1. קביעת רגע המוות ברפואה, בהלכה ובמשפט עברי Definition of Death
בס"ד
Teaching
Medical Ethics
רב משה
פיינשטיין
קביעת רגע המוות
ברפואה, בהלכה ובמשפט עברי Definition of Death
in Modern Medicine, Halacha and Israeli Law
TDL
-Revise my slides
-Update a/t AS’s PPP
-Read again EHR
-Write Avraham Grossmann / Sabato / Ezra Chwat /
-Avraham Walfish
-Zitz Elieser 9:46
-Chatam Sofer JD 368
הערות מהרצאתו של אברהם שטינברג קופנהאגן 2011
חכם צבי ע"ז
חכמת אדם קנא
ציץ אליעזר : שיטת ביניים, מיתת המוח
אגרות משה – מחלוקת
חיו"ד ח"ב קמו; ח"ג קלב; ח"ד נד + אישור של הרב דוד פיינשטיין
צטט
Defining the precise moment of death is certainly one of the most important topics in modern medical ethics. It determines when a person can be disconnected from life support devices and when organs can be removed for transplant. This is especially critical in the case of heart transplantation, when there is an urgency to speedily remove the organ from the deceased in order to save another person’s life.
Many sources relating to this topic can be found in classical rabbinic literature. Modern halakhic authorities have disagreed about this issue for several decades. Contemporary halakhic authorities and the Israeli Knesset have recently reached an agreement that resulted in the passing of the organ donation law (2008).
In this presentation, we shall discuss the clinical context, the classical Jewish sources and modern Israeli law. We shall carefully study the rabbinic sources in order to understand the halakhic foundations of the conflicting opinions. We shall see that there are two different ways to read the sources, and that the Israeli Chief Rabbinate has accepted the prevailing view.
B. Gesundheit MD PhD
Department of Jewish Philosophy,
Hebrew University,
Jerusalem, ISRAEL

2. Modern Halacha  Israeli Law
קביעת רגע המוות
Time of Death
המשמעות הקלינית
הרקע ההיסטורי
השתלת לב
Introduction
Talmud
Bible
Rishonim
Modern Halacha  Israeli Law
הקדמה
בראשית ב', ז
מלכים ב' ד', לב-לה
תנ"ך
These are the topics to be discussed in this presentation:
Following a short introduction in which we shall present the clinical questions and a historical overview, we shall first examine several biblical sources, and then study the relevant talmudic sources and the way that they have been understood across the generations. Using these sources, we shall try to present the logical and chronological development of the law and the foundations of the contemporary halakhic decisions on the matter.
משנה יומא פ"ח מ"ז, ובבלי, וירושלמי
משנה סוטה פ"ט מ"ד ובבלי מ"ה ע"ב
משנה אוהלות פ"א מ"ו
שבת קנ"א ע"ב (שמחות א)
ערכין ז' ע"א
גמרא
מסכת שמחות
ראשונים
פסיקת הפוסקים מהסוגיה ביומא פ"ה ע"א:
רי"ף, רמב"ם, רא"ש, שולחן ערוך ...
רמב"ם אבל פ"ד וערכין ז' ע"א
פוסקי דורנו והרבנות הראשית לישראל
חוק "קביעת רגע המוות" (2008\תשס"ח)
פוסקי דורנו
משפט עברי
שאלות לעיון ולהעמקה
Case studies 2

3. אתיקה רפואית ביהדות ביו-אתיקה אתיקה רפואית ביהדות הוראת אתיקה רפואית 3
Comparing general bioethics and various clinical and ethical approaches, on the one hand, with the rich tradition of Jewish medical ethics, on the other, will help us understand the approach of modern Halakhah and the development of contemporary Israeli law. 3

4. קביעת רגע המוות – הגדרות השתלת חלק מהאיברים אפשרית אך לא השתלת לב
הקדמה
קביעת רגע המוות – הגדרות
מוות = הפסקה בלתי הפיכה של החיים (ולא רק הפסקת פעולה של איבר אחד)
קורטקס/גזע המוח.
בדיקת גלזגו, גירוי עצבי פנימי, BAER, EEG
1968 Harvard Criteria
of Brain Death
מות מוחי
השתלת איברים
אפשרית כולל השתלת לב
חסר דיון באילו אופציות אחרות יש לקביעת רגע המוות.
מוות של כל התאים ההגדרה האולטימטיבית אך אבסורדי.
למה לא מוות של הקורטקס?
במה מתייחד המח משאר האיברים? אם בגלל המחשבה אז עדיף קורטקס אם זה כמארגן את פעילות הגוף הרי תתכן פעולה מתואמת שלהם גם אחרי מות המח
זו שאלה הלכתית משפטית הרפואה רק מספקת נתוני פיזיולוגיים
Defining the moment of death is a very difficult and controversial issue, one that is comprised of social, philosophical, religious, legal and emotional components and has far-reaching implications. Death is generally defined as the irreversible end of life functions in the entire body, and not only in a single organ.
Classically, the cessation of pulmonary function has been used to define death. Many historical sources show how the movement of a little feather placed on the patient’s nose was employed to show whether or not there was still any respiratory function. Today, cardio-pulmonary function is assessed by spontaneous breathing, ECG, blood gasses etc. Mechanical difficulties or intoxication must first be ruled out, because in such cases suppression of respiratory function is only temporary. Respiratory function is not defined solely by the local function of the lungs, for the respiratory center is located in the brain stem and it is the central nervous system that in the end defines respiratory function.
In the late 1950’s new neurological criteria including various coma scales were introduced, resulting in new criteria of death based on irreversible and total brain death. The medical community worldwide has gradually accepted this definition of death. Based on these criteria, a person may be defined as legally dead while his cardiac functions are still fully intact and his heart can be used and successfully transplanted to another patient in need.
Various parts of the brain ?
השתלת חלק מהאיברים אפשרית אך לא השתלת לב
מות לבבי
ECG, דפקים היקפיים, לחץ דם,
קולות לב ונשימה לא נשמעים 4
Troug RD, Fackler JC Rethinking brain death. Crit Care Med 1992;20: Review.

5. הקדמה מהו רגע המוות? גוסס מות לבבי מות תאי חולה גוסס מות מוחי מות לבבי
הפריה
תנועות עובר
לידה
אדם בוגר
חולה
גוסס
מות מוחי
מות לבבי
מות גסטרו-אנטרולוגי
מות תאי
גוסס
מות מוחי
(קורטקס)
מות מוחי (גזע המוח)
מות לבבי
מות גסטרו-אנטרולוגי
מות תאי
התייחסנו בשיעורים על הפלה לתחילת החיים. עכשיו נברר מהו סופם?
גוסס – מלשון להגיס בקדרה
קורטקס – דקארט, רב שילת ע"פ הגר"א
גזע המוח נשימה
לבבי – עד לבו ואז אין אפשרות לבצע השתלת לב!
גסטרונומי יפן אין קשר בין השם למות לנשימה
רקבון של הבשר מות ביולוגי אולטימטיבי

6. = פיקוח נפש קביעת רגע המוות השתלות לב ואיברים אחרים הקדמה משמעויות:
פילוסופיות – הגדרת החיים.
חוקיות – חובת המשך טיפול, טיפול בוולד.
דתיות – הפסקת מכשירי הנשמה, טיפול בשבת.
רגשיות – מתי המשפחה מתאבלת?
משפטיות – ירושה, ביטוח.
As can be seen here, the definition of the moment of death has many clinical implications; this question is, however, most crucial regarding organ donation and in particular heart transplantation.
= פיקוח נפש
השתלות לב ואיברים אחרים
המקורות ההלכתיים:
חובת הקבורה, אבילות
איסור רציחה
הלכות שבת, ירושה, טומאה... 6

7. Historical Background
הקדמה
Historical Background
The Improved Burial Case. Patent No. 81,437 Franz Vester, Newark, New Jersey. August 25, U
1772
Burial only 3
days after death
Duke of Mecklenburg, Germany
• Organ Donation
for Transplantation
• Heart Transplantation
• Resuscitation /
Intensive Care
20th Century
1968 Harvard Criteria
of Brain Death
1987 for Children
WHO guidelines
No Breathing
No Pulse
William Harvey (England, ): Circulation of Blood
התנגדות היהודים  חיוב הלכתי לקבור את הנפטר מיד משום כבודו.
“saved by
the bell”
As mentioned above, the absence of breathing was for centuries the sole criterion for death. It was only in the 17th century that Harvey first described the circulation of the blood and the cardiac function. Interestingly, in the 18th century in Mecklenburg, Germany, there was great confusion about the definition of death, and, therefore, corpses could only be buried three days after death. As we shall see, this situation is reflected in the rabbinic literature of the period.
It was only in the second half of the 20th century that the new criteria of brain death were proposed and defined by modern technologies.
Organ Donation = Life saving פיקוח נפש
Time of burial etc. 7
Farrell MM, Levin DL. Brain death in the pediatric patient: historical, sociological, medical, religious, cultural, legal, and ethical considerations. Crit Care Med. 1993;21(12):

8. "הכל תלוי בנשימת האף" (חת"ס)
קביעת רגע המוות
Jacob Emden
 ( )
יעב"ץ, חתם סופר
ושאר פוסקים
"נשימה" = "נשמה"
"הכל תלוי בנשימת האף" (חת"ס)
Chatam Sofer
Moshe Schreiber
 ( )
שו"ת חת"ס יו"ד של"ח
הקדמה
מחלוקת הלכתית בעקבות פקודת דוכס ממקלנבורג לאסור קבורה תוך 3 ימים (1772)
 דיון הלכתי סוער
Moses
Mendelssohn
( )
משה מנדלסון
סימני מוות = עיכול הבשר
("ביכורי העיתים")
As mentioned earlier, in the 18th century, the Duke of Mecklenburg ordered that a corpse could only be buried three days after the deceased was declared dead; he wanted to rule out the possibility that the person had merely fainted.
This edict was strongly supported by an anonymous rabbinic author, who was identified with Moses Mendelssohn, the famous father of the Jewish Enlightenment in 18th century Europe. His aim was to find support in Jewish literature for the ruler’s decision, and, thus, he was forced to ignore most rabbinic sources.
The Chatam Sofer, the leading orthodox Rabbi of his time, strongly opposed this decision, arguing that it contradicted the classical Jewish sources and the halakhic approach, according to which the absence of respiration defines the moment of death.
As we shall see, a similar question will be raised in a different context in the late 20th century controversy surrounding the new definition of brain death.
חת"ס סדר ההוכחות
ספר קביעת רגע המוות 288
אברהם שטינברג "קביעת רגע המוות", נועם י"ט (תשל"ז), עמ' רי-רלח.
שמואל פיינר "משה מנדלסון", מרכז זלמן שזר, 2005. 8

9. המניעים של מנדלסון לכתיבת המאמר
הקדמה
הן ידעתם סבבונו גוים בלעגיהם יקראו מסטין על דבר מנהג ישראל לקבור את מתיהם ביום מותם יאמרו אין זה כי אם חסרון דעת העם, כי נמצאו לפעמים בני אדם מתעלפים...
Lessing (standing( as Lavater (right) tries to convert Lessing's friend Mendelssohn to Christianity. Painting by Moritz D. Oppenheim, 1856
וחכם נוצרי אחד בברלין כתב וזה לשונו: ועל דבר מנהג היהודים לקבור את מתיהם ביום מותם אין בזה חשש, כי המה קוברים מתים וודאין, לפי שיש להם בקהליהם איש עתי אשר יקראו לו בשם מלאך המחנק, והוא מחנק את המתים טרם ירדו שאולה למען היות נפשם בטוח שקוברים מתים וודאין אשר לא יקומו עוד עד כאן לשונו. ויהי כשמעי את דבריו נשתוממתי ואמרתי עת
לעשות לה' להסיר החרפה מישראל, לבלתי
נהיה חשודים בעיניהם כשופכי דמים חס
וחלילה... 2 9
M. Samet, Early Burial. The History of the Controversy on Determining Time of Death, Asufot 3 (1988),

10. "הוכחות" מנדלסון בעניין קביעת רגע המוות
Moses
Mendelssohn
( )
"הוכחות" מנדלסון בעניין קביעת רגע המוות
משנה נידה פ"י מ"ד: הזב, והזבה, והנדה, והיולדת, והמצורע שמתו - מטמאין במשא, עד שימוק הבשר
גמרא נידה ס"ט ע"ב: מאי טעמא? אמר רב: גזרה שמא יתעלפה.
מסכת שמחות פ"ח ה"א: "יוצאין לבית הקברות ופוקדין כל המתים עד שלשה (נ"א: שלשים) יום, ואין חוששין משום דרכי האמורי. ומעשה שפקדו אחד (נ"א: אחר שלשים יום), וחיה עשרים וחמש שנים ואחר כך מת, ואחר הוליד חמשה בנים ואחר כך מת"
ההדגשות הכחולות חזקות מדי, לא נראה לי שצריך הדגשה בכמות טקסט קטנה כל כך
פירוש תפארת ישראל הוא ראיה לסתור – ראוי להביאו מאוחר יותר או בגרסת ההדפסה
As mentioned earlier, in the 18th century, the Duke of Mecklenburg ordered that a corpse could only be buried three days after the deceased was declared dead; he wanted to rule out the possibility that the person had merely fainted.
This edict was strongly supported by an anonymous rabbinic author, who was identified with Moses Mendelssohn, the famous father of the Jewish Enlightenment in 18th century Europe. His aim was to find support in Jewish literature for the ruler’s decision, and, thus, he was forced to ignore most rabbinic sources.
The Chatam Sofer, the leading orthodox Rabbi of his time, strongly opposed this decision, arguing that it contradicted the classical Jewish sources and the halakhic approach, according to which the absence of respiration defines the moment of death.
As we shall see, a similar question will be raised in a different context in the late 20th century controversy surrounding the new definition of brain death.
2 הוכחות של מנדלסון:
זב וזבה מטמאים "לאחר מותם", כי שמא רק התעלפו וסימן המוות בהלכה הוא "עד שימוק הבשר".
מותר לפקוד קברים בימים שאחר המיתה כי אולי הנפטר לא מת. 10
Michael Higger "Treatise Semachot," Newark, Bloch Press, 1931 and Dov Zlotnick, "The Tractate "Mourning," New Haven and

11. תשובת ה"חתם סופר" בעניין קביעת רגע המוות
תשובת ה"חתם סופר" בעניין קביעת רגע המוות
שו"ת חת"ס ח"ב יו"ד של"ח
נשאל ה"חתם סופר": האם מותר לרופא כהן לקבוע מות שהרי בכל מקרה התירו להלין את המת? ואולי יש בזה משום פיקוח נפש?
שלום וכל טוב לה"ה הרב המאה"ג החרוץ המופלג זית רענן יפה פרי תואר קרא שמו כבוד מו"ה פלוני נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פלוני.
מדובר בכמה עשרות שנים אחרי החלטת הדוכס ממקלנבורג והתקבלותה בריסרות האוסטרו-הונגרית
...הנה בקראי דברים אלו יוצאים מפה גברא דכוותיה עמדתי מרעיד ונבהל מאד מי הוא זה ואיזהו שהתיר בדור שלפנינו הלנת מתים ולהתיר על פי חכמי ישראל - לא שמעתי ולא ראיתי...
החת"ס רומז לשונאי ישראל כמו המן על פי אסתר ז', ה:
"מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא".
...ובס' בכורי עתים נמצא אגרות משנת תקל"ב שהחכם רמ"ד טען להתיר איסורן של חכמי ישראל באמרו כי רופאי זמנינו אמרו שאין נודע גבול המגביל בין חיים למות ואי אפשר אלא בעיכול הבשר...
רמ"ד = רבי משה דאסאו = משה מנדלסון
מסקנה: ...הנה בלי ספק כשאמרה התורה "כִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ: לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא... " והעובר על זה בשום מת עובר על עשה ולא תעשה. 11

12. תשובת ה"חתם סופר" בעניין קביעת רגע המוות
תשובת ה"חתם סופר" בעניין קביעת רגע המוות
שו"ת חת"ס ח"ב יו"ד של"ח
"אבל כל שאחר שמוטל כאבן דומם ואין בו שום דפיקה ואם אחר כך
בטל הנשימה אין לנו אלא דברי תורתינו הקדושה שהוא מת ולא ילינו אותו"
...אולי היה אז מסורת מבעלי טבעיים הראשונים אף על פי שנשכח מרופאי זמנינו ועליהם סמכו חז"ל בהרבה ענינים מעניני התורה ... וסמכו אקרא: "לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים".
או אם לא היה להם מסורת מהטבעיים על כרחך קבל משה רבינו עליו השלום השיעור מהלכה למשה מסיני.
או שסמכו עצמן אקרא "כל אשר רוח חיים באפו" דהכל תלוי בנשימת האף וכמבואר ביומא דף פה,א ופסקו רמב"ם וטוש"ע.
1. ידע רפואי
2. מסורת
3. דרשה מפסוק
רב יצחק שילת, קביעת רגע המוות לצורך השתלת איברים. קביעת רגע המוות, הוצ' שלזינגר עמ' (2007).

13. אדם אחד יכול להציל תשעה אנשים
הקדמה
As mentioned earlier, in the 18th century, the Duke of Mecklenburg ordered that a corpse could only be buried three days after the deceased was declared dead; he wanted to rule out the possibility that the person had merely fainted.
This edict was strongly supported by an anonymous rabbinic author, who was identified with Moses Mendelssohn, the famous father of the Jewish Enlightenment in 18th century Europe. His aim was to find support in Jewish literature for the ruler’s decision, and, thus, he was forced to ignore most rabbinic sources.
The Chatam Sofer, the leading orthodox Rabbi of his time, strongly opposed this decision, arguing that it contradicted the classical Jewish sources and the halakhic approach, according to which the absence of respiration defines the moment of death.
As we shall see, a similar question will be raised in a different context in the late 20th century controversy surrounding the new definition of brain death. 13
מספר האנשים המחכים להשתלות בארץ:
לב וריאות
כליות
כבד
קרניות
±300
±150
±690
±200

14. הקדמה 1st Heart Transplantation (Dec 3rd, 1967)
רקע היסטורי – המאה ה-20
Cardio-pulmonary Resuscitation ("החייאה")
Transplantation Medicine:
New Definition of Brain Death (1959)
1967: 1st Heart transplantation by
Dr. Christiaan Barnard [ ]
in Cape Town
In the late 1950’s an intensive discussion began regarding the re-definition of death as brain death. This discussion turned into a burning issue after Dr. Christian Barnard performed the first heart transplantation in South Africa in December Without a vital “healthy” heart that is still beating at the time that it is removed from the body of the “dead” organ donor, heart transplantation is impossible. This marked the beginning of a protracted bioethical-legal debate about the definition of death.
Black PM. Brain death (first of two parts). N Engl J Med. 1978;299(7):338-44;
Brain death (second of two parts). N Engl J Med. 1978;299(8):
President’s Commission for the Study of Ethical Problems in Medicine and Biomedical and Behavioral Research Defining Death. Washington 1981.
Wijdicks EF: The diagnosis of brain death. N Engl J Med. 2001;344(16):
1 הדר ???
הפנייה ... 14
1 הדר ???
הפנייה ...

15. Transplantation Medicine
- שאלות אתיות והלכתיות
השתלת לב
"לא תרצח"
הגדרת המות?
תורמת
דניס דרוואל (Darvall) נפגעת תאונת דרכים (בת 25)
ניוול המת
חולים יהודים
ולא-יהודים
הסכמה מדעת?
פיקוח נפש
Transplantation Medicine
מושתל
לואיס ואשקאנסקי (Washkansky)
רופא שיניים (בן 53)
מושתל
פרוצדורה מסוכנת?
המושתל מת
יום +18
(זיהום)
קדימויות? 15

16. הקדמה Harvard Criteria of Death: Respiratory Center
הלב לעומת זאת פועל על ידי קוצב עצמוני שאינו תלוי במוח. לב שישימו אותו בתמיסה פזיולוגית מתאימה ימשיך לפעום גם בהיותו מחוץ לגוף
Harvard Criteria for Brain death – פרוטוקול לקביעת מוות שפותח בהרווארד ב-1968 על מנת לקבוע סטנדרטים אחידים לקביעת מוות. מגדיר את העדר הפעילות במרכז הנשימה כמוות

17. פיקוח נפש "וְכָל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת (מִיִּשְׂרָאֵל) …"
משנה סנהדרין פ"ד מ"ה: … לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי לְלַמֶּדְךָ,
שֶׁכָּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת (מִיִּשְׂרָאֵל) - מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא. וְכָל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת (מִיִּשְׂרָאֵל) - מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא.
רמב"ם הל' סנהדרין י"ב ה"ג:
לפיכך נברא אדם יחידי בעולם ללמד שכל המאבד נפש אחת מן העולם מעלין עליו כאילו איבד עולם מלא וכל המקיים נפש אחת בעולם מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא, הרי כל באי עולם בצורת אדם הראשון הם נבראים (ראה גם הל' רוצח ושמירת הנפש פ"א הט"ז)
Budapest, Kaufmann A 50
Piku’ach nefesh, the obligation to save a human life, supersedes almost all the commandments of the Torah, and therefore, precisely defining the moment of death is all the more critical.
There are several sources for the obligation to save a human life, one being the Mishnah in tractate Sanhedrin 4:5: “For this reason man was created alone, to teach you that whoever destroys a single soul (of Israel), Scripture imputes guilt to him as if he had destroyed a complete world. And whoever preserves a single soul (of Israel), Scripture ascribes merit to him as if he had preserved a complete world.”
When God created the world, He created only one human being – Adam – in order to teach us that destroying or preserving a single life is comparable to destroying or preserving the entire world. Many of the printed editions read “a single soul of Israel,” implying that the obligation to save a life is limited to Jews. However, the most reliable manuscripts of the Mishnah, e.g. MS Kaufmann and others, read simply “a single soul,” implying that Halakhah does not differentiate between Jews and non-Jews – there is an obligation to save the life of every individual.
Rabbi Sh. Goren and Prof. E.E. Urbach have argued that the reading “of Israel” is a corrupt reading of the Mishnah, introduced by Christian censors, falsely accusing Jews that they are only prepared to save the lives of fellow members of Israel.
Maimonides, who did not have this corrupt reading “of Israel,” points out that every human being is like Adam at the time of the Creation. Piku’ach nefesh is a fundamental concept applying to each and every human being alike!
פיקוח נפש
הרב שלמה גורן "משיב מלחמה" חלק א' סימן א'
פרופ' אפרים אלימלך אורבך "כל המקיים נפש ... גלגוליו של נוסח, תהפוכות צנזורה ועסקי מדפיסים", תרביץ, תשל"א עמוד 17

18. קביעת רגע המוות - המקורות ביהדות
פסיקה ההלכה
אתיקה רפואית יהודית. משפט עברי
מפרשים ופוסקים
משנה ותלמוד
תנ"ך
450 - היום
-200
משנה יומא פ"ח מ"ז,
תלמוד בבלי וירושלמי
משנה סוטה פ"ט מ"ד,
בבלי
משנה יבמות פט"ז, מג
שבת קנ"א ע"ב
(=שמחות פ"א)
ערכין ז' ע"א
משנה נידה פ"י מ"ד
בראשית ב', ז;
ז', כב
מל"ב ד', לב
1772: דוכס ממקלנבורג
איסור קבורת המת תוך 3 ימים  מחלוקת בין השכלה והרבנות, מחלוקת הפוסקים
רי"ף,
רמב"ם,
רא"ש,
טושו"ע
ושאר
פוסקים
רב משה
פיינשטיין
רלוונטיות!!! 18

19. "רמזים" במקרא
תנ"ך
בראשית ב', ז: וַיִּיצֶר ה' אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה
וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה:
בראשית ז', כב: כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו
מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ:
ישעיהו ב', כב: חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ
כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא:
רמב"ם מורה נבוכים ח"א פמ"ב (ראה בהמשך על שיטת הרמב"ם)
פסוק זה מצוטט
ביומא פ"ה ע"א "הלכה למעשה"
The biblical sources relating to the moment of death are rather general, but nevertheless suggestive. It says in the account of the flood that everybody died “whose nostrils had the breath of life” (a similar formulation is found already in the Creation story), indicating that life is defined by the respiratory function. The word for life - “neshamah” - comes from the same root as the word for breathing – “neshimah” – for neshimah defines the presence of neshamah. In both Latin and English as well, the word “respiration” is related to the word “spirit”.
Of course, these biblical sources provide only general hints and it is difficult to draw from them practical halakhic conclusions. The Talmud does, however, use the source relating to the flood to define death as the absence of respiratory function, as we shall see below.
נשימה ~ נשמה
Spirit ~ Respiration 19

20. "רמזים" במקרא
תנ"ך
מלכים ב' ד', לב-לה: וַיָּבֹא אֱלִישָׁע הַבָּיְתָה וְהִנֵּה הַנַּעַר מֵת מֻשְׁכָּב עַל מִטָּתוֹ: ... וַיַּעַל וַיִּשְׁכַּב עַל הַיֶּלֶד וַיָּשֶׂם פִּיו עַל פִּיו וְעֵינָיו עַל עֵינָיו וְכַפָּיו עַל כַּפָּיו וַיִּגְהַר עָלָיו וַיָּחָם בְּשַׂר הַיָּלֶד: וַיָּשָׁב וַיֵּלֶךְ בַּבַּיִת אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה וַיַּעַל וַיִּגְהַר עָלָיו וַיְזוֹרֵר הַנַּעַר עַד שֶׁבַע פְּעָמִים וַיִּפְקַח הַנַּעַר אֶת עֵינָיו:
רד"ק שם (פס' לד): ואפשר גם כן להנשים על הנער לחממו בחום הטבעי היוצא מפיו ומעיניו כי רוב הנסים נעשים עם מעט תחבולה מדרך העולם:
שמות א', טו: וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה:
בעל הטורים: כי כך דרך המילדת שפעמים שהולד נולד מת ולוקחת המילדת שפופרת של קנה ומשימה בתוך מעיו של הולד ומנפחת בו ומשיבה רוח הולד, וזהו שפרה לשון שפופרת (שמות רבה א' יג: פועה שהיתה מפיעה את התינוק כשהיו אומרים מת...)
מלכים ב' ד', לב-לה: וַיָּבֹא אֱלִישָׁע הַבָּיְתָה וְהִנֵּה הַנַּעַר מֵת מֻשְׁכָּב עַל מִטָּתוֹ: ... וַיַּעַל וַיִּשְׁכַּב עַל הַיֶּלֶד וַיָּשֶׂם פִּיו עַל פִּיו וְעֵינָיו עַל עֵינָיו וְכַפָּיו עַל כַּפָּיו וַיִּגְהַר עָלָיו וַיָּחָם בְּשַׂר הַיָּלֶד: וַיָּשָׁב וַיֵּלֶךְ בַּבַּיִת אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה וַיַּעַל וַיִּגְהַר עָלָיו וַיְזוֹרֵר הַנַּעַר עַד שֶׁבַע פְּעָמִים וַיִּפְקַח הַנַּעַר אֶת עֵינָיו:
רד"ק שם (פס' לד): ואפשר גם כן להנשים על הנער לחממו בחום הטבעי היוצא מפיו ומעיניו כי רוב הנסים נעשים עם מעט תחבולה מדרך העולם:
The biblical sources relating to the moment of death are rather general, but nevertheless suggestive. It says in the account of the flood that everybody died “whose nostrils had the breath of life” (a similar formulation is found already in the Creation story), indicating that life is defined by the respiratory function. The word for life - “neshamah” - comes from the same root as the word for breathing – “neshimah” – for neshimah defines the presence of neshamah. In both Latin and English as well, the word “respiration” is related to the word “spirit”.
Of course, these biblical sources provide only general hints and it is difficult to draw from them practical halakhic conclusions. The Talmud does, however, use the source relating to the flood to define death as the absence of respiratory function, as we shall see below. 20

21. משנה משנה יומא פ"ח מ"ז  בבלי פ"ה ע"א "פיקוח נפש"
משנה יומא פ"ח מ"ז  בבלי פ"ה ע"א "פיקוח נפש"
משנה יומא פ"ח מ"ו-מ"ז
... מפני שהוא ספק נפשות
וכל ספק נפשות דוחה את השבת:
מי שנפלה עליו מפולת ספק הוא שם ספק אינו שם,
ספק חי ספק מת, ספק עובד כוכבים ספק ישראל,
מפקחין עליו את הגל.
מצאוהו חי - מפקחין עליו, ואם מת יניחוהו:
יומא פ"ה ע"א:
מצאוהו חי מפקחין. מצאוהו חי פשיטא!
לא צריכא, דאפילו לחיי שעה.
בגירסא העברית צריך להסיר את המקורות באנגלית
The most relevant source for our topic is the Mishnah in tractate Yoma which teaches that if somebody was injured and his life is in danger, one must violate Shabbat in order to save him. Even if one is in doubt whether or not the person is under the pile of debris, or whether or not he is alive, one must try to save him even if this necessitates the desecration of Shabbat, because the obligation to save a human life supersedes the commandment to observe Shabbat.
The Mishnah states: “If they found him alive, they save him,” which seems to be a needless repetition of what had been stated previously. The Gemara explains that even if it is likely that they will only be able to save him “for one hour” - i.e., a very short period of time – everything must be done to save him!
This is a very important talmudic source: We must violate the Shabbat even to save a person for an hour, because an hour can be meaningful to the person, who may wish to separate from his family, draw up his will, or conclude his life with the offering of a prayer and the recitation of viddui (confession). Human life, even for a very limited period of time, is immensely valuable, and therefore, Shabbat must be violated in order to save it!
פירוש המשנה לרמב"ם
מפקחין - חופרין ומחפשין אחריו.
ואם הגיע לחוטמו ולא מצא לו נשימה אסור לו לחפור יותר שהרי הוא מת בודאי, ואם מצאהו חי ואף על פי שאינו ראוי לחיות אלא זמן מועט וימות מפקחין עליו ומוציאין אותו, וזהו ענין אמרו מצאוהו חי מפקחין עליו. 21

22. גמרא משנה יומא פ"ח מ"ז ובבלי פ"ה ע"א יומא פ"ה ע"א:
עד היכן הוא בודק? עד חוטמו, ויש אומרים: עד לבו
בדק ומצא עליונים מתים - לא יאמר: כבר מתו התחתונים.
מעשה היה, ומצאו עליונים מתים ותחתונים חיים.
נימא הני תנאי כי הני תנאי, דתניא: מהיכן הולד נוצר - מראשו, שנאמר 'עָלֶיךָ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי' (תהלים ע"א, ו) ואומר 'גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי' (ירמיהו ז', כט). אבא שאול אומר: מטיבורו, ומשלח שרשיו אילך ואילך?
אפילו תימא אבא שאול, עד כאן לא קא אמר אבא שאול התם - אלא לענין יצירה, דכל מידי ממציעתיה מיתצר. אבל לענין פקוח נפש - אפילו אבא שאול מודי דעקר חיותא באפיה הוא, דכתיב 'כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו' (בראשית ז', כב).
השוואה לגמרא במסכת סוטה
(ראה בהמשך)
In its discussion of this Mishnah, the Talmud deals with the definition of death in the context of a discussion regarding the point at which efforts to save a life on Shabbat should be discontinued. Piku’ach nefesh only sets aside Shabbat law when it is still possible to save a life, but once a person is defined as dead, Shabbat desecration is no longer justified.
Here the Talmud provides what is probably one of the oldest protocols in history regarding the precise definition of death. The Talmud presents two definitions reflecting two different approaches:
According to one opinion, the efforts to save a person who is buried under debris must be continued until one reaches his nose. If there are no signs of breathing, the person is defined as dead and the rescue efforts are stopped. Life and death are defined by the respiratory function.
According to a second opinion, the efforts to save the person must be continued until one reaches his heart and detects no signs of life. Life and death are defined by the cardiac function.
Here the Talmud recognizes two definitions of death – the respiratory and the cardiac definition. It is, therefore, of critical importance to determine which opinion was accepted as normative for future halakhic decisions.
הוכחה מהפסוק
( ראה למעלה) 22

23. משנה משנה סוטה פ"ט מ"ד ובבלי מ"ה ע"ב משנה סוטה פ"ט מ"ד:
מאין היו מודדין?
רבי אליעזר אומר: מטיבורו
רבי עקיבא אומר: מחוטמו
רבי אליעזר בן יעקב אומר: ממקום שנעשה חלל - מצוארו:
A similar passage in Sotah 45b, upon which the passage in Yoma 85a seems to be based, also reads “tiburo.”
בבלי סוטה מ"ה ע"ב: "מאין היו מודדין?" במאי קמיפלגי?
מר סבר: עיקר חיותא באפיה, ומר סבר: עיקר חיותא בטיבוריה.
לימא כי הני תנאי: מהיכן הולד נוצר? ...
פירוש המשנה לרמב"ם: "ר' אליעזר אומר עיקר החיות טבורו לפי שהוא אמצע הבטן המקיף את כל כלי המזון שבהם המשכת החיים. ור' עקיבה אומר מקום שאיפת האויר הוא ההכרחי ביותר בחיים שנאמר כל אשר נשמת רוח חיים באפיו. והלכה כר' עקיבה. 23

24. גרסאות יומא פ"ה ע"א עד חוטמו ויש אומ' עד טיבורו "עד טיבורו" "עד ליבו"24
ירושלמי יומא פ"ח מה טור ב\ה"ה
עד איכן? תרין אמורין: חד אמר עד חוטמו, וחורנה אמר עד טיבורו. מאן דאמר עד חוטמו בהוא דהוה קיים
ומאן דאמר עד טיבורו בהוא דהוה רבון.
1 הדר ???
לשנות מבנה השקופית? להגדיל כתב יד בצד ימין,
דיון ארוך בגירסא. האם זה העיקר?
האם נשימה זה הלכה למשה מסיני או שנובע מההבנה שלנו את המנגנונים הקריטיים לקיום?
Instead of “ad libo” (“until his heart”), this 11th century manuscript of the Babylonian Talmud at Yoma 85a reads “ad taburo” (“until his navel”). This reading is found in most of the more reliable manuscripts of the Talmud, while “ad libo” is found in only a small minority of them.
"עד ליבו"
"עד טיבורו"
London, British Library , Harley 5508, (Italy
of 11th century),
רוב הראשונים גרסו "עד טיבורו: רבנו חננאל, רי"ף, רמב"ן, רא"ש, הריבב"ן, פסקי הרי"ד, המנהיג (יום כיפור סי' ל"ז), טור ובית יוסף (או"ח סי' שכ"ט), רבנו ניסים, ועוד רבים.
Levy IV 452
Bis zu seiner Nase bezog sichauf den, der in aufrechter Haltung
veschueetet war, derjeninge, der sagte bis zu seinem Nabel, bezog sich auf den, der in gebueckter Haltung verschuettet war

25. פוסקים גמרא על הסוגיא יומא פ"ה ע"א
רי"ף (יומא ה' ע"א) = רא"ש (יומא פרק ח' ט"ז): תנו רבנן עד היכן הוא בודק עד טבורו ויש אומרי' עד חוטמו ... אמר רב פפא: ...כיון דבדק ליה עד חוטמו שוב אינו צריך דכתיב כל אשר נשמת רוח חיים באפיו
רמב"ם הל' שבת פ"ב הי"ט: "בדקו עד חטמו ולא מצאו בו נשמה מניחין אותו
שם שכבר מת";
(למרות שהרמב"ם ידע שהנשימה אינה סימן מוחלט  מורה הנבוכים (א' מ"ב): "...כי נתבטלה נשימתו עד שלא הושגה לו נשימה כלל, כמו שיקרה לקצת חולי חלי השתוק, ובהחנק הרחם עד שלא יודע אם הוא מת או חי ויתמיד זה הספק יום או יומים...")
For several reasons, the respiratory criterion for death was accepted as the normative position, while the cardiac criterion was rejected as halakhically irrelevant.
The second opinion is introduced with the words, “Some say,” indicating that the first opinion is that of the majority of Sages, whereas the second opinion is shared by only a minority.
In the talmudic discussion that follows, biblical support is brought for the view that life is defined by the respiratory function from Bereishit 7:22.
Many sources read “until his navel,” rather than “until his heart,” as we shall see below.
Accordingly, Maimonides in his commentary to the Mishnah and in his Mishneh Torah clearly decides in accordance with the first opinion that life and death are defined by respiration, and he alludes to the similarity between neshimah and neshamah. R. Yosef Karo and most other Poskim follow Maimonides’ ruling.
Textual support: The Jerusalem Talmud, the majority of the manuscripts of the Babylonian Talmud and many early talmudic commentators read “ad tiburo,” “until his navel,” instead of “ad libo,” “until his heart” (see the manuscript brought on the next slide).
Historical support: Prior to Harvey (17th century) the cardiac function was not very well understood, and there is no evidence that in the time of the Mishnah and the Gemara the heart was recognized to have a crucial independent physiological function.
The reading in the Talmud “ad libo” seems, therefore, to be wrong. In any event, the view that death is defined by cardiac function was rejected by most Poskim. According to this important talmudic source, death is defined by the absence of respiration.
1 הדר ???
2 שקופיות ????
את הפס "ריף רמבם ראש" בסוף הראושנה ובתחילת השנייה?
רמב"ם
רי"ף
רא"ש
רבי יוסף קארו
שולחן ערוך, אורח חיים, הלכות שבת, סימן שכ"ט, ד:
אפי' מצאוהו מרוצץ, שאינו יכול לחיות אלא לפי שעה, מפקחין ובודקים עד חוטמו; אם לא הרגישו בחוטמו חיות, אז ודאי מת לא שנא פגעו בראשו תחלה לא שנא פגעו ברגליו תחלה. 25
רש"י: "... דמר אמר: בלבו יש להבחין, אם יש בו חיות, שנשמתו דופקת שם, ומר אמר: עד חוטמו דזימנין דאין חיות
ניכר בלבו, וניכר בחוטמו ואם אין חיות בחוטמו שאינו מוציא רוח - ודאי מת ויניחוהו"
רש"י: רוח - היא הנשמה העשויה בדמות הגוף, נשמה - נשימה אליינ"א בלעז +נשימה+ [חגיגה יב ב]; בשעה 'שהנשמה' יוצאה, מושך הדם מבית השחיטה 'בנשימתו' וכונסו בלבו [כריתות כב א]; נשמת רוח חיים - נשימה של רוח חיים [בראשית ז כב].

26. William Harvey (England, 1578-1657): Circulation of Blood
רפואה
היסטוריה
הרקע ההיסטורי לסוגיה יומא פ"ה ע"א
יומא פ"ה ע"א: עד היכן הוא בודק?
עד חוטמו, ויש אומרים: עד טיבורו.
בבלי סוטה מ"ה ע"ב: מאין היו מודדין?
במאי קמיפלגי? מר סבר: עיקר חיותא באפיה,
ומר סבר: עיקר חיותא בטיבוריה.
הבנת התלמוד
Nasal or
Diaphragmatic
Breathing (or both)?
1 הדר ???
לשנות את מבנה השקופית?
BACKUP SLIDE בשקופית הבאה
למה "עד לבו" חסר משמעות? הרי הם הבינו שכשהלב מפסיק לפעום אדם מת גם ללא הבנה של המנגנון המדוייק באותה מידה שהם הבינו שאדם לא נושם ימות גם ללא הבנה של חשיבות חימצון של הדם.
יתירה מכך הפסקת נשימה אפשרית זמן קצר אך ספק אם הקדמונים הכירו מצב של הפסקה הפיכה של הלב.
For several reasons, the respiratory criterion for death was accepted as the normative position, while the cardiac criterion was rejected as halakhically irrelevant.
The second opinion is introduced with the words, “Some say,” indicating that the first opinion is that of the majority of Sages, whereas the second opinion is shared by only a minority.
In the talmudic discussion that follows, biblical support is brought for the view that life is defined by the respiratory function from Bereishit 7:22.
Many sources read “until his navel,” rather than “until his heart,” as we shall see below.
Accordingly, Maimonides in his commentary to the Mishnah and in his Mishneh Torah clearly decides in accordance with the first opinion that life and death are defined by respiration, and he alludes to the similarity between neshimah and neshamah. R. Yosef Karo and most other Poskim follow Maimonides’ ruling.
Textual support: The Jerusalem Talmud, the majority of the manuscripts of the Babylonian Talmud and many early talmudic commentators read “ad tiburo,” “until his navel,” instead of “ad libo,” “until his heart” (see the manuscript brought on the next slide).
Historical support: Prior to Harvey (17th century) the cardiac function was not very well understood, and there is no evidence that in the time of the Mishnah and the Gemara the heart was recognized to have a crucial independent physiological function.
The reading in the Talmud “ad libo” seems, therefore, to be wrong. In any event, the view that death is defined by cardiac function was rejected by most Poskim. According to this important talmudic source, death is defined by the absence of respiration.
נשיפה
נשימה
עד לבו - לפני מחקריו של Harvey לא נודע התפקוד החיוני של הלב (ולחץ הדם), ולכן הגרסה "עד לבו" חסרת משמעות להגדרת סימני החיים לאור הידיעות בתקופת התלמוד.
William Harvey (England, ): Circulation of Blood 26
E.Reichman The Halachic Definition of Death in View of Medical History, Torah Umaddah Journal 1993 (4); 148ff.
1 הדר ???
הפנייה ...

27. גמרא הגרסה הנכונה היא "ויש אומרים: עד טיבורו"
("עד ליבו") בגלל הנימוקים הבאים:
א. הדיון במהלך הסוגיא: השוואה למסכת סוטה,
מסקנת רב פפא, הפסוק מספר בראשית
ב. הדיון והמהלך בסוגייה המקבילה מסכת סוטה
(ומסקנת דעת רבי עקיבא במשנה, שהתקבלה להלכה)
ג. גרסת הירושלמי וכתבי היד הנאמנים של הבבלי
ד. גרסת רוב הראשונים בסוגיתנו:
(פסיקת הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש והשו"ע)
ה. על פי שיקולים היסטוריים
("עד ליבו")
הגרסה הנכונה היא "על טיבורו" ויש לדחות את הגרסה "עד ליבו" הלכה למעשה
To summarize: The reading, “ad libo,” appears to be incorrect.
An interesting suggestion has been made as to the source of this incorrect reading. Elsewhere, the Sages disagree about the length of the rent that a mourner must make in his garment, whether it must be “ad taburo” or “ad libo.” It is from there that the reading “ad libo” mistakenly entered our text and was later accepted in the printed editions, after it had already become known (in the time of Harvey) that cardiac function is crucial for life.
למה, אם כן, הגרסה "עד ליבו" מופיעה בדפוסים סוגיה?
1 הדר ???
הפנייה ...
Rabbi Alex Tal, Ph.D. Nostrils, Navel or Heart? 2007 (download from 27

28. גמרא למה, אם כן, הגרסה "עד ליבו" מופיעה בסוגיה?5
כנראה טעות בהשפעת הסוגיה הדומה במקום אחר!
מועד קטן כ"ו ע"ב: עד היכן קורע? - עד טיבורו, ויש אומרים: עד לבו.
הגרסאות "עד לבו" מובנת שם היטב! מסתבר שעל ידי טעות המעתיקים עברה
למסכת יומא (בשם הרב דר' מרדכי סבתו, אונ' בר אילן)
1 הדר ???
=BACKUP SLIDE
To summarize: The reading, “ad libo,” appears to be incorrect.
An interesting suggestion has been made as to the source of this incorrect reading. Elsewhere, the Sages disagree about the length of the rent that a mourner must make in his garment, whether it must be “ad taburo” or “ad libo.” It is from there that the reading “ad libo” mistakenly entered our text and was later accepted in the printed editions, after it had already become known (in the time of Harvey) that cardiac function is crucial for life.
לאחר התגלית המדעית של William Harvey על תפקוד הלב, השינוי המאוחר "עד ליבו" (שיסודו בטעות) התקבל ב"אהדה".
הנוסח שהתקבל במהדורות המקובלות (ש"ס וילנא וכו') התקבל כעין "הלכה למשה מסיני", ונחשב יותר מאשר כתבי יד היסטוריים אמינים וכו'. 28

29. תשובת ה"חתם סופר": מהו רגע המוות?
פוסקים
משנה\
גמרא
תשובת ה"חתם סופר": מהו רגע המוות?
"אבל כל שאחר
שמוטל כאבן דומם
ואין בו שום דפיקה
ואם אחר כך בטל הנשימה –
אין לנו אלא דברי תורתינו
הקדושה, שהוא מת
ולא ילינו אותו"
גוסס
מות מוחי
(קורטקס)
מות מוחי (גזע המוח)
מות לבבי
מות גסטרו-אנטרולוגי
מות תאי
החתם סופר?
חתם סופר ?
החתם סופר?
3 סימנים לקביעת מות?
מוטל כאבן דומם
אין בו שום דפיקה
ואם אחר כך בטל הנשימה
הדוכס ממקלנבורג

30. משנה אדם אינו מטמא עד שתצא נפשו ואפילו מגוייד
משנה אוהלות פ"א מ"ו
אדם אינו מטמא עד שתצא נפשו ואפילו מגוייד
ואפילו גוסס זוקק ליבום ופוטר מן היבום
מאכיל בתרומה ופוסל בתרומה
וכן בהמה וחיה אינן מטמאין עד שתצא נפשם
הותזו ראשיהם אף על פי שמפרכסים טמאין
כגון זנב של לטאה שהיא מפרכסת:
A Mishnah in tractate Ohalot that deals with ritual impurity is most important for our question. This is the beauty of the Jewish tradition – on medical ethics as well as other matters: Sources originating in a totally unexpected context are meaningfully interpreted and used to answer practical questions arising in modern life.
The Mishnah addresses the question when is an animal defined as dead with respect to the laws of ritual impurity, for an animal can only defile after it is dead. The Sages observed that even after the head of a lizard is cut off, the animal’s tail might still show some movement, a vibration or seizures. It was, however, clear to the Sages that these movements are not an indication of life, for the animal was decapitated and is certainly defined as irreversibly dead, these neurological reactions notwithstanding.
Modern Poskim have compared the situation of a patient who is brain dead according to modern medical criteria to that of a decapitated lizard. Just as a decapitated lizard is undoubtedly dead, even when his tail continues to present certain physiological functions, so too a brain-dead patient may be declared halakhically dead, even when his heart is still functioning.
This source seems to be very pertinent regarding the issue of brain death, but some Poskim distinguish between the two situations: Total mechanical decapitation may indeed define death, but the physiological absence of measurable brain functions does not.
הותז הראש + פעילות עצבית היקפית תקינה
= מוות מוחי על פי המשנה
הרב משה פיינשטיין: Harvard Criteria for
Brain death ~ הותז הראש במשנה
אין דרישה לבדיקת פעילות לבבית
רמב"ם הל' טומאת מת פ"א הט"ו, שו"ת חתם סופר ח"ב יו"ד סי' של"ח, שו"ת חכם צבי סי' ע"ד.
אגרות משה יו"ד ח"ד סימן נ"ד 1985, הרב ישראל מאיר לאו – שו"ת יחל ישראל, ח"ב פ"ה-פ"ו. הרב דר' מרדכי הלפרין אסיא ה' תשמ"ו עמוד 55 ואילך (במיוחד 63) - על פי הגר"א אליהו רבא על אהלות קיימת פה ההגדרה של מיתת המוח 30
1 הדר ???
הפנייה ...

31. גמרא
משנה שבת פכ"ג מ"ה (בבלי קנ"א ע"ב): אין מעצמין את המת בשבת, ולא בחול עם יציאת נפש. והמעצים עם יציאת הנפש - הרי זה שופך דמים.
 מסכת שמחות פרק א
הלכה א: הגוסס הרי הוא כחי לכל דבר, זוקק ליבום ופוטר מן היבום, ומאכיל תרומה ופוסל מן התרומה, ונוחל ומנחיל, פירש ממנו אבר כאבר מן החי, בשר כבשר מן החי, וזורקין על ידו דם חטאתו ודם אשמו, עד שעה שימות.
הלכה ב: אין קושרין את לחייו, ואין פוקקין את נקביו, ואין נותנין עליו כלי של מתכות ולא כל דבר שהוא מיקר על טיבורו, עד שעה שימות.
הלכה ג: אין מזיזין אותו, ואין מדיחין אותו, ואין מטילין אותו לא על גבי החול ולא על גבי המלח, עד שעה שימות.
הלכה ד: אין מעצמין את עיניו, הנוגע בו ומזיזו הרי הוא שופך דמים,
רבי מאיר היה מושלו לנר שהוא מטפטף, כיון שנגע בו אדם מיד כיבהו,
כך כל המעצם את עיני הגוסס, מעלין עליו כאילו הוא שומט את נשמתו.
Even if a patient is already in the process of dying, one is halakhically forbidden to do anything that will hasten his death. The Talmud in Shabbat 151b clearly states that one who closes the eyes of a dying person while his soul is departing is guilty of bloodshed.
In tractate Semachot, this concept is given practical application in various different situations. Rabbi Meir compares the situation to a dripping candle; as soon as a person touches it, it becomes extinguished. Similarly, anyone who closes the eyes of a dying person is treated as if he had taken his soul. 31
Gesundheit B, Steinberg A, Glick S, Or R, Jotkovitz A: Euthanasia: an Overview and the Jewish Perspective. Cancer Invest. 2006;24(6):621-9.
1 הדר ???
הפנייה ...

32. שיטת הרמב"ם פוסקים משנה רמב"ם הל' אבל פ"ד ה"ה
הגוסס הרי הוא כחי לכל דבר, אין קושרין לחייו, ואין פוקקין נקביו ואין מניחין
כלי מתכות וכלי מיקר על טבורו שלא יתפח, ולא סכין אותו, ולא מדיחין אותו, ולא מטילין אותו על החול ולא על המלח עד שעה שימות והנוגע בו הרי זה שופך דמים, למה זה דומה לנר שמטפטף כיון שיגע בו אדם יכבה, וכל המאמץ עיניו עם יציאת נפש הרי זה שופך דמים אלא ישהא מעט שמא נתעלף, וכן אין קורעין עליו, ולא חולצין כתף, ולא מספידין,
ולא מכניסין עמו ארון ותכריכין בבית עד שימות.
לא מופיע בשו"ע יו"ד של"ט א', אך מובא בש"ך ובבאה"ט
אג"מ יו"ד ח"ב קע"ד "רק חששא בעלמא"
Maimonides codifies the passage in tractate Semachot in his Mishneh Torah. Not only must one not close the dying person’s eyes while his soul is departing, but “one should wait a little, lest he [merely] fainted.” Owing to the uncertainty regarding the moment of death, Maimonides advises added caution.
Today, however, with the advances of modern technology, the precise moment of death can be more clearly defined, and in a case of piku’ach nefesh, where the dead person’s organs can be used for transplantation, the approach promoting caution is inappropriate.
As we shall see (on the next slide), Maimonides himself was aware of this situation.
הרמב"ם משלב כאן מושג
ממסכת נידה ס"ט ע"ב
Moses
Mendelssohn
( )
בהלכות אבלות הרמב"ם דורש להוסיף "מעט" זמן לאחר המוות
"שמא נתעלף", כי מדובר על עיכוב מועט של זמן תחילת
האבילות והקריעה!
בסוגיה במסכת ערכין ז' ע"א-ע"ב (שקופית הבאה) הרמב"ם דורש נתיחה מיידית של האשה כדי להציל את העובר, כיון שמדובר על פיקוח נפש (הרמ"א מגביל את דעת הגמרא להלכה)
לצורך הצלת נפשות אין הצדקה להחמיר ולהשהות "מעט שמא נתעלף" 32

33. פוסקים: רמב"ם, שו"ע, רמ"א פוסקים משנה ערכין ז' ע"א-ע"ב
פוסקים: רמב"ם, שו"ע, רמ"א
10: הפלה מלאכותית
משנה
ערכין ז' ע"א-ע"ב
א"ר נחמן אמר שמואל: האשה שישבה על המשבר ומתה בשבת, מביאין סכין ומקרעים את כריסה ומוציאין את הוולד. פשיטא, מאי עביד? מחתך בבשר הוא!
אמר רבה: לא נצרכה, להביא סכין דרך רשות הרבים. ומאי קמשמע לן? דמספיקא מחללינן שבתא.
תנינא: מי שנפלה עליו מפולת, ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, ספק כנעני ספק ישראל - מפקחין עליו את הגל! מהו דתימא: התם הוא דהוה ליה חזקה דחיותא, אבל הכא דלא הוה ליה חזקה דחיותא מעיקרא אימא לא - קמ"ל.
רמב"ם הלכות שבת פ"ב הט"ו : האשה שישבה על המשבר ומתה
מביאין סכין בשבת אפילו דרך רשות הרבים
וקורעין את כריסה ומוציאין את הולד שמא ימצא חי
שספק נפשות דוחה את השבת ואפילו לזה שאין חזקתו חי.
שולחן ערוך, אורח חיים סי' ש"ל ס"ה
היושבת על המשבר ומתה, מביאין סכין בשבת אפילו דרך רשות הרבים,
וקורעים בטנה ומוציאין הולד שמא ימצא חי.
רבי משה איסרלס (רמ"א): ומה שאין נוהגין עכשיו כן אפילו בחול,
משום דאין בקיאין במיתת האם בקרוב כל כך שאפשר לולד לחיות.
תפארת ישראל על המשנה
ערוך השולחן חו"מ סימן תכ"ה
אבן האזל ח"ב פ"א מהלכות רוצח ה"ט
מנחת חינוך סימן רצ"ו
חזון איש על הרמב"ם שם: הסברא "מאי חזית דדמך דידך סומק טפי" לא שייכת בעובר, ולכן מותר להפיל
אה"ר: *הפלה הערה [197] *עובר
Moses
Mendelssohn
( ) 33
קורס "אתיקה רפואית ביהדות"

34. מה ההבדל בין שתי הפסיקות של הרמב"ם
הלכות אבלות: והנוגע בו הרי זה שופך דמים, למה זה דומה לנר שמטפטף כיון שיגע בו אדם יכבה, וכל המאמץ עיניו עם יציאת נפש הרי זה שופך דמים אלא ישהא מעט שמא נתעלף .
הרמב"ם דורש להוסיף "מעט" זמן לאחר המוות "שמא נתעלף", כי מדובר על עיכוב מועט של זמן תחילת האבילות והקריעה!
הלכות שבת: וקורעין את כריסה ומוציאין את הולד שמא ימצא חי שספק נפשות דוחה את השבת.
הרמב"ם דורש נתיחה מיידית של האשה כדי להציל את העובר, כיון שמדובר על פיקוח נפש.
בהצלת נפשות - אין הצדקה להחמיר ולהשהות "מעט שמא נתעלף"
הלכות אבלות: והנוגע בו הרי זה שופך דמים, למה זה דומה לנר שמטפטף כיון שיגע בו אדם יכבה, וכל המאמץ עיניו עם יציאת נפש הרי זה שופך דמים אלא ישהא מעט שמא נתעלף.
הלכות שבת: וקורעין את כריסה ומוציאין את הולד שמא ימצא חי שספק נפשות דוחה את השבת. 34

35. גמרא ניסוי הכבשה פרופ' א. שטיינברג / הרב ש"ז אויערבאך
ערכין ז' ע"א והא קיימא לן דוולד מיית ברישא! דתנן: תינוק בן יומו נוחל ומנחיל, ואמר רב ששת: נוחל בנכסי האם להנחיל לאחין מן האב, דווקא בן יום אחד, אבל עובר לא, דהוא מיית ברישא, ואין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב!
הני מילי לגבי מיתה, איידי דוולד זוטרא חיותיה, עיילא טיפה דמלאך המות ומחתך להו לסימנין, אבל נהרגה - היא מתה ברישא.
עריפת ראשה של כבשה = מוות מוחי, יחד עם טיפול נמרץ אופטימלי (הנשמה, טפטוף דופמין) – איברים חיוניים ועובר יכולים לשרוד.
The Talmud in Arakhin 7a assumes that when a pregnant woman dies a natural death, her fetus dies first, but if her death was caused by a traumatic injury, her fetus might continue to live even after she is dead.
In 1995 Professor Avraham Steinberg performed an important experiment related to the halakhic definition of death. A pregnant sheep that had been decapitated and was then mechanically ventilated, so that its heart continued to beat normally; successfully gave birth to its fetus. In such a situation nobody would suggest that the mother was still alive, with its head lying on a table on the other side of the room! The blood vessels were disconnected, the body was artificially ventilated and the heart was still beating while the mother gave birth to the fetus.
It is remarkable that some 2000 years ago, the talmudic Sages knew that a dead mother can still have a vital fetus and – as shown in this experiment – even give birth to the fetus by way of a vaginal delivery!
The important practical conclusion is that even when an animal or person is undoubtedly dead, many important parts of the body can continue to fulfil vital physiological functions, including the delivery of a fetus – and in our context, the heart and other organs can still be used for transplantation.
We saw earlier that the fact that the tail of a lizard moves does not prove that the animal is alive. Based on these findings, it follows that even if a heart is still beating, it can still be harvested and used for heart transplantation, provided that the donor is declared dead based on other criteria, i.e., brain death.
The rabbinic opponents distinguish between the cases saying that whereas the lizard’s head was completely removed, the “brain-dead” patient still has minimal neurological function. It should be noted, however, that in Arakhin 7a, it does NOT say that the mother was decapitated; it merely says that “she died first.” 35
Steinberg A, Hersch M: Decapitation of a Pregnant Sheep: A Contribution to the Brain Death Controversy. Transplantation Proceedings 1995: 27 (2),
1 הדר ???
הפנייה ...
Arachin 7a
… But we have an established [assumption] principle that the child dies first, for we learnt: A child one day old inherits and bequeaths; R. Shesheth said [in explanation]: He inherits the mother's property to bequeath it to his brothers from his father. Now this [as is clearly indicated] applies only to a child ‘one day old’, but not to an embryo, because it would die first and no son already in the grave can inherit from his mother to bequeath to his paternal brothers? — This applies only to [her natural] death, because the child's life is very frail, the ‘drop’ [of poison] from the angel of death enters and destroys its vital organs, but in the case of death by execution she dies first.

36. for organ transplantation,
3rd /12/1967 =
1st Heart
Transplantation
גיבוש דעה בפולמוס ההלכתי - הרב משה פיינשטיין
פוסקי
דורנו
1967 Harvard
Criteria of Death
Cyclosporine A =
Immune suppression
for organ transplantation,
approved 1983
Clinical Experience,
Ethics committees &
Regulation
רב משה
פיינשטיין
1967
1970
1980
1990
2010
2000
1986
1968 יו"ד ח"ב סי קעד
1970
1976 יו"ד ח"ג סימן קלב
1978 חו"מ ח"ב סי עב
1984
1988 מכתב לרב ד"ר בנדי מות המח
2011
We have seen how the definition of death has changed over the last fifty years in the scientific and medical communities. New criteria of death have been accepted that are based on irreversible and total brain death. This development has made heart transplantation a legal possibility.
We have presented the talmudic sources relating to the definition of death; most rabbinic authorities accepted the pulmonary definition and rejected the cardiac definition.
Following the majority opinion on this matter and based on the fact that the respiration center is in the brain stem, so that brain death and respiratory function are physiologically related, the Chief Rabbinate of Israel accepted brain death in 198? as the criterion of death. There are, however, several important halakhic authorities who have held fast to the cardiac definition of death, regardless of the manuscript evidence regarding the reading in Yoma 85a and the fact that this ruling means that heart transplantations can not be performed.
חוק קביעת רגע המוות
(עתניאל שנלר) התקבל:
י"ז אדר ב' תשס"ח
ב' אדר ב' תשל"ח =
"ליכא שום שינוי לטוב", "רוצח שתי נפשות", לא כל המלכויות מסכימות
(מזכיר יו"ד ח"ב קע"ד)
י"ט תמוז תשכ"ח =
"רציחה בידיים
לשתי נפשות"
"ופלא על
המלכויות"
ה' אייר תשל"ו =
מזכיר
סימני מוות
(Harvard
Criteria)
א' כסלו תשמ"ח =
המצב השתנה
(מאז תשובתו באג"מ 1976)
ר"ח חשון תשמ"ז,
"ההארוערד קריטריאי"
נחשב ממש כ"נחתך ראשו"
ר"ח כסלו תשנ"ג =
בהעדר נשימה נקרא מת "אף שהלב פועם"
(עדות בנו הרב דוד לאחר מות אביו – ראו למטה),
הרב דר' מרדכי הלפרין, הרב פרופ' משה דוד טנדלר, הרב שבתי רפפורט ועוד בתוך "קביעת רגע המוות" עמוד 36
Call Dr Benny Medalyon
Cardiac Surgeon Beilionson
Refered by Amnon Zlotnik
The Uniform Law Commissioners (ULC) created the Uniform Brain Death Act in 1978 in an effort to clear up the legal ambiguity that had arisen over the question of determining death. The act provides a comprehensive and medically sound basis for determining death in all situations. This act merely defines death clinically, and does not deal with suicide, assisted suicide, and right to die. It is concerned only with medical determination of biological death, and as such, complements existing and accepted definitions
Uniform Determination of Death Act
From Wikipedia, the free encyclopedia
Jump to: navigation, search
The Uniform Determination of Death Act (UDDA) is a draft state law that was approved for the United States in 1981 by the National Conference of Commissioners on Uniform State Laws, in cooperation with the American Medical Association, the American Bar Association, and the President's Commission on Medical Ethics. The act has since been adopted by most US states and is intended "to provide a comprehensive and medically sound basis for determining death in all situations" [1].

37. ? פוסקי דורנו "עד חוטמו" = מוות מוחי  "עד ליבו" = מוות לבבי
Cardiac-pulmonary
Death
Brain Death
פוסקי דורנו
יומא פ"ה ע"א: עד היכן הוא בודק?
"עד חוטמו" = מוות מוחי
 "עד ליבו" = מוות לבבי
רב עובדיה
יוסף
רב מרדכי
צמח אליהו
רב אברהם
אלקנה שפירא
רב משה
פיינשטיין
מוות מוחי-נשימתי ?
מוות לבבי
רב אליעזר יהודה
ולדנברג
רב יוסף שלמה
אלישיב
רב שמואל הלוי
וואזנר
רב יהודה דוד בלייך 37

38. פוסקי דורנו חוק קביעת רגע המוות משפט עברי (עתניאל שנלר) התקבל:
י"ז אדר ב' תשס"ח
מוות מוחי-נשימתי
מוות לבבי או
פוסקי דורנו
משפט
עברי
סעיף 1 – הגדרות שונות
סעיף 2 – הגדרה עקרונית: מועד המוות של אדם הוא מועד קביעת מוות מוחי-נשימתי לפי הוראות חוק זה, או מועד קביעת מוות לבבי-נשימתי.
סעיף 3 – הרופאים: הגדרת הרופאים הרשאים לקבוע מוות מוחי-נשימתי.
סעיף 4 – תנאים רפואיים: הנחיות ונהלים שהרופאים קובעים, כולל דרישות מקדימות ובדיקות קליניות, ולרבות החובה לאשרר את המוות המוחי באמצעות מכשיר מתאים ואובייקטיבי.
סעיף 8, (ד): על אף האמור בחוק זה, נקבע מוות מוחי-נשימתי וקביעה זו מנוגדת לדתו או להשקפת עולמו של המטופל לפי מידע שהתקבל מבני משפחתו, לא ינותק המטופל ממכשיר ההנשמה ולא יופסק הטיפול התומך ישירות בטיפול הנשימתי בו, עד להפסקת פעולת הלב."
A law passed in Israel in 2008 to regulate organ donation recognizes brain-respiratory death as an indication of death for all legal purposes, including organ donation (as shown in this slide where the brain-respiratory function is marked with a green background). The law also recognizes the cardiac definition of death (as shown in this slide where the heart function is marked with a red background) for those patients who are unwilling to accept the brain-respiratory definition. The cardiac definition was incorporated into the law in order to allow those who reject brain death to donate other organs - kidneys, retinas, skin and others - which can still be used for transplantation even if they are only removed from the body of the deceased after his heart has stopped beating.
החוק מאוזן \ דמוקרטי
מוות לבבי
מוות מוחי-נשימתי 38

39. "מסקנות" פיקוח נפש = ערך עליון
פיקוח נפש דוחה כל התורה כולה חוץ משפיכות דמים  קביעת רגע המוות בהלכה חיונית
המקורות התלמודיים – העדר יכולת נשימה מגדירה מוות (יומא פה,א – ראה דיון ומסקנות) וזאת למרות קיומם של רפלקסים נוירולוגיים (משנה אהלות).
מסקנות אלו תואמות ל-Harvard Criteria of Brain Death כיון
שה"מרכז הנשימתי" מצוי בגזע המוח.
מוות מוחי התקבל כהגדרת המוות על ידי הרבנות הראשית לישראל ועל ידי רוב הסמכויות הרבניות
החוק הישראלי מבוסס על מסקנות התלמוד והחלטת הרבנות הראשית.
To summarize our conclusions:
In light of the importance of piku’ach nefesh and the conditions necessary for organ transplantation, defining the precise moment of death in accordance with traditional halakhic sources and modern medical knowledge is critical.
The Talmud focuses on respiration as the vital sign of life, and it recognizes that certain organs may continue to demonstrate physiological function even after death, as defined by the cessation of respiration.
Inasmuch as respiration reflects neurological function, the talmudic criteria and the modern scientific Harvard criteria are fully in consonance.
This approach is accepted by most rabbinic authorities including the Israeli Chief Rabbinate and it is incorporated in the recent Israeli legislation that defines death in accordance with brain function..
Heart transplantations are, therefore, halakhically permissible!
חוק קביעת רגע המוות תשס"ז 2007
מוות מוחי-נשימתי מוות לבבי 39

40. נוסח התלמוד על פי כתבי יד מהימנים
Time of Death – Reflections on the Rabbinic Controversy
נקודת מבט סוציאלית? שיקולים אידיאולוגיים/ פוליטיים/פסיכולוגיים?
תובנות מדעיות?
אמון בהתקדמות המדעית?
משנה/תלמוד  1967  2011
1967 Harvard Criteria
of Death
סנהדרין ע"ה ע"א
"ובאו ושאלו לרופאים..."
דברים ד', ו: וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה:
נוסח התלמוד על פי כתבי יד מהימנים
הבהרת "מסורת רבנית מוטעית" ?
"תורת חיים" - התלמוד מסייע לפתור שאלות רפואיות מודרניות.
The discussion regarding the moment of death in the scientific and legal literature of the last 50 years is in keeping with the classical talmudic sources, as understood by most contemporary rabbinic authorities.
The Talmud provides one of the oldest - and still relevant - protocols for defining death. The new Harvard criteria of brain death are fully compatible with the traditional talmudic sources (following the most reliable manuscripts of the talmudic text).
The obligation to save a life is an overriding principle in Halakhah. It is, therefore, essential to make every effort to support modern medical technology and progress by donating hearts and other organs in order to save lives.
התלמוד הפרוטוקול הקדום ביותר לקביעת מוות אשר מסקנותיו עדיין רלוונטיות!
נשימה = מרכז הנשימה במוח  מוות מוחי.
תובנות מדעיות עוזרות לזהות ולפרש נכונה מקורות תלמודיים/הלכתיים.
פיקוח נפש = קדושת החיים 40

41. “Conclusions” לקבל החלטות נכונות מבעוד מועד (קידוש ה'  חילול ה')
לקבל החלטות נכונות מבעוד מועד (קידוש ה'  חילול ה')
חינוך לרבנים, בתי ספר לרפואה, תיכונים וכד'.
הכשרת רופאים ואנשי מקצועות הבריאות.
חתימה על כרטיס אד"י בהתאם לדרישות ההלכה.
Rav
Lev
Herz
Ruach
Chayim
The issue of the moment of death is one that must be discussed and taught in order to allow people to make appropriate decisions. Doctors, rabbis and the community at large must all be made more aware of the dire need for life-saving organs and everybody should be encouraged to sign the relevant organ donor cards that are in keeping with halakhic guidelines. 41

42. www. jewishmedicalethics.org
BIBLIOGRAPHY
אברהם שטינברג "רגע המות", אנציקלופדיה הלכתית רפואית, תשס"ו, ו', עמ' 819 ואילך
אברהם שטינברג "קביעת רגע המוות", נועם י"ט (תשל"ז), עמ' רי-רלח.
שמואל וייס "קביעת רגע המות – היבטים רפואיים והלכתיים", דוקטור, ירושלים, 1983
הרב מרדכי הלפרין (עורך) "קביעת רגע המוות", מכון שלזינגר, תשס"ח.
Fred Rosner & J David Bleich Jewish Bioethics 2000
Abraham Steinberg Encyclopedia of Jewish Medical Ethics, 2003, Feldheim
J David Bleich Time of Death in Jewish Law Berman Publishing Co. NY, 1991
E. Reichman The Halachic Definition of Death in View of Medical History,
Torah Umaddah Journal 1993 (4); 148ff.
www. jewishmedicalethics.org
THANKS
פרופ' אברהם שטינברג 42
1 הדר ???
צבע רקע של הפנייות
- אחיד לכל ההצגות

43. מתה מוות קליני לאחר הפלה - ושבה לחיים
מהו מוות? א
מתה מוות קליני לאחר הפלה - ושבה לחיים
מאת: צוות 2000  |  פורסם ב: / 11:08:50
דרמה בתל השומר: אישה בהריון שעברה הפלה לקתה בתסחיף מי שפיר. בתוך דקות פסק לבה מלפעום והיא נכנסה למצב של מוות קליני. לאחר החייאה בת שעתיים - חזרה החולה לחיים והתעוררה כעבור מספר שעות. מצבה יציב. ד
האם "מוות" הוא מצב הפיך?
כיצד משפיע השימוש במונח "מוות" על הסכמתם של בני משפחה לתרום איברים מיקירם שמת מוות מוחי?
"הוא נפגע בתאונה קשה מת מוות מוחי (=גזע המח חדל לתפקד) - לאחר כמה ימים בבית החולים הוא נפטר". האם ישנה בעיה מובנית במשפט זה? 43

44. חוק "קביעת רגע המוות" ב
לאור הסוגיות התלמודיות, הדיונים ההלכתיים והשיח החברתי – כיצד מיישב החוק הנ"ל באופן הלכתי ומעשי את הבעיות?
1) מה הרקע הקליני לחוק הנ"ל?
2) זהה ניסוחים בחוק אשר משקפים את הדיון ההלכתי בתלמוד ואת חילוקי הדעות?
3) הסבר את השיקולים הפרקטיים והדמוקרטיים בקביעת שתי אמות המידה להגדרת רגע המוות?
א. חילול ה' (התקפה של החכם הנוצרי מבארלין), "מסוה בושה"
ב. מנהגי קבורה שונים בזמן התלמוד
שמחות פח פי"א (קורא להם "משנה"), והגהות אשרי
מזכיר ברמז בלבד את נידה ס"ט ע"ב ג. ד.

45. השלכות משפטיות ג
אשה בהריון בחודש שביעי נפלה ונחבלה בראשה, היא הובהלה לבית החולים שם נמצא כי גזע המח חדל לתפקד.
בבדיקת אולטרא-סאונד נמצא עובר חיוני שמשקלו כ-1100 גרם.
הרופאים ביקשו מבעלה של האשה לילד את העובר אך הוא סירב:
1) כיון שעלול להיגרם נזק לאם; 2) כיון שיתכן והעובר יוולד פגוע, והטיפול בילד פגוע לא יאפשר לאבא לטפל בשאר ילדיו.
האם יש לאב זכות במקרה זה לא לאפשר לרופאים לילד את העובר? נמק!
האם את/ה מסכים לטענותיו של האבא? נמק!
כיצד ישנה הדיון בעניין קביעת רגע המוות על פי הלב או המח את תשובתך לגבי שאלה 2.
לדיון בנושא זה עיינו במאמרו של הרב יגאל שפרן ובהפניותיו 45

46. חזון אי"ש: היחס לכתבי יד במסורת הפוסקים
חזון אי"ש: היחס לכתבי יד במסורת הפוסקים
"וכשהחלו להדפיס את הגמרא מסרו חכמי הדור נפשם על זיקוקו והגהתו ואם אמנם לפעמים נהנים מהכתבי יד לנקות השיבושים המתהוים בהמשך הזמן אבל דבר שיצא מיד כל רבותינו בלי שום פקפוק -חלילה להרוס [...] ובכל אופן הוא בטל כחרס הנשבר נגד הגרסא המקובלת". (חזון איש קובץ איגרות חלק א', לב)
כיצד מתייחס החזון אי"ש לכתבי יד? איזו תפיסה אידיאולוגית משתקפת בגישתו? האם אתה מסכים עם גישתו של החזון איש? נמק!
במידה וימצא כתב יד מהימן בו כתוב "עד לבו" במקום "עד טבורו", האם תשתנה לדעתך הפסיקה בענין קביעת רגע המוות? מדוע?
כיצד מתייחסים הפוסקים לשינויים וחידושים רפואיים, אשר מטבע הדברים אינם מפורטים בתלמוד ובפוסקים?
לכאורה סתר ניסוי הכבשה את הגמרא בערכין שקבעה 'אשה מתה - אינה יולדת ולד חי'. כיצד התמודדו הפוסקים עם "סתירה" זו? מה ניתן ללמוד מכאן על התפתחות ההלכה?
בנימין בראון, החזון איש : הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית ,‫ הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס,
האוניברסיטה העברית, ירושלים,  2011 46

47. ("לא כלולים במצגת \ בסרט")
4 שאלות לעיון ולהעמקה
("לא כלולים במצגת \ בסרט")
1 הדר ???
סטנדרט של "שאלות לעיון ולהעמקה"
בביבליוגרפיה ניתן למצוא חומר נוסף לקריאה מומלצת. ה
חוות דעתו של משה מנדלסון על רגע המוות
קרא\י בעיון את דבריו הבאים ב"ביכורי העיתים" והסבר:
א. מה מניע את המחבר להתייחס לנושא?
ב. מה ההוכחות התלמודיות שלו?
ג. מה הביקורת על דבריו (גם לפי הפוסקים שחלקו עליו,
כגון רבי יעקב עמדין, החת"ס ועוד)?
ד. למה הוא פרסם בעילום שם ומה אופיו של "ביכורי עתים"?.
א. חילול ה' (התקפה של החכם הנוצרי מבארלין), "מסוה בושה"
ב. מנהגי קבורה שונים בזמן התלמוד
שמחות פח פי"א (קורא להם "משנה"), והגהות אשרי
מזכיר ברמז בלבד את נידה ס"ט ע"ב ג. ד.
משה סמט "הלנת מתים: לתולדות הפולמוס על קביעת זמן המוות" בתוך ספרו "החדש אסור מן התורה – פרקים בתולדות האורתודוקסיה",
מרכז דינור, תשס"ה\2007, עמוד 47
1 הדר ???
הפנייה ...

48. Moses Mendelssohn (1729-1786) 1 הדר ???
הגדלה (או 2 שקופיות נוספות!) לפי "כללי הדר"
We have seen how the definition of death has changed over the last fifty years in the scientific and medical communities. New criteria of death have been accepted that are based on irreversible and total brain death. This development has made heart transplantation a legal possibility.
We have presented the talmudic sources relating to the definition of death; most rabbinic authorities accepted the pulmonary definition and rejected the cardiac definition.
Following the majority opinion on this matter and based on the fact that the respiration center is in the brain stem, so that brain death and respiratory function are physiologically related, the Chief Rabbinate of Israel accepted brain death in 198? as the criterion of death. There are, however, several important halakhic authorities who have held fast to the cardiac definition of death, regardless of the manuscript evidence regarding the reading in Yoma 85a and the fact that this ruling means that heart transplantations can not be performed.
Moses
Mendelssohn
( ) 48

49. 49

50. 50

51. ההוכחות של מנדלסון (ראה גם ב"המאסף") מנהגי קבורה שונים בזמן התלמוד
We have seen how the definition of death has changed over the last fifty years in the scientific and medical communities. New criteria of death have been accepted that are based on irreversible and total brain death. This development has made heart transplantation a legal possibility.
We have presented the talmudic sources relating to the definition of death; most rabbinic authorities accepted the pulmonary definition and rejected the cardiac definition.
Following the majority opinion on this matter and based on the fact that the respiration center is in the brain stem, so that brain death and respiratory function are physiologically related, the Chief Rabbinate of Israel accepted brain death in 198? as the criterion of death. There are, however, several important halakhic authorities who have held fast to the cardiac definition of death, regardless of the manuscript evidence regarding the reading in Yoma 85a and the fact that this ruling means that heart transplantations can not be performed.
ההוכחות של מנדלסון (ראה גם ב"המאסף")
מנהגי קבורה שונים בזמן התלמוד
מסכת שמחות פ"ח ה"א
"שמא התעלפה" 51

52. ("לא כלולים במצגת \ בסרט")
4 שאלות לעיון ולהעמקה
("לא כלולים במצגת \ בסרט") ו
חוות דעתו של הרב משה פיינשטיין זצ"ל
מחבר שו"ת אגרות משה
א. חילול ה' (התקפה של החכם הנוצרי מבארלין), "מסוה בושה"
ב. מנהגי קבורה שונים בזמן התלמוד
שמחות פח פי"א (קורא להם "משנה"), והגהות אשרי
מזכיר ברמז בלבד את נידה ס"ט ע"ב ג. ד.
קרא\י בעיון את הפסקים השונים של המחבר והתייחס\י:
א. השווה מסקנות פסיקותיו לתאריכי התשובה, דהיינו לניסיון
הרפואי וגורמים נוספים באותן תקופות.
ב. מה הנימוקים ההלכתיים בתשובות השונות? מה עולה מתוך השוואת הפסקים השונים? 52

53. הרב משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה
פוסקי דורנו
מה שאומרים הרופאים שסימני חיות ומיתה הוא במוח, שאם לפי השערותיהם אין
המוח פועל.
פעולתו הוא כבר נחשב למת אף שעדיין הוא נושם ... אבל האמת ודאי שלא זה שפסק המוח
לפעול הוא מיתה דכל זמן שהוא נושם הוא חי, רק זה שפסק המוח לפעול פעולתו הוא דבר
שיביא למיתה שיפסוק לנשום... [שו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ב סי' קמ"ו; כ"ד מנ"א תש"ל ( )]
 הנה בדבר ידיעת מיתת האדם מפורש בגמ' יומא דף פ"ה ע"א ... שאם לא הרגישו שום חיות הוא בדין מת שהוא בבדיקת הנשימה ... ואם יראו שאינו נושם זהו סימן המיתה שיש לסמוך על זה ואין להרהר ועיין בחת"ס חלק יו"ד סימן של"ח שביאר באורך חולים גדולים שלא יכלו לנשום והניחו הרופאים בפיהם מכונה שנושם ע"י זה, שע"י המכונה הא שייך שינשום אף שהוא כבר מת דנשימה כזו הא לא מחשיבו כחי ...
[שו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ג סי' קל"ב; ה' אייר תשל"ו ( )]
1 הדר ???
הגדלה (או 2 שקופיות נוספות!) לפי "כללי הדר"
רב משה
פיינשטיין
We have seen how the definition of death has changed over the last fifty years in the scientific and medical communities. New criteria of death have been accepted that are based on irreversible and total brain death. This development has made heart transplantation a legal possibility.
We have presented the talmudic sources relating to the definition of death; most rabbinic authorities accepted the pulmonary definition and rejected the cardiac definition.
Following the majority opinion on this matter and based on the fact that the respiration center is in the brain stem, so that brain death and respiratory function are physiologically related, the Chief Rabbinate of Israel accepted brain death in 198? as the criterion of death. There are, however, several important halakhic authorities who have held fast to the cardiac definition of death, regardless of the manuscript evidence regarding the reading in Yoma 85a and the fact that this ruling means that heart transplantations can not be performed. 53

54. הרב משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה
למעשה, כפי ששמעתי מחתני הרב הגאון מוהר"ר משה דוד טענדלער שליט"א, הערכאות קיבלו רק את הגדרת המוות שהיא גם צודקת לדינא, הגדרה שקוראים לה הרופאים "הארבערד קריטיריא" (התנאים לקביעת ההפסקה המוחלטת והסופית של פעולת המוח, שנקראת מיתת המוח, שהתקבלו בהארבערד)... והנה אף שהלב עדיין יכול לדחוף לכמה ימים, מ"מ כל זמן שאין לחולה כח נשימה עצמאית נחשב כמת.
[שו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ד סי' נ"ד; ר"ח כסלו תשמ"ה ( )] 54

55. פוסקי דורנו 1 הדר ??? הגדלה (או 2 שקופיות נוספות!) לפי "כללי הדר"
רב משה
פיינשטיין
We have seen how the definition of death has changed over the last fifty years in the scientific and medical communities. New criteria of death have been accepted that are based on irreversible and total brain death. This development has made heart transplantation a legal possibility.
We have presented the talmudic sources relating to the definition of death; most rabbinic authorities accepted the pulmonary definition and rejected the cardiac definition.
Following the majority opinion on this matter and based on the fact that the respiration center is in the brain stem, so that brain death and respiratory function are physiologically related, the Chief Rabbinate of Israel accepted brain death in 198? as the criterion of death. There are, however, several important halakhic authorities who have held fast to the cardiac definition of death, regardless of the manuscript evidence regarding the reading in Yoma 85a and the fact that this ruling means that heart transplantations can not be performed. 55

56. 1967 Harvard Criteria
of Death
פוסקי דורנו 56

57. ז מה מטריד\מניע את הפוסקים ואת הציבור?
קולמוסים רבים נשתברו על "קביעת רגע המוות בהלכה" בדורות שונים, והסוגיה יכולה להיות case study מעולה לדיון עקרוני:
1) מה ההבדל בין הגישות של הרבנות הראשית לישראל לבין ה-RCA (Rabbinical Council of America) בשאלת קביעת רגע המוות?
2) מה מבחינה עניינית הסוגיות הרלבנטיות?
3) כיצד מתייחסים הפוסקים לשינויים ולחידושים רפואיים, אשר מטבע הדברים אינם מפורטים בתלמוד ובפוסקים?
4) מה ניתן לקרוא "בין השורות" בדיון זה בעניין העמדות השונות בסוגיה זו?
5) ויכוחים ומחלוקות קשות נוצרו סביב הנושא ההלכתי – כיצד דיון זה יכול \ אמור לתרום לתהליך בירור הלכתי על פי השקופית הבאה?
א. חילול ה' (התקפה של החכם הנוצרי מבארלין), "מסוה בושה"
ב. מנהגי קבורה שונים בזמן התלמוד
שמחות פח פי"א (קורא להם "משנה"), והגהות אשרי
מזכיר ברמז בלבד את נידה ס"ט ע"ב ג. ד. 57

58. ח
המחלוקת בהלכה
המחלוקת מהווה מרכיב חשוב בספרות ההלכה וביישום יסודות התלמוד לפסיקה המודרנית, והסוגיה "קביעת רגע המוות בהלכה" יכולה להיות case study מעולה לתופעה זו.
1) מדוע לא מוכרעות המחלוקות אלא מועברות לדורות הבאים?
2) כיצד הדעות החולקות תורמות להבהרת הנושא?
3) כיצד הדיון והמחלוקת יכולים \ אמורים לתרום לתהליך בירור הלכתי על פי המשנה הבאה וההסברים בשקופית הבאה?
א. חילול ה' (התקפה של החכם הנוצרי מבארלין), "מסוה בושה"
ב. מנהגי קבורה שונים בזמן התלמוד
שמחות פח פי"א (קורא להם "משנה"), והגהות אשרי
מזכיר ברמז בלבד את נידה ס"ט ע"ב ג. ד.
משנה אבות פ"ה מט"ז:
כל מחלוקת שהיא לשם שמים - סופה להתקיים,
ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים
איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים - זו מחלוקת הלל ושמאי
ושאינה לשם שמים - זו מחלוקת קרח וכל עדתו: 58

59. אין דעתם דומה זה לזה, ואין פרצופיהם דומים זה לזה [ברכות נח ב]
שמאי
הלל
יבמות י"ג ע"ב; י"ד ע"ב: אע"פ שאלו אוסרים ואלו מתירין,
אלו פוסלין ואלו מכשירין, לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים
מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי ... ללמדך שחיבה וריעות
נוהגים זה בזה, לקיים מה שנאמר: 'וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ' (זכריה ח', יט)
1 הדר ???
הגדלה (או 2 שקופיות נוספות!) לפי "כללי הדר"
פירוש המאירי: ... יש לתמוה איך ראוי לומר על "מחלוקת" שיתקיים והרי עכ"פ לא יתקיים אלא אחת מן הדעות שחלקו עליהם ומילת מחלוקת כוללת הב' צדדים ואין ראוי לומר דהמחלוקת יתקיים? ומ"מ יראה לי ... שאם זה השני משיב וחולק שלא בדרך קנטור ונצוח, אלא להודעת האמת - סופו שיתקיימו דבריו, כי האמת יעשה דרכו ... והכוונה שיתעורר האדם להשתדל בהעמדת האמת ולחלוק על כל הבא לבטלו לא יגור מפני איש ... ואמר "איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים - זו של הלל ושמאי", שהיה אחד מורה הוראה והשני חולק עליו להודעת האמת ולא לקנטר ולא לנצוח ולכן נתקיימו דברי החולק כשהיה האמת אתו ...
We have seen how the definition of death has changed over the last fifty years in the scientific and medical communities. New criteria of death have been accepted that are based on irreversible and total brain death. This development has made heart transplantation a legal possibility.
We have presented the talmudic sources relating to the definition of death; most rabbinic authorities accepted the pulmonary definition and rejected the cardiac definition.
Following the majority opinion on this matter and based on the fact that the respiration center is in the brain stem, so that brain death and respiratory function are physiologically related, the Chief Rabbinate of Israel accepted brain death in 198? as the criterion of death. There are, however, several important halakhic authorities who have held fast to the cardiac definition of death, regardless of the manuscript evidence regarding the reading in Yoma 85a and the fact that this ruling means that heart transplantations can not be performed.
תמונה של
ת"ח שלומדים
קרן אורה (סוף מסכת יבמות קכ"ב ע"ב): וכמו שתכלית הבריאה גם שנבראה בקצתה מתנגדים. הלא הם נבראו להשיג יחודו ואחדותו ית"ש כי הוא אחד ושמו אח', כן התורה השלימה על ידי התווכחות החכמים יתרבה אורה וישכילו אמיתתה כי תורה אחת שלימה ונאמנה היא, וזש"א ז"ל (אבות פ"ח מי"ז) כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים כי תכליתה הוא תכלית הקיום והאחדות. 59 59
ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים ... כי שם בלל ה' שפת כל הארץ ומשם הפיצם ה' על פני כל הארץ [בראשית יא א, ט]
אין דעתם דומה זה לזה, ואין פרצופיהם דומים זה לזה [ברכות נח ב]
כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים [אבות ה יז]
תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם [ברכות סד א]

60. As mentioned above, the absence of breathing was for centuries the sole criterion for death. It was only in the 17th century that Harvey first described the circulation of the blood and the cardiac function. Interestingly, in the 18th century in Mecklenburg, Germany, there was great confusion about the definition of death, and, therefore, corpses could only be buried three days after death. As we shall see, this situation is reflected in the rabbinic literature of the period.
It was only in the second half of the 20th century that the new criteria of brain death were proposed and defined by modern technologies.