1. ניתוח תחבירי (Parsing) - המשך

2. תזכורת : סוגי הניתוח התחבירי top-down – מהשורש לעלים ( נקרא גם – " ניתוח תחזית " – predictive) bottom-up – מהעלים לשורש – מעבירים למחסנית, או מחליפים צד ימין בסימן מהצד השמאלי של חוק הדקדוק (shift reduce) x y s  s

3. אלגוריתם LR

4. אלגוריתם LR(k) אלגוריתם LR(k) הוא אלגוריתם : bottom-up, מבוסס טבלאות, סורק את הקלט משמאל (L) לימין, מניב את הגזירה הימנית (R) ביותר, וזקוק ל -lookahead בגודל k. המקרה הפשוט ביותר הוא אלגוריתם LR(0).

5. שפות LL(k), LR(k) שפה נקראת LR(k) אם אפשר לגזור אותה בעזרת LR(k) parser. כל שפה LL(n) היא גם LR(n) – אבל לא להיפך. כלומר, LR מכיל ממש את LL.

6. אלגוריתם LR(0) מחסנית Parser קלט פלט טבלת פעולות טבלת goto

7. דקדוק פשוט לדוגמא... נשתמש בדקדוק הבא לצורך הדגמה : E → E * B | E + B | B B → 0 | 1 ממוספר, בצורה מסודרת : (1) E → E * B (2) E → E + B (3) E → B (4) B → 0 (5) B → 1

8. המחסנית המחסנית ב -LR מכילה מצבים ( מזוהים על - ידי מספר ). לצורך קריאות, נכלול במחסנית גם משתנים ואסימונים. למעשה, אין בכך צורך אמיתי מבחינת האלגוריתם. למעט מצב "0" שנמצא בתחתית המחסנית, כל שאר המחסנית תהיה מורכבת מזוגות של מצב + משתנה או מצב + אסימון. המחסנית ההתחלתית מכילה רק את מצב "0".

9. טבלת הפעולות טבלה זו מכתיבה את הפעולה לביצוע בכל שלב. שורות הטבלה : מצבים ( על - פי מספרים ). עמודות הטבלה : אסימונים אפשריים בקלט. תוכן הטבלה : הוראות ביצוע.

10. הוראות ביצוע הוראות הביצוע בטבלת הפעולות יכולות להיות : shift n מסומנת sn ( למשל s1, s2 וכו ') פירושה : העברת תו הקלט הבא למחסנית, ומעבר למצב n reduce m מסומנת rm ( למשל r1, r2 וכו ') פירושה : זיהינו כלל גזירה מס ' m accept מסומנת acc פירושה : הקלט נגזר בהצלחה. תאים ריקים – שגיאה בקלט.

11. טבלת Goto טבלת העזר השנייה משמשת במקרים בהם זיהינו גזירה של כלל. שורות הטבלה : מצבים עמודות הטבלה : משתנים תוכן הטבלה : מצבים. היות שלשתי הטבלאות אותן שורות, מקובל להציג אותן זו - לצד - זו.

12. למשל... (1) E → E * B (2) E → E + B (3) E → B (4) B → 0 (5) B → 1 טבלת goto טבלת הפעולות BE$10+* 43s2s10 r4 1 r5 2 accs6s53 r3 4 7s2s15 8s2s16 r1 7 r2 8

13. שאלה... עבור כל כלל rm, מדובר בכלל גזירה m אבל מה מסמנים המספרים עבור כללי sn? מהו טווח הערכים של n?

14. האלגוריתם אתחול המחסנית : "0" מצא את action[t, i] (i ראש המחסנית, t אסימון הקלט הבא ): אם מצאת shift n:  הסר את האסימון t מהקלט,  הוסף את t ואח " כ את n למחסנית. אם מצאת reduce m:  יהי w מספר התווים בצד ימין של כלל הגזירה מספר m. הסר 2w ערכים מהמחסנית.  יהי M המשתנה שגוזר כלל m. הוסף את M למחסנית.  מצא את goto[s, M] (s ראש המחסנית החדש ) והוסף אותו למחסנית. אם מצאת acc: סיום בהצלחה. אחרת : סיום בשגיאה. המשך עד לעצירה.

15. בניית הטבלה... למרבה הצער, הפעם לא בתרגול אלא בהרצאה. ראשית, כמה הגדרות.

16. פריטי LR(0) הגדרה : פריט LR(0) ( או בקיצור פריט, ובעברית item) הוא כלל גזירה עם " נקודה " מיוחדת בתוכו. מכלל גזירה עם n רכיבים מצד ימין ניתן לקבל n+1 פריטים. למשל, עבור הכלל E → E + B (3 רכיבים מימין ) נקבל את 4 הפריטים הבאים : E → ∙ E + B E → E ∙ + B E → E + ∙ B E → E + B ∙ כלל ε נחשב לכלל באורך 0, לכן מהכלל A → ε ניתן לקבל רק את הפריט : A → ∙

17. מה משמעותו של פריט ? פריט אינו באמת כלל גזירה ( בכללים האמיתיים אין את הנקודה ). פריט מסמל את מצבו של ה -parser. משמעותו : זיהינו את מה שנמצא לפני ( משמאל ) הנקודה ; אנו מצפים כעת למצוא את מה שנמצא אחריה ( מימינה ). למשל, הפריט : E → E ∙ + B מסמן כי ה -parser זיהה מחרוזת המתאימה ל -E בקלט, והוא כעת מצפה למצוא "+" ואחר - כך מחרוזת המתאימה ל -B.

18. קבוצות של פריטים למרבה הצער, בדרך - כלל לא ניתן לתאר את מצב ה -parser בעזרת פריט יחיד. למשל, אם זיהינו מחרוזת המתאימה ל -E, אנו עשויים להיות במצב E → E ∙ + B... אבל מצד שני, אולי אנו במצב E → E ∙ * B לכן מציינים את מצבו של ה -parser בעזרת קבוצה של פריטים. למשל, {E → E ∙ + B, E → E ∙ * B}

19. סגור של קבוצת פריטים אם קבוצת הפריטים הנוכחית כוללת מצב שבו הנקודה נמצאת לפני משתנה, קשה לדעת מה צריך להיות הפריט הבא בקלט. לשם כך בונים את קבוצת הסגור של קבוצת הפריטים. הגדרה : קבוצת הסגור של קבוצת פריטים : קבוצת פריטים שבה, עבור כל פריט בקבוצה מהצורה A → α ∙ B β ועבור כל כלל מהצורה B → δ בדקדוק, גם הפריט B → ∙ δ נמצא בקבוצה. בניית קבוצת הסגור היא איטרטיבית, משום שגם δ עשוי להתחיל במשתנה.

20. סגור של קבוצת פריטים – דוגמא למשל, עבור קבוצת הפריטים : C = { E → E + ∙ B } ובהנתן הדקדוק מהדוגמאות הקודמות, קבוצת הסגור היא : clos(C) = { E → E + ∙ B, B → ∙ 0, B → ∙ 1 }

21. דקדוק מורחב הגדרה : דקדוק מורחב הוא דקדוק שהוסיפו לו כלל יחיד, המבטיח שהגזירה האחרונה היא חד - משמעית בהיותה אחרונה. נרחיב את הדקדוק על - ידי הוספת כלל גזירה S → E, כאשר : S משתנה שלא היה קיים בדקדוק לפני - כן, והוא כעת המשתנה הראשון, E המשתנה הראשון המקורי של הדקדוק. נהוג למספר את הכלל החדש "0". (0) S → E (1) E → E * B (2) E → E + B (3) E → B (4) B → 0 (5) B → 1

22. מכונת המצבים והמצב ההתחלתי בבניית הטבלאות, אנו בונים למעשה מכונת מצבים דטרמיניסטית שכל מצב שלה מסומן על - ידי קבוצת סגור כלשהי של פריטים. המצב ההתחלתי הוא הסגור של הפריט הראשון מהכלל שהוספנו בבניית הדקדוק המורחב : S → ∙ E. S → ∙ E בדוגמא שלנו. המצב ההתחלתי בדוגמא שלנו הוא : clos({S → ∙ E }) = {S → ∙ E, E → ∙ E * B, E → ∙ E + B, E → ∙ B, B → ∙ 0, B → ∙ 1} זוהי " קבוצת פריטים 0".

23. המצבים הבאים איך מוצאים לאילו מצבים ניתן להגיע ממצב נתון ? א. מצא את כל הפריטים במצב הנוכחי, שבהם הנקודה נמצאת לפני סימן נתון כלשהו x. x יכול להיות אסימון או משתנה. נסמן קבוצת פריטים זו S ( תת - קבוצה של המצב הנוכחי ). ב. הזז את הנקודה צעד אחד ימינה עבור כל הפריטים ב -S. ג. מצא את הסגור של הקבוצה שהתקבלה. כל clos(S) שנמצא בעזרת הכללים הללו הוא מצב חדש שניתן להגיע אליו מהמצב הנוכחי, כאשר בקלט מופיע x.

24. למשל : מצבים שניתן להגיע אליהם ממצב 0 בדוגמא מצב 1: x = 0 S 1 = { B → ∙ 0 } S 1 = { B → 0 ∙ } clos(S 1 ) = { B → 0 ∙ } מצב 2: x = 1 S 2 = { B → ∙ 1 } S 2 = { B → 1 ∙ } clos(S 2 ) = { B → 1 ∙ } מצב 3: x = E S 3 = {S → ∙ E, E → ∙ E * B, E → ∙ E + B} S 3 = {S → E ∙, E → E ∙ * B, E → E ∙ + B} clos(S 3 ) ={S → E∙, E → E∙*B, E → E ∙ + B} מצב 4: x = B S 4 = { E → ∙ B } S 4 = { E → B ∙ } clos(S 4 ) = {E →B∙}

25. ממשיכים... ממשיכים למצוא את כל המצבים שניתן להגיע אליהם מכל אחד מהמצבים שמצאנו עד כה. ממצבים 1, 2 ו -4 בדוגמאות עד כה אין מצבי המשך ( משום שהנקודה תמיד נמצאת בסוף כל פריט בקבוצת סגור אלה ). ממצב 3 ניתן להגיע למצבים חדשים : מצב 5: x = * S 5 = { E → E ∙ * B } S 5 = { E → E * ∙ B } clos(S 5 ) = { E → E * ∙ B, B → ∙ 0, B → ∙ 1 } מצב 6: clos(S 6 ) = { E → E + ∙ B, B → ∙ 0, B → ∙ 1 }

26. וממשיכים... ממצב 5 ניתן להתקדם בעזרת הסימנים 0, 1 ו -B ( כערכים עבור x). אבל עבור x = 0 ועבור x = 1 נגיע שוב למצבים 1 ו -2, בהתאמה. עבור x=B: באופן דומה, ממצב 6, עבור x=B, נקבל את : למצבים אלה אין מצבי המשך ( מדוע ?) מצב 7: clos(S 7 ) = { E → E * B ∙ } מצב 8: clos(S 7 ) = { E → E + B ∙ }

27. בניית הטבלאות : טבלת המעברים הראשונית שורה עבור כל מצב. מתייחסים לטבלאות כאל טבלת מעברים של האוטומט. בשורה של מצב a, בעמודה שהיא ה -x ששימש לבניית מצב b, רושמים את b. טבלת goto טבלת הפעולות BE$10+* 43210 1 2 653 4 7215 8216 7 8

28. בניית הטבלאות : מצבי הסיום מוסיפים acc בעמודה $ עבור כל מצב, שקבוצת הפריטים שלו כוללת את הפריט S → E ∙ טבלת goto טבלת הפעולות BE$10+* 43210 1 2 acc653 4 7215 8216 7 8

29. בניית הטבלאות : פעולות shift כל ערך מספרי n בטבלת הפעולות הופך להוראת sn. טבלת goto טבלת הפעולות BE$10+* 43s2s10 1 2 accs6s53 4 7s2s15 8s2s16 7 8

30. בניית הטבלאות : פעולות reduce עבור כל מצב, שקבוצת הפריטים שלו כוללת את A → α ∙ כך שקיים בדקדוק כלל A → α שמספרו m (m>0): ממלאים את השורה של מצב זה ( בטבלת הפעולות ) בערך rm. טבלת goto טבלת הפעולות BE$10+* 43s2s10 r4 1 r5 2 accs6s53 r3 4 7s2s15 8s2s16 r1 7 r2 8

31. מחסנית האלגוריתם אמרנו שמחסנית ה -parser מכילה מספרי מצב וסמלים לסירוגין. סמל = אסימון או משתנה. אמרנו גם שלמעשה, האלגוריתם זקוק רק למספרי המצב שבמחסנית. הסמלים במחסנית מאפשרים לנו לקרוא את המחסנית כמסלול באוטומט של האלגוריתם. הסמלים שבין המצבים מסמנים את הקשתות דרכן עברנו.

32. מחסנית האלגוריתם למשל, אם המחסנית ברגע נתון היא : 2 1 6 + 3 E 0 0 3 6 2 E + 1

33. סוגי LR הטבלה שבנינו היא טבלה עבור LR(0). זאת משום שכללי reduce נוצרו רק על - ידי הפיכת שורה שלמה לשורה של הוראות reduce. כלומר, מבצעים reduce ללא תלות באסימון שבקלט – או במילים אחרות, אפס lookahead. ישנם שיפורים לאלגוריתם הבנייה... אלגוריתם CLR (Cannonic LR) או LR(1) – חזק אבל " כבד " אלגוריתם LALR (Look Ahead LR) – פשרה סבירה.

34. קונפליקטים בטבלאות כשמוסיפים הוראות reduce לשורה בטבלת הפעולות, לא מוחקים מה שכבר קיים בשורה זו. לכן ייתכן שבתאים מסוימים בטבלה יש שני ערכים ( או יותר ). מקרים כאלה נקראים קונפליקטים.

35. קונפליקט reduce/reduce קונפליקט reduce/reduce נוצר כשבתא אחד יש כמה אפשרויות שונות ל -reduce. למשל, נסו ליצור את הטבלה עבור הדקדוק הבא : E → A 1 E → B 1 A → 1 B → 1

36. קונפליקט shift/reduce כשבתא אחד יש גם הוראת reduce וגם הוראת shift, מקבלים קונפליקט shift/reduce. למשל, עבור הדקדוק הבא : E → 1 E E → 1

37. קונפליקטים מה הפירוש הסמנטי של קונפליקט המתקבל בדקדוק ? כיצד ניתן להתגבר על קונפליקטים ?