1. דלקת

2. דלקת
תהליך שמטרתו המיידית היא לגייס תאי דם לבנים וחלבוני פלסמה במהירות לאתר הפגיעה. מתווך ע"י סיגנלים מאתר הפגיעה ומהתאים המשתתפים.
התהליך הראשוני המאפשר ריפוי: בניה מחדש של רקמה פגועה ע"י תאי פרנכימה או ע"י רקמת חיבור.
הן הדלקת והן הריפוי הם תהליכים הגנתיים, אך יכולים כשלעצמם להיות גורמי נזק.

3. Classical Signs Rubor (redness) Tumor (swelling) Calor (heat)
Dolor (pain)

4. INFLAMMATION

5. סימנים קלאסיים של דלקת Calor : Warm – Hyperaemia.
Rubor : Redness – Hyperaemia.
Dolor : Pain – Nerve, Chemical med.
Tumor : Swelling – Exudation
Functio laesa: Loss of function …(Virchow 1902)
Celsus, 30 BC - Latin

6. Calor, Rubor, Dolor, Tumor, Loss of function.

7. משתתפים

8. משתתפים תאי רקמת חיבור: פיברובלסטים תאי פיטום (mast) מקרופגים
תאי כלי הדם
אנדותל
תאי שריר חלק
תאי הדם
גרנולוציטים (PMN, eosinophils, basophils)
לימפוציטים
מונוציטים
מרכיבי חומר הביניים
סיבי קולגן ואלסטין
פרוטאוגליקנים
ממברנת הבסיס

9. PMN: נויטרופילים

10. בצקת

11. בצקת בלוע

12. Inflammation - Mechanism
Vaso dilatation
Exudation - Edema
Emigration of cells
Chemotaxis
Phagocytosis

13. Mechanism of Inflammation:

14. Calor, Rubor, Dolor, Tumor, Loss of function.
Mouth Aphthus ulcer
Calor, Rubor, Dolor, Tumor, Loss of function.

15. Calor, Rubor, Dolor, Tumor, Loss of function.
Laryngitis:
Calor, Rubor, Dolor, Tumor, Loss of function.

16. Calor, Rubor, Dolor, Tumor, Loss of function.
Acute Enteritis:
Calor, Rubor, Dolor, Tumor, Loss of function.

17. Pneumonia Inflammation of lung
Calor, Rubor, Dolor, Tumor, Loss of function..!

19. Emigration of Leucocytes
Diapedesis 

20. Neutrophil Margination

21. Lung Normal / Pneumonia

22. Pneumonia - Exudation

23. Normal - Meningitis

24. The 5 Cardinal Signs of
Heat Redness Swelling Pain Loss Of Func.

25. דלקת – חריפה וכרונית דלקת כרונית דלקת חריפה ימים, שבועות, חודשים
מאפיינים: לימפוציטים, מקרופגים, כלי דם חדשים, ופיברוזיס.
דלקת חריפה
דקות, שעות או ימים ספורים
מאפיינים: בצקת, נאוטרופילים

26. סדר הופעת התאים

27. דלקת חריפה – acute inflammation
התגובה המיידית לגרוי פוגע.
מרכיבי ההגנה העקריים הם תאי דם לבנים וחלבוני פלסמה.
המרכיבים העקריים של הדלקת החריפה הם:
הרחבת כלי דם
יציאת חלבוני פלסמה לאתר הפגיעה
יציאת לאוקוציטים מכלי הדם והצטברותם באתר הפגיעה.

28. הגדרות – תאום שפה בצקת – הצטברות נוזל עודף מחוץ לכלי הדם.
אקסודציה – הצטברות נוזל עשיר בחלבונים ותאים מחוץ לכלי הדם. אפיינית לדלקת. מצביעה על שנוי חדירות האנדותל.
טראנסודציה – הצטברות נוזל עני בחלבון ותאים. אופייני להפרעות המודינמיות (אי ספיקת לב...).
מוגלה – אקסודט עשיר בנאוטרופילים ושברי תאים.

29. שנויים בכלי דם כיווץ ארטריולות קצר – שניות (ואזוקונסריקציה)
אח"כ – 1. הגדלת לחץ הידרוסטטי: הגברת זרימת הדם:
הרחבה של ארטריולות – ואזודילטציה
פתיחת נימים חדשים.
אח"כ – 2. הקטנת לחץ אונקוטי: האטת זרימת הדם - סטאזיס:
הגברת חדירות האנדותל ויציאת חלבונים: אקסודציה. מתרחשת בעיקר ב-venules.
ואז - דחיקה לשוליים של לאוקוציטים: margination

30. אריתמה – תוצאת הרחבת כלי הדם

31. ואזודילטציה

32. שלבים ביציאת תאי דם לבנים לאתר יעד

33. margination

34. שלבי פעולת כדורית הדם הלבנה
Extravasation: rolling, adhesion, pavementing, transmigration (diapedesis)
Chemotaxis: תנועה לאתר הפגיעה ע"פ גרדיאנטים של גורמי גרוי.
אקטיבציה של הכדורית
הן בתנועה הכמוטקטית והן בהפעלה: הולכת סיגנלים דרך כניסת סידן לתא והפעלת פוספואינוזיטידים.

35. הפעלת הכדוריות הלבנות באתר הפגיעה
דה-גרנולציה והפרשת אנזימים ליזוזומליים
הפעלה של פגוציטוזיס
הפעלה של oxidative burst.

36. פגוציטוזיס: שלבים
הכרה: אופסוניזציה
הקפה: engulfment
הריגה ופרוק.

37. 1. אופסוניזציה
הכרת רוב המיקרואורגניזמים הפולשים: רק אחרי קשירת אופסונינים אליהם.
האופסונינים העקריים:
פרגמנט Fc של נוגדנים IgG.
מרכיב המשלים (complement) C3b.
Collectins: גליקופרוטאינים בפלסמה.
לאופסונינים הקשורים רצפטורים על פני הלאוקוציטים. הרצפטורים הם בד"כ אינטגרינים.

38. 2. ENGULFMENT
מופעלת ע"י אופסונינים, רצפטורים ל C3, מרכיבים בECM, וציטוקינים שונים.
בתהליך, התא שולח pseudopods סביב לאובייקט הנבלע, וסוגר אותו בתוך ואקואולה מוקפת ממברנה, שמוצאה ממברנת התא. זהו פגוזום ראשוני.
הפגוזום הראשוני עובר לאחר מכן איחוי (fusion) עם ליזוזום, וזהו פגוזום משני או פגוליזוזום.

39. 3. הריגה ופרוק
הריגת חיידקים מבוססת במידה רבה על יצירת רדיקלים חפשיים, תוך כילוי חמצן רב, ע"י קומפלקס אנזימים: NADPH oxidase.
אנזימים נוספים, כדוגמת מיאלופראוקסידז, יוצרים רדיקלים מורכבים וטוקסיים יותר
קיימים גם חלבונים הרעילים לחיידקים ומיקרו-אורגניזמים אחרים, במסלולים שאינם דורשי חמצן.

40. השפעת הדלקת על המאכסן
בכל התהליך, ובפרט בשלב ההריגה, שחרור הרדיקלים החפשיים, הצטברות תוצרי חומצה אראכידונית, ציטוקינים וכימוקינים, והרס התאים משפיע והורס גם תאים של המאכסן.
כשהתהליך ממושך ואינו מעוכב: גורם מחלה כשלעצמו.
הדלקת גם יוצרת תופעות סיסטמיות: חום
הסמן המובהק: CRP.
קיימות מחלות של הפרעות ושל עודף בתגובה הדלקתית

41. סיכום: דלקת חריפה תופעות וסקולריות: הגברת זרימת דם
הרחבת ארטריולות
פתיחת נימיות
הגברת חדירות ורידונים: הצטברות חלבונים: אקסודציה.
לאוקוציטים, בפרט נאוטרופילים בתחילה, נצמדים לאנדותל, חוצים את דופן כלי הדם, ונודדים לאתר הפגיעה על פי מפלי גורמים כמוטקטיים. כשהם מזהים את הגורם הפוגע, הם פוגעים בו ע"י פגוציטוזה וע"י הפרשת אנזימים ליזוזומליים. במהלך תהליכים אלו מופרשים חומרים טוקסיים רבים ברקמה, הפוגעים גם בתאי המאכסן.

42. דלקת חריפה: מדיאטורים ומודולטורים
ציטוקינים וכמוקינים
חלבוני הליזוזום
רדיקלים חפשיים NO
נאורופפטידים
אמינים ואזואקטיביים: היסטאמין, סרוטונין
פרוטאזות בפלסמה: מערכת המשלים, חלבוני הקרישה
תוצרי חומצה אראכידונית: פרוסטאגלנדינים, לאוקוטריאנים, ליפוקסינים
Platelet activating factor

43. תוצאות הדלקת החריפה: אפשרויות
ריפוי מוחלט: resolution. הפולש מומת, הבצקת נספגת דרך מערכת הלימפה , כדוריות הדם עוברות אפופטוזיס.
יצירת מורסה (abscess): נשאר אזור בלתי מנוקז, אך מוגבל, של שיירי רקמה, חיידקים ונאוטרופילים.
ארגון ופיברוזיס: ריפוי ע"י יצירת רקמת חיבור, במקום רקמה הרוסה.
התקדמות לדלקת כרונית.

44. מורסות

45. דלקת כרונית דלקת הנמשכת שבועות-חודשים
במהלכה נמשך הרס הרקמה ונסיון הרפוי
לעיתים תוצאה של דלקת חריפה, ולעיתים תהליך איטי לאחר תקופה אסימטומטית ארוכה.

46. דלקת כרונית – תנאים אפשריים להווצרותה
דלקת כרונית – תנאים אפשריים להווצרותה
זהום המשכי ועקשני.
חשיפה ממושכת לגורמים טוקסיים
אוטואימוניות

47. דלקת כרונית – מאפיינים מורפולוגיים
הצטברות מקרופגים, לימפוציטים, תאי פלסמה, תאי פיטום (mast)
הרס הרקמה
החלפת הרקמה ברקמת חיבור, עשירה בכלי דם (עקב אנגיוגנזיס) ובסיבי קולגן ואלסטין: פיברוזיס.
דלקת כרונית פעילה: שילוב של דלקת כרונית וחריפה.

48. הצטברות המקרופגים: נגרמת ע"י
גיוס מתמשך
התרבות מקומית
אימוביליזציה ע"י ציטוקינים

49. הצטברות המקרופגים גורמת ל:
הרס הרקמה ע"י ייצור מתמשך של :
רדיקלים חפשיים
חומרים כמוטקטיים לנאוטרופילים NO
תוצרי חומצה ארכידונית
ארגון הרקמה:
פיברוזיס
ע"י יצירת גורמי צמיחה
אנגיוגנזיס
עיצוב הרקמה מחדש.

50. גרנולומות ודלקת גרנולומטוטית
מקרה פרטי מיוחד של דלקת כרונית
התאים הבולט: תאים אפיתלואידי: מקרופגים משופעלים עם צורה מורפולוגית דמוית אפיתל.
המבנה המאפיין: גרנולומה: אזור ממוקד של תאים אפיתלואידיים, מוקף במונוציטים ולימפוציטים, במקרים רבים עם תאי ענק.
גורמים: גוף זר, מחלות ספציפיות, מזהמים שלא נהרסים לאחר פגוציטוזיס

51. גרנולומות

52. גרנולומה

53. גרנולומה עם תאי לנגהנס

54. גוף זר

55. ניקוז והתפשטות הדלקת ניקוז הנוזלים מהרקמה בד"כ: דרך מערכת כלי לימפה
כשהנזק חמור, הגורם הפתולוגי מנוקז גם הוא דרך צנורות הלימפה לקשרי הלימפה, וגורם לדלקת בכלי הלימפה (לימפאנגיטיס) ובקשרי הלימפה (לימפאדניטיס) המנקזים.
בהמשך הגורם המזהם יכול להתפשט לדם, ולגרום נזקים באברים אליהם הוא מתפשט.

56. צורות מורפולוגיות של דלקת (1)
נקבעות לפי: חומרה, מיקום, משך.
דלקת סרוזית: הצטברות נוזל צלול, דמוי סרום, שמקורו בסרום או בהפרשות של קרומי הראה (פלאורה), הלב (פריקרד) או אברי הבטן (פריטונאום). שלפוחית פשוטה (blister) היא דוגמה לדלקת סרוזית

57. Blister

58. צורות מורפולוגיות של דלקת (2)
דלקת פיברינוזית: הצטברות נוזל עכור ומלא פיברין, הנובע מחדירות גבוהה של הורידונים והצטברות חלבוני פלסמה גדולים באתר הדלקת. שכיח בדלקות חמורות בקרומי הראה (פלאורה), הלב (פריקרד) או אברי הבטן (פריטונאום).

59. Fibrinous exudate - macro

60. Fibrinous exudate - micro

61. כיב - ulcer
מצב בו פני שטח של איבר מתקלפים עקב חשיפה לנמק של תהליך דלקתי קרוב לפני השטח.
שכיח ב: פה, קיבה, מעיים, דרכי המין והשתן, ובקצות הגפיים באזורים עם הפרעות באספקת דם.
בתמונה: כיב בושט.

62. השפעות סיסטמיות של דלקת
חום: תוצר תגובת ההיפותלמוס לגרויים שונים הנובעים מהדלקת, שייך לקבוצת תגובות של acute phase reactants:
עלייה בחלבוני פלסמה אופיניים: CRP, SAP ועוד
לאוקוציטוזיס. הצטברות לאוקוציטים צעירים
נאוטרופיליה בשלב החריף, לימפוציטוזיס בשלב הכרוני.

63. Inflammation Types Acute – upto days.
Vascular changes : Hyperemia & exudation.
PMN’s – Neutrophils, Pus/suppuration.
Chronic - Weeks to Months or Years
No Vascular changes.
Fibrosis – Scarring.
MN’s - Lymphocytes and macrophages

64. Inflammation Outcome Chronic Inflammation Abscess Sinus Fistula Ulcer
Injury
Acute
Inflammation
Healing

65. SOME MACROPHAGE INTERACTIONS
T Cells
Interleukins
B Cells
Interferons
Interleukins
Interleukins
Colony
stimulating
factors
Natural
killer
cells
Interferons
MACROPHAGES
Colony stimulating factors
Tumour
necrosis
factor
Lipopolysaccharides
or antigens
Bone marrow

66. Secretion of
inflammatory
mediators
Regulation of
production of
various blood cells
Repair of
damaged tissue
THE MAIN FUNCTION
OF MACROPHAGES
Killing of
tumour cells
Participation in
coagulation
Participation in the acute phase
inflammatory response
(the systemic reaction to
infection or injury)
Killing of microorganisms

67. סיכום של גורמי דלקת STIMULI WHICH CAUSE INFLAMMATION
Physical Chemical Pathogens Immunological
+ or – their
antigens
Mast
cells
Basophils
Plasma
Neutrophils
Eosinophils
Moncytes
Platelets
Neutrophils
Mast cells
Basophils
Plasma
Lymphocytes
Macrophages
Histamine
Kinins
Prostaglandins
Leukotrines
Complement
Plasmin
Cytokines
Vasodilatation
Increased
vascular
permeability
Smooth
muscle
contraction
Pain
Induction of
cell adherence
and chemotaxis
Mast cells
(tissue
basophils)
release
various
mediators
Fibrin
breakdown
Colony
stimulating
factors
Activation of
macrophages
Redness, swelling, heat Pain
CLINICAL INFLAMMATION

68. תורת החיסון עוסקת בדרכי התגוננות של הגוף בפני פולשים זרים
( פתוגנים) לגוף..
גופם של בע"ח מוגן בפני פולשים (פתוגנים) ע"י מחסומים פיזיקלים
וכימיים כמודגם באיור שלפננו.

69. דרכי הגנה בלתי ספציפיים ספציפיים מנגנון המבוסס ע"י מערכת החיסון:
תאים הפועלים נגד
אנטיגן ספציפי.
תאים בולעניים ( פגוציטים) פועלי נגד כל הפטוגנים בלי אבחנה והבדל בינהם.

70. למערכת החיסון שלושה קווי הגנה
השלישי:
זיהוי ספציפי
למערכת יכולת
זיהוי של הפולש
ופועל נגדו בתגובה ייחודית ומתרחש בכל הגוף.
השני:
תגובת דלקת
משתתפים בה תאי דם לבנים, המגיעים למקום הפצע ומגיבים ללא הבחנה בין הפולשים השונים, זיהוי בלתי ספציפי.
הראשון:
מחסום פיזי
לדוגמא: עור, זיזיות, ריסיות,
ריריות, ועוד.

71. אנטיגנים חיידקים, נגיפים, ארס נחשים, ארס דבורים, חומרים סינתטיים רבים,
הם דוגמאות לחומרים המפעילים תגובה חיסונית ספציפית נגדם.
חומרים אלה מכונים "אנטיגנים".

72. תאים המרכיבים את מערכת החיסון
תאי דם לבנים

73. תאי דם לבנים בעלי גרעין חסרי גרעין * מונוציטים * נויטרופילים
* לימפוציטים
* נויטרופילים
* אאזופילים
* בזופילים

74. מערכת לימפואידית מערכת הלימפואידית מתמחה בביצוע תגובות חיסון ספציפיות.
המערכת כוללת אברים וכלי לימפה.

75. תפקידי מערכת הלימפה 1. מכלי הדם יוצא נוזל אשר עובר לרקמות ומזין אותם,
הנוזל נאסף וחוזר ברובו לכלי הדם. חלק ממנו עובר
לכלי הלימפה, ומשם לקישריות הלימפה .
2. בקישריות הלימפה פוגש לימפוציט את האנטיגן הפולש ופועל נגדו.
3. המשך פירוק שומנים לטיפות מיקרוסקופיות.

76. נוגדנים דטרמיננטה אנטיגנים- חלבונים הנוצרים בתגובה
חלק ממולקולת אנטיגן אשר אליו
נקשר נוגדן ספציפי.
באיור מתוארות שלוש אתרי
קשירה לאנטיגן.
חלבונים הנוצרים בתגובה
לפלישת האנטיגן.

77. קו הגנה שלישי- מערכת החיסון הייחודית
לימפוציטים
מיוצרים במוח העצמות
קשרי הלימפה
תימוס
תאי לימפוציטים
מסוג B
תאי לימפוציטים
מסוג T
משתתפים בתגובה הומורלית- נוזלית
בזמן שלימפוציט נקשר לגוף הזר מתחיל לגדול
להתחלק, עד לקבלת מושבה של תאי פלסמה
שיפרישו נוגדנים.
משתתפים בתגובה תאית
כלומר: בדחיית שתל, בדחיית תאים סרטניים,
והריסת תאים המכילים וירוסים ועוד.

78. הקולטן לאנטיגן בתאי T תאי T – שותפים בתגובה חיסונית.
בקרום התא של תאי Tc קיים קולטן.
תאי T כמו נוגדנים נקשרים לאתר ספציפי באנטיגן והורסים אותו.
יוצאים נגד:Tc
תאי שתל
תאים נגועים
בנגיף.
תאים סרטניים
בד"כ תאי T תוקפים אנטיגנים הפולשים ומתרבים בתאי גוף.
איור: לפניכם איור סכמתי המדגים תא נגוע בנגיף והורס אותו.

79. תאי B (תגובה הומורלית)
מוצאם מלשד העצמות, על קרום התא של תאי B קיים קולטן הנקשר ספציפית לאנטיגן,
תאים אלה מתרבים ומתמיינים ומייצרים בפלסמה תאי זיכרון ספציפי לאנטיגן.
תאי פלסמה מייצרים נוגדנים ואלה נקשרים לאנטיגן ומנטרלים אותו.
באיור שלפניכם: מתואר תהליך הפעלת תאי B והתגובה להפעלה.

80. ציטוקינים אינטרלויקינים.
חומרים המופרשים מתאי דם לבנים, נקשרים לקולטנים ספציפיים בקרום התא , מפעילים ומעכבים אותם.
ציטוקינים המשפיעים על ריבוי והתמיינות של תאים נקראים :
אינטרלויקינים.
באיור שלפניכם מתואר תהליך הפעלה לתגובה הומורלית או תאית.

81. חיסון מונע: תכליתו להקנות לאדם הגנה מפני מחלה
חיסון פעיל
חיסון מונע מתקבל בתגובה להזרקה של אנטיגן
ספציפי,
חיסון הנרכש כתוצאה מהזרקה של אנטיגן לגופו
של בע"ח או אדם,
מפעיל את מערכת החיסון ומקנה לו זיכרון
חיסוני ספציפי.
חיסון סביל
חיסון מונע מתקבל מהזרקה של
נוגדנים ספציפיים או לימפוציטים,
המועברים מבע"ח מחוסנת לבלתי מחוסנת.

82. אלרגיה
תגובה הרסנית של מערכת החיסונית נגד אנטיגנים שלרוב הם בלתי אלימים,
לדוגמא:אבקת פרחים, חלב.
חשיפה ראשונה של הפרט לאלרגן הופכת
אותו לרגיש .

83. תגובות חיסון נגד גידולים סרטניים