1. כלכלת רוסיה במאה ה-20.
Tel Aviv2015-3 1
Empires Conference 1

2. מבוא כללי:
מבוא כללי:
עד 1945 רוסיה הסובייטית היא המדינה היחידה בעולם שהיתה מנוהלת כמשק קומוניסטי נשלט שבו בעלות וניהול אמצעי הייצור הם כולם בידי הממשלה.
זהו משק בתוך חברה טוטליטריאנית, שבה השפעת הממשל מכרעת בכל תחומי החיים, כולל תרבות, חינוך, וחברה.
משק נשלט ( command economy ): הכלכלה מאופיינת בכך שכל ההחלטות של מה, איך ועבור מי לייצר הן החלטות של הממשל. קיימת חפיפה בין משק נשלט וחברה טוטליטרית, אך השניים אינם זהים.
Tel Aviv2015-3 2
Empires Conference 2

3. טוטליטריאניזם באירופה:
משק קומוניסטי שונה בכך ממשקים שנמצאו במדינות פשיסטיות.
גם הן היו חברות טוטליטריאניות, אולם הן שמרו כבוד מסויים לקנין הפרטי, ונתנו לפירמות בבעלות פרטית לנהל את עצמן, כל עוד הן צייתו להוראות המדינה ושיתפו פעולה עם המשטר.
Tel Aviv2015-3 3
Empires Conference 3

4. האירוניות ההסטוריות של משקים על פי תורת מרקס-לנין
האירוניות ההסטוריות של משקים על פי תורת מרקס-לנין
אירוניה אחת היא שלפי התיאוריה של מרקס, המטריאליזם ההסטורי אומר כי רעיונות ודעות הן פועל יוצא של כוחות "חומריים" כמו טכנולוגיה ודמוגרפיה, ואין להן היכולת להשפיע במישרין על התפתחות המשק.
אך הנסיון של רוסיה מלמד ההיפך! אידאולוגיה ורעיונות תיאורטיים עיצבו את האופן שבו המשק תוכנן ונוהל לכל האורך.
Tel Aviv2015-3 4
Empires Conference 4

5. האירוניה השניה היא שלפי התפיסה של מטריאליזם הסטורי, לפרטים ואישים אין שום יכולת לעצב את כיוון ההסטוריה. הפרטים הם "עבדים" של גורמים כלכליים וחברתיים רבי עצמה, חזקים מכל פרט. כמו כן אין מקום למקריות: הכל נגזר על ידי כוחות עילאיים.
אך הנסיון של ברה"מ מלמד שלא כך הדברים: אישים עיצבו וכיוונו את ההסטוריה, ומעל לכולם לנין וסטלין. וברגעי מפתח היו מאורעות מקריים שחרצו את גורל המדינה.
Tel Aviv2015-3 5
Empires Conference 5

6. מספר הערות נוספות
האם משק נשלט הוא מוסד בר קיימא? ברה"מ אינה שמשק הנשלט היחיד או הראשון: מלחה"ע הראשונה הראתה שהדברים אפשריים בנסיבות חרום. אך הרוסים ניסו לעשות זאת כמצב של שווי משקל וכאן ההצלחה היתה הרבה יותר מוגבלת.
ישנם הטוענים (כמו למשל Hayek ו Milton Friedman) שהנסיון נידון לכשלון מלכתחילה משום שמשק נשלט זקוק לאינפורמציה הגלומה במערכת המחירים.
אף על פי כן אסור לעשות את "טעות הדינוזאורים" לגבי רוסיה ולהסיק שרק משום שהקומוניזם נעלם, הוא נדון לכליה מלכתחילה.
Tel Aviv2015-3 6
Empires Conference 6

7. לעבוד על כלכלת ברה"מ היא מלאכה מתסכלת
הנתונים על ייצור, תצרוכת, השקעות, וכיו"ב מאד לא אמינים וקשה לעבוד אתם משתי סיבות:
לא ברור איך עושים תצרוף כי אין מערכת של מחירי שוק שמשקפים הוצאות אלטרנטיביות.
לאנשים שהכינו את הסטטיסטיקה היה ענין פוליטי ואישי ישיר לתת תמונה יותר חיובית מן המציאות.
Tel Aviv2015-3 7
Empires Conference 7

8. האם הקומוניזם היה הצלחה או כשלון?
קודם כל ראוי להבחין בתת-תקופות בהסטוריה כלכלית של ברה"מ לאחר מהפכת אוקטובר.
מלחמת האזרחים ותקופת ה"קומונזים של מלחמה" או
war communism
תקופת הנא"פ ( מדינות כלכלית החדשה) של
תקופת הקולקטיביזציה של סטלין
מלחמת העולם השניה
סטליניזם של אחרי המלחמה ( )
פוסט-סטליניזם עד 1989
Tel Aviv2015-3 8
Empires Conference 8

9. אין ספק שהיו לקומוניזם הישגי ענק
צמיחה, תיעוש ועיור בקצב שלא ניתן לשער במשק פרטי. אימצו טכנולוגיות מערביות במהירות גבוהה.
בניית תשתיות בקצב מהיר ובקנה מידה ענק, לרבות תחנות חשמל, מסילות ברזל, בניני ציבור וכו'. (מפורסם: המטרו של מוסקבה שפתח ב 1935)
שיפורים חברתיים רבי עוצמה, לרבות שוויון זכויות לנשים ויהודים, השקעה ענקית בחינוך ואוריינות.
בזמן המשבר הגדול באירופה, ברה"מ היתה המשק היחיד בעולם שלא סבל מאבטלה ושבו כולם עבדו (כולל אולי אלה שלא רצו...)
Tel Aviv2015-3 9
Empires Conference 9

10. מעל לכל:
התעשיה הכבדה שנבנתה בשנות השלושים אפשרה להם לייצר את החומרה שהביסה את הנאצים במלחמת העולם השניה.
כתוצאה מכך, ברה"מ היתה למעצמה העולמית "השניה" בתקופה שאחרי 1945, מעמד שאבד אחרי נפילת הקומוניזם.
Tel Aviv2015-3 10
Empires Conference 10

11. אולם עבור הישגים אלה שולם מחיר כבד
מעל לכל, הם באו במחיר של אובדן חרויות הפרט, היעלמות חברה אזרחית, טרור ממשלתי כבד, אובדן מחריד של חיי אנוש, וירידה כללית באיכות החיים וסבל נוראי של קבוצות מסויימות.
התצרוכת סבלה מאי זמינות של מוצרים ושרותים רבים, איכות ירודה של המוצרים שהיו זמינים, והוצאות עסקה גבוהות שנפלו על צרכנים, כמו תורים ארוכים וזמני המתנה.
חוסר איזון בין השקעה ותצרוכת, ובחירת פרוייקטים לא נכונים בעלי תשואה חברתית נמוכה או שלילית.
קדמה טכנולוגית איטית ופער הולך וגדל עם העולם הקפיטליסטי-חופשי.
נזק כבד ובלתי הפיך לסביבה.
Tel Aviv2015-3 11
Empires Conference 11

12. מעל לכל:
ברה"מ נכשלה בנסיונה לספק לתושביה רמת חיים ברת השוואה עם העולם הקפיטליסטי החופשי.
למרות הדגש שהושם לכאורה על טכנולוגיה ומדע, באופן כללי ברה"מ לא יכלה לעמוד בתחרות עם המערב בקדמה טכנולוגית, למרות (ואולי בגלל) הצלחת התכנית הגרעינית ותכנית החלל שלהם.
המשק הנשלט סבל מליקויים חשוכי מרפא משלוש בחינות:
היעדר מערכת תמריצים והקצאת מקורות נכונה בהיעדר תחרות.
שיבושים והיעדר אינפורמציה שעומדת בפני מנהלים ואנשי תכנון מרכזי שהיו אחראים לחלטות על הקצאת מקורות.
כשלי קואורדינציה בייצור שבמשק חופשי נפתרים ע"י מערכת המחירים התחרותית. במקום מחירים, המערכת נשלטה ע"י יחסים אישיים ופוליטיים, מערכת שהיתה ידועה כ Blat וברבות הימים הפכה למסואבת ומושחתת.
Tel Aviv2015-3 12
Empires Conference 12

13. המשק הרוסי לפני ואחרי המהפכה.
מבחינות רבות, רוסיה הצארית היתה משק עני, נכשל, ומפגר. הכנסה לנפש 30% מזאת בבריטניה.
שעורים גבוהים של אינדיקטורים מקובלים להתפתחות: אנאלפבטיזם גבוה מאד: ב 1897 רק כ -30% ידעו קרוא וכתוב, ב 1917 כבר 42%, אך בקרב נשים ואנשים שגרו באזורים כפריים השעורים יותר גבוהים. ברוב מדינות אירופה שעורי האוריינות הם כבר % ב 1914.
יחד עם זאת, המשק הצארי של לפני 1914 היה משק מאד דינמי: למרות צמיחה מהירה של האוכלוסיה, המשק (במונחים של תמ"ג לנפש) צמח במהירות גבוהה אם כי הוא התחיל מנקודה נמוכה מאד.
הדינמיות גם התבטאה בהשקעה גבוהה, בייחוד הון זר.
Tel Aviv2015-3 13
Empires Conference 13

14. המשק גם השתפר מבחינות אחרות
פתיחות: מסחר הולך וגדל עם שאר אירופה (ביחוד ייצוא של מוצרים חקלאיים כמו תבואה)
שיפורים בתשתיות, פיתוח מכרות ובארות נפט (פעולתו של Sergei Witte
פתיחות לטכנולוגיה מערבית בעיקר מצרפת
רפורמות חקלאיות ביוזמתו של Piotr Stolypin ותחילת מעמד ה"קולקים" ( Kulaks)שבו עוד ידובר.
Tel Aviv2015-3 14
Empires Conference 14

15. Some descriptive statistics: Russia 1880-1913
GDP (1990 prices)
GDP per capita (1990 prices)
Total Exports
Total Investment (1913 prices)
Inf. Mort.
1880
83,646 (1870)
1,023
(1870)
499
693 (1885)
230
1890
100,336
925
692
306
211
1900
154,649
1,218
716
1165
252
1913
232,301
1,488
1,519
2314
237
Twentieth Century-Lecture 6 15

16. One (widely-used) indicator
Proportion L-force in agriculture (ca. 1897)
Russia: 62%
France: 46%
Germany: 37%
UK: 15%
Italy: 58%
האוכלוסיה הכפרית הגדולה ברוסיה היתה נחשלת במיוחד, עם עשרות אכרים (מוז'יקים) עניים ופרימיטיביים שעסקו בחקלאות די מפגרת, ושלפי רוב הכלכלנים היתה להם תפוקה שולית נמוכה למדי.
Twentieth Century-Lecture 6 16

17. האם היה יכול להיות אחרת?
השיפורים הכלכליים נקטעו באיבם בגלל המלחמה של 1914 והמהפכה. אילולא השתלשלות מאורעות מקרית ב1914 ושוב ב 1917, ההסטוריה אולי היתה נראית אחרת, כאמור.
כמובן קשה לדעת אם ההתפתחות של רוסיה תחת משטר יותר נאור של הצארים היתה נראית אחרת. יש לזכור שרוסיה עשירה באוצרות טבע, משאבי אדם, וזכתה לסיוע רב מן המערב. מאידך, לא ברור אם הממשל הצארי היה יכול לשפר את הסקטור החקלאי הפרימיטיבי של אזורי הבפר הענקיים. כך טוען רוברט אלן בספרו Farm to Factory
הבעיה התמידית של רוסיה: שחיתות, ממשל כושל, מוסדות רקובים או אלימים (עד עצם היום הזה...).
Tel Aviv2015-3 17
Empires Conference 17

18. ההסטוריה הכלכלית של רוסיה מדגישה את התפקיד המכריע שיש למוסדות
ההסטוריה הכלכלית של רוסיה מדגישה את התפקיד המכריע שיש למוסדות
ניתן לראות במוסדות כלכליים את כללי המשחק שבהם חברות מנהלות את המשק.
מוסדות מהווים את התשתית החברתית של שווקים וקבלת החלטות של פרטים ופירמות.
המהפכה ברוסיה שינתה לחלוטין את כללי המשחק ברוסיה, הלאימה את כל הנכסים הפרטיים, והפכה את הממשל ואת הביורוקרטיה (לרבות המפלגה הקומוניסטית) למוסד המרכזי.
זה היה ניסוי שאין כדוגמתו בהסטוריה. ברוב המקרים, מוסדות כלכליים משתנים לאט ובהדרגתיות. פה המוסדות נבנו במהירות ונכפו על האוכלוסיה מלמעלה. [יש כמובן המשכיות מסויימת, למשל השימוש במשטרה חשאית לדכא מתנגדים למשטר].
Tel Aviv2015-3

19. התקופה של מלחמת האזרחים:
אחרי מלחמת העולם הראשונה ומהפכת אוקטובר 1917, רוסיה עברה מלחמת אזרחים בת 3 שנים שבה הצבא האדום גבר על הצבאות הלבנים ועל צבאות זרים שניסו להפיל את המשטר הבולשביקי החדש, והשתלט מחדש על אזורים שניסו לפרוש מרוסיה ולזכות בעצמאות (אוקריינה).
כלכלית, זו היתה תקופה נוראה שבה הייצור ומערכת החלוקה קרסו, רעב נורא ממנו מתו מליונים, היפר-אינפלציה שהרסה את כלכלת השוק, והצבא האדום שהחרים אספקה במדיניות של עיקול נכסים ומזון prodazvertska), )
היצוא והסחר צנחו לרמות של פחות מ10% יחסית ל1913 והמשטר החדש התקשה למצוא מזון לאוכלוסיה.
Tel Aviv2015-3 19
Empires Conference 19

20. אך למרות הכאוס הממשל החדש שינה את המשק
כל הקרקעות הולאמו והפכו לנכסי המדינה. כך גם מפעלים, מכרות, תשתיות, מסילות ברזל.
הנהלת מפעלים ומיזמי תשתית הועמדו תחת פיקוח של רשויות "תכנון" ( Gosplan) וקומיסרים פוליטיים.
החוב החיצוני "בוטל" והמשטר הבולשביקי הודיע שלא ישלם קרן וריבית.
הממשלה הטילה פיקוח מוחלט על מחירים.
המשטרה החשאית אכפה בהחלטתיות ובאכזריות את הוראות המדינה. אנשים שנחשבו אנטי-מהפכנים או "בורגנים" נמלטו לחו"ל או הוגלו לסיביר.
Tel Aviv2015-3 20
Empires Conference 20

21. אולם הבעיה של אספקת מזון דרשה פתרון יותר מיידי
כאן לנין עשה החלטה נועזת: בתום מלחמת האזרחים, חלקים מסויימים של המשק הורשו לחזור לכלכלת שוק ולמכור את מוצריהם בשווקים חופשיים במחירי שוק. הממשל גם התיר לאכרים לבחור את היבולים שהם רצו לגדל ואיפשר להחזיק בבעלי חיים שהיו חיונים לחקלאות ולתזונה.
הממשל גם ביצע רפורמה מוניטרית והכניס למחזור מטבע חדשה במקום הרובל הרוסי שנקראה . CHERVONETS התעשיה הכבדה והמכרות והתשתיות נותרו בידי הממשלה.
זו היתה ה NEP או המדיניות הכלכלית החדשה שהונהגה ב 1922 ונמשכה עד 1929.
Tel Aviv2015-3 21
Empires Conference 21

22. הנא"פ היה צעד נועז, במובן שהוא היה ויתור על עקרונות קומוניסטיים ופשרה עם כלכלת שוק מרמה מסויימת. הוא היה פרי מוחם של אנשי הכנף הימני של המפלגה בראשות בוכרין.
היתה הפרטה של מפעלי תעשיה קטנים ובינוניים וגם הם הורשו למכור חלק מן התוצר בשווקים מקומיים (חלק אחר שווק דרך מוסדות ממשלתיים). גם מפעלים גדולים יותר, למרות שנותרו בבעלות ממשלתית, שוחררו מן "היד הכבדה" שך תכנון ממשלתי והמנהלים קיבלו יותר עצמאות בהחלטות של איך וכמה לייצר.
Tel Aviv2015-3 22 22
Empires Conference 22

23. הליברליזציה אף הביאה לשיפור מסויים עם מדינות המערב הקפיטליסטי, ולהופעתם של מומחים ומהנדסים מן המערב. כמו כן נחתם הסכם רפאלו ( Rapallo) לשיתוף פעולה בין גרמניה וברה"מ ב 1922
למרות זאת המדיניות נתקלה בעויינות רבה מצד הפלגים הקיצוניים שראו בה ויתור לקפיטליזם, וחששו ששיפור מעמדם של החקלאים והירידה בתנאי הסחר של הסקטור החקלאי יפגעו בהספקת מזון לערים ויאטו את התיעוש ("משבר המספריים או scissors crisis)
היתה גם קנאה וסלידה ב"נובו רישים" וצמיחת מעמד הקולקים: חקלאים שהצליחו במערכת השוק החדשה.
Tel Aviv2015-3

24. Tel Aviv2015-3 24 24
Empires Conference 24

25. המדיניות הצליחה מעל למשוער
המדיניות הצליחה מעל למשוער. התפוקה החקלאית חזרה מהר לרמה דומה שלפני המלחמה והרעב נעלם. ב1928 התוצר החקלאי היה גבוה ב 11% מ 1913 והתוצר התעשייתי 30-40% יותר.
Tel Aviv2015-3 25 25
Empires Conference 25

26. מדוע זנחו הרוסים את המדיניות הכלכלית החדשה?
כלכלית, המדיניות יצרה שכבה של אכרים יותר אמידים שהצליחו לייצר עודפי תבואה ומכרו אותם בשוק. אכרים אלה חכרו אדמות נוספות ויצרו שכבה של חקלאים עצמאיים ( Kulaks ). בגלל פריחת המסחר נוצרו גם סוחרים קמעוניים וסיטונאים שהיו יחסית אמידים. אלה נקראו Nepmen ונחשבו "בורגניים".
משום ההצלחה המסחררת של החקלאות והצמיחה היותר איטית של התעשיה, המחירים היחסיים של מוצרי מזון ירדו, והמתכננים חששו שהחקלאים יורידו את הכמויות שהם משווקים ("משבר המספריים"). הגיון כלכלי פגום.
היתה הרגשה שהעדיפות הגבוהה של המשטר צריכה להיות תיעוש ולא חקלאות, והתיעוש היה מדי איטי לטעמם של המתכננים הבולשביקים.
פוליטית, המדיניות היתה תלויה במשחקי הכוח בתוך המפלגה הקומוניסטית, אך עם מותו של לנין ב 1924, התומך הגדול שלה היה האידאולוג ניקולי בוכרין, שבמשך הזמן איבד את מעמדו במאבק הכוח המסובך בין
Tel Aviv2015-3 26
Empires Conference 26

27. מעל לכל: סטלין, שהשתלט על המפלגה ועל המדינה כולה, איבד את אמונו בנא"פ והפך כיוון ב1928/29.
ההחלטה לזנוח את הנא"פ היתה החלטה פוליטית של אדם יחיד, שרירותית ולא מוסברת לגמרי. אך היו לה תוצאות מרחיקות לכת ביותר!
Tel Aviv2015-3 27
Empires Conference 27

28. האם מדיניות שהיתה שומרת על כלכלת נא"פ היתה מצליחה יותר?
קיים על כך ויכוח. חוקרים מסויימים כמו רוברט אלן בספרו Farm to Factory טוענים שהנא"פ היה גורם לרוסיה להשאר כבולה במשק החקלאי ומוצרים ראשוניים אחרים ולא לעבור תיעוש כה מהיר. בטווח הקצר זה בוודאי היה משפר את הרווחה הכלכלית ברוסיה, אולם בטווח הארוך לא ברור מה התוצאות היו:
לדעת אלן, ההתמחות בחקלאות היתה אסטרטגיה שגויה לטווח הארוך בגלל עודפי החקלאות הענקיים שנוצרו בעולם במאה ה-20. התיעוש של סטלין הציל את רוסיה מלהפוך ליצואן חקלאי.
ללא תעשיה כבדה לא ברור אם ברה"מ היתה יכולה להתמודד עם הצבא הגרמני במלחה"ע השניה.
Tel Aviv2015-3 28
Empires Conference 28

29. תוכניות החומש של ברה"מ
חיסול הנא"פ ופירוק של הסקטור הפרטי בחקלאות וקולקטיביזציה של הסקטור החקלאי.
הגליה או חיסול פיזי של מעמד הקולקים ואחרים שנחשדו כמתגדי התכנית אן הואשמו בהתעשרות ובהתברגנות.
היעד המרכזי: שינוי בהקצאת המקורות במשק מחקלאות ומתעשיית בית וסדנאות קטנות למפעלי תעשיה כבדה ענקיים: מכונות, פלדה, מלט, תחנות כוח, כימיקלים וכיו"ב. השקעות ענקיות בתשתיות.
שינוי דרמטי במערכת התמריצים במשק, ומעבר ממערכת של תערובת של תמריצים חיוביים ("גזרים") ושליליים ("מקלות") למערכת שכולה מקלות ואימה.
Tel Aviv2015-3 29
Empires Conference 29

30. גידול באוכלוסיה העירונית ובתעסוקה בתעשיה ובשרותים. "בריחה" מן הכפר.
עליה תלולה בהשקעה (וירידה בתצרוכת ועל כן ברמת החיים). אך ההשקעה היתה סלקטיבית (בעיקר בתשתיות ובתעשיה כבדה).
האצה בקצב הצמיחה כלכלית, אך כאמור היתה זו צמיחה "בלתי מאוזנת"( unbalanced growth )
גידול באוכלוסיה העירונית ובתעסוקה בתעשיה ובשרותים. "בריחה" מן הכפר.
Tel Aviv2015-3 30
Empires Conference 30

31. Industrialization in the 1930s
Twentieth Century-Lecture 6 31

32. Data on Soviet output during the 5-year plans
units
1927/28
1932
1937
Industrial Production
Bills. of roubles
Producer Goods
6.0
23.1
55.2
Consumer goods
12.3
20.2
40.3
Total
18.3
43.3
95.5
Electricity
Bills of Kwhs
5.05
13.4
36.2
Oil
Mills. of tons
11.7
21.4
28.5
Pig iron
3.3
6.2
14.5
Steel
4.0
5.9
17.7
Total Ind. Empl.
Mills of people
11.3
22.8
27.0
Twentieth Century-Lecture 6 32
Empires Conference 32

33. הקולקטיביזציה בחקלאות
שינוי דרמטי ביותר.
אנשים רוכזו במשקים שיתופיים שנקראו kolchozi ועבדו בהנחייתם של מפקחים ומדריכים שמונו ע"י המפלגה.הם קיבלו את "חלקם הצודק" מן היבול אחרי שקומיסרים לקחו את החלק שהוחרם ע"י הממשל.
כמו כן, הם קיבלו חלקות קטנטנות (גינות) לגדל בהם קצת ירקות עבור עצמם. ברבות הימים, חלק גדול מן היבול החקלאי שהזין את החקלאים בא מחלקות אלה.
לפני שהם נכנסו, הם הוכרחו למסור את כל בעלי החיים למשק השיתופי; מתוך ציפיה לכך, יותר ממחצית בהימות האורווה, הרפת והדירים נשחטו ונאכלו בקיץ 1930.
לכך היו השלכות מרחיקות גם לגבי יבולי הפלחה כמובן משום שבהימות היו כם תוצר וגם תשומה.
Tel Aviv2015-3 33
Empires Conference 33

34. Percentages of the Farm Sector in Collectivized Farms
Twentieth Century-Lecture 6 34

35. Holland Hunter “counterfactual” computations
Twentieth Century-Lecture 6 35

36. תכניות החומש והתיעוש המואץ שינו את המשק
עליה תלולה בתעסוקה בתעשיה הכבדה ושרותים
גידול בהשקעה
ירידה בתצרוכת.
Tel Aviv2015-3 36
Empires Conference 36

37. National Income by sector of origin,
1913
1928
1932
1937
1940
Agriculture
50.7
48.3
32.1 31
29.5
Industry
21.4
20.4
28.8
32.2
32.8
Construction
5.1
3.2
5.2
4.5
Transport
5.8
3.9
7.5
8.3
8.2
Trade
8.1
7.9
6.2
4.7
Services
8.9
16.3
20.3
18.1
Total
100
Twentieth Century-Lecture 5
Twentieth Century-Lecture 6 37 37
Empires Conference 37

38. National Income by end use
1913
1928
1937
1940
Consumption
By households
80.5
81.6
54.9
52.2
By government
10.9
8.2
22.5
33.1
Defense
4.9
1.3
18.2
Non-defense
6.0
6.9
14.3
14.9
Net Investment
Domestic
11.4
10.2
22.6
14.7
Foreign
-2.9
Total
100
Twentieth Century-Lecture 5
Twentieth Century-Lecture 6 38 38
Empires Conference 38

39. Occupations, millions of persons
1926
1939
Agriculture
71.7
48.2
Industry, construction, transport
6.3
23.6
Other non-agricultural
5.3
15.3
Total
83.3
87.1
Pensioners, unemployed
2.9
5.0
86.2
92.1
Twentieth Century-Lecture 5
Twentieth Century-Lecture 6 39 39
Empires Conference 39

40. מנגנון אחד שבו סטלין השתמש למטרות תיעוש מואץ: עבודת נשים.
מליוני נשים נשואות הוצאו ממשקי הבית והועבו במכרות ומפעלים תעשייתיים ואף בענפי בניה.
השאלה הגדולה: האם היה בכך שחרור נשים או שעבודן? זוהי שאלה
שאין לה תשובה חד-משמעית.
אך התוצאה התבטאה בירידה תלולה בשעורי הילודה: ב 1913 שעור הילודה היה 47 ל1000 (שעור מאד גבוה). עד 1927 הוא לא ירד הרבה: ל1000, אך ב 1938 השעור כבר 37.5 וב [היום שעור הילודה הגולמי הוא 11.9 ל1000 ]
Tel Aviv2015-3 40
Empires Conference 40

41. נשים כאחוז מס"ה המועסקים
1929
1933
1935
1939
Coal mining
7.7
17.1
24.1
24.8
Iron mining
6.3
19.3 23
23.6
Iron and steel
7.1
20.3
23.4
24.9
Engineering and metals
8.9
22.6
26.2
31.7
Cotton
61.5
68.9
70.1
68.5
Food
26.3 35
45.1
47.2
Twentieth Century-Lecture 5
Twentieth Century-Lecture 6 41 41
Empires Conference 41

42. לתכניות החומש היו תוצאות הרות אסון
בצורות ורעב מחריד באזורים שבהם הממשל החרים כמויות גדולות של תבואה והעביר אותם לאזורים אחרים. הרעב הגדול של אוקראינה ב חורף שידוע כ Holodomor.
בקורות אוקראינה מסווג כאחד האסונות הגדולים של המאה ה-20. התמותה העודפת נאמדת בכ-4 מליון בני אדם. קיים ויכוח אם היה זה אסון מכוון הגובל ברצח עם או תוצאה של תכנון לקוי ומדיניות מוטעית.
במקומות אחרים היו אסונות דומים: בקזקסטן מתו כמליון אנשים כתוצאה ממדיניות החקלאית של הממשל הקומוניסטי.
למרות ההשקעה בבריאות הציבור, תוחלת החיים ברוסיה היתה נמוכה בצורה מובהקת מאשר במערב. ב 1938 התוחלת בברה"מ היתה 44 לגברים ו49.7 שנים לנשים. בבריטניה ב 1930 התוחלת היתה 61 שנה ובגרמניה 61.4 ובצרפת 56.7.
Tel Aviv2015-3 42
Empires Conference 42

43. הערת אגב: המקרה המוזר של תוחלת החיים ברוסיה
ב 1950 תוחלת החיים בה עלתה ל67.3, והיתה קרובה לרמה האירופית.
אך מאז היא החלה לרדת, והיא התמוטטה עם נפילת הקומוניזם לרמה נמוכה שכמוה אין רואים באירופה. גם
לא ברור מדוע:
אלכוהוליזם
קריסת מערכת הבריאות
תזונה ומנהגים רעים
אי שוויון הולך וגדל
בשנת 2014, תוחלת החיים של גברים ברוסיה היתה 64.7 ובגרמניה 78.15
ובישראל 79.15
Tel Aviv2015-3 43
Empires Conference 43

44. מה קרה לתצרוכת?
Tel Aviv2015-3 44
Empires Conference 44

45. תמריצים במשק נשלט
השאלה של תמריצים היא במרכז של כל משק. בברה"מ, מאחר שלא היתה אפשרות לפצות אנשים בכסף, בחרו בדרך אחרת.
תעמולה ומלל משחקים תפקיד יותר נכבד במשקים טוטליטריאניים בנסיון לשכנע את העובדים לעבוד יותר קשה ללא תמריצים חומריים.
Tel Aviv2015-3 45
Empires Conference 45

46. במקום תמריצים, הסובייטים המציאו את סטכנוב
Alexey Grigoryevich Stakhanov,
Twentieth Century-Lecture 6 46
Empires Conference 46

47. היה כורה פחם חרוץ, שב1935 הצליח לכרות כמות גדולה בהרבה ממכסתו (פי 14).
הסובייטים הפכו אותו לסמל של העובד הסובייטי האידאלי ויצרו פולחן שלם סביבו לרבות בריגדות עבודה קרויות על שמו. הרוסים טענו שבעקבות מסע תעמולה זה, שנקראה התנועה הסטכנובית, פריון העבודה בתכנית החומש השניה גדלה בקצב יותר מהיר.
אפילו במערב אנשים לקחו את הסיפור הזה ברצינות
Tel Aviv2015-3 47
Empires Conference 47

48. Twentieth Century-Lecture 648
Empires Conference 48

49. רוסיה במלחמת העולם השניה: מאורע טראומטי ביותר:
רוסיה במלחמת העולם השניה: מאורע טראומטי ביותר:
USSR
Germany
WWI:
Millions
% of pop
Military Mobil.
15.8 10
13.2 20
Military losses
1.8 1
2.0 3
WW II:
30.6 16 13 19
Losses: total
25.6
6.5 9
Military
8.7 4
4.5 6
Civilian
16.9
Tel Aviv2015-3 49
Empires Conference 49

50. מה שהיטלר לא תפס:
ב1941 רוסיה היתה מדינה שונה מזו של 1914, יותר מתועשת ויותר מתוחכמת.
מאחר שהיא כבר היתה משק נשלט, לא היה קושי להעביר את המשק לפסים של משק מגוייס ולא היו מכשולים פוליטיים לעיקול וגיוס משאבים למטרת המלחמה.
מאידך גיסא, בגלל המשגים של הנהגת רוסיה ב1941, חלק גדול מן האזור העשירים והמתועשים בברה"מ כמו ה Donbass נפלו לידי הגרמנים בהתחלת הקרבות, לרבות 2/3 מתעשיית הטקסטיל ו60% מתעשיית המזון.
Tel Aviv2015-3 50
Empires Conference 50

51. אף על פי כן, ייצור התחמושת והחומרה למלחמה מודרנית בברה"מ היה כה עצום שבסופו של דבר הם "שטפו" את הגרמנים בכמויות ענק (קיבלו גם עזרה מן המערב).
Tel Aviv2015-3 51
Empires Conference 51

52. כתוצאה מכך, היתה קריסה ברמת החיים
כתוצאה מכך, היתה קריסה ברמת החיים
Military goods
Civilian Goods
Grain harvest
Gross agricultural output
1936/40
100
1940
124
116
1941
170 86 73 74
1942
339 35 39 44
1943
422 37 52
1944
466 42 63 75
1945
328 47 61 78
Twentieth Century-Lecture 5
Twentieth Century-Lecture 6 52 52
Empires Conference 52

53. בגלל המחסור במזון, היה קיצוב, אך המנות לא היו מספיקות והתנהל שוק שחור שהיה בלתי חוקי.
המצור על לנינגרד שארך כמעט 900 יום גרם לסבל נוראי שבו רעבו למוות 600, ,000 אנשים.
אחת הסיבות למחסור הגדול ברוסיה היה הגיוס של כל כוח העבודה הזכר לצבא והנשים לתעשיית המלחמה, דבר שהשאיר פנסיונרים וילדים לעבוד בחקלאות.
Tel Aviv2015-3 53
Empires Conference 53

54. בטווח הארוך יותר:
אחרי המלחמה הסקטור הבטחוני בברה"מ גדל עוד יותר, ויוקרתו עלתה בצורה דרמטית. המלחמה הקרה והצורך לפתח נשק גרעיני וטילים בליסטיים בלעו חלק אדיר מן התל"ג הסובייטי.
התוצאה היתה שהטובים שבמשאבים של ברה"מ (ביחוד הון אנושי) הופנו לסקטור זה. ברה"מ יצרה רובי קלצ'ניקוב, מטוסי מיג וטנקים מסדרת T מעולים, אך כמעט שום דבר אחר.
המלחמה גם הפכה את רוסיה ממשק נשלט למשק עוד יותר נשלט ומרוכז, שבו ההחלטות ממוסקבה קובעות הכל והתכנון המרכזי הוא המנגנון שקובע איך ובמה עובד המשק וכל החברה.
Tel Aviv2015-3 54
Empires Conference 54

55. Tel Aviv2015-3 55
Empires Conference 55

56. בשנים לאחר המלחמה, הביצועים הכלכליים של ברה"מ היו מאכזבים לכל אורך החזית. הצמיחה הכלכלית הואטה, המשק לא היה מסוגל להזין את תושבי המדינה (והם נזקקו ליבוא מזון מן המערב הקפיטליסטי).
למרות הצלחות טכנולוגיות מסויימות (כמו שיגור הספוטניק ב 1957) המשק הרוסי הפסיד במירוץ הטכנולוגי עם המערב.
Tel Aviv2015-3 56
Empires Conference 56

57. Twentieth Century-Lecture 657

58. הערכה כלכלית: מדוע נכשל הנסיון הקולקטיביסיטי?
משק מתוכנן זקוק לאינפורמציה מהימנה. מחירי שוק משקפים אינפורמציה --- בהיעדרם תלויים בהערכות של ביורוקרטים ברשויות התכנון. רשויות התכנון לעולם לא תפסו שלמחירים בשוק תחרותי יש ערך אינפורמטיבי.
אך המידע זרם מרשויות התכנון אל המפעלים המקומיים, אך לא היתה זרימת אינפורמציה חזרה. מנהלי המפעלים שיקרו והסתירו מידע מתוך פחד. התוצאה היתה ש Gosplan, רשות התכנון המרכזית, לא ידעה אף פעם מספיק על הנעשה בשטח ולכן התכניות היו מופרכות.
רשויות התכנון הדגישו מעל לכל כמויות, והכל נמדד בכמויות כמו טונות פלדה והקטוליטרים של תבואה. אך ללא שוק שמאותת ע"י מערכת המחירים את ערכם של המוצרים, אין המשק יכול להגיע ליעילות מינימלית.
Tel Aviv2015-3 58
Empires Conference 58

59. משום הדגש על כמות, מערכת הייצור הזניחה את האיכות (מלבד היצור הצבאי שבו היתה מערכת בקרת איכות מתוחכמת). מוצרי התצרוכת שנמכרו לציבור היו באיכות ירודה, חסרי גיוון, מכוערים, ולא אמינים. זה היה נכון לגבי הבניה, מוצרים ברי קיימא ואפילו האוכל והביגוד. במקום מחירים שויסתו את מערכת הביקוש וההיצע היו תורים וטיפולים מיוחדים ( Blat ). תופעה זו הגביהה ללא צורך את הוצאות העסקה ובכך יצרה נטל מיותר ללא שכר בצידו.
בהיעדר שוקי הון, לא היתה למערכת דרך לקבוע את שעורי התחלופה הבינ-זמניים, והמערכת הפוליטית החליטה כמה מן התוצר הולך להשקעות וכמה לתצרוכת. בגדול, המשק הסובייטי השקיע הרבה יותר מאופטימלי, והתפוקה השולית של הון בסופו של דבר הפכה נמוכה או שלילית.
Tel Aviv2015-3 59
Empires Conference 59

60. יתר על כן, בהיעדר שוקי הון, שעורי התשואה בין מיזמים מתחרים לא הושוו, והקצאת ההון בין פרוייקטים שונים היתה בלתי רציונלית. נבנו מסילות ברזל חסרות הגיון כמו Baikal-Amur Mainline שנבנתה בשנות ה 70 וה 80 ועלתה כ 14 מליארד דולר ולמעשה זכתה למעט מאד שימוש. הון הוקצה על פי שיקולים פוליטיים, לא כלכליים.
המערכת הפוליטית העדיפה מוצרי השקעה על מוצרי תצרוכת, תעשיה כבדה על תעשיה קלה שיצרה מוצרי תצרוכת, בניה ציבורית על פני בניית שיכונים. המערכת הפוליטית, ולא השוק, בחרה מנצחים ( picked winners ) והם גררו בזבוז עצום.
Tel Aviv2015-3 60
Empires Conference 60

61. דוגמה אחת מתקופת סטלין:
תעלת הים הבלטי-הים הלבן.
נבנתה ב20 חודש בין , בעזרת כוח עבודה של 126,000 עובדים. הרעיון של התעלה היה מפוקפק מלכתחילה, אך העומק שלה היה רדוד ולכן ספינות גדולות לא יכלו לעבור בה. מבצע ראווה פוליטי ללא חישוב כלכלי. העלות הנומינלית היתה רק כ 350 מליון רובל, אך המחיר ה"מלא" היה גבוה יותר!
Tel Aviv2015-3 61
Empires Conference 61

62. בהיעדר תחרותיות בין מפעלים ומושג של רווח, לא היה למקבלי ההחלטות שום דרך להגיע להקצאת מקורות יעילה. במקום זה מנהלי מפעלים מיקסמו את הכמויות תחת מה שנקרא "אילוץ תקציב רך" ( soft budget constraint ). הרעיון היה של מכסות שנקבעו ע"י רשויות התכנון. פירמה צריכה להגיע למכסה שהטיל עליה משרד התכנון, אך אין לה שום מניע להגיע להישג טוב יותר ---להיפך. במקרה והפירמה אינה מגיעים למכסה, המנהלים יכולים לבקש תוספת מקורות מן הרשות המתכננת כדי שיוכלו להגיע למכסה.
Tel Aviv2015-3 62
Empires Conference 62

63. המשק הסובייטי וחידושים טכנולוגיים:
מדוע לא הצליחה ברה"מ לייצר יותר חידושים והמצאות? יש כאן בעיה מענינת כי אנו יודעים שגם שוק חופשי לא מייצר כמות אופטימלית של המצאות משום שידע הוא מוצר ציבורי וקשה לאכוף זכויות קנין. לכן היו שסברו שברה"מ תגיע לקדמה טכנולוגית יותר מהירה מן המערב הקפיטליסטי. אך לא כן קרה. מדוע?
חלק מן הבעיה: תמריצים. לא היה שום תמריץ לממציאים מלבד מדליות וטפיחה על השכם כדוגמת סטאכאנוב. לא מערכת פטנטים ולא עליה ברווחיות.
חלק נוסף: במשטר טוטליטרי אין חופש מחשבה ותחרותיות בשוק הרעיונות, ואין הערכה או תגמול לאלה שחושבים "מחוץ לקופסה."
קונפורמיזם: מערכת החינוך לא עודדה מרדנות וספקנות, אלא לימדה אנשים ללכת בתלם ולחשוב כמו כולם במערכת מחשבה מרקסיסטית.
אך היתה גם בעיה פילוסופית כאן: התפיסה הסובייטית היא שמגדילה תפוקה ע"י זה מגדילים את התשומות: יותר עבודה ויותר הון ויותר משאבים פירושם יותר תפוקה וזה טוב. התפיסה שלהם לא היתה הגדלת יעילות (ז.א. פחות תשומות).
Tel Aviv2015-3 63
Empires Conference 63

64. גם מבחינה מדעית, ברה"מ איכזבה
הערה:
זהו טרופים ליסנקו
(Trofim Lysenko )
שהקריירה שלו מהווה איור מצויין מדוע המערכת הסובייטית נכשלה בקידום מדעי ברוב התחומים.
Tel Aviv2015-3 64 64
Empires Conference 64

65. מסחר בינלאומי:
משום שרוסיה היתה משק יחסית סגור שלא התחרה עם שאר העולם, המשק לא היה ער לשינויים בביקוש והיצע בשוק העולמי, לא הקצה מקורות בהתאם לתכתיבי המחירים בעולם, ולא קלט טכנולוגיות ייצור חדשות מספיק מהר. דוגמה קלסית לחוסר הערנות לביקוש וההיצע היה הרחבת ייצור הכותנה הגולמית. מסחר בתוך הגוש הכלכלי הסובייטי comecon לא היה מבוסס על מחירי שוק וברה"מ מכרה למדינות הגוש הקומוניסטי דלק במחירים מסובסדים.
לעתים, כמובן היה להם מזל כמו בייצור דלק וגז טבעי שמחירם עלה אחרי אך הם התמחו יתר על המידה בייצוא נפט וגז, והיו נתונים לתנודות שוק האנרגיה.
Tel Aviv2015-3 65
Empires Conference 65

66. שחיתות: ביחוד אחרי מות סטלין, רוסיה הפכה מדינה מושחתת שבה האליטה הסובייטית ( Nomenclatura ) נהנתה ממוצרי יבוא ונסיעות למערב, בעוד שרוב המדינה המשיכה לסבול מחסור ועמדה בתורים ארוכים ללא נשוא כדי לרכוש מוצרי תצרוכת בסיסיים.
רוסיה הפכה למדינת "פרוטקציה" שבה קשרים אישיים היו מפתח הגישה למקורות ומוצרים רצויים. המושג הסובייטי היה блат אפילו בייצור וגישה לחומרי גלם ודלק, קשרים אישיים ומסחר ברטר היו במרכז מערכת החילופין והיו תחליף (עלוב) לשוק. היו גם אנשים שנקראו blatnoys (פרוטקציונרים). המשמעות הכלכלית של תופעה במשק כמו הסובייטי מרתקת.
Tel Aviv2015-3 66 66
Empires Conference 66

67. אף על פי כן: האם הכל היה רע?
אי וודאות נמוכה; לא היתה אבטלה או אינפלציה, כולם קיבלו פנסיה וגישה לטיפול רפואי ולחינוך.
חברה יחסית שוויונית למרות זכויות האליטה
אחרי מות סטלין: הטרור נעלם, והיה יחסית מעט פשע.
אוריינות גבוהה, שוויון זכויות יחסי לנשים ועדות שאינן רוסיות.
Tel Aviv2015-3 67 67
Empires Conference 67

68. הכשלון הגדול והפחות ידוע של המערכת הסובייטית: פגיעה באיכות הסביבה
גם כאן יש אולי הפתעה מסויימת: אנו בדרך כלל חושבים שחברות קפיטליסטיות רודפות בצע שרק מעונינות במיקסום רווחים, נוטות לפגוע בסביבה תוך שאיפה לרווחים. לעומתן, ממשלה משקפת את ענין הציבור באויר ומים נקיים.
אך הנסיון הסובייטי מראה את ההיפך: בכל אזורי התעשיה הם הרעילו את האויר ואת המים עם זיהום ושריפת פחם. באזורים חקלאיים הם הרעילו את המים ואת האדמה עם עודף דשנים ומדבירים.
Tel Aviv2015-3 68
Empires Conference 68

69. הדוגמה המחרידה של אסון ים ארל:
Tel Aviv2015-3 69
Empires Conference 69

70. בשנות ה60 הממשלה הסובייטית החלה מיזם ענק לגדל כותנה באזור אוזבקיסטן, ולשם כך הסיטו את נתיביהם של שני נהרות שנשפכו לים ארל במרכז אסיה. כתוצאה מכך, האגם איבד את מקורות המים הטריים.
היום שטח הפנים של האגם ירד ב 90%, המליחות עלתה פי 10. כל המערכת האקולוגית קרסה, הדיג והתיירות נעלמו. האוכלוסיה שנותרה סובלת ממחלות משונות שנגרמות על ידי הרעלה של כימיקלים ומדבירים למיניהם. סופות אבק ומדבר מלוח ממלאים את מקומם של מקומות יפהפים לשעבר.
Tel Aviv2015-3 70
Empires Conference 70

71. ימת ארל לפני 1960
Tel Aviv2015-3 71 71
Empires Conference 71

72. Aral Sea area, 2006 Twentieth Century-Lecture 572 72
Empires Conference 72

73. ואל נא נשכח את צ'רנוביל 1986 Chernobyl disaster, 1986
Twentieth Century-Lecture 5
Twentieth Century-Lecture 6 73 73
Empires Conference 73

74. גם בארצות קומוניסטיות האחרות הזיהום היה נורא
גם בארצות קומוניסטיות האחרות הזיהום היה נורא
בערים רבות במזרח אירופה, כמו באזורים המתועשים של דרום פולין וצ'כוסלובקיה, שרפו כבול ( peat ) ופחם עץ ( Lignite, Braunkohl ) שגרם לזיהום אויר וערפיח ( smog) מחרידים שבמערב כבר נעלם מזמן.
ריכוז גבוה של מתכות כבדות (כולן רעילות) כמו כספית, עופרת ואנטימוניום באדמה.
אירופה המזרחית ב1990 היתה מלאה נהרות ואגמים ללא דגים, יערות של עצים גוססים, גשם "חמוץ" שהרס את הצמחיה, וילדים שנולדו עם מומי לידה שנגרמו מהרעלות, ביחוד אסתמה, מחלות עור, ונזק מוחי.
Tel Aviv2015-3 74
Empires Conference 74

75. Tel Aviv2015-3 75
Empires Conference 75

76. מה עם שאר העולם הקומוניסטי באירופה?
היתה צמיחה די מהירה לפני 1973, שהואטה בשנות ה-70 וה-80.
חלק מארצות אלה הפכו למדינות לווין פוליטיות אך לא נוצלו מבחינה כלכלית (להפך: ברה"מ, לדעת רבים סבסדה אותן, בעזרת מחירי דלק נמוכים ומטריה גרעינית)
יש להדגיש כי מדינות אלה לא היו מקשה אחת: מזרח גרמניה וצ'כוסלובקיה כבר היו מתועשות, רומניה, בולגריה היו חקלאיות ברובן, פולין באמצע.
Tel Aviv2015-3 76
Empires Conference 76

77. רמת תל"ג ריאלי לנפש 1950 1973 1990 Bulgaria 1,651 5,284 5,552
Czechoslovakia
3,501
7,041
8,400*
Hungary
2,480
5,596
6,471
Poland
2,447
5,340
5,115
Romania
1,182
3,477
3,525
Yugoslavia
1,585
4,350
5,695
USSR
2,834
6,058
6,871
12 Western Eur. economies.
5,013
12,159
16,872
Twentieth Century-Lecture 5
Twentieth Century-Lecture 6 77 77
Empires Conference 77

78. במזרח אירופה:
ממש כמו ברוסיה מדינות אלה החלו להדגיש כמות על פני איכות, ולא נשענו על מערכת מחירי שוק להדריך את המשק.
המדיונות היו מאוגדות בארגון בשם comecon שנוהל ע"י הרוסים. מטרתו היתה לתאם סחר וזרימת מידע בין מדינות נאמנות למוסקבה. עם זאת, נסיונות רוסיים להקים רשות תכנון משותפת נתקלה בהתנגדות חריפה ביותר מצד מדינות מזרח אירופה. התקוה שארגון זה יהווה משקל נגדי לארגוני הסחר במערב כמו השוק המשותף אוכזבה.
התכנון המרכזי ברוה המדינות היה לקוי, ובנוסף לכל הבעיות שהיו ברוסיה הן גם סבלו מהתערבות של מוסקבה בעניניהם הכלכליים. התערבות זו לא היתה זהה בכולן: ברומניה וביוגוסלביה הממשל נקט קו יותר עצמאי. אך בבולגריה ומזרח גרמניה, ואחר 1968 בצ'כוסלובקיה, ההשפעה הרוסית היתה עדיין מכרעת. הונגריה היתה מקרה מיוחד.
במספר מקומות היה מרד נגד השלטון של מוסקבה (הונגריה, 1956 ; פולין 1956 ובשנות ה-80 ; צ'כוסלובקיה 1968) אך התקוממויות אלה דוכאו.
Tel Aviv2015-3 78
Empires Conference 78

79. The worst car ever made: the Trabant
"Trabant was a hollow lie of a car constructed of recycled worthlessness (actually, the body was made of a fiberglass-like Duroplast, reinforced with recycled fibers like cotton and wood)."
מנוע –שתי-פעימות שתכונותיו היו בזבוז דלק, זיהום, היעדר כוח, וצרכי החזקה גבוהים. המפעלים במזרח גרמניה (בעיר צויקאו) יצרו יותר מ 3 מליון מכוניות מדגם זה.
Twentieth Century-Lecture 5
Twentieth Century-Lecture 6 79
Empires Conference 79

80. בעיות נוספות בארצות אלה: בריחת מוחות עצומה למערב, ביחוד מהונגריה ומזרח גרמניה, בסופו של דבר אילץ את הרוסים לכפות על המזרח גרמנים את בניית החומה.
חלקן כבר היו עניות ומפגרות ב אחרות כמו פולין סבלו נוראות ממלחה"ע השניה ואיבדו את תשתיותיהן ואת האליטות.
היה מתח יותר כבד בין הרשויות המתכננות, והאנשים "בשטח" שראו בקומוניסטים את משרתיהם של הקרמלין. מספר פעמים היה מרד גלוי.
גם כאן לא היה תמריץ לייעול וחידושים, דגש מוגזם על תעשיה (ביחוד תעשיה כבדה כפי שראינו ברוסיה), הזנחת החקלאות, ובידוד מן השוק העולמי.
הרבה תפקידים ניהוליים ניתנו לנאמני המשטר, בעוד ש עובדים בעלי יכולת לעתים קרובות נשלחו לעבודה ידנית אם הם היו חשודים בנאמנות לערכים "בורגניים."
Tel Aviv2015-3 80
Empires Conference 80

81. אך במקומות מסויימים התמונה מעורבת:
אך במקומות מסויימים התמונה מעורבת:
בהונגריה, אחרי מרידת הנפל של 1956, השליט החדש, ינוש קאדאר, הכניס רפורמות חדשות שנקראו "המכניזם הכלכלי החדש" ( New Economic Mechanism . ).רפורמות אלה נתנו יותר תמריצים ועצמאות למנהלי מפעלים. הרפורמות נתנו יותר יכולת לייצר את מה שהצרכנים ביקשו.
אך בסופו של דבר לא ניתן לפייס היה את התכנון המרכזי עם ייצור יותר מבוזר גם משום הפחד להתערבות נוספת של הרוסים.
Tel Aviv2015-3 81
Empires Conference 81

82. יותר מוצלחת היתה המדיניות ביוגוסלביה
הקולקטיביזציה של החקלאות נעצרה.
לעובדים ניתנה יותר סמכות להתערב בניהול הפירמות על אפם ועל חמתם של פקידי רשות התכנון המרכזית.
העובדים קיבלו חלק ניכר מן התוצר וכך ניתן להם תמריץ לייעל.
היו בנקים די חופשיים ותחרות (מוגבלת) בין פירמות.
הצלחתה של יוגוסלביה לנקוט בקו עצמאי מרוסיה היתה בזכות אדם אחד:
Tel Aviv2015-3 82
Empires Conference 82

83. Josip Broz, known as Marshall Tito, 1892-1980
Josip Broz, known as Marshall Tito, President and PM of Yugoslavia, 1943—80.
Twentieth Century-Lecture 5
Twentieth Century-Lecture 6 83 83
Empires Conference 83

84. אך לא תמיד שליט יחיד רב-כוח שנוקט בקו עצמאי (יחסית) הוא לטובת המשק.
דוגמה מוחצת היה איש זה, נערץ במערב (ואף בישראל):
Tel Aviv2015-3 84 84
Empires Conference 84

85. צ'אוצ'סקו: שליט יחיד ברומניה בין 1965 ו 1989.
זכה לתמיכה כלכלית והלוואות מן המערב בזכות הקו העצמאי שבו נקט.
אך נשאר נאמן למשק הנשלט הטוטליטרי נוסח סטלין, מהול בקפריזות האישיות של השליט האקסנטרי.
בנה בניני ראווה ענקיים יקרים אך לא שימושיים.
התעלם מן החקלאות, ששקעה במהירות ונכשלה בתפקידה להזין את האוכלוסיה.
בשלב מסויים הוא החליט משום מה לפדות את החוב הלאומי החיצוני של רומניה. כדי להגביל את היבוא ולהגדיל את היצוא הוא חתך בצורה דרמטית את התצרוכת המקומית וגרם לסבל קשה.
Tel Aviv2015-3 85 85
Empires Conference 85

86. לסיכום: היכן נכשלה מזרח אירופה הקומוניסטית?
המשטרים היו ברובם חלשים מדי כדי לחולל שינויים נחוצים; המשטרים היו שנואים ע"י מרבית האוכלוסיה, תלויים בחסדיה של רוסיה, וכלואים באילוצים של אידאולוגיה מרכסיסטית. (כך לדוגמה תכניות לתת פיצוי כספי נאות למנהלים מצליחים נגנזה משום התנגדות ועדי עובדים לאי השוויון).
הצרה היתה שבמיוחד אחרי 1970, הפער ההולך וגדל בין רמת החיים ורמת התצרוכת במערב לבינם היה ברור לכל.
ההבדל ברמת החיים היה גבוה ממה שהסטטיסטיקות הרשמיות מראות, משום שהן אינן מביאות בחשבון איכות ירודה, היעדר גיוון, ו"הוצאות עסקה" (כמו תורים ארוכים).
Tel Aviv2015-3 86 86
Empires Conference 86

87. אפילוג העולם הקומוניסטי קרס בין 1989 ו1991.
מן ההריסות יצאו מספר משקים שבאופן יפה הצליחו להתמזג עם העולם המערבי: הארצות הבלטיות, פולין, צ'כוסלובקיה, סלובניה, ומזרח גרמניה (גם זה לא היה קל ולקח מעל 20 שנה).
אחרות היו כשלון כלכלי: בלרוס, אוקראינה, מולדבה, אלבניה.
אחרות היו באמצע ועדיין מנסות למצוא את דרכן: הונגריה, קרואטיה, בולגריה ורומניה. האם הצטרפות לאיחוד האירופי תעזור כאן?
Tel Aviv2015-3 87 87
Empires Conference 87

88. Tel Aviv2015-3 88 88
Empires Conference 88

89. Tel Aviv2015-3 89 89
Empires Conference 89

90. Tel Aviv2015-3 90 90
Empires Conference 90

91. Tel Aviv2015-3 91 91
Empires Conference 91

92. Tel Aviv2015-3 92 92
Empires Conference 92

93. Tel Aviv2015-3 93 93
Empires Conference 93

94. Tel Aviv2015-3 94 94
Empires Conference 94

95. Tel Aviv2015-3 95 95
Empires Conference 95

96. Tel Aviv2015-3 96 96
Empires Conference 96

97. Tel Aviv2015-3 97
Empires Conference 97