1. קלריטה ואפרים
מצגות
47 הרונין

2. Kunikazu Utagawa - 47 ronin
סיפורם של 47 הרונין הינו אב טיפוס לסיפור יפני. הסיפור תואר על ידי מלומד יפני כ"אגדה לאומית" המתארת את המקרה המפורסם ביותר הכרוך בקוד הכבוד של הסמוראי, הבושידו*
*בושידו, שמשמעותו ביפנית היא "דרכו של לוחם", הוא קוד התנהגות של הסמוראים, הלוחמים היפנים לפני תקופת מייג'י במאה ה-19. 3
Kunikazu Utagawa - 47 ronin

3. רונין היו סמוראים ללא דאימיו
רונין היו סמוראים ללא דאימיו* (אדון פיאודלי) בתקופה הפיאודלית (1185–1868) ביפן.
סמוראים היו הופכים לרונין לאחר שאדונם הפאודלי מת או פיטר אותם ולא ביצעו ספוקו כפי שנדרש מהם.
היו תקופות בהם קיבלו אדונים פיאודלים סמוראים אלו על מנת להעצים את כוחם.
מאחר ולא להם אדון פיאודלי הם איבדו את זכויותיהם כסמוראים והיו צריכים לדאוג לעצמם. זה היה תהליך שלווה בבושה גדולה, באותה תקופה. כיוון שהרונין היו צריכים לכלכל את עצמם, אך הוכשרו רק כמומחי לחימה, רבים מהם הפכו לשודדים או לשומרי עיירות וכפרים שסבלו משודדים.
מעטים מהם הפכו לפילוסופים, אמנים ולאנשי מקצוע.
*הדאימיו היו השליטים הפיאודליים החזקים ביותר מהמאה ה-12 עד המאה ה-19 ביפן.
פירושו המילולי של המונח הוא "שם דגול".

4. (often called 'hara-kiri' in the Western world)
קוד ההתנהגות, שפותח בימי הביניים במאות ה-9 עד ה-12, דורש נאמנות וכבוד עד המוות. כשהסמוראי נכשל בשמירת כבודו, הדרך היחידה להשיבו היא על ידי ביצוע "ספוקו", התאבדות טקסית המבוצעת על ידי נעיצת חרב בבטן.
בצורתו הטהורה ביותר הבושידו דורש מההולכים בדרכו לבחון את המציאות מנקודת המבט של מותם העתידי.
Takatoyo seppuku
(often called 'hara-kiri' in the Western world)

5. הסיפור מתאר קבוצת סמוראים שנהיו לרונין, לאחר שהדאימיו שלהם אולץ לבצע התאבדות טקסית עקב התקפה שערך נגד בעל תפקיד בחצר השלטון בשם קִירָ‏ה יוֹ‏שִינָ‏אקָ‏ה. לאחר המתנה סבלנית של שנה ותכנון ממושך, נקמו הרונין בקירה בשם כבודו של הדאימיו. בהתאם לחוקים שהיו ידועים לרונין מבעוד מועד, אולצו אף הם לבצע ספוקו עקב הרצח שביצעו. הסיפור זכה לפופולריות בתרבות היפנית כסמל לנאמנות, הקרבה, התמדה וכבוד שעל אנשים הגונים לשמר ולקיים בחיי היום יום. בתקופת המודרניזציה המהירה של תקופת מייג'י, שיוועו בני יפן לשורשים תרבותיים והפופולריות של הסיפור הכמעט מיתולוגי התעצמה.

6. רקע
ב־1701 נערכה באדו (טוקיו של אותם ימים) קבלת פנים לנציגו הבכיר של הקיסר הִיגַ‏שִיָ‏אמַ‏ה.
היה זה היום הארבע עשרה של החודש השלישי לשנה הארבע עשרה לגנרוקו, כאשר קִירָ‏ה קוֹ‏זוּ‏קֵה-נוֹ‏-סוּ‏קה יוֹ‏שִינָ‏אקָ‏ה, פקיד רב עוצמה בהיררכיה של השוגונות, הינחה את שני הדאימיו לגבי הכללים הנהוגים בחצר. קירה לא שבע רצון מהדאימיו, בשל המתנות הקטנות שהוצעו לו או בשל השוחד שלא הוצע לו. על פי חלק מהמקורות קירה היה גס ויהיר מטבעו או מושחת ולכן פגע באָ‏סָ‏נוֹ‏, קונפוציאני נוקשה.
בכל מקרה, בין אם קירה התנהג שלא כשורה, בין אם פגע בהם ובין אם לא הכין אותם כראוי למילוי חובות מסוימות הקשורות לשוגונות, חולקו שם עלבונות.
Kira Yoshinaka .

7. אסאנו נשא בשלווה את העלבונות, אך רוגזו של קאמיי גבר עליו והוא ביקש להרוג את קירה. יועצו של קמאיי מיהר להציע לקירה שוחד גדול ומנע את החורבן שהיה נופל על קמאיי וביתו, במידה וקירה היה נפגע. לאחר קבלת השוחד, שינה קירה את יחסו לקמאיי והחל נוהג בו כראוי, כך שזעמו של האחרון שכך.
Asano Takumi Naganori ( ), capo di un ramo del potente clan Asano, signore del castello di Ako, nella provincia di Harima.*
הערה: חלק גדול מהתמונות מלוות בהסבר על הדמויות באיטלקית, שפת מקור התמונות.*

8. במצודת אדו אסורה הייתה כל אלימות, אפילו שליפת חרב נחשבה לעבירה.
אלא שעתה הופנה יחסו הנוקשה של קירה לאסאנו ביתר שאת, שכן קירה ציפה לקבל שוחד דומה גם ממנו.
קירה לגלג על אסאנו והשפיל אותו וכאשר כינה אותו ברברי־כפרי־חסר־כל־נימוס לא עמד עוד לאסאנו איפוקו והוא תקף את קירה עם פגיון. המהלומה הראשונה רק פצעה את פניו של קירה והשנייה נבלמה על עמוד. לפני שאסאנו יכל להמשיך, הפרידו שומרים בינו לבין קירה.
קירה לא נפצע אנושות אך עצם ההתקפה על פקיד בכיר במתחם השוגון נחשבה לעבירה חמורה.
במצודת אדו אסורה הייתה כל אלימות, אפילו שליפת חרב נחשבה לעבירה.
בכל מקרה, עקב מעשיו, הצטווה אסאנו לבצע ספוקו. לאחר מותו יוחרמו כל נכסיו ואדמותיו, משפחתו תיהרס ופקודיו יהפכו לרונין.
החדשות על מאורעות אסאנו הגיעו לאוזניו של אוֹ‏יִשִי קוּ‏רָ‏ה-נוֹ‏-סוּ‏קֵה יוֹ‏שִיוֹ‏, יועצו הבכיר של אסאנו. אוישי הסגיר את מצודת אדונו לסוכני השלטון כפי שהורו לו הוראות בקופו, אך מבעוד מועד הוא פינה את בני משפחתו של אסאנו מביתם.
Oishi Kuranosuke Yoshio 44 anni, la mente che organizzo' la vendetta, raffigurato col tamburo che diede il segnale d'attacco. Sulla lancia la scritta "Hayano Kampei, ucciso in battaglia" 

9. הוריב יאהי ובנו המאומץ הוריב יאסובי, שניים מהנועזים ביותר מארבעים ושבעה הרונין. יאסובי אוחז בפטיש להבקעת ביצורים.

10. ההכנות להתקפה
מתוך 300 אנשיו של אסאנו, ארבעים ושבעה ואוישי בראשם חברו לנקום את מות אדונם. הידיעה שבמקרה זה אסורה נקמה בקירה לא הסיטה אותם מהחלטתם. הם נשבעו בסוד להרוג את קירה למרות העונש החמור שללא ספק יוטל עליהם.
קירה, שנשמר מאפשרות כזו, הקיף עצמו בשומרים וביצר את ביתו. לכן תכננו הרונין להרדים את קירה על משמרתו לפני הוצאת תכנונם לפועל. כדי להפיג חשדות אפשריים מצידם של קירה ושל השלטונות, התפזרו הרונין והפכו לסוחרים ולנזירים.

11. בנו בכורו, צִ'יקָ‏רָ‏ה, נשאר עם אביו.
באחד הימים, בדרכו של אוישי לביתו והוא שיכור, נפל זה ברחוב ונרדם. עוברי אורח לעגו לשיכור הישן ואחד מהם, איש סצומה שחלף במקום ושהכיר את קורותיהם של אסאנו ואוישי, זעם על התנהגותו של הסמוראי: על פחדנותו של אוישי שלא נקם את מות אדונו ומהתחוללויותיו. האיש גידף והעליב את אוישי ואף בעט בפניו וירק עליו.
זמן קצר לאחר מכן, אשתו הנאמנה של אוישי מזה עשרים שנה, התלוננה בפניו על פעולותיו הנראות מוגזמות למרות מטרתן. בו במקום גירש אותה אוישי ושלח אותה מעל פניו עם שני ילדיו הצעירים.
בנו בכורו, צִ'יקָ‏רָ‏ה, נשאר עם אביו.
Ishi-jo, wife of Oboshi Yoshio, one of the "47 loyal ronin." Print by Kuniyoshi, from the series Seichi Gishin Den, 1848.

12. כל האירועים הללו דווחו לקירה על ידי מרגליו
כל האירועים הללו דווחו לקירה על ידי מרגליו. זה הגיע למסקנה כי לא נשקפת לו כל סכנה מסמוראים שמידותיהם כה פחותות ושחסרים הם כל אומץ. דריכותו ומוכנותו לפעולה מצידם פחתה.
יתר הרונין החלו להיאסף באדו ובעזרת תפקידי הכיסוי שלהם כסוחרים ופועלים, ביקרו בביתו של קירה והתוודעו למבנה הבית ולנפשות הנמצאות בו. אחד מהם אף נשא לאישה את בתו של בונה הבית כדי להשיג את תוכניות הבית. כל המידע שהושג הועבר לאוישי. רונין נוספים עסקו בהשגת כלי נשק והעברתם בחשאי (וכנגד החוק) לתוך אדו.
Okano Kinemon Kanehide 25 anni. Giovane, si distinse nell'attacco. Quando, dopo l'azione, si riunirono per mangiare insieme un'ultima volta

13. Ōishi Chikara Yoshikane (Filho de Kuranosuke).
ההתקפה
ב־1702 הגיעה השעה בה אוישי השתכנע שקירה כבר אינו מצפה להתקפה. אוישי חמק מקיוטו ומהמרגלים שהשגיחו עליו ונפגש עם החבורה כולה במקום מסתור באדו. שם חידשו הרונין את שבועת הנקם שלהם.
השכם בבוקר הארבע עשרה לדצמבר, בתנאים של רוח עזה ושלג כבד, תקפו הרונין עם אוישי בראשם את ביתו של קירה באדו. הרונין, חמושים בחרבות וקשתות, התחלקו לשתי קבוצות. על פי התוכנית תתקוף הקבוצה הראשונה, מובלת על ידי אוישי, את השער הראשי והקבוצה השנייה, בראשות בנו של אוישי, אוישי צ'יקרה, תתקוף את הבית דרך השער האחורי. נקבע שקול תוף יסמן את תחילת ההתקפה המתואמת של שתי הקבוצות, ושריקה תודיע על מותו של קירה.
לאחר הריגתו של קירה, תכננו הרונין לערוף את ראשו ולהציבו כמנחה על קבר אדונם המת. אז יוכלו להסגיר עצמם לשלטונות ולצפות לעונש מיתה.
Ōishi Chikara Yoshikane (Filho de Kuranosuke).

14. הרונין תוקפים את הכניסה הראשית לביתו של קירה
עם תחילת ההתקפה על הבית, שלח אוישי ארבעה אנשים שיטפסו מעל לגדר הבית ויחדרו לביתן השומר. הארבעה לכדו וכבלו את אנשי המשמר שנמצאו שם. לאחר מכן שלח אוישי אנשים לבתי השכנים, כדי שיסבירו כי התוקפים אינם שודדים, אלא שמטרתם היא לנקום את מות אדונם וכי אין על השכנים לחשוש מפני שלא יאורע להם כל רע. השכנים, ששנאו את קירה, בחרו לא לעשות דבר.
הרונין תוקפים את הכניסה הראשית לביתו של קירה 4

15. אוישי הציב קשתים על גג ביתו של קירה כדי למנוע מיושבי הבית (שעדיין נמו) לקרוא לעזרה והחל מכה בתוף כאות לתחילת ההתקפה על הבית. עשרה מאנשיו של קירה הצליחו לבלום את ההתקפה על חזית הבית, אולם קבוצתו של צ'יקרה הצליחה לפרוץ לבית דרך עורפו.
קירה המבועת מצא מסתור, יחד עם אשתו ומספר משרתות, בתוך ארון במרפסת הבית. קבוצתו של אוישי הצליחה להתגבר על המגנים בחזית הבית והתאחדה עם קבוצת בנו שכבר נכנס למבנה. בכוחות משותפים נלחמו הרונין באנשי קירה שנכנסו לבית. חייליו של קירה חשו בהפסדם המתקרב וניסו לשלוח עזרה, אולם חיציהם של הקשתים שהוצבו על הגג מצאו את השליחים והרגום.
הקרב העז נגמר לאחר שאחרון אנשיו של קירה הוכנע. שישה עשר מאנשי קירה הומתו ועשרים ושניים נפצעו, בהם נמנה נכדו של קירה. אלא שלא נמצא כל זכר לקירה עצמו. הרונין חיפשו אחריו בבית ומצאו רק נשים בוכיות וילדים.
היאוש החל אוחז בהם אלא שאז השכיל אוישי לבדוק את מיטתו של קירה ומצא שהיא נותרה חמימה. הלוחמים הבינו שקירה לא יכול להתרחק.

16. Asano attacks Kira in the Corridor of Pines & is restrained
Asano attacks Kira in the Corridor of Pines & is restrained. Scan of 2 facing pages of an e-hon volume; exact title unknown, Chushingura story; early volume of multi-volume set.

17. מות קירה
החיפוש אחרי קירה התחדש ובמהלכו התגלה פתח מוסתר לחצר סודית. בחצר היה מבנה קטן שהכיל פחם ועצים לבעירה, שני חיילים חמושים שהסתתרו במבנה הוכנעו ונהרגו. במבנה התגלה מסתתר אדם נוסף שניסה לתקוף את מגלהו עם פגיון אך פורק מנשקו בנקל.
האדם סירב להזדהות ולמרות זאת סברו מגליו כי מדובר בקירה והשמיעו שריקה. הרונין התאספו במקום ואוישי בחן את פניו של האדם בעזרת אור עששית. הוא זיהה אותו כקירה, כהוכחה ודאית לזהותו נמצאה הצלקת על פניו שהותירה התקפתו של אסנו.
אוישי כרע על ברכיו והסביר לפקיד רב המעלה כי הם ממלאים את חובתם כסמוראים ונוקמים את מות אדונם. הוא ביקש מקירה לנהוג כסמוראי גם הוא ולהרוג את עצמו. אוישי הציע עצמו כמשנה לספוקו והגיש לקירה את אותו הפגיון ששימש את אסנו בטקס הספוקו שלו. למרות כל בקשותיהם מקירה, כרע האחרון כשהוא רועד ואילם ולא עשה דבר. לבסוף, בראותו שקירה לא יצלח לדבר, הורה אוישי לאנשיו לאחוז בקירה וערף את ראשו עם הפגיון.

18. אוישו מבקש מקירה לנהוג כסמוראי גם הוא ולהרוג את עצמו.

19. Picture of Ando Hiroshige – Chūshingura
הרונין כיבו את עששיות הבית ובעירות בתוכו כדי למנוע שריפה שתתפשט לבתי השכנים ויצאו אותו, נושאים עימם את ראשו של קירה.
אחד הרונין, טֵרַ‏סָ‏קַ‏ה קִיצִ'יאֵמוֹ‏ן, הצטווה לעשות דרכו לאקו ולהודיע כי ננקם מותו של האדון. גרסאות נוספות לסיפור טוענות שטרסקה נמלט מהמקום לפני או לאחר הקרב או שהצטווה לעזוב לפני שהרונין הסגירו עצמם לשלטונות
Picture of Ando Hiroshige – Chūshingura
1702 , Edo, Morte de Lord Kira. Posterior sentença de seppuku para os 47 ronin

20. Ukiyo-e depicting the assault of Asano Naganori on Kira Yoshinaka in the Matsu no Ōrōka of Edo Castle in 1701, an incident that triggered the tragedy of the Forty-seven Ronin

21. לאחר הקרב
עם תחילתו של היום נשאו הרונין את ראשו של קירה לקברו של אדונם במקדש סֵנגַ‏קוּ‏-גִ'י. מסעם עורר מהומה לא קטנה שכן סיפור מהוראותיהם הקדים אותם ותושבים שניקרו על דרכם היללו אותם והזמינו אותם לנוח ולהתכבד במזון ושתייה.
בהגיעם למקדש, ארבעים ושישה הרונין הנותרים רחצו וניקו את ראשו של קירה והניחו אותו יחד עם הפגיון שהרג אותו ואת אסאנו לפני קיברו של אדונם. הם התפללו שם ומסרו לאב המנזר את כל כספם, תוך שהם מבקשים ממנו לדאוג לקבורתם המכובדת ולהתפלל עבורם. לאחר מכן הסגירו עצמם הרונין לשלטונות. הללו הפרידו אותם לארבע קבוצות ומסרו כל קבוצה למשמר בדאימיו אחר, כך שארבעה דאימיו שמרו עליהם.
בזמן זה הגיעו שניים מחבריו של קירה כדי לקבל את ראשו לידיהם ולקוברו. במקדש עדיין שמור המסמך המקורי שנוגע לראש. חתימותיהם של החברים ושל כל הנזירים שעסקו בעניין מתנוססות על המסמך.
הרונין בדרכם לסנג'קו-ג'י, תושבים עוצרים אותם ומזמינים אותם לנוח ולהתכבד.

22. ידוע כי כל אחד מהתוקפים אכן הרג עצמו בטקסיות המקובלת.
בבואם להחליט על גורלם של הרונין מצאו עצמם נציגי השוגונות בבעיה. מחד, הרונין פעלו על פי קוד הבושידו ונקמו את מות אדונם. מאידך, פעולתם מתריסה כנגד סמכות השוגונות שכן הם עברו על החוקים שקבע השלטון. השוגון עצמו קיבל לידיו מספר עצומות חתומות על ידי נתיניו שקראו לו לפעול לטובת הרונין.
כצפוי, נידונו הרונין למוות אך השוגון מצא את הפתרון לבעיה בכך שנתן לרונין את הזכות ליטול את חייהם בספוקו מכובד ולא הוציאם להורג כפושעים.
ידוע כי כל אחד מהתוקפים אכן הרג עצמו בטקסיות המקובלת.

23. בארבע בפברואר 1703 ביצעו ספוקו ארבעים ושישה הרונין על פי בקשתם, הם נקברו בסנגקו-ג'י אל מול קבר אדונם. כאשר חזר משליחותו הרונין הארבעים ושבעה, טרסקה, חנן אותו השוגון (ייתכן שעקב גילו הצעיר). טרסקה המשיך את חייו עד לגיל המופלג של שבעים ושמונה ולאחר מותו נקבר עם אחיו לסאגה בסנקגו-ג'י.
עד היום שמורים במקדש בגדיהם וכלי נשקם של הרונין, יחד עם התוף והמשרוקית ששימשו בהתקפה. את השריון שעטו לגופם הכינו הרונין בעצמם כדי לא לעורר חשד בעת רכישתם.
קבריהם של הרונין קודשו בידי עולי רגל שהגיעו להתפלל עליהם. רבים ביקרו במקום מאז תקופת גנרוקו. אחד מהם היה עובר האורח מסצומה שפגע באוישי והעליב אותו. האיש פנה לקברו של אוישי והתחנן שיסולח לו על מעשיו ועל כי חשב שאוישי אינו סמוראי של ממש. לאחר מכן התאבד האיש וקברו נקבע בסמוך לקברם של הרונין.

24. סיפורם של ארבעים ושבעה רונין בתרבות יפן
אחד מהוגי בושידו החשובים של התקופה, מִיאַ‏מוֹ‏טוֹ‏ צונטומו, טען, כי מעשיהם של 47 רונין לא היו נכונים מבחינת בושידו: לדעתו, הרונין התמקדו יתר על המידה בהצלחת הנקמה, ולכן חיכו שנה שלמה לעיתוי מושלם של המתקפה. והרי לפי בושידו, אין משמעות לתוצאות המעשה, אלא רק לאומץ והחלטיות שמפגין הסמוראי כאשר הוא עושה את הדבר הנכון. לכן, לפי צונטומו, היו הרונין אמורים לתקוף את ביתו של קירה מיד אחרי מות אדונם. עם זאת הפך הסיפור לדורות לדוגמה של נאמנות לאדון, והוא הונצח במחזות, סיפורים ציורים וסרטים רבים לאורך כל ההיסטוריה היפנית.
המחזה הראשון אודות המאורע עלה על הבמה כשבועיים לאחר המתקפה. הרשויות אסרו על המחזה והוא ירד מהבמה, אך רבים אחרים הופיעו אחריו. הפופולרי מבין המחזות היה מחזה בונרקו בשם צ'וּ‏שִינגוּ‏רָ‏ה: מטעמי צנזורה, המחזה העביר את העלילה למאה ה-14 ושינה את שמות הדמויות. במאה ה-20, צולמו לפחות שישה סרטים המבוססים על סיפורם של 47 רונין. הסיפור היה גם לנושא פופולרי בקרב אמני אוקיו-אה: מרבית אמני הז'אנר, בהם הצייר המפורסמים כמו הוקוסאי, הירושיגה וקוניסדה, הציגו בציוריהם את מאורעות הסיפור, את הדמויות ואת שחקני קבוקי אשר הופיעו במחזות על 47 הרונין. אוטגאווה קוניושי* הקדיש ל-47 רונין לא פחות מ-11 סדרות ציורים ו-20 טריפטיכונים.
KUNIYOSHI UTAGAWA ( ):
47 RONIN WITHDRAWING FROM TAKANAWA

25. קטורת בוערת באתר קבורתם של 47 הרונין בסנג'קו-ג'י

26. La tomba di Oishi Kuranosuke Yoshio nel tempio di Sengakuji a Tokyo

27. הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
מקורות:
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו: