1. והיום... כיצד בונים מילים חדשות?
והיום... כיצד בונים מילים חדשות?

2.  תזכורת צוּרָן (מורפמה): היחידה הקטנה ביותר במילה, הנושאת משמעות.
צוּרָן (מורפמה): היחידה הקטנה ביותר במילה, הנושאת משמעות.
צורן מסורג: צורנים המתחברים בצורה מסורגת. שורש + תבנית (בניין / משקל).
מוספיות (תחיליות או סופיות): צורנים המתחברים בדרך קווית אל בסיס המילה.
צורן חבור: צורן שאין לו קיום עצמאי נפרד.
צורן פרוד (מונמה): יחידה עצמאית שאינה ניתנת לפירוק נוסף.
צורן דקדוק (נטייה): צורן המצטרף אל הבסיס לציון יחסים דקדוקיים, אך אינו יוצר מילה לקסיקלית חדשה.
צורן גזירה: צורן המצטרף אל הבסיס (או אל השורש) ויוצר לַקסמה חדשה.

3. דרכי תצורה של שמות עצם ושמות תואר בעברית
תצורה (Formation)
דרכי תצורה = הדרכים ליצירת מילים חדשות
דרכי תצורה של שמות עצם ושמות תואר בעברית
מסורג (צורן שורש + צורן משקל) (עמ' 68-67)
דוגמאות:
ס.פ.ר + קיטוּל (CiCuC) = סיפור
כ.ת.ב + קְטילה (CCiCa)= כתיבה
ש.ל.ב + מִקְטָל (miCCaC)= מִשלָב
ח.ש.ב + מַקְטֵל (maCCeC)= מַחשב
ח.ב.ל + קֶטֶל (CeCeC)= חֶבֶל
ח.פ.נ + קֹטֶל (CoCeC) = חֹפֶן
ק.ל.ד + מקְטֶלֶת (miCCeCet)= מקלדת
פ.ר.ט + תַקְטיל (taCCiC)= תפריט
י.ת.מ + קַטְלוּת (CaCCut) = יַתְמוּת
ב.ד.ר + קַטְלָן (CaCCan) = בַּדְרָן
ק.ט.נ + קָטָל (CaCaC) = קָטָן
דוגמה למשקל של שמות תואר

4. הכפלה (דרך תצורה המשמשת בעברית בעיקר להקטנה) דוגמאות: כלבלב לבנבן
שמנמן
חתלתול
אפשר לנתח כתבנית:
כלב + קְטלטל = כלבל
חתול + קְטלטוּל = חתלתול
לחילופין, אפשר לנתח כהכפלה פשוטה של הברה/עיצור/חלק מהבסיס.

5. הוספת מוספיות (תחיליות/סופיות) 1. סוֹפיות (suffixes) דוגמאות:
-וּת: מַסְגֵר + -וּת = מסגרוּת
-יה: מַסְגֵר + -יה = מסגריה
-ָן: כדורסל + -ָן = כדורסלָן
-וֹן: ילד + -וֹן = ילדוֹן
-אי: חשמל + -אי = חשמלאי
-ית: משא + -ית = משאית
-ֶר: מיליון + -ֶר = מיליונֶר
-יסט: בלגן + -יסט = בלגניסט
-ִי: חשמל + -ִי = חשמלִי
-וֹנִי: עיר + -וֹנִי = עירוֹנִי
דוגמאות לסופיות של שמות תואר
שאלה: אם כך, איך נבחין בין בדְרָן (שורש ב.ד.ר. + משקל קטְלָן) לבין כדורסלָן (כדורסל + מוספית –ָן)???
תשובה: רק ב-כדורסלָן (כדורסל + מוספית -ָן) אפשר לזהות בסיס (כלומר, מילה קיימת).
בסיס מילה הוא תמיד מילה קיימת!

6. הוספת מוספיות (תחיליות/סופיות)
תחיליות (prefixes)
דוגמאות:
קדם-: קדם-אירוויזיון
תת-: תת-תקני
על-: על-אנושי
בין-: בין-לאומי
תוך-: תוך-רחמי
חד-: חד-משמעי, חד-אופן
דו-: דו-משמעי, דו-משמעות
רב-: רב-משמעי, רב-מכר
מד-: מד-לחץ

7. הֶרכב: חיבור בין שני בסיסים למילה אורתוגרפית ודקדוקית אחת. דוגמאות:
רם+קול = רמקול
אופן+נוע = אופנוע
כל+בו = כלבו
מד+חום = מדחום
שימו לב להתנהגות הדקדוקית כמילה אחת:
רבים: רמקולים (ולא Xרמי-קול)
יידוע: הרמקול (ולא Xרם-הקול)
חיבור בין שני חלקי בסיסים למילה אורתוגרפית ודקדוקית אחת. כלומר, בהלחם יש השמטה של יסוד פונטי אחד או יותר מאחד,
או של שני הבסיסים.
הֶלחם:
דוגמאות:
מדרכה+רחוב = מדרחוב
קרן+אף = קרנף
ערפל+פיח = ערפיח
מגדל+אור = מגדלור
לימונדה+נענע = לימונענע
שאלה: אז מה ההבדל בין הֶרכב להֶלחם???

8. ראשי תיבות (נוטריקונים): חיבור ראשי תיבות של כמה בסיסים למילה אורתוגרפית ודקדוקית אחת. נוטריקונים נוצרים מן הכתב, לא מן ההגייה.
דוגמאות:
סכין+כף+מזלג = סַכּוּם
דרישת+שלום = ד"ש
סגן+מנהל+כללי = סמנכ"ל
עזרה+ראשונה+נפשית = ער"ן
אווירת+סוף+קורס = אס"ק
צֶרֶף (סמיכות): התקשרות קבועה בין שני בסיסים. נתפס כמילה סמנטית אחת, אך מבחינה דקדוקית – כשתי מילים.
בית ספר
ארוחת צהריים
שם עצם
תשומת לב
עורך דין
שימו לב להתנהגות הדקדוקית כשתי מילים:
רבים: בתי ספר (ולא בית סֵפרים)
יידוע: בתי הספר (ולא הבתי ספר)
אך מבחינה סמנטית זוהי מילה אחת: school, lunch, noun, attention, lawyer

9. סיכום: דרכי תצורה של שמות עצם ושמות תואר
מסורג (שורש+משקל): ב.ר.ג. + קֹטֶל = בֹּרֶג
הכפלה: קצרצר, אדמדם
מוספיות: 1. תחילית: חד-משמעי, דו-משמעי, רב-משמעי סופיות: שיפוצניק, בקבוקון, פעלולָן
הֶרכב (חיבור של שני בסיסים שלמים): סופ+שבוע = סופשבוע
הֶלחם (חיבור של שני חלקי בסיסים): שוקו+וניל = שוֹניל
ראשי תיבות (נוטריקונים): מוסד+ללא+כוונות+רווח = מלכ"ר
צֶרֶף (התקשרות קבועה בין שתי מילים): שעורי+בית = שעורי בית
תרגול
קִבעו מהי דרך התצורה של כל אחת מן המילים הבאות.
דוגמה: אופניים: בסיס (אופן) + סופית (-יים)
רכבת תחתית
רַכֶּבֶל
אווירון
מזחלת
חד-אופן
מזל"ט
קַלנוע

10. דרכי תצורה של פעלים
הדרך היחידה ליצור פעלים חדשים היא על-ידי תצורה מסורגת
(צורן שורש + צורן בניין).
דוגמה: ח.ש.ב + בניין קל (פעל) = חשב, חושב, יחשוב
+ בניין פיעל = חישב, מחשב, יחשב
+ בניין התפעל = התחשב, מתחשב, יתחשב
+ בניין הפעיל = החשיב, מחשיב, יחשיב
+ בניין נפעל = נחשב, נחשב, יחשב
אפשר להוסיף פעלים חדשים על-ידי:
חידושי בניין: לקחת שורש קיים ולהשתמש בו בבניין שטרם היה בו.
דוגמאות:
ב.ט.ח.: היה בבניין הפעיל (הבטיח)  נוסף בבניין פיעל (ביטח)
י.צ.א.: היה בבניין קל (יצא) ובבניין הפעיל (הוציא)  נוסף בבניין פיעל (ייצא)
פ.ס.ק.: היה בבניין קל (פסק) ובבניין הפעיל (הפסיק) 
נוסף בבניין פיעל (פיסק)

11. שורש תנייני עשוי להיות תלת-עיצור או יותר. דוגמאות:
חידושי שורש: מילה שהיא שם עצם (או שם תואר / תואר הפועל / מילת יחס) המשמשת גם במערכת הפועַל. פעלים כאלה נקראים פעלים דֶנומינָטיביים.
דוגמאות:
אוֹת  אִיֵית
טלפון  טִלְפֵּן
פְלִירְט  פלִירְטֵט
פַשְלָה  פִישֵל
אשכנזי (שם תואר)  הִשְתאַכְּנֵז
עד כאן (מילת יחס)  עִדְכֵּן, הִתְעַדְכֵּן
שמות שאולים מלועזית
שורש תנייני: שורש שנוצר על-ידי הרחבת שורש קיים (בדרך כלל באמצעות עיצור המתוסף מתבנית, או מוספית ממערכת השם, או על-ידי הכפלה של עיצור שורשי).
שורש תנייני עשוי להיות תלת-עיצור או יותר.
דוגמאות:
מִקֵּם (מ' תבניתית + שורש ק.ו.מ.)  מִקֵּם (שורש מ.ק.מ.)
מִסְפָּר (מ' תבניתית + שורש ס.פ.ר.)  מִסְפֵּר (שורש מ.ס.פ.ר.)
כַּדּוּר (שורש כ.ד.ר. + הכפלה)  כִּדְרֵר (שורש כ.ד.ר.ר.)
סַקְרָן (שורש ס.ק.ר + מוספית -ן)  סִקְרֵן (שורש ס.ק.ר.נ.)

12. סיכום: דרכי תצורה של פעלים
כל הפעלים בעברית הם מסורגים (שורש+בניין): כ.ת.ב. + התפעל = התכתב...
פעלים חדשים נוספים למערכת הפועל על-ידי:
חידושי בניין: שימוש בשורש קיים בבניין שטרם היה בו: י.צ.א פיעל = ייצא
חידושי שורש: פעלים דנומינטיבים – הכנסת שורש למערכת הפועל (בד"כ) ממערכת השם: אוּכְלוּסייה  אִכְלֵס, כַּפְתוֹר  כִּפְתֵר... פועל תנייני – שורש המורחב לארבעה עיצורים על-ידי תוספת של צורן ממערכת השם, או הכפלה של אותיות שורש: לתרגל, לתזמן, לאכזב, לצחקק, לעַברֵת...

13. דרכי תצורה – תרגול
לפניכם חמישה משפטים. הסבירו את דרך התצורה של כל אחת מן המילים המודגשות:
אתמול התחשמל אדם בביתו.
דינה מדגמנת בעמוד השער של העיתון.
הגנן שלנו מתַחזק לנו יפה מאוד את הגינה.
אל תשכח לסבן היטב את הידיים.
דני התמקצע מאוד בתחום הגינון.
מה המשותף לכל המילים המודגשות?
במה שונה דרך התצורה של (1) ו-(4) מדרך התצורה של (2), (3) ו-(5)?

14. דרכי תצורה – תרגול נכון או לא נכון? אם לא, מהי דרך התצורה הנכונה?
שם העצם בדרָן נוצר מהשורש ב.ד.ר., שנוסף לו הצורן -ָן.
שם העצם דוגמן נוצר מהבסיס דוגמה, שנוסף לו הצורן -ָן.
שם העצם מעדניה נוצר מהבסיס מעדָן, שנוסף לו הצורן -יה.
שם העצם משטרה נוצר מהבסיס שוטר, שנוספו לו התחילית מ- והסופית -ה.
שם העצם התחשבוּת נוצר מהשורש ח.ש.ב. בבניין התפעל, בתוספת מוספית הגזירה -וּת.
שם העצם מקצוענוּת נוצר מהבסיס מקצוע, בתוספת שתי מוספיות גזירה: -ָן + -וּת.
הפועל התחשבן נוצר מהשורש ח.ש.ב. בבניין התפעל.

15. צורנים – תרגול כיתבו כל מילה בכתיב פונטי.
מהו בסיס המילה? אם בסיס זה ניתן לניתוח נוסף, עשו זאת בהתאם.
הגדירו בעבור כל צורן אם מדובר בצורן מסורג או במוספית.
אם המילה כוללת מוספיות, האם אלה צורני גזירה או צורני דקדוק? מה תפקידה של כל מוספית?
דוגמה: רקדנים: (א) rakdanim
(ב) בסיס:rakdan – שורש ר.ק.ד, משקל CaCCan, (ג) שורש + משקל – צורנים מסורגים, -im מוספית, (ד) -im צורן דקדוק (זכר, רבים).
חד-קרן
מתמטיקאי
טרמפיסטית
תחשיב (הציגו שתי אפשרויות ניתוח שונות, בהתאם לשתי המשמעויות של המילה)
הזדמנויות
פִּצעונים
נשברנו
רמת-גני

16. צורן (מורפמה): היחידה הקטנה ביותר במילה הנושאת משמעות.
צורן מסורג: צורנים המתחברים בצורה מסורגת. שורש + תבנית (בניין / משקל).
מוספיות (תחיליות או סופיות): צורנים המתחברים בדרך קווית אל בסיס המילה.
צורן חָבור: צורן אשר אין לו קיום עצמאי בנפרד.
צורן פרוד (מונמה): יחידה עצמאית שאינה ניתנת לפירוק נוסף.
צורן דקדוק (נטייה): צורן המצטרף אל הבסיס לציון יחסים דקדוקיים, אך אינו יוצר מילה לקסיקלית חדשה.
צורן גזירה: צורן המצטרף אל הבסיס (או אל השורש) ויוצר לקסמה חדשה.
תצורת שמות עצם ושמות תואר:
צורן מסורג: שורש + משקל
מוספיות (תחיליות / סופיות)
חיבור של (+) שני בסיסים: הרכבים, הֶלחמים, ראשי תיבות, צרפים
תצורת פעלים:
צורן מסורג: שורש + בניין
חידושי בניין
חידושי שורש