1. Michelangelo Merisi da Caravaggio
Ottavio Leoni
A portrait of the Italian painter Michelangelo Merisi da Caravaggio, circa 1621
Biblioteca Marucelliana, Florence

2. מבין הציירים של כל הזמנים, נדמה שקאראווג'יו היה שיאן השערוריות
מבין הציירים של כל הזמנים, נדמה שקאראווג'יו היה שיאן השערוריות. שאט הנפש מאישיותו, מאורח חייו ומיצירתו, הגיעה עד כדי כך, שהוא כונה "קאראווג'יו של הביבים". איש קודר ומסוכסך, איש של קצוות שהתנדנד בין מרתפים עלובים ובילוי בחברת סרסורים וזונות, לבין חצרות מלכים ובישופים. הפרטים על חייו נלקחו מדו"חות משפטיים בהם נזכר שמו בשל קטטות, דקירות סכין, קללות, הוצאת דיבה זריקת אבנים ואף רצח. נוספו לכך לא מעט עדויות לא אמינות וסותרות שאפשר להגדיר את חלקן כרכילות מרושעת ובחלקן היה כנראה שמץ של אמת. שאלת זהותו המינית של קאראווג'יו הוסיפה שמן למדורה. מייקל פריד שכתב ספר על חייו בשם "הרגע של קאראווג'יו " טען שהעדות ההיסטורית מצביעה על כך שהיה דו-מיני ואהב נשים וגברים כאחד. גרייהם-דיקסון בספרו "חיים קדושים וטמאים" טען שמיניותו של הצייר יכולה להיחשב למפתח היחיד להבנת אישיותו. העובדה שפטרונו של קאראווג'יו , הקרדינל פרנצ'סקו מריה דל מונטה, היה "פדרסט רפה שכל", לפי השמועה שהפיצו אויביו הפוליטיים, גם היא לא הוסיפה לשמו הטוב של הצייר. על פי עדויות אלה שחלקן בדוק וחלקן בגדר השערה או פרשנות, היה קאראווג'יו ככל הנראה לא פחות מאשר רוצח, פסיכוטי וסוטה.
אך אין בכל אלה כדי לעמעם את היותו אמן מהשורה הראשונה. באשר ליצירתו, אין ספק שקאראווג'יו היה ה"סופר סטאר" של הבארוק, בעיני רבים הוא נחשב לגדול ציירי הבארוק. אם כי בימי חייו, היו שחלקו על כך.
(הדסה גורוחובסקי - הצד האפל של התמונה - הסעודה בעמאוס)

3. מיכלאנג'לו מריזי דה קאראווג'יו (באיטלקית: Michelangelo Merisi da Caravaggio‏ 29 בספטמבר ביולי 1610), הקרוי לרוב בקיצור קאראווג'יו על שם עיר הולדתו במחוז ברגמו שבאיטליה, היה צייר איטלקי בתקופת הרנסאנס שהרבה לצייר ציורים גדולים של סצינות תנ"כיות וסיפורי קדושים נוצרים שצוירו בדמות אנשים יומיומיים. קאראווג'יו נחשב לחלוץ סגנון הבארוק, שהתפתח באירופה בתקופה שלאחר מותו. ארבע שנים (למן 1584) היה קאראווג'יו שוליה בסדנת צייר לומבארדי בינוני, סִימונֶה פֶּטראצאנו, במילנו. בשנות ה-90 המוקדמות הגיע ככל הנראה לרומא, שם עבד בסדנותיהם של אמנים שונים.
תמונה זו של יוחנן המטביל צויירה בסביבות שנת 1602 עבור משפחת Mattei כך מתארת הברית החדשה את יוחנן המטביל: "וְיוֹחָנָן לְבוּשׁוֹ שְׂעַר גְּמַלִּים וְאֵזוֹר עוֹר בְּמָתְנָיו וּמַאֲכָלוֹ חֲגָבִים וּדְבַשׁ הַיָּעַר" (הבשורה על פי מתי ג, 4), "וַיְהִי מִמָּחֲרָת וַיַּרְא יוֹחָנָן אֶת־יֵשׁוּעַ בָּא אֵלָיו וַיֹּאמַר הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים הַנֹּשֵׂא חַטַּאת הָעוֹלָם" (הבשורה על פי יוחנן, א, 29) קאראוואג'יו מתארו כנער מלא שמחת חיים בלא סממני קדושה, את אזור העור ושער הגמלים הניח תחתיו והותירו במערומיו. האיל שהוא חובק מאזכר את האיל מסיפור עקידת יצחק:"וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה-אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ."(בראשית כב, יג) . התמונה נחשבת מהפכנית לזמנה משתי סיבות: הקדוש מוצג לראשונה בתנוחה חדשה ובעירום (בהשראת הIgnudi של מיכלאנג'לו בתקרת הקפלה הסיסטינית) ושימוש בכיארוסקורו - אפקטים של אור וצל- המבליטים את הדמות הבוקעת מן הרקע האפל.
John the Baptist, c. 1602
oil on canvas, 129X95cm
Musei Capitolini, Rome

4. ביצירתו המוקדמת של קאראווג'יו ברומא, שנתמכה בידי החשמן דֶל מוֹנטֶה, רבים הפרטים הנטורליסטיים. רבים מציורים מוקדמים אלה הם תמונות-נערים בעלות אופי סיפורי – ולא דיוקנים גרידא – ובהם אולי גם ציורי-עצמו. לכולם נלווית אווירת פיתוי ארוטית נרמזת, המעידה ככל הנראה על נטיותיו ההומוסכסואליות של האמן . בתקופה זו של יצירתו צייר גם ציורי הווי אנקדוטי המתארים קטעים מבוימים מחיי שולי החברה ברומא : פרחחים, נגנים נודדים, רמאי קלפים וצועניות. כן צייר ציורי טבע דומם – מהראשונים בסוגם.
בכחוס החולה (באיטלקית: Bacchino Malato ) מכונה גם דיוקן עצמי כבכחוס. הציור צוייר על ידי קאראווג'יו בשנותיו הראשונות לאחר הגעתו לרומא ממילנו - בשנת באותה תקופה היה קאראווג'יו חולה מאד, והיה מאושפז למעלה מחצי שנה בבית החולים סנטה מריה דלה קונסולאציונה, שם צייר מספר ציורים שלא נשמרו. הדוגמן בציור הוא ידידו הטוב של קאראווג'יו - מריו מיניטי. יצירה זו הגיעה לאוסף של ג'וזפה צֶ'זרי ונרכשה על ידי אספן האמנות, הקרדינל שיפיונה בורגזה בשנת 1607 יחד עם נער מקלף פרי ונער עם סל פירות. ציור אוטוביוגרפי זה שימש את קאראווג'יו כפרסומת, המציגה את יכולתו לצייר הן טבע דומם, הן דיוקנאות והן ציורים של דמויות מיתולוגיות. זווית הראש של הדמות - 3/4 ממנה מופנה לצופה - אופיינית לציור מתקופת הרנסאנס, אולם ייחודה של התמונה בזווית הראש ובעווית בה היוצרת הרגשה של סבל. ציור זה מושווה לרוב ל"נער עם סל פירות" בו מצבם של הפירות טוב יותר - דבר המעיד על מצבו הפיזי, הנפשי והכלכלי הטוב יותר של קאראווג'יו בעת ציירו את המאוחר מבין הציורים. ציור זה מזכיר גם את הנער ב"נער הננשך על ידי לטאה".
Young Sick Bacchus, circa
oil on canvas, 67 × 53 cm
Galleria Borghese , Rome

5. זו עבודתו המוקדמת ביותר של קאראווג'יו ששרדה מן התקופה שהגיע לרומא
Boy Peeling a Fruit, c. 1593
Oil on canvas, 76 x 64 cm
Fondazione di Studi di Storia dell'Arte Roberto Longhi, Florence

6. Boy with a Basket of Fruit, 1593-1594
נער עם סל פירות צויר זמן קצר לאחר הגעת קאראווג'יו ממילנו לרומא. הדוגמן שדיגמן עבורו היה ידידו הטוב, הצייר הסיציליאני מאריו מיניטי שהיה באותה עת בן 16. ציור זה, שהיה חלק מאוספו של ג'וזפה צ'זרי נרכש על ידי הקרדינל שיפיונה בורגזה בשנת המועד המדויק של ציור התמונה אינו ידוע, אולם המומחים סבורים שהיצירה קדמה לציורים נוספים בהם מופיע מיניטי כגון מגיד העתידות, והמרמים במשחק הקלפים. אלה האחרונים צוירו בשנת
היצירה היא יצירה גנרית, שנועדה להראות את יכולתו של האמן להציג מרקמים וצבעים שונים - החל מעורו של הנער וקליפת האפרסק, דרך בדי הגלימה ועד לנצרי הסלסלה. הצל ברקע התמונה הוא כנראה צילו של קאראווג'ו עצמו, ושל בד הציור. היצירה ייחודית גם במיניות המופגנת של מיניטי - כתפיו החשופות ותנוחת הצוואר מאפיינים ציורים נשיים בתקופת הבארוק ולא ציורים של גברים.
Boy with a Basket of Fruit,
oil on canvas, 70 × 67 cm
Galleria Borghese

7. הפירות צוירו בצורה יוצאת דופן באיכותה, ובסלסלה סוגי פירות רבים על מנת להראות את יכולות האמן ניתן לראות בסל אפרסק בשל, ארבעה אשכולות ענבים (שנים שחורים, אחד אדום, ואחד "לבן"), רימון פרוס, ארבע תאנים - שתים שחורות ושתים ירוקות, שלושה תפוחים בשלים - שנים אדומים ואחד צהוב, ושני ענפים עם אגסים. עלי הפירות מעידים על מחלות שונות של עצי פרי - והדבר מדגים את יכולתו של קאראווג'ו לצייר בצורה ריאליסטית את האובייקט מולו, מבלי לייפות אותו ולהפכו לאידאלי.

8. National Gallery , London
ליצירה זו , הנער הננשך על ידי לטאה, שתי גרסאות זהות כמעט לחלוטין ושתיהן פרי מכחולו של קאראווג'ו. הדעות חלוקות מי שימש כדוגמן ליצירה: האם זהו מריו מיניטי שבן לווייתו, או קאראווג'יו עצמו?
באשר לנושא עצמו: יש הרואים בו את 'אפולו קוטל הלטאה' או "אפולו סַאוּרוֹקְטוֹנוֹס"
פסל המיוחס לפרקסיטלס בן המאה הרביעית לפנה"ס. אחרים מציעים שהנושא הינו תיאוריית ארבע הליחות : הסלמנדרה נקשרה במיתולוגיה עם האש. לסלמנדרה גם קונוטציה פאלית. היה מי שהציע כי קאראווג'יו שאל את הנושא מאמנית הרנסנס הנודעת Sofonisba Anguissola אשר ציירה ילד שסרטן נשך את אצבעו. רישום זה עשתה האמנית ככל הנראה כדי להרשים את מיכלאנג'לו ביכולותיה.
Boy Bitten by a Lizard, 1593–1594
Oil on canvas, 66 x 49,5 cm
National Gallery , London
The Apollo Sauroktonos, Louvre Museum
Anguissola Sofonisba
Asdrubale Bitten by a Crawfish, c. 1554
Black chalk and charcoal on brown paper, 333 x 385 mm
Museo Nazionale di Capodimonte, Naples

9. ביצירתו בכחוס ניתן לראות את האל בכחוס בצעירותו השוכב וסביבו ענבים ועלי גפן, ועל שולחן אבן מולו צלחת פירות וקנקן יין אדום. בידו השמאלית בכחוס מחזיק ולכאורה מציע לצופה גביע יין. היצירה צויירה זמן קצר לאחר שקאראווג'יו עבר לביתו של פטרונו הראשון - הקרדינל דל מונטה, ומשקפת את תחומי העניין של חברי הקרדינל - ההומניזם והמסורת היוונית העתיקה. הציור מציג בפועל נער שיכור לבוש סדין, וזה בניגוד למקובל באותה עת, של ציור אלים יווניים בצורה "מושלמת" של אנשים בוגרים. קנקן היין זכה להתעניינות רבה בשל העובדה שלאחר ניקוי הציור ניתן לראות עליו את השתקפותו של האמן בציירו את התמונה. הפירות מייצגים את הגישה הנהנתנית המכונה "קרפה דיים" Carpe diem -חייה את היום (חייה את הרגע), בניגוד לציורי ה"ממנטו מוריMemento mori " -זכור את יום המוות. חלק מהמלומדים סבורים שמאחר והדוגמן התקשה להחזיק את ידו המושטת זמן ארוך מספיק, קאראווג'ו החזיק מולו מראה וצייר למעשה את ידו הימנית המשתקפת במראה (כך שהיד השמאלית בתמונה היא למעשה ידו הימנית של הדוגמן).
Bacchus, circa
oil on canvas, 85 × 95
Uffizi Gallery , Florence

11. קאראווג'יו לא זכה לצייר הרבה בימי חייו, כי החיים לעיתים תובעניים יותר מהרצון לעסוק באמנות עצמה.
למרות עובדה זו, כוחן האמנותית של יצירותיו הניצחיות מחפות על מיעוט כמותן. קאראווג'יו מסוגל לספר סיפור לפרטיו באמצעות תיאור כל פרט ביצירה, ובמיוחד האור והצל החודרים לכל מבע פשוט שמספק הטבע האנושי.
יכולתו המדהימה לשלוט בפרטים והעצמתם בעזרת אור-צל העצימו את המציאות של הדרמה הטבעית עד המחסום הבלתי נראה של מישור התמונה ואל החלל בו ניצב הצופה.
קאראווג'יו הוא הצייר שמזוהה עם סגנון הבארוק ואף ניתפש בין מוביליו החשובים. הבארוק החליף את סגנון המנייריזם המורכב, ומאפייניו ריאליזם צורני ושימוש חזק באור-צל אמצעים באים לתאר ולהבליט את חיי היום יום, עובדות החיים, ותכונות אנושיות כמו: חושניות, פחד, זקנה, עונג, עצב, יופי, חיים ומוות, טוב ורע.
המיומנות המסוגננת של קאראווג'יו בשימוש באור-צל היה כלי משחק וביטוי בידיו להראות את עובדות החיים הללו. יצירות המופת של קאראווג'יו מזעזעות בכנותם, לא אחת, יצירותיו שהוזמנו בידי הכמרים נידחו על הסף, כי התחושה שהן העבירו הייתה אמת אנושית.

12. תמונה ראשונה של קאראווג'יו בנושא דתי מתארת את פרנציסקוס מאסיזי שעה שהוא חווה על בשרו את הופעת הסטיגמטה (אותם פצעים שנותרו בגופו של ישוע לאחר הצליבה).
את פרנציסקוס צייר קאראווג'יו בדיוקן פטרונו דל מונטה, דיוקן המלאך הוא דיוקן הנער קולף הפרי.
Francis of Assisi in Ecstasy, 1594
oil on canvas, 92.4 x cm
Wadsworth Atheneum, Hartford,
Connecticut, US

13. יצירת מופת מוקדמת של קאראווג'יו שנרכשה על ידי הקרדינל פרנצ'סקו מריה דל מונטה, אשר הציע לאמן מקום בארמונו ובמחווה זה הציג את האמן בפני שכבת העילית של החברה הכנסייתית ברומא, שנתנה לו את ההזדמנות המשמעותית הראשונה לעבודה בקנה מידה גדול ולפורום ציבורי.
בתמונה משחק ה- Primero - מבשרו של הפוקר. משמאל הפתי שקוע בקלפיו ואינו מודע לכך שהרמאי המבוגר המציץ בקלפיו מאותת לשותפו בידו המורמת עטוית הכפפה. השחקן הרמאי הנראה מימין, מוציא קלף שהסתיר מאחורי גבו.
The Cardsharps, circa 1594
oil on canvas, 94.2 × cm
Kimbell Art Museum

14. לתמונת 'מגדת העתידות' שתי גרסאות, שתיהן של קאראווג'יו
לתמונת 'מגדת העתידות' שתי גרסאות, שתיהן של קאראווג'יו. הראשונה משנת 1594 (מוצגת במוזיאון הקפיטוליני שברומא) והשנייה משנת 1595 (מוצגת במוזיאון הלובר בפריז) שני התאריכים משוערים ואינם ידועים בוודאות. בתקופה זו עזב קאראווג'יו את בית מלאכתו של ג'וזפה סזרי והחל למכור עבודותיו באמצעות הסוחר קוסטנטינו.
היצירה היא מאותו ז'נאר כמו היצירה 'הקלפן' שצוירה באותה עת. היא מתארת בחור הלבוש בצורה ראוותנית (בגירסה המאוחרת - זהו מריו מיניטי, הצייר הסיציליאני, ידידו של קאראווג'יו), שאת עתידו קוראת מגדת עתידות צועניה. הבחור הראוותן מביט במגדת העתידות ואינו שם לב כי היא גונבת את טבעתו. הנערה הצועניה שבתמונה היא צועניה אמיתית שקאראווג'ו בחר מבין הצועניות ברחוב. הביוגרף שלו ג'ובאני פטרו בלורי כתב כי קאראווג'יו העדיף לצייר אנשים אמיתיים אותם רואים ברחוב על העתקת תמונות קיימות או פסלים עתיקים. התמונה שצויירה בשנת 1594 הביאה פרסום רב לקאראווג'יו הצעיר, אולם בשל עוניו נזקק קאראווג'ו למזומנים ומכר את הציור תמורת הסכום הנמוך של 8 סקודי. הציור נרכש על ידי הבנקאי והאספן המרקיז וינצ'נטה ג'וסטיניאני שהפך לפטרון של קאראווג'יו. ידידו של גוסטיניאני, הקרדינל פרנצ'סקו מריה דל מונטה רכש את הקלפן בשנת 1595, ואף הזמין העתק של היצירה - ועבורו צויירה הגירסה השנייה של מגדת העתידות. הגירסה השנייה הועתקה מהראשונה במספר שינויים - הרקע הסתמי בגירסה הראשונה הפך לקיר עם חלון ווילונות, וכן בגדי הדמויות עשויים בדיוק רב יותר. כמו כן הבחור ממנו נגנבת הטבעת צעיר וילדותי יותר בגירסה השנייה מבראשונה.
The Fortune Teller, first version, painted 1594
oil on canvas, 115 cm × 150 cm,
Musei Capitolini, Rome
The Fortune Teller, second version, c. 1595
Oil on canva, 93 cm × 131 cm
Musée du Louvre, Paris

15. התמונה נקראת ,המוסיקאים' אף שלמעשה זוהי אלגוריה של המוסיקה
התמונה נקראת ,המוסיקאים' אף שלמעשה זוהי אלגוריה של המוסיקה. קופידון נראה משמאל, והבגדים מאזכרים מלבושים מן העת העתיקה. הנער השני מימין צוייר כנראה בדיוקנו העצמי של האמן.
The Musicians, circa 1595
oil on canvas, 92 cm X cm
Metropolitan Museum of Art , New York

16. תמונה זו של סל פירות נגועים מאזכרת את נבואת עמוס:"כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יְהוִה וְהִנֵּה כְּלוּב קָיִץ. וַיֹּאמֶר מָה-אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס וָאֹמַר כְּלוּב קָיִץ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי בָּא הַקֵּץ אֶל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל לֹא-אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ. וְהֵילִילוּ שִׁירוֹת הֵיכָל בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה רַב הַפֶּגֶר בְּכָל-מָקוֹם הִשְׁלִיךְ הָס". (עמוס ח, א-ג)
Basket of Fruit, c. 1595–1596,
oil on canvas, 31 cm × 47 cm
Pinacoteca Ambrosiana, Milan

18. ציור זה קיים בשלוש גירסאות
ציור זה קיים בשלוש גירסאות. בכולן נער עם תווי פנים רכים ושיער חום עבה זוהה כמריו מיניטי, מלווה עצמו בלאוטה כהוא שר מדריגל על ​​אהבה. לפניו כלי נגינה ותווים (ניתנים לזיהוי) . בשתי גירסאות הציב קאראווג'ו טבע דומם של פרחים ופירות ובגירסא האמצעית Spinetta - כלי מקלדת קטן. כלי הנגינה היקרים היו ככל הנראה מן האוסף האישי של דל מונטה. הפרחים והפירות הפגומים כמו גופה הסדוק של הלאוטה מרמזים שהאהבה הינה בת חלוף כמותם.
Lute Player, c. 1596
Oil on canvas, 94 x 119 cm
The Hermitage, St. Petersburg
Lute Player, c. 1596
Oil on canvas, 100 x cm
Metropolitan Museum of Art, New York
Apollo the Luteplayer, c.1596
Oil on canvas, 96 x 121cm
Ex-Badminton House, Gloucestershire

19. Lute Player, c. 1596
Oil on canvas, 94 x 119 cm
The Hermitage, St. Petersburg

21. תיאורים של מריה מגדלנה החוזרת בתשובה כמו גם של פטרוס המביע חרטה היו מקובלים מאד באמנות ובספרות בתקופת הקונטרה-רפורמציה. תמונה זו ותמונת המנוחה בעת המנוסה למצרים (השקף הבא) צוירו בערך באותו הזמן, שכן אותה הנערה שמשה כמודל למריה מגדלנה ולמדונה. קאראווג'יו נמנע משימוש בסממנים של תמונה דתית דוגמת הילה. הוא מצייר נערה צעירה, במבט מלמעלה, ישובה על גבי שרפרף נמוך שקועה בהרהורים ובבכי שקט. דמעה אחת נושרת על לחיה. שערותיה האדומות והארוכות פזורות ולרגליה צנצנת המסמלת אולי את פכית הבשמים האופיינית לקדושה זו. עוד על הרצפה מחרוזות פנינים ואבזמים יקרים עליהם מוותרת הקדושה החוזרת בתשובה. משולש אור מעל הקיר שמאחוריה משווה לתמונה מימד דרמטי.
Mary Magdalene,
Oil on canvas, x 99 cm
Galleria Doria Pamphilj, Rome

22. האיזכור היחיד בברית החדשה על המנוסה למצרים מופיע בקצרה בבשורה על פי מתי: "מַלְאַךְ ה' נִרְאָה אֶל־יוֹסֵף בַּחֲלוֹם לֵאמֹר קוּם קַח אֶת־הַיֶּלֶד וְאֶת־אִמּוֹ וּבְרַח־לְךָ מִצְרַיְמָה וֶהְיֵה־שָׁם עַד־אִם אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ כִּי הוֹרְדוֹס מְבַקֵּשׁ אֶת־נֶפֶשׁ הַנַּעַר לְקַחְתָּהּ׃ וַיָּקָם וַיִּקַּח אֶת־הַיֶּלֶד וְאֶת־אִמּוֹ לָיְלָה וַיִּבְרַח מִצְרָיְמָה" (הבשורה על פי מתי ב, 13-14) יתר הפרטים מופיעים בסיפורים האפוקריפיים ששמשו נושא נפוץ מאד בציור החל מהמאה ה-16 ואילך. קאראווג'יו בוחר לצייר רגע של מנוחה במהלך המנוסה.
מלאך פורט עלי כינור עומד בגבו אלינו וחוצה את המשפחה הקדושה. מימין מרים מנמנמת כשישוע התינוק חבוק בזרועותיה ויוסף האוחז בתווי שיר התהילה למרים משמאל.
דמותו של המלאך מתכתבת עם דמות 'הפיתוי , חוסר האחריות והתענוגות' בתמונתו של אניבלה קאראצ'י 'בחירתו של הרקולס'
Rest on Flight to Egypt, , Oil on canvas, 133,5 x 166,5 cm, Galleria Doria Pamphilj, Rome

24. מדוזה (באיטלקית Medusa ) הוא שמם של שני ציורים של הצייר האיטלקי קאראווג'יו. הראשון, משנת 1596, ידוע גם
כ " “Murtulaונמצא בידיים פרטיות, והשני, כנראה משנת 1597, מוצג בגלריה אופיצי בפירנצה. גודלו של הראשון הוא 48X55 ס"מ וגודל השני הוא 55X60 ס"מ. הציור מתאר את רגע כריתת ראשה של המפלצת המיתולוגית מדוזה. על פי המיתוס, כל המביט בה מתאבן ולכן פרסאוס קרב אליה כשהוא אינו מביט בה ישירות, אלא בהשתקפותה במגינו.
טכניקת הציור והתאורה בה משתמש קאראווג'יו יוצרים תחושה שהציור תלת ממדי ונראה שהדם פורץ מצווארה ונשפך אל הרצפה.
Medusa , from 1595 until 1598
oil on canvas, 60 x 55cm
Galleria degli Uffizi, Florence

25. הציור נעשה על תקרת ווילת הגן בפורטה פינקיאנה, של קרדינל פרנצ'סקו מריה דל מונטה אשר עסק בה באלכימיה והיה כזכור פטרונו של קאראווג'יו.
קאראווג'יו צייר אלגוריה של שלושת היסודות האלכימיים של פרצלסוס: יופיטר מייצג את הגפרית והאוויר, נפטון מייצג את הכספית והמים, ופלוטו מייצג את המלח והארץ. כל דמות מזוהה על פי חיה המייצגת אותה במיתולוגיה: יופיטר על ידי העיט, נפטון על ידי היפוקמפוס ופלוטו על ידי קרברוס -הכלב התלת ראשי. יופיטר מגיע ממעל כדי להזיז את הכדור השמימי בו השמש סובבת סביב כדור הארץ. גלילאו היה חברו של דל מונטה אך טרם הטביע את חותמו על הקוסמולוגיה.
Jupiter, Neptune and Pluto, circa
fresco , 180 cm x 300 cm
Casino Boncompagni Ludovisi , Rome

26. יוחנן המטביל או יוחנן במדבר היה הנושא של לפחות שמונה ציורים של קאראווג'ו.
יוחנן המבשר את בואו של ישוע המשיח מוצג לעיתים קרובות באמנות הנוצרית כאשר האטריבוטים שלו : כתונת שער הגמל, צלב עשוי קָנים, או הצלוחית באמצעותה הטביל את ישוע בירדן. הסצינה הפופולרית ביותר קודם הקונטרה רפורמציה הייתה הטבילה של ישוע, או יוחנן התינוק בחברת המדונה וישוע התינוק, לעיתים מופיעה גם אלישבע אמו של יוחנן.
תיאור יוחנן במדבר הייתה פחות פופולרית. עבור קאראוואג'יו, בתחילת דרכו האמנותית, יוחנן המטביל הוא ילד או נער הנמצא לבדו במדבר. תמונה זו מבטאת את הפסוק : "וְהַיֶּלֶד גָּדַל וְהִתְחַזֵּק בְּרוּחַ בִּהְיוֹתוֹ בַּמִּדְבָּר עַד יוֹם הֵרָאוֹתוֹ אֶל יִשְׂרָאֵל". (הבשורה על פי לוקאס א, 80).
עלי הגפן מרמזים על היין בסעודה האחרונה, הקוצים מרמזים לזר הקוצים של ישוע, והשה מסמל את ישוע או את האיל שבעקידת יצחק.
בשנים מאוחרות יותר יצייר קאראוואג'יו גם את סיפור מותו של יוחנן.
John the Baptist, c.1598.
Toledo, Museo del Tesoro Catedralico.

27. וַיִִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת-הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת-הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל-הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים. וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת-יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת-בְּנוֹ. וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' מִן-הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ מִמֶּנִּי. וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה-אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו
(בראשית כב, ט-יג)
Sacrifice of Isaac,
Oil on canvas, 116 x 173 cm
Barbara Piasecka Johnson Collection, Lawrenceville

28. מעניין להשוות בין שתי יצירותיו של קאראווג'יו על נושא עקדת יצחק אשר צויירו בהפרש של כ-5 שנים בלבד. בציור המוקדם רואים את ההקלה שחשים אברהם ויצחק כשמתברר להם שהעקדה אינה עומדת להתממש, שניהם שומעים את דברי המלאך ורואים את האיל. ואילו הציור המאוחר יותר ממחיש את קנאותו הדתית של אברהם ודבקותו במשימה ואת האימה בה שרוי יצחק. המלאך בציור הראשון מסתפק באמירה בלבד ואילו בציור השני הוא אוחז בחוזקה בידו של אברהם ומאלצו לחדול ממעשיו, יצחק שאינו רואה את האיל ופניו לפותות ביד אברהם זועק בבעתה.
c c.1603

29. Sacrifice of Isaac, circa 1603
oil on canvas, 104 cm x 135 cm
Uffizi Gallery , Florence

30. Kaiser-Friedrich-Museum (now: Bode-Museum) probably 1945: destroyed
על פי ההגיוגרפיה, חייתה קתרינה בתחילת המאה ה-4 לספירה אך אין בסיס היסטורי לקיומה הממשי. האגדות מספרות כי הייתה בתו של קוסטוס, מושל אלכסנדריה אשר בעקבות התגלות, החליטה להיטבל לנצרות. בהמשך פנתה לקיסר מקסנטיוס וניסתה לשכנעו להפסיק לרדוף את הנוצרים. היא נכשלה בכך אך הצליחה להעביר לנצרות את אשת הקיסר וחלק מיועציו. עקב כך היא נאסרה על ידי הקיסר דבר שלא מנע ממנה להעביר אנשים לחיק הנצרות גם בבית האסורים. על כן נידונה למוות על גלגל העינויים. האגדה מספרת שכאשר נקשרה לגלגל, הגלגל נשבר ונאלצו להוציאה להורג בעריפת ראש. כך הפכה קתרינה למרטיר של הכנסייה. בעקבות סיפור אגדה זה, גלגל העינויים "גלגל השבירה" כונה גם "גלגל קתרינה". האגדה ממשיכה לספר שמלאכי שרת ירדו מהשמיים והעבירו את גופתה להר סיני, שם הוקם מנזר על שמה במאה ה-6, מנזר סנטה קתרינה הקיים עד היום.
בתמונה מוצגת סנטה קתרינה עם שלושה האטריבוטים:
גלגל קתרינה, כף התמר המסמלת את המרטירים והפגיון
ששימש לעריפת ראשה.
הדוגמנית ששימשה מודל לתמונה זו היא Fillide Melandroni
- קורטיזנה שהייתה מבאי ביתו של הקרדינל דל מונטה,
פטרונו של קאראווג'יו. קאראווג'יו צייר תמונת דיוקן שלה
כגברת האוחזת בפרח היסמין על ליבה– סמל לאהבה האירוטית . התמונה אבדה במהלך מלחמת העולם השנייה.
Portrait of a Lady
oil on canvas, 66 × 33 cm
Kaiser-Friedrich-Museum (now: Bode-Museum)
probably 1945: destroyed
St Catherine of Alexandria, c. 1598
Oil on canvas, 173 x 133 cm
Museo Thyssen-Bornemisza, Madrid

31. מרתה ואחותה מרים מוזכרות פעמיים בברית החדשה: בבשורות של לוקאס ושל יוחנן. בְּעֵת מַסָּעָם נִכְנַס לִכְפָר אֶחָד, וְאִשָּׁה אַחַת אֲשֶׁר שְׁמָהּ מַרְתָּה קִבְּלָה אוֹתוֹ אֶל בֵּיתָהּ. הָיְתָה לָהּ אָחוֹת, מִרְיָם שְׁמָהּ, שֶׁיָּשְׁבָה לְרַגְלֵי הָאָדוֹן וְשָׁמְעָה אֶת דְּבָרוֹ, וְאִלּוּ מַרְתָּה הָיְתָה טְרוּדָה בְּרֹב שֵׁרוּתָהּ. הִיא נִגְּשָׁה אֵלָיו וְאָמְרָה: "אֲדוֹנִי, הַאִם לֹא אִכְפַּת לְךָ שֶׁאֲחוֹתִי הִשְׁאִירָה אוֹתִי לְשָׁרֵת לְבַדִּי? אֱמֹר נָא לָהּ שֶׁתַּעֲזֹר לִי." הֵשִׁיב לָהּ הָאָדוֹן: "מַרְתָּה, מַרְתָּה, אַתְּ דּוֹאֶגֶת וּמִתְרַגֶּשֶׁת עַל דְּבָרִים רַבִּים, וְרַק דָּבָר אֶחָד צָרִיךְ;
וּמִרְיָם בָּחֲרָה בַּחֵלֶק הַטּוֹב אֲשֶׁר לֹא יִלָּקַח מִמֶּנָּה."
(הבשורה על פי לוקאס י, 38-42)
יוחנן מספר כי גרו עם אחיהם אלעזר (לזרוס)
בבית עניה. מִרְיָם הִיא אֲשֶׁר מָשְׁחָה אֶת הָאָדוֹן
בְּשֶׁמֶן בֹּשֶׂם וְנִגְּבָה אֶת רַגְלָיו בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ (הבשורה
על פי יוחנן יא 1-5). לעיתים מערבים מרים זו
עם מרים המגדלית ועם האשה החוטאת אשר
סכה את רגלי ישוע בשמן המתוארת אצל לוקאס
ז, 36-50: וְהִנֵּה אִשָּׁה חוֹטֵאת מִן הָעִיר, שֶׁיָּדְעָה כִּי
הוּא מֵסֵב בְּבֵית הַפָּרוּשׁ, הֵבִיאָה פַּךְ שֶׁמֶן בֹּשֶׂם.
הִיא הִתְקָרְבָה מֵאָחוֹר וְרָכְנָה לְרַגְלָיו כְּשֶׁהִיא בּוֹכָה,
וּבְדִמְעוֹתֶיהָ הֵחֵלָּה לְהַרְטִיב אֶת רַגְלָיו. אַחֲרֵי כֵן
נִגְּבָה אוֹתָן בְּשַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ, נִשְּׁקָה אֶת רַגְלָיו
וּמָשְׁחָה אוֹתָן בְּשֶׁמֶן בֹּשֶׂם פרשנות מאוחרת זו מזהה במרים המגדלית את האישה החוטאת החוזרת בתשובה.
ביצירה זו מציג קאראווג'יו את מרתה משמאל
המבקשת להחזיר את מרים אחותה החוטאת
בתשובה. (מרים אוחזת בפרח התפוז בין
אצבעותיה ובמראה – סמלים ליהירות שהיא עתידה לוותר עליה. הבעת פניה מורה כי היא בתחילת דרכה זו.
הדיוקנאות הינם של שתי קורטיזנות שפקדו את
ארמונותיהם של הקרדינל דל מונטה ופטרונים
עשירים ורבי עוצמה אחרים.
Martha and Mary Magdalene, c. 1598, Oil on canvas, 98 x 133 cm, Institute of Arts, Detroit

32. תמונת דיוקן של הקרדינל מפאו ברבריני בן ה-30, שלימים יהא האפיפיור אורבנוס השמיני. אורבנוס השמיני הצליח לשמור על ריבונות מדינת האפיפיור בשנים הסוערות של מלחמת שלושים השנים והיה האחרון שהגדיל את שטחה באמצעים צבאיים. כבעל השכלה רנסאנסית, תמך ביד נדיבה באמנים.
אולם הרפתקנותו וראוותנותו שיקעו את מדינתו בחובות כבדים והביאוה לסף התמוטטות כלכלית. כאשר הורה להשתמש בארד מן הפנתאון על מנת לפאר את בזיליקת סן פייטרו נטבע הביטוי quod non fecerunt barbari fecerunt Barberini
(מה שלא עשו הברברים, עשה הברבריני)‏
Portrait of Maffeo Barberini, 1599
Oil on canvas, 124 x 90 cm
Private collection, Florence

33. את סיפורו של נרקיסוס סיפר המשורר הרומי אובידיוס בספרו מטמורפוזות.
הנער הנאה התאהב בבבואתו ולא הצליח להתנתק ממנה גם כאשר מת
וראה תמונתו במימי הסטיכס*
* סטיכס הנהר שגבל בין הארץ לשאול
Narcissus,
Oil on canvas, 110 x 92 cm
Galleria Nazionale d'Arte Antica, Rome

34. ספר יהודית הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך
ספר יהודית הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך. הספר עוסק ביהודית ובהוֹלוֹפֶרְנֶס שר הצבא האשורי של נבוכדנצר שנשלח למסע כיבושים ארוך כדי לנקום בעמי האזור. עמים אלו סירבו לסייע לנבוכדנצר במלחמתו נגד ארפכשד מלך מדי, שנערכה כשש שנים קודם לכן. במהלך מסע הנקם כבש הולופרנס ארצות רבות מפרס ועד צידון, שנכנעו לו בלי כל התנגדות. הולופרנס פלש לארץ ישראל מכיוון עמק יזרעאל וצר על העיר בתוליה בדרכו לירושלים. לאחר שהגברים בעיר איבדו תקווה והחליטו שאם תוך חמישה ימים האל לא יושיעם הם יסגירו את העיר, החליטה יהודית, שהייתה אלמנה עשירה ויפה, לעשות מעשה בעצמה. היא הגיעה למחנה הולופרנס בהצהירה שכיוון שהיהודים חוטאים היא יודעת שהם עתידים להפסיד וכי ברצונה לחסות במחנה ולהתפלל לאלוהים, וכך לדעת מתי ישראל יפלו בידי מחנה אשור. החיילים, שהתרשמו מיופייה ומאופייה של יהודית והאמינו בכנות דבריה, הביאו אותה לפני הולופרנס מפקדם. לאחר תיחקור, נתן לה הולופרנס יד חופשית בתוך המחנה. לאחר כמה ימים הוא יזם משתה, אליו הזמין אותה מתוך כוונה לפתותה במהלך המשתה השקתה אותו יהודית יין לשוכרה כאשר הם נותרו לבדם והולופרנס נרדם על מיטתו, לקחה לקחה נטלה יהודית את חרבו, כרתה את ראשו, הכניסה אותו לתרמילה ויצאה מהמחנה לכיוון בתוליה.
סיפורה של יהודית הפך נושא נפוץ מאד באמנות למן הרנסנס. קאראווג'יו בחר לצייר את הרגע הדרמטי ביותר של הסיפור - רגע עריפת ראשו של הולופרנס.
Judith Beheading Holofernes, c , oil on canvas, 145 cm × 195 cm, Galleria Nazionale d'Arte Antica, Rome

35. וְהָיָה כִּי-קָם הַפְּלִשְׁתִּי וַיֵּלֶךְ וַיִּקְרַב לִקְרַאת דָּוִד וַיְמַהֵר דָּוִד וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי. וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת-יָדוֹ אֶל-הַכֶּלִי וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי אֶל-מִצְחוֹ וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו אָרְצָה. וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן-הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ וְחֶרֶב אֵין בְּיַד-דָּוִד. וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת-חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ וַיְמֹתְתֵהוּ וַיִּכְרָת-בָּהּ אֶת-רֹאשׁוֹ
(שמואל א יז, מח-נא)
David and Goliath, c. 1600
Oil on canvas, 110 x 91 cm
Museo del Prado, Madrid

36. Giambattista Marino ( ) was an Italian poet, founder of the school of Marinism (later Secentismo), which dominated 17th-century Italian poetry. Marino's own work, praised throughout Europe, far surpassed that of his imitators, who carried his complicated word play and elaborate conceits and metaphors to such extremes that Marinism became a pejorative term. His work was translated all over Europe.
Bellori mentions Caravaggo's portrait of Marino and emphasizes that it earned both painter and poet great fame, in particular in the literary academies. The impressive, half-length portrait shows the poet aged around 30, with delicate, still youthful features. He is seen at a slight angle and looks out at the viewer almost a little shyly with wide eyes.
Portrait of the Poet Giambattista Marino,
Oil on canvas, 73 x 60 cm
Private collection

37. ב- 1597/8 הוזמן קאראווג'יו לצייר שלושה ציורי שמן גדולים על חיי מתי הקדוש* עבור קפֶּלת-קוֹנטארֶלי בכנסיית סאן לוּאיג'י דֶאי פראנצֶ'זי ציור-המזבח " מתי והמלאך" נדחה על ידי מזמינו בשל הריאליזם החריף בו תיאר את השליח כאיכר בּוּר ומגוּשם. קאראווג'יו צייר נוסח חדש (הנמצא בכנסייה) ואילו את הנוסח הראשון המוצג לעיל רכש וינצ'נצו ג'וסטיניני - פטרון חדש של האמן. לימים הוצגה התמונה במוזיאון ברלין ולמרבה הצער אבדה במלחמת העולם השנייה.
למרבה הצער לא נותר צילום צבע או העתק צבעוני אחר של התמונה.
דיוקנו של מתי הקדוש המוצג עירום מברכיו ומטה ולבוש ברדס פשוט אינו מעורר כל כבוד אף שעל משענת כסאו מונחת גלימתו. בעיניים פקוחות לרווחה ובידיים "כבדות" הוא מתבונן בספר הכבד המונח על ברכיו (ספר הבשורה). קשה להאמין שהוא מסוגל לכתוב בצורה זו, אף שהמלאך מנחה את ידו לכתוב את דבר האל. בניגוד לפניו ה"מגושמות" של מתי הקרח למלאך פנים עדינות ושיער ארוך , המשווים לו מראה של ספק של גבר , ספק אישה. גופו ניבט אלינו דרך גלימתו הצמודה וכנפיו הלבנות מוארות על הרקע החשוך.
*מתי השליח הוא מתי כותב הבשורה
St Matthew and the Angel, 1602
Oil on canvas, 232 x 183 cm
Formerly Kaiser-Friedrich-Museum, Berlin

38. בניגוד לגירסא הראשונה, בה ההתערבות האלוהית הינה אינטימית, המלאך לחש על אזנו והינחה את ידו של מתי. בתמונה השנייה , זו שנתקבלה ומוצגת בכנסייה , המלאך מעופף מעל השליח הנסער, שולי גלימתו, מתבדרים ברוח והוא מונה את המטלות שעל מתי למלא.
The Inspiration of Saint Matthew, 1602
oil on canvas, 296 x 189 cm
Contarelli Chapel, San Luigi dei Francesi, Rome

39. The Calling of Saint Matthew, c. 1599-1600
כַּאֲשֶׁר עָבַר מִשָּׁם רָאָה יֵשׁוּעַ אִישׁ יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמֶּכֶס וּשְׁמוֹ מַתַּי. אָמַר אֵלָיו: "לֵךְ אַחֲרַי." הוּא קָם וְהָלַךְ אַחֲרָיו. (הבשורה על פי מתי ט, 9)
"קריאת מתי מעם המוכסים" - תיאור האירוע שאוב מן ההווי המפוקפק שקאראווג'יו מכירו היטב (של שחקני קלפים, מהמרים או חלפנים). שני המוכסים היושבים משמאל עסוקים בספירת המטבעות ואינם ערים לכניסת ישוע ופטרוס לחדר. דמויות אלו מזכירות את חיתוך העץ של האנס הולביין הבן, ריקוד המוות או המהמרים. לעומת שניים אלה מתי ושני שותפיו הצעירים מבחינים בישוע ופטרוס המצביעים לעברם ומתי המופתע מצביע על חזהו ושואל האם אלי כיוונת? רגע לפני שהוא יקום ממקומו וילך אחר ישוע.
Hans Holbein. Dance of death- the gamblers
The Calling of Saint Matthew, c
oil on canvas, 340 cm X 322 cm
Contarelli Chapel, San Luigi dei Francesi, Rome

42. השלישית בסדרת תמונות זו מתארת את הוצאת מתי להורג כמרטיר
השלישית בסדרת תמונות זו מתארת את הוצאת מתי להורג כמרטיר. על פי המסורת הנוצרית מתי נזף במלך אתיופיה שהתאווה לאחייניתו הנזירה ועל כן הוצא להורג בפקודת המלך בשעה שערך טקס מיסה. קאראווג'יו שמבקש להדגיש שמדובר במות קדושים מצייר מעל השליח העומד להידקר מלאך המוסר לו ממעל את כף התמר – האטריבוט של המרטירים.
ציורי קפלת קונטארלי ציינו את ראשיתה של תקופה חדשה ביצירת קאראווג'יו: שמעתה הייתה ברובה דתית ומורכבת בעיקרה מציורי-מזבח גדולי ממדים.
The Martyrdom of Saint Matthew, c. 1599–1600
oil on canvas, 323 cm X 343 cm
Contarelli Chapel, San Luigi dei Francesi, Rome

43. בספטמבר 1600 הזמין טיבריו צ'סארי, את שני האמנים המובילים בזמנו, אניבלה קאראצ'י וקאראווג'יו לעטר את הקפלה המשפחתית. קאראצ'י נתבקש לצייר תמונת מזבח של עליית מרים השמיימה,
ומקאראווג'ו הוזמנו שתי תמונות לקירות הצדדיים של הקפלה: צליבתו של פטרוס וההתגלות לפאולוס בדרך לדמשק.

44. Cappella Paolina, Palazzi Pontifici, Vatican
מעבר לעובדה שפטרוס ופאולוס הם פטרוני רומא הרי שנושאים כמו חרטה וחזרה בתשובה, התנצרות ומות קדושים היו פופולרים מאד בתקופת הקונטרה רפורמציה ובקפלה פאולינה שבארמון האפיפיור בוותיקן נמצא תקדים לכך מעשה ידיו של מיכלאנג'לו.
Michelangelo Buonarroti, Martyrdom of St Peter, , Fresco, 625 x 662 cm
Michelangelo Buonarroti, The Conversion of Saul, , Fresco, 625 x 661 cm

45. תמונה זו של ההתגלות האלוהית לפאולוס, ותמונת הצליבה של פטרוס בגירסתה הראשונה (לא שרדה) נדחו על ידי הפטרון. סיבת הדחייה אינה ברורה. קאראווג'יו נאלץ לצייר שתי תמונות חדשות המעטרות עד היום את הקפלה.
The Conversion of Saint Paul, circa January 1600
oil on panel, 189 x 237 cm
Odescalchi Balbi Collection, Rome

46. האוונגליון לפי יוחנן הוא היחיד המתייחס למותו של פטרוס : אָמֵן אָמֵן אֲנִי (ישוע) אֹמֵר לָךְ (לפטרוס) בִּהְיֹתְךָ צָעִיר לְיָמִים אַתָּה חָגַרְתָּ עַצְמְךָ וַתֵּלֶךְ אֶל־אֲשֶׁר חָפָצְתָּ וְכַאֲשֶׁר תִּזְקַן וּפָרַשְׂתָּ כַפֶּיךָ וְאַחֵר יַחֲגָרְךָ וּנְשָׂאֲךָ אֶל־אֲשֶׁר לֹא תֶחְפָּץ׃ וְכָל־זֹאת דִּבֶּר לִרְמֹז עַל־מִיתָתוֹ אֲשֶׁר יְכַבֶּד־בָּה אֶת־הָאֱלֹהִים. (הבשורה על פי יוחנן כא, 18-19).
בספר האפוקריפי מעשי פטרוס מסופר על מפגש בין פטרוס הנמלט מחשש שייצלב ברומא, הפוגש בדרכו את ישוע. "קוו ואדיס דומיני" ״לאן מועדות פניך האדון ?״ שאל פטרוס את ישוע וזה השיב: ״אני הולך כדי להיצלב שנית ברומא״. פטרוס נכלם על שביקש להימלט מהגורל שיועד לו, שב לרומא ושם נצלב. כנראה שפטרוס הוצא להורג בצליבה בשנת 64 בשעת רדיפת הנוצרים על ידי נירון. לפי המסורת הוא נצלב בהתאם לבקשתו כשראשו מטה לאות שפלות, כדי להבדילו ממורו ישוע.
The Crucifixion of Saint Peter, 1601
Oil on canvas, 230 cm × 175 cm
Cerasi Chapel, Santa Maria del Popolo, Rome.

47. ספר מעשי השליחים מתאר את ההתגלות האלוהית לשאול התרסי שעה שהיה בדרכו לדמשק כדי להסגיר את הנוצרים ולהביאם למשפט בירושלים. התגלות זו גרמה שימיר אמונתו היהודית ומעתה ואילך הוא נקרא פאולוס: וְשָׁאוּל עוֹדֶנּוּ יְפֵחַ זַעַם וָרֶצַח עַל־תַּלְמִידֵי הָאָדוֹן וַיָּבֹא אֶל־הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל׃ וַיִּשְׁאַל מֵאִתּוֹ מִכְתָּבִים לְדַמֶּשֶׂק אֶל־בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת לְמַעַן אֲשֶׁר יֶאֱסֹר אֶת־אֲשֶׁר יִמְצָא אֹחֲזִים בַּדֶּרֶךְ הַהִיא אֲנָשִׁים אוֹ נָשִׁים וִיבִיאֵם יְרוּשָׁלָיִם׃ וַיְהִי הוּא הֹלֵךְ וְקָרֵב לְדַמֶּשֶׂק וְהִנֵּה פִתְאֹם נָגַהּ עָלָיו מִסָּבִיב אוֹר מִן־הַשָּׁמָיִם׃ וַיִּפֹּל אָרְצָה וַיִשְׁמַע קוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו שָׁאוּל שָׁאוּל לָמָּה תִרְדְּפֵנִי׃ וַיֹּאמֶר מִי אַתָּה אֲדֹנִי וַיֹּאמֶר הָאָדוֹן אָנֹכִי יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר אַתָּה רוֹדֵף (קָשֶׁה לְךָ לִבְעֹט בַּדָּרְבֹנוֹת׃ וְהוּא חָרֵד וְנִבְעָת וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי מַה־תַּחְפֹּץ וְאֶעֱשֶׂה וַיַּעַן הָאָדוֹן) קוּם לֵךְ הָעִירָה וְיֵאָמֵר לְךָ אֶת־אֲשֶׁר עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת׃ וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתּוֹ עָמְדוּ נֶאֱלָמִים כִּי שָׁמְעוּ אֶת־הַקּוֹל וְאִישׁ לֹא הִבִּיטוּ׃ וַיָּקָם שָׁאוּל מִן־הָאָרֶץ וּבְפָתְחוֹ אֶת־עֵינָיו לֹא רָאָה אִישׁ וַיַּחֲזִיקוּ בְיָדוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ לְדַמָּשֶׂק׃ וַתֶּחְשַׁכְנָה עֵינָיו מֵרְאוֹת שְׁלֹשֶׂת יָמִים וְלֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה׃ (מעשי השליחים ט, 1-9)
The Conversion on the Way to Damascus, 1600
oil on canvas, 230 X175 cm
Cerasi Chapel, Santa Maria del Popolo, Rome.

48. בבשורה על פי לוקאס כד, מסופר, כי אחרי תחייתו פגש ישוע שניים מתלמידיו פוסעים בדרך שבין ירושלים לעמאוס. הם מזהים אותו כרבם רק בעת שהם סועדים יחדיו בעמאוס על פי הדרך בה ברך על הלחם ובצע אותו. "אוֹתוֹ יוֹם הָיוּ שְׁנַיִם מֵהֶם הוֹלְכִים אֶל הַכְּפָר הַנִּקְרָא עַמָּאוּס, שֶׁמֶּרְחָקוֹ מִירוּשָׁלַיִם כְּאַחַד־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר, וּמְשׂוֹחֲחִים בֵּינֵיהֶם עַל כָּל מַה שֶּׁקָּרָה. וְהִנֵּה בְּשָׁעָה שֶׁשּׂוֹחֲחוּ וְהִתְוַכְּחוּ הִתְקָרֵב יֵשׁוּעַ עַצְמוֹ וְהָלַךְ עִמָּהֶם, אֶלָּא שֶׁעֵינֵיהֶם הָיוּ אֲחוּזוֹת וְלֹא הִכִּירוּהוּ.... כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ אֶל הַכְּפָר שֶׁהָיָה מְגַמַּת פְּנֵיהֶם הוּא הֶעֱמִיד פָּנִים כְּהוֹלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. אַךְ הֵם הִפְצִירוּ בּוֹ בְּאָמְרָם: "הִשָּׁאֵר אִתָּנוּ, כִּי הָעֶרֶב קָרֵב וּכְבָר פָּנָה הַיּוֹם." לְפִיכָךְ נִכְנַס וְנִשְׁאַר אִתָּם. כַּאֲשֶׁר הֵסֵב עִמָּהֶם לָקַח אֶת הַלֶּחֶם, בֵּרֵךְ וּבָצַע אוֹתוֹ וְנָתַן לָהֶם. אָז נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וְהִכִּירוּהוּ, וְהוּא נֶעְלַם מֵהֶם. בבשורה על פי מרקוס טז, 12 מסופר כי "אַחֲרֵי כֵן נִרְאָה בִּדְמוּת אַחֶרֶת לִשְׁנַיִם מֵהֶם בְּעֵת שֶׁהָלְכוּ בְּדַרְכָּם לְאַחַד הַכְּפָרִים". קאראווג'יו מתאר את הסעודה בעמאוס בהתאם לכך בשתי גירסאות שונות
Supper at Emmaus, 1601, Oil on canvas, 139 cm × 195 cm , National Gallery, London
Supper at Emmaus, 1606, Oil on canvas, 141 x 175 cm, Pinacoteca di Brera, Milan

49. בגירסה הראשונה מתאר קאראווג'יו את תדהמתם של התלמידים שעה שהם מזהים את מורם, בעוד בעל הפונדק מביט בהם מן הצד, מבולבל ואינו מבין. התלמיד בצד ימין פורש זרועותיו במחווה דרמתי, תנועה העונה כהד אחרי הצליבה. התלמיד השני, נתפס כששתי ידיו אוחזות בידיות הכיסא גופו מתרומם ורוכן לפנים בתדהמה. ישוע מוצג כגבר צעיר בלי חתימת זקן, אפשר בהשפעת ציור דמותו על ידי ליאונרדו. הוא רציני ומרוחק, לאחר שעבר את ייסורי צליבתו ואת קשיי חייו של בן תמותה. הוא מופיע כפי שתיאר אותו מרקוס "בדמות אחרת". פניו מוארים באור בהיר הנופל עליהם משמאל. אף כי בעל הפונדק עומד בדרכו של האור, צלו אינו נופל על ישוע אלא על הקיר שמאחוריו. לתאורה יש איפוא משמעות נוספת, אלגורית, של 'התגלות' .
Supper at Emmaus, 1601
Oil on canvas, 139 cm × 195 cm
National Gallery, London

50. קאראוואג'יו בוחר את הדוגמנים שלו מסמטאות רומא האפלות בהן נהג לשוטט
קאראוואג'יו בוחר את הדוגמנים שלו מסמטאות רומא האפלות בהן נהג לשוטט. הם קרועי בגדים, סתורי שיער ובעלי רגליים מלוכלכות. פרט לא נעדר בתיאור הדמות, הקמטים במצח, הידיים המסוקסות וההבעות. הצדף על בגדו של התלמיד הוא סמלו של יעקב הבכור בן זבדי שהפך לסמלם של הצליינים הנוצרים.

51. למרות שהריאליזם הזה של קאראווג'יו תאם את הדרישה של איגנטיוס מלויולה, מייסד מסדר הישועים ואחד ממנהיגי הקונטררפורמציה, שבתרגילים הרוחניים שלו הוא מבקש מהמאמין לשתף בחוויה הדתית שלו את כל חושיו, היו שחשבו שקרוואג'יו הרחיק לכת, וכי התיאור הריאליסטי שלו מצביע על חוסר כבוד. בלורי, מי שכתב את ההיסטוריה של האמנים במאה ה-17 לא חוסך ביקורת מקרוואג'יו .הוא אמנם מעריך את היכולת שלו, אבל מאשים אותו בחוסר דקורום (נימוס). אין פלא שבלורי המעריץ הגדול של רפאל ואניבלה קארצ'י, לא יכול היה לקבל את הישירות הבוטה של קרוואג'יו, שהיה לטעמו וולגרי מדי. קרוואג'יו, שנחשב היום לאחד הציירים הגדולים שבכל הזמנים, ושיצירתו השפיעה לא מעט על אופי הציור האירופי. נתפס בזמנו כדמות בעייתית וכצייר בעל טכניקה פגומה. בני זמנו ביקרו את דרך השימוש שלו באור וצל, את הנטורליזם ואת העדר הריסון שלו.

52. לבלורי יש טענות אפילו על בחירת הפירות המצוירים בסלסלה, הוא טוען שהתחייה התרחשה באביב ואילו הפירות המוצגים הם פירות של סוף הקיץ או הסתיו. ולכן אינם תואמים את זמן ההתרחשות האמיתי. זאת מבלי להתייחס לכך שלטבע הדומם שבתמונה היה תפקיד סימבולי, והוא מגלם את הסיפור כולו. סל הפירות אשר עברו את שיא בשלותם מתנודד על קצה השולחן, יוצא כאילו מן התמונה ותובע את תשומת לבו של הצופה. בין הפירות ניתן לזהות רימון המסמל את הכנסייה כמו גם את הפסיון, תפוחים ותאנים מסמלים את החטא הקדמון אשר ישוע בצליבתו כיפר עליו. הענבים רומזים על היין המסמל את דמו של ישוע הנשתה בטקס סעודת האדון. הפסיון מרוט הנוצות שרגליו זקורות למעלה המונח לידם, מרמז על דרך הייסורים של ישוע בדרך לצליבה.

53. הגירסה המאוחרת יותר של הנושא מאופקת יותר וסמלית פחות.
ישוע מוצג בה כגבר רזה ומזוקן כפי שמקובל היה לציירו. מחוות התלמידים המופתעים מאופקות יותר: את תדהמתם הם מביעים בהתקרבותם אל מורם.
הארוחה המוגשת צנועה מאד, לחם וקנקן של יין?
הבדלים אלה בין היצירות משקפים את נסיבות חייו של קרוואג'יו בשלב זה (הוא נמלט מרומא כפורע חוק בעקבות הריגתו של או שמא זאת התפתחות טבעית של האמן המודע ליכולותיו ואינו נזקק לבים את דמויותיו בצורה דרמתית.
Ranuccio Tomassoni
Supper at Emmaus, 1606
Oil on canvas, 141 x 175 cm
Pinacoteca di Brera, Milan

54. כְּשֶׁהָלַךְ לְיַד יָם הַגָּלִיל רָאָה שְׁנֵי אַחִים, אֶת שִׁמְעוֹן הַנִּקְרָא כֵּיפָא וְאֶת אַנְדְּרֵי אָחִיו, מַשְׁלִיכִים רֶשֶׁת לְתוֹךְ הַיָּם, כִּי הָיוּ דַּיָּגִים. אָמַר לָהֶם: "בּוֹאוּ אַחֲרַי וְאֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם דַּיָּגֵי אָדָם." מִיָּד עָזְבוּ אֶת הָרְשָׁתוֹת וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.
(הבשורה על פי מתי ד, 18-20)
לְמָחֳרָת שׁוּב עָמַד יוֹחָנָן וְאִתּוֹ שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו. כִּרְאוֹתוֹ אֶת יֵשׁוּעַ מִתְהַלֵּךְ אָמַר: "הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים!" שָׁמְעוּ שְׁנֵי תַּלְמִידָיו אֶת דְּבָרוֹ וְהָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ. כַּאֲשֶׁר פָּנָה יֵשׁוּעַ וְרָאָה אוֹתָם הוֹלְכִים אַחֲרָיו, שָׁאַל אוֹתָם: "מָה אַתֶּם מְחַפְּשִׂים?" אָמְרוּ לוֹ: "רַבִּי, אֵיפֹה אַתָּה גָּר?" הֵשִׁיב לָהֶם: "בּוֹאוּ וְתִרְאוּ." הָלְכוּ וְרָאוּ הֵיכָן הוּא גָּר וְשָׁהוּ אִתּוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם. הַשָּׁעָה הָיְתָה אַרְבַּע אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם בְּעֶרֶךְ. אַנְדְּרֵי, אָחִיו שֶׁל שִׁמְעוֹן כֵּיפָא, הָיָה אֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ מִפִּי יוֹחָנָן וְהָלְכוּ אַחֲרָיו. תְּחִלָּה מָצָא אֶת אָחִיו שִׁמְעוֹן וְאָמַר לוֹ: "מָצָאנוּ אֶת הַמָּשִׁיחַ." הוּא הֵבִיא אוֹתוֹ אֶל יֵשׁוּעַ. הִבִּיט בּוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אַתָּה שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן, אַתָּה תִּקָּרֵא כֵּיפָא" (שֶׁמַּשְׁמָעוֹ סֶלַע) .
(הבשורה על פי יוחנן א, 35-42)
The Calling of Saints Peter and Andrew, , oil on canvas, x 176 cm, Buckingham Palace

55. התמונה מתארת אירוע המתואר בברית החדשה לאחר תחייתו של ישוע: בְּאוֹתוֹ יוֹם רִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ, כַּאֲשֶׁר דַּלְתוֹת הַמָּקוֹם שֶׁנֶּאֶסְפוּ בּוֹ הַתַּלְמִידִים הָיוּ סְגוּרוֹת מִפַּחַד רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים, בָּא יֵשׁוּעַ וְעָמַד בֵּינֵיהֶם. אָמַר לָהֶם: "שָׁלוֹם לָכֶם." לְאַחַר מִכֵּן הֶרְאָה לָהֶם אֶת יָדָיו וְאֶת צִדּוֹ, וְהַתַּלְמִידִים נִתְמַלְּאוּ שִׂמְחָה כִּרְאוֹתָם אֶת הָאָדוֹן. הוֹסִיף יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "שָׁלוֹם לָכֶם. כְּשֵׁם שֶׁהָאָב שָׁלַח אוֹתִי, כֵּן גַּם אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם." אַחֲרֵי אָמְרוֹ זֹאת נָפַח עֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: "קַבְּלוּ אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. כָּל מִי שֶׁתִּסְלְחוּ לוֹ עַל חֲטָאָיו, הֵם יִסָּלְחוּ לוֹ; לְכָל מִי שֶׁתִּזְקְפוּ אוֹתָם, יִזָּקְפוּ לוֹ." תֹּאמָא, אֶחָד מֵהַשְּׁנֵים־עָשָׂר הַנִּקְרָא דִּידִימוֹס, לֹא הָיָה אִתָּם כַּאֲשֶׁר בָּא יֵשׁוּעַ. אָמְרוּ לוֹ יֶתֶר הַתַּלְמִידִים: "רָאִינוּ אֶת הָאָדוֹן." הֵשִׁיב לָהֶם: "אִם לֹא אֶרְאֶה אֶת סִימַן הַמַּסְמְרִים בְּיָדָיו וְלֹא אָשִׂים אֶת אֶצְבָּעִי בַּמָּקוֹם שֶׁהָיוּ הַמַּסְמְרִים וְלֹא אָשִׂים אֶת יָדִי בְּצִדּוֹ, לֹא אַאֲמִין." אַחֲרֵי שְׁמוֹנָה יָמִים שׁוּב הָיוּ הַתַּלְמִידִים בַּבַּיִת וְתֹאמָא אִתָּם. כַּאֲשֶׁר הָיוּ הַדְּלָתוֹת סְגוּרוֹת בָּא יֵשׁוּעַ, עָמַד בֵּינֵיהֶם וְאָמַר: "שָׁלוֹם לָכֶם." אָז אָמַר לְתֹאמָא: "הָבֵא אֶת אֶצְבָּעֲךָ הֵנָּה וּרְאֵה אֶת יָדַי; הוֹשֵׁט אֶת יָדְךָ וְשִׂים אוֹתָהּ בְּצִדִּי, וְאַל תְּהֵא חֲסַר אֱמוּנָה, אֶלָּא מַאֲמִין." הֵשִׁיב תֹּאמָא וְאָמַר לוֹ: "אֲדוֹנִי וֵאלֹהַי!" אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "מִפְּנֵי שֶׁרָאִיתָ אוֹתִי הֶאֱמַנְתָּ. אַשְׁרֵי אֵלֶּה שֶׁאֵינָם רוֹאִים וְעִם זֹאת מַאֲמִינִים." (הבשורה על פי יוחנן כ, 18-29)
The Incredulity of Saint Thomas, , Oil on canvas, 107 x 146 cm, Schloss Sanssouci, Potsdam

56. בציור מתוארת לכידתו של ישוע בגת שמנים בידי חיילים רומאים שהונחו על ידי יהודה איש קריות, המזהה את ישוע בנשקו אותו על לחיו : עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וִיהוּדָה בָא וְהוּא אֶחָד מִשְּׁנֵים הֶעָשָׂר וְעִמּוֹ הָמוֹן רַב בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת מֵאֵת רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים׃ וְהַמּוֹסֵר אֹתוֹ נָתַן לָהֶם אוֹת לֵאמֹר הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶשָּׁקֵהוּ זֶה הוּא תִּפְשׂוּ אֹתוֹ וְהוֹלִיכֻהוּ אַל־יִמָּלֵט׃ הוּא בָא וְהוּא נִגַּשׁ אֵלָיו וַיֹּאמֶר רַבִּי רַבִּי וַיְנַשֶּׁק־לוֹ׃ וַיִּשְׁלְחוּ־בוֹ אֶת־יְדֵיהֶם וַיִּתְפְּשֻׂהוּ׃
(הבשורה על פי מרקוס יד, 43-46)
הדמות בעלת השפם בקצה הימני של התמונה, אשר מחזיקה בידה הימנית פנס היא דיוקן עצמי של קאראווג'יו ב-1802 נמכרה תמונה זו על ידי משפחת מתאי מרומא כיצירה של ואן הונתורסט (מממשיכי קאראווג'יו ההולנדים) לוויליאם המילטון ניסבת מסקוטלנד, שבביתו תלתה עד אז נמכר לרופאה אירית שתרמה אותו למסדר האחים הישועים אשר תלו אותה בחדר האוכל של המסדר. ב-1990, כאשר עברה רסטורציה הסתבר שזו יצירה מקורית של קאראווג'יו והמסדר הישועי השאילה לגלריה הלאומית של אירלנד בדבלין.
The Taking of Christ, circa 1602, oil on canvas, 134 x 170 cm , National Gallery of Ireland, Dublin

57. "האהבה מנצחת הכל"- נושא היצירה מצוטט מתוך יצירתו הראשונה של המשורר הרומי וירגיליוס, אקלוגות:
- 'האהבה כובשת הכל, נריע כולנו לאהבה'. לרגלי קופידון מונחים כלי המלחמה, המדע והמוסיקה.
‘Omnia vincit amor et nos cedamus amori’
Amor Vincit Omnia. 1601–1602.
Oil on canvas 156 cm × 113 cm
Gemäldegalerie, Berlin.

58. וְהַיֶּלֶד גָּדַל וְהִתְחַזֵּק בְּרוּחַ בִּהְיוֹתוֹ בַּמִּדְבָּר עַד יוֹם הֵרָאוֹתוֹ אֶל יִשְׂרָאֵל (הבשורה על פי לוקאס א, 80)
יוֹחָנָן הָיָה לָבוּשׁ שְׂעַר גְּמַלִּים וְחָגוּר חֲגוֹרַת עוֹר בְּמָתְנָיו, וּמַאֲכָלוֹ חֲגָבִים וּדְבַשׁ הַיַּעַר (הבשורה על פי מרקוס, א, 6)
לְמָחֳרָת רָאָה יוֹחָנָן אֶת יֵשׁוּעַ בָּא לִקְרָאתוֹ. אָמַר יוֹחָנָן: "הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים הַנּוֹשֵׂא חַטַּאת הָעוֹלָם. (הבשורה על פי יוחנן א, 29)
St John the Baptist,
Oil on canvas, 94 x 131 cm
Galleria Nazionale d'Arte Antica, Rome
Saint John the Baptist in the Wilderness
between 1604 and 1605
oil on canvas, × cm
Nelson-Atkins Museum of Art
John the Baptist, circa 1610
oil on canvas, 159 x 124 cm
Galleria Borghese , Rome

59. לָקְחוּ חַיָּלֵי הַנָּצִיב אֶת יֵשׁוּעַ לְבֵית הַמִּמְשָׁל וְהִקְהִילוּ אֵלָיו אֶת כָּל הַגְּדוּד. הִפְשִׁיטוּהוּ וְהֶעֱטוּ עָלָיו מְעִיל שָׁנִי, וּלְאַחַר שֶׁשָׂרְגוּ עֲטֶרֶת קוֹצִים שָׂמוּ אוֹתָהּ עַל רֹאשׁוֹ, נָתְנוּ קָנֶה בְּיַד יְמִינוֹ וְכָרְעוּ לְפָנָיוּ כְּשֶׁהֵם מִתְלוֹצְצִים בּוֹ וְאוֹמְרִים: "שָׁלוֹם לְךָ, מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים!" הֵם יָרְקוּ בּוֹ, לָקְחוּ אֶת הַקָּנֶה וְהִכּוּהוּ עַל רֹאשׁוֹ. לְאַחַר שֶׁהִתְלוֹצְצוּ בּוֹ הֵסִירוּ מֵעָלָיו אֶת הַמְּעִיל, הִלְבִּישׁוּהוּ אֶת בְּגָדָיו וְהוֹבִילוּהוּ לְהִצָּלֵב. (הבשורה על פי מתי כז, 27-31)
The Crowning with Thorns, between 1602 and 1603
oil on canvas , 178 x 125 cm
Palazzo degli Alberti, Prato

60. אַחֲרֵי כֵן בָּא יוֹסֵף אִישׁ רָמָתַיִם - שֶׁהָיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ בַּסֵּתֶר, מִפַּחַד רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים - וּבִקֵּשׁ מִפִּילָטוֹס שֶׁיַּנִּיחַ לוֹ לָקַחַת אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ. פִּילָטוֹס הִרְשָׁה לוֹ וְהוּא הָלַךְ וְלָקַח אֶת גּוּפָתוֹ. בָּא גַּם נַקְדִּימוֹן, זֶה שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה בָּא אֶל יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה, וְהוּא נוֹשֵׂא תַּעֲרֹבֶת מוֹר וַאֲהָלוֹת, כִּשְׁלוֹשִׁים קִילוֹגְרַם. הֵם לָקְחוּ אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ וְעָטְפוּ אוֹתָהּ בְּתַכְרִיכִים עִם הַבְּשָׂמִים כְּמִנְהַג הַקְּבוּרָה אֵצֶל הַיְּהוּדִים. בַּמָּקוֹם שֶׁנִּצְלַב יֵשׁוּעַ הָיָה גַּן וּבַגַּן קֶבֶר חָדָשׁ שֶׁעוֹד לֹא הֻנַּח בּוֹ אִישׁ. שָׁם שָׂמוּ אֶת יֵשׁוּעַ, כִּי עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה לַיְּהוּדִים וְהַקֶּבֶר קָרוֹב
(הבשורה על פי יוחנן יט, 38-42)
וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם הָאַחֶרֶת הָיוּ שָׁם, יוֹשְׁבוֹת מוּל הַקֶּבֶר
(הבשורה על פי מתי כז, 61)
The Entombment of Christ , circa 1602–1603
oil on canvas , 300 x 203 cm
Pinacoteca Vaticana

61. את המדונה של עולי הרגל (המדונה של לורטו) צייר קאראווג'ו לפי הזמנת יורשיו של המרקיז ארמט קאוואלרטי כעיטור לקפלת המשפחה.
היצירה זכתה בשעתה לביקורות קשות שכן קאראווג'ו בחר להציג את מרים שלא בדרך המקובלת כשהיא יושבת על כס מלכות או עומדת בתוך גומחה מעוטרת. קאראווג'ו העמידה באופן ריאליסטי בפתחה של דלת בבית התואם שכונת עוני. המדונה ניצבת יחפה ובזרועותיה ישוע העירום. עולי הרגל יחפים ובבלויי סחבות. הציור נעדר סממנים דתיים למעט הילה עדינה, כמעט בלתי נראית סביב ראשה של המדונה.
Madonna di Loreto or Pilgrim's Madonna , circa
oil on canvas, 250 cm X 150 cm
Sant'Agostino church, Rome

62. אַחֲרֵי כֵן בָּא אִתָּם יֵשׁוּעַ אֶל מָקוֹם הַנִּקְרָא גַּת שְׁמָנִים וְאָמַר אֶל הַתַּלְמִידִים: "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עַד שֶׁאֵלֵךְ לְשָׁם וְאֶתְפַּלֵּל." הוּא לָקַח אִתּוֹ אֶת כֵּיפָא וְאֶת שְׁנֵי בְּנֵי זַבְדַּי וְהֵחֵל מִתְמַלֵּא עֶצֶב וּמוּעָקָה. אָמַר לָהֶם: "נַפְשִׁי מָרָה עָלַי עַד מָוֶת, הִשָּׁאֲרוּ פֹּה וֶהֱיוּ עֵרִים אִתִּי." אָז הָלַךְ מְעַט הָלְאָה, נָפַל עַל פָּנָיו וְהִתְפַּלֵּל בְּאָמְרוֹ: "אָבִי, אִם אֶפְשָׁר הַדָּבָר, הַעֲבֵר נָא מִמֶּנִּי אֶת הַכּוֹס הַזֹּאת, אַךְ לֹא כִּרְצוֹנִי אֲנִי כִּי אִם כִּרְצוֹנְךָ אַתָּה."
לְאַחַר מִכֵּן בָּא אֶל הַתַּלְמִידִים וּמְצָאָם יְשֵׁנִים. אָמַר אֶל כֵּיפָא: "וּבְכֵן לֹא יְכָלְתֶּם לְהִשָּׁאֵר עֵרִים אִתִּי שָׁעָה אַחַת? הֱיוּ עֵרִים וְהִתְפַּלְּלוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן. אָמְנָם הָרוּחַ חֲפֵצָה, אֲבָל הַבָּשָׂר חָלָשׁ." הָלַךְ שֵׁנִית וְהִתְפַּלֵּל בְּאָמְרוֹ: "אָבִי, אִם אִי אֶפְשָׁר שֶׁהַכּוֹס תַּעֲבֹר מִבְּלִי שֶׁאֶשְׁתֶּה אוֹתָהּ, יְהִי נָא כִּרְצוֹנְךָ." הוּא חָזַר וְשׁוּב מָצָא אוֹתָם יְשֵׁנִים, כִּי עֵינֵיהֶם הָיוּ כְּבֵדוֹת. עוֹד פַּעַם עָזַב אוֹתָם וְהָלַךְ לְהִתְפַּלֵּל בַּשְּׁלִישִׁית בְּאָמְרוֹ שׁוּב אֶת אוֹתָן הַמִּלִּים. אַחֲרֵי כֵן בָּא אֶל הַתַּלְמִידִים וְאָמַר לָהֶם: "עוֹדְכֶם יְשֵׁנִים וְנָחִים? הִנֵּה בָּאָה הַשָּׁעָה וּבֶן־הָאָדָם יִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים חוֹטְאִים. קוּמוּ וְנֵלֵךְ. הִנֵּה מִתְקָרֵב הַמַּסְגִּיר אוֹתִי!" (הבשורה על פי מתי כו, 36-46)
Christ and the Apostles in the Garden, c. 1605, oil on canvas, 54 x 222 cm, Gemäldegalerie, Berlin

63. אָז לָקַח פִּילָטוֹס אֶת יֵשׁוּעַ וְהִלְקָה אוֹתוֹ
אָז לָקַח פִּילָטוֹס אֶת יֵשׁוּעַ וְהִלְקָה אוֹתוֹ. הַחַיָּלִים שָׂמוּ עַל רֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת שֶׁקָּלְעוּ מִקּוֹצִים וְהִלְבִּישׁוּהוּ גְּלִימַת אַרְגָּמָן. נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ: "שָׁלוֹם לְךָ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים!" וְסָטְרוּ עַל פָּנָיו. שׁוּב יָצָא פִּילָטוֹס וְאָמַר לָהֶם: "רְאוּ! אֲנִי מוֹצִיא אוֹתוֹ אֲלֵיכֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ שֶׁאֵינֶנִּי מוֹצֵא בּוֹ שׁוּם אַשְׁמָה." יָצָא יֵשׁוּעַ לָבוּשׁ גְּלִימַת הָאַרְגָּמָן וְעַל רֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת הַקּוֹצִים. "הִנֵּה הָאִישׁ!" אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס. (הבשורה על פי יוחנן יט, 1-5) דיוקן פילטוס נחשב כדיוקן עצמי של קאראווג'יו
Ecce Homo , 1605
oil on canvas, 128 × 103 cm
columbus museum of art, Columbus, ohio

64. St Francis in Meditation, c
St Francis in Meditation, c Oil on canvas, 128 x 97 cm Galleria Nazionale d'Arte Antica, Rome
St Francis in Meditation, c. 1606
Oil on canvas, 130 x 90 cm
Museo Civico "Ala Ponzone", Cremona

65. קאראווג'יו היה בעל מזג סוער ותוקפני וניהל אורח חיים פרוע
קאראווג'יו היה בעל מזג סוער ותוקפני וניהל אורח חיים פרוע. לעיתים קרובות הסתבך בקטטות אלימות ונזקק להתערבות ידידים-אמנים ובני-אצולה כדי לחלצו ממאסר. ב נאלץ לברוח מרומא בעקבות קטטה שבה הרג את יריבו. את ארבע השנים האחרונות לחייו בילה בנדודים, נרדף על ידי איום המשפט ואויבים ישנים וחדשים. מאחר שרצה שיסלחו לו על פשעו, החליט להיעשות אביר מלטה. שם ניתנה לו הזמנה לצייר תמונת מזבח לכנסיית יוחנן הקדוש. זה ציור ענק, הממלא את החלל, ונראה כמגיח מתוך החושך של הקתדרלה.
היה המאסטר הגדול של אבירי מלטה ופטרונו של( ) Alof de Wignacourt
קאראווג'יו במהלך שהותו במלטה בין השנים
Alof de Wignacourt ( ), circa 1608
oil on canvas, 194 × 134 cm
Musée du Louvre, Paris

66. תמונה זו צייר קאראווג'יו במהלך שהותו במלטה
תמונה זו צייר קאראווג'יו במהלך שהותו במלטה. זהו דיוקנו של אביר מסדר מלטה* אנטוניו מרטלי, איש פירנצה אשר הצטרף למסדר ב-1558 ונטל חלק בהגנת מלטה מפני הטורקים בקרב ההירואי של ידו השמאלית מונחת על חרבו ובידו הימנית מחרוזת תפילה.
קאראווג'יו מעצים את המתח שבין האדיקות והאכזריות בהפנותו זרקור אור אל פני האיש המסב מבטו מאתנו הצופים בתמונה.
*צלב מלטה על בגדו
Portrait of a Maltese Knight, 1608
Oil on canvas, 119 x 96 cm
Galleria Palatina (Palazzo Pitti), Florence

67. Madonna of the Rosary, between 1605 and 1607
לא ידוע מיהו מזמין תמונת המדונה של המחרוזת. מנוכחותם של דומיניקוס הקדוש* ופטרוס מרטיר מורונה** חבר המסדר הדומיניקני, ניתן ללמוד שהתמונה הוזמנה ככל הנראה עבור כנסייה של המסדר הדומיניקני. תורם התמונה כורע ברך לרגלי דומיניקוס הקדוש ונועץ מבטו בנו. יש הסבורים כי זהו ניקולאס רדולווויק, סוחר עשיר מן העיר רגוזה (דוברובניק של ימינו) אשר הזמין תמונה של המדונה בחברת הקדושים ניקולאס וויטוס. לפי השערה זו נושא התמונה שונה לבקשת האחים הדומיניקנים. אחרים משערים כי התמונה הוזמנה לעיטור קפלה משפחתית בכנסייה הנפוליטנית סן דומינגו מג'ורה על ידי לואיג'י קאראפה- קולונה בן למשפחת אצולה איטלקית חשובה ומכובדת ששלטה בערים קולונה, פלסטרינה וזגרולו, אצלו מצא קאראווג'יו מקלט כשנמלט מרומא. פרשנות זו נסמכת על העמוד שבתמונה משמאל המרמז על משפחת קולונה והוילון האדום, הפרוש מעל כס המלכות עליו יושבת המדונה, המדמה מפרש ומאזכר את קרב לפנטו. קרב לפנטו הוא קרב ימי גדול שהתרחש ב-7 באוקטובר 1571 בין צי "הליגה הקדושה" הנוצרית שכללה את הכוחות המאוחדים של ונציה, ספרד ומדינת האפיפיור, לבין הצי הטורקי (האימפריה העות'מאנית), ליד עיר החוף היוונית לפנטו (כיום נפפקטוס) לואיג'י קאראפה קולונה היה קרוב משפחתו של מרקנטוניו קולונה שהיה אדמירל בקרב זה. ניצחון הליגה הנוצרית הקדושה נחוג מאז בחגיגות המחרוזת
בתמונה שלפנינו נראה שהמדונה נותנת את האות לתחילתן: היא מורה באצבעה לעבר דומיניקוס המחזיק מחרוזות תפילה ומביט בה בהכנעה לחלקן למאמינים. המאמינים כורעים לרגליו מושיטים ידיהם כדי לקבל אחת מהן.
Saint Dominic
Saint Peter Martyr of Verona
The Feast of the Rosary
Madonna of the Rosary, between 1605 and 1607
oil on canvas, cm X cm
Kunsthistorisches Museum Vienna
*עומד לימין המדונה ומחרוזות בידיו
**עומד משמאל למדונה ומצביע לעברה על מצחו צלקת גדולה בדיוק כמו זו שהייתה לקאראווג'יו עצמו בעקבות הקרב שבגינו נאלץ לברוח מרומא

68. לא ידוע מה היו מניעי המזמינים שלא הסכימו לקבלה
לא ידוע מה היו מניעי המזמינים שלא הסכימו לקבלה. התמונה מצאה דרכה לשוק ונמכרה לאגודה פלמית אליה השתייכו רובנס ויאן ברויגל האב, קודם שהגיעה לכנסייה הדומיניקנית באנטוורפן.

70. ב- 16 באפריל 1606, חודש לאחר שהוצבה על אחד המזבחות החשובים בבזיליקת פטרוס הקדוש הוסרה התמונה שלא תאמה את המקובל, בלשון המעטה, ונמכרה לקרדינל סקיפיונה בורגזה.
מתחת עיניה הבוחנות של סנטה אנה, אמה של מרים,
דורכת מרים ברגל יחפה, כשרגלו של ישוע הילד מעליה
ומוחצת את הנחש (סמל הרוע והכפירה).
על פי הפרשנות הנוצרית, מרים האם היא חוה השנייה - האשה שנולדה מעיבור ללא חטא, ישוע – האל שהופיע בדמות אדם - הוא אדם השני , ושניהם עומדים לגאול את האנושות מן החטא הקדמון (חטא גן העדן).
ההתנגדות לתמונה הייתה בעיקרה בשל האופן הבלתי צנוע בו הציג קאראווג'יו את דמותה של מרים על הבד.
Madonna with the Serpent, Madonna of the Palafrenieri , 1606
oil on canvas, 292 cm X 211 cm
Galleria Borghese, Rome

71. פדיון שבויים או ביקור האסיר וקבורת המת.
שבעת מעשי החסד - מידות טובות שמייצגות את הרחמים שמאמיני הנצרות מצופים לקיימם. שבעת מעשי החסד מתבססים על הכתוב בכתבי הקודש, בעיקר על דרשת ההר : " אַשְׁרֵי הָרַחֲמָנִים, כִּי הֵם יְרֻחָמוּ". (הבשורה על פי מתי ה, 7). מעשי החסד מתבססים גם על המידות הטובות שהיו נהוגות ברומא העתיקה.
מן המידות הטובות והאהבה, נגזרים שבעת מעשי החסד הבאים לענות על צרכים גופניים של הזולת : האכלת הרעב , השקיית הצמא, הלבשת עירומים, ביקור חולים, הכנסת אורחים,
פדיון שבויים או ביקור האסיר וקבורת המת.
קאראווג'יו הוזמן לצייר שבעה פנלים המתארים את שבעת מעשי החסד ובחר לשלבם יחדיו בתמונה אחת.
1. את האכלת הרעב שילב בביקור האסיר בכלא: הבת מניקה את אביה שנגזר עליו למות מרעב בכלא (מעשה החסד הרומי ).
2. השקיית הצמא - שמשון לוגם מלחי החמור
3.הלבשת עירומים משולב בביקור חולים – מרטינוס הקדוש מטור מעניק לקבצן החולה מחצית מגלימתו ומנחמו
4. הכנסת אורחים – עולה הרגל המזוהה על ידי הצדף שעל כובעו שואל את בעל הפונדק על מקום לינה
5. קבורת המת – שניים נושאים את המת (שרק רגליו מציצות מבעד לסדין) לקבורה
ממעל שני מלאכים, המדונה וישוע הילד שמסמלים את החסד האלוהי.
exemplum virtutis 2 1 4 5 3
The Seven Works of Mercy, 1607
oil on canvas, 390 × 260 cm
Pio Monte della Misericordia, Naples

72. Christ at the Column, c. 1607
Oil on canvas, 135 x 175 cm
Musée des Beaux-Arts, Rouen

73. לָקְחוּ חַיָּלֵי הַנָּצִיב אֶת יֵשׁוּעַ לְבֵית הַמִּמְשָׁל וְהִקְהִילוּ אֵלָיו אֶת כָּל הַגְּדוּד. הִפְשִׁיטוּהוּ וְהֶעֱטוּ עָלָיו מְעִיל שָׁנִי, וּלְאַחַר שֶׁשָׂרְגוּ עֲטֶרֶת קוֹצִים שָׂמוּ אוֹתָהּ עַל רֹאשׁוֹ, נָתְנוּ קָנֶה בְּיַד יְמִינוֹ וְכָרְעוּ לְפָנָיוּ כְּשֶׁהֵם מִתְלוֹצְצִים בּוֹ וְאוֹמְרִים: "שָׁלוֹם לְךָ, מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים!"
(הבשורה על פי מתי כז, 27-30)
תמונה זו צויירה עבור פטרונו החדש של קאראווג'יו קאראווג'יו נותן ביטוי עז לכאב שחווה ישוע מחד ולאכזריות מענייו
הנראים נהנים מכך.
Vincenzo Giustiniani
The Crowning with Thorns,
c. 1602/1604 or 1607
Oil on canvas, 127 cm × cm
Kunsthistorisches Museum, Vienna

74. וַיּוֹלִיכֻהוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֶל־תּוֹךְ הֶחָצֵר הוּא בֵּית הַמִּשְׁפָּט וַיַּזְעִיקוּ אֶת־כָּל־הַגְּדוּד׃ וַיַּלְבִּישֻׁהוּ אַרְגָּמָן וַיְשָׂרֲגוּ עֲטֶרֶת קֹצִים וַיְעַטְּרֻהוּ׃ וַיָּחֵלּוּ לְבָרֲכוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם לְךָ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים׃ וַיַּכּוּ עַל־רֹאשׁוֹ בְּקָנֶה וַיָּרֹקּוּ בוֹ וַיִּכְרְעוּ עַל־בִּרְכֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ׃ וְאַחֲרֵי הִתְלוֹצֲצָם בּוֹ הִפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ אֶת־הָאַרְגָּמָן וַיַּלְבִּישֻׁהוּ אֶת־בְּגָדָיו וַיּוֹצִיאֻהוּ לִצְלֹב אֹתוֹ׃ (הבשורה על פי מרקוס טו, 16-20)
The Flagellation of Christ, 1607
oil on canvas , 286 × 213 cm
National Museum of Capodimonte

75. אנדריאס הקדוש הוא פטרונה של קונסטנטינופול
אנדריאס הקדוש הוא פטרונה של קונסטנטינופול. מעיר זו נחטפה גופתו בידי הצלבנים והובאה לאמלפי, דרומית לנפולי. פיליפ השלישי, מלך ספרד הורה לשפץ קריפטה בקתדרלה של אמלפי לקבורת הגופה וקאראווג'יו נתבקש לצייר את תמונת המזבח - הוצאת אנדריאס להורג. על פי מקראת הזהב אנדריאס נצלב על צלב בצורת האות הלטינית X אליו נקשר (לא מוסמר). הוא סבל במשך יומיים במהלכם לא חדל מלהטיף. שומעיו החלו לדרוש כי יורד מן הצלב. כדי להחיש את מותו התפלל אנדריאס שאיבריו ישותקו. וכשאור גדול זרח עליו גווע הקדוש. זהו הרגע שקאראווג'יו מבקש להנציח: אנדריאס נראה תשוש מייסורים, והתליין מנסה ללא הצלחה לשחררו מן הצלב. למרגלות הצלב מתגודד ההמון . זקנה הסובלת מזפק מתבוננת בסגידה בצלוב (אנדריאס נודע כמרפא מחלות גרון). אביר לבוש שריון בוחן את הנעשה ואינו מאמין למראה עיניו.
The Crucifixion of St Andrew, c. 1607
Oil on canvas, 203 x 153 cm
Museum of Art, Cleveland

76. השערורייה שנגרמה בעקבות "הסעודה בעמאוס" הייתה כאין וכאפס לעומת הסקנדל שעוררה יצירתו "מות מריה", כשקאראווג'יו בחר להשתמש בגופת זונה שנמשתה מהטיבר כדוגמנית שתייצג את מריה. התמונה צויירה בהזמנה עבור כנסיית סנטה מריה דלה סקאלה ברומא. הנזירים הכרמליטים היחפנים סירבו לקבלה והזמינו מקרלו סרצני תמונה באותו הנושא (למטה מימין) על פי האיקונוגרפיה המסורתית.
Carlo Saraceni
Death of the Virgin, ~ 1610
oil on canvas, 459 x 273 cm
Santa Maria della Scala, Rome
Death of the Virgin, 1601–1606
Oil on canvas, 369 X 245 cm
Musée du Louvre, Paris.

77. קאראווג'יו בחר להציג את מותה של הבתולה בצורה ריאליסטית מאד, חפה מכל אלמנטים של קדושה למעט הילה המשורטטת כקו דק סביב ראשה. הוא תיאר בציור את הבתולה האנושית, הענייה והמזדקנת, וסביבה כל אוהביה הלומי יגון אמיתי, קאראוואג'יו לא הציגה בדרך המקובלת והשיגרתית, אלא יצר סצינה אנושית של אבדן אנושי- מות אדם. הגופה שראשה וידה צנוחים שוכבת על גבי המיטה שמלתה האדומה הפשוטה ורגליה היחפות והנפוחות הבולטות מעבר למיטה מדגישים את חיוורונה. על הכיסא בקדמת התמונה יושבת מריה מגדלנה האבלה, ראשה מורכן על ברכיה. לרגליה קערה בה רחצה כנראה את הגופה. סביב המיטה השליחים האבלים . הצעיר הניצב ליד ראשה של הבתולה בגלימה כחולה הוא יוחנן כותב הבשורה, אשר הופקד לטפל בבתולה אחרי צליבת בנה: "כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת אִמּוֹ וְאֶת הַתַּלְמִיד הָאָהוּב עָלָיו עוֹמֵד לְיָדָהּ, אָמַר לְאִמּוֹ: "אִשָּׁה, הִנֵּה בְּנֵךְ." לְאַחַר מִכֵּן אָמַר לַתַּלְמִיד: "הִנֵּה אִמְּךָ." מֵאוֹתָהּ שָׁעָה אָסַף אוֹתָהּ הַתַּלְמִיד לְבֵיתוֹ". (הבשורה על פי יוחנן יט, 26-27)
ממעל תלה קאראווג'יו וילון אדום המעצים את הדרמה שלפנינו. התיאור הריאליסטי של עוצמות ריגשיות, הפך את הציור לאחד האיקונות הקדושות ביותר בתרבותנו.
Death of the Virgin, 1601–1606
Oil on canvas, 369 cm X 245 cm
Musée du Louvre, Paris.

78. קאראווג'יו צייר את היצירה זמן קצר לאחר שיאו של המאבק בין הפרוטסטנטיזם לכנסייה הקתולית. בעוד שהפרוטסטנטים תמכו בתרגום התנ"ך לשפות מקומיות, הקתולים תמכו בשימוש בוולגטה – הגירסה הלטינית של התנ"ך שתורגמה על ידי הירונימוס הקדוש במאה הרביעית. זו הסיבה מדוע רכש אותה שיפיונה בורגזה מיד לאחר שמונה לחשמן על ידי דודו - האפיפיור פאולוס החמישי.
בתקופה שקדמה לרפורמציה נהגו לצייר את הירונימוס כקרדינל בבגדי ארגמן כשלצידו רובץ אריה אשר מכף רגלו, לפי המסורת, שלף הירונימוס קוץ מכאיב . אולם לאחר הרפורמציה שונתה הגישה ובפסלו של ברניני, כמו גם בציוריו של קאראווג'יו מוצג הירונימוס כנזיר מסתגף, עירום, רזה וזקן. הדוגמן ששימש אותו הוא אותו אחד ששימשו לציור אברהם בעקידת יצחק. הירונימוס הקורא בתנ"ך, מתלבט כיצד לתרגמו ולכן ידו הימנית מורמת, מוכנה להמשיך לכתוב. על ספר אחר שעל גבי השולחן מונחת גולגולת המזכירה לצופה כי המוות נכון לכל אדם (ממנטו מורי) בעוד התנ"ך שהוא נצחי.
St. Jerome in His Study, , oil on canvas, 112 × 157 cm, Galleria Borghese

79. גירסאות אחרות של קאראווג'יו להירונימוס הקדוש מוצגות האחת בקתדרלת יוחנן בוולטה בירת מלטה והשנייה במנזר מונטסראט שבספרדבה הוא מתואר בשעה של מדיטציה.
St Jerome,
Oil on canvas, 118 x 81 cm
Monastery, Montserrat
St. Jerome Writing, 1607
oil on canvas, 117 X157 cm
St. John's Co-Cathedral, Valletta (Malta)

80. יצירה זו מיוחסת לקאראווג'יו המאוחר על פי הסגנון והטכניקה ולפי הדמויות המופיעות בו (קשה להניח שאחד מחקייני סגנונו הכיר את כל הדוגמנים ששימשו את קאראווג'יו).
ייחוסה לקאראווג'יו נעשה על אף שאין לתמונה זו איזכור בכתובים, והעובדה שבתקופה זו קאראווג'יו צייר בד"כ תמונות שנושאן דתי.
The Toothpuller,
Oil on canvas, 140 x 195 cm
Galleria Palatina (Palazzo Pitti), Florence

81. בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי נִשְׁלַח הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל מֵאֵת הָאֱלֹהִים לְעִיר בַּגָּלִיל, אֲשֶׁר שְׁמָהּ נָצְרַת, אֶל בְּתוּלָה מְאֹרֶסֶת לְאִישׁ מִבֵּית דָּוִד וּשְׁמוֹ יוֹסֵף, וְשֵׁם הַבְּתוּלָה מִרְיָם. בְּהִכָּנְסוֹ לְחַדְרָהּ אָמַר הַמַּלְאָךְ, "שִׂמְחִי, בְּרוּכַת הַחֶסֶד. ה' עִמָּךְ". הִיא נִדְהֲמָה לְשֵׁמַע הַדָּבָר וְחָשְׁבָה בְּלִבָּהּ מַה טִּיבָהּ שֶׁל הַבְּרָכָה הַזֹּאת. אָמַר לָהּ הַמַּלְאָךְ, "אַל תִּפְחֲדִי, מִרְיָם, כִּי מָצָאת חֵן לִפְנֵי אֱלֹהִים. הִנֵּה תַּהֲרִי וְתֵלְדִי בֵּן, וְתִקְרְאִי שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ. הוּא גָּדוֹל יִהְיֶה וּבֶן־עֶלְיוֹן יִקָּרֵא, וַה' אֱלֹהִים יִתֵּן לוֹ אֶת כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו; וְיִמְלֹךְ עַל בֵּית יַעֲקֹב לְעוֹלָם וְאֵין קֵץ לְמַלְכוּתוֹ." אָמְרָה מִרְיָם אֶל הַמַּלְאָךְ, "אֵיךְ יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה, הֲרֵי אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אִישׁ?" הֵשִׁיב הַמַּלְאָךְ וְאָמַר: "רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תָּבוֹא עָלַיִךְ וּגְבוּרַת עֶלְיוֹן תָּצֵל עָלַיִךְ. לָכֵן קָדוֹשׁ יִקָּרֵא הַיִּלוֹד, בֶּן־אֱלֹהִים. וְהִנֵּה אֱלִישֶׁבַע קְרוֹבָתֵךְ גַּם הִיא הָרְתָה בֵּן בְּזִקְנָתָהּ, וְזֹאת שֶׁקָּרְאוּ לָהּ עֲקָרָה הָרָה זֶה הַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי, כִּי לֹא יִפָּלֵא מֵאֱלֹהִים כָּל דָּבָר." אָמְרָה מִרְיָם, "הִנְנִי שִׁפְחַת אֲדֹנָי, יְהִי לִי כִּדְבָרֶךָ". (הבשורה על פי לוקס את 26-38)
The Annunciation,
Oil on canvas, 285 x 205 cm
Musée des Beaux-Arts, Nancy

82. הוֹרְדוֹס עַצְמוֹ שָׁלַח לִתְפֹּס אֶת יוֹחָנָן וְכָלָא אוֹתוֹ בַּכֶּלֶא עַל־דְּבַר הוֹרוֹדְיָה, אֵשֶׁת פִילִיפּוֹס אָחִיו, אֲשֶׁר הוּא נָשָׂא לְאִשָּׁה; כִּי יוֹחָנָן אָמַר לְהוֹרְדוֹס: "אֵשֶׁת אָחִיךָ אֵינָהּ מֻתֶּרֶת לְךָ." עַל כֵּן שָׂנְאָה אוֹתוֹ הוֹרוֹדְיָה וְרָצְתָה לַהֲרֹג אוֹתוֹ, אַךְ לֹא יָכְלָה מִשּׁוּם שֶׁהוֹרְדוֹס פָּחַד מִיּוֹחָנָן וְשָׁמַר עָלָיו בְּיָדְעוֹ שֶׁיּוֹחָנָן אִישׁ צַדִּיק וְקָדוֹשׁ; הוּא הָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרָיו בְּרָצוֹן אַף כִּי בָּא בִּמְבוּכָה רַבָּה בְּשָׁמְעוֹ אוֹתָם. שְׁעַת הַכֹּשֶׁר הִגִּיעָה כַּאֲשֶׁר בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ עָרַךְ הוֹרְדוֹס מִשְׁתֶּה לִגְדוֹלָיו וּלְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וּלְרָאשֵׁי הַגָּלִיל. אָז נִכְנְסָה בִּתָּהּ שֶׁל הוֹרוֹדְיָה וְרָקְדָה וּמָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הוֹרְדוֹס וְהַמְסֻבִּים אִתּוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ אֶל הַנַּעֲרָה: "בַּקְּשִׁי מִמֶּנִּי מַה שֶּׁתִּרְצִי וְאֶתֵּן לָךְ." הוּא גַּם נִשְׁבַּע לָהּ: "מַה שֶּׁתְּבַקְשִׁי מִמֶּנִּי אֶתֵּן לָךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת!" יָצְאָה וְאָמְרָה לְאִמָּהּ: "מָה אֲבַקֵּשׁ?" הֵשִׁיבָה אִמָּהּ: "אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל!" הִיא נִכְנְסָה מִיָּד אֶל הַמֶּלֶךְ וּבִקְשָׁה: "אֲנִי רוֹצָה שֶׁתִּתֵּן לִי עַכְשָׁו בִּקְעָרָה אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל!" הִתְעַצֵּב הַמֶּלֶךְ מְאֹד, אַךְ בִּגְלַל הַשְּׁבוּעָה וּבִגְלַל הַמְסֻבִּים לֹא רָצָה לְהָשִׁיב אֶת פָּנֶיהָ רֵיקָם. מִיָּד שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶחָד מִן הַשּׁוֹמְרִים וְצִיוָּה לְהָבִיא אֶת רֹאשׁוֹ. הָלַךְ הַשּׁוֹמֵר וְכָרַת אֶת רֹאשׁוֹ בַּכֶּלֶא. לְאַחַר מִכֵּן הֵבִיא אֶת רֹאשׁוֹ בִּקְעָרָה וְנָתַן אוֹתוֹ לַנַּעֲרָה, וְהַנַּעֲרָה נָתְנָה אוֹתוֹ לְאִמָּהּ
(הבשורה על פי מרקוס ו, 17-28).
The beheading of St. John the Baptist, 1608
Salome with the Head of the Baptist, c. 1609

83. The beheading of St. John the Baptist, 1608, oil on canvas, 361 × 520 cm, St. John's Co-Cathedral, Valletta, Malta

84. Salome with the Head of St John the Baptist,
Oil on canvas, 91 x 167 cm
National Gallery, London

85. גם במלטה הסתבך קאראווג'יו והושלך לכלא. הוא הצליח להימלט וברח לסיציליה.
כשג'יובני בלורי, הביוגרף שלומספר על תמונת שלומית עם ראשו של יוחנן המטביל אשר נשלחה על ידי קאראווג'יו למאסטר של מסדר אבירי מלטה,
בתקווה לזכות במחילה אחרי שגורש משורות המסדר ב-1608, כוונתו לתמונה זו המצוייה כיום בארמון במדריד.
Alof de Wignacourt
Salome with the Head of the Baptist, c. 1609
Oil on canvas, 116 x 140 cm
Palacio Real, Madrid

86. Nativity with St Francis and St Lawrence, 1609
תמונת מזבח זו של הולדת ישוע צויירה עבור כנסיית לורנטיוס הקדוש בפלרמו ממנה נגנבה ב
לצד הרועים שהגיעו להעריץ את ישוע שנולד זה עתה עומדים לורנטיוס הקדוש* משמאל ופרנציסקוס מאסיזי מימין, בשמים מעופף המלאך שבישר לרועים את בשורת הולדת המשיח. בידו סרט עם תפילת הגלוריה: "כָּבוֹד לֵאלֹהִים בַּמְּרוֹמִים, וּבָאָרֶץ שָׁלוֹם עַל בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר אוֹתָם רָצָה." (הבשורה על פי לוקאס ב, 14)
* לורנטיוס – מרטיר וקדוש. כאשר שימש כהן דת נוצרי ברומי הפאגנית נדרש למסור את אוצרות הכנסייה לשלטונות. אולם הוא סירב ומסר אותם לעניי העיר ואותם הציג בפני המושל ואמר: "אלו הם אוצרות הכנסייה". מהימנותו של הסיפור מוטלת בספק, שכן בתקופה זאת הנצרות נרדפה עד חורמה, ולא הייתה מסוגלת לצבור נכסים. לפי המסורת הוצא לורנטיוס להורג ברומא בשנת 258 כשהוא משופד על אסכלה. על מקום קבורתו ברומי הקים הקיסר קונסטנטינוס בסיליקה.
Nativity with St Francis and St Lawrence, 1609
Oil on canvas, 268 x 197 cm
Formerly in Oratorio di San Lorenzo, Palermo

87. לוצ'יה הקדושה נולדה לפי המסורת בשנת 283 בסירקוזה אשר בסיציליה למשפחה עשירה.
בשל אמונתה הנוצרית ניסה השליט הרומי להענישה בשליחתה לבית זונות, אולם הודות לנס לא ניתן היה להזיזה ממקומה, אפילו ניסיון להציתה באש לא צלח.
האגדה מספרת כי עקרו את עיניה ובכל זאת המשיכה לראות. בסופו של דבר נעצו חרב בלבה ב-13 בדצמבר פולחנה נפוץ בעיקר באיטליה. בחגיגות לזכרה, נוהגות נערות לשאת על ראשיהן זרים ובהם נרות המפיצים אור – רמז למשמעות שמה. (בלטיניתlux, lucis משמעו אור). משמעות שהפכה אותה גם לפטרונית העיוורים. על קברה נבנתה כנסיית קבר סנטה לוצ'יה.
קאראווג'יו אשר נמלט ב-1608 ממאסר במלטה לסירקוזה נתבקש לצייר תמונת מזבח זו שנושאה אינו שגרתי כלל אך היה חשוב במיוחד לרשויות המקומיות שביקשו לחזק את פולחן הקדושה בעירם. פולחן זה ספג מכה קשה לאחר ששרידיה של לוצ'יה נגנבו מן הכנסייה במהלך ימי הביניים.
Burial of Saint Lucy , circa 1608
oil on canvas, 408 x 300 cm
Santa Lucia alla Badia (Syracuse)

88. פחדו מפני רודפיו הבריח את קאראווג'יו לפלרמו.
וַיָּבֹא (ישוע) אֶל־הַקֶּבֶר וְהוּא מְעָרָה וְאֶבֶן עַל־מְבוֹאָהּ׃ וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ שְׂאוּ אֶת־הָאֶבֶן מֵעָלֶיהָ וַתֹּאמֶר אֵלָיו מָרְתָא אֲחוֹת הַמֵּת אֲדֹנִי הִנֵּה כְּבָר בָּאָשׁ כִּי־אַרְבָּעָה יָמִים לוֹ׃ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ הֲלֹא אָמַרְתִּי לָךְ כִּי אִם־תַּאֲמִינִי תֶּחֲזִי אֶת־כְּבוֹד הָאֱלֹהִים׃ וַיִּשְׂאוּ אֶת־הָאֶבֶן אֲשֶׁר הַמֵּת הוּשַׂם שָׁם וְיֵשׁוּעַ נָשָׂא אֶת־עֵינָיו לַמָּרוֹם וַיֹּאמַר אוֹדְךָ אָבִי כִּי עֲנִיתָנִי׃ וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי תַעֲנֵנִי תָּמִיד וְאוּלָם בַּעֲבוּר הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר סְבִיבוֹתַי דִּבַּרְתִּי לְמַעַן יַאֲמִינוּ בִי כִּי אַתָּה שְׁלַחְתָּנִי׃ וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר וַיִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל לַעְזָר קוּם צֵא׃ וַיֵּצֵא הַמֵּת וְיָדָיו וְרָגְלָיו כְּרוּכֹת בְּתַכְרִיכִין וּפָנָיו לוּטִים בְּסוּדָר וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הַתִּירוּ אֹתוֹ וְיֵלֵךְ לְדַרְכּוֹ׃
(הבשורה על פי יוחנן יא, 38-44)
The Raising of Lazarus , 1609
oil on canvas, 380 × 275 cm
Museo Regionale, Messina

89. הַכֹּל הָלְכוּ לְהִתְפַּקֵּד, אִישׁ אִישׁ לְעִירוֹ
הַכֹּל הָלְכוּ לְהִתְפַּקֵּד, אִישׁ אִישׁ לְעִירוֹ. וְגַם יוֹסֵף, שֶׁהָיָה מִבֵּית דָּוִד וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, עָלָה מִן הַגָּלִיל אֶל יְהוּדָה, מֵהָעִיר נָצְרַת לְעִיר דָּוִד הַנִּקְרֵאת בֵּית לֶחֶם לְהִתְפַּקֵּד עִם מִרְיָם אֲרוּסָתוֹ וְהִיא הָרָה. כַּאֲשֶׁר הָיוּ שָׁם מָלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִיא יָלְדָה אֶת בְּנָהּ הַבְּכוֹר. לְאַחַר שֶׁחִתְּלָה אוֹתוֹ הִשְׁכִּיבָה אוֹתוֹ בְּאֵבוּס, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם מָקוֹם בַּמָּלוֹן. בְּאוֹתוֹ חֶבֶל אֶרֶץ הָיוּ רוֹעִים שֶׁנָּהֲגוּ לָגוּר בַּשָֹדֶה וְלִשְׁמֹר עַל עֶדְרָם בְּאַשְׁמוּרוֹת הַלַּיְלָה. לְפֶתַע נִצַּב עֲלֵיהֶם מַלְאַךְ יהוה וּכְבוֹד יהוה נָגַהּ סְבִיבָם. הֵם נִבְהֲלוּ עַד מְאֹד, אוּלָם הַמַּלְאָךְ אָמַר לָהֶם: "אַל תִּפְחֲדוּ, כִּי הִנְנִי מְבַשֵֹר לָכֶם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְכָל הָעָם. הַיּוֹם נוֹלַד לָכֶם מוֹשִׁיעַ בְּעִיר דָּוִד, הוּא הַמָּשִׁיחַ הָאָדוֹן. וְזֶה לָכֶם הָאוֹת: תִּמְצְאוּ תִּינוֹק מְחֻתָּל שׁוֹכֵב בְּאֵבוּס."
פִּתְאוֹם הָיוּ לְיַד הַמַּלְאָךְ הֲמוֹן צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהֵמָּה מְהַלְלִים אֶת הָאֱלֹהִים וְאוֹמְרִים: "כָּבוֹד לֵאלֹהִים בַּמְּרוֹמִים, וּבָאָרֶץ שָׁלוֹם עַל בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר אוֹתָם רָצָה."
לְאַחַר שֶׁעָלוּ הַמַּלְאָכִים מֵעֲלֵיהֶם הַשָּׁמַיְמָה, אָמְרוּ הָרוֹעִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: "בּוֹאוּ נֵלֵךְ עַד בֵּית לֶחֶם וְנִרְאֶה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר קָרָה, מַה שֶּׁאֱלֹהִים הוֹדִיעַ לָנוּ." הֵם הָלְכוּ מַהֵר וּמָצְאוּ אֶת מִרְיָם וְיוֹסֵף וְאֶת הַתִּינוֹק הַשּׁוֹכֵב בָּאֵבוּס. כַּאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ הִשְׁמִיעוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר לָהֶם עַל־אוֹדוֹת הַיֶּלֶד הַזֶּה. כָּל הַשּׁוֹמְעִים תָּמְהוּ עַל הַדְּבָרִים שֶׁאָמְרוּ לָהֶם הָרוֹעִים, אַךְ מִרְיָם שָׁמְרָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְשָׁקְלָה אוֹתָם בְּלִבָּהּ. לְאַחַר מִכֵּן חָזְרוּ הָרוֹעִים כְּשֶׁהֵם מְהַלְלִים וּמְשַׁבְּחִים אֶת הָאֱלֹהִים עַל כָּל אֲשֶׁר שָׁמְעוּ וְרָאוּ כְּפִי שֶּׁנֶּאֱמַר לָהֶם.
(הבשורה על פי לוקס ב, 3-20)
Adoration of the Shepherds, 1609
Oil on canvas, 314 × 211 cm
Museo Regionale, Messina

90. שעה שישוע הוסגר יָשַׁב כֵּיפָא מִחוּץ לַבַּיִת, בֶּחָצֵר
שעה שישוע הוסגר יָשַׁב כֵּיפָא מִחוּץ לַבַּיִת, בֶּחָצֵר. נִגְּשָׁה אֵלָיו שִׁפְחָה אַחַת וְאָמְרָה: "גַּם אַתָּה הָיִיתָ עִם יֵשׁוּעַ הַגְּלִילִי." אַךְ הוּא הִכְחִישׁ בִּפְנֵי הַכֹּל בְּאָמְרוֹ: "אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת." כְּשֶׁיָּצָא אֶל מְבוֹא הֶחָצֵר רָאֲתָה אוֹתוֹ אַחֶרֶת וְאָמְרָה לַנִּמְצָאִים שָׁם: "זֶה הָיָה עִם יֵשׁוּעַ מִנָּצֶרֶת." שׁוּב הִכְחִישׁ בִּשְׁבוּעָה וְאָמַר: "אֵינֶנִי מַכִּיר אֶת הָאִישׁ." לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה נִגְּשׁוּ הָעוֹמְדִים שָׁם וְאָמְרוּ אֶל כֵּיפָא: "בֶּאֱמֶת גַּם אַתָּה מֵהֶם, כִּי הַמִּבְטָא שֶׁלְּךָ מְגַלֶּה אוֹתְךָ." אָז הֵחֵל לְקַלֵּל וּלְהִשָּׁבַע שֶׁאֵינֶנּוּ מַכִּיר אֶת הָאִישׁ וּמִיָּד קָרָא הַתַּרְנְגוֹל. נִזְכַּר כֵּיפָא בַּדָּבָר שֶׁאָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ - "בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל, שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים תִּתְכַּחֵשׁ לִי", יָצָא הַחוּצָה וּבָכָה בְּכִי מַר.
(הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי מַתַּי כו, 69-75)
הקומפוזיציה מציעה רצף דרמטי. החייל
חובש קסדה ושריון מפנה פניו לעבר המשרתת שפניה נמצאות בצילו של החייל. היא מורה בידה לעבר פטרוס המחזיק את שתי ידיו על חזהו כנשבע. הדוגמן שבחר האמן עבור פטרוס שימש אותו בד"כ לתאר את התליינים.
The Denial of St Peter, c. 1610, Oil on canvas, 94 x 125 cm, Metropolitan Museum of Art, New York

91. David with the head of Goliath, 1605-1610
ההשראה הישירה ליצירה זו של קרוואג'ו מגיעה מיצירה אחרת של אחד מחסידיו של ג'ורג'ונה. אולם קרוואג'ו נתפס כמי שלכד ביצירתו את הדרמה שבסיפור דוד וגוליית ביעילות רבה יותר, כשבידו של דוד ראשו המתנדנד ונוטף הדם של גָּלְיָת. על חרבו של דוד מופיע הכיתוב: H-AS OS המשמש קיצור עבור משפט בלטינית: Humilitas occidit superbiam שפירושו "ענווה הורגת גאווה". בציורו של קרוואג'ו נראה דוד מוטרד. בהבעת פניו יש עירוב של עצב וחמלה. ההחלטה לתאר אותו מהורהר ולא חוגג, יוצרת קשר פסיכולוגי יוצא דופן בינו לבין גוליית. קשר זה מסתבך עוד יותר לאור העובדה שקרוואג'ו תיאר את עצמו כגוליית, ואילו מי ששימש כמודל לדוד הוא "הקרוואג'ו הקטן שלו". ייתכן כי הוא מתכוון ל"סקו דל קרוואג'ו", שהיה עוזר הסטודיו של האמן ברומא מספר שנים קודם לכן. לא נמצאו דיוקנאות של סקו, מה שהופך את הזיהוי לבלתי אפשרי לאימות. אפשרות נוספת היא כי דוד מייצג את קראוואג'ו הצעיר המחזיק בערגה את קרוואג'ו המבוגר, שהתנהגותו הפרועה כצעיר, הרסה את חייו כאדם בוגר. העניין הביוגרפי של הציור, שמוסיף שכבה נוספת של משמעות ליצירה המורכבת, הוא שדוד וגוליית משמשים דימוי לישוע והשטן, לניצחון הטוב על הרע, כחלק מהאיקונוגרפיה הנוצרית -אורתודוקסית של אותה תקופה. קרוואג'ו מצייר את דוד כבעל רגשות אֵבֶל עמוקים על מותו של גוליית, ואין בו אכזריות או אדישות להרג שביצע, בהתאם להיותו מייצג הטוב וניצחונו.
משערים כי תמונה זן נשלחה לקרדינל בורגזה אחיינו של
האפיפיור פאולוס החמישי כבקשת מחילה וחנינה?
David with the head of Goliath,
oil on canvas, 125 cm x 101 cm
Galleria Borghese , Rome
Circle of Giorgione

92. בסוף אותה שנה (1610) שב לנאפולי ונפצע קשה בקטטה
בסוף אותה שנה (1610) שב לנאפולי ונפצע קשה בקטטה. בהחלימו, הפליג לנמל הקטן ארקולה, בדרכו לרומא לקבל את מחילת האפיפיור ושם מת.
תמונת מותה של אורסולה המרטירית הקדושה מתוארכת לשבועות האחרונים בהם שהה קאראווג'יו בנאפולי, קודם שיצא בדרך הים לעבר רומא.
The Martyrdom of St Ursula, 1610
Oil on canvas, 154 x 178 cm
Banca Commerciale Italiana, Naples

93. Caravaggio's epitaph was composed by his friend Marzio Milesi
Caravaggio's epitaph was composed by his friend Marzio Milesi. It reads:
"Michelangelo Merisi, son of Fermo di Caravaggio – in painting not equal to a painter, but to Nature itself – died in Port' Ercole – betaking himself hither from Naples – returning to Rome – 15th calend of August – In the year of our Lord 1610 – He lived thirty-six years nine months and twenty days – Marzio Milesi, Jurisconsult – Dedicated this to a friend of extraordinary genius.“
קאראווג'יו היה מן הגדולים שבאמני דורו. יוצר מקורי, אימפולסיבי ומתכחש למוסכמות ואבטיפוס של האמן הבוהמי המודרני. בני תקופתו ראו את גדולתו בעיקר במערכת האור והצל האופיינית לטכניקת הציור שלו, על האפקטים הדרמתיים שבה, בריאליזם שבמבחר דמויותיו ובדרך תיאורן, וכן במבחר נושאיו ובמיוחד נושאי ההווי החילוני האנקדוטי, שהפכו עד מהרה לאופנה באיטליה ומחוצה לה. השפעתו שהייתה ניכרת בחייו בנאפולי וברומא, התפשטה אחרי מותו באמצעות מושבת האמנים הזרים שברומא. בהולנד הייתה אוטרכט מרכז חשוב של השפעתו. בצרפת השפיע – אולי בתיווכם של ארצות השפלה על ז'. דה לה טור, האחים לה נן, ובספרד על ריברה, ולסקס ומוריליו ביצירותיהם המקדמות.

94. מקורות: עריכה: אסף פלר http://www.caravaggio.org/
Last and painful self-portrait.
David with the Head of Goliath (detail),
Oil on canvas
Galleria Borghese, Rome