1. טוב שברופאים לגיהנם? לזכרו הברוך של ה"טוב שברופאים"
Teaching
Jewish Medical Ethics
1 הדר ???
מספור לכל שקופית
הצעה לעיצוב של השקופית הראושנה
לזכרו הברוך של
ה"טוב שברופאים"
דר' שמואל גיליס ז"ל
נרצח בדרכו מביה"ח הדסה
לביתו בכרמי צור
בתאריך ט' שבט תשס"א
(2 פברואר 2001)
Version for the web
Power Point techni …
Number for Pages and Slides
Replace Headers and below …
090512
*הסכמה מדעת
גליק אסיא מ"ב-מ"ג תשמ"ז
"הבטיח את החולה ותבשרהו בשלומו, אף אם אתה לא תהיה בטוח בו כי בזה תחזק את טבעו" (אה"ר 491, הערה 28) מוסר הרופאים לרבי יצחק בן שלמה ישראלי פרק ל"א.
Bleich Judaism and Healing 29 – Judaism and Kuebler-Ross (Steinberg does not agree)
Annas GJ NEJM (other aspects of Truth Telling)
Pellegrino ED JAMA
Paltiel Ora Ann Intern Med :416
Encyclopedia of Bioethics *Truthtelling
-Mati Orminer
-HER review and insert
-Format of File
B. Gesundheit MD PhD
Gesundheit B: The best among the physicians to Gehinom (to hell)? [Hebrew] Harefuah. 2004;143(8): , 621.
בני גזונדהייט "אתיקה רפואית ביהדות" (תשס"ד)

2. מבנה ההרצאה האמרה במשנה והקשרה הפרשנים היהודים על המשנה
האמרה במשנה והקשרה
הפרשנים היהודים על המשנה
פירושים של חוקרים יהודים
פירושים יהודים עממיים
פירושים של חוקרים לא-יהודים
כתבי היד של המשנה והתלמוד
סיכום ודיון 2

3. האמרה במשנה והקשרה כל שעסקו עם הנשים לא יתייחד עם הנשים
האמרה במשנה והקשרה
משנה סוף מסכת קידושין (ד:יד):
כל שעסקו עם הנשים לא יתייחד עם הנשים
ולא ילמד אדם את בנו אומנות בין הנשים ...
אבא גוריין איש צדיין אומר משום אבא גוריא: לא ילמד אדם את בנו חמר, גמל, ספר, ספן, רועה, וחנוני, שאומנתן אומנות לסטים.
רבי יהודה אומר משמו:
החמרין רובן רשעים,
והגמלין רובן כשרים,
הספנין רובן חסידים.
טוב שברופאים לגיהנם
והכשר שבטבחים שותפו של עמלק ...
הקשר של הלכות איסורי יחוד בין נשים וגברים
 תוספת של הערות כלליות ועצות טובות על בחירת מקצוע
א ב ג ד ה ו

4. "טוב שברופאים לגיהנום" סותר את שאר מקורות המשנה ?!?
בכורות ד:ד
אמר תודוס הרופא אין פרה וחזירה יוצאה מלאכסנדריא עד שהם חותכין את האם שלה בשביל שלא תלד
ראש השנה א:ז
מעשה בטוביה הרופא שראה את החדש
בירושלם ...
שבת יד:ג
"כל האוכלין אוכל אדם לרפואה"
בספרות המשנה
מובעת הערכה וכבוד רב
לרופאים ולרפואה
א ב ג ד ה ו
כריתות ג:ח
הולך לו ערב פסח אצל הרופא וחותכו
כתובות ד:ט
 לקתה - חייב לרפאותה
עבודה זרה ב:ב
מתרפאין מהן רפוי ממון אבל לא רפוי נפשות
בבא קמא ח:א
החובל בחברו חייב עליו
משום חמשה דברים בנזק בצער ברפוי בשבת ובבשת...
חייב לרפאותו ...
נדרים ד:ד
המודר הנאה מחבירו
ונכנס לבקרו עומד אבל לא יושב ומרפאהו רפואת נפש אבל לא רפואת ממון ור
"טוב שברופאים לגיהנום" סותר את שאר מקורות המשנה ?!?

5. הפרשנות של "טוב שברופאים לגיהנום" – מפה היסטורית
הפרשנות של "טוב שברופאים לגיהנום" – מפה היסטורית
הפרשנים היהודים על המשנה 12
מהר"ל פראג
( ) 11
יונתן אייבשיץ
( ) 15
מהרש"א
( ) 12
רש"י
( ) 4 4 16
ישראל ליפשיץ
( )
מנחם המאירי
( ) 6
יצחק לאמפרונטי
( ) 14
קלונימוס בן קלונימוס
( ) 7
יעקב צהלון
( ) 13
רמב"ן
( ) 5 4
177
יוסף אלמנצי
( )
יעקב בן אשר
"בעל הטורים"
( ) 8
שלמה אבן וירגה
(מאה ה-15) 10 9
שמעון בן
צמח דוראן
( ) ?

6. רש"י רבי שלמה יצחקי א. רבי שלמה יצחקי = רש"י (צרפת; 1040-1105)
רבן של ישראל
רש"י
( ) 4
א. רבי שלמה יצחקי = רש"י (צרפת; )
רש"י, גדול מפרשי המקרא והתלמוד, מעלה בפירושו על התלמוד (קידושין פ"ב ע"א) מספר הסברים:
טוב שברופאים לגיהנם:
(א) אינו ירא מן החולי,
(ב) ומאכלו מאכל בריאים,
(ג) ואינו משבר לבו למקום,
(ד) ופעמים שהורג נפשות,
(ה) ויש בידו לרפאות העני ואינו מרפא.
אברהם גרוסמן "פולמוס דתי ומגמה חינוכית בפירוש רש"י לתורה"
בתוך "פרקי נחמה – ספר זכרון לנחמה ליבוביץ", ירושלים,
ספרית אלינר, תשס"א,

7. גדול פרשני התורה והתלמוד, רופא, ויכוח הדת "מלחמות ה' "
רמב"ן
( ) 5
ב. רבי משה בן נחמן = רמב"ן
(ספרד, ארץ ישראל; )
גדול פרשני התורה והתלמוד, רופא,
ויכוח הדת "מלחמות ה' "
בברצלונה 1263 עלה לארץ ישראל
"... ואין לך ברפואות אלא ספק סכנה, מה שמרפא לזה ממית לזה. וזו שאמרו (קדושין פ"ב ע"א) טוב שברופאים לגיהנם, לגנות דרכן של רופאים בפשיעות וזדונות שלהם נאמר, אבל לא שיהא חשש איסור בדבר, כדרך שאמרו שם נמי טוב שבטבחים שותפו של עמלק, הא אלו נהג עצמו כשורה כל שכן שהוסיף זכות לעצמו שאומנותו אומנות לסטים ולא למד ממעשיהם. והתם תנן [ושם למדנו במשנה] (נדרים ל"ח ע"ב) המודר הנאה מחבירו נכנס לבקרו עומד אבל לא יושב ומרפאהו רפואת נפשות ... שאפילו יש לו מי שירפאנו מותר לזה לרפאותו שלא מן הכל אדם זוכה להתרפאות, אלמא מצוה דרמיא עליה עבד, והשבת אבידה דגופו היא [אם כן הוא מקיים מצווה, אשר מוטלת עליו, וזאת מצוות השבת אבידה של גופו].
"תורת האדם" (שער המיחוש) בתוך חיים שעוועל (מהדיר) "כתבי הרמב"ן"

8. ג. רבי מנחם לבית מאיר = המאירי (פרפיניאן, צרפת; 1249-1316)
מנחם המאירי
( ) 6
ג. רבי מנחם לבית מאיר = המאירי (פרפיניאן, צרפת; )
פרשן שיטתי וביקורתי של התלמוד.
נטייה לפילוסופיה, להשכלה ולמדעים אחרים,
טען לחופש דעות לחכמי כל ארץ,
התנגד להחרים את לימודי הפילוסופיה.
'טוב שברופאים לגיהנום':
שופך דמים מפני היאוש ואינו משתדל כראוי במלאכת רפואתו או שאינו יודע לפעמים סבת החולי ודרך רפואתו, ועושה עצמו בקי.
משה הלברטל "בין תורה לחכמה – רבי מנחם המאירי ובעלי ההלכה המיימונים בפרובנס", ירושלים, מאגנס, תשס"א, 44 ואילך.

9. ד. רבי קלונימוס בן קלונימוס (פרובנס; 1286-1328)
( ) 7
ד. רבי קלונימוס בן קלונימוס (פרובנס; )
הוגה דעות וסופר, רופא, מתמטיקאי, אסטרולוג,
תירגם כתבים רפואיים, פילוסופיים ומדעיים מלטינית, יוונית, ערבית,
ביניהם גם את כתבי גלנוס ואברואס.
היה חברו של הסופר-הפייטן עמנואל בן שלמה מרומא ( ), ושל גדול המשוררים האיטלקים אליגירי דנטה (פלורנץ; )
ויש שיתפאר בחכמת הרפואות. ספר על עצמו לעשות נפלאות.
וכי עמו סודות בקירות לבו חרותים. להחזיר נשמות לפגרים מתים.
כן דרך רופאי זמננו עיניהם בממון
ולא יחושו למה שיהיה. אם ימות גבר היחיה.
סוף דבר כלם טופלי שקר רופאי אליל (על פי איוב י"ג, ד)
ה' לא יראו. ידיהם דמים מלאו.
על כן אמרתי רבותינו הקדושים
לא אמרו בחנם: "טוב שברופאים לגיהנם".
בספרו "אבן בוחן" (נכתב בשנת 1322), כתוב כולו בחרוזים
דיון בהתנהגות מוסרית של בני אדם שונים בחברה
ביקורת של "טופלי השקר, רופאי האליל" בני דורו = "טוב שברופאים לגיהנם"

10. ה. רבי יעקב בן אשר = "בעל הטורים" (גרמניה, ספרד; 1270-1343)
( ) 8
ה. רבי יעקב בן אשר = "בעל הטורים"
(גרמניה, ספרד; )
סיכום של ספרות ההלכה על פי התלמוד
שנתנה לו רשות לרפאות ומצוה היא ובכלל פיקוח נפש הוא והזריז הרי זה משובח ואם מונע עצמו הרי זה שופך דמים ואפילו יש לו מי שירפאנו שלא מן הכל אדם זוכה להתרפאות ומיהו לא יתעסק ברפואה אלא אם כן יהא בקי ויודע בחכמה ובמלאכה ולא יהא שם גדול ממנו אבל כל שאינו יודע בטיב מלאכה זו לא יהא עוסק בה וכן אם יש גדול ממנו לא יתעסק בה כלל קל וחומר משאר דינים והוראות שבתורה דהיאך יורה בספק נפשות במקום שיש גדול ממנו ואם לא נתעסק בה כלל - הרי זה שופך דמים ובן גיהנם הוא בודאי (יורה דעה סי' של"ו).
חובה לעסוק ברפואה – והנמנע מרפואה – "בן גיהנם הוא בודאי"
היפוך דברי המשנה מגנאי לשבח ומצוה

11. ו. רבי שמעון בן צמח דוראן = הרשב"ץ (מיורקה 1361- אלגיר 1444)
ו. רבי שמעון בן צמח דוראן = הרשב"ץ
(מיורקה אלגיר 1444)
רב ומנהיג, רופא, אסטרולוג, מתמטיקאי, פילוסוף (תורת ההיגיון) 9
שמעון בן
צמח דוראן
( )
ונראה כי פירוש 'רופא אומן' הוא רופא החבורות במלאכת היד ששגגתו וזדונו היא חבלה ורציחה ... אבל 'רופא חולים' במשקים ובמשלשליות ובמרקחות ובמרחצאות והנחות - אינו נקרא 'רופא אומן' אלא 'רופא' סתם ואינו בכלל זה, שאינו בא לידי חבלה להתחייב בניזקין, ואם שגג או הזיד והמית או הוסיף מכאוב על מכאובי החולי ונתכוון לרפאות ולא נתכוון להזיק - פטור הוא אף מדיני שמים, שאין לו אלא מה שעיניו רואות אלא שאין לו לדבר בפני מי שגדול ממנו בחכמה כדין דיין, ולא לסמוך על נסיונותיו, ועל זה אמרו (קדושין פ"ב ע"א) 'טוב שברופאים לגיהנם' כמו שכתוב (שם) 'טוב שבטבחים שותפו של עמלק' וכך כתב הרמב"ן זכרונו לברכה...
(שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' פ"ב)
Chirurg vs. Internal Medicine

12. ז. רבי שלמה אבן וירגה (ספרד מאה 15)
ז. רבי שלמה אבן וירגה
(ספרד מאה 15)
רב, רופא, הוגה דעות, היסטוריון. ממגורשי ספרד, נאלץ לחיות חיי אנוסים. ספר 'שבט יהודה' הוא קובץ סיפורי הפורענויות שעברו על היהודים מאז הגלות. יש בו ויכוחים ודיונים בין יהודים לנוצרים על הסיבות של שנאת ישראל והגלות. על היהודים להרחיק את גורמי השנאה והקנאה, בהתנהגות צודקת כלפי שכניהם הגויים, בהטפה לסובלנות וכדומה.
שלמה אבן וירגה
(מאה ה-15) 10
רצה לומר שיראה לעולם גיהנם פתוח לפניו אם יהרג האיש שהרפואה על ידו ובזה יעיינו ויעשו החריצות הראוי, והטוב הוא כאשר יחשבו שהם עתידים לירש גיהנם אם לא יכוונו כראוי במחשבה ועיון
ביקורת ועונש – משפרים את איכות העבודה “Quality control”
יצחק בער (מבוא) עזריאל שוחט (מהדיר) "רבי שלמה בעל ספר שבט יהודה", ירושלים, ביאליק, תש"ז

13. ח. רבי יהודה ליוא בן בצלאל = המהר"ל מפראג (1512-1609)
מהר"ל פראג
( ) 11
ח. רבי יהודה ליוא בן בצלאל = המהר"ל מפראג ( )
רב, פרשן תלמודי, מחנך, הוגה דעות ומקובל, העריך את מדעי הטבע.
וכך פירושו מה שאמרו 'טוב שברופאים לגיהנם' פירוש, מי שהוא רופא ואינו בעל תורת א-לקים עם זה, הרי כל ענינו שהוא מעיין בחומרי בלבד, לכך הוא בעל גיהנם (ספר נצח ישראל - פרק ל). ... ויש לפרש עוד, כי נחשב האדם קל בעיניהם, שאם לא כן - לא היה רופא, שהיה מתיירא פן יטעה ויאבד נפש מישראל, כי כל דבר כאשר האדם רגיל בו אינו מקפיד כל כך להיות נזהר (חידושי אגדות קידושין שם)

14. ט. רבי שמואל אליעזר הלוי אידלש = המהרש"א (פולין; 1555-1631)
( ) 12
ט. רבי שמואל אליעזר הלוי אידלש = המהרש"א (פולין; )
כפרשן התלמוד, מסביר את לשון המשנה
משלב בהם דברי מוסר חדשים לרופא:
טוב שברופאים לגיהנם דהיינו שמחזיק את עצמו לטוב ולמומחה שברופאים, שאין כמוהו ומוסמך ביותר על המחאתו מתוך גאוותו ולפעמים הוא טועה בטבע זה החולה וממית את החולה ברפואותיו אבל יש לו לישא וליתן עם שאר הרופאים כיון שהוא סכנת נפשות.
חיים הלל בן-ששון "הגות והנהגה – השקפותיהם החברתיות של יהודי פולין בשלבי ימי הביניים", ירושלים, ביאליק, תשי"ט, 202 ואילך; 213 ואילך; 221 ואילך.

15. תפילת הרופא של רבי יעקב צהלון
י. רבי יעקב בן יצחק צהלון (רומא ובפירארא, )
רב, פוסק, רופא, מחבר של פירושים על המקרא, והתפילה
מחבר של 'אוצר החיים' (1683), 'מרגליות טובות' (1665) על חכמת הרפואה.
יעקב צהלון
( ) 13
תפילת הרופא של רבי יעקב צהלון
"אנא גלגל על ידי זכויות לעולם, ואל תגלגל על ידי שום חובה בעולם חס ושלום. ואל תמציא לידי דבר רע, ולא יצא דבר מקולקל על ידי, ולא אהיה גרמא למיתתו של שום אדם בעולם, ולא נזק אפילו באיבר מאיבריו, לא בשוגג ולא במזיד, ולא אהיה בכלל "טוב שברופאים לגיהנם", אל תאסוף עם חטאים נפשי, ועם אנשי דמים חיי (תהלים כ"ו, ט), אלא בשביל הזכויות שתגלגל על ידי, שאפקח נפשות עמך ישראל, ועל ידי תצילם מן המוות, אזכה בעז"ה לטייל בתענוג הצריך לראות בטובת בחירך, לשמוח בשמחת גוייך, להתהלל עם נחלתך ועיני תראנה ירושלים, נוה שאנן, ואתהלך לפני ה' בארצות החיים, ואל יזדקק שטן למעשי ידי, כי לזכות ולטהר באתי.

16. יא. רבי יצחק חזקיה לאמפרונטי (איטליה; 1679-1756)
יצחק לאמפרונטי
( ) 14
יא. רבי יצחק חזקיה לאמפרונטי (איטליה; )
רב, רופא, מורה ומחנך. למד פילוסופיה ורפואה באוניברסיטה של פאדובה. מחבר האנציקלופדיה המונומנטאלית "פחד יצחק" על הלכה (ויניציה 1798, 120 כרכים), הכניס לימודי חול לעולם הישיבות באיטליה.
טוב שברופאים לגיהנם - משנה אחרונה דקידושין, ורבו הפירושים עליה כאשר יראה כל מעיין בספרים הנדפסים; ואני אומר דעל הקירור"גים נאמרה יען וביען הם משנים מצוות החכם ובפרט בהקזת דם מרבים או ממעטים כפי שכלם הקצר וממיתים החולים וכמה פעמים ראיתי אני הצעיר המחבר כאלה לרוע. ("פחד יצחק", ערך *טוב שברופאים לגיהנם)
Chirurg vs. Internal Medicine

17. יב. רבי יהונתן איבשיץ (פראג, גרמניה; 1690-1764)
יב. רבי יהונתן איבשיץ (פראג, גרמניה; )
רב ופוסק, עסק בחכמת הקבלה והתעניין בחכמת הטבע.
יונתן אייבשיץ
( ) 15
בכל מחקרי הרופאים אין בהם דבר ברור והחלוט אשר יאמר עליו כי הוא זה ברור בלי ספק, רק לפי שכלם ומראה עין ישפטו, ולכך אמרו חז"ל טוב שברופאים לגהינם אף נאמר בתורה ורפא ירפא מלמד שנתנה רשות לרופא אבל התורה דברה במכות חוץ באבר שבר יד או פצע וחבורה שזה מוחש והרופא יורד עד תכליתו ובהן כמעט מופת חותך כמופת הנדסה, מה שאין כן בחולי באברי פנימים שאין עין רופא שולט בו בזהו ידונו כפי שכלם וכמדומה ובספק שקול וכדומה עד כי רבים חללים הפילו ועצומים כל הרוגיה (משלי ז', כו) כי לדברים כאלה צריך ישוב הדעת ומתון וכהנה תנאים רבים לבל ישגה ח"ו ונפש הוא חובל.
(פירוש "כרתי ופלתי" על שו"ע יו"ד סי' קפ"ח, סק"ה)
הסתייגותו ממחקר הרפואה, אזהרה לרופאים לא להתייהר בחכמתם

18. יג. רבי ישראל ליפשיץ (גרמניה; 1782-1860)16
ישראל ליפשיץ
( )
יג. רבי ישראל ליפשיץ (גרמניה; )
רב ופרשן המשנה בצרפת ובגרמניה (קולמר ודנציג). מחבר פירוש המשנה "תפארת ישראל", אשר מצטיין בדייקנות לשונית ובהתייחסות רבה לספרות ולתרבות הכללית
אין המאמר זה גנאי לרופא רק שבח הרופא המומחה, ועל פי זה נבין היטב שבח הרופא ממאמר זה דמדלא קאמר 'כשר' שברופאים כבסיפא בטבחים שמע מינה שהטוב הזה אין כוונתו כשר רק מי שחושב עצמו שהוא מומחה היותר טוב שברופאים הוא מעותד לגיהנם דבגאוותו זו סומך על ידיעתו בספק ואינו מתייעץ עם חבריו כראוי למי אשר בפיו ובקולמוסו מונח חיים או מוות וגם ברוב גאונו אינו מסתפק שמא יטעהו דמיונו ואינו חושש לעיין היטב בספרי הרפואות קודם שיתן להחולה סמי רפואה ... וראה שלא אמר התנא שהוא רשע או יבוא לגיהנם רק אמר לגיהנם ר"ל יש לו הכנה ליוכלו לבוא על ידה לגיהנם אבל כל עוד יותר שיהיו לו הכנות לגיהנם כל עוד יגדל שכרו ושבחו כשיכבוש הכנותיו.
אהרן רבינוביץ "תכונות גרועות – פגם או אתגר – השוואת עמדת היהדות לעמדות פסיכולוגיות", בד"ד (בכל דרכך דעהו), כתב עת לעניני תורה ומדע, אוניברסיטת בר אילן, קיץ תשנ"ה, 1, 7-16
S.Z. Leiman Rabbi Israel Lipshutz: The Portrait of Moses TRADITION, 24(4);1989:91-98.

19. "רע שברופאים לגיהנום" יד. יוסף אלמנצי (איטליה; 1801-1860)17
יוסף אלמנצי
( )
יד. יוסף אלמנצי (איטליה; )
סופר ומשורר איטלקי. רוב שיריו הם סונטות עם תוכן דידאקטי-מוסרי
"רע שברופאים לגיהנום"
רופא רשע! פקודי א-ל בזית
מאסת תורתו, אף משפט גבר:
"לא תרצח", "לא תנאף" - כעב מחית
גם שמת "לא תגנוב" במחילות קבר.
לפקוד אשה זרה יום יום רצית
רק לזנונים, לא לתרופת דבר
גנבת הון מכיס, כי לא רפאת
את חבורת איש, אך הרבית שבר. 
שפכת דם נקי; לכן נגדך
לנקום נקמת עם רב - מת בגללך
שדים ושעירים בשמחות יבאו.
מי כמוך רופא עזב חלכה (ע"פ תה' י, יד)
שוקד על בית עשיר? כה משפטך.
אם רב תחיה – תשוב תבל לתהו.
ספרו "נזם זהב" שיר (ל"ג)

20. סיכום ביניים: הפרשנים היהודים  מעין קודקס מוסרי של הרופא היהודי
סיכום ביניים: הפרשנים היהודים  מעין קודקס מוסרי של הרופא היהודי
התנהגות מוסרית של הרופא כלפי החולה
רש"י: שנאת בצע, חובת הטיפול גם בעניים
בעל הטורים: חובה דתית לטפל בחולים ?
משולב בתוך
תפילת הרופאים
דרישות מקצועיות בעצם העיסוק ברפואה
רמב"ן: להימנע מרשלנות רפואית
מאירי: השתדלות מקצועית וכנות מדעית
רשב"ץ: להתייעץ במומחים גדולים
הרב-הרופא רבי יעקב צהלון: זהירות מקצועית
רבי יצחק לאמפרונטי: במיוחד בכירורגיה
רבי שלמה אבן וירגה: בקרה מקצועית
"טוב שברופאים לגיהנם"
דרישות בנוגע לאופיו ולאישיותו של הרופא
מהרש"א, ישראל ליפשיץ: אסור להתגאות
רבי יונתן איבשיץ: התנהגות במידת הענווה וביישוב הדעת
תפישת העולם של רופאי ישראל
קלונימוס: אין לרופא להיות מרופאי אליל המתפארים
מהר"ל מפראג: שילוב של רפואה עם השקפת עולם דתית-רוחנית ?

21. פירושים של חוקרים לא-יהודים
א. אזכורים של מליצות דומות בספרות הלא-יהודית
"ההבדל היחיד בין שודדים ורופאים הוא, כי פשעיהם של הראשונים מתחולל בהרים, ואילו של האחרונים - ברומא גופה"
(גלנוס)
Ubi tres medici - ubi tres athei
("במקום בו יש שלושה רופאים – יש שלושה אתאיסטים")
"הרופא הסכל - חבירו של מלאך המוות"

22. ב. פרופסור יוהנס בוכסטורף (באזל, שוויץ; 1599-1664)
ב. פרופסור יוהנס בוכסטורף (באזל, שוויץ; )
Johannes Buxtorf II, Basel, Switzerland
תיאולוג נוצרי ופרופסור באוניברסיטת באזל, מגדולי הבלשנים, מחבר של -Lexikon Chaldaicum, Talmudicum et Rabbinicum
לדבריו, האימרה יוצאת דווקא נגד רופאים נוצרים, כי לפי התלמוד (עבודה זרה כ"ז ע"ב-כ"ח ע"א) אין ליהודים להתרפא על ידי רופאים נוצרים.
Johann Buxtorf Lexikon Chaldaicum, Talmudicum et Rabbinicum,III,1127, s.v. Rophe
בזמנו אסרו השלטונות בבאזל ליהודים להתגורר בעיר, אלא אם כן הם חשובים מבחינת המסחר בבאזל (אחד מהדפוסים העבריים הראשונים היה בבאזל בחסותם של משפחת בוכסטורף, שקבלו רשיון מיוחד ליהודים לעזור בהגהת הספרים)
בסוף דבריו הוא מפנה את הקורא - כהוכחה לדבריו - אל הספר "עמודי הגולה" (סימן ק') הנקרא גם "ספר מצוות קטן" (או בקיצור סמ"ק) של רבינו יצחק ב"ר יוסף מקורביל (נפטר 1280; צרפת), בו כתוב "שלא להתייחד עם עובדי אלילים מפני שחשודין על שפיכות דמים ... וגם אין מתרפאים ... מן המינין או מן האומר לחש של עבודת כוכבים ומזלות", אך אין באותו מקור התייחסות ישירה לאימרה "טוב שברופאים לגיהנם".
 PROJECTION 

23. ג. פרופסור כריסטיאן ריינקה (לייפציג, גרמנה; 1668-1752)
ג. פרופסור כריסטיאן ריינקה (לייפציג, גרמנה; )
מרצה לשפות שמיות ותיאולוגיה באוניברסיטת לייפציג = Leipzig.
בשנת 1724 הוא הקדיש לאימרה הסבר מפורט בלטינית בהספדו לזכרו של הרופא יוהן גיאורג אוטו. הוא מתבסס על פירושו של בוכסטורף וקודמיו.
האמרה היא גינוי תלמודי נגד הנוצרים
= נטייה אנטישמית נגד המשנה והתלמוד
Univ.-Bibl.Jena. Bud. var No. 158

24. ד. פרופסור דניאל שנקל (היידלברג, גרמניה; 1813-1885)
ד. פרופסור דניאל שנקל (היידלברג, גרמניה; )
כומר נוצרי, חוקר מקרא, אנטישמי
"...תפיסת התלמוד כמובן מגנה [את הרפואה], לפיה מגיע לרופא הטוב ביותר [עונש] הגיהנם".
אין ציון לגבי המקור של אימרה והוא מצטט אותה רק בגרמנית;
אין אזכור ודיון על מקורות תלמודיים אחרים על מעמד הרפואה בתלמוד;
חיבורו עוסק במקרא בלבד, אך מפאת מגמתו האנטישמית הוא מצטט את גישת התלמוד והיהדות הרבנית אל מחקר הרפואה.
חוגים אנטישמיים האשימו את היהדות בהתנגדות לקידמה תרבותית. האימרה "טוב שברופאים לגיהנם" משמשת להם כביכול כהוכחה, שהתלמוד מזלזל בחכמת הרפואה ומגנה את עצם העיסוק ברפואה באופן עקרוני.
Daniel Schenkel [ ] Bibel-Lexikon – Realwörterbuch zum Handgebrauch für Geistliche und Gemeindeglieder, (1869), I, 252, Artikel *Arzneikunst

25. כתבי היד של המשנה והתלמוד
"בראשיס ברא א-להים ..."
בכתב יד קויפמן של המשנה, אשר הוא בכיר כתבי היד השלמים של המשנה, חסר במשנה קידושין ד:יד כל הקטע "אבא גוריין ... שותפו של עמלק"
David Kaufmann
( )
Manuscript of the
Mischnah
משנה מסכת קידושין פרק ד משנה יד
...רבי מאיר אומר לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות אלא הכל לפי זכותו
רבי שמעון בן אלעזר אומר ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות והן מתפרנסין שלא בצער והלא לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס שלא בצער [ומי גרם לי
להיות מתפרנס בצער הווי אומר חטאיי לפי
(אלא) שהרעותי [את] מעשי וקפחתי את פרנסתי
אבא גוריין איש צדיין אומר משום אבא גוריא לא ילמד אדם את בנו חמר גמל ספר ספן רועה וחנוני שאומנתן אומנות לסטים
רבי יהודה אומר משמו החמרין רובן רשעים והגמלין רובן כשרים
הספנין רובן חסידים טוב שברופאים לגיהנם
והכשר שבטבחים שותפו של עמלק
[אמר להם] רבי נהוראי אומר מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה שאדם אוכל משכרה בעולם הזה
וקרן קיימת לעולם הבא ...

26. בכתב יד פארמה של המשנה (Mishna Codex Parma "C” De Rossi 984)
נתווספו למשנה קטעים שונים בתקופות שונות
 האמרה "טוב ברופאים לגיהנום" חסרה בכולם.
מקור לא-יהודי של האמרה
מסכת סופרים (ט"ו:ז) בהקשר של עבודה זרה

27. סיכום ביניים: הפרשנים היהודים מעין קודקס מוסרי לרופא
סיכום ודיון
סיכום ביניים: הפרשנים היהודים מעין קודקס מוסרי לרופא
קודקס מוסרי לרופא
התנהגות מוסרית של הרופא כלפי החולה
רש"י: שנאת בצע, חובת הטיפול גם בעניים
בעל הטורים: חובה דתית לטפל בחולים
הקטע חסר במשנה! ?
משולב בתוך
תפילת הרופאים
דרישות מקצועיות בעצם העיסוק ברפואה
רמב"ן: להימנע מרשלנות רפואית
מאירי: השתדלות מקצועית וכנות מדעית
רשב"ץ: להתייעץ במומחים גדולים
הרב-הרופא רבי יעקב צהלון: זהירות מקצועית
רבי יצחק לאמפרונטי: במיוחד בכירורגיה
רבי שלמה אבן וירגה: בקרה מקצועית
"טוב שברופאים לגיהנם"
דרישות בנוגע לאופיו ולאישיותו של הרופא
מהרש"א, ישראל ליפשיץ: אסור להתגאות
רבי יונתן איבשיץ: התנהגות במידת הענווה וביישוב הדעת
תפישת העולם של רופאי ישראל
קלונימוס: אין לרופא להיות מרופאי אליל המתפארים
מהר"ל מפראג: שילוב של רפואה עם השקפת עולם דתית-רוחנית !

28. הפרשנות של "טוב שברופאים לגיהנום" – מפה היסטורית
סיכום ודיון: הפרשנים היהודים וכתבי היד של המשנה
הפרשנות של "טוב שברופאים לגיהנום" – מפה היסטורית 12
מנחם המאירי
( ) 6
קלונימוס בן קלונימוס
( ) 7
יעקב בן אשר
"בעל הטורים"
( ) 8
מהר"ל פראג
( ) 11
מהרש"א
( )
יעקב צהלון
( ) 13
יצחק לאמפרונטי
( ) 14
יונתן אייבשיץ
( ) 15 4 16
ישראל ליפשיץ
( )
רש"י
( )
רמב"ן
( ) 5 9
שמעון בן
צמח דוראן
( )
שלמה אבן וירגה
(מאה ה-15) 10
177
יוסף אלמנצי
( )
"טוב שברופאים לגיהנם" נכנס
בטעות בחלק של כתבי היד;
המפרשים מתמודדים בכובד ראש עם האמרה ברוח התלמוד ונוצר קודקס מוסר עשיר וערכי לרופאים
"טוב שברופאים לגיהנם"
(משנה סוף קידושין)
חסר בכתבי היד (220) 1
חסר בתלמוד
ירושלמי (400)
בבלי (450) 2
חסר אצל רי"ף, רמב"ם, רא"ש ועוד "ראשונים" (עד המאה ה-14) 3 !

29. "טוב שברופאים לגיהנום" סותר את שאר מקורות המשנה ?!?
בכורות ד:ד
אמר תודוס הרופא אין פרה וחזירה יוצאה מלאכסנדריא עד שהם חותכין את האם שלה בשביל שלא תלד
ראש השנה א:ז
מעשה בטוביה הרופא שראה את החדש
בירושלם ...
שבת יד:ג
"כל האוכלין אוכל אדם לרפואה"
בספרות המשנה
מובעת הערכה וכבוד רב
לרופאים ולרפואה
א ב ג ד ה ו
כריתות ג:ח
הולך לו ערב פסח אצל הרופא וחותכו
כתובות ד:ט
 לקתה - חייב לרפאותה
עבודה זרה ב:ב
מתרפאין מהן רפוי ממון אבל לא רפוי נפשות
בבא קמא ח:א
החובל בחברו חייב עליו
משום חמשה דברים בנזק בצער ברפוי בשבת ובבשת
... חייב לרפאותו ...
נדרים ד:ד
המודר הנאה מחבירו
ונכנס לבקרו עומד אבל לא יושב ומרפאהו רפואת נפש אבל לא רפואת ממון ור
"טוב שברופאים לגיהנום" סותר את שאר מקורות המשנה ?!?

30. עומדת בסתירה עם שאר מקורות המשנה
J. Buxtorf
Ch. Reinecke
D. Schenkel
א ב ג ד ה ו
"טוב שברופאים לגיהנום"
עומדת בסתירה עם שאר מקורות המשנה

31. סיכום ! א. "טוב שברופאים לגיהנום" (משנה סוף קידושין) עומדת
א. "טוב שברופאים לגיהנום" (משנה סוף קידושין) עומדת
בסתירה עם שאר מקורות המשנה על רפואה ורופאים ?!
ב. פרשנים יהודים  דרישות מוסריות מהרופאים על פי
השקפת עולמם ו'רוח התלמוד'
ג. פרשנים לא-יהודים  התקפות נגד היהודים רופאים על פי
השקפת עולמם ו'רוח הזמן' האנטישמי
ד. האמרה חסרה בכתבי היד הנאמנים של המשנה –
ומסתבר שהיא תוספת מאוחרת למשנה ממקורות משניים
ה. מהפרשנים היהודים על המשנה נוצר "קודקס מוסרי לרופאים" על פי 'רוח התלמוד' למרות שהאמרה אינה חלק של המשנה!

32. "טוב שברופאים לגיהנום"? מה ניתן ללמוד על מעמד הרופאים והרפואה1
מה ניתן ללמוד על מעמד הרופאים והרפואה
מהמקורות במקרא, במשנה ובתלמוד?
יש להיעזר בסקירות ספרות בנושא, כדוגמת הספרים למטה.
Dr Julius Preuss ( ) Biblisch-talmudische Medizin: Beiträge zur Geschichte der Heilkunde und der Kultur überhaupt. Berlin: S. Karger, 1911; (repr. NY, Ktav, 1971) transl. by F Rosner Julius Preuss' Biblical and Talmudic Medicine NY: 1978.
Rabbi Dr. Lord Immanuel Jakobovits ( ) "Jewish Medical Ethics
– a Comparative Study” (1959, English; Hebrew)
סיכון לתסמונת דאון
בהתאם לגיל 1:227
לאחר שקיפות עוברית מוגברת 1:16
נקודה לבנה בלב – סיכון פי 2
סה"כ סיכון של בערך 1:8
Prof. Avraham Steinberg (1947-)
אנציקלופדיה הלכתית-רפואית
(Hebrew & English) 32
Rosner, Fred (editor) Pioneers in Jewish Medical Ethics. Jason Aronson, 1997.

33. "טוב שברופאים לגיהנום"? 2
הוצגו פירושים "רבניים" רבים של מפרשים שונים לאורך הדורות מול גישה היסטורית-מדעית על פי כתבי יד אמינים.
כיצד שתי הגישות תורמות להבנה ומה החולשות שלהם?
אין מקורות רבים על דיני
הפלה לכתחילה, אך יש פרק שלם בהל' בכורות (=בהמות)...
סיכון לתסמונת דאון
בהתאם לגיל 1:227
לאחר שקיפות עוברית מוגברת 1:16
נקודה לבנה בלב – סיכון פי 2
סה"כ סיכון של בערך 1:8 33

34. "טוב שברופאים לגיהנום"? 3
הציגו את הלקחים המוסריים הרלוונטיים לחינוך רפואי-מוסרי מבחינה אישית על פי הפירושים השונים שהוצגו על האמרה "טוב שברופאים לגיהינום"!
סיכון לתסמונת דאון
בהתאם לגיל 1:227
לאחר שקיפות עוברית מוגברת 1:16
נקודה לבנה בלב – סיכון פי 2
סה"כ סיכון של בערך 1:8 34

35. מדוע "טוב שברופאים לגהינם"?
ראינו כי האִמרה "טוב שברופאים לגהינם" הוספה למשנה בתקופה מאוחרת על ידי סופר אלמוני.
נסה לחשוב מדוע הוסיף הסופר האִמרה זו? בתשובתך התייחס לשאלה האם האִמרה שוללת את מקצוע הרפואה (חלקית או באופן מלא) או שמא היא באה כאזהרה מפני פן מסוים ברפואה.
בדוק האם התשובה מתאימה להקשר בו מופיעה האִמרה. ד 35

36. הרב פרופ' אברהם שטינברג, ירושלים פרופ' אברהם גרוסמן, ירושלים
תודה רבה
פרופ' שמעון גליק, באר שבע
הרב פרופ' אברהם שטינברג, ירושלים
פרופ' אברהם גרוסמן, ירושלים
פרופ' מנחם כהנה, ירושלים
פרופ' שמואל קוטק, ירושלים
דר' יוסף אורבך, אפרת
הרב ברוך גיגי, אלון שבות
הרב יואל בן-נון, אלון שבות
הרב יוסף צבי רימון, אלון שבות
איתן זלוטניק
אהרן זף
הדר לוריא
10: הפלה מלאכותית
תפארת ישראל על המשנה
ערוך השולחן חו"מ סימן תכ"ה
אבן האזל ח"ב פ"א מהלכות רוצח ה"ט
מנחת חינוך סימן רצ"ו
חזון איש על הרמב"ם שם: הסברא "מאי חזית דדמך דידך סומק טפי" לא שייכת בעובר, ולכן מותר להפיל
אה"ר: *הפלה הערה [197] *עובר
קורס "אתיקה רפואית ביהדות"