ל) – פרופסור לרפואה, מנהל בית החולים 'תל השומר', ומייסד חיל הרפואה בצה"ל.
משה שניצר (ז"ל) – מחלוצי תעשיית היהלומים בישראל, ממייסדי בורסת היהלומים הישראלית ומנשיאיה. נבחר גם כנשיא פדרציית בורסות היהלומים העולמית .
[מפרסומי א.מ.י.ר]

75. מפרסומי א.מ.י.ר - ארגון מאוחד של יוצאי רומניה בישראל‏.
רשימה יפה, מרשימה (אם כי חלקית) ומגוונת של מכובדי הקהילה שלנו בארץ: 
מיכה חריש, עוזיה גליל, מנדי מרון, מאיר רוזן, שלמה ארצי, נאווה סמל, פטר ורטהיימר, מירל רזניק, הרמטכ"ל – בני גנץ, אילן לייזרוביץ', ננסי ברנדס, קולט אביטל, ניקו ניתאי, יואל ריפל, מיקי חיימוביץ', מיכאלה ברקו, דני קושמרו, עודד בן עמי, אטילה שומפלבי, דובי זלצר, ליה ון ליר, ליה קניג, מיקי ברקוביץ', אודטה דנין, בלדי אולייר, צביקה הדר, רמי ברוך, סנדרה שדה, מירי רזניק-וולף, יעקב בודו, מתי כספי, מרים זוהר, גבי שדה, אברהם פורז, אילן גלאון, מונדי יוסף, נחמן שי, ליאורה עיני, עמי איילון, מיכאל כורש, חנה גרטלר, אביהוד רסקין, פרופ' פוירשטיין, משפחת עופר, אריה לבנון, נירו לוי, עמוס ידלין, אורנה בן דור, אבי נשר, עופרה אלול, אריאנה מלמד, ישראל סביון, עמוס שפירא, שמעון שמיר, יורם רובינגר, מוניקה ורדימון, פנינה אדרי, רוזינה קמבוס ז"ל, טלי מורנו, מיכאלה עשת, שולי רנד, ראובן רובין, נחום גוטמן, יעקב טרנר, דן אטינגר, דני לרנר, יובל אברמוביץ', אילנה גור, ציפי מור, גארי ברתיני ז"ל, אפי שטנצלר, מוסקו אלקלעי ז"ל, מנדי רודן ז"ל, ברונו לנדסברג, דינה אור, מתן וילנאי, אלי ויזל, מרסל ינקו ז"ל, מאיר ניצן, עוזי פוקס, אנדרי קלרשו, אהרון זאבי פרקש, סנדו מזור, אליעזר פלמור, קרול מרקוביץ' ז"ל, רינה מיטרני, אהרון ידלין, רוביק דנילוביץ', ראובן בן שחר, איריס אברהם, חיה ארד, ברוך אלרון ז"ל, חיים שיבא ז"ל, משה שניצר ז"ל, מוטי גנץ, ג'יטה מונטה, צבי לרון, עומר לקנר, שלמה לייבוביץ' לייש, יוסף כרמון, דני יתום, צבי יעבץ ז"ל, מרים ירדני, וירג'יל דודה, רודיקה אלקלעי, עדי ברקן, רן ארז, אנאבלה, אנדרי סטריחן, יובל סיגלר, זאב תדמור ו...

76. ושאינם ברשימה
אלוף בני פלד - בן למשפחת וידנפלד, שעלתה בעלייה הראשונה והתיישבה בראש פינה.
עמוס חכם - חתן התנ"ך הארצי והעולמי הראשון.
פרופסור מרדכי שגב [סקג'יו] קיבל את פרס ישראל בפיסיקה ב התקבל כחבר האקדמיה למדעים בארה"ב ב-2015
רינה מור - מיס יוניברס בשנת מלכת היופי היחידה של ישראל שזכתה בתואר זה.
פרופסור אפרים דוד - כיהן כראש החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה, כדיקן הסטודנטים וכדיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה. נשיא האגודה הישראלית לקידום המדעים הקלאסיים.
פרופסור אביתר נבו, ביולוג אבולוציוני, חבר חוץ של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, אמו היא אחותו של המלחין הנודע דוד זהבי, שהוריהם עלו ארצה מרומניה בעלייה הראשונה.
הנווט רון ארד.
הסופרת יוכי ברנדס
משפחת שלום מה"כלבו".
מרים אשכול- אשת לוי אשכול.
לילי שרון.
פרופסור שמואל פנחס - מנכל הדסה לשעבר.
פרופסור מיכאל הרסגור.
השף צחי בוקששתר, בן למשפחה של ראשוני ראש פינה.
אסף ברנע מנכ"ל סנארה ונצ'רס של טבע ופיליפס, בנעוריו כדורסלן מצטיין ומגיש ספורט.טי.וי.
פרופסור אלקה טוויטו, לבית רושואיה מיאסי, פרופסור לפרמקולוגיה באוניברסיטה העברית, קיבלה את פרס קיי על טכנולוגיה לטיפול לא פולשני. בעלת שם עולמי בתחום זה.
האחים המוסיקאים עוזי וחיים אסנר.
אפרים הרצנו – ממציא הרמיקוב,משחק זה יוצא לארה"ב ב1977 והפך למשחק הנמכר ביותר בכל הזמנים, שאיננו משחק וידאו.

77. שרשים ארגון א.מ.י.ר שם לו למטרה להנציח את ההיסטוריה של יהדות רומניה,
ובכלל זה להיות ארגון-על עבור רוב הארגונים הקיימים של יוצאי רומניה הפעילים בישראל,
לפעול בשמם ולמענם מול מוסדות רלוונטיים בארץ ובחו"ל,
להעלות את קרנה של הקהילה ולדאוג לאינטרסים המשותפים. במסגרת הפעילות השוטפת של א.מ.י.ר, נעשות פעולות המנציחות את ההיסטוריה של קהילת יהודי רומניה בישראל, כגון: הקמת מוזיאון ומרכז מורשת, כמו גם פעולות לחיזוק התרבות והקשר בהווה. [ציטוט מהפרסום]

78. מדברי שמעון פרס על יהודי רומניה
"יהדות רומניה הייתה ערש התרבות היהודית שתרמה לתרבות העברית תרומה אדירה! זוהי עלייה של אנשים שבאו עם סוליות של גומי: אף אחד לא שמע את הצעדים שלהם… הם לא ביקשו, לא התלוננו… נכנסו למדינה והתחילו לעבוד. הם הרימו את ישראל גם כמותית וגם איכותית לרמה בלתי רגילה ועל כן, קשה לתאר היום את ישראל בלי העלייה הרומנית! … בכל תחום שהגיעה מדינת ישראל לפסגה – כלל השתתפותם של עולים מרומניה … יותר משהיא עשתה כותרות – היא הכתה שורשים. את יהדות רומניה לא צריך לדון לפי הסנסציות, כי אם לפי המעמקים!".

79. ו..ישראלי
שרשים
רות בונדי, "דבר", 10 בנובמבר 1967