1. Paul Victor Jules Signac
קלריטה ואפרים
מצגות
Paul Victor Jules Signac

2. פול ויקטור יולס סיניאק (Paul Victor Jules Signac‏  ) היה צייר נאו-אימפרסיוניסטי צרפתי שפיתח בשיתוף עם ז'ורז' סרה את הסגנון הפוינטיליסטי.
סיניאק, יליד פריז, למד בצעירותו למד ארכיטקטורה עד שהחליט בגיל 18 להמשיך כצייר. סיניאק סייר בחופים שונים באירופה וצייר את הנופים שראה, ולקראת סוף ימיו החל לצייר ערים שונות בצרפת.
Paul Signac

3. ב-1884 פגש סיניאק את קלוד מונה ואת ז'ורז' סרה
ב-1884 פגש סיניאק את קלוד מונה ואת ז'ורז' סרה. הוא נדהם מסגנון העבודה השיטתי של סרה ומהתאוריה על הצבעים שאימץ, והפך לתומך נאמן של סרה. כתוצאה מהשפעתו, עזב סיניאק את סגנון הציור האימפרסיוניסטי והחל לצייר בסגנון הדומה לסגנונו של סרה, שמאוחר יותר נקרא נאו-אימפרסיוניזם.

4. Capo di Noli, 1898, oil on canvas, Wallraf-Richartz Museum, Cologne
בחלק גדול מעבודותיו צייר את חופי צרפת תוך התמקדות עמוקה במים. בכל קיץ, היה סיניאק עוזב את פריז ונוסע לדרום צרפת. במרץ 1889ביקר סיניאק את וינסנט ואן גוך בארל. שנה לאחר מכן ביקר בג'נובה, בפירנצה ובנאפולי.
בנוסף לציוריו בשמן ובצבעי מים, התנסה סיניאק גם בהדפסי אבן, בתצריב ובציורים רבים המבוססים על נקודות קטנות בעט. אנרי מאטיס ואנדרה דרן הושפעו ממנו, וכך השפיע סיניאק גם על התפתחות הפוביזם. בימיו האחרונים קידם סיניאק אמנים צעירים פוביסטים וקוביסטים.
Capo di Noli, 1898, oil on canvas,
 Wallraf-Richartz Museum, Cologne

5. Palais des Papes, Avignon - 1909
סיניאק השתמש בטכניקת ציור עדינה מאוד, שכתוצאה ממנה היצירה מזכירה פסיפס העשוי מאבנים קטנות וצבעוניות המונחות זו לצד זו. 
Palais des Papes, Avignon
Paris, Musée d’Orsay

6. Woman at the Window: Initial Conception for the 1887painting, "Sunday"
Lithograph -

7. יום ראשון - Sunday

8. סיניאק הוא כותב חשוב של תיאוריית האמנות
סיניאק הוא כותב חשוב של תיאוריית האמנות. בכתביו עסק בין השאר בנאו-אימפרסיוניזם. חלק מכתביו לא יצאו לאור.
סיניאק היה אנרכיסט, בדומה לחבריו פליקס פנאון וקאמי פיסארו.
Antibes, the Pink Cloud, 1916

9. Paul Signac was born in Paris on November 11, 1863.
He followed a course of training in architecture before deciding at the age of 18 to pursue a career as a painter. He sailed around the coasts of Europe, painting the landscapes he encountered. He also painted scenes of cities in France in his later years.
In 1884 he met Claude Monet and Georges Seurat. He was struck by the systematic working methods of Seurat and by his theory of colours and became Seurat's faithful supporter. Under his influence he abandoned the short brushstrokes of impressionism to experiment with scientifically juxtaposed small dots of pure colour, intended to combine and blend not on the canvas but in the viewer's eye, the defining feature of pointillism.
Rue Caulaincourt. Mills On Montmarte, 1884

10. Many of Signac's paintings are of the French coast
Many of Signac's paintings are of the French coast. He left the capital each summer, to stay in the south of France in the village of Collioure or at St. Tropez, where he bought a house and invited his friends. In March 1889, he visited Vincent van Gogh at Arles. The next year he made a short trip to Italy, seeing Genoa, Florence, and Naples.
Antibes

11. Signac loved sailing and began to travel in 1892, sailing a small boat to almost all the ports of France, to Holland, and around the Mediterranean as far as Constantinople, basing his boat at St. Tropez, which he "discovered". From his various ports of call, Signac brought back vibrant, colourful watercolors, sketched rapidly from nature. From these sketches, he painted large studio canvases that are carefully worked out in small, mosaic-like squares of color, quite different from the tiny, variegated dots previously used by Seurat.
Dutch Mill at Edam 1898

12. The Port of Saint-Tropez, 1901, National Museum of Western Art, Tokyo

13. The Port of Saint-Tropez - detail
This work depicting the port of Saint-Tropez in its entirety is one of his most monumental works of this period, (131 x cm), providing an extreme expression of these formal changes. Signaling Signac's emergence from the Neo-impressionists and revealing intimations of the birth of Fauvism, this work represents Signac's achievements at the turn of the century.

14. Watercolor and charcoal on paper
Signac himself experimented with various media. As well as oil paintings and watercolors he made etchings, lithographs, and many pen-and-ink sketches composed of small, laborious dots. The neo-impressionists influenced the next generation: Signac inspired Henri Matisse and Andre Derain in particular, thus playing a decisive role in the evolution of Fauvism.
As president of the Societe des Artistes Independants from 1908 until his death, Signac encouraged younger artists
(he was the first to buy a painting by Matisse) by exhibiting the controversial works of the Fauves and the Cubists.
Les Alyscamps, Arles, 1904.
Watercolor and charcoal on paper

15. Private life
On November 7, 1892 Signac married Berthe Robles at the town hall of the 18th district in Paris; witnesses at the wedding were Alexandre Lemonier, Maximilien Luce, Camille Pissarro and Georges Lecomte.
In November 1897, the Signacs moved to a new apartment in the Castel Beranger, built by Hector Guimard, and a little later, in December of the same year, acquired a house in Saint-Tropez called La Hune; there the painter had a vast studio constructed, which he inaugurated on August 16, 1898.
Port Of St Tropez 

16. In September 1913, Signac rented a house at Antibes, where he settled with Jeanne Selmersheim-Desgrange, who gave birth to their daughter Ginette on October 2, In the meantime Signac had left La Hune as well as the Castel Beranger apartment to Berthe: they remained friends for the rest of his life.
On April 6, 1927, Signac adopted Ginette, his previously illegitimate daughter.
At the age of seventy-two, Paul Signac died on August 15, 1935 in Paris from septicemia. His body was cremated and, three days later, August 18, buried at the Pere Lachaise Cemetery.
Antibes

17. Signac left several important works on the theory of art, among them From Eugene Delacroix to Neo-Impressionism, published in 1899; a monograph devoted to Johan Barthold Jongkind ( ), published in 1927; several introductions to the catalogues of art exhibitions; and many other still unpublished writings. Politically he was an anarchist, as were many of his friends, including Felix Feneon and Camille Pissarro.

18. Rue Vercingétorix - 1885 - Google Art Project

19. The Modistes

20.   Gasometers at Clichy, 1886  

21. Gasometers at Clichy
detail

22. Railway junction near Bois-Colombes , 1886 - Google Art Project

23. Snow, Boulevard de Clichy, Paris, 1886 - Google Art Project

24. The Dining Room – 1886-1887 Graphite and ink on Japan paper - (22
The Dining Room – Graphite and ink on Japan paper -  (22.1 x 25.9 cm)

25.   The Dining Room –
"The Dining Room" revisits Signac's painting of the same title and subject, shown at the Paris Salon des Indépendants in Signac made the drawing for illustration in the French journal "La Vie moderne" (April, 1887). Using a carefully laid-out graphite underdrawing, he deftly layers the arrangement of dots to vary tonal intensity, and to render weight and volume. While the subject has all the trappings of a comfortable bourgeois household, the dining room is actually that of the artist's family, and its inhabitants are indeed Signac's mother, grandfather and housekeeper. The figures coexist at the lunch table in stony silence, a family with no communication in a setting devoid of anecdote.

26. The Dining Room - detail

27. Application du cercle chromatique de M
Application du cercle chromatique de M. Charles Henry, lithographie (1888), musée d'art du comté de
Los Angeles

28. Erik Satie Circa 1890 Conté pencil on paperH. 31; W
Erik Satie Circa 1890 Conté pencil on paperH. 31; W. 24 cm Paris, Musée d'Orsay, Musée du Louvre

29. Portrait de Félix Fénéon, huile sur toile (1890), Museum of Modern Art

30. Breeze, Concarneau, 1891

31. Maximilien Luce lisant « La
Révolte » (1891)
Maximilien Luce (1858 –1941) was a prolific French Neo-impressionist artist, known for his paintings, illustrations, engravings, and graphic art, and also for his anarchist activism. Starting as an engraver, he then concentrated on painting, first as an Impressionist, then as a Pointillist, and finally returning to Impressionism.

32. Place des Lices, Saint-Tropez, 1893

33. Woman With A Parasol
 1893 Musée d'Orsay
The Woman with a Parasol is Berthe Roblès ( ), a distant cousin of Camille Pissarro, whom Paul Signac had met in the early 1880s when he was an habitué of the cabaret Le Chat Noir. She lived with him from then on and became his wife on 7 November 1892, a few months before this picture was painted.

34. Woman With A Parasol - detail

35. The Bonaventure Pine, 1893

36. Woman At Her Toilette Wearing A Purple Corset, 1893

37. Au temps d'harmonie. L'âge d'or n'est pas dans le passé, il est dans l'avenir ( ), huile sur toile (310 × 410 cm), mairie de Montreuil

38. Lady on the terrace (1898). Having decided to become a painter following an exhibition of Claude Manet's work in 1880, Signac along with Seurat developed a style of painting that came to be known as Pointillism. Signac's wife is said to have modelled for this scene, which is set on the terrace of the artist's villa in Saint Tropez.

39. Le Grand Canal à Venise (1905), huile sur toile Musée d'art de Toledo

40. Notre-Dame-De-La-Garde (1906), au Metropolitan Museum of Art

41. View of Constantinople, 1907

42. The Pine Tree at St. Tropez, 1909

43. Vue de Montauban sous la pluie, aquarelle (vers 1922), musée Albertina, Vienne

44. The Seine Flooding in 1910 (1923) Lithograph

45. Blessing of the Tuna Fleet at Groix 1923

46. Le phare, Groix, 1925, oil on canvas, 74 × 92
Le phare, Groix, 1925, oil on canvas, 74 × 92.4 cm, Metropolitan Museum of Art

47. Le phare, Groix, detail

48. Le Vieux Port de Marseille (1931), crayon et aquarelle, musée Albert-André, Bagnols-sur-Cèze

49. Arles, la « maison jaune », où résida van Gogh en 1888-1889, aquarelle (1933)

50. Paysage corse (Ajaccio) (1935), crayon et aquarelle, musée Albert-André, Bagnols-sur-Cèze

51. זורז סרה Georges Seraut
הנכם מוזמנים לצפת במצגת על חברו הטוב של פול סיניאק, ז'ורז סרה, בה מוסבר בהרחבה על הפוינטליזם
ז'ורז סרה היה בין מקימי 'האגודה לאמנים עצמאיים'. שם, ביחד עם פול סיניאק, פיתח את סגנון הפוינטליזם – ציור נקודות צבע בודדות המצטרפות לתמונה כוללת במבט מרחוק, כמו פיקסלים במסך אלקטרוני. סגנונו מודרניסטי במובן זה שהוא מחפש לשקף ידע מדעי בציור, זאת מבלי לוותר על הבעת הרגש. הנקודות שצייר הורכבו משלושת צבעי היסוד, כאשר הגוון נוצר תוך משחק בכמויות ובצירוף עם הנקודות הסמוכות. היה זה המדען מישל אז'ן שברו ((Michel Eugène Chevreul * שכתב מאמרים פופולאריים על אופטיקה וצבע, בעקבות תיאוריות פיסיקליות של ניוטון והלמהולץ. שברו גילה את התופעה של "צבע מנוגד" אותו משלימה העין לאחר מבט ממושך על צבע אחר (אדום וירוק, צהוב וסגול, כחול וכתום). כמו-כן מצא ששני צבעים סמוכים יוצרים בעין אשליה של צבע נוסף. את הידע הזה ביקש סרה ליישם בציוריו, כאשר הרכב הצבעים מיועד ליצור הרמוניה כאמצעי לביטוי רגש. 
זורז סרה Georges Seraut
Chevreul's color model

52. הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
מקורות:
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו: